אגדות רבה בר בר חנה / הסיפור הרביעי

בבא בתרא דף עג:

אמר רבה[1]: לדידי חזי לי

אורזילא בר יומיה[2]

דהוה כהר תבור[3],

והר תבור כמה הוי? ארבע פרסי[4],

ומשאכא[5] דצואריה תלתא פרסי,

ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא,

רמא כופתא[6] וסכר ליה לירדנא.

תרגום

אמר רבה, ראיתי:

ראם בן יומו וגודלו כהר תבור

וכמה גודלו של הר תבור? ארבע פרסאות.

אורך צווארו [של הראם] שלוש פרסאות.

מקום הנחת ראשו [כשהוא שוכב על הקרקע] פרסה ומחצה

הטיל הראם רעי וסכר את הירדן.

רשב"ם

אורזילא
בר יומא  – ראם[7]
בן יום אחד דאותו היום נולד.

כי הר
תבור  – כן היה גדול.

בי
מרבעתא דרישיה  – מקום הנחת ראשו כששוכב על הקרקע.

רמא
כופתא  – הטיל ריעי וסכר הריעי לירדנא לפי שעה עד שמסמסוהו המים מעט
מעט.

תוספות

הכי גרסי' לדידי חזי לי אורזילא בר
ראימא דהוי כי הר תבור –
פירוש עופר של ראם הבר ומתרגמינן עופר האילים אורזילא דאיילא וכן בסוף זבחים (דף
קיג: ושם ד"ה אורזילא) דאמר התם בשלמא לר' יוחנן דאמר לא ירד מבול
לא"י היינו דקם רימא התם אלא לר"ל רימא היכא קם א"ר ינאי גוראות
הכניסו לתיבה ופריך והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דבר ראימא דהוי כי
הר תבור ואי גרסי' אורזילא דימא היינו דג שבים א"כ מאי קשיא ליה האמרינן
בפ' קמא דקדושין (דף יג.) לא נגזרה על דגים שבים. ר"ת ור"י.

ואפיק כופתא – היינו רעי כדאמר בחלק (סנהדרין דף
צח:) אחמיניה ואיתיב בטולא דכופתא דחמריה[8].

להמשך העיון בסיפור הרביעי