אלכסנדראבן-חן
עקדתיצחק
בפרשנותהמיסטיתוהפילוסופית של המקרא
הוצאתידיעותאחרונות *ספרי חמד
תלאביב 2006
מתפרסם ברשות ההוצאה
עקדתיצחק על
י
פ
הרב
רפאלהירש
שמשון
הרב שמשת רפאל הירש (להלן :רש"ר הירש) (האמבורג -1808
פראנקפורט )1888היה מנהיג היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה
התשע-עשרה.הואנחשבלאחדהפרשניםהפורייםביותרבהגותהיהודית
בעתהחדשה,ובחיבוריוהואמתמודדעםהאתגריםשהציבהבפניותנועת
ההשכלההגרמנית .בהתמודותזו מתגלה רש"ר כאדם המכירהיטב את
הזרמיםהפילוסופיםהמרכזיים בתקופתו .מצד אחד ,מאפשרתלוידיעה
זו להצביע על נקודות התורפה של הפילוסופיה ומצד שני ,באמצעות
קליטה מבוקרת,להעשיר אתהיהדותבאידיאליםהומניסטיים.
בפרשנות שלו לתורה הוא מתאר את יחסו לשלבים השונים
בהתפתחותו הרוחנית של אברהם .בעקבותיו ניתן יהיה לדבר על
אברהם א' ועל אברהם ב' .אברהם א' הוא "אביר המוסר" ,בעוד
שאברהםב'הוא"אבירהאמונה"!.
"אביר המוסר"
אברהם" ,אביר המוסר" ,ניצב בפני אלהים ומתווכח על גורלן של
סדום ועמורה .ביסוד קריאת התיגר "השפט כל הארץ לא ן?2ה
משפט"?! (בראשית יח ,כה) עומדת ההנחה שאלהים הוא אל צדק
145
146
ן עקדתיצחק
ושהאדם מסוגל להבין מהו צדק .רק מתוך הנחות יסוד אלו מסוגל
אברהם לנהל את הוויכוח .אברהם פונה אל אלהים ואומר לו:
"…חללה לץ מקשת כדבר הזה להמית צדיק ?ם רשע" (בראשיתיח,
כג-כה) .הניסוח הזה מעיד על השכנוע העמוק של אברהם לפיו
עקרונות הצדק והמוסרמחייבים לא רק אתבני האדם אלא גם את
אלהיםעצמו.
טוען רש"רהירש" :כלאותודו-שיח ,אם אפשרלקרואלוכך,שבין
אברהםלבין שופט כל הארץ -בו מעז עפר ואפר לפנות אל ה' ,על
סמך חוש הצדק שבלבו ,ואף הקב"ה מנענעלו בראשו לאות הסכמה,
הרי הוא משמשערובה נאמנהלאפיוהאלהי שלאותו הקול שבקרבנו,
הטוען למשפט וצדקה 2.":..הקול הבוקע מחוש הצדק של אברהם הוא
קול המצפון והיושר המוסרי .הקול האלוהי .ויש משמעות רכה
לקביעהזו של רש"רהירש.בגרמניה ,באותםימים,קונה תורת המוסר
של קאנט חסידים רבים .אחד העקרונות המרכזיים של תורת המוסר
הקאנטייני הוא שרק מוסראוטנומי ,מוסר אשר מקור סמכותו ותוקפו
איננוחיצוני לאדם ,הוא תורת המוסר האידיאלית 3.מוסר הטרונומי,
זה שמקור ציוויו הוא חיצוני ,כמו מוסר הדת שמקור הציוויים
המוסריים שלה הוא האל ,נתפס כנחות לעומת המוסר האוטונומי.
אליעזר שביד מעירשבעיני הירש "ראיית האדם את עצמו כמחוקק
לעצמו היא אלילית במהותה" 4.אברהם ,על פי התיאור של רש"ר,
שומע לקולהפנימי של המוסר והצדק ,ובשם הקולהפנימי הזה הוא
עומדומתריסבפניאלהים" :השפטכל הארץלאששהמשיט?"!
עמדה עצמאיתזו של אברהם זוכה להערכה רבה מצדו של רש"ר
הירש .רעיון זה באלידיביטוי בתיאור שביעות הרצון של אלהים
ה"מנענעלו בראשו לאות הסכמה".אלהים מתואר כאב שבע נחתרוח
לנוכחהישגיבנו .עמדה חיוביתזוכלפיגילוי הקול המוסרי הפנימי
של אברהם משקפת את עמדתו של רש"רהירש .על אףביקורתוכלפי
חוגי ההשכלה והיהדות הליברלית שהדגישו את אופיה המוסרי של
היהדות והתרחקו מן המצוות המעשיות ,קיבל רש"ר הירש את
העיקרון ההומניסטי שבאלידי ביטוי בחמלה שמפגין אברהם כלפי
אנשי סדום .בהקשר זה אומר רש"ר הירש" :עם שאנחנו רק 'עפר
ואפר' -יסודנו עפר ואחריתנו אפר -הרי לא הכל בנו עפר ואפר.
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
147 1
בגוף עפר ואפרזהחינצוץ של בורא עולמים ,והד לרוחו" 5.מדברים
אלה מסתברכי רש"רהירשמערערעלההבחנההקאנטייניתביןמוסר
אוטונומי שמקורו באדם עצמולבין מוסר הטרונומי שמקורוחיצוני
לאדם ,שכן המקור האלוהי והאדם -המקור האנושי -מתאחדים.
בלב האדםשוכןניצוץאלוהי ,וכאשר הוא שומע לקולהפנימיביותר
בעצמיותונשמעבאוזניוגםהקולהאלוהי.
לאורדברים אלה,יהיהעלינו לשאול -מדוע בהמשך הדרך מקבל
אברהם אתהציווי לעקוד את בנו מבלי לערער? למה נמנע "אביר
המוסר"מעימותנוסףעםאלהים בשם הצדקוהמוסר.
כדי לענות על שאלה זו יהיה עלינו לעקוב אחר התהליכים
הרוחניים המתרחשיםבנפשו שלאברהם.
רש"ר הירש מבחין כין שתי תקופות כחיי אברהם .שיאה של
התקופה הראשונה באלידיביטוי בוויכוח סביב גורלם שלהצדיקים
בסדוםועמורה .רש"ר הירש שם לב לעובדה שאלהים אומר " -שקת
סדם ועמדה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד .ארדה גא ואראה
סזצ?קסהס?~האלי ?ש?4לה לאאך?ה( .בראשיתיח ,כא-כג).
לדעת רש"ר הדין כבר נחרץ .הפשעים החברתיים והמוסריים של
חוטאי סדום ועמורה כברידועים לכל .בכל זאת ,אלהיםיורד לראות
"הכצעקתה",כי "זעקתהבריותאינה,עלפירוב ,אלא חלקזעיר של
הצעקה ,הבוקעתועולהלפני ה'" .במשפטזהמבחין רש"ר הירשבין
"זעקת הבריות" לבין "הצעקה" המלאה המגיעה אל השמים .זעקת
הבריות היא קריאת הכאב העולה בעקבות פשעים חברתיים .כלומר,
פשעיםשבין אדם לחברו ,בעוד שהצעקה המגיעה לאלהים כוללת גם
חטאיםשבין אדם למקום וגם חטאים שבין אדם לעצמו .לדבריו"אין
אנשיםרגילים לזעוק על פריצותוחושניות .כסבורים הם ,שאלואינן
מעניינה של החברה האזרחית -זו יכלה להתקיים יפה ,גם בלי
מוסר" 6.רש"ר מבקר כאן את החברה האזרחית המודרנית המבחינה
בין תחום הפרט לתחום הכלל .על פי תפיסתו יש לדת היהודית
אחריותעל המתרחש בנפשו של האדם,לכן אלהים מוצגכאןכריבון
המנסה לרדת לעומקה של הבעיה .הזעקה על הפשעים החברתיים
משקפתבעיה עמוקה בהרבה .ההידרדרות המוסרית של הפרט מביאה
לערעור ולפגיעה בנורמות ההתנהגות של החברה" :לעולם שחיתות
יעם
148
1עקדתיצחק
מוסרית גוררת אחריה שחיתות סוציאלית" 7.על כן מעניינה של
המדינהלדאוג,לטפלולטפח את השלמותהמוסרית שלאזרחיה.
אלהיםירד אל העולםכדי לבדוק הכצצקסה " -רצה ה' להעמיד
אותםכניסיוןאחרון .הוא רוצהלראות ,אם כבר פשטה השחיתותבכל
שכבות האוכלוסייה ,ללא יוצא מן הכלל" 8.אם כן,ניתן להציג את
פועלו של אברהם בסדוםועמורה כמשקף אתרצון הבדיקההאלוהית.
אברהם המחפש אחר צדיקי מדום ,מיישם את הרצון האלוהי לברר
האםהשהיתות פשטה בקרבכל שכבותהאוכלוסייה.
בעומדומול אלהיםבוויכוח על מספרהצדיקים הדרושכדילמנוע
את החורבן ,פועל אברהם מתוך הזדהות עםהצדיקים בסדום ועמורה.
רש"ר הירשאינו מטיל ספק בצדק האלוהי .הוא סבור שגם אם מדום
ועמורהייענשוויימחקומהעולם,הצדיקיםיינצלומפני שלאייעלהעל
הדעתשאלהיםיעניש אתהצדיקיםהבודדיםשיימצאו.עלפי הנחהזו,
הוויכוח שמנהל אברהם עם אלהים איננו נסוב על חייהם של צדיקי
סדום ועמורה כי אם על פי הצדק האלוהי .הצדיקים יינצלו .אלא
ש"אברהם מרגיש איך היה חש הוא במקומו של היחיד שזכה למלט
נפשומחורבןהכלל .אברהם חושבכיאילוהיהעולהבגורלו המרלגור
בסדוםלאהיה מחסרכל מאמץ מלשקוד,ללאהרףעלתקנותבניעירו
וארצושסטומהדרך"9.אברהםשואףלתקן אתהעולםואינומוכןלוותר
על התקווהלפיה בכוחם שלצדיקי סדוםלהשפיעעלבניעירם.הצדיק
ש"למענוואנצלסדום…לעולםאינופוסקמלהוכיחומלהורות ,מלמחות
ומלהזהיר ,מלתקן ומלהציל -ככל שידו משגת…לעולםאינו מתייאש
מן האדם ,והוא נחלץ לכל פעולה שהיא למען האדם"10.לכן ,במהלך
המשא ומתן על מספרהצדיקים הדרושכדילהציל את סדום ,מתגלה
אברהם כמאמין ביכולתם של הצדיקים לשנות ולתקן את חברתם.
אלהים מנענע את ראשו בחיבה ובהסכמה,כי אברהם אינו מתייאש
ומתגלהכמאמיןבאדם .אברהםאינומריםידייםומוכןלהיאבק,אפילו
עם אלהים כדי להפוך את תיקון העולם למציאות .אלהים ,לעומתו,
מתגלהכמציאותי,כמישיודע שדרושה מכסהמסוימת שלצדיקיםכדי
שיהיה סיכוי להגשמת התיקון .למספר מועט של צדיקים לא תהיה
אפשרותאמיתיתלהשפיעולשנות.
לאחר פרשת סדום ועמורה פונה אברהם אל הנגב ומתיישב בגרר.
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
149 1
ביישוב זה מתרחש מאורע שמערער את דמותו של אברהם כלוחם
המוסר כפי שרש"ר הירש ביקש להציג .הסיבה לכך היא הבקשה
שמבקש אברהם משרה" :אמרי נאאיתי את למקזייט
בלי סצבורף
ושסה
לגללך" (בראשיתיב,יג) .אבימלך מלך גרר,שאינו מודע
,
ם
ה
ר
ב
א
ק
י
ד
צ
ה
ל
ס
י
לתכס
של
.
ה
ר
ש
לוקח את
רש"ר הירש מנסה
את
התנהגותו של אברהםואומר" :מוכרחיםאנולומר,כיהנימוסיםבאותם
הימיםאילצוהולצעדזה" 11.רש"רהירשמניח שב"אותםהימים""נשים
פנויותהיו מוגנות מפגיעותיהם של הדיוטות" .לכן ,למעשה ,אברהם
מגןעל שרהבהציגואותהכאישהפנויה .אולם הכללהזה,לדעת רש"ר
הירש,אינו חל על מלכיםולפיכך חרג אבימלך מהמקובל כאשר לקח
את שרה לארמונו .עלפיכיוון זהיכולעדיין רש"ר הירש להגן על
התדמיתהמוסרית שלאברהםולומרשכוונתוהיתהלהגןעלשרה .אלא
שהתכסיס השתבש כשאברהם לא הביא בחשבון את חופש הפעולה
שבידי אבימלך .רש"ר הירש מציג את אברהם במאורע זה כטועה
בעקרונותהמוסרבשגגהולאכפוגעבוביודעין.
פרשנותמעניינתזואינה תואמת את המשךהעלילהובוודאילא את
הצגתהפרשייהמנקודתמבטו שלאבימלך.אבימלךחווהבאותוהלילה
התגלותאלוהית 1"-ינאאלהים אל אבימלךבחליםהלילה 41אמרלו
הנף מת ?ל naiwn
ך לא %ב
ךסוא ?4ל4~1.ייל
אליה( .בראשית כ,יג) .התגלותזו מבליטה את אבימלך כאיש מוסר
שעקרונותמצפונייםמנחים אותובדרכו .הוא אף מנמק את התנהגותו
כהיענותלציווימוסרי .אברהם ,בהציגו את שרה כאחותוהפנויה ,הוא
אשרגרםלהתנהגותשאינה הולמת אתעקרונותהמוסר.אבימלךמנסה
להוכיח אתצדקתובטענה שהואעצמונקיכפיים.
אדניהגהגם
י
מ
ש
ו
"
?דיקולסרג~ .לא הוא אמרליאח.תי הואוהיא 2ם הוא אמרהאחי הוא
זלסי?שיתילאת"(.בראשיתכ,ג-ה).
4מםל44יין?4י
דברי אבימלך מזכירים את דברי אברהם כאשר ניסה להגן על
גורלם של אנשי מדום ועמורה" .האף תספה צדיק ?ם רשע?"
(בראשיתיה,כג).
אבימלך הוא אשר מדבר כאן בשם הצדק ותובע מאלהים לשפוט
את מעשיו על פי עקרונות הצדק .אלא שרש"ר הירש אינו מוכן
להקנות לו זכות נעלה כל כך ,במיוחד לא כשהצגת אבימלךכנציג
נישי
~?ילשהי
בילת
150
1עקדתיצחק
המוסר והצפק מאפילהעלתדמיתו של אברהם.לכןמסביר רש"ר את
דברי אבימלך כצומחים מרגשות של אימה ופחד ולא כדברים
המעידים על תום לבבו של אבימלך .רש"ר הירש התבסס על מדרש
בראשית רבה נבי לפיו אבימלך לא פעל בדרך מוסרית משום
שעקרונות הצדק והמוסר הנחוהו ,אלא משום שראה את "עשנה של
סדום עולה ככבשן האש" !2.כפי שנאמר " -וישכם אבימלך בבקר
וגו' ,א"רתניןלפי שהיורואים עשנה של סדום עולה ככבשן האש
אמרו תאמראותןהמלאכים שנשתלחולסדוםבאולכאןלפיכךוייראו
האנשים מאד" (בראשיתרבהנב,ט).
אבימלך הציג עצמו כפועל בתום לב ובנקיוןכפיים .רש"ר הירש
מנסה להראות כיצד אבימלך לא הבין את עקרונות הצדק והמוסר
האלוהיים .לדעתו" ,אבימלך סבור -ורבים סוברים כמותו -כי
העושה מעשה בתום לבב ,הוא ממילא גם נקי כפיים .כאילו ערך
המעשה נדון רק לפי טוהר הכוונה" !3.רש"ר הירש מבקר כאן את
פילוסופיית המוסר הדאונטולוגית ,המאפיינת את תורת קאנט ואת
הדת הנוצרית .עלפי גישהזו העיקר הוא הכוונה,לכן מעשה ייחשב
למוסרי עלפי כוונת האדם .מובן שניתן להגיע למסקנות קיצוניות
המטהרות אדם שביצע מעשי אלימות ,ומעשים לא-מוסריים אחרים,
כי לא היתה כוונת אותו האדם לגרום עוול לזולתו .אבימלך מוצג
כדוגל בתפיסות אלו ולפיכךאינומבין ש"לא כך דעת תורה .יש קנח
מידה לערכם המוסרי שלמעשינו ,קנה מידהשאינותלוי רק בכוונה,
והוא :ההתאמההאובייקטיביתעםרצון ה'" !4.אבימלךאינומבין שיש
ערך למעשים ושהכוונה בלבד אינה מספיקה .לכן הדרישה שלו
מאלהיםלפעולעלפי הצדק מבוססתעלטעותבהבנה.
לאחר הולדתיצחק נדרש אברהם לעמודבניסיון נוסף .הוא נדרש
לבחורבין שרהובנהלביןהגרובנה.ניסיון המעמיד במבחן את אמות
המידה המוסריות שלו.אין המדובר בהכרעה פשוטה .אברהם תולה
תקוות רבותבצאצאיו .רש"ר הירש מתאר את הסבך הרגשי שבונתון
אברהם ואומר" :בשנות הזקונים עולות בדעתו של אדם מחשבות
לפרידתו הקרובה מחיי העולם הזה .בשנים אלה נתונים הגיונותיו
וגעגועיולאותונטע אדםצעיר ,אשרלויוכללהוריש אתהישגי הרוח
שלחייו …בןלזקניו הוא אותובן המסוגל להיות ממלא מקוםרוחני
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
151 1
לאביוהישיש שקרבוימיו למות" 15.אברהם ,עלפיתיאורו של רש"ר
הירש ,חש שסוףחייו מתקרב .על רקעזה מתחזקתומעמיקה עוצמתן
של החוויות העתידות להתרחש .כאן יידרש אברהם לבחורבין שני
בניו כאשר הוא נשמע לקולה של שרה ,ובהמשךיידרש להקריב את
בנו אשר אהב ,כאשר הוא עתיד להישמע לקולו שלאלהים .אברהם
עזב את אור כשדים במטרה לממש את הצו האלוהי "לך לך".
המשימה טרם הושלמה והוא מנסה לזהותמייהיה זה שימשיך את
דרכו .אימה חשכהגדולהנפלהעל אברהם.יש לשער שבשלבמסוים
הוא העלהבדעתושאין מקום לדאגהלהמשכיותזרעו,מכיווןשהיולו
שני בנים שימשיכו את דרכו .עתה הוא נדרש לוותר על שני בנים
אלה" .גרש האמההיאת ואתבנהכי לא1יךשבן האמהסיעת ?םבני
?םיצחק" (בראשית כא,י) ,תבעה שרה מאברהם בעקבות התנהגותו
שלישמעאל ,לאחר שראתה אותו מצחק עםיצחק בעת המשתה לעת
היגמלו .רש"ר הירש מנסה להסביר את דרישתה של שרה כנובעת
מתסכולחינוכי עמוק" .שרה" ,מסביר רש"ר הירש" ,קיוותה שיעלה
בידהלהכניע אתתכונת חםכליל תחתרוחו שלביתאברהם .תקוותה
היתה שכבעלת הביתתצליח להחניקכליל את השפעתה של הגר"16.
הגר ,עלפי רש"ר הירש ,הורישה לבנה ישמעאל תכונות המאפיינות
אתבני חם .הוא אינו מפרט מה הן תכונות אלה ,אך סביר להניח
שאלהאינן התכונותהרוחניותהמאפיינות את אברהםבעינישרה.יש
בצחוק במהלך משתהיותר מקורטוב שלגסותוחומרנות .רש"י מפרש
"מצחק" כלשון עבורה זרה או כלשוןגילויעריות .מדרש שמות רבה
מפרש" :ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
וגו',ואין מצחק אלא עבודת כוכבים …ותאמר לאברהם גרש האמה
הזאת ואת בנה שמא ילמד בני אורחותיו" (שמות רבה פרשה א).
לדעת הרמכ"ן " -ישמעאל השתעשע עם יצחק כדרך כל נער ותקנא
בו שרה בעבור היותו גרול מבנה" .כך או כך -הדרישה של שרה
מאברהם ברורה -ישמעאל איננו מסוגל להיות ממשיך דרכך ,הוא
אינומסוגל לרשתאותך.
ר
ב
ד
ה
.
ה
ר
ש
ה
י
ת
ו
צ
ע
מ
ד
א
מ
ת
אברהם לא שבע נח
של
ע
ר
י
ו
"
ב?יגי
בנ( "4בראשית כא ,יא) .לדברי רש"ר הירש" :כל
אורסם ?ל
המעשה הזה נראהבעיני אברהם אכזרי ביותר ,רע (משורשר.ע.ע);
איית
152
1עקדתיצחק
נתערערכל מהשקיבלבלבולעשות,כלציורינפשולגביעתידו" .אך
אלהיםמפיג את חששותיו של אברהם לגבי גורלו של ישמעאל וגם
ך ?ל
לגביגורלו שליצחק" .ויאמר אלהים אל אברהם אלורעבייר
הרעד וצל אמתך %אשר מאטראליך?וה
וכיזרצף הוא"( 17שם שם,
יקראלףזרע.וגם ~ת?ן האמהלגויאויימנ
יב).
לעומת מהשעתיד להתרחש במעשה העקדה,ישכאןניסיוןלהרגיע
את אברהם .אברהם ,בשומעו אתדברי אלהים ,מוכן לקבל אתדברי
שרה ולמחרתבבוקרהוא משלח אתהגר ואתישמעאלאלהמדבר.
כמו בעקדה ,ההתגלות האלוהית מתרחשת בשעותהלילה ,ובבוקר
למחרתמיישם אברהם אתההנחיותהאלוהיות .לעומתהנרמז עלידי
הרמב"ם ,רש"רהירשלאיטיל ספק קלשבקליםבבהירותדבדיאלהים
ששמע אברהם בשעותהלילה ,השעות שבהן ,לדעתו ,נערך הדו-שיח
בין אברהם לאלהים .מדברי הפירוש ניכר שאברהם צלול לחלוטין.
אמנם,כפי שרש"רהירשכבר אמר,לשיחהביניהםמתלוויםחששותיו
הכבדים של אברהם ,אך הםאינםפוגעיםביכולת התפיסה ובבהירות
המחשבה של אברהם.
רש"ר
הירש
אלהים מביא את אברהםלצייתלו בדרך של שכנוע.
מסתמךעל הפסוק" :לל אשר (אמראליך שרה שמע בקלהכיביצחק
א לף זרע"( .בראשית כא ,יב) וקובעכי "הציות האמיתי והטהור
"1ר
ק
ד
.
ו
ר
ב
ד
ב
בא מלשון 'שמע בקול'; לשמוע בקול הזולת ולא
מפני
שהוא אמר מה שאמר ,ואחת היא מה שאמר .שמע בקול שרה ,עשה
כרצונה ,גם אם תוכן דבריהאינולפי טעמך .סמוך על שיפוטה; היא
מעמיקהלהרגישטיב הדברים ממך ,שהרי בדרך כללנשים מעמיקות
לחדור במבטן אלדרכי האופי" 18.כלומד -אברהםאינו נדרשלציית
מתוך ביטול הנימוק והתבונה ,אלא האלהים הוא שהביאו להכרה
בכושרהשיפוטהנשי שלשרה.
במקרה של גירוש הגר וישמעאל למדבר ,אברהם מהרהר ומערער
בלבועל צדקת המעשה והמונו .הדו-שיחהליליבין אלהים לאברהם
משכנע את אברהם בצדקת מעשהו .כאשר מצטווה אברהם על עקדת
יצחקהואלאיהרהרולאיערערבלבועלתוקףהציוויהאלוהי.
לפני עקדתיצחקהתקיימהפגישהנוספתבין אברהםלביןאבימלך,
ייילקק
יטעיקעהי
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש ו
153
פגישה שחתמה את תקופת חייו של אברהם לפני העקדה מרמה
לשינוי המהותי ביותר בהשקפת עולמו עד כה .רש"ר הירש מקפיד
להבהירעניין זה ורואה בו מפתח חשוב להבנת מהותה של עקדת
יצחק.
אבימלך,יחד עם שר הצבאפיכם ,מבקש מאברהם" :וקטה השבלה
לי באלהים הנה אם תשקרליולניניולנכדי כחסד אשר?שיתי ?מף
מ??ה?שדי(בראשיתכא,כג) .בקשההוגנתזו מעוררת כמה שאלות:
א)הניסוחשבפתיחתסיפור המפגשהוא"ויהיבעתההוא" .רש"רהירש
מגסהלהבהירבאיזו "עת" מדובר,וטוען שכוונת המקראהיא להדגיש
שבמצב המיוחד שלאחר גירוש ישמעאל אל המדבר מהייצב אבימלך
לבקש מאברהםלהישבע בשםצאצאיו .לדברי רש"רהירש",ויהי בעת
ההוא ,כאשר שלחאברהםמאליו אתבנוהבכור,וכלעתידביתו הושתת
עליצחקהקטן ,שנגמלזהעתה…ישמעאלאיננו ,ואברהם -ישיש בקץ
חייו ,העתיד כולו מושתת עלילד שזה עתה נגמל משדי אמו")".יש
בפנייתו של אבימלך משהו תמוה,כי אברהם במצבו הנוכחי איננו
מקריןעוצמה .רש"רהירשמדגיש את עמדתהחולשההיחסיתבהדגישו
שאברהם הואזקן,ישיש ,בסוףחייוועימדו,ויצחקאינו אלאילדרך.
אבימלך ,לעומת אברהם,מקרין עוצמה .לכן אומר רש"ר הירש":גלוי
וברור שאין אבימלך מדבר פה עם אברהם כעם אחד האנשים…גלוי
וברור לפניו שהוא משווה לנגד עיניו עתידו של זרע אברהם…כל
אבימלך המעהידיעה
המעמדהזהלאיתואר אלא מתוך הנחה
י
נ
ז
ו
א
ל
ש
2
0
על אודות ההבטחות שנאמרו לאברהם" .אם לאנניח שאבימלךהכיר
את הבטחת אלהים לאברהם ,יקשהעלינו להסביר את התנהגותו של
אבימלך ,רב העוצמה ,הטורחלהתייצבבפני אברהם ולבקש אתחסדו.
אבימלךכברהכיר אתהיחסהמיוחדהשוררכין אברהםלאלהים .לאחר
שלקח את שרהלארמונואלהיםעצמוהזהיראותו שאברהםהואנביא.
אברהם,לדעת רש"רהירש,הוא"הצינורשדרכועובר השפעהאלהיאל
האדם" 21.אבימלך אינו מטיל ספק בעתיד המובטח לאברהם ולזרעו,
ולכן הוא מבקש מאברהם להישבע .רש"ר הירש מייחס משמעות
מיוחדת לשבועה זו,כי לדעתו "הפועל 'להישבעי "נגזר מן המספר
שבע"" 22.בשישהימים נברא העולם והיום השביעי הוא אות וזכרון
לבורא העולם" ,מציין רש"ר הירש .לכן משמעות השבועה היא
154
1עקדתיצחק
"להעמיד את עצמו וכל עולם החושים שלו תחת יחידו של עולם
בהעלמו" .למעשה ,משמעותהבריתהנכרתתבין אברהםלאבימלךהיא
ששני הצדדים מכירים בקיומו של ממד נעלם ומסתורי .רש"ר הירש
מדגיש את המשמעות הטמונה בשבועה" :הרי הנשבעהואכמי שאומר:
מציאותו שלכוחזההנעלם -אמתויציבכמו שאמתויציב החפץהזה
הממשי,ועתידזה בחזקתודאיכמוהרגעהזההנוכחי"23.האםשבועהזו
משקפתשינוי בתודעתם של אברהם ושל אבימלך? האם רש"ר הירש
מנסהלומר ששבועהזו משקפתהכרהבפןהמסתורי שלאלהיםשלפני
כןלאנורעלאברהם?איןזהמפתיעשאבימלךמכירבפןהנעלםוהמלא
עוצמה שלאלהים,כיהרי הוא כבר התנסה בעוצמתו של האל הנעלם,
אבל האם ניתן לומר לגבי אברהם שהשבועה משקפת השגת ידיעה
י
שטרםהושגה?
כאן,ליד הבאר ,מגיע אברהם לנקודת מפנה שתהיה לה חשיבות
מכרעתלגבי התמודדות אברהם עם התביעה האלוהית לעקוד אתבנו
אשר אהב ,את יצחק .לאחר הברית אברהם אינו חוזר מיד למקום
מגוריו,כפי שאבימלךופיכל שר צבאועושים .הוא נשארליד הבאר
ועורך טקסנוסף .טקס שאין בו שותפים "-ויטע אשל בבאר שבע
ויקרא שם בשם ה' אלעילם" (בראשית כא,לג) .רש"רהירשמעיר -
"עד כה פרסם אברהם את שם ה' כיאל עליון קונה שמים וארץ',
כאלהיםחייםוריבוןעולם …ועתה פה ,לפתע פתאום,ליד האשל הזה,
בא אברהם לפרסם ברביםכינוי חדשלה' .לקב"ה ,המורהבעליל אל
מעבר לאופק ההוויה הנראה לעין ,והקורא בשם ה' כאלוהי העולם
הנעלם מעין הארם" 24.רש"ר הירש מפרש את הכינוי "אל עולם"
כמורהעל "אלהעולםהנעלם".עולםנגזר משורשע.ל.מ שמשמעותו
"היות נסתר" .אברהםהגיע לתובנה שאלהים הואאדון העולם הנסתר
מעיני האדם .בפרשת סדום ועמורהיכול היה אברהם להתפלמס עם
אלהים על מספר הצדיקים הדרוש לה' כדי לא להחריב את הערים
האלו,כיהניחשיש לאדםיכולתלהבין את החכמה והצדקהאלוהיים.
עתה מתבהרלושאין הדברכך .הואמבין שאלהים הוא מעלליכולת
ההשגה האנושית .אלהיםאיננו רק "אל קונה שמים וארץ" .כלומר,
איננו רקאלוהי הטבע,אלוהיהעולםהגלוישניתןלתופסו באמצעות
החושים ,אלאהואנמצא מעברלכלהדבריםהאלה.
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
155 1
לתובנהזוהגיע אברהם הודות למפגש עם אבימלך .כותב רש"ר
הירש" :נראה שנימוקו וטעמו של אברהם ,שהביאולידי בך,טמונים
במאורע שעברעליוזהעתה,ושנתןלמקוםהזה את השם "בארשבע".
נציגה הנכבדביותר שלההוויה הממשיתביותר ,הוא שרהמדינה ,בא
זה עתה אליו ,אל ראש המשפחה המבודד ביותר והמחוסר זכויות
חוקיותיותר מכל אדם אחר" 25.המצב הזה חורג ,לדעת רש"ד הירש,
ממהלךהענייניםהצפויוהנורמלי .המלך רב העוצמהמתייצב אל מול
אברהם הדל ומבקשלכרותבריתעמוועםזרעו .לאניתןלהסבירזאת,
לדעת רש"ר הירש ,אלא אם נניח "שהוא ,השר ,ידע או שמעעליו
שממנויצא עם אדיר"26.העתידהיהעדיין מעורפלבעיני אברהם,עד
עתה הואהיהבגדר הבטחהבלבד .אבימלך בוטחבעתידו של אברהם,
כי הוא למד לבטוח בהשגחה האלוהית " -אכן ,ללא השגחהאלוהית
לאיסורו שרהמדינה ושר צבאו אלישישבן מאה ושלושואלבנובן
השנתיים ,כדי לכרות ברית מעין זו ,שהרי סיכוייהם המדיניים של
הללומןהדיןשייראובעיניהםכיומרות מגוחכות בלבד" .מעשהו של
אבימלךהגביר אתבטחונו של אברהם שאכןזרעוירבהויפרח,והביא
את אברהם להבין ולהפנים שדרכי האל נסתרות מפניו .כאשר נטע
אברהם את האשל הוא קרא בשם "ה' אל עולם" -לא ב"קונה שמים
וארץ" ,המתגלהבהליכיה הטבעעלפיסדרו ,אלא ה'היחידוהמיוחד,
הזורע את זרעו הנסתר של העתיד בהווה!" 27.אברהם איננו עוד
כתמול שלשום .הפן המסתורי של הקיום והגורל התגלה בפניו .עם
תוכנהזומגיע אברהם אל העקדה.
אביר האמונה
סיפור העקרה פותח בנוסה המצביע על קשרבין סיפור העקדה אל
דבר מה שהתרחשלפני העקדה":ויהי אסר הדברים האלה והאלהים
נטה את אברהםויאמר אליו אברהםויאמר הנני" (בראשית כב ,א).
השאלה הפשוטה המתבקשתהיא:אחרי מה? מה הם"הדברים האלה"?
תשובותרבותניתנו לשאלהזו ,ורש"רהירשבוחר לקשור אתתשובתו
לפירוש שהציג עד כה .הוא מציין שהנוסח "אחר הדברים האלה"
הופיע כבר במקרא בהתייחסות אל אברהם .כוונתו לנאמר" :אחר
156ן עקדתיצחק
סדירי
ם האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם
לנכי לףשכרף הרבה מאד"(בראשיתסו,א).
המסופר בפרק זה מתייחס לאברהם בראשית דרכו כשהיהעדיין
אברם אחוז חרדות ולאידע כיצד ייראה עתירו .אברם זכה למחזה
אלוהי לאחר קרב שבו הצליח להציל את לוט מידי שוביו .לאחר
ניצחונו ניגשו אליו מלכי צדק מלך שלם וברע מלך מרום לכרכו.
"יטלשי?דקקלף השיאלקם יהואכהן לאל?לית.
ויאמרברוך אברםלאל?ליתקבה?טי
ם וארץ" (בראשיתיר,יט)" .תן
ליסנפשיהרכש 2ח לף" ,מבקש מלך סדום מאברם ,אך תשובתו של
אברםהיתה":הרימאיידי אל ה' אל?ליווקלהשמיםוארץ אם מהוט
לוקם טלל לף"( .בראשיתיר'כב-כג).
וקדשרוךנ"
הבאתי דברים אלה כדילציין שככל הנראה האמונה באלעליון
איננה מנת חלקו של אברם בלבד ,אףמלכי צדק שותף לה .אולםיש
הבדל מהותי -אברם קורא לאלהים בשמו הפרטי(י-ה-ו-ה) .ריה"ל
כבר הצביע על החשיבות שבקריאת ה' בשמו הפרטי .בכך ראה את
מקור ההבדלהקייםבין אמונת אברהם לאמונתהפילוסופים 28.רש"ר
הירשמבחיןביןאלוהי אברהםלביןאלוהימלכיצדק .לדעתואלוהי
מלכי צדק הוא אלוהי הטבע ,בעוד שאלוהי אברהם הוא אלוהי
ההיסטוריה .אלוהי מלכי צדק אינו אלא מעין כוח עליון ביקום
המתנהל על פי חוקי הטבע .באמירת השם המפורש שיש לאלהים
מדגיש אברהם ,אליבא דרש"ר הירש ,יחס מיוחד אל האדם עורלו.
אלוהיההיסטוריה הוא האלהיםהמעוניין במעשי האדםגורלוואינוזר
הטבע29.
לאדםוצרכיוכאלוהי
רש"ר הירש מעוניין להמשיך ולהעמיק את ההבדל שבין אמונה
לפילוסופיהוביןאלוהיהטבעלאלוהי האדם ,אךלאבררךדיון מופשט.
הואמציג אתהתלבטויותיווחרדותיו של אברהם ואתהשלביםהשונים
שבהםהולכת ומתגבשתתפיסתעולמוהמיוחדת .כשהואיוצאלהגןעל
מידותיו שלאלוהיובפני מלך סדום ,נושא אברם את שמו הפרטי של
אלהים .מדברי מלך סדוםניתןהיהלהבין שהוא חושדבכוונותיו של
אברם ,שפעולתו נועדה לא "רק"כדי להשליט צדק ולהציל את לוט
אלא שהוא חמד את שלל הקרב .חמתו של אברם בערהבו .בזעם רב
הטיחבפנימלךסדום שהוא לאנטלדבר במלחמה מלבדהמזוןלנערים
יגו
?ים
וזיז
ישח "?ר
תיךקהי
עקדת יצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש ן
157
שהשתתפויחד עמובקרב .על רקעהעלבון מהטלתדופיביושרוועל
רקעערפילי הקרבותמגיע אברהם לנקודת מסנהבחייו .רש"ר הירש
מציין שהפסוק "אסרהדברים האלה" במחזההבריתביןהבתריםמציין
מפנה בחייו של אברהם כפי שהפסוק "ויהי אחר הדברים האלה"
שבפתיחתסיפור העקדה מורהעל מפנהנוסף.בהצביעועל הקשרבין
שניהמפניםבחייו של אברהם ,מעורר רש"רהירשבקוראיו אתהרצון
לשאול מהבין המפנההראשוןשיןהמפנההשני?
רש"רהירשמציין שאברהםחווה במהלךחייונבואותשונותושיש
הבדלביןהחוויותהנבואיות השונות שבנקודות המפנהבחיי אברהם.
הואמבחיןבין שלוש תקופותמשמעותיותבחייאברהם:
א .מ"לךלך"עדהבריתביןהבתרים.
ב .מהבריתביןהבתריםעדהעקדה.
העקדהועדמותו"36.
ג .מן
רש"רהירשאינומונה את התקופה הראשונהכמתחילהעםלידתו של
אברהם ,אלא עם הקריאה האלוהית "לך לך" ,זאת משום שהיענותו
של אברהם לקריאה "לך לך" היא לידתו הרוחנית של אברהם.
המאורעות שקדמוללידהזו הםבגדרהכנהללידהזו.
תקופת הייו הראשונה של אברהם מתוארת כעלייה מתמדת.
בתחילתה הוא אדם בודד ובסופה הוא "מנצח" 31.בתקופהזו מתגלה
אברהם כ"אביר המוסר" בהתנהגותו עםהסובבים אותו וכלוחםלמען
הצדק בקרב מול חמשת המלכים .הניצחון שעליו מדבר כאן רש"ר
הירש הוא רוחני ,כי הבריתבין הבתרים משקפת התעלות רוחנית
במקרא נאמר "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם בטשה "
(בראשית סו,א) .רש"רמסביר ש"החוזה צופה מרחוק .הוא רואה את
מהשאיננו לעיןהגשמיתהרגילה"32.
גלוי
אברהם הזה אתעתידכניו .רש"ר הירשטוען" :גם קודםלכןהיה
ה' מדבר עם אברם ,אך לא מצאנו שם את הביטוי "דבר ה' אל
אברם'"33.ביטוי המשקף נבואה קשה .כאן נחשפובפני אברהם גורל
בניו -הגלות והשיבה.יושרו של אברהם בולט במיוחדבוויכוח עם
אלהים על גורלה של מדום .הוא מהייצב מול אלהיםכדי להגן על
עירו של המלךשעלבבו.
158ו עקדתיצחק
א -החוצהויאמר
תשובתאלהיםלחששותיו של אברהםהיא:וייצ
י
ת
א
סלטנאהשסן9הוספרהכשביםאםתוכללספראתםויאמרל4להןהןה
ןך?ף" (בראשיתסו,ה) .אלהיםמוציא את אברהם "החוצה" אל מחוץ
לדרכי החשיבהשהיולו עד לאותורגע .עלפידרכי חשיבה אלוהגיע
אברהםלידייאוש .הוא "התייאש מתקוותולבן",כיהרי "בדרך הטבע
לא יכול עוד לצפות לברכת אב"" 34.הבט נא השמימה! שם בשמים
אנחנורואיםהנהגה אחהת מאשרבארץ".עלפיחוקי הטבע שלהעולס
הארצי לאהיתה הולדתו שליצחק מתאפשרת ,אךיצחק נולד בדרךנס
כיצירכפיו שלאלהיםבמישריןולאבתיווכם שלכוחותהטבע.
אברהםהביטאל השמיםכפישאלהים ביקשממנו.זונקודת מפנה
בחיי אברהם,כי כאשר אלהים הוציא את אברהם החוצה הוא העלה
אותו אל מעל המציאות הארצית של העולם הטבעי המשועבד
לסיבתיות .הוא הראה לו מציאות מוחשית שנשתלשלה במישרין
מרצון ה' ואמרלו" :לה-היהזר?ף".יצירת ישראלוקיומויהיותלוים
בה' במישרין -ללא כל הנחות קודמות ואף "בניגוד לכל חישובים
טבעיים"35.לפני כן חשש אברהם לגורלו ולגורל זרעו .כאן אלהים
חושףבפניו שלחששותיואין בסיס,כיעליולהבין שהואאינותלוי
בחוקיות החברתית והטבעית השלטת בעולם אלא באלהים בלבד.זו
נקורת מפנה,כי כאן מתהילה הסתכלות על העולם מזווית חדשה.
אברהם מבין את עומקה של הזיקה בינו לבין אלהים שהתחילה
להירקם כאשרנענהבחיובלציוויהאלוהי "לךלך".
בהמשך הפרק נאמר על אברהם" :והעמן בה' שתשבה ל 4צדקה
(בראשית טו,ו) .אמונה כאן פירושה ביטחון ,ואברהם ,לאחר שהבין
שגורלותלוי אך ורק באלהים ,בטח בו .לדברי רש"ר הירש " -הוא
הנהגתוהישירה של ה' -ללאסייגוללא שיור"36.
מסר אתעצמובידי
כךמתחילה התקופההשנייהבחייו ,תקופהשתסתייםעם העקדה.
ז
המפנההשניבחיי אברהם
-
;
המפנה השניבחייו של אברהם מתחיל במילים" :ויהי אחר הדברים
הצבא פיכול ,הגיע אברהם
לאלה".לאחי המפגש עם אבימלר
לתובנה שדרכי האלהים נסתרותואין ביכולתולהבינן בצורה מלאה.
ישי
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
159 1
אמנם ,כבר במפנה הראשון הוא הבין שקיומו תלוי במישרין ברצון
אלהים שדרכיו נסתרות מפני תבונת האדם ,אולם עדיין אברהם
משוכנע שהמטלה שהטילעליו אלהים עולה בקנה אחד עם השאיפה
לצדקהפועמתבלבבו.
3
7
.
"
.
.
.
'
ם
ל
ו
ע
'
ה
קשה
עד המפנההשני "פרסם אברהם את שם כיאל
להבין אתדברי רש"רהירש.הריבפרשנותולמפנה הראשוןבחייו של
אברהם הוא הקפיד להבחיןבין אברהם לבין מלכי צדק שברך את
אברהם ואמרלו" :ברוק אברם לאל?לירזקלהשמים וארץ" (בראשית
יד,יט) .הוא הסביר שאלהים הוציא את אברהם "החוצה" ושהיתהזו
התעלות רוחנית שאפשרה לאברהם להביט על העולם מזוויתראייה
חדשה .זווית ראייה שאינה מגבילה עצמה לגבולות הטבע .זווית
ראייה שאפשרהלולהגיעלתובנהשאלוהיושונהמאלוהימלכי צדק.
אלוהימלכי צדק הוא "קנה שמים וארץ".אלוהי אברהם,כפי שרש"ר
הירשציין ,איננו רק אלוהי הטבע .אם כן ,כיצד עלינו להבין את
דברים אלה? כיצד נבין את טענת רש"ר לפיה עד תחילת סיפור
העקדה פרסם אברהם את אלהים כ"אל עולם"? האם ייתכן שאחר
המפנההראשוןנותר אברהםעדייןכמחזיקבתפיסהשאינהרחוקהמזו
שלמלכי צדק?
עדיין היה על אברהם לעבור את חוויית העקדה כדי להבין את
משמעות המושגאלהים .כאשר הוצא אברהם "החוצה" ואלהים הורה
לו "הבטנא השמימה",הבין אברהם שאלהים הוא האלהעליון ,מקור
היקום וחוקיו .אולם הואעדיין לא הבין שאין שום חוקיות ,אפילו
תהיהזוחוקיות המוסר,המחייבת אתאלהים.חוויית העקדהתביא את
אברהם להבין את היות אלהים חופשי באופן מוחלט ואת היותו
משוחרר מכל מערכת של חוקים .במפנה הראשון הבין אברהם
שאלהים אינו כפוף לחוקי הטבע וההיסטוריה .במפנה השנייבין
שאלהים אינו כפוף למערכות המוסר והתבונה .והאלהים ~טה את
לקרסם" (בראשית כב ,א)" .האלהים" בא להדגיש שהכוונה לאותו
אלהים שהתגלה לאברהם עדכה .הערהזו חשובהכיניתןהיהלטעון
שאין המדובר באותואלהים,כיכיצדייתכן שאותו אלהים יבקש את
קורבנו של יצחק .כברבימי קדם הועלתה האפשרות שאין המדובר
באותו אלהים .למשל ,בספר היובלים השטן הוא זה אשריוזם את
160ו עקדתיצחק
העקדה 38.לכן רש"ר הירש מבקש להבהיר בתחילת פרשנותו שאין
המדוברבשטןאובכוחהדמיון של אברהם,וכיאלהיםעצמוהוא אשר
העמיד אתאברהםבמבחןהניסיון.
מטרתהניסיון ,אליבא דרש"ר הירש ,היא להעמיד את "הכוחות
הפיסייםוהמוסריים" במבחן מול אתגרים שטרם התנסו בהם.הניסיון
הוא אשריביא כוחות אלה להתעלות ולהתחזק .מעניין שההתעלות
מעל לחוקי המוסר היא אשר תביא ,לדעת רש"ר הירש ,להתחזקות
הכוחהמוסרי .למההדבר דומה? "לחבל שכבר נשא חמשיםליטראות,
ועתה מנסים אם יוכל לשאת גם את הליטרה החמישים-ואחת .אכן,
בדרךזומתחזקיםומתעלים הכוחותהפיסייםוהמוסריים"39.ניסיוןזה
סכנהישבו ,שהריקיימת אפשרותסבירה שהחבלייקרע.אני
י
ע
ש
מ
.
ל
שלדעת רש"ר הירשאלהיםידע מלכתחילה מהוטיבו של ההב הוא
ידע ש"חבל-אברהם" לאייקרעולכן רצה למתוח אותוכמידת האפשר
במטרהלחזקו.
אברהם מצטווה לקחת את בנו אהובו יצחק בלשוןזו" :קח נא את
בנף אתיחידך אשר אהבת את -צחק ולץ לף אל ארץ השריה וה?להו
שם לעלה ?ל לסד ההרים אשר אמר אליך" (בראשית כב ,ב) .רש"ר
הירשטועןשאלהיםפונה אל אברהםבלשון שלנימוס ובקשהכי"הרי
כלנפשך תתקומם"40.
ידעתי את אשראנידורש ממך,ידעתי שמןהדין
אברהם ,עלפי רש"ר הירש,היה מתקומםאילו אלהים היה פונה אליו
בצורה אחרת,כיהציווי להעלות לעולה אתבנו מנוגד לכל אשרידע
על אלהים עד כה .עלינו לנסות להבין למה הציוי האלוהי המנוסח
בלשון בקשה מנומסתאיננומביא את אברהם להתקומם כנגד אלהים.
הריתוכןהציווי,המוצג לאחרהפתיחה קחנא,נותרמנוגדלנפשו של
אברהם,כפישהיהמנוגדגםאילוהיהפונהאליואלהיםואומר :קח את
בנך…תוספת שמשנה אתתוכנו שלהציווי.
רש"רהירשאינונותן תשובהברורה לשאלה שהוא עצמועורר ,אך
נדמה שכוונתולומר שאברהםהבין ,חש,שהפנייה האלוהית "קח נא"
מורה על קרבה מיוחדת .עד כה פרסם אברהם את אלהים כאל "אל
העולם" ,עתה "אל העולם" פונה אליו בצורה ישירה ומבקש ממנו
לבצע מעשה החורג מכל אשר סבר אברהם שאלהים רוצה.אילו פנה
אליו אלהים בתביעה "קח את בנך "…יכול היה להתעורר בלבו של
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
161 1
אברהם ספק,כיפנייה מסוגזה היתה נתפסת כתביעה שרירותית של
אל שאינו שונהמאליליהעמים .אךפנייה בשפה רכה עשויהלהביא
את אברהם לתובנה שעומדת להתרחש חוויה ,החורגת מכל דרכי
עבודתהאליליםשהכירעדכה.
אשר
"לך לך" נאמר בפרשה
פותחת את משימתו הראשונה של
אברהם ,שעה שנקרא להתבודד ולהתמסר לה' .אף בפרשת העקדה
מצוה אלהים את אברהם "לך לך אל ארץ המוריה ."…רש"ר הירש
קובע שהקבלהזואינה מקריתוהיא מורהעל השגת הפסגההרוחנית
שאליה נצטווה אברהםלהגיע .ב"לך לך" שבפתיחת סיפור העקדה
מבין אברהם שהפסגה שאליה שאף להגיע מאז עזב את ארצו
ומולדתו עומדת להתממש .וכדברי רש"ר הירש "-חייומגיעים אל
פסגתסיומם".
בחוויה הרוחנית המתרחשת בנפשו של אברהם אין להפריד את
חלקי הפסוק ולנתח אותם בנפרד .תחילת הפסוק קשורה לאמצעיתו
ולסיומו ,ולכן עלינו לשים לב למכלול המוטיבים והדימוים הבאים
לידיביטוי בפסוק .תחילתו מורה על הקרבה המיוחדתבין אברהם
לאלהים .אלהים מצווה להעלות את יצחק לעולה ועושה זאת
באמצעות הצבעה על התכונה הקושרת את אברהם ליצחק -אהבה.
הביטוי לך לך מעורר בלבו של אברהם את זכרה של המשימה
המרכזית בחייו ,את התחושה הוודאית שהיא עומדת להתממש ואת
אהבת אלהים התובעת את הקרבתה של אהבת בנו .רש"ר הירש
מוסיף שהסיפא של הפסוק המורה על המקום שבותגיע אהבת אלהים
לשיאה ,הרהמוריה ,הוא המקום שבוהוקרבוהקורבנותהראשונים של
האנושות בפעם ראשונהבידיקין והבל 41,ובפעם השנייהבידי כח
לאחר המבול 42.ביודעו כל זאת מבין אברהם את גודל האחריות
שהוטלה עליו ושגורלה של האנושות כולה תלוי בו .שמו של הר
המוריה קשור ,על פי רש"ר הירש ,ל"תורה" ול"הרה" .הקשרבין
שלושת השמות הוא האמונה שבהר הזה נולדה האנושות ובו היא
עשויה להיוולד מחדש מבחינה רוחנית .רש"ר הירש טוען" :מכאן
שהשם'מוריה'היהבו משום מודעה לאברהם שמה שנדרשממנויהיה
בבחינת הוראהלעמוולאנושות"43.
בבואנו לנסות ולהבין את ההיענות של אברהם לציווי האלוהי
162
ן עקדתיצחק
להקריב אתבנו,עלינולבחון את המעמד מנקודתראותו של אברהם.
לדעתו של רש"ר הירש אברהם היה סבור שהולדתה הרוחנית
המחודשת של האנושותתלויה בהקרבתבנו .רש"רהירש מתפלמסעם
המשכיליםבני תקופתו הן בצורה מרומזת והן בצורה מפורשת .כאן
הוא מבקש מקוראיו להיות מודעים לכך ש"האומרים "הנני" ו"הבה
נעבוד את ה'" -מבטלים אתתבונתעצמםורצון עצמםומעמידים את
כלכוחותיהם ללאהרהור תחתתבונתה'ורצון ה'44.אברהםמוצגכאן
כרוגמהלמאמיןבצורההעילאיתביותרהניתנת להשגהעליריהארם.
אמונהזו תובעת את ביטולה של התבונה .מעניינת הקרבה הקיימת
מבחינהרעיוניתבין דרישהזו של רש"ר הירשלבין תפיסת האמונה
של בן תקופתו ,סרן קירקגור .הרעיוןאינו מפתיעכי המדובר בשני
המיםדתיים המורדיםנגרעריצות התבונהכפי שזו באהליריביטוי
בהגותבעידןההשכלה.
אברהם התבקש להעלות אתיצחקלעולה .פרשנויות שונותניתנו
למונח "עולה" .רש"ר הירש מפרש "עולה" כמורה על "הוצאה מתוך
הקיום הארצי" 45.יש בהוצאה זו מעין חזרה על ההתנסות שעבר
אברהם .כזכור ,במפנה הראשון הוציא אלהים את אברהם החוצה
והביאו לחוות חוויה של התעלות מעל הקיום הארצי .עתה ,אברהם
הוא אשר,עלפיהציוויהאלוהי,יביא אתבנולחוותהתנסותזה.
אהבה היא התכונה העיקרית המתארת את היחסים בין אברהם
ליצחק .אלהים הבליט מידה משמעותיתזו כאשר אמר לאברהם "את
בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק" .אהבתו של אברהם כלפי
אלהים באהלידיביטוי בנכונות למלא אחרהציווי להקריב את בנו
ללא הרהור וללא ערעור .הקול האלוהי הורהלו להעלות את יצחק
מעל הקיום הארצי,ובציווי זה יכול היה אברהם לראות את מימוש
כמיהתו לקרבת אלהים .ייתכן שהעלאת יצחק לקורבן עולה אינה
נתפסתבעיני אברהם כהריגה אלא כשחרור נפשו של יצחק מהקיום
הארצי המאפשר אתעלייתוהשמימה .אולם פרשנותזואינה משקפת
את דעתו של רש"ר הירשהמעוניין להדגיש אתהיענותו של אברהם
להקרבת בנו כהיענות מוחלטת .כלומר ,כהיענות שאינה תלויה
בהשגת מטרה ידועה מראש .לדבריו נאמר "והעלהו שם לעולה -
העלהו ,ללא קשר אל יעוד נעלה -ופרושו שנדרשה אותה הוצאה
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
163 1
מתוךהקיום הארצי,היינו המתה ללא תכלית -כלומר ,ללאתכלית
ידועה וגלויה" 46.רש"ר הירש מעוניין להדגיש שאברהם מתמסר
"לרצון ה' תוך וויתור גמור על התכונה עצמה" 47.אברהם מגיע
לדרגה גבוהה מדרגת המלאכים .שכן המלאכים "מכסים עיניהם
ורגליהם למען לא יראו לאן מובילים אותם" .המלאכים אינם
נאבקים ,הם מובלים .לעומתם אברהם ראה וידע לאן עליולהגיע.
הוא התקדם לקראת הרמוריהתוך מאבקפנימי.מילוירצון ה' תבע
מאברהם להתגברעלתבונתו ואהבתבנו…
עלינולציין שרש"ר הירש סבור שאברהם היה משוכנעכי קורבן
בנויאפשרליצחק להשיג התעלותרוחניתשאיןלהשיגה בעולםהזה.
הוא פעל להשקת מטרה העולה בקנה אחד עםשאיפותיוהמוסריות -
להביא את בנו לדרגת האושר הגבוהה ביותר ,ואליה ניתן להגיע
באמצעות שחרור הנפשמן הגוף .רש"ר הירשמעיר ,בדרך שמזכירה
אתקירקגור ,שאברהם מבטל אתקול התבונה ואת קול המוסר .הקול
היחידהנשמעהואקולו שלאלהים.
יחד עם זאת ,הקורבן המיועד הוא יצחק ,הבן האהוב .לכן מנסה
אברהם,עד כמהשניתן,להסוךממנוסכלוחרדה.נאמר"וישחאתשני
~~ךיו אתו ואת ןצחק בנו" (בראשית כב,ג) .על אף שמן הראוי היה
שהסדריהיה הפוך .אלא שאברהם העדיף להפוך את הסדר -היה
עליו לקחת אתהנעריםבסוף ולאלהקדים אתלקיחתםלזו שליצחק.
"סדר הדברים בפסוק אינו ללא משמעות .הוא הגיד הדבר ליצחק
בשעה מאוחרת עד כמה שאפשר …רצונו היה לחסוך מיצחק את
המאבק זמן רב עד כמה שאפשר" .מדברי רש"ר הירש משתמע
שאברהם חשש לא רק מפני שלומו של יצחק .הוא חשש גם מפני
המאבק שעלול היה להתרחש כשיצחק ישמע מה הן תוכניותאביו.
שני הנערים הוזמנו תחילה כדי למנוע שיהיה לבדו אתו .מהר מאד
מתברר לאברהם שלאהיה מקום לחששות אלה .יצחקהגיע כבר ,על
פי רש"ר הירש המתבסס עלדברי חז"ל,לגיל שלושים ושבע .לא רק
שלא נאבקנגדאביו ,אלאשנרתםלעזורלוכביצועההכנותלעקדה.
א"ר יצחק :בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו :אבא,
בחור אני ,וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך,
164
ן עקדתיצחק
ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן .אלא כפתנייפהיפה.
מידויעקד אתיצחק ,כלוםיכול אדם לכפותבן שלשים ושבע אלא
לדעתו( .בראשיתרבה פרשהנו).
יתרה מזו ,יצחק "לא נצטווה מפי הגבורה ,הוא שמע על כך רק מפי
אביו כ"תורה שבעל פה" 48.כלומר ,הוא לא שמע את הקול האלוהי
המצווה להעלותו כקורבן עולה ,לא היה שותף להתגלות האלוהית
הישירהולאזכהלוודאות המבטלתספקותולבטים שלהםזכה אברהם.
למרות זאת -יצחק אינו מטיל ספק במהימנות דברי אברהם אביו.
"יצחק לאפעלעלידימופתשחיזק אתאמונתו,כי אםעליסודהאופי
שלאביושהיהמוחזקבכשרותו".יצחקהאמין באברהםואמונתוהביאה
אותולנטילתחלקפעילכהכנותהקורבןהעצמיהמתקרב.
שלושה ימים הלכו אברהם ויצחק זה ליד זה כשלשניהם ברור
לקראת מה הםהולכים .רש"רהירשמעיר" :בשלושהימים אלהדיברו
מעט ,אך חשו וחשבו הרבה מאד" 49.לאיהיה מופרזלטעון ששלושה
ימים אלה היו מעין עקדה זוטא ,שכן ,ההתמודדות עם התחושות
הקשותודאי גרמו לשניהם לסבל ולייסורים ,המתקרבים ,ואולי אף
א אברהם את
משתווים ,למעשה העקדה עצמו" .ביום השלישיויש
?קיןוירא את המקום מרחק" (בראשיתכב,ז).ביום הזה ראה אברהם
את המקום אשר "חרד" ממנו .שלושה ימים הלך ו"כל הזמן היה
מסתכל מסכיבו" כשהוא מחפש אחר המקום המיועד להעלות אתכנו
לקורבןעולה.
רש"ר הירש מקנהלימי ההליכה דרמטיות רבה והופך את הסיפור
לחי ומלארגשות .אברהם מתוארכמישנתון במתח שישבוהילה של
קדושה .הוא נחוש בדעתו לממש אתרצון בוראו אך חרדמפני הרגע
שבוייאלץ לממש את העקדה .המצב הוחמרמפנישאין אברהםיודע
במדויקהיכן המקום שבויתבצעהקורבן.לכן ,במשך שלושהימיםהיה
הולך ובודקבעיניוהיכן מקום הקורבן .החיפוש המתמיד אחר מיקומו
של ההרשבויעלה אתבנולקורבןהוסיףללא ספק חרדהעצומהבלבו.
כלרגעעשוי (אועלול)להיות הרגעהאחרון .כלרגעעשוי(אועלול)
להיותהרגעשבויהיהעליולהיפרדמבנו,אהובו,יצחק.
לאחר שראה את המקום מרחוקפונה אברהם אלנעריוואומר להם:
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
165 1
"שבו לכם פהעםהחמיר" (בראשיתכב,ח) .רש"רהירש מפרש פסוק
זהכמצביעעל ההבדלהמהותיהקיים,בעיניו,בין עםישראל לאומות
העולם" .כאן" ,הוא כותב" ,לרגלי הרהמוריה נפרדזרע אברהםמבני
נח" לפסגת ההריוכלו לעלות רק אברהם ויצחק ,עם ישראל .בעוד
שהנערים,אומותהעולם,יישארולמטה,לרגליההר.
אוליהושפע רש"רהירשמן המדרשהמבחיןביןיכולתהראייה של
אברהםלביןיכולתהראייה שלהנעריםשהיועמו:
ר'עזריה בשםר'יהודהברסימון פתרקרייהבאברהםאבינו ,כשאמר
לו הקב"ה2" :ח נא את בנ4טתזחיד4ט?ר 955טטת ז4סק"'ביום
הראשוןלא ראהכלוםולאבשני,ביוםהשלישי מהכתיבבווירא את
המקום מרחוק ,מה ראה ,ראהענן קשור על ההר ,אמר ,דומה שזה
ההר שאמרלי הקב"הלהעלות אתיצחקבניעליו .אמרלו:יצחקבני
רואה אתה מהשאני רואה ,אמרלוהן ,אמרלו מה אתה רואה? אמר
לוענן קשור על ההר ,אמרלאליעזר ולישמעאלנעריורואים אתם
כלום? אמרו לאו ,אמר :הואילואין אתםרואים כלום והחמוראינו
רואה כלום שבו לכם פה עם ההמור עםדומין לחמור .אז הוא נטל
יצחק( …קהלתרבה פרשהט).
את ההבדלבין אברהם ויצחקלביןהנעריםמציג רש"ר הירש כמעוגן
ביכולתו של אברהם להתעלותמעל התבונה ולהתמסרלאלהיםבאופן
מוחלט" .רק נפש אדם ,אשר התורה עוררה בה את הכוח לאמר'הנני',
יכולה להתמסר לרצון ה' תוךויתור גמור על התבונה עצמה" '0.גם
כאןמובחנתקרבהרעיוניתבין רש"רהירשלביןסרןקירקגור .הקבלה
זואיננה בהכרה מצביעהעל מגעביןהשניים .רש"ר הירשיכולהיה
לפתח תפיסהמעיןזו כשהוא מסתמך על מקורותיהודיים כר'יהודה
הלוי .אךעדיין קשה להתעלם מכך ששני ההוגים יוצאים נגד אויב
משותף.הרציונליזםמבית מדרשו של קאנטומבית מדרשו שלהגל.
הוויתור על התבונה מעלה את אברהם לדרגת המלאכים .רש"ר
הירש מתארדרגהזו באמצעותדימוי הממחיש את ההתמסרות המלאה
של המלאכים לרצון קונם .על המלאכים נאמר" :בשתים יכטהפניו
(ישעיהו,ב) .רש"רהירשמדגיששבתיאורזה שלהמלאכיםישלשים
166ן עקדתיצחק
לב לכך שהמלאכים מכסים אתעיניהם ורגליהם למען "לאיראולאן
מובילים אותם" 5!.אף אברהם מכסה אתעיניו ומתמסרלאלהים .רש"ר
הירש מוסיף שהדרגה הרוחנית שאברהם הגיע אליה גבוהה מזו של
המלאכים,כי המלאכים אינם צריכים להיאבק נגד יצרים ורגשות.
אברהם ,לעומתם ,חייב היה להתגבר "על כל רצייה עיקשת
וחושנית" 52.אברהם מכסה אתעיניו עלפיבחירה .המלאכים עושים
זאתעלפי טבעם.לכןיכול רש"רהירשלטעון שאברהםהגיע לדרגה
רוחניתגבוההמזו שלהמלאכים.
אברהם משמש דוגמה לכל הצדיקים אחריו" .אף הם מכסים
בכנפיהם את עיניהם ורגליהם ,בחירות רצונם הם נושאים כנפיהם
בהקריבם עצמםלעבודת ה'"53.אמירות אלההןמהותיות במשנתו של
רש"ר הירש .גם בספרו אגרות צפון הוא נותן להןביטוי .בספר זה
מתנהל דיאלוגבין נער המבקש עצה כיצד להמשיך ,אם בכלל ,את
זיקתו ליהדות .רש"ר הירש מציג בפני הנער את חולשותיהן של
התורותהפילוסופיות השונותומאיץבו לדבוק במקורהוודאי לאמת,
תורת ישראל.יש גם כאןמעיןכיסויעינייםורגליים,כיסויהישגיהן
היומרניים של התרבות והפילוסופיה הגרמנית .רק לאחר הבנת
ישראל54.
מוגבלותם שלהישגים אלהיכולהנערלחזור אלאלוהי
רש"ר הירש מבקר בחריפות אתבני דורו המשכילים המגנים את
עבודת הקורבנות .לטענתם ,הקורבנות משקפים את "תמימותם של
אבותינו,שייחסו לאלהיהם שמחה כהקטר דמה של בהמה גוססת"55.
לטענתם ,חורבןבית המקדש הוא שתרם לשחרור עם ישראל מעבודת
אלהים מגושמת זאת .למעשה ,חורבן בית המקדש תרם להתקדמות
הרוחנית של עם ישראל .רש"ר הירש מכנה תפיסות אלה "דברי הבל
שטפלועלובי הרוחעל עבורת מקדש ה'".
מטרת הקורבן איננה שפיכת הדם .הקורבן משקף מאורע רוחני
המתרחש בנפש .אברהם ,לדעת רש"ר הירש ,כשאמר "נשתחווה",
התכוון להבאתהקורבן .אולם "לא את הבהמהיביאקרבן – ,אתעצמו.
יקריב אתחייו ,אתכוחו ,אתעינו ,אתגופו ,אתידו ,אתרגלו – ,אתכל
יישותחייויעלהעם הבהמהעלמזבח ה'56".זונקודת המפנה החשובה
ביותרבחייו של אברהם .הוא מקריב את"חייו" הקודמים ,אתכל אשר
האמיןבועדכה .מעתההואיביןבצורה אחרת אתרצונותיו שלאלהים
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
167 1
ואת תפקידו במימוש רצונות אלה .הוא הופך עצמו ,באופן מוחלט,
לכליבידיאלהים.
עדיין ,גם לאחר ההתמסרותו המוחלטת יכול היה אברהם לתת
ביטוי לאהבת בנו .לאחר בניית המזבח שם אברהם את יצחק על
המזבח ממעל לעצים .רש"ר הירש טוען שהקורבנות נשחטים לפני
עלייתם למזבח שעליו עולה גוף הקורבן באש ונשרף עד כלות.
אברהם בחר לשחוט את יצחק כשהילודאו".כ7ב5ר מונח על העצים ,כדי
על אף הנסיבות הקשות
"שאחר כך יאכלו הלהבות אתגוף
והמצמררות נותן אברהםביטוי לרגישותו כאשר הוא בוחר להימנע,
עד כמהשניתן ,מלטלטל אתגופתבנו.
קריאת המלאך -אברהם מנסהלהשלים
את מעשה הקורבן
"וישלח אברהם אתיד 4ו-קח את סט~קלת לשעט אתבנ( .4בראשית
כב,י) .אלא שפונה אליו "מלאך ה' מן השמים" כשעדיין המאכלת
בידו ובנו מונח על המזבח .המלאך פונה אליו בקריאה כפולה:
"אברהם אברהם" .קריאה כפולהזומצביעה על עומק התמסרותו של
אברהםלמילויציווי ה' .אברהם היה כל כך מרוכז בהכנות לביצוע
העקדה עד שלא היה בכוחה של קריאה אחת להפסיק את ביצועה.
רש"ר הירש מציין שבקריאה האלוהית הראשונה בסיפור העקדה
הספיקה קריאה אחת " -ויאמר 2ח נא את בנץ 4תןחידץ אשר אהבת
טתי54ק".
לדברי רש"ר הירש היה צורך בקריאה כפולה משום שאברהם
"שקועהיה בקיום רצון הגבורה ולא הטה אוזן לדבר אחר" 58.דמותו
של אברהם מצטיירת כאן כדמותו של אדם שכוח החוויה הדתית
ריתקה אותו עדכדי אובדן יכולת השמיעה ושימת הלב לדבר מלבד
ביצועכפייתי של ההכנות לעקדה .על רקעאפיוןהחוויה הדתית של
אברהם מקבלת הפרשנות שמציע לאחר מכן רש"ר הירש משמעות
מיוחדת .בתחילתסיפור העקדה אלהים הוא אשר מצווה להקריב את
יצחק ,ובסוף סיפור העקדה מלאך ה' הוא אשר מונע את ביצוע
הקורבן .הירש שואל :מדועהציווי " -אל תשלח ידך אל הנער ואל
168ן עקדתיצחק
תעשלו מאומה" נמסר לאברהם באמצעות מלאך .האםהיהמןהראוי
שאלהיםעצמויתגלהאליווימנע אתביצועה של העקדה?הריאלהים
הוא אשר ציווה להעלות את יצחק לעולה .כיצד אמור היה אברהם
להגיב על דברי המלאך? האם לא היה סביר יותר שאברהם יאמר
למלאךשאיןזה מסמכותולבטלציווישמקורובאלהים עצמו? המלאך
הוא למעשה מעין פקיד ,וה"פקיד" אינו יכול לבטל ציווי שניתן
ישירותמן "המנהלהכללי" שלהיקוםכולו.
תשובתו של רש"ר הירש לשאלות אלה מתייחסת אל נפשו של
אברהם .השאלה המרכזיתאיננהמי הוא בעל הסמכות אלאלמיעשוי
אברהם להישמע .התשובה תלויה באישיותו של אברהם ,כי הוא זה
שנענה ללאערעורלקריאתאלהים לעקוד אתיצחקולהעלותולעולה.
ספק אםהיהנמנע מלערעראילוהציווילעקוד אתיצחקהיהיוצאמפי
מלאך .רש"רהירשמצייןשהציווילעקוד אתיצחקחייבהיה לצאתמפי
אלהים עצמוכי הוא מנוגד לכל אשר אברהם סמךעליו ,שם בו את
מבטחווהאמיןבו.ציווי העקדההיהמנוגדגםלדמותו שלאלהיםכפי
שאברהםהכיר,וכדילהביא אתאברהםלפעולנגדכלנטיותלבוושכלו
היה צורך שהסמכות העליונה היא זו שתצווה על כך .לעומת זאת,
"לביטול מצוות העקדהדיהיה בשליחותו של מלאך",כי "ביטול זה
השתלביפהעםכל מה שאברהם בלאוהכי"59.
ידע
כדי להחזיר את אברהם לעולמו המוכר והבטוח היה ,אם כן ,צורך
בקריאה כפולה של המלאך משום שהחוויה הרתית של העקרה ערערה
את כל עולמו של אברהם .הקריאה הכפולה מחזירה את הביטחון של
אברהם לתוקפם של עקרונות המוסר שהיו שרירים וקיימים לפני
העקדה,והיהלהם משקלסגולירבערך,יסודיושורשיבעולמוהרוחני.
רש"ר הירש יצא בתוקף נגד המשכילים בני דורו ,שסברו כי
"גדולתו של אברהם לא היתה בכך שהיה מוכן ומזומן לשחוט את
בנו עלפי מצות ה' ,אלא ששמע לקריאת המלאך שציוהעליו שלא
לשחוט אותו" 60.משכילים אלה ראו באברהם את "מתקן הדת
הגדול"כי הוא אשר הביא את האמונהלידיניתוק מעברההאלילי.
הקורבנותהיובעיניהםביטוי לתפיסהאלילית עלטיבו שלאלהים.
אברהם הצליח ,בעיני משכילים אלה ,להתגבר על עברו האלילי
ולבטל את הקורבן .לדידם ,אברהם הגיע לתפיסה חדשה על מהות
עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש
169 1
עבודת אלהים ,הוא מהווה עבורם המכריז על ביטולם של קורבנות
אדם.
רש"רהירשאינומוכן לקבל פרשנותזו,וניכרתמתוךדבריומידה
לא מבוטלת של זעם כלפי משכילים אלה.אין הדבר מפתיע ,משום
שסיפור העקדה משקף לדעתו את מעלת האמונה הגבוהה ביותר
שאליה יכול האדם להגיע .פרשנות המשכילים מציגה את אברהם
כבעלתפיסות שמקורן בתרבותאלילית.קולו של המלאך משחרר את
עכרהם מתרבות אלילית זו .אברהם מבין לבסוף שטעה .לעומתם,
רש"ר הירש הקדיש חשיבות רבה מאוד להצגהבפניבני דורו תפיסה
דתית שבה המוסר ,עםכלחשיבותו,איננו הערךהעליון .יראתאלהים
הוא הערך שאליוחייב אדם לשאוף.לכן "הרי הכתוב אומר בבהירות
שאין למעלה ממנה ובמילים שאינן משתמעות לשתי פנים :עתה
ידעתיכייראאלהים אתהולא חשכת אתבנך אתיחידךממני.ובכן,
רק בכך רואה ה' את גדולתו של אברהם ,שמוכן ומזומןהיה לשחוט
זאת!"6!.
לפניו אתבנויחידו,ולאבכך,שנמנעבעודמועד מלעשות