בראשית ו: תיבת נח

יולי 7, 2010 · מאת מ. בן אורי (pdf) · בית

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫תיבת נח‬
‫דוגמד ללשון בניה בתררה‬
‫מאת‬

‫אדריכל מ‪ .‬בן אורי‬

‫פעמם רבע באו אמרם ובקשו על עוד התאו שבתורה לבמת את תבת מ‪.‬‬

‫להבנת משמעות הכתוב נעשו בשלבים המחשבתיים המקובלים אצל אמרםואומנים‬
‫ציורים וחברות ולהמחשה הוסיפו בשלבים מאוחרים את הפרטים הקשורים למיני‬
‫החמריםומעישיטות ומסורות של בעלי מלאכה בכל מדינה ובכל דור ודור‪ .‬רק‬
‫תולדות הפרשנותהציוריתותולדותהאמנותוהאדריכלותמסוגלותלהבהיר אתסיבת‬
‫השונהוהמשונהבתיאורים של תבתנח‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪:‬כיצדהלשון‪,‬ממנהתרגמוהמתרגמיםולפיהציירוהציירים‪,‬נשארה‬
‫הדבר האחרון שבקשו לקבל כאמצעי להמחשה?ישמקום להמשיך ולשאול האם‬
‫דבר כה רוחה ומוסיקאלי המשפיע עלהאוזן‪ ,‬ולא על העין‪ ,‬יכול להיותמכעיר‬
‫לכגתתמונה ‪-‬ציור‪-‬תבנית של מבנה? את התשובה החיובית נשתדל לתת ‪-‬אם‬
‫כיבאופןחלקי ‪ -‬עד כמהעניני מחקר‬
‫ת‬
‫ודרכיהמצאותבמחקרמותנים‬
‫ן‬
‫ן‬
‫תבתבנהתנ‪.‬חיו ‪,11‬ז‪"',,‬ו ‪hk1‬‬
‫תתהיםבסיסיםבענין של‬
‫לפי דעתם של הבלשמם המלה ‪//‬ן‬
‫‪%‬‬
‫ק‬
‫"‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫"תבה" מקורה במצרית (מנדלקרן) ‪,'//////4;,/ ,%‬‬
‫ן‬

‫‪,',‬י‪:‬אנישיל‬

‫‪//'/,///,4 1‬ק‬
‫והוראתהארגז‪ ,‬קופסא מם "ארון גדול‬
‫‪.‬ן‬
‫‪14‬ם‬
‫כעין ספינה" ויהודה ‪%‬ר)‪ .‬במלון אבן ‪//.‬ע‪%‬עע‬
‫ול‪'//**/7/‬‬

‫שהק הפירוש לתבה הוא ‪-‬מבנהגדול‬

‫‪/,//////‬י‬
‫ך‪44,‬ע‪/,‬‬
‫בתבמת ארםבן שלשקימות שבנהלו ‪/.‬ל‪4‬יג‪/‬‬
‫;‬
‫'‪/‬‬
‫‪//‬‬
‫‪//‬‬
‫‪.,‬‬
‫יי‬
‫י*‬
‫‪/‬ק‬

‫מבן‪.‬י"יוגויט;‬

‫‪:‬ת‬
‫אן היינם לתאר‬
‫אותה תבהכמבנהשלקוביותהנדסיות‪,‬‬

‫םגגנצ"בייית‪.‬מ(צייי ‪$f"i_=%‬‬
‫ב‬
‫‪:‬ימ‬
‫‪ : ! 4‬כ ן ‪- -‬‬

‫ננ=‪4‬גש‪151‬מ‬

‫בימים ההם מחיבות אותנו לבקש ~‪1‬עש‪44‬ךי‬
‫לציור התבה כספינה אלמנטים קונס‪-‬‬

‫=ני‪-4-‬ני‪=-4‬‬

‫ציורא‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬
‫[‪]2‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫תיבת נח‬

‫טרוקטיבייםהמתבססיםעלבנץספינות‬
‫ואניות‪(.‬ציורב')‪.‬‬
‫בעיני אנשי המחקר תמוה עצם‬
‫הכתוב על מידות התבה‪ ,‬שאורכה ‪300‬‬

‫אמהורוחבה ‪ 50‬אמה‪ ,‬וגובהה ‪ 30‬אמה;‬
‫כיצד היה נח עם בניומסוגלים לבמת‬
‫מבנהעצוםכזהואבלמהשתמוהבעיני‬
‫ההיסטוריונים ואנשי המדע איש תמוה‬
‫בעיף אמנים‪ ,‬צייריםואדריכלים הם‪.‬‬
‫בקשים עד היום לתת לתבהצורה של‬
‫בניןרב‪-‬קומתיושלאמה‪-‬ספינהכאחת‪.‬‬
‫נבהירלנוראשית כל אתהמשמעות‬
‫למונח תבה כפי שהוא מופיע פעם‬
‫ראשניה בספר בראשית ובפעם השניה‬
‫בספר שמות‪" :‬ותקח לו תבת גמא‬
‫ותחמרה בחמר ובזפת"ושמות ב'‪,‬ב)‪.‬‬
‫נשקיףעלשניאזוריתבל‪ :‬בבלוהנהרות‬
‫פרתוחידקלמזהומצריםוהנילוסמזה‪.‬‬
‫הטכנולוגיה שלימי קדם כבר ידעה‬
‫לפתור אתבעיות ההצפה שלמינהר‪,‬‬
‫תופעותשלגשמיםוהצפתהקרקע‪,‬כדי‬
‫לתת לאדם ולבהמהמגןומחסה‪ ,‬מקום‬
‫יבשובטוחלצרכימגורים‪.‬‬
‫בציור ג' נתאר לעצמנו מבנה של‬
‫משטח גדול בנוי כרפסודה ‪-‬אסדה‪,‬‬
‫הנוצרת מקשירתיחידות של "עצים"‪,‬‬
‫חבילות קני סוף או במבוס‪ ,‬או עץ‬
‫"בלזה"‪ ,‬שמשקלו הסגולי הוא כ‪0.2-‬‬
‫(לעומתמשקלוהסגלי של‬
‫"‬
‫ו‪8‬‬
‫ע‪-‬‬
‫התבררזבל‬
‫והואמן העצים הקלים ביו‬
‫‪.,‬‬
‫לם‬
‫הדוברה איננה ספינה או אניה‪ ,‬אםכי‬
‫בארצותרבות משתמשים בהגם כקונ"‬
‫סטרוקציה להובלה על פני נהר או‬
‫אגמיםבמים שקטים‪ .‬ביסודה הדוברה‬
‫היאכליהבנוילצוף עלפניהמים‪ ,‬ולא‬
‫כדי לרעכיוון מסוים לקראת גמל או‬
‫חופים‪ .‬יש הבדלמהותיבין תבהובין‬
‫ספינה; בעולם האגדות והספורים‬
‫רגילים לתאר אתנח כרבחובלואתכל‬
‫א מ לעלכלהמטעןשלחיותומספוא‬

‫ציור ב‬

‫ציורג‪.‬‬

‫ציורד‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫בן אורי‬
‫כעניןשלהפילאממקוםאחדלמרחקים‪,‬‬
‫למקוםשני‪.‬ואין הדברכך‪.‬יש לראות‬
‫זאת על‪-‬פי ההוי של אזורי ההצפה‬
‫כיום‪ :‬שם הרצפה בנויה על עמודים‬
‫תקועיםבמים‪,‬ובעלהביתיורדלעתים‬
‫לסירה הקשורה לאחד העמודים כדי‬
‫לצוד מזון או לעבור למקום עבודה‬
‫ציורה‪.‬‬
‫שני‪ .‬הבית עשוי מחומרי קליעהכעין‬
‫תבת גמא הפוכה מעל הרצפה‪(.‬ציר ד')‪ .‬ובבתים כאלה עשרם אתעריסתהילד‬
‫מעשי קליעה משני דופנים של קףסוף‪ .‬העריסה עשויה דופן ישרה או מקומרת‬
‫עקומה‪,‬ומוחזקתמשני הקצוות עלידימשולש‪.‬ראיתילפני ‪30‬שנהעריסהכמןזוהיא‬
‫עשויהבאוהלים שלבדוים בעמקביתשאן(ציורה')‪.‬‬
‫ם ל"תבת משה"‬
‫אם נצרף את האלמנטים המתוארים כאן כתוצאהמהפירחיי‬
‫במצרים ו"תבת נח" בבבל‪ ,‬למבנה בעל סטרוקטורהמורפולוגית אחידה‪ ,‬כלומר ‪-‬‬
‫בנויבחלקיםדומים‪ ,‬בידעטכני‪,‬ובתומריםלפימידותריאליותנרע לצורה של תבה‬
‫לפיהציור המסכם(ציורו')‪ .‬באותוציורמכריםהמידות שאתלומדיםעליהם בספר‬
‫בראשית ‪ 30 :50 :300‬אמה; אנו רשאים לתכקלפיהן קונסטרוקציה שארכה ‪ 150‬מ'‪,‬‬
‫רהבה ‪25‬מ' שבהה ‪15‬מ'‪.‬‬
‫האם מבנה בממדים כאלה ~סוגללצוף עלפניהמים? שאלהזו בהחלטענינית‪,‬‬
‫והתשובה היא‪ :‬בהחלט;כן‪~' ,‬שבתוך ההלל של‪.‬אותה תבה חלוקת המטען נעשה‬
‫‪,‬כהלכה‪ ,‬כלומר שהמטען יפוזר בך שימנע איבודהאיזון והפוכה של התיבה‪ .‬יש‬
‫להבטיח שבחלק התחתון של התבה~היה מטעז כבד‪ ,‬שיקנה לתבה את היציבות‬
‫כמבנהצף עלהמים‪.‬‬
‫החלוקה של התבהלסאתיים שמם ושלשים (בראשיתו'‪ ,‬טז) היא הוראה טכנית‬
‫מפורשת לא פחות מאשרהקונסטרו~ציה שלקים ל הו'‪,‬יד);איןלזה כל סבה‬
‫אסטטית‪-‬אמנותית‪,‬זוהי הוראההנדסית‪-‬טכנולוגית‪.‬‬
‫בציוריםהאמנותיים של תבתנח המבס על המבנה הואמבחוץ‪ .‬כיצדמתן לפרש‬
‫פרטיםשלצוהעשיהמבליתיאורהפנים?ומכיוןשבשיטותהמקובלותאי אפשרלצייר‬
‫בציור אחד הן את המראה מבחוץוהן את המראה מבפנים‪ ,‬מתגלים בציורים אלה‬
‫הרבה חסרונות‪ .‬תחתיים שנים ושלישיים שייכים לדברים המתוארים בלשון הציור‬

‫ציורו‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫תיב ת נה‬

‫[‪]4‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫הטכני בעזרת חתך לאורך או לרוהב של מבנה התבה (ציורז')‪ .‬בחתך לרחב אנו‬
‫רואיםשהמשטח‪.‬המרכזי‪ ,‬המהלק את שבהה של התבהלשנים‪ ,‬הוא משטח שהולםלו‬
‫הכנוי "שמים"‪ .‬את המשטח שמתחתיוניתן לקרוא "תחתיים"‪ .‬וכמובן שהמונח‬
‫"שלשיים" מתאים למשטח במשולשהעליון שלגובהה שלהתבה‪.‬‬
‫מפלסים אלהמחובריםאוע"""מדרגות"או"לוחותמשופעים"‪-‬כבשכפישהיתה‬
‫לצורך העליה למזבחהחיצוני‪" ,‬ראמפה" בלע"ז‪.‬‬
‫"קנים תעשה את התבה"‪ .‬בציור ה'‪ .‬כאןניתן החתך לאורכה של התבה‪ .‬כשם‬
‫שבבנין של מ משופע מוצבים האגדים (קורות המשולש) שתפקידם לשאת את‬
‫הקונסטרוקציה שלכיסוי קליפת הם‪ ,‬במרחקים קצובים לאורך הבמן‪ ,‬כך בתבה‪:‬‬
‫קנים פירושו החלוקה של ‪300‬מ' אורך ליחידות קונסטרוקטיביות שתפקידם לשמש‬
‫מחיצות מלמטה ועד למעלה‪..‬בדרךזו מובטחתהיציבות שלהתבה‪.‬ועוד‪.‬דבר בעל‬
‫חשיבות רבה מבחינה טכנולוגית‪ :‬עלידי העקרון של "קנים תעשה את התבה" אנו‬
‫לומדים על שיטת הבניה בשלבים‪ ,‬ביחידות סטנדרטיות שלמידות זהות‪ ,‬של בצוע‬
‫בחומרים שאספקתםוהכנתם דורשתזמןועלחלוקתהעבודה‪.‬כאןאנופוגשיםבעקרון‬
‫הארכיטקטורה הקדומה ‪-‬תכנון יחידות זהות בבצוע ממושך עלפי תכנון הנדסי‬

‫ראציונאליומונומנטאלי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫(‬

‫"צהר תעשה לתבה" ו"פתח התבה בצדה"‪ .‬שםמונחים ארכיטקטומם הנקראים‬
‫בפינו‪ :‬חלת לאור ולאיוורור ודלת לכניסהוליציאהלבני אדם ולהובלות בכמויות‬
‫(‬
‫(ר'ציוריםז ‪-‬ח)‪.‬‬

‫~י‬

‫‪" .‬לוס‬

‫ד*‬

‫‪a"3w‬‬

‫‪1‬‬
‫‪e~poj‬‬
‫‪* 4‬‬

‫בציור ז'‪ ,‬בחתך התבה‪ ,‬אנו לומדים כיצד עשוי ה"צהר"; הוא כעין ארובה‬
‫ורטיקאלית העולה מתחתית התבה והוא המשמש מקום קליטה לפסולת המצטברת‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫מ‪ .‬בן אורי‬

‫[‪]5‬‬

‫במשך הזמן שהתבה סמרה על פתחיה‪ .‬הצהר נפסק מתחת לפסגת הם "ואל אמה‬
‫תכלנה מלמעלה" (פס' טז) והוא נמשך לכל אורך הע‪ ,‬כפישניתןלהביןמן החתך‬
‫לאורךבציורח'‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫צ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫הפתח‪,‬שהוא‬
‫אחד‬
‫של‬
‫בצדה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫צ‬
‫'‬
‫ז‬
‫מעל‬
‫משטח‬
‫לפי‬
‫האמצעי‬
‫וביחידההשביעית באורך התבה‪ ,‬כשאשסויםמן הקצהבימיןהציורוהחתךלאורך‪.‬‬
‫כשם שהצוהרמווסתאתהאורוהאווירלכלאורךהתבה‪,‬כןשולטפתההכניסהבצורה‬
‫מושלמת על המרחקים לכל המשטחים והמפלסים של התבה ועל כל החי שנכנס‬
‫לתיבה‪ .‬הסדרזה דרושגםמבחינתלוה הזממם של הבמה‪ ,‬ושל בצוע "השיכון" של‬
‫ה"חי מכל בשרשנים‪ …‬זכרונקבה‪ …‬מהעוףלמינהו‪…‬ומן הבהמהלמינה; מכל‬
‫רמש האדמה למינהו‪…‬‬
‫‪ .‬העלזת וירידות מן השטחים תחתייםושלישיים משמשים‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫להובלת מאכלומים וכד‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ה‬
‫בעליחיים במכלאות‪.‬‬
‫עדכאןעיינובציוריםוקבלנו הסברה הקושרת אתתוכןהדבריםלקונסטרוקציה‪,‬‬
‫הכוללת את הנדרש מבחינת המידות והאלמנטים הטכפל~ים‪ .‬עתה נשתדל לתת‬
‫תשובה על השאלה המתבקשתמן הנאמר בפתיחה‪ :‬כיצד רק בלשון המקרא‪,‬ולפי‬
‫עצם המליםוהאותיותמתן לנמק את הברה במתכונת המתוארת‪ ,‬ומדוע תרגום בכל‬
‫לשון אחרתובעזרתפירוטיםבלשון אחרת לאנשיגזאת‪.‬‬
‫ןברשימה הבאה הערוכה עלפי מספרהאותיותומקומן‪:‬‬
‫נעיי‬
‫‪* .1‬עשה‬

‫‪ .2‬ילך‬
‫‪ .3‬ג תבת‬
‫‪ : .4‬עצי‪-‬גפר‬
‫‪ .5‬יקנים‬
‫‪.8‬‬

‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫‪.9‬‬

‫‪ .21‬י התבה‬
‫‪' .22‬חמשים‬
‫‪87-85‬‬
‫‪ .23‬י אמה‬
‫‪91-88‬‬
‫‪: .24‬רחבה‬
‫‪ .25‬קושלשים ‪97-92‬‬
‫‪-98‬ש‪10‬‬
‫‪ .28‬י אמה‬
‫‪ ' .27‬קומתה ‪-101‬י‪10‬‬
‫‪-76‬ש‪7‬‬
‫‪-80‬א‬

‫‪3-1‬‬

‫‪5-4‬‬

‫‪8- 6‬‬
‫‪14-9‬‬
‫‪18-15‬‬
‫‪22-19‬‬
‫ע תעשה‬
‫"את‪-‬התבה ‪28-23‬‬
‫‪33-29‬‬
‫'וכפרת‬
‫‪36-34‬‬
‫'אתה‬

‫‪.28‬‬

‫‪-37‬ש‪4‬‬

‫‪.29‬‬

‫‪-46‬ש‪4‬‬

‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬

‫‪ .10‬מבית‬
‫‪ .11‬יומחוץ‬
‫ן‬

‫‪ ' .12‬בכפר‬

‫‪" .13‬וזה‬

‫‪" .14‬אשר‬
‫‪ .15‬י תעשה‬
‫‪ " .16‬אתה‬
‫‪ 1 .17‬שלש‬
‫‪ .18‬נמאות‬
‫‪ ' .19‬אמה‬
‫‪ .20‬יארך‬

‫נצהר‬
‫‪108-106‬‬
‫‪112-1%‬‬
‫נתעשה‬
‫‪116-113‬‬
‫לתבה‬
‫יואל‪-‬אמה ‪122-117‬‬
‫גתכלנה ‪127-123‬‬
‫‪:‬מלמעלה ‪133-128‬‬
‫‪137-134‬‬
‫"ופתת‬
‫‪141-138‬‬
‫י התבה‬
‫‪145-142‬‬
‫ג בצדה‬
‫‪149-146‬‬
‫"תשים‬
‫'תחתים ‪154-150‬‬

‫‪ .30‬י‬

‫‪45-41‬‬

‫‪52-%‬‬
‫‪55-53‬‬
‫‪59-56‬‬
‫‪62-60‬‬
‫‪65-83‬‬

‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬

‫‪-66‬ש‪6‬‬
‫‪-70‬ש‪7‬‬

‫שרם‬
‫‪ .40‬יושלשים‬

‫‪.%‬‬

‫‪75-73‬‬

‫ן‬

‫‪ ' .41‬תעשה‬

‫‪-155‬ש‪15‬‬
‫‪-159‬א‪1‬‬
‫‪1%-165‬‬

‫‪28‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫ת‬
‫יבת‪.‬נה‬

‫‪]1‬‬

‫אצ‬

‫‪ 3‬יא‬

‫‪4‬‬

‫ציורח‪.‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫‪1‬‬

‫‪3 -" 9‬ן‪-‬י‪6—"–‬‬

‫‪-‬‬

‫*‬

‫‪9‬‬

‫*!נ‪1214‬‬

‫‪.:.‬‬

‫")דומתן(‬

‫רן‪-‬‬

‫הנאמנות לרישום כזה מחייבת‬
‫טעמי הפינה שהרי בזכות אותן מינות‬
‫מוסיקאליותנשמר התאור שלתיבתהנו‬
‫פת‬
‫חסב‬
‫"ולדותהטכנולוגיה‪.‬יכולת לשאול שאלות‬
‫בדבר הכתיב המלאוהכתיב החסרבמלים; "קומתה" כתיבמלא‪".,‬ארף" ‪-‬כתיב‬
‫חסר; "עצי גפר" ‪-‬מלה מוקפת‪ ,‬מחוברת תחת טעםמינה אחדן ואותו דבר "את‬
‫התבה"; "ואלאמה"‪ .‬האם לאניתןהיה לקצר את ה"מסחה" שלצוהעשיה שלהתבה‬
‫עלידי מספר ולא להזור שלש פעמים על המלה "תעשה" (‪ 41 ,29( ',)15‬ועוד‪.‬‬
‫העובדההיא שמספר כלהאותיותהוא ‪ 7‬כפול ‪.168- 24‬‬
‫חלוקת המשפטיםהיא עלפי סדרמחושב‪:‬‬
‫פסוקיד‪12 :‬מליםובהן ‪49‬אותיות (‪)717‬‬
‫פסוקסו‪15 :‬מליםובהן ‪58‬אותיות (‪)817‬‬
‫ופסוקטז‪14 :‬מליםובהן ‪63‬אותיות(‪ =.)9~7‬בסך הכל ‪168‬אותיות‬
‫‪188‬אותיות‪.‬‬
‫קנה המדהלבנין התיבה הוא‪7 :‬אותיות ‪30 -‬אמה‪168 .‬האותיות שבחשבת‪-‬הנ"ל‬
‫'‬

‫הן ‪720‬אמה‪.‬‬

‫חשובזה מתקבלמןהפסוקיםיד‪-‬טו‪-‬טזלפי‪.‬הציורי‪.‬‬

‫(‬

‫כעת ‪-‬נמדודונתאר אתפרטי הצורה‪:‬‬
‫התבות ‪ 12- 1‬משמשיםלמדידה שלהצורההמלבנית כשתבה התבההוא ‪ %‬אמה‪,‬‬
‫ואורכהשלהתבה ‪300 -‬אמה‪ .‬אםנמדודמנקודת "אפס" שבהרתבציור"ונעביר את‬
‫המדידהבציורח'אוט'נקבלזהותבמידותשלהמלבניםהמסמנים אתהדופןהתחתון‬
‫לצדאחדאולצדהשנישלתחתיתהתבה‪(.‬תמידנסייםאתהמדידהבמספר‪:12‬התבה‬
‫האחרונה של פסוקיד)‪ .‬את המשך המדידה אנו עורכים עם האורך של ‪ 15‬תבות‬
‫שבפסוקטו‪ .‬מספר ‪ 13‬מראהלנו אתהכיוון של המדידה‪ ,‬שהיאתמידלפישיטה של‬
‫"קוהקפי"ןבציור(ציורט')אנומודדים אתאורך התבה(מספר ‪02‬וממשיכים לתאר‬
‫את צורתהקירהמעויין הסוגר את התבה בקצה‪.‬והרי צורהזו למעשה דוגמא לחתך‬
‫ולמחיצה בכל פרקופרק מ‪10-‬היחידותשבאורךהתבה‪ .‬המספרים ‪27 – 23‬מלמדים‬
‫על "חמשים אמה רחבהושלשים אמה קומתה"וזהו הדברשהבנאי‪-‬האמןחייבללמוד‬
‫בענין המימד השלישי בצורת התבה‪ .‬חשבון הנדסי מראה כיצד קונסטרוקציה של‬
‫משולשיםשווי צלעות(כל צלע ‪ 30‬אמה)מתנת אתהמידה שלכפול ‪ 25‬אמה של תבה‬
‫המשולש‪,‬ואין קפדן מתמאסי מערער על הדיוק‪ ,‬הרי מובטח לו שהבנאים כאנשי‬
‫מעשה לא התעלמומן ההפרשהקטןהקייםביןהדיוק התיאורטיוביןהדיוקהפיסי‪-‬‬
‫מעשי אמה=‬
‫=)‬

‫‪.‬ש~‬

‫‪2‬ת‪302-)3‬י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫מ‪.‬ךבן‪:‬אורי‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬
‫‪]7[,‬‬

‫ציורם‪.‬‬
‫המשך המדידה נעשה בפסוק ט"ז בעל ‪14‬יחידות‪ :‬הוא מתחיל בנקודה(ציור ט)‬
‫בתבה "צהר" כלומרנקוהעליון לאורך התבה‪.‬אנומודדים את ‪10‬היחידות של ‪30‬‬
‫אמה‪ ,‬מספר מספר‪,‬תיבהתיבהומגיעים ל"תשים"‪,‬כעתנוכללהקיף בחתךאנכי את‬
‫של התיבה בעזרת יתר ‪ 4‬התיבות "תחתים" (‪" )38‬שנים" (‪)39‬‬
‫הקיר‪.‬בקצה השני‬
‫"שלישם" (‪" ')40‬תעשה"(‪.)41‬‬
‫אתשיטת ההמחשהניתן ללמוד עלציוראותבניתמוחשיתבקנה מדהקטן בעזרת‬

‫רצועתהתיבותוהאותיות‪ .‬להבנתה המלאה שלשיטהזויש‬
‫אמההוא שנדרש עלפיהפסוקים במקרא כעד כלתיבה‪.‬בנוסחה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האםאי אפשרלפיקנהמידה אחר?כאןעלינולהוסיףגורםחשוב‪:‬‬
‫צורתהציורלתיאור‪ .‬פרטלציור ח'וציור ט'וציורי' כלהציוהים שהשתמשתיכלווי‬
‫למאמרשייכיםמבחינת"אסכולה‪ ).‬לעולםזרומרוחקמעולמושלהאמן‪-‬הבונהבימי‬
‫משהרבנו‪" .‬תולדותהראיה" הפכהמושגיתמונהוציורלאחרים‪.‬‬
‫כדי לאשר אתדברי עלהקוראלהפוךאותן ‪41‬תבותאו‪168‬אותיות‪ ,‬ממספרים של‬
‫"אינדקס" למידות אורך‪ .‬רושמים את הכתבה המקראית על רצועת עיר‪ ,‬כשמד‬
‫מספר אחדמידתיחידהאחת‪.‬בידינוכביכול ‪"41‬מטרים"או"סנטימטרים"‪" ,‬אמות"‬
‫"חלקי זרת"‪" ,‬טפחים" וכדומה‪ .‬אותו הדבר במקביללענין ‪ 168‬האותיות‪'.‬לפנינו‬
‫קנה ‪ -‬סרט‪.‬דומה למכשירמדידהבידי המהנדס‪-‬המודדואין כל ספקשבימים ההם‬
‫היוכלימדידה‪.‬כמודול לשרטוטההזיתהמשוחזרתשלהיכליווני‪,‬רומאיאואיטלקי‪,‬‬
‫משמשת מידת הקוטר של עמוד על‪-‬יד‪..‬בסיסו‪( .‬קוטר העמוד עליד הכותרתאינו‬
‫דומהלקוטרשע"יהבסיס)‪ .‬אבלגובהושלהעמוד‪,‬הרווחביןהעמוד;אורכושלהיכל‬
‫רוחבו שלהיכלהכלמתיחסכשיעורארכפלשל‪,‬ה"מודול"זוהיתה ה"אסכולה" של‬
‫האמניםבימי קדם‪.‬‬
‫‪ .‬היותים לאהיוראשונים לשמושבמודול‪.‬מן הממצאים שמספקיםלנוארכיאולוגים‬
‫אדריכלים‪-‬היסטוריוניםאנויודעים שבבבלובמצריםבימי משה רבנוהיתה הבניה‬‫המודולורית מקובלתומפותחת‪.‬‬
‫נמדד בסרט המדידה של תבת נח לפיהציורים ח‪ ,‬ט‪,‬י; נמצא דברים מעונים‬
‫ביותר‪ :‬עם כל ‪168‬אותיותנקיף אתקוההיקף שלציורי‪ ,‬כשלכל ‪ 30‬אמה ‪7-‬אותיות‪.‬‬
‫ב"אסכולה" שלהימים ההם לא היה מקובל להעמידבפני המלךהמזמין מבנה‬
‫אלטרנטיבות שלשניציורים‪ ,‬אויותר‪ ,‬ולפצל אתהמושג שלשלימותהיצירה לדפים‬
‫נפרדים של חתךאופקי‪ ,‬מפלס אחדושה‪,‬הזיתמצפוןוהזית מדרוםוכו'‪.‬‬
‫שלימות היצירה וצו העשיההניתן למבנה בעל מידות קבועות‪ 300 :‬אמה אורך‪,‬‬
‫‪ 50‬אמה רוחב; ‪ 30‬אמה ‪1‬בה‪,‬פשוטיםוברוריםגםבציוד אחד בלבדוקדמותנוחונכו‬
‫לזכור שקנהמידה של ‪30‬‬

‫י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫תיבת 'נח‬

‫[‪]8‬‬

‫שג‪4‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬

‫ס‪4 30‬מה אדד העוק‬

‫‪.‬‬

‫י*‬

‫‪4‬‬

‫י‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫י‬
‫‪"1‬ר‬

‫יל ‪ lhylvsn 42‬גריל ח‪5)6-‬י‪7-‬פ י"‬
‫ופס‪,‬ז‪.‬וד(‪'5‬יוא)‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‬‫ע‬
‫ו‬
‫י‪ .‬וב‪-‬גיוריץ‪ ,‬קאוהןוןןפס)?‪',‬ז‪4‬‬
‫נעריץ‪,6‬ן‪5‬יין ‪44"2676‬‬
‫עשוז ‪'6‬וש*‪18‬ה‬
‫‪'6‬ז ‪.8" 8‬זגה ‪36:ir~lbn‬ה"אין‪plf‬‬
‫ציורי‪.‬‬

‫פיז‬

‫למוש‬

‫לכך‪ .‬מהנחהזו הרבה דברים שאנו נוהתם לפענח ממצאיםארכיטקטוניים מבקשים‬
‫‪.‬‬
‫השלמה והסברהעקבית‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ה‬
‫הצורה של תבה בעלת חתך שלמעויין‬
‫אולינועז אבלהגיורועומדבמבחן‬
‫כפישידעתי להצע בפר המבקרים שראו את הדגם הבנרבקנה מידהקטןוהוא צף‬
‫במים שלמיכלית מלאתמים‪.‬אפילוקילוחימים ‪-‬במקוםגשמיםדאז‪-,‬לאהפכואת‬
‫התבה שהיה בקרבה מטעןדי כבד מחלקי מתכת‪ .‬שיטת ההמחשה חטטת התאור‬
‫בראיה היסטורית של תולדות האדריכלות והאמנות רק מסייעים‪,‬לגלות‪.‬כביכול‬
‫"חידושים" בלשון שנדמהלי במקרה שלנואינם חידשתם אלאיסודות של מקורות‬
‫ריאליים דומים לשרידים מובמנטאלים פיסיים‪ ,‬שאמרו לתרבות ‪,‬העמים בכלי‬
‫'‬
‫הנפלאוהקדוש לעםישראלוהנקראלשוןבניה בתורהי‬

‫פרק מתוך מחקר "לשון בניה בתורה" שטרם הושלם‪- .‬הציורים מאתמ‪ .‬בןאורי ~זעוט)‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)