בראשית א, ב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים"

יולי 7, 2010 · מאת טוביה פרידמן (pdf) · בית

‫תמוז‪-‬אלול תש"ם‬

‫בית מקרא )פג(‬

‫"ורוח אלהים מרחפתעלפניהמים"‬
‫(בראשית א'‪ ,‬ב)‬

‫מאת‬

‫טרביה פריךמן‬

‫ל‬

‫ה ~לא‬
‫רוב המפרשים ועל ס' בראשית מפרשים "רוח אלהים" =סערהגדי‬

‫לאמיתווסל דבר‪,‬פזרוםזה ‪ –‬רוה סערה אדירה ולא תופעהאלהית‪-‬רוחנית‪–‬‬
‫הואעתיקיומין‪ .‬הואמצוי בפרשנות המסורתית ומקורו נמצא כבר במאמר של רב‪,‬‬
‫האמורא הבבליבן המאה השלישית; הוא כולל את הרוח‪,‬במובן של עצםפיזי‪,‬בין‬
‫עשרתהדברים שנבראוביוםהראשון של ששתימיהבריאה‪ .1‬תרגוםאונקלוסהולך‬
‫בעקבות מאמר זה ומתרגם‪ :‬ורוחא מן קדם ה' מנשבא‪ ,‬וכך מפרשים גם סעדיה‬
‫גאון‪ ,‬אבן‪-‬עזרא‪ ,‬הרשב"ם‪ ,‬הרמב"מנ‪ ,‬רד"ק‪ ,‬רלב"ג ושד"ל‪.‬מבין הפרשנים שלנו‬
‫רק אברבנאלנמנעמלקתךפירושזה‪.‬ביןחוקרי המקרא החדשים‪,‬חולק קאסוטועל‬
‫עמיתיו כשהם מפרשים "רוח אלהים" כעצם גשמי‪.‬‬
‫אם אמנם "רוח אלהים" היא רוח סערה גדולה‪ ,‬ובגלל זה היא נקראת רוח‬
‫אלהים‪ ,‬כמו "ארזי אל"‪" ,3‬הררי אל" ‪ 4‬וכדומה‪ ,‬מה תפקידה במעשי בראשית? על‬
‫כךאין זכר בהמשך הפרק‪ ,‬ולו גם ברמז כלשהו‪ .‬היפוכו של דבר‪ ,‬דווקא במקום‬
‫שהיינו מצפיםשתיזכר‪ ,‬בהפרדתהמיםהעליוניםמןהמיםהתחתונים‪.‬בכינוסהמים‬
‫למקום אחד ‪-‬אין "רוח אלהים" נוכרת כלל‪,‬כפישהיא נזכרתבסיפורהמבול‪,‬בו‬
‫נאמר"ויעכי אלהים רוח על הארץנישפ‬
‫ו המים"‪ .5‬פעולות אלו בבראשית א'‬
‫נעשות על‪-‬ירי מעשהו של אלהים או על‪-‬פי צוויו‪.‬‬
‫כאשר המקרא בא לתאר תנועת אויר הוא משתמש בפעלים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫תהלים קמ"ז‪ ,‬יח ‪-‬ישב רוחו יזלו מים‪.‬‬
‫ישעיהו מ'‪,‬ז‬
‫ן כי רוח ה' נשבה בו‪.‬‬
‫יבש חציר נבלציי‬‫‪ 1‬חגיגהי"ב‪,‬ע"א‪.‬‬

‫‪ 2‬מורה נבוכים‪ ,‬ח"א‪ ,‬פרק מ'‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫תהלים פ'‪,‬יא‪.‬‬

‫‪ 4‬תהלים ל'‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ 5‬בראשית ח'‪ ,‬א; השווה שמות י"ד‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪309‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תש"ם‬

‫בית מקרא )פג(‬

‫טוביה פרידמו‬

‫[‪]2‬‬

‫וה' להג רוח קדים בארץ כל היום ההוא‪…‬‬‫‪-‬ויהפך ה' רוח‪-‬ים חזק מאד וישא את הארבה‪.‬‬

‫שמותי'‪,‬יג‬
‫שמות י'‪ ,‬יט‬

‫בראשית ח'‪ ,‬א '‪=-"":‬ויעבר'ה' א‪,"4‬ע‪4‬הארץ‪.‬ני_שפו המים‪.‬‬
‫ ואראיהנה'הוא‪6:‬עיה באה מן הצפון‪.‬‬‫יחזקאל א'‪ ,‬ד‬
‫ ותשא אתי רוחבין הארץובין השמים‪.‬‬‫יחזקאל ח'‪ ,‬ג‬
‫ש‪6‬ץ אשר תדפנו רוח‪.‬‬‫תהלים א'‪ ,‬ד‬
‫שמונה פעלים שונים‪ ,‬אבל בשום מק‪ – %4‬חוץ מפסוקנו ‪ -‬לא בא במקרא‬

‫הפעל "רחף" בצרוף ל"רוח"‪ .‬בתרגום התנ"ך של ‪Jewish Publication Society,‬‬
‫‪8wind‬יי‪.‬‬
‫‪ 1962‬בא הפסוק בזו הלשון‪God sweeping over the &~teir" :‬‬

‫"תאר תנועת‬
‫טסל‬
‫וו‬
‫האם יש להניח שבעלי המקרא השתמשו בפעל "רחף" כשבא‬
‫אויר‪,‬כלתוןהכתיב "כנשריעירקנו עלגמליו ‪4‬רחף"?‪ 6‬גם באוגרית משמש הפעל‬
‫"רחף" לתאור תנועת צפור‪ ,‬אבל אף פעם אינו מופיע לציון תנועת אוירי‪.‬‬
‫כמהמן המפרשיםה‪6‬סוראיי‪,86‬כאנן‪*-‬ורא‪ ,‬רד"ק‪,‬רלב"גושי"ל‪ ,‬מבארים את‬
‫המלה‪".‬אלהים" שבפסוקהניו‬
‫ןלמוזחלהמצתן ‪6‬שהו‪:‬גדולומופלג‪ ,‬במקבילל"ארזי‬
‫אל"‪ .‬אולמן אםנבדוקלכתובים נמצאשהבטויים"ארזיאל"‪" ,‬הררי אל" ודומיהם‪,‬‬
‫מופיע‪64‬במקרא רק בדבף‪'4‬לטיה;וגילופרק‪('4‬בס' בראשית הואכולופרוזה‪ .‬רק‬
‫פע‪ 6‬אאת ‪:‬בא ‪" DWn‬אלהים'ל כתואר לשם‪'.‬הגדלה‪" :‬ונינוה היתה עיר גדולה‬
‫לאלהים"‪ .‬גבל לנתוב‪.‬יה‬
‫; ‪46‬ב‪.:‬העיר כבה צויין בתואר "הגדולה"‪ ,‬והמלה‬
‫"לאלהים" באה רקלתפירת'העליצה;‪6,‬ב"‪4‬נהלקיוקית‪,‬שין בה שוםדמיון למונח‬
‫ן‪,‬‬
‫"רוח אלהים"‪.‬‬
‫כגשר הפרוזה המקראית משתמש"‪':‬באחד משמות האל‪,‬יכדילציין דרגה של‬
‫הפלג"‪',‬איןהקבריםשייכיםלעצךפלי‪.‬אלאלמצבושלהאדם‪:‬יהאזה מצבפיזי או‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫רגשי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫בראשית'ל'‪ ,‬ח ‪-‬נפתולי אלהים נשאלתי עםאיתי‪.‬‬
‫י חתת אלהים עלהירים ‪-‬אשר סביבותיהם‬
‫בראשות ל"ה‪,‬ה ‪-‬נייה‬
‫'‬

‫שמו"א י"ד‪ ,‬סו‬
‫שמו"א י"א‪ ,‬ז‬
‫שמו"א כ"ו‪ ,‬יב‬
‫זכריה י"ד‪,‬יג‬
‫‪ 6‬דברים ל"כ‪ ,‬יא‪.‬‬

‫'‬

‫נביתרצו"ארץ ‪?nh1‬לחריק שלהים‪.‬‬

‫ ותצלח רוח אלהים על שאול‪.‬‬‫כי תרדמת ה' נפלה עליהם;‬‫‪-‬ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם‪.‬‬

‫‪. 292 7‬ק ‪. Aistleiter 1966.‬נ ‪WOrterbuch der Ugaritischen Sprache,‬‬
‫‪ 8‬ראה‪ Biblica] and Phoenician Cosmology", Sabatino Moscati, JBL :‬ש ‪"The Wind‬‬
‫‪.54.Powis Smith,‬נייי‪18% and Meaning ofGenesis 1:1-3‬ט?‪0 5‬חז" ;‪. 305-310‬קק ‪66 )1947(,‬‬
‫‪ American‬מ‪4‬נ ‪Am. Journal 0] Sem. Languages and ]]! 44 )1927-28(. The Bible:‬‬
‫ת‪Translation 1931 – "8 tempestuous wind was raging over the waters." Anchor Bible: "8‬‬
‫‪awesome wind".‬‬

‫‪310‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תש"ם‬

‫בית מקרא )פג(‬
‫"ורוח אלהים מרחפת עלפני המים"‬

‫[‪]3‬‬

‫כל הכתובים הללו בפרוזה המקראית‪ ,‬השם "אלהים" מופיע בהםכדילציין את‬
‫דרגת המופלג‪ ,‬רק כשמדובר במצבו של האדם ולאלציון עצםפיזי‪.‬יש להתחשב‬
‫בעובדה‪ ,‬שבפסוק הראשון ובפסוק השלישי של פרק א' מופיע שם העצם "אלהים"‬
‫במובנו הרגיל‪ .‬כיצד יתכן שבפסוק השני תופיע מלה זו במובן אחר? דינדיר‪.‬‬
‫כדי לבסס את פירושם‪ ,‬שרוח אלהיםהיא סערהגדולה‪ ,‬מסתמכיםחוקרי המקרא‬
‫גם על מקורות חיצוניים‪ .‬והם מציינים את סיפור בריאת העולם באפוס הבבלי‬
‫"אנומה אליש"‪ ;9‬הטכסטהבבלי מפרט אתכלי‪-‬נשקו של האלמרדוך במלחמתו עם‬
‫האלה תיאמת;ביניהם נמצאת רשתהמכילה אתהרוחותהרעות‪ .‬האלמרדוךמחדיר‬
‫אותה לתוך בטנה ורחמה של תיאמת ועי"כ הוא הורג אותה‪.‬‬
‫איןצורך להתעכביתר על המדה על השוואה מדומהזו‪,‬כיאין להולא כלום עם‬
‫המסופר בפסוק ב' של פרשת בראשית‪.‬‬
‫בעולםהמזרה הקדום רווחה התפיסה שנשימת‪-‬האלהיא כחיצרני‪ ,‬בותלוייםחיי‬
‫היחיד‪ ,‬העם והמדינה‪ .‬במכתבי תל אל‪-‬עמרנה נחשב פרעה לאל‪,‬והוא מתוארכנותן‬
‫חיים על‪-‬ידי נשימת‪-‬פיף'‪ .‬גם במקרא אנו מוצאים פעמים רבות בהשוואה רוח‬
‫אלהים בע דבר אלהים‪ .‬גם זה וגם זה שופעים כחיצרני‪ ,‬כח שממנו נובעת בריאה‬
‫וחיים‪ ,‬כמפורט בכתובים הבאים‪:‬‬
‫תהלים ל"ג‪ ,‬ו‬
‫בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם‪.‬‬‫ישעיהו ל"ד‪ ,‬טז‬
‫ אשה רעותה לא פקדוכיפי הוא צוהורוחו הואקבצן‪.‬‬‫תהלים ק"ד‪ ,‬ל‬
‫ תשלח רוחך ‪-‬בראון ותחדש פני האדמה‪.‬‬‫איוב כ"ו‪,‬יג‬
‫ברוחו שמים שפרה‪.‬‬‫ישעיהו מ'‪,‬יג‬
‫מי מטן את רוח ה' ואיש עצתויודיענו‪.‬‬‫שני המקראות האחרונים מאלפים ביותר‪:‬‬
‫המקרא הרביעי ‪" -‬ברוחו שמים שפרה" מהווה חלק של תאור הבריאה‪,‬‬
‫השופע סממנים מיתולוגיים מובהקים ‪ -‬הריגת רהב ונחש הבריח עלידי האל‪.‬‬
‫למעלה מכל ספק שפירוש רוח אלהים בכתוב זה הוא נשימת האל‪ ,‬פשוטה‬
‫כמשמעה‪ .‬לעמת זאת המקרא החמשי ‪" -‬מימעז את רוח ה'"‪ .‬אםכי גם הוא‬
‫מתאר את בריאת העולם‪ ,‬כוונתהביטוי "רוח ה'" כאן‪ ,‬היא לא לעצםפיזי‪ ,‬אלא‬
‫לכח רוחני‪ ,‬במקביל לצלע השניה של הכתוב ‪" -‬ואיש עצתויודיענו"‪ .‬מסתבר‪,‬‬
‫כשהמדובר בתאורמיתולוגייש לפרש "רוח אלהים" במובןהפיזי‪ ,‬ואםאין לכתוב‬

‫‪. Orlinsky, JQR 48 )1957-58(, 9‬א ‪"-Genesis 1:2",‬נ ‪"The Plain Meaning 0] Ruah‬‬
‫‪.Hehn, ZATW 43‬נ ‪ Orient und AT",‬מ‪ 41)0‬ת‪174-182. Zum Problem des Geistes 11‬‬
‫‪ .)1925(, 210-225‬גם בתרבות היוונית העתיקה נתפסת הרוח (במובן אוויר נושב) כעצם הנושא‬
‫בקרבו כח חיים ופוריות‪ .‬ראה ‪Aristo~e, de Anima 1, 5, 410‬‬

‫=‪1‬‬

‫‪311‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פג(‬

‫[‪4‬י‬

‫תמוז‪-‬אלול תש"ם‬

‫טוביה פרידמן‬

‫רקע מיתולוגי ברור או מטושטש במכוון‪ ,‬הכוונה היא לכח אלהי‪-‬רוחני יוצר‪.‬‬

‫ועתה נחזור לפסוקנו‪:‬‬
‫והארץ היתה תהו ובהו‬
‫וחשך על פני תהום‬
‫ורוח אלהים מרחפת עלפני המים‪.‬‬
‫בשתי הצלעות הראשונות היסודות המיתולוגיים מזדקרים לעין ‪ -‬תהו ובהו‬
‫ותהום‪ .‬יש להעירכי גם "חשך" הוא‪ ,‬ביסודו של דבר‪ ,‬מרכיב מיתולוגי‪,‬מכיוון‬
‫שהמקרא תופס את החושך לא כסתם העדר האור‪ ,‬אלא כעצם שיש בו ממש‪.11‬‬
‫אולם‪ ,‬בהתאם למגמת המקרא ניטל עוקצםהמיתולוגי במכוון‪,12‬כימרכיבים אלה‬
‫אינםבאים אלא לתאר את מצב הקוסמוסלפניהבריאהואינם ממלאים שוםתפקיד‬
‫בתהליך הבריאה‪ .‬הם חסרי תנועה וחסרי חיים‪ .‬לא כן "רוח אלהים" ‪ -‬היא‬
‫מרחפת‪ 13‬כבר העיר קאסוטו‪ ,‬שה‪-‬וו של ו"רוח" היא וו הניגוד‪ ,‬וכמו כל יתר‬
‫המרביבים בפסוק‪ ,‬הםנזכרים בשעוקצםהמיתולוגיניטל מהם‪.‬גךגם המונח "רוח‬
‫אלהים"‪.‬לכן‪,‬פירושוכאן לא משב‪-‬רוח אדיר‪ ,‬לא נשימת‪-‬אלהים‪ ,‬אלא כחוהיוצר‪,‬‬
‫כח העומד להתבטא בשורה שלצווים המנוסחים בלשון "ויאמר אלהיםיהי‪"…‬‬
‫רוח אלהים משמשת כאן כעין הקדמה ל"ויאמר אלהים"‪.‬‬
‫על‪-‬כן מי שמתרגם רוח אלהים ‪ Geist Gottes‬או ‪ spirit of )308‬מתכות‬
‫לאמר הכח היוצר של אלהים‪ ,‬וזהו המקרא כפשוטו‪.‬‬

‫‪" 11‬יוצראורובורא חשך"‪,‬ישעיה מ"הז; "וחשךאיזהמקומו"‪,‬איובל"ת‪,‬יטועוד‪.‬‬
‫‪ 12‬מה שהגרמני מכנה ‪ entmytholosierung‬והאמריקאי ‪demythologize‬‬
‫‪ 13‬קשה לקבל הסברו של הפרשן האחרון לספר בראשית ‪ ,0. Westermann, 1974‬שהפועל‬
‫מרחפתאינו מסמןאיזו שהיא סעולה‪,‬אינו בא אלאלציין מצב‪ .‬וכך הוא לשונו של המחבר‪"Das :‬‬
‫‪Partizipbeschreibtdaram nichteigentlicheineactieder sondern dieArt ihresDardbersein.‬‬
‫תפ ‪ nahegelegt, keinesfalls‬רוח ‪Damit ]81 eine Parallelit~t zwischen Finstenis und‬‬

‫‪312‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)