בראשית כב: עקדת יצחק על פי הרב שמשון רפאל הירש

יולי 11, 2010 · מאת אלכסנדר אבן חן (קובץ pdf) · בית

‫אלכסנדראבן‪-‬חן‬

‫עקדתיצחק‬

‫בפרשנותהמיסטיתוהפילוסופית של המקרא‬
‫הוצאתידיעותאחרונות *ספרי חמד‬
‫תלאביב ‪2006‬‬
‫מתפרסם ברשות ההוצאה‬

‫עקדתיצחק על‬
‫י‬
‫פ‬
‫הרב‬
‫רפאלהירש‬
‫שמשון‬

‫הרב שמשת רפאל הירש (להלן‪ :‬רש"ר הירש) (האמבורג ‪-1808‬‬
‫פראנקפורט ‪)1888‬היה מנהיג היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה‬
‫התשע‪-‬עשרה‪.‬הואנחשבלאחדהפרשניםהפורייםביותרבהגותהיהודית‬
‫בעתהחדשה‪,‬ובחיבוריוהואמתמודדעםהאתגריםשהציבהבפניותנועת‬
‫ההשכלההגרמנית‪ .‬בהתמודותזו מתגלה רש"ר כאדם המכירהיטב את‬
‫הזרמיםהפילוסופיםהמרכזיים בתקופתו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מאפשרתלוידיעה‬
‫זו להצביע על נקודות התורפה של הפילוסופיה ומצד שני‪ ,‬באמצעות‬
‫קליטה מבוקרת‪,‬להעשיר אתהיהדותבאידיאליםהומניסטיים‪.‬‬
‫בפרשנות שלו לתורה הוא מתאר את יחסו לשלבים השונים‬
‫בהתפתחותו הרוחנית של אברהם‪ .‬בעקבותיו ניתן יהיה לדבר על‬
‫אברהם א' ועל אברהם ב'‪ .‬אברהם א' הוא "אביר המוסר"‪ ,‬בעוד‬
‫שאברהםב'הוא"אבירהאמונה"‪!.‬‬

‫"אביר המוסר"‬

‫אברהם‪" ,‬אביר המוסר"‪ ,‬ניצב בפני אלהים ומתווכח על גורלן של‬
‫סדום ועמורה‪ .‬ביסוד קריאת התיגר "השפט כל הארץ לא ן‪?2‬ה‬
‫משפט"?! (בראשית יח‪ ,‬כה) עומדת ההנחה שאלהים הוא אל צדק‬
‫‪145‬‬

‫‪146‬‬

‫ן עקדתיצחק‬

‫ושהאדם מסוגל להבין מהו צדק‪ .‬רק מתוך הנחות יסוד אלו מסוגל‬
‫אברהם לנהל את הוויכוח‪ .‬אברהם פונה אל אלהים ואומר לו‪:‬‬
‫"‪…‬חללה לץ מקשת כדבר הזה להמית צדיק ?ם רשע" (בראשיתיח‪,‬‬
‫כג‪-‬כה)‪ .‬הניסוח הזה מעיד על השכנוע העמוק של אברהם לפיו‬
‫עקרונות הצדק והמוסרמחייבים לא רק אתבני האדם אלא גם את‬
‫אלהיםעצמו‪.‬‬
‫טוען רש"רהירש‪" :‬כלאותודו‪-‬שיח‪ ,‬אם אפשרלקרואלוכך‪,‬שבין‬
‫אברהםלבין שופט כל הארץ ‪ -‬בו מעז עפר ואפר לפנות אל ה'‪ ,‬על‬
‫סמך חוש הצדק שבלבו‪ ,‬ואף הקב"ה מנענעלו בראשו לאות הסכמה‪,‬‬
‫הרי הוא משמשערובה נאמנהלאפיוהאלהי שלאותו הקול שבקרבנו‪,‬‬
‫הטוען למשפט וצדקה‪ 2.":..‬הקול הבוקע מחוש הצדק של אברהם הוא‬
‫קול המצפון והיושר המוסרי‪ .‬הקול האלוהי‪ .‬ויש משמעות רכה‬
‫לקביעהזו של רש"רהירש‪.‬בגרמניה‪ ,‬באותםימים‪,‬קונה תורת המוסר‬
‫של קאנט חסידים רבים‪ .‬אחד העקרונות המרכזיים של תורת המוסר‬
‫הקאנטייני הוא שרק מוסראוטנומי‪ ,‬מוסר אשר מקור סמכותו ותוקפו‬
‫איננוחיצוני לאדם‪ ,‬הוא תורת המוסר האידיאלית‪ 3.‬מוסר הטרונומי‪,‬‬
‫זה שמקור ציוויו הוא חיצוני‪ ,‬כמו מוסר הדת שמקור הציוויים‬
‫המוסריים שלה הוא האל‪ ,‬נתפס כנחות לעומת המוסר האוטונומי‪.‬‬
‫אליעזר שביד מעירשבעיני הירש "ראיית האדם את עצמו כמחוקק‬
‫לעצמו היא אלילית במהותה"‪ 4.‬אברהם‪ ,‬על פי התיאור של רש"ר‪,‬‬
‫שומע לקולהפנימי של המוסר והצדק‪ ,‬ובשם הקולהפנימי הזה הוא‬
‫עומדומתריסבפניאלהים‪" :‬השפטכל הארץלאששהמשיט?"!‬
‫עמדה עצמאיתזו של אברהם זוכה להערכה רבה מצדו של רש"ר‬
‫הירש‪ .‬רעיון זה באלידיביטוי בתיאור שביעות הרצון של אלהים‬
‫ה"מנענעלו בראשו לאות הסכמה"‪.‬אלהים מתואר כאב שבע נחתרוח‬
‫לנוכחהישגיבנו‪ .‬עמדה חיוביתזוכלפיגילוי הקול המוסרי הפנימי‬
‫של אברהם משקפת את עמדתו של רש"רהירש‪ .‬על אףביקורתוכלפי‬
‫חוגי ההשכלה והיהדות הליברלית שהדגישו את אופיה המוסרי של‬
‫היהדות והתרחקו מן המצוות המעשיות‪ ,‬קיבל רש"ר הירש את‬
‫העיקרון ההומניסטי שבאלידי ביטוי בחמלה שמפגין אברהם כלפי‬
‫אנשי סדום‪ .‬בהקשר זה אומר רש"ר הירש‪" :‬עם שאנחנו רק 'עפר‬
‫ואפר' ‪ -‬יסודנו עפר ואחריתנו אפר ‪ -‬הרי לא הכל בנו עפר ואפר‪.‬‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪147 1‬‬

‫בגוף עפר ואפרזהחינצוץ של בורא עולמים‪ ,‬והד לרוחו"‪ 5.‬מדברים‬
‫אלה מסתברכי רש"רהירשמערערעלההבחנההקאנטייניתביןמוסר‬
‫אוטונומי שמקורו באדם עצמולבין מוסר הטרונומי שמקורוחיצוני‬
‫לאדם‪ ,‬שכן המקור האלוהי והאדם ‪ -‬המקור האנושי ‪ -‬מתאחדים‪.‬‬
‫בלב האדםשוכןניצוץאלוהי‪ ,‬וכאשר הוא שומע לקולהפנימיביותר‬
‫בעצמיותונשמעבאוזניוגםהקולהאלוהי‪.‬‬
‫לאורדברים אלה‪,‬יהיהעלינו לשאול ‪ -‬מדוע בהמשך הדרך מקבל‬
‫אברהם אתהציווי לעקוד את בנו מבלי לערער? למה נמנע "אביר‬
‫המוסר"מעימותנוסףעםאלהים בשם הצדקוהמוסר‪.‬‬
‫כדי לענות על שאלה זו יהיה עלינו לעקוב אחר התהליכים‬
‫הרוחניים המתרחשיםבנפשו שלאברהם‪.‬‬
‫רש"ר הירש מבחין כין שתי תקופות כחיי אברהם‪ .‬שיאה של‬
‫התקופה הראשונה באלידיביטוי בוויכוח סביב גורלם שלהצדיקים‬
‫בסדוםועמורה‪ .‬רש"ר הירש שם לב לעובדה שאלהים אומר ‪" -‬שקת‬
‫סדם ועמדה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד‪ .‬ארדה גא ואראה‬
‫סזצ?קסהס?~האלי ?ש‪?4‬לה לאאך?ה‪( .‬בראשיתיח‪ ,‬כא‪-‬כג)‪.‬‬
‫לדעת רש"ר הדין כבר נחרץ‪ .‬הפשעים החברתיים והמוסריים של‬
‫חוטאי סדום ועמורה כברידועים לכל‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אלהיםיורד לראות‬
‫"הכצעקתה"‪,‬כי "זעקתהבריותאינה‪,‬עלפירוב‪ ,‬אלא חלקזעיר של‬
‫הצעקה‪ ,‬הבוקעתועולהלפני ה'"‪ .‬במשפטזהמבחין רש"ר הירשבין‬
‫"זעקת הבריות" לבין "הצעקה" המלאה המגיעה אל השמים‪ .‬זעקת‬
‫הבריות היא קריאת הכאב העולה בעקבות פשעים חברתיים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫פשעיםשבין אדם לחברו‪ ,‬בעוד שהצעקה המגיעה לאלהים כוללת גם‬
‫חטאיםשבין אדם למקום וגם חטאים שבין אדם לעצמו‪ .‬לדבריו"אין‬
‫אנשיםרגילים לזעוק על פריצותוחושניות‪ .‬כסבורים הם‪ ,‬שאלואינן‬
‫מעניינה של החברה האזרחית ‪ -‬זו יכלה להתקיים יפה‪ ,‬גם בלי‬
‫מוסר"‪ 6.‬רש"ר מבקר כאן את החברה האזרחית המודרנית המבחינה‬
‫בין תחום הפרט לתחום הכלל‪ .‬על פי תפיסתו יש לדת היהודית‬
‫אחריותעל המתרחש בנפשו של האדם‪,‬לכן אלהים מוצגכאןכריבון‬
‫המנסה לרדת לעומקה של הבעיה‪ .‬הזעקה על הפשעים החברתיים‬
‫משקפתבעיה עמוקה בהרבה‪ .‬ההידרדרות המוסרית של הפרט מביאה‬
‫לערעור ולפגיעה בנורמות ההתנהגות של החברה‪" :‬לעולם שחיתות‬

‫יעם‬

‫‪148‬‬

‫‪ 1‬עקדתיצחק‬

‫מוסרית גוררת אחריה שחיתות סוציאלית"‪ 7.‬על כן מעניינה של‬
‫המדינהלדאוג‪,‬לטפלולטפח את השלמותהמוסרית שלאזרחיה‪.‬‬
‫אלהיםירד אל העולםכדי לבדוק הכצצקסה ‪" -‬רצה ה' להעמיד‬
‫אותםכניסיוןאחרון‪ .‬הוא רוצהלראות‪ ,‬אם כבר פשטה השחיתותבכל‬
‫שכבות האוכלוסייה‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל"‪ 8.‬אם כן‪,‬ניתן להציג את‬
‫פועלו של אברהם בסדוםועמורה כמשקף אתרצון הבדיקההאלוהית‪.‬‬
‫אברהם המחפש אחר צדיקי מדום‪ ,‬מיישם את הרצון האלוהי לברר‬
‫האםהשהיתות פשטה בקרבכל שכבותהאוכלוסייה‪.‬‬
‫בעומדומול אלהיםבוויכוח על מספרהצדיקים הדרושכדילמנוע‬
‫את החורבן‪ ,‬פועל אברהם מתוך הזדהות עםהצדיקים בסדום ועמורה‪.‬‬
‫רש"ר הירשאינו מטיל ספק בצדק האלוהי‪ .‬הוא סבור שגם אם מדום‬
‫ועמורהייענשוויימחקומהעולם‪,‬הצדיקיםיינצלומפני שלאייעלהעל‬
‫הדעתשאלהיםיעניש אתהצדיקיםהבודדיםשיימצאו‪.‬עלפי הנחהזו‪,‬‬
‫הוויכוח שמנהל אברהם עם אלהים איננו נסוב על חייהם של צדיקי‬
‫סדום ועמורה כי אם על פי הצדק האלוהי‪ .‬הצדיקים יינצלו‪ .‬אלא‬
‫ש"אברהם מרגיש איך היה חש הוא במקומו של היחיד שזכה למלט‬
‫נפשומחורבןהכלל‪ .‬אברהם חושבכיאילוהיהעולהבגורלו המרלגור‬
‫בסדוםלאהיה מחסרכל מאמץ מלשקוד‪,‬ללאהרףעלתקנותבניעירו‬
‫וארצושסטומהדרך"‪9.‬אברהםשואףלתקן אתהעולםואינומוכןלוותר‬
‫על התקווהלפיה בכוחם שלצדיקי סדוםלהשפיעעלבניעירם‪.‬הצדיק‬
‫ש"למענוואנצלסדום‪…‬לעולםאינופוסקמלהוכיחומלהורות‪ ,‬מלמחות‬
‫ומלהזהיר‪ ,‬מלתקן ומלהציל ‪ -‬ככל שידו משגת‪…‬לעולםאינו מתייאש‬
‫מן האדם‪ ,‬והוא נחלץ לכל פעולה שהיא למען האדם"‪10.‬לכן‪ ,‬במהלך‬
‫המשא ומתן על מספרהצדיקים הדרושכדילהציל את סדום‪ ,‬מתגלה‬
‫אברהם כמאמין ביכולתם של הצדיקים לשנות ולתקן את חברתם‪.‬‬
‫אלהים מנענע את ראשו בחיבה ובהסכמה‪,‬כי אברהם אינו מתייאש‬
‫ומתגלהכמאמיןבאדם‪ .‬אברהםאינומריםידייםומוכןלהיאבק‪,‬אפילו‬
‫עם אלהים כדי להפוך את תיקון העולם למציאות‪ .‬אלהים‪ ,‬לעומתו‪,‬‬
‫מתגלהכמציאותי‪,‬כמישיודע שדרושה מכסהמסוימת שלצדיקיםכדי‬
‫שיהיה סיכוי להגשמת התיקון‪ .‬למספר מועט של צדיקים לא תהיה‬
‫אפשרותאמיתיתלהשפיעולשנות‪.‬‬
‫לאחר פרשת סדום ועמורה פונה אברהם אל הנגב ומתיישב בגרר‪.‬‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪149 1‬‬

‫ביישוב זה מתרחש מאורע שמערער את דמותו של אברהם כלוחם‬
‫המוסר כפי שרש"ר הירש ביקש להציג‪ .‬הסיבה לכך היא הבקשה‬
‫שמבקש אברהם משרה‪" :‬אמרי נאאיתי את למקזייט‬
‫בלי סצבורף‬
‫ושסה‬
‫לגללך" (בראשיתיב‪,‬יג)‪ .‬אבימלך מלך גרר‪,‬שאינו מודע‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫ק‬
‫י‬
‫ד‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ס‬
‫י‬
‫לתכס‬
‫של‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫לוקח את‬
‫רש"ר הירש מנסה‬
‫את‬
‫התנהגותו של אברהםואומר‪" :‬מוכרחיםאנולומר‪,‬כיהנימוסיםבאותם‬
‫הימיםאילצוהולצעדזה"‪ 11.‬רש"רהירשמניח שב"אותםהימים""נשים‬
‫פנויותהיו מוגנות מפגיעותיהם של הדיוטות"‪ .‬לכן‪ ,‬למעשה‪ ,‬אברהם‬
‫מגןעל שרהבהציגואותהכאישהפנויה‪ .‬אולם הכללהזה‪,‬לדעת רש"ר‬
‫הירש‪,‬אינו חל על מלכיםולפיכך חרג אבימלך מהמקובל כאשר לקח‬
‫את שרה לארמונו‪ .‬עלפיכיוון זהיכולעדיין רש"ר הירש להגן על‬
‫התדמיתהמוסרית שלאברהםולומרשכוונתוהיתהלהגןעלשרה‪ .‬אלא‬
‫שהתכסיס השתבש כשאברהם לא הביא בחשבון את חופש הפעולה‬
‫שבידי אבימלך‪ .‬רש"ר הירש מציג את אברהם במאורע זה כטועה‬
‫בעקרונותהמוסרבשגגהולאכפוגעבוביודעין‪.‬‬
‫פרשנותמעניינתזואינה תואמת את המשךהעלילהובוודאילא את‬
‫הצגתהפרשייהמנקודתמבטו שלאבימלך‪.‬אבימלךחווהבאותוהלילה‬
‫התגלותאלוהית ‪1"-‬ינאאלהים אל אבימלךבחליםהלילה ‪41‬אמרלו‬
‫הנף מת ?ל ‪naiwn‬‬
‫ך לא ‪%‬ב‬
‫ךסוא ‪?4‬ל‪4~1.‬ייל‬
‫אליה‪( .‬בראשית כ‪,‬יג)‪ .‬התגלותזו מבליטה את אבימלך כאיש מוסר‬
‫שעקרונותמצפונייםמנחים אותובדרכו‪ .‬הוא אף מנמק את התנהגותו‬
‫כהיענותלציווימוסרי‪ .‬אברהם‪ ,‬בהציגו את שרה כאחותוהפנויה‪ ,‬הוא‬
‫אשרגרםלהתנהגותשאינה הולמת אתעקרונותהמוסר‪.‬אבימלךמנסה‬
‫להוכיח אתצדקתובטענה שהואעצמונקיכפיים‪.‬‬
‫אדניהגהגם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫"‬
‫?דיקולסרג‪~ .‬לא הוא אמרליאח‪.‬תי הואוהיא ‪2‬ם הוא אמרהאחי הוא‬
‫זלסי?שיתילאת"‪(.‬בראשיתכ‪,‬ג‪-‬ה)‪.‬‬
‫‪4‬מםל‪44‬יין‪?4‬י‬
‫דברי אבימלך מזכירים את דברי אברהם כאשר ניסה להגן על‬
‫גורלם של אנשי מדום ועמורה‪" .‬האף תספה צדיק ?ם רשע?"‬
‫(בראשיתיה‪,‬כג)‪.‬‬
‫אבימלך הוא אשר מדבר כאן בשם הצדק ותובע מאלהים לשפוט‬
‫את מעשיו על פי עקרונות הצדק‪ .‬אלא שרש"ר הירש אינו מוכן‬
‫להקנות לו זכות נעלה כל כך‪ ,‬במיוחד לא כשהצגת אבימלךכנציג‬

‫נישי‬

‫~?ילשהי‬

‫בילת‬

‫‪150‬‬

‫‪ 1‬עקדתיצחק‬

‫המוסר והצפק מאפילהעלתדמיתו של אברהם‪.‬לכןמסביר רש"ר את‬
‫דברי אבימלך כצומחים מרגשות של אימה ופחד ולא כדברים‬
‫המעידים על תום לבבו של אבימלך‪ .‬רש"ר הירש התבסס על מדרש‬
‫בראשית רבה נבי לפיו אבימלך לא פעל בדרך מוסרית משום‬
‫שעקרונות הצדק והמוסר הנחוהו‪ ,‬אלא משום שראה את "עשנה של‬
‫סדום עולה ככבשן האש"‪ !2.‬כפי שנאמר ‪" -‬וישכם אבימלך בבקר‬
‫וגו'‪ ,‬א"רתניןלפי שהיורואים עשנה של סדום עולה ככבשן האש‬
‫אמרו תאמראותןהמלאכים שנשתלחולסדוםבאולכאןלפיכךוייראו‬
‫האנשים מאד" (בראשיתרבהנב‪,‬ט)‪.‬‬
‫אבימלך הציג עצמו כפועל בתום לב ובנקיוןכפיים‪ .‬רש"ר הירש‬
‫מנסה להראות כיצד אבימלך לא הבין את עקרונות הצדק והמוסר‬
‫האלוהיים‪ .‬לדעתו‪" ,‬אבימלך סבור ‪ -‬ורבים סוברים כמותו ‪ -‬כי‬
‫העושה מעשה בתום לבב‪ ,‬הוא ממילא גם נקי כפיים‪ .‬כאילו ערך‬
‫המעשה נדון רק לפי טוהר הכוונה"‪ !3.‬רש"ר הירש מבקר כאן את‬
‫פילוסופיית המוסר הדאונטולוגית‪ ,‬המאפיינת את תורת קאנט ואת‬
‫הדת הנוצרית‪ .‬עלפי גישהזו העיקר הוא הכוונה‪,‬לכן מעשה ייחשב‬
‫למוסרי עלפי כוונת האדם‪ .‬מובן שניתן להגיע למסקנות קיצוניות‬
‫המטהרות אדם שביצע מעשי אלימות‪ ,‬ומעשים לא‪-‬מוסריים אחרים‪,‬‬
‫כי לא היתה כוונת אותו האדם לגרום עוול לזולתו‪ .‬אבימלך מוצג‬
‫כדוגל בתפיסות אלו ולפיכךאינומבין ש"לא כך דעת תורה‪ .‬יש קנח‬
‫מידה לערכם המוסרי שלמעשינו‪ ,‬קנה מידהשאינותלוי רק בכוונה‪,‬‬
‫והוא‪ :‬ההתאמההאובייקטיביתעםרצון ה'"‪ !4.‬אבימלךאינומבין שיש‬
‫ערך למעשים ושהכוונה בלבד אינה מספיקה‪ .‬לכן הדרישה שלו‬
‫מאלהיםלפעולעלפי הצדק מבוססתעלטעותבהבנה‪.‬‬
‫לאחר הולדתיצחק נדרש אברהם לעמודבניסיון נוסף‪ .‬הוא נדרש‬
‫לבחורבין שרהובנהלביןהגרובנה‪.‬ניסיון המעמיד במבחן את אמות‬
‫המידה המוסריות שלו‪.‬אין המדובר בהכרעה פשוטה‪ .‬אברהם תולה‬
‫תקוות רבותבצאצאיו‪ .‬רש"ר הירש מתאר את הסבך הרגשי שבונתון‬
‫אברהם ואומר‪" :‬בשנות הזקונים עולות בדעתו של אדם מחשבות‬
‫לפרידתו הקרובה מחיי העולם הזה‪ .‬בשנים אלה נתונים הגיונותיו‬
‫וגעגועיולאותונטע אדםצעיר‪ ,‬אשרלויוכללהוריש אתהישגי הרוח‬
‫שלחייו‪ …‬בןלזקניו הוא אותובן המסוגל להיות ממלא מקוםרוחני‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪151 1‬‬

‫לאביוהישיש שקרבוימיו למות"‪ 15.‬אברהם‪ ,‬עלפיתיאורו של רש"ר‬
‫הירש‪ ,‬חש שסוףחייו מתקרב‪ .‬על רקעזה מתחזקתומעמיקה עוצמתן‬

‫של החוויות העתידות להתרחש‪ .‬כאן יידרש אברהם לבחורבין שני‬
‫בניו כאשר הוא נשמע לקולה של שרה‪ ,‬ובהמשךיידרש להקריב את‬
‫בנו אשר אהב‪ ,‬כאשר הוא עתיד להישמע לקולו שלאלהים‪ .‬אברהם‬
‫עזב את אור כשדים במטרה לממש את הצו האלוהי "לך לך"‪.‬‬
‫המשימה טרם הושלמה והוא מנסה לזהותמייהיה זה שימשיך את‬
‫דרכו‪ .‬אימה חשכהגדולהנפלהעל אברהם‪.‬יש לשער שבשלבמסוים‬
‫הוא העלהבדעתושאין מקום לדאגהלהמשכיותזרעו‪,‬מכיווןשהיולו‬
‫שני בנים שימשיכו את דרכו‪ .‬עתה הוא נדרש לוותר על שני בנים‬
‫אלה‪" .‬גרש האמההיאת ואתבנהכי לא‪1‬יךשבן האמהסיעת ?םבני‬

‫?םיצחק" (בראשית כא‪,‬י)‪ ,‬תבעה שרה מאברהם בעקבות התנהגותו‬
‫שלישמעאל‪ ,‬לאחר שראתה אותו מצחק עםיצחק בעת המשתה לעת‬
‫היגמלו‪ .‬רש"ר הירש מנסה להסביר את דרישתה של שרה כנובעת‬
‫מתסכולחינוכי עמוק‪" .‬שרה"‪ ,‬מסביר רש"ר הירש‪" ,‬קיוותה שיעלה‬
‫בידהלהכניע אתתכונת חםכליל תחתרוחו שלביתאברהם‪ .‬תקוותה‬
‫היתה שכבעלת הביתתצליח להחניקכליל את השפעתה של הגר"‪16.‬‬
‫הגר‪ ,‬עלפי רש"ר הירש‪ ,‬הורישה לבנה ישמעאל תכונות המאפיינות‬
‫אתבני חם‪ .‬הוא אינו מפרט מה הן תכונות אלה‪ ,‬אך סביר להניח‬
‫שאלהאינן התכונותהרוחניותהמאפיינות את אברהםבעינישרה‪.‬יש‬
‫בצחוק במהלך משתהיותר מקורטוב שלגסותוחומרנות‪ .‬רש"י מפרש‬
‫"מצחק" כלשון עבורה זרה או כלשוןגילויעריות‪ .‬מדרש שמות רבה‬
‫מפרש‪" :‬ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק‬
‫וגו'‪,‬ואין מצחק אלא עבודת כוכבים‪ …‬ותאמר לאברהם גרש האמה‬
‫הזאת ואת בנה שמא ילמד בני אורחותיו" (שמות רבה פרשה א)‪.‬‬
‫לדעת הרמכ"ן ‪" -‬ישמעאל השתעשע עם יצחק כדרך כל נער ותקנא‬
‫בו שרה בעבור היותו גרול מבנה"‪ .‬כך או כך ‪ -‬הדרישה של שרה‬
‫מאברהם ברורה ‪ -‬ישמעאל איננו מסוגל להיות ממשיך דרכך‪ ,‬הוא‬
‫אינומסוגל לרשתאותך‪.‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ד‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫אברהם לא שבע נח‬
‫של‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫"‬
‫ב?יגי‬
‫בנ‪( "4‬בראשית כא‪ ,‬יא)‪ .‬לדברי רש"ר הירש‪" :‬כל‬
‫אורסם ?ל‬
‫המעשה הזה נראהבעיני אברהם אכזרי ביותר‪ ,‬רע (משורשר‪.‬ע‪.‬ע);‬

‫איית‬

‫‪152‬‬

‫‪ 1‬עקדתיצחק‬

‫נתערערכל מהשקיבלבלבולעשות‪,‬כלציורינפשולגביעתידו"‪ .‬אך‬
‫אלהיםמפיג את חששותיו של אברהם לגבי גורלו של ישמעאל וגם‬
‫ך ?ל‬
‫לגביגורלו שליצחק‪" .‬ויאמר אלהים אל אברהם אלורעבייר‬
‫הרעד וצל אמתך ‪ %‬אשר מאטראליך?וה‬
‫וכיזרצף הוא"‪( 17‬שם שם‪,‬‬
‫יקראלףזרע‪.‬וגם ~ת?ן האמהלגויאויימנ‬
‫יב)‪.‬‬
‫לעומת מהשעתיד להתרחש במעשה העקדה‪,‬ישכאןניסיוןלהרגיע‬
‫את אברהם‪ .‬אברהם‪ ,‬בשומעו אתדברי אלהים‪ ,‬מוכן לקבל אתדברי‬
‫שרה ולמחרתבבוקרהוא משלח אתהגר ואתישמעאלאלהמדבר‪.‬‬
‫כמו בעקדה‪ ,‬ההתגלות האלוהית מתרחשת בשעותהלילה‪ ,‬ובבוקר‬
‫למחרתמיישם אברהם אתההנחיותהאלוהיות‪ .‬לעומתהנרמז עלידי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬רש"רהירשלאיטיל ספק קלשבקליםבבהירותדבדיאלהים‬
‫ששמע אברהם בשעותהלילה‪ ,‬השעות שבהן‪ ,‬לדעתו‪ ,‬נערך הדו‪-‬שיח‬
‫בין אברהם לאלהים‪ .‬מדברי הפירוש ניכר שאברהם צלול לחלוטין‪.‬‬
‫אמנם‪,‬כפי שרש"רהירשכבר אמר‪,‬לשיחהביניהםמתלוויםחששותיו‬
‫הכבדים של אברהם‪ ,‬אך הםאינםפוגעיםביכולת התפיסה ובבהירות‬
‫המחשבה של אברהם‪.‬‬
‫רש"ר‬
‫הירש‬
‫אלהים מביא את אברהםלצייתלו בדרך של שכנוע‪.‬‬
‫מסתמךעל הפסוק‪" :‬לל אשר (אמראליך שרה שמע בקלהכיביצחק‬
‫א לף זרע"‪( .‬בראשית כא‪ ,‬יב) וקובעכי "הציות האמיתי והטהור‬
‫‪"1‬ר‬
‫ק‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ב‬
‫בא מלשון 'שמע בקול'; לשמוע בקול הזולת ולא‬
‫מפני‬
‫שהוא אמר מה שאמר‪ ,‬ואחת היא מה שאמר‪ .‬שמע בקול שרה‪ ,‬עשה‬
‫כרצונה‪ ,‬גם אם תוכן דבריהאינולפי טעמך‪ .‬סמוך על שיפוטה; היא‬
‫מעמיקהלהרגישטיב הדברים ממך‪ ,‬שהרי בדרך כללנשים מעמיקות‬
‫לחדור במבטן אלדרכי האופי"‪ 18.‬כלומד ‪ -‬אברהםאינו נדרשלציית‬
‫מתוך ביטול הנימוק והתבונה‪ ,‬אלא האלהים הוא שהביאו להכרה‬
‫בכושרהשיפוטהנשי שלשרה‪.‬‬
‫במקרה של גירוש הגר וישמעאל למדבר‪ ,‬אברהם מהרהר ומערער‬
‫בלבועל צדקת המעשה והמונו‪ .‬הדו‪-‬שיחהליליבין אלהים לאברהם‬
‫משכנע את אברהם בצדקת מעשהו‪ .‬כאשר מצטווה אברהם על עקדת‬
‫יצחקהואלאיהרהרולאיערערבלבועלתוקףהציוויהאלוהי‪.‬‬
‫לפני עקדתיצחקהתקיימהפגישהנוספתבין אברהםלביןאבימלך‪,‬‬

‫ייילקק‬
‫יטעיקעהי‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש ו‬

‫‪153‬‬

‫פגישה שחתמה את תקופת חייו של אברהם לפני העקדה מרמה‬
‫לשינוי המהותי ביותר בהשקפת עולמו עד כה‪ .‬רש"ר הירש מקפיד‬
‫להבהירעניין זה ורואה בו מפתח חשוב להבנת מהותה של עקדת‬

‫יצחק‪.‬‬
‫אבימלך‪,‬יחד עם שר הצבאפיכם‪ ,‬מבקש מאברהם‪" :‬וקטה השבלה‬
‫לי באלהים הנה אם תשקרליולניניולנכדי כחסד אשר?שיתי ?מף‬
‫מ??ה?שדי(בראשיתכא‪,‬כג)‪ .‬בקשההוגנתזו מעוררת כמה שאלות‪:‬‬
‫א)הניסוחשבפתיחתסיפור המפגשהוא"ויהיבעתההוא"‪ .‬רש"רהירש‬
‫מגסהלהבהירבאיזו "עת" מדובר‪,‬וטוען שכוונת המקראהיא להדגיש‬
‫שבמצב המיוחד שלאחר גירוש ישמעאל אל המדבר מהייצב אבימלך‬
‫לבקש מאברהםלהישבע בשםצאצאיו‪ .‬לדברי רש"רהירש‪",‬ויהי בעת‬
‫ההוא‪ ,‬כאשר שלחאברהםמאליו אתבנוהבכור‪,‬וכלעתידביתו הושתת‬
‫עליצחקהקטן‪ ,‬שנגמלזהעתה‪…‬ישמעאלאיננו‪ ,‬ואברהם ‪-‬ישיש בקץ‬
‫חייו‪ ,‬העתיד כולו מושתת עלילד שזה עתה נגמל משדי אמו"‪)".‬יש‬
‫בפנייתו של אבימלך משהו תמוה‪,‬כי אברהם במצבו הנוכחי איננו‬
‫מקריןעוצמה‪ .‬רש"רהירשמדגיש את עמדתהחולשההיחסיתבהדגישו‬
‫שאברהם הואזקן‪,‬ישיש‪ ,‬בסוףחייוועימדו‪,‬ויצחקאינו אלאילדרך‪.‬‬
‫אבימלך‪ ,‬לעומת אברהם‪,‬מקרין עוצמה‪ .‬לכן אומר רש"ר הירש‪":‬גלוי‬
‫וברור שאין אבימלך מדבר פה עם אברהם כעם אחד האנשים‪…‬גלוי‬
‫וברור לפניו שהוא משווה לנגד עיניו עתידו של זרע אברהם‪…‬כל‬
‫אבימלך המעהידיעה‬
‫המעמדהזהלאיתואר אלא מתוך הנחה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫על אודות ההבטחות שנאמרו לאברהם"‪ .‬אם לאנניח שאבימלךהכיר‬
‫את הבטחת אלהים לאברהם‪ ,‬יקשהעלינו להסביר את התנהגותו של‬
‫אבימלך‪ ,‬רב העוצמה‪ ,‬הטורחלהתייצבבפני אברהם ולבקש אתחסדו‪.‬‬
‫אבימלךכברהכיר אתהיחסהמיוחדהשוררכין אברהםלאלהים‪ .‬לאחר‬
‫שלקח את שרהלארמונואלהיםעצמוהזהיראותו שאברהםהואנביא‪.‬‬
‫אברהם‪,‬לדעת רש"רהירש‪,‬הוא"הצינורשדרכועובר השפעהאלהיאל‬
‫האדם"‪ 21.‬אבימלך אינו מטיל ספק בעתיד המובטח לאברהם ולזרעו‪,‬‬
‫ולכן הוא מבקש מאברהם להישבע‪ .‬רש"ר הירש מייחס משמעות‬
‫מיוחדת לשבועה זו‪,‬כי לדעתו "הפועל 'להישבעי "נגזר מן המספר‬
‫שבע"‪" 22.‬בשישהימים נברא העולם והיום השביעי הוא אות וזכרון‬
‫לבורא העולם"‪ ,‬מציין רש"ר הירש‪ .‬לכן משמעות השבועה היא‬

‫‪154‬‬

‫‪ 1‬עקדתיצחק‬

‫"להעמיד את עצמו וכל עולם החושים שלו תחת יחידו של עולם‬
‫בהעלמו"‪ .‬למעשה‪ ,‬משמעותהבריתהנכרתתבין אברהםלאבימלךהיא‬
‫ששני הצדדים מכירים בקיומו של ממד נעלם ומסתורי‪ .‬רש"ר הירש‬
‫מדגיש את המשמעות הטמונה בשבועה‪" :‬הרי הנשבעהואכמי שאומר‪:‬‬
‫מציאותו שלכוחזההנעלם ‪ -‬אמתויציבכמו שאמתויציב החפץהזה‬
‫הממשי‪,‬ועתידזה בחזקתודאיכמוהרגעהזההנוכחי"‪23.‬האםשבועהזו‬
‫משקפתשינוי בתודעתם של אברהם ושל אבימלך? האם רש"ר הירש‬
‫מנסהלומר ששבועהזו משקפתהכרהבפןהמסתורי שלאלהיםשלפני‬
‫כןלאנורעלאברהם?איןזהמפתיעשאבימלךמכירבפןהנעלםוהמלא‬
‫עוצמה שלאלהים‪,‬כיהרי הוא כבר התנסה בעוצמתו של האל הנעלם‪,‬‬
‫אבל האם ניתן לומר לגבי אברהם שהשבועה משקפת השגת ידיעה‬

‫י‬

‫שטרםהושגה?‬
‫כאן‪,‬ליד הבאר‪ ,‬מגיע אברהם לנקודת מפנה שתהיה לה חשיבות‬
‫מכרעתלגבי התמודדות אברהם עם התביעה האלוהית לעקוד אתבנו‬
‫אשר אהב‪ ,‬את יצחק‪ .‬לאחר הברית אברהם אינו חוזר מיד למקום‬
‫מגוריו‪,‬כפי שאבימלךופיכל שר צבאועושים‪ .‬הוא נשארליד הבאר‬
‫ועורך טקסנוסף‪ .‬טקס שאין בו שותפים ‪"-‬ויטע אשל בבאר שבע‬
‫ויקרא שם בשם ה' אלעילם" (בראשית כא‪,‬לג)‪ .‬רש"רהירשמעיר ‪-‬‬
‫"עד כה פרסם אברהם את שם ה' כיאל עליון קונה שמים וארץ'‪,‬‬
‫כאלהיםחייםוריבוןעולם‪ …‬ועתה פה‪ ,‬לפתע פתאום‪,‬ליד האשל הזה‪,‬‬
‫בא אברהם לפרסם ברביםכינוי חדשלה'‪ .‬לקב"ה‪ ,‬המורהבעליל אל‬
‫מעבר לאופק ההוויה הנראה לעין‪ ,‬והקורא בשם ה' כאלוהי העולם‬
‫הנעלם מעין הארם"‪ 24.‬רש"ר הירש מפרש את הכינוי "אל עולם"‬
‫כמורהעל "אלהעולםהנעלם"‪.‬עולםנגזר משורשע‪.‬ל‪.‬מ שמשמעותו‬
‫"היות נסתר"‪ .‬אברהםהגיע לתובנה שאלהים הואאדון העולם הנסתר‬
‫מעיני האדם‪ .‬בפרשת סדום ועמורהיכול היה אברהם להתפלמס עם‬
‫אלהים על מספר הצדיקים הדרוש לה' כדי לא להחריב את הערים‬
‫האלו‪,‬כיהניחשיש לאדםיכולתלהבין את החכמה והצדקהאלוהיים‪.‬‬
‫עתה מתבהרלושאין הדברכך‪ .‬הואמבין שאלהים הוא מעלליכולת‬
‫ההשגה האנושית‪ .‬אלהיםאיננו רק "אל קונה שמים וארץ"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫איננו רקאלוהי הטבע‪,‬אלוהיהעולםהגלוישניתןלתופסו באמצעות‬
‫החושים‪ ,‬אלאהואנמצא מעברלכלהדבריםהאלה‪.‬‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪155 1‬‬

‫לתובנהזוהגיע אברהם הודות למפגש עם אבימלך‪ .‬כותב רש"ר‬
‫הירש‪" :‬נראה שנימוקו וטעמו של אברהם‪ ,‬שהביאולידי בך‪,‬טמונים‬
‫במאורע שעברעליוזהעתה‪,‬ושנתןלמקוםהזה את השם "בארשבע"‪.‬‬
‫נציגה הנכבדביותר שלההוויה הממשיתביותר‪ ,‬הוא שרהמדינה‪ ,‬בא‬
‫זה עתה אליו‪ ,‬אל ראש המשפחה המבודד ביותר והמחוסר זכויות‬
‫חוקיותיותר מכל אדם אחר"‪ 25.‬המצב הזה חורג‪ ,‬לדעת רש"ד הירש‪,‬‬
‫ממהלךהענייניםהצפויוהנורמלי‪ .‬המלך רב העוצמהמתייצב אל מול‬
‫אברהם הדל ומבקשלכרותבריתעמוועםזרעו‪ .‬לאניתןלהסבירזאת‪,‬‬
‫לדעת רש"ר הירש‪ ,‬אלא אם נניח "שהוא‪ ,‬השר‪ ,‬ידע או שמעעליו‬
‫שממנויצא עם אדיר"‪26.‬העתידהיהעדיין מעורפלבעיני אברהם‪,‬עד‬
‫עתה הואהיהבגדר הבטחהבלבד‪ .‬אבימלך בוטחבעתידו של אברהם‪,‬‬
‫כי הוא למד לבטוח בהשגחה האלוהית ‪" -‬אכן‪ ,‬ללא השגחהאלוהית‬
‫לאיסורו שרהמדינה ושר צבאו אלישישבן מאה ושלושואלבנובן‬
‫השנתיים‪ ,‬כדי לכרות ברית מעין זו‪ ,‬שהרי סיכוייהם המדיניים של‬
‫הללומןהדיןשייראובעיניהםכיומרות מגוחכות בלבד"‪ .‬מעשהו של‬
‫אבימלךהגביר אתבטחונו של אברהם שאכןזרעוירבהויפרח‪,‬והביא‬
‫את אברהם להבין ולהפנים שדרכי האל נסתרות מפניו‪ .‬כאשר נטע‬
‫אברהם את האשל הוא קרא בשם "ה' אל עולם" ‪ -‬לא ב"קונה שמים‬
‫וארץ"‪ ,‬המתגלהבהליכיה הטבעעלפיסדרו‪ ,‬אלא ה'היחידוהמיוחד‪,‬‬
‫הזורע את זרעו הנסתר של העתיד בהווה!"‪ 27.‬אברהם איננו עוד‬
‫כתמול שלשום‪ .‬הפן המסתורי של הקיום והגורל התגלה בפניו‪ .‬עם‬
‫תוכנהזומגיע אברהם אל העקדה‪.‬‬

‫אביר האמונה‬

‫סיפור העקרה פותח בנוסה המצביע על קשרבין סיפור העקדה אל‬
‫דבר מה שהתרחשלפני העקדה‪":‬ויהי אסר הדברים האלה והאלהים‬
‫נטה את אברהםויאמר אליו אברהםויאמר הנני" (בראשית כב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫השאלה הפשוטה המתבקשתהיא‪:‬אחרי מה? מה הם"הדברים האלה"?‬
‫תשובותרבותניתנו לשאלהזו‪ ,‬ורש"רהירשבוחר לקשור אתתשובתו‬
‫לפירוש שהציג עד כה‪ .‬הוא מציין שהנוסח "אחר הדברים האלה"‬
‫הופיע כבר במקרא בהתייחסות אל אברהם‪ .‬כוונתו לנאמר‪" :‬אחר‬

‫‪ 156‬ן עקדתיצחק‬

‫סדירי‬
‫ם האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם‬
‫לנכי לףשכרף הרבה מאד"(בראשיתסו‪,‬א)‪.‬‬
‫המסופר בפרק זה מתייחס לאברהם בראשית דרכו כשהיהעדיין‬
‫אברם אחוז חרדות ולאידע כיצד ייראה עתירו‪ .‬אברם זכה למחזה‬
‫אלוהי לאחר קרב שבו הצליח להציל את לוט מידי שוביו‪ .‬לאחר‬
‫ניצחונו ניגשו אליו מלכי צדק מלך שלם וברע מלך מרום לכרכו‪.‬‬
‫"יטלשי?דקקלף השיאלקם יהואכהן לאל?לית‪.‬‬
‫ויאמרברוך אברםלאל?ליתקבה?טי‬
‫ם וארץ" (בראשיתיר‪,‬יט)‪" .‬תן‬
‫ליסנפשיהרכש ‪2‬ח לף"‪ ,‬מבקש מלך סדום מאברם‪ ,‬אך תשובתו של‬
‫אברםהיתה‪":‬הרימאיידי אל ה' אל?ליווקלהשמיםוארץ אם מהוט‬
‫לוקם טלל לף"‪( .‬בראשיתיר'כב‪-‬כג)‪.‬‬
‫וקדשרוךנ"‬
‫הבאתי דברים אלה כדילציין שככל הנראה האמונה באלעליון‬
‫איננה מנת חלקו של אברם בלבד‪ ,‬אףמלכי צדק שותף לה‪ .‬אולםיש‬
‫הבדל מהותי ‪ -‬אברם קורא לאלהים בשמו הפרטי(י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה)‪ .‬ריה"ל‬
‫כבר הצביע על החשיבות שבקריאת ה' בשמו הפרטי‪ .‬בכך ראה את‬
‫מקור ההבדלהקייםבין אמונת אברהם לאמונתהפילוסופים‪ 28.‬רש"ר‬
‫הירשמבחיןביןאלוהי אברהםלביןאלוהימלכיצדק‪ .‬לדעתואלוהי‬
‫מלכי צדק הוא אלוהי הטבע‪ ,‬בעוד שאלוהי אברהם הוא אלוהי‬
‫ההיסטוריה‪ .‬אלוהי מלכי צדק אינו אלא מעין כוח עליון ביקום‬
‫המתנהל על פי חוקי הטבע‪ .‬באמירת השם המפורש שיש לאלהים‬
‫מדגיש אברהם‪ ,‬אליבא דרש"ר הירש‪ ,‬יחס מיוחד אל האדם עורלו‪.‬‬
‫אלוהיההיסטוריה הוא האלהיםהמעוניין במעשי האדםגורלוואינוזר‬
‫הטבע‪29.‬‬
‫לאדםוצרכיוכאלוהי‬
‫רש"ר הירש מעוניין להמשיך ולהעמיק את ההבדל שבין אמונה‬
‫לפילוסופיהוביןאלוהיהטבעלאלוהי האדם‪ ,‬אךלאבררךדיון מופשט‪.‬‬
‫הואמציג אתהתלבטויותיווחרדותיו של אברהם ואתהשלביםהשונים‬
‫שבהםהולכת ומתגבשתתפיסתעולמוהמיוחדת‪ .‬כשהואיוצאלהגןעל‬
‫מידותיו שלאלוהיובפני מלך סדום‪ ,‬נושא אברם את שמו הפרטי של‬
‫אלהים‪ .‬מדברי מלך סדוםניתןהיהלהבין שהוא חושדבכוונותיו של‬
‫אברם‪ ,‬שפעולתו נועדה לא "רק"כדי להשליט צדק ולהציל את לוט‬
‫אלא שהוא חמד את שלל הקרב‪ .‬חמתו של אברם בערהבו‪ .‬בזעם רב‬
‫הטיחבפנימלךסדום שהוא לאנטלדבר במלחמה מלבדהמזוןלנערים‬

‫יגו‬

‫?ים‬

‫וזיז‬

‫ישח "?ר‬

‫תיךקהי‬

‫עקדת יצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש ן‬

‫‪157‬‬

‫שהשתתפויחד עמובקרב‪ .‬על רקעהעלבון מהטלתדופיביושרוועל‬
‫רקעערפילי הקרבותמגיע אברהם לנקודת מסנהבחייו‪ .‬רש"ר הירש‬
‫מציין שהפסוק "אסרהדברים האלה" במחזההבריתביןהבתריםמציין‬
‫מפנה בחייו של אברהם כפי שהפסוק "ויהי אחר הדברים האלה"‬
‫שבפתיחתסיפור העקדה מורהעל מפנהנוסף‪.‬בהצביעועל הקשרבין‬
‫שניהמפניםבחייו של אברהם‪ ,‬מעורר רש"רהירשבקוראיו אתהרצון‬
‫לשאול מהבין המפנההראשוןשיןהמפנההשני?‬
‫רש"רהירשמציין שאברהםחווה במהלךחייונבואותשונותושיש‬
‫הבדלביןהחוויותהנבואיות השונות שבנקודות המפנהבחיי אברהם‪.‬‬
‫הואמבחיןבין שלוש תקופותמשמעותיותבחייאברהם‪:‬‬
‫א‪ .‬מ"לךלך"עדהבריתביןהבתרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהבריתביןהבתריםעדהעקדה‪.‬‬
‫העקדהועדמותו"‪36.‬‬
‫ג‪ .‬מן‬
‫רש"רהירשאינומונה את התקופה הראשונהכמתחילהעםלידתו של‬
‫אברהם‪ ,‬אלא עם הקריאה האלוהית "לך לך"‪ ,‬זאת משום שהיענותו‬
‫של אברהם לקריאה "לך לך" היא לידתו הרוחנית של אברהם‪.‬‬
‫המאורעות שקדמוללידהזו הםבגדרהכנהללידהזו‪.‬‬
‫תקופת הייו הראשונה של אברהם מתוארת כעלייה מתמדת‪.‬‬
‫בתחילתה הוא אדם בודד ובסופה הוא "מנצח"‪ 31.‬בתקופהזו מתגלה‬
‫אברהם כ"אביר המוסר" בהתנהגותו עםהסובבים אותו וכלוחםלמען‬
‫הצדק בקרב מול חמשת המלכים‪ .‬הניצחון שעליו מדבר כאן רש"ר‬
‫הירש הוא רוחני‪ ,‬כי הבריתבין הבתרים משקפת התעלות רוחנית‬
‫במקרא נאמר "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם בטשה "‬
‫(בראשית סו‪,‬א)‪ .‬רש"רמסביר ש"החוזה צופה מרחוק‪ .‬הוא רואה את‬
‫מהשאיננו לעיןהגשמיתהרגילה"‪32.‬‬
‫גלוי‬
‫אברהם הזה אתעתידכניו‪ .‬רש"ר הירשטוען‪" :‬גם קודםלכןהיה‬
‫ה' מדבר עם אברם‪ ,‬אך לא מצאנו שם את הביטוי "דבר ה' אל‬
‫אברם'"‪33.‬ביטוי המשקף נבואה קשה‪ .‬כאן נחשפובפני אברהם גורל‬
‫בניו ‪ -‬הגלות והשיבה‪.‬יושרו של אברהם בולט במיוחדבוויכוח עם‬
‫אלהים על גורלה של מדום‪ .‬הוא מהייצב מול אלהיםכדי להגן על‬
‫עירו של המלךשעלבבו‪.‬‬

‫‪ 158‬ו עקדתיצחק‬

‫א ‪-‬החוצהויאמר‬
‫תשובתאלהיםלחששותיו של אברהםהיא‪:‬וייצ‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫סלטנאהשסן‪9‬הוספרהכשביםאםתוכללספראתםויאמרל‪4‬להןהןה‬
‫ןך?ף" (בראשיתסו‪,‬ה)‪ .‬אלהיםמוציא את אברהם "החוצה" אל מחוץ‬
‫לדרכי החשיבהשהיולו עד לאותורגע‪ .‬עלפידרכי חשיבה אלוהגיע‬
‫אברהםלידייאוש‪ .‬הוא "התייאש מתקוותולבן"‪,‬כיהרי "בדרך הטבע‬
‫לא יכול עוד לצפות לברכת אב"‪" 34.‬הבט נא השמימה! שם בשמים‬
‫אנחנורואיםהנהגה אחהת מאשרבארץ‪".‬עלפיחוקי הטבע שלהעולס‬
‫הארצי לאהיתה הולדתו שליצחק מתאפשרת‪ ,‬אךיצחק נולד בדרךנס‬
‫כיצירכפיו שלאלהיםבמישריןולאבתיווכם שלכוחותהטבע‪.‬‬
‫אברהםהביטאל השמיםכפישאלהים ביקשממנו‪.‬זונקודת מפנה‬
‫בחיי אברהם‪,‬כי כאשר אלהים הוציא את אברהם החוצה הוא העלה‬
‫אותו אל מעל המציאות הארצית של העולם הטבעי המשועבד‬
‫לסיבתיות‪ .‬הוא הראה לו מציאות מוחשית שנשתלשלה במישרין‬
‫מרצון ה' ואמרלו‪" :‬לה‪-‬היהזר?ף"‪.‬יצירת ישראלוקיומויהיותלוים‬
‫בה' במישרין ‪ -‬ללא כל הנחות קודמות ואף "בניגוד לכל חישובים‬
‫טבעיים"‪35.‬לפני כן חשש אברהם לגורלו ולגורל זרעו‪ .‬כאן אלהים‬
‫חושףבפניו שלחששותיואין בסיס‪,‬כיעליולהבין שהואאינותלוי‬
‫בחוקיות החברתית והטבעית השלטת בעולם אלא באלהים בלבד‪.‬זו‬
‫נקורת מפנה‪,‬כי כאן מתהילה הסתכלות על העולם מזווית חדשה‪.‬‬
‫אברהם מבין את עומקה של הזיקה בינו לבין אלהים שהתחילה‬
‫להירקם כאשרנענהבחיובלציוויהאלוהי "לךלך"‪.‬‬
‫בהמשך הפרק נאמר על אברהם‪" :‬והעמן בה' שתשבה ל‪ 4‬צדקה‬
‫(בראשית טו‪,‬ו)‪ .‬אמונה כאן פירושה ביטחון‪ ,‬ואברהם‪ ,‬לאחר שהבין‬
‫שגורלותלוי אך ורק באלהים‪ ,‬בטח בו‪ .‬לדברי רש"ר הירש ‪" -‬הוא‬
‫הנהגתוהישירה של ה' ‪ -‬ללאסייגוללא שיור"‪36.‬‬
‫מסר אתעצמובידי‬
‫כךמתחילה התקופההשנייהבחייו‪ ,‬תקופהשתסתייםעם העקדה‪.‬‬
‫ז‬

‫המפנההשניבחיי אברהם‬

‫‪-‬‬

‫;‬

‫המפנה השניבחייו של אברהם מתחיל במילים‪" :‬ויהי אחר הדברים‬
‫הצבא פיכול‪ ,‬הגיע אברהם‬
‫לאלה"‪.‬לאחי המפגש עם אבימלר‬
‫לתובנה שדרכי האלהים נסתרותואין ביכולתולהבינן בצורה מלאה‪.‬‬

‫ישי‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪159 1‬‬

‫אמנם‪ ,‬כבר במפנה הראשון הוא הבין שקיומו תלוי במישרין ברצון‬
‫אלהים שדרכיו נסתרות מפני תבונת האדם‪ ,‬אולם עדיין אברהם‬
‫משוכנע שהמטלה שהטילעליו אלהים עולה בקנה אחד עם השאיפה‬
‫לצדקהפועמתבלבבו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫'‬
‫ה‬
‫קשה‬
‫עד המפנההשני "פרסם אברהם את שם כיאל‬
‫להבין אתדברי רש"רהירש‪.‬הריבפרשנותולמפנה הראשוןבחייו של‬
‫אברהם הוא הקפיד להבחיןבין אברהם לבין מלכי צדק שברך את‬
‫אברהם ואמרלו‪" :‬ברוק אברם לאל?לירזקלהשמים וארץ" (בראשית‬
‫יד‪,‬יט)‪ .‬הוא הסביר שאלהים הוציא את אברהם "החוצה" ושהיתהזו‬
‫התעלות רוחנית שאפשרה לאברהם להביט על העולם מזוויתראייה‬
‫חדשה‪ .‬זווית ראייה שאינה מגבילה עצמה לגבולות הטבע‪ .‬זווית‬
‫ראייה שאפשרהלולהגיעלתובנהשאלוהיושונהמאלוהימלכי צדק‪.‬‬
‫אלוהימלכי צדק הוא "קנה שמים וארץ"‪.‬אלוהי אברהם‪,‬כפי שרש"ר‬
‫הירשציין‪ ,‬איננו רק אלוהי הטבע‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד עלינו להבין את‬
‫דברים אלה? כיצד נבין את טענת רש"ר לפיה עד תחילת סיפור‬
‫העקדה פרסם אברהם את אלהים כ"אל עולם"? האם ייתכן שאחר‬
‫המפנההראשוןנותר אברהםעדייןכמחזיקבתפיסהשאינהרחוקהמזו‬
‫שלמלכי צדק?‬
‫עדיין היה על אברהם לעבור את חוויית העקדה כדי להבין את‬
‫משמעות המושגאלהים‪ .‬כאשר הוצא אברהם "החוצה" ואלהים הורה‬
‫לו "הבטנא השמימה"‪,‬הבין אברהם שאלהים הוא האלהעליון‪ ,‬מקור‬
‫היקום וחוקיו‪ .‬אולם הואעדיין לא הבין שאין שום חוקיות‪ ,‬אפילו‬
‫תהיהזוחוקיות המוסר‪,‬המחייבת אתאלהים‪.‬חוויית העקדהתביא את‬
‫אברהם להבין את היות אלהים חופשי באופן מוחלט ואת היותו‬
‫משוחרר מכל מערכת של חוקים‪ .‬במפנה הראשון הבין אברהם‬
‫שאלהים אינו כפוף לחוקי הטבע וההיסטוריה‪ .‬במפנה השנייבין‬
‫שאלהים אינו כפוף למערכות המוסר והתבונה‪ .‬והאלהים ~טה את‬
‫לקרסם" (בראשית כב‪ ,‬א)‪" .‬האלהים" בא להדגיש שהכוונה לאותו‬
‫אלהים שהתגלה לאברהם עדכה‪ .‬הערהזו חשובהכיניתןהיהלטעון‬
‫שאין המדובר באותואלהים‪,‬כיכיצדייתכן שאותו אלהים יבקש את‬
‫קורבנו של יצחק‪ .‬כברבימי קדם הועלתה האפשרות שאין המדובר‬
‫באותו אלהים‪ .‬למשל‪ ,‬בספר היובלים השטן הוא זה אשריוזם את‬

‫‪ 160‬ו עקדתיצחק‬

‫העקדה‪ 38.‬לכן רש"ר הירש מבקש להבהיר בתחילת פרשנותו שאין‬
‫המדוברבשטןאובכוחהדמיון של אברהם‪,‬וכיאלהיםעצמוהוא אשר‬
‫העמיד אתאברהםבמבחןהניסיון‪.‬‬
‫מטרתהניסיון‪ ,‬אליבא דרש"ר הירש‪ ,‬היא להעמיד את "הכוחות‬
‫הפיסייםוהמוסריים" במבחן מול אתגרים שטרם התנסו בהם‪.‬הניסיון‬
‫הוא אשריביא כוחות אלה להתעלות ולהתחזק‪ .‬מעניין שההתעלות‬
‫מעל לחוקי המוסר היא אשר תביא‪ ,‬לדעת רש"ר הירש‪ ,‬להתחזקות‬
‫הכוחהמוסרי‪ .‬למההדבר דומה? "לחבל שכבר נשא חמשיםליטראות‪,‬‬
‫ועתה מנסים אם יוכל לשאת גם את הליטרה החמישים‪-‬ואחת‪ .‬אכן‪,‬‬
‫בדרךזומתחזקיםומתעלים הכוחותהפיסייםוהמוסריים"‪39.‬ניסיוןזה‬
‫סכנהישבו‪ ,‬שהריקיימת אפשרותסבירה שהחבלייקרע‪.‬אני‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫שלדעת רש"ר הירשאלהיםידע מלכתחילה מהוטיבו של ההב הוא‬
‫ידע ש"חבל‪-‬אברהם" לאייקרעולכן רצה למתוח אותוכמידת האפשר‬

‫במטרהלחזקו‪.‬‬
‫אברהם מצטווה לקחת את בנו אהובו יצחק בלשוןזו‪" :‬קח נא את‬
‫בנף אתיחידך אשר אהבת את ‪-‬צחק ולץ לף אל ארץ השריה וה?להו‬
‫שם לעלה ?ל לסד ההרים אשר אמר אליך" (בראשית כב‪ ,‬ב)‪ .‬רש"ר‬
‫הירשטועןשאלהיםפונה אל אברהםבלשון שלנימוס ובקשהכי"הרי‬
‫כלנפשך תתקומם"‪40.‬‬
‫ידעתי את אשראנידורש ממך‪,‬ידעתי שמןהדין‬
‫אברהם‪ ,‬עלפי רש"ר הירש‪,‬היה מתקומםאילו אלהים היה פונה אליו‬
‫בצורה אחרת‪,‬כיהציווי להעלות לעולה אתבנו מנוגד לכל אשרידע‬
‫על אלהים עד כה‪ .‬עלינו לנסות להבין למה הציוי האלוהי המנוסח‬
‫בלשון בקשה מנומסתאיננומביא את אברהם להתקומם כנגד אלהים‪.‬‬
‫הריתוכןהציווי‪,‬המוצג לאחרהפתיחה קחנא‪,‬נותרמנוגדלנפשו של‬
‫אברהם‪,‬כפישהיהמנוגדגםאילוהיהפונהאליואלהיםואומר‪ :‬קח את‬
‫בנך‪…‬תוספת שמשנה אתתוכנו שלהציווי‪.‬‬
‫רש"רהירשאינונותן תשובהברורה לשאלה שהוא עצמועורר‪ ,‬אך‬
‫נדמה שכוונתולומר שאברהםהבין‪ ,‬חש‪,‬שהפנייה האלוהית "קח נא"‬
‫מורה על קרבה מיוחדת‪ .‬עד כה פרסם אברהם את אלהים כאל "אל‬
‫העולם"‪ ,‬עתה "אל העולם" פונה אליו בצורה ישירה ומבקש ממנו‬
‫לבצע מעשה החורג מכל אשר סבר אברהם שאלהים רוצה‪.‬אילו פנה‬
‫אליו אלהים בתביעה "קח את בנך‪ "…‬יכול היה להתעורר בלבו של‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪161 1‬‬

‫אברהם ספק‪,‬כיפנייה מסוגזה היתה נתפסת כתביעה שרירותית של‬
‫אל שאינו שונהמאליליהעמים‪ .‬אךפנייה בשפה רכה עשויהלהביא‬
‫את אברהם לתובנה שעומדת להתרחש חוויה‪ ,‬החורגת מכל דרכי‬
‫עבודתהאליליםשהכירעדכה‪.‬‬
‫אשר‬
‫"לך לך" נאמר בפרשה‬
‫פותחת את משימתו הראשונה של‬
‫אברהם‪ ,‬שעה שנקרא להתבודד ולהתמסר לה'‪ .‬אף בפרשת העקדה‬
‫מצוה אלהים את אברהם "לך לך אל ארץ המוריה‪ ."…‬רש"ר הירש‬
‫קובע שהקבלהזואינה מקריתוהיא מורהעל השגת הפסגההרוחנית‬
‫שאליה נצטווה אברהםלהגיע‪ .‬ב"לך לך" שבפתיחת סיפור העקדה‬
‫מבין אברהם שהפסגה שאליה שאף להגיע מאז עזב את ארצו‬
‫ומולדתו עומדת להתממש‪ .‬וכדברי רש"ר הירש ‪"-‬חייומגיעים אל‬
‫פסגתסיומם"‪.‬‬
‫בחוויה הרוחנית המתרחשת בנפשו של אברהם אין להפריד את‬
‫חלקי הפסוק ולנתח אותם בנפרד‪ .‬תחילת הפסוק קשורה לאמצעיתו‬
‫ולסיומו‪ ,‬ולכן עלינו לשים לב למכלול המוטיבים והדימוים הבאים‬
‫לידיביטוי בפסוק‪ .‬תחילתו מורה על הקרבה המיוחדתבין אברהם‬
‫לאלהים‪ .‬אלהים מצווה להעלות את יצחק לעולה ועושה זאת‬
‫באמצעות הצבעה על התכונה הקושרת את אברהם ליצחק ‪ -‬אהבה‪.‬‬
‫הביטוי לך לך מעורר בלבו של אברהם את זכרה של המשימה‬
‫המרכזית בחייו‪ ,‬את התחושה הוודאית שהיא עומדת להתממש ואת‬
‫אהבת אלהים התובעת את הקרבתה של אהבת בנו‪ .‬רש"ר הירש‬
‫מוסיף שהסיפא של הפסוק המורה על המקום שבותגיע אהבת אלהים‬
‫לשיאה‪ ,‬הרהמוריה‪ ,‬הוא המקום שבוהוקרבוהקורבנותהראשונים של‬
‫האנושות בפעם ראשונהבידיקין והבל‪ 41,‬ובפעם השנייהבידי כח‬
‫לאחר המבול‪ 42.‬ביודעו כל זאת מבין אברהם את גודל האחריות‬
‫שהוטלה עליו ושגורלה של האנושות כולה תלוי בו‪ .‬שמו של הר‬
‫המוריה קשור‪ ,‬על פי רש"ר הירש‪ ,‬ל"תורה" ול"הרה"‪ .‬הקשרבין‬
‫שלושת השמות הוא האמונה שבהר הזה נולדה האנושות ובו היא‬
‫עשויה להיוולד מחדש מבחינה רוחנית‪ .‬רש"ר הירש טוען‪" :‬מכאן‬
‫שהשם'מוריה'היהבו משום מודעה לאברהם שמה שנדרשממנויהיה‬
‫בבחינת הוראהלעמוולאנושות"‪43.‬‬
‫בבואנו לנסות ולהבין את ההיענות של אברהם לציווי האלוהי‬

‫‪162‬‬

‫ן עקדתיצחק‬

‫להקריב אתבנו‪,‬עלינולבחון את המעמד מנקודתראותו של אברהם‪.‬‬
‫לדעתו של רש"ר הירש אברהם היה סבור שהולדתה הרוחנית‬
‫המחודשת של האנושותתלויה בהקרבתבנו‪ .‬רש"רהירש מתפלמסעם‬
‫המשכיליםבני תקופתו הן בצורה מרומזת והן בצורה מפורשת‪ .‬כאן‬
‫הוא מבקש מקוראיו להיות מודעים לכך ש"האומרים "הנני" ו"הבה‬
‫נעבוד את ה'" ‪-‬מבטלים אתתבונתעצמםורצון עצמםומעמידים את‬
‫כלכוחותיהם ללאהרהור תחתתבונתה'ורצון ה'‪44.‬אברהםמוצגכאן‬
‫כרוגמהלמאמיןבצורההעילאיתביותרהניתנת להשגהעליריהארם‪.‬‬
‫אמונהזו תובעת את ביטולה של התבונה‪ .‬מעניינת הקרבה הקיימת‬
‫מבחינהרעיוניתבין דרישהזו של רש"ר הירשלבין תפיסת האמונה‬
‫של בן תקופתו‪ ,‬סרן קירקגור‪ .‬הרעיוןאינו מפתיעכי המדובר בשני‬
‫המיםדתיים המורדיםנגרעריצות התבונהכפי שזו באהליריביטוי‬
‫בהגותבעידןההשכלה‪.‬‬
‫אברהם התבקש להעלות אתיצחקלעולה‪ .‬פרשנויות שונותניתנו‬
‫למונח "עולה"‪ .‬רש"ר הירש מפרש "עולה" כמורה על "הוצאה מתוך‬
‫הקיום הארצי"‪ 45.‬יש בהוצאה זו מעין חזרה על ההתנסות שעבר‬
‫אברהם‪ .‬כזכור‪ ,‬במפנה הראשון הוציא אלהים את אברהם החוצה‬
‫והביאו לחוות חוויה של התעלות מעל הקיום הארצי‪ .‬עתה‪ ,‬אברהם‬
‫הוא אשר‪,‬עלפיהציוויהאלוהי‪,‬יביא אתבנולחוותהתנסותזה‪.‬‬
‫אהבה היא התכונה העיקרית המתארת את היחסים בין אברהם‬
‫ליצחק‪ .‬אלהים הבליט מידה משמעותיתזו כאשר אמר לאברהם "את‬
‫בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק"‪ .‬אהבתו של אברהם כלפי‬
‫אלהים באהלידיביטוי בנכונות למלא אחרהציווי להקריב את בנו‬
‫ללא הרהור וללא ערעור‪ .‬הקול האלוהי הורהלו להעלות את יצחק‬
‫מעל הקיום הארצי‪,‬ובציווי זה יכול היה אברהם לראות את מימוש‬
‫כמיהתו לקרבת אלהים‪ .‬ייתכן שהעלאת יצחק לקורבן עולה אינה‬
‫נתפסתבעיני אברהם כהריגה אלא כשחרור נפשו של יצחק מהקיום‬
‫הארצי המאפשר אתעלייתוהשמימה‪ .‬אולם פרשנותזואינה משקפת‬
‫את דעתו של רש"ר הירשהמעוניין להדגיש אתהיענותו של אברהם‬
‫להקרבת בנו כהיענות מוחלטת‪ .‬כלומר‪ ,‬כהיענות שאינה תלויה‬
‫בהשגת מטרה ידועה מראש‪ .‬לדבריו נאמר "והעלהו שם לעולה ‪-‬‬
‫העלהו‪ ,‬ללא קשר אל יעוד נעלה ‪ -‬ופרושו שנדרשה אותה הוצאה‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪163 1‬‬

‫מתוךהקיום הארצי‪,‬היינו המתה ללא תכלית ‪ -‬כלומר‪ ,‬ללאתכלית‬
‫ידועה וגלויה"‪ 46.‬רש"ר הירש מעוניין להדגיש שאברהם מתמסר‬
‫"לרצון ה' תוך וויתור גמור על התכונה עצמה"‪ 47.‬אברהם מגיע‬
‫לדרגה גבוהה מדרגת המלאכים‪ .‬שכן המלאכים "מכסים עיניהם‬
‫ורגליהם למען לא יראו לאן מובילים אותם"‪ .‬המלאכים אינם‬
‫נאבקים‪ ,‬הם מובלים‪ .‬לעומתם אברהם ראה וידע לאן עליולהגיע‪.‬‬
‫הוא התקדם לקראת הרמוריהתוך מאבקפנימי‪.‬מילוירצון ה' תבע‬
‫מאברהם להתגברעלתבונתו ואהבתבנו‪…‬‬
‫עלינולציין שרש"ר הירש סבור שאברהם היה משוכנעכי קורבן‬
‫בנויאפשרליצחק להשיג התעלותרוחניתשאיןלהשיגה בעולםהזה‪.‬‬
‫הוא פעל להשקת מטרה העולה בקנה אחד עםשאיפותיוהמוסריות ‪-‬‬
‫להביא את בנו לדרגת האושר הגבוהה ביותר‪ ,‬ואליה ניתן להגיע‬
‫באמצעות שחרור הנפשמן הגוף‪ .‬רש"ר הירשמעיר‪ ,‬בדרך שמזכירה‬

‫אתקירקגור‪ ,‬שאברהם מבטל אתקול התבונה ואת קול המוסר‪ .‬הקול‬
‫היחידהנשמעהואקולו שלאלהים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הקורבן המיועד הוא יצחק‪ ,‬הבן האהוב‪ .‬לכן מנסה‬
‫אברהם‪,‬עד כמהשניתן‪,‬להסוךממנוסכלוחרדה‪.‬נאמר"וישחאתשני‬
‫~~ךיו אתו ואת ןצחק בנו" (בראשית כב‪,‬ג)‪ .‬על אף שמן הראוי היה‬
‫שהסדריהיה הפוך‪ .‬אלא שאברהם העדיף להפוך את הסדר ‪ -‬היה‬
‫עליו לקחת אתהנעריםבסוף ולאלהקדים אתלקיחתםלזו שליצחק‪.‬‬
‫"סדר הדברים בפסוק אינו ללא משמעות‪ .‬הוא הגיד הדבר ליצחק‬
‫בשעה מאוחרת עד כמה שאפשר‪ …‬רצונו היה לחסוך מיצחק את‬
‫המאבק זמן רב עד כמה שאפשר"‪ .‬מדברי רש"ר הירש משתמע‬
‫שאברהם חשש לא רק מפני שלומו של יצחק‪ .‬הוא חשש גם מפני‬
‫המאבק שעלול היה להתרחש כשיצחק ישמע מה הן תוכניותאביו‪.‬‬
‫שני הנערים הוזמנו תחילה כדי למנוע שיהיה לבדו אתו‪ .‬מהר מאד‬
‫מתברר לאברהם שלאהיה מקום לחששות אלה‪ .‬יצחקהגיע כבר‪ ,‬על‬
‫פי רש"ר הירש המתבסס עלדברי חז"ל‪,‬לגיל שלושים ושבע‪ .‬לא רק‬
‫שלא נאבקנגדאביו‪ ,‬אלאשנרתםלעזורלוכביצועההכנותלעקדה‪.‬‬
‫א"ר יצחק‪ :‬בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו‪ :‬אבא‪,‬‬
‫בחור אני‪ ,‬וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך‪,‬‬

‫‪164‬‬

‫ן עקדתיצחק‬
‫ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן‪ .‬אלא כפתנייפהיפה‪.‬‬
‫מידויעקד אתיצחק‪ ,‬כלוםיכול אדם לכפותבן שלשים ושבע אלא‬
‫לדעתו‪( .‬בראשיתרבה פרשהנו)‪.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬יצחק "לא נצטווה מפי הגבורה‪ ,‬הוא שמע על כך רק מפי‬
‫אביו כ"תורה שבעל פה"‪ 48.‬כלומר‪ ,‬הוא לא שמע את הקול האלוהי‬
‫המצווה להעלותו כקורבן עולה‪ ,‬לא היה שותף להתגלות האלוהית‬
‫הישירהולאזכהלוודאות המבטלתספקותולבטים שלהםזכה אברהם‪.‬‬
‫למרות זאת ‪ -‬יצחק אינו מטיל ספק במהימנות דברי אברהם אביו‪.‬‬
‫"יצחק לאפעלעלידימופתשחיזק אתאמונתו‪,‬כי אםעליסודהאופי‬
‫שלאביושהיהמוחזקבכשרותו‪".‬יצחקהאמין באברהםואמונתוהביאה‬
‫אותולנטילתחלקפעילכהכנותהקורבןהעצמיהמתקרב‪.‬‬
‫שלושה ימים הלכו אברהם ויצחק זה ליד זה כשלשניהם ברור‬
‫לקראת מה הםהולכים‪ .‬רש"רהירשמעיר‪" :‬בשלושהימים אלהדיברו‬
‫מעט‪ ,‬אך חשו וחשבו הרבה מאד"‪ 49.‬לאיהיה מופרזלטעון ששלושה‬
‫ימים אלה היו מעין עקדה זוטא‪ ,‬שכן‪ ,‬ההתמודדות עם התחושות‬
‫הקשותודאי גרמו לשניהם לסבל ולייסורים‪ ,‬המתקרבים‪ ,‬ואולי אף‬
‫א אברהם את‬
‫משתווים‪ ,‬למעשה העקדה עצמו‪" .‬ביום השלישיויש‬
‫?קיןוירא את המקום מרחק" (בראשיתכב‪,‬ז)‪.‬ביום הזה ראה אברהם‬
‫את המקום אשר "חרד" ממנו‪ .‬שלושה ימים הלך ו"כל הזמן היה‬
‫מסתכל מסכיבו" כשהוא מחפש אחר המקום המיועד להעלות אתכנו‬

‫לקורבןעולה‪.‬‬
‫רש"ר הירש מקנהלימי ההליכה דרמטיות רבה והופך את הסיפור‬
‫לחי ומלארגשות‪ .‬אברהם מתוארכמישנתון במתח שישבוהילה של‬
‫קדושה‪ .‬הוא נחוש בדעתו לממש אתרצון בוראו אך חרדמפני הרגע‬
‫שבוייאלץ לממש את העקדה‪ .‬המצב הוחמרמפנישאין אברהםיודע‬
‫במדויקהיכן המקום שבויתבצעהקורבן‪.‬לכן‪ ,‬במשך שלושהימיםהיה‬
‫הולך ובודקבעיניוהיכן מקום הקורבן‪ .‬החיפוש המתמיד אחר מיקומו‬
‫של ההרשבויעלה אתבנולקורבןהוסיףללא ספק חרדהעצומהבלבו‪.‬‬
‫כלרגעעשוי (אועלול)להיות הרגעהאחרון‪ .‬כלרגעעשוי(אועלול)‬
‫להיותהרגעשבויהיהעליולהיפרדמבנו‪,‬אהובו‪,‬יצחק‪.‬‬
‫לאחר שראה את המקום מרחוקפונה אברהם אלנעריוואומר להם‪:‬‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪165 1‬‬

‫"שבו לכם פהעםהחמיר" (בראשיתכב‪,‬ח)‪ .‬רש"רהירש מפרש פסוק‬
‫זהכמצביעעל ההבדלהמהותיהקיים‪,‬בעיניו‪,‬בין עםישראל לאומות‬
‫העולם‪" .‬כאן"‪ ,‬הוא כותב‪" ,‬לרגלי הרהמוריה נפרדזרע אברהםמבני‬
‫נח" לפסגת ההריוכלו לעלות רק אברהם ויצחק‪ ,‬עם ישראל‪ .‬בעוד‬
‫שהנערים‪,‬אומותהעולם‪,‬יישארולמטה‪,‬לרגליההר‪.‬‬
‫אוליהושפע רש"רהירשמן המדרשהמבחיןביןיכולתהראייה של‬
‫אברהםלביןיכולתהראייה שלהנעריםשהיועמו‪:‬‬
‫ר'עזריה בשםר'יהודהברסימון פתרקרייהבאברהםאבינו‪ ,‬כשאמר‬
‫לו הקב"ה‪2" :‬ח נא את בנ‪4‬טתזחיד‪4‬ט?ר ‪955‬טטת ז‪4‬סק"'ביום‬
‫הראשוןלא ראהכלוםולאבשני‪,‬ביוםהשלישי מהכתיבבווירא את‬
‫המקום מרחוק‪ ,‬מה ראה‪ ,‬ראהענן קשור על ההר‪ ,‬אמר‪ ,‬דומה שזה‬
‫ההר שאמרלי הקב"הלהעלות אתיצחקבניעליו‪ .‬אמרלו‪:‬יצחקבני‬
‫רואה אתה מהשאני רואה‪ ,‬אמרלוהן‪ ,‬אמרלו מה אתה רואה? אמר‬
‫לוענן קשור על ההר‪ ,‬אמרלאליעזר ולישמעאלנעריורואים אתם‬
‫כלום? אמרו לאו‪ ,‬אמר‪ :‬הואילואין אתםרואים כלום והחמוראינו‬
‫רואה כלום שבו לכם פה עם ההמור עםדומין לחמור‪ .‬אז הוא נטל‬
‫יצחק‪( …‬קהלתרבה פרשהט)‪.‬‬

‫את ההבדלבין אברהם ויצחקלביןהנעריםמציג רש"ר הירש כמעוגן‬
‫ביכולתו של אברהם להתעלותמעל התבונה ולהתמסרלאלהיםבאופן‬

‫מוחלט‪" .‬רק נפש אדם‪ ,‬אשר התורה עוררה בה את הכוח לאמר'הנני'‪,‬‬
‫יכולה להתמסר לרצון ה' תוךויתור גמור על התבונה עצמה"‪ '0.‬גם‬
‫כאןמובחנתקרבהרעיוניתבין רש"רהירשלביןסרןקירקגור‪ .‬הקבלה‬
‫זואיננה בהכרה מצביעהעל מגעביןהשניים‪ .‬רש"ר הירשיכולהיה‬
‫לפתח תפיסהמעיןזו כשהוא מסתמך על מקורותיהודיים כר'יהודה‬

‫הלוי‪ .‬אךעדיין קשה להתעלם מכך ששני ההוגים יוצאים נגד אויב‬
‫משותף‪.‬הרציונליזםמבית מדרשו של קאנטומבית מדרשו שלהגל‪.‬‬
‫הוויתור על התבונה מעלה את אברהם לדרגת המלאכים‪ .‬רש"ר‬
‫הירש מתארדרגהזו באמצעותדימוי הממחיש את ההתמסרות המלאה‬
‫של המלאכים לרצון קונם‪ .‬על המלאכים נאמר‪" :‬בשתים יכטהפניו‬
‫(ישעיהו‪,‬ב)‪ .‬רש"רהירשמדגיששבתיאורזה שלהמלאכיםישלשים‬

‫‪ 166‬ן עקדתיצחק‬
‫לב לכך שהמלאכים מכסים אתעיניהם ורגליהם למען "לאיראולאן‬
‫מובילים אותם"‪ 5!.‬אף אברהם מכסה אתעיניו ומתמסרלאלהים‪ .‬רש"ר‬
‫הירש מוסיף שהדרגה הרוחנית שאברהם הגיע אליה גבוהה מזו של‬
‫המלאכים‪,‬כי המלאכים אינם צריכים להיאבק נגד יצרים ורגשות‪.‬‬
‫אברהם‪ ,‬לעומתם‪ ,‬חייב היה להתגבר "על כל רצייה עיקשת‬
‫וחושנית"‪ 52.‬אברהם מכסה אתעיניו עלפיבחירה‪ .‬המלאכים עושים‬
‫זאתעלפי טבעם‪.‬לכןיכול רש"רהירשלטעון שאברהםהגיע לדרגה‬
‫רוחניתגבוההמזו שלהמלאכים‪.‬‬
‫אברהם משמש דוגמה לכל הצדיקים אחריו‪" .‬אף הם מכסים‬
‫בכנפיהם את עיניהם ורגליהם‪ ,‬בחירות רצונם הם נושאים כנפיהם‬
‫בהקריבם עצמםלעבודת ה'"‪53.‬אמירות אלההןמהותיות במשנתו של‬
‫רש"ר הירש‪ .‬גם בספרו אגרות צפון הוא נותן להןביטוי‪ .‬בספר זה‬
‫מתנהל דיאלוגבין נער המבקש עצה כיצד להמשיך‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬את‬
‫זיקתו ליהדות‪ .‬רש"ר הירש מציג בפני הנער את חולשותיהן של‬
‫התורותהפילוסופיות השונותומאיץבו לדבוק במקורהוודאי לאמת‪,‬‬
‫תורת ישראל‪.‬יש גם כאןמעיןכיסויעינייםורגליים‪,‬כיסויהישגיהן‬
‫היומרניים של התרבות והפילוסופיה הגרמנית‪ .‬רק לאחר הבנת‬
‫ישראל‪54.‬‬
‫מוגבלותם שלהישגים אלהיכולהנערלחזור אלאלוהי‬
‫רש"ר הירש מבקר בחריפות אתבני דורו המשכילים המגנים את‬
‫עבודת הקורבנות‪ .‬לטענתם‪ ,‬הקורבנות משקפים את "תמימותם של‬

‫אבותינו‪,‬שייחסו לאלהיהם שמחה כהקטר דמה של בהמה גוססת"‪55.‬‬

‫לטענתם‪ ,‬חורבןבית המקדש הוא שתרם לשחרור עם ישראל מעבודת‬
‫אלהים מגושמת זאת‪ .‬למעשה‪ ,‬חורבן בית המקדש תרם להתקדמות‬
‫הרוחנית של עם ישראל‪ .‬רש"ר הירש מכנה תפיסות אלה "דברי הבל‬
‫שטפלועלובי הרוחעל עבורת מקדש ה'"‪.‬‬
‫מטרת הקורבן איננה שפיכת הדם‪ .‬הקורבן משקף מאורע רוחני‬
‫המתרחש בנפש‪ .‬אברהם‪ ,‬לדעת רש"ר הירש‪ ,‬כשאמר "נשתחווה"‪,‬‬
‫התכוון להבאתהקורבן‪ .‬אולם "לא את הבהמהיביאקרבן‪ – ,‬אתעצמו‪.‬‬
‫יקריב אתחייו‪ ,‬אתכוחו‪ ,‬אתעינו‪ ,‬אתגופו‪ ,‬אתידו‪ ,‬אתרגלו‪ – ,‬אתכל‬
‫יישותחייויעלהעם הבהמהעלמזבח ה'‪56".‬זונקודת המפנה החשובה‬
‫ביותרבחייו של אברהם‪ .‬הוא מקריב את"חייו" הקודמים‪ ,‬אתכל אשר‬
‫האמיןבועדכה‪ .‬מעתההואיביןבצורה אחרת אתרצונותיו שלאלהים‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪167 1‬‬

‫ואת תפקידו במימוש רצונות אלה‪ .‬הוא הופך עצמו‪ ,‬באופן מוחלט‪,‬‬

‫לכליבידיאלהים‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬גם לאחר ההתמסרותו המוחלטת יכול היה אברהם לתת‬
‫ביטוי לאהבת בנו‪ .‬לאחר בניית המזבח שם אברהם את יצחק על‬
‫המזבח ממעל לעצים‪ .‬רש"ר הירש טוען שהקורבנות נשחטים לפני‬
‫עלייתם למזבח שעליו עולה גוף הקורבן באש ונשרף עד כלות‪.‬‬
‫אברהם בחר לשחוט את יצחק כשהילודאו"‪.‬כ‪7‬ב‪5‬ר מונח על העצים‪ ,‬כדי‬
‫על אף הנסיבות הקשות‬
‫"שאחר כך יאכלו הלהבות אתגוף‬
‫והמצמררות נותן אברהםביטוי לרגישותו כאשר הוא בוחר להימנע‪,‬‬
‫עד כמהשניתן‪ ,‬מלטלטל אתגופתבנו‪.‬‬

‫קריאת המלאך ‪ -‬אברהם מנסהלהשלים‬

‫את מעשה הקורבן‬
‫"וישלח אברהם אתיד‪ 4‬ו‪-‬קח את סט~קלת לשעט אתבנ‪( .4‬בראשית‬

‫כב‪,‬י)‪ .‬אלא שפונה אליו "מלאך ה' מן השמים" כשעדיין המאכלת‬
‫בידו ובנו מונח על המזבח‪ .‬המלאך פונה אליו בקריאה כפולה‪:‬‬
‫"אברהם אברהם"‪ .‬קריאה כפולהזומצביעה על עומק התמסרותו של‬
‫אברהםלמילויציווי ה'‪ .‬אברהם היה כל כך מרוכז בהכנות לביצוע‬
‫העקדה עד שלא היה בכוחה של קריאה אחת להפסיק את ביצועה‪.‬‬
‫רש"ר הירש מציין שבקריאה האלוהית הראשונה בסיפור העקדה‬
‫הספיקה קריאה אחת ‪" -‬ויאמר ‪2‬ח נא את בנץ ‪4‬תןחידץ אשר אהבת‬
‫טתי‪54‬ק"‪.‬‬
‫לדברי רש"ר הירש היה צורך בקריאה כפולה משום שאברהם‬
‫"שקועהיה בקיום רצון הגבורה ולא הטה אוזן לדבר אחר"‪ 58.‬דמותו‬
‫של אברהם מצטיירת כאן כדמותו של אדם שכוח החוויה הדתית‬
‫ריתקה אותו עדכדי אובדן יכולת השמיעה ושימת הלב לדבר מלבד‬
‫ביצועכפייתי של ההכנות לעקדה‪ .‬על רקעאפיוןהחוויה הדתית של‬
‫אברהם מקבלת הפרשנות שמציע לאחר מכן רש"ר הירש משמעות‬
‫מיוחדת‪ .‬בתחילתסיפור העקדה אלהים הוא אשר מצווה להקריב את‬
‫יצחק‪ ,‬ובסוף סיפור העקדה מלאך ה' הוא אשר מונע את ביצוע‬
‫הקורבן‪ .‬הירש שואל‪ :‬מדועהציווי ‪" -‬אל תשלח ידך אל הנער ואל‬

‫‪ 168‬ן עקדתיצחק‬

‫תעשלו מאומה" נמסר לאברהם באמצעות מלאך‪ .‬האםהיהמןהראוי‬
‫שאלהיםעצמויתגלהאליווימנע אתביצועה של העקדה?הריאלהים‬
‫הוא אשר ציווה להעלות את יצחק לעולה‪ .‬כיצד אמור היה אברהם‬
‫להגיב על דברי המלאך? האם לא היה סביר יותר שאברהם יאמר‬
‫למלאךשאיןזה מסמכותולבטלציווישמקורובאלהים עצמו? המלאך‬
‫הוא למעשה מעין פקיד‪ ,‬וה"פקיד" אינו יכול לבטל ציווי שניתן‬
‫ישירותמן "המנהלהכללי" שלהיקוםכולו‪.‬‬
‫תשובתו של רש"ר הירש לשאלות אלה מתייחסת אל נפשו של‬
‫אברהם‪ .‬השאלה המרכזיתאיננהמי הוא בעל הסמכות אלאלמיעשוי‬
‫אברהם להישמע‪ .‬התשובה תלויה באישיותו של אברהם‪ ,‬כי הוא זה‬
‫שנענה ללאערעורלקריאתאלהים לעקוד אתיצחקולהעלותולעולה‪.‬‬
‫ספק אםהיהנמנע מלערעראילוהציווילעקוד אתיצחקהיהיוצאמפי‬
‫מלאך‪ .‬רש"רהירשמצייןשהציווילעקוד אתיצחקחייבהיה לצאתמפי‬
‫אלהים עצמוכי הוא מנוגד לכל אשר אברהם סמךעליו‪ ,‬שם בו את‬
‫מבטחווהאמיןבו‪.‬ציווי העקדההיהמנוגדגםלדמותו שלאלהיםכפי‬
‫שאברהםהכיר‪,‬וכדילהביא אתאברהםלפעולנגדכלנטיותלבוושכלו‬
‫היה צורך שהסמכות העליונה היא זו שתצווה על כך‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫"לביטול מצוות העקדהדיהיה בשליחותו של מלאך"‪,‬כי "ביטול זה‬
‫השתלביפהעםכל מה שאברהם בלאוהכי"‪59.‬‬
‫ידע‬
‫כדי להחזיר את אברהם לעולמו המוכר והבטוח היה‪ ,‬אם כן‪ ,‬צורך‬
‫בקריאה כפולה של המלאך משום שהחוויה הרתית של העקרה ערערה‬
‫את כל עולמו של אברהם‪ .‬הקריאה הכפולה מחזירה את הביטחון של‬
‫אברהם לתוקפם של עקרונות המוסר שהיו שרירים וקיימים לפני‬
‫העקדה‪,‬והיהלהם משקלסגולירבערך‪,‬יסודיושורשיבעולמוהרוחני‪.‬‬
‫רש"ר הירש יצא בתוקף נגד המשכילים בני דורו‪ ,‬שסברו כי‬
‫"גדולתו של אברהם לא היתה בכך שהיה מוכן ומזומן לשחוט את‬
‫בנו עלפי מצות ה'‪ ,‬אלא ששמע לקריאת המלאך שציוהעליו שלא‬
‫לשחוט אותו"‪ 60.‬משכילים אלה ראו באברהם את "מתקן הדת‬
‫הגדול"כי הוא אשר הביא את האמונהלידיניתוק מעברההאלילי‪.‬‬
‫הקורבנותהיובעיניהםביטוי לתפיסהאלילית עלטיבו שלאלהים‪.‬‬
‫אברהם הצליח‪ ,‬בעיני משכילים אלה‪ ,‬להתגבר על עברו האלילי‬
‫ולבטל את הקורבן‪ .‬לדידם‪ ,‬אברהם הגיע לתפיסה חדשה על מהות‬

‫עקדתיצחק עלפי הרב שמשון רפאלהירש‬

‫‪169 1‬‬

‫עבודת אלהים‪ ,‬הוא מהווה עבורם המכריז על ביטולם של קורבנות‬
‫אדם‪.‬‬
‫רש"רהירשאינומוכן לקבל פרשנותזו‪,‬וניכרתמתוךדבריומידה‬
‫לא מבוטלת של זעם כלפי משכילים אלה‪.‬אין הדבר מפתיע‪ ,‬משום‬
‫שסיפור העקדה משקף לדעתו את מעלת האמונה הגבוהה ביותר‬
‫שאליה יכול האדם להגיע‪ .‬פרשנות המשכילים מציגה את אברהם‬
‫כבעלתפיסות שמקורן בתרבותאלילית‪.‬קולו של המלאך משחרר את‬
‫עכרהם מתרבות אלילית זו‪ .‬אברהם מבין לבסוף שטעה‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫רש"ר הירש הקדיש חשיבות רבה מאוד להצגהבפניבני דורו תפיסה‬
‫דתית שבה המוסר‪ ,‬עםכלחשיבותו‪,‬איננו הערךהעליון‪ .‬יראתאלהים‬
‫הוא הערך שאליוחייב אדם לשאוף‪.‬לכן "הרי הכתוב אומר בבהירות‬
‫שאין למעלה ממנה ובמילים שאינן משתמעות לשתי פנים‪ :‬עתה‬
‫ידעתיכייראאלהים אתהולא חשכת אתבנך אתיחידךממני‪.‬ובכן‪,‬‬
‫רק בכך רואה ה' את גדולתו של אברהם‪ ,‬שמוכן ומזומןהיה לשחוט‬
‫זאת!"‪6!.‬‬
‫לפניו אתבנויחידו‪,‬ולאבכך‪,‬שנמנעבעודמועד מלעשות‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)