תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
" …הנה הוא לך כסותעינימע
(בראשית נ',
ט"
מאת
י
חי ם גלגד
נפש ליוסף ברסלבי ז"ל
חוקר הארץ ונאמןבית מקרא
הרבה "כאב-ראש" גרמה"כסות-עינים"זו
למפרשי המקרא ,ובצדק אומר נ.ה .טור-
סיני" :בלשון כטותעינים נתקשו המפרשים
הואיל ולא נמצא פירוש ,מסתבר למברים
שאחריו "לכל אשר אתך ואת כל ונכ'חה".1
אלא ,שגם הפירוש ונמוצע על ידו אינו
מסתבר יותר מאלה שקדמו לו ,גם הרטום
בביאורו לבראשית אומר %ל פסוק זה:
"מהנסיונות הרבים שנעשו לפרשו בולם
דחוקים" .ואמנם,המעיין המחזר עלהפירו-
שים השונים לכתובנו ,הן של הקדמוניםוהן
פירוש סביר
של האחרונים,
ך אנללאשהרהל
וא
ול
;מצו
ינביא כאן את
לדברי אבימל
מיכלול הפירושים ממני קוצר המצע.
ברם ,דומה ,כתוב קשה זה עשוי למצוא
ביאורו על רקע אורת-תתהם ומנהגותיהם
של עמי המורה הקדום ,שחלקם שרירים
וקיימים גם בימינו בקרב העמים בארצות
האיסלם ,ורישומיהם ניכרים ,א"כ ,במעט ,גם
בפרשיות שונות של המקרא.2
חש אני חובה ,שיש עמה אולי משום
גמילות-הסו-של-אמת ,לציין מיד בתהילת
עיוניי ,כי יוסף ברסלבי ז"ל כבר עמד על
חומרתו של פסוק זה ,הברוחב ידיעתו את
חייהם של תושבי ארצות המזרח ,גםערביי
ארץ ישראל במשמע -מחד גימא; ומאידך
גיסא -בחושו העדין בהבנת לשון המקרא
וסתומותיו וקירובם לתפיסתו ולהבנתו של
הקוהא -עלתה שבע לעמוד על משמע
הדברים -כפשוטם ,8אלא שהתמונה המס-
תמנת מן הכתובים צריכה הבהרת-יתר
והשלמה.
הרקע :מנהג הנשים לכסות פניהן
על-פי חוקי התורה אין נשים מישראל
1האהאנציקלופדיה מקראית ערך "כסותעינים" ,טור .220
2אין הכוונה לעמוד במסגרת מאמר זה על ההיבטים השונים של הסיפור ,אלא על הבנת
הכתוב כנתינתו וכפשוטו.
3ראה מאמרו "הנה הוא לך כסות עינים יבו'" בספר דים ,כתבי החברה לחקר המקראן
הוצאתקרית ספר ,תשי"ט ,עמ' 141ואילך.
אכן,י
.ב.מציין שםכי "על ביאור 'כסותעינים' ,פשוטה כמשמעה ,כבר עמד המנוה דוד מויאל
בחוברתו 'אור ממזרוח" ,אך הואטועןנגד פירושו להמשך הפסוק.ועי"ש.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
חיים גלעד
מצוות עלכיסויפניהן ,לא בבית ולא בחוץ.
ואמנם ,בניגוד לנוהגן של נשי עמי השזרח
לכסותפניהן ,4בייחוד בנוכחותגברים?רים
ובהימצאן מחוץ לביתן -ההגו נשיהן של
משפחות העברים להלך גלויות-פנים גם
מחוץ לביתן (אגב,ענייןכיסויהפנים חל רק
על הגשים הנשואות או המאורשות ופטורות
ממנו הבנות הצעירות והרווקות) .על כך
אנו למדים גם מהמסומר במקרא עצמו.
.1על שרה בבואה למצרים נאמר" :ויראו
המצרים את האשה כי יפה היא עד לאד"
(בראשית י"ב ,יד) ,כהגמע שגלויית-פנים
היתה ,שכן אם לאו ,הכיצד יכלו המצרים
לראות "כי יפה היא"?
.2הוא הדין לגבי המקרה שבסיפורנו.
ן "ראייה" כלל אל'א
אמנם ,לא נזכר בועניי
"לקיחה" בלבד ,אךיש להניח -וסופו של
מערוה מעיד על תחילתו -וכמישהו מאנשי
אבימלך ,ואולי הוא עצמו ,ראה את שרה
כייפההיא ובנבל כך נלקחה אלאבימלך.
[]2
שהנערות לא היו מכסות את סניהן אנו
למדים מסיכורי אליעזר ויעקב ,שבפגיעו-
תיהם עם רבקה ורחל ,מיד הן מצאו חן
'בעיניהן ,אולי בשליפיין…י.
על שתי נשים שכיסו את פניהן מסופר
במקרא :האחת -רבקה ,שבראותה את
יצחק בא לקראתה בשדה "ותקח את הצעיף
ותתכם" (שם כ"ד ,סד) ,והאחרת -תמר
שבה נאמר" :ותכס בצעיף ותתעלף" (שם
ל"ת ,יד) .ברם ,אין להסיק מכך על קיום
מנהג זה בקרב משפחות האבות .לש להניח,
שגם רבקה וגם תמר מנהג אבותיהן ועמיהן
היה בידן .רבקה -כמנהג נשי תרן והיא
הלוא היתה מאורשת וחלה עליה חובתכיסוי
הפנים גם בפני יצחק שכזר נחשב עדיין
העיניה; ואילו תמר שכנענית היתה ,נהגה
כבנות כנען.8
לאור ההנחות הנ"ל ננסה לשחזר את
השתלשלות המאורעות בשני המקרים -
במצרים ובגרר.
4מנהג זה כמה פניםהיו לו ,כמו גםבימינו.יש שנהגו לכסותפניהןכליל ויש שנהגו לכסות
רק את העינים ,והיו גם כאלה שכיסו את הפנים ולא את העינים .נ"ל ,שהמונח "עינים" כאן,
כמו בכמה מקומות במקרא ,מובנו "פנים" ,והשווה" :וכסה אתעין הארץ" (שמות " ,ה) ובא
השימוש "עינים" תחת "פנים" משום שהעינים הן החלק המרשים והמושך ביותר מחלקי הפנים
האחרים .וכך אומר האוהב בשיר השירים (ו' ,ה)' :שסביעיניך מנגדי שהםהרהיבוני".
5אצל אליעזר כתוב" :והנערה טובת מראה מאד ,בתולה וגו'" (בראשית כ"ד ,סז) וביעקב
כתוב" :ויהי כאשר ראה יעקב את רחל" (שם נ"ט,י) .ואין להביאראייה מהכתוב להלן"':ועיני
,שכן שם מדובר בהעתם בבית לבן,
לאה רכות ורחל היתה יפת תארויפת מראה" (שם שם,יז,
ובבית גם הנשים הנשואות אינן נוהגות לכסות פניהן .כן מנהג הערביות העירוניות והבדואיות
גםבימינו.
6אמנם ,תמר נחשבה על משפחת יהודה ,אה כנראה ,נהגה עדיין כמנהגי בנות עמה מלפני
נשואיה .ואפשר ,בכוונה כסתהפניהכדי שיהודה לאיכירה ,מאחר שבדרך כללהיתהגלוייתפנים.
שלא כדעת הרמב"ן המביא את דברי ר"א "שתמר נהגה לכסות פניה בבית חמיה על כן יהודה
לא הכירה" ,שאם כן לא היתה צריכה לחשוש שמאיכיר אותה יהודה ,הלואפניה לאהיו מוכרים
לו כל-עיקר .כמו כן לא נדאיה דעת המפרשים ,שיהודה השב את תמר לזונה משום שכסתה פתה
כדרך הזונות .לי נראה,כי עצם ישיבתה ב"פתח עימם" גרמה שיהודה יחשבה כזונה ,ובמלים
ן הכמנה לישוב ,כדעת המזהים אותו עם העיר "עינם" שביהושע (ט"ו,לי) ,אלא
"פתח עינים"אי
למקוםמסויים ששםהיו הזונות מחכות ללקוחותיהן .ושמאיש בזה משום רמז ל"פתח" שבצעיף
שבעדו היו קורצות בעיניהן לעוברים ושבים .השמה;
תחמד יפק ,בלבבך ואל תקחך
"אי
ו',יג).
בעפעפיה"
ואעיז לה(עמלשולתי השערה :שמא יש לראות ב"פתח העינים" קשר כלשהו עם "כסות העינים"
יהפנים שבהערה ?4
שבסיפורנו ,כלומר,לשיטות השונות שלכיסו
44
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לק
בית מקרא )סח(
"ה.הנה הוא לך כסות
תשרי-כסלו תשל"ז
עינים"
בשני המקחצות
נהגו הנשים לנסרת אותי במעשה שהוא בגדר חטא ,כי לפי
את פניהןז ,ועצ
הםליהכיסוי שיסדר מעין חוקי המקום אסור למלך לקחתלו אשתאיש
"תעודתזהוי" לאשה,כי נשואההיאואסורה בעוד בעלהבחיים.
על האחרים ,אפילו על המלך .8ואמנם ,כך
י?
טוען פרעה 'כלפי אברהם" :מה עשיתל
למה לא הגדתליכי אשתך'היא?" שכן,לפי
כל הסימניםהחיצוניים רווקההיא שרה,כי
פניה גלויים ,וגם הודעתך כי אחותך היא
אימתה אתהדבר.
זוהי ,בעצם ,גם טענתו קטל אבימלך בשיחו
עם אלוהים ועם אברהם .עם אלוהים" :בתום
לבבי ובנקיוןכפיעשיתי זאת" ,שכןגלויית
פנים היתה ובצדק חשבתיה לרווקה ,מה גם
ששניהםהעידוכי אח ואחותהם .גםאלוהים
מאשר את צדקת טענתו" :גםאנכיידעתיכי
בתם לבבךעשיתואת" .ולאברהם הואאומר:
גמהעשיתלנו ומה חטאתי לךכי הבאתעלי
ועל ממלכתי חטאה גדולה; מעשים אשר לא
יעשו עשית עמדי" (כ' ,ו,י) ,כלומד ,הכשלת
"כסותעינים" -כפשוטה
עתה ,כשהרקע ברור לפנינו ,אפשר להבין
את כוונת אלימלך בשיחתו עם שרה .וכך
הוא אומר לה :גהנה אלף כסף נתתי
לאחיך; (ו)הנה הוא-לך כסות עינים לכל
אשר אתך" .שתי נתינות יש כאה האחת,
לאברהם -אלף כסף כפיצוי על העלבון
והצער שנגרמו לו בעבוהה; ההאחרת -
כסות עינים לשרה ולשפחותיה ,למען לא
תוסיף להכשילגבריםחפים מפשע ,העלמים
פנוייה .על
לראותה ולהתייחס אליה
ידי כסות-עינים זו יכירו הכול ,כי נשואה
היא ולאיתנכלו לה;וזהו משמעו של.הדיבור
"נטת (כנועם) כל ונכחת".9
כאי
7אפשר ,שבגרר נהגו לכסות רק אתהעינים אוסביבתן.
8ואם :המלך חשק בה הקר מצווה להרוג קודם את בעלה ובתור אלמנה הותרהלו .ואשנס,
כך טען אברהם ,גם במצרים וגם בגרר ,להצדקת הודעתוכי שרה היא אחותו ,פן יהרגוהו בשל
אשתו .השמת :מעשה דוד ובת שבע (שמו"בי"א).
9קרי "נכוחת" כצורת-מישנה של תה"פ "נבוחה" ,משורש "נכח"; והכתנה להיות נכוחה
ולחילופין -שהכול יראוך נכוחה ולאכמונישהוטעיתיעלידי מראהעיני וחשבתיךייפוייה.
45
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il