ונתנה תקף קדושת היום / כי הוא נורא ואיום (נספר קדושת ראש השנה)
ובו תנשא מלכותך / ויכון בחסד כסאך
ותשב עליו באמת / אמת כי אתה הוא דיין
ומוכיח ויודע ועד / וכותב וחותם [וסופר ומונה]
ותזכר כל הנשכחות / ותפתח ספר הזכרונות
ומאליו יקרא / וחותם יד כל אדם בו
ובשופר גדל יתקע / וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון / וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו הנה יום-הדין / לפקוד על צבא מרום בדין
כי לא יזכו בעיניך בדין / וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון.
כבקרת רועה עדרו / מעביר צאנו תחת שבטו
כן תעביר ותספור ותמנה / ותפקוד נפש כל חי
ותחתך קצבה לכל בריה / ותכתב את גזר דינם.
בראש השנה יכתבון / וביום צום כיפור יחתמון
כמה יעבורון וכמה יבראון / מי יחיה ומי ימות (כמה יעברו מן העולם = ימותו, וכמה יוולדו)
מי בקיצו ומי לא בקיצו / מי במים ומי באש
מי בחרב ומי בחיה / מי ברעב ומי בצמא
מי ברעש ומי במגפה / מי בחניקה ומי בסקילה
מי ינוח ומי ינוע / מי ישקט ומי יטרף
מי ישלו ומי יתיסר / מי ירום ומי ישפל / מי יעשיר ומי יעני
ותשובה ותפלה וצדקה – מעבירין את רוע הגזרה
כי כשמך כן תהלתך / קשה לכעוס ונוח לרצות
כי לא תחפץ במות המת / כי אם בשובו מדרכו וחיה
ועד יום מותו תחכה לו / אם ישוב מיד תקבלו.
אמת כי אתה הוא יוצרם / ואתה יודע יצרם
כי הם בשר ודם:
אדם יסודו מעפר / וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו / משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל / כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח / וכחלום יעוף
ואתה הוא מלך / אל חי וקיים
אין קצבה לשנותיך / ואין קץ לאורך ימיך
ואין שעור למרכבות כבודך / ואין לפרש עילום שמך
שמך נאה לך / ואתה נאה לשמך
ושמנו קראת בשמך / עשה למען שמך
וקדש את שמך / על מקדישי שמך…
