טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
( ,לקדמותם שלאתיייהמצכרת ב"מערתהמכפלד;""
(
'(
(
מאת
אסף ברסלבי
שבע מאות דנה היתה הכמסה לבסן שמעל ל"מערת המכפלה" אסורה על
המוסלמים הקנאים ומל חברון שמרו על גדרת האיסור
היהודים ~ 1על
ים
ם"יוצאים מן הכלל מנעו את הכניסה אל תוך הבנין.8
רי
צר
וק
נמ
בהקפדה ,ופרטהל
עתה ,עם שובנו אל "מערת המכפלה" ועם הסתכלותנו הבלחי-אמצעית בפנימיותו
של המתחם המקודש מעוררת הלוקת המצבות של האבות והאמהות במבנים השונים
תהיה! מצבות יצחק ורבקה עומדות במבנה הנכבו ביותר של המתחם ,במסגדי,
לפני ה"מחראב" וה"מנבאר"' ואילו מצבותיהם של אברהם ושרה ניצבות בשני
הדרים קטנים ,ללא כניסה ,בשני צדי הפרוזדור' המוביל מן החצר אל המסגד,
והמבקר יכול להסתכל בהן ו-ק דרך סורג של ברזל בממלא את תללו של פתח החדר.
* הרצאה בכינוס לתנ"ך בכפר-עציוןביוםי"ג תמוז תשב"ח.
Se~ 1ההיסטוריון הירושלמי מוג'יר אל-דין ( )1496היה זה הסולטאן הממלוכי בתברס שגזר
גזירהזו.
2היהודיםהיו מוכרחים להסתפק בכניסה אל תוך "הפהגודור"הימני של "מעות המכפלה",
שלאורך החומה הדרומית-המזהחית המפוארת ועל הבעין הקהום וניתוצה לה ,לעלות חמש-שבע
מדרגות ,כוי להתהפק על אכני-הגז-ת העצומות והנאות המשוקעות בה .ב"חור" שמעל מדרגה
הרביעית ,בחומה,היו המתפללים נותנים "פתקאות" של תפילותיבקשות,כי "על דברת המסווה
ירד (החור) עד עומק המערה" (ספר "תבואות הארץ" לר' יהוסף קוורץ ,הוצאת ר' מ .לונץ,
יהושלש'תר"ס ,1900-הוספה "מאת העורך'י ,עמ' תפ"ו"ן' כאן 'ראוי להביא את דברי החוקר
ונסאיב .י. 11נ.,סו ]-Khalil, SEpultar~ des Patriarchi 14. 11. Vincent,ע Le Harasn
, 1923, PL. 11רעע . Abel,א .ע Mackay,האומר ,כי "החור" נוקב את כל מלוא עובי
החומה ,שהוא 2.25מ' ,וצירו מסתיים בפי הכנימה ( אל "מערת המכפלה" ,מתחת למבגר
ל המסגה מול
'1DPבדצ'ות "אפריין* ,עשוי אבן-שייש,מימין ל"מנבאר"לפני הקירריגומייצ
ת
ע
פ
ש
ה
ב
מצבת יצחק (שם ,עם 414 ,ועלינו לחוסיף את ההשערה,כי "חור נוקב" זה בוצע
יהודי
הברון ,ואול,י תמורת מתת גדולה ,כפיצוי על ההחקתם מתוך הבחן שעל "מערת המכפלה".
"וקרוב לשער -כותב ר' משה באסולה בשות - 1521יש חור ששם מתפלליםהיהודים .אומרים
שחשמגיע עד תוך המערה"(א.יערי ,מסעותא"י,עמ' .)147הפתח אל המערהסתום.
" 3המוסלמים מקדישים ומעריצים את קברי יצחק-ורבקה אשתו משאר קברי האבות -אומר
ר' א ,מ .לונץ בתוספת ל"תבואות הארץ" הנ"ל-לבן'לא'יכנסו לעולם בהתאים הבנויים סביב
ציוניהם,כי יקנאו לנבודם .והאנשים אשריהינו לבוא אל תוכם ימותו או ישו בעוורון" נשם
ע'בה תפס).
4אולי בהשפעת ושע" מ"א ,ח ומאברהם %והבי") ודברה"ב כ /ז ומאברהם אוהבך"),
ואברהם נקראידיד" למנחות נ"נ ,ע"ב4שהגיעה לקוראןכייהודי מכה .ראה" :מרשתהגשים* .קכד.
.ב
'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
לקדמותם של אתרי-המצבות ב"מערת המכפלה"
ע
מצבותיהם של יעקב ולאה נתוסת באגף הצפות של המתהם ,מעבר להצר ,המפרידה
בין שני אגפי-המבנים הבלתי-שווים ,ואף הן בשני חדרים קטנים ונפרדים ,ללא
כניסה,כחדרי אברהם ושרה.
הבנין בכללו נושא את השם "מקאם ח'ליל אבראהים" (המקום המקודש של
ידיד-הנפש או האהוב ,4אברהם"); או "חרם אבראהים" ("המקום הקדוש של
אברהם"); המסגד עצמו נקרא "ג/אמע אל-ח'ליל אל-רחמאז" ("מסגדו של
אהוב הרחמן"),והעיר כולה "ח'ליל' -במה זכו' איפוא ,יצחק ורבקה שמצבותיהם
תעמודנה בתוך המסגד על שם אברהם ,ואילו מצבותיהם של אברהם ושרה עצמם
יידחקו אלחדרים סגורים,בצדי הפרוזדור.
,
ם
י
ל
ו
ד
ג
כבדים והדורים.5
יתר-על-כן ,מצבותיהם של יצחק ורבקה הן תאים
קירותיהן מצופים לוחותשייש אדומים ולבנים ,הסדורים נדבכים נדבכים חל'יפות,
בקירות חלונות קטנים שאפשר להציץ דרכם אל תוך התאים ולראות בהם מצבות
פנימיות .לכל תא דלת סגורה .גגותיהם של התאים המפוארים משופעים לארכם,
והם עטופים בד ירוק ,כמקובל במקומות קדושים ל'מוסלמים :ואילו מצבותיהם
של האבות והאמהות האחרים קצרות וצרות; 6ראשן מעוגל ,והן מכוסותיריעות-
מסי ,רקומות כתובות ופסוקים בחוטי זהב וכסף ,ואין רואים את צלעותיהן .לפי
ונמאן הן בנויות אבני-גזית .מצבות הנשים קטנות יותר והן בנויות חומר מובחר
פחותי.
במתהם מבפנים -אומר ונסאן -אין כל סימן לארכיטקטורה,בי אם כאוס של
של מבנים מאוחרים .8המסגד עצמו היה לכתחילה כנסיה ביזנטית .9קומלפקס
"התוספות" הואבמיעוטוצלבני וברובומוסלמי.
,
ם
י
נ
ו
ש
ה
ה
נ
י
ח
ב
מ
חלוקת המצבות הלא-רציונלית במבנים
מוסלמית' מחייבת
את ההנחה ,כי הערבים מצאו את סדר המצבות באתריהן כמות שהן כירם,
ולא העזו להכניס בו שינויים ,כלומר ,מצבות יצחק ורבקה כבר עמדו בכנסיה
הביזנטית ,שקדמה למסגד; מצבות אברהם ושרה עמדו לפני הכניסה אל הכנסיה
ומצבות יעקב ולאה בקצהו הצפוני של המתחם .ואכן ,לפי ונסאן ,אם גם הופיעו
המצבות כמות שהן בתחילת האסלאם ,אפשר להקדימן לתקופה הביזנטית ,אם
לא לתקופה היהודית ,כי לא נראה לו' שהערבים חדשו את המצבות על דעת
ת; 10
עצמם; כלומר ,המצבות אפשרשהיוניצבותאפילולפני הקמת הכנסיההביזנטי
אולם ,ראיות לקדמות חתרי המצבות(כי המצבות עצמן יכולותהיו ברבותהימים
לפשוט צורה וללבוש צורה) ב"מערת המכפלה"אין הואמביא.
הידיעה המפורשת הקדומה ביותר על המצבות ב"מערת המכפלה" הגיעה
אלינו מיוסף בן מתתיהו פלויוס " .מצבו ת ק בריהם
האבות) -אומר
ישל
5שליצחק5.05 :על 3.45מ' ,ושל רבקה% 4.99 :ל3.25מ' .ראהובסאן לוח.11
6של אברהם 4.65 :על 1.10מ'; של שרה% 3.20 :ל 1.10מ'; שליעקב 3.25 :על 1.10מ';
ושל לאה3.0:על1.10מ'.
מדידות בלוח ב ,אצלונסאן,כנ"ל.
על-פי
7יונסאן ,וחם ,עמ' 114ועמ' ;159לפי rנ' נמצאות s
המצבות של שם האבות
,האחרים
ושל אתי האמהות האחרות בתאים בעלי מבנה משושה ,אך המשושה של אברהם גדול מזה של
שרה ,והמשושה שליעקבגדול מזה של לאה; והולווה בספר עצמו עמ' 114ועמ' .143
9ממדיו 29 :על 22מ/
8ונסאב עם;14 ,
10שם ,עמ' .160
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
~
בית מקרא )לו(
מ
טבת תשכ"ט
ינטף ברסלבי
בןמתתקו–נראות בעיר10אהזאת"ברת)–עדהיוםהזה.הלעשו-
יות שייש יפה ,לכבוד ולתפארת"" (%ח'
ה מ
אע
י
י
ה
הוא נוגע בסדרן .לתמהוננו אין הוא מזכיר את החומה המפוארת' המקיפה את
מתחם ימערת המכפלה" ,שוודאי וודאי היתה עומדת בזמנה שמא לא ביקר בחברח,
או שמא שיכחה ,או השמטה ,בשעת העתקת כתב-ידואירעוכאן .החומה המקיפה את
המתחם (ממדיה מבחוץי 59על 34מ') בנויה ,כידוע ,אבני-גזית עצומות ,עד
" 12
כדי אורך של 7.5וגובה של 1.5מ'; הן מסותתות בסגנון המקובל כ"הרודיאני
("הורדוסי"),היינו ,משטח-אבן חלקוזר שקוע מסביב לו ,אף עולות בחלקתסיתותן,
ו לזו וביפין על אבני הר-הבית .13הקדמות ,כדמות אומנות ,הבולטות
בתיאומןי
מתוך חלקה העליון של החומה 16 ,קדמות בקירות-האורך ו 8-בקירות-הרוחב,
והנדבך העליון של החלק התחתון המשופע כלפי חוץ "משברים" את רציפותה
החדגונית החלקה של ההומה ומשווים לה גיוון והיות .עובי החומה בתחתיתה
נ"י
2.65מ'.
החומה המקיפה את המתחם של "מערת המכפלה" חסרה חלונות ואשנבים;
היא תסתבר לנו אם נכיר ,כי תפקידה לא היה להאיר את המתהם מבחוץ ,או
לאפשר הצצה מן הפנים החוצה ,כי אם לשמור על קדושת האתר ולשוות
לו הדרחיצוני; ואכן ,אם לדוןעל-פי התבוננות בקטעהפנימי של החומה המזרהית-
הצפונית ,הגלוי כלפי החצר ,המפרידה בין שני אגפי הבנין ,שאבניה חלקות,
ללא סגנון הסיתות ה"הרודיאני" ,הרי שעל המראההפנימי של החומה לא הקפידו
הבונים כעל המראה החיצוני (מרומו של קטע החומה הגלוי כלפי החצר הוא,
אולי מאוחר מן ההומה עצמה,כי ניכרים בו סימני סיתות וגזרה אחרים) .המתחם
הקדוש עצמו היה ללא ספק קטור .על כך עשוי להעיד לא ,רק הידרר חזותה של
החומה מבחוץ ,כי אם גם הכרכוב מעל מרומה של החומה מבפנים הפונה כלפי
החצר .הנוסע מבורדו (333לספיה"נ) מדברעל "מצבת-זכרון מרובעת,עשויהאבנים
יפות להפליא' ובה נחים אברהם ,יצחק ,יעקב ,שרה ,רבקה ולאה"4ן .מבנים מבפנים
10א במקור "בעיר הקטנה".
" 11כאן גנו אברהם ,ובניו את קברותיהם" (קדמ' היה א .יה א) .האם ביקש בן מתתיהו
למסורבי המצבות ב"מערת המספלה" בימיו גםמימי הגובהת?
12לרעת ,ב"צ לוריא יכובל החומה להיות מוקרמת הרבה להורדות ואין ליחס כל "סגנון
הרודיאמ" להורדוס דו.וק* את העתו הואמיס על שרירי אהמונם של בני טוביה בעראק-אל-
י הג'-הב' לפניה"ס ,ואשר בו מדפיסות אבגיר
אמיר בעבר ושרדן ,המיוחס לבל המאוחר למאה
עצומות בסגנון הסתות המקובל כ"הרודיאני" (בהרצאתו בכינוס לתנ"ך בכפר-עציון ביום י"ג
בתמוז תשכ"ח; .)1968.7.9על סגנון אבני "בית טוביה" ,שטח וזר מסביב ,המגיעות בגדלן
ל 5.36-על 2.50מ' האה.Watzinger, Denkmiler Pal~stinas, 11, Leipzig, 1935, :ם
.8. 14
"מערת ד1מכפלה" נלקחו מהר-הבית :מביב המערה
היה סבור
13ר' אישתורי
מהחי גבוה מאבניכיהאמבקנוים הקדוש בית-המקדש ,ומקובל שהוא מבניןשימה
מרובע רבוע גדול תימה
המלך" (כפתורומרח ,הוצאתא.מ.לונץ,ירושלם ,תרנ"ו ,עמ'ש').
14תו "Ubi est memoria per quadrum ex lapidibus mirae pulcheritudinis
. 25ע . Hieros.ת16
(וינטאן עמ' .)156
Lea, Geyer,י0
qua positi sunt Abraham, 15. 78. 88. Reb.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת תשכ"ט
בית מקרא )לו(
לקדמותם של אתרי-המצבות ב"מערת המכפלה"
ע
אין הוא מזכיר ,והרושם הוא שנתכוון ל"מצבת-וכרון"
הנוסע האנונימי מפלקנטינוס570 ,
,
ה
ס
ו
כ
מ
ק
ל
ו
ח
מ
.
ה
צ
י
ח
מ
ארבע שורות ,או שערים ,באמצעה "אטריום" לא
מצד
על-ידי
אחדנכנסיםנוצרים ,ומצדשנייהודים,המקטירים קטורת רבה.16
על עתיקות יחסית בסדר המצבות הנוכחי יש ללמוד מן המקורות הערביים של
ימי-הבינים .הגיאוגרף אצטח'רי ( 951לספיה"נ) אומר,כי קברי האבות אברהם,
יצחק ויעקב נתונים בשורה אחת .מול כל אחד מהם אשתוי ;1אמנם ,הוא מונה
את הקברים לפי סדר האבות' ואין הוא מתעכב על סדר מצבותיהם ,אך "השורה
האתת",בה הןעומדות ,תואמת את"השורה האחת*שלהמצבות כיום,מקריסי("הירו-
שלמי") 985 -לספיה"נ ,-הקורא לחברון גם "ח'ברא" ,אומר,כי "באמצע המבצר
(כלומר ,החומה) ,המיוחס לבנייה בידי "רוחות" ,והעשוי אבני-גזית מסותתות,
מתרוממת כפה מוסלמית ומתחתיה קברו של אברהם; זה של יצחק לפניו' כחלק
המכוסה (הקרוי של המסגד) ,וזה של יעקב הוא בחלק האחורי (היינ
ו הצפוני);
מול כל נביא נמצאת אשתו .המבנה בתוכו (בתוך "המבצר") "מעורב" .18גם
הנוסע הפרסי-המוסלמי נאצר ח'וסראו ( 1047לספיה"ס מזכירכי המצבות נתונות
בשורה אחת .מצבת אברהם היא לפני המסגד .רצפת המאוזוליאום שלד וקירות
המצבות מכוסים יריעות-משי .המצבה בגויה אבן .היא גבוהה שלושה מטרים.
עששיות ומנורותתלויות מעליה .19תיאורו הולם את מראה מצבת אברהםואביזריו
מתחת לכיפת-השמים.15
לספיה"נ ,כבר מדבר על בסיליקה בעלת
עדהיום.
ברם ,השאלה המתעוררת למראה סדר המצבות באלף השנים האחרונות היא
האםניתןלהוכיח את קדמותועד "התקופההיהודית"שלפני "התקופההביזנטית".
הרמזים הקדומים ביותר על קברי האבות בחברון ,לאחר תקופת המקרא ,הגיעו
אלינו מ"צוואת בני יעקב" או ("צוואת י"ב השבטים") ומ"ספר היובלים" (או
"היובלות") .את "ספר צוואת בני יעקב" נוטים ליחס למחצית השניה של המאה
הב' 'לפניה"ס .יש המקדימים את חיבורו למחצית הראשונה שלפני תקופת
החשמונאים 20ויש המאחרים אותו לימים שבין יוחנן הורקנוס לאלכסנדר ינאי,
בתחילת המאה הבי .21את "ספר היובלים" נוטים ליחס לתקופה שלאחר רדיפות
ס ,22
אנטיוכסאפיפנס והחשמונאיםהראשונים.ישהמקדימים אותו למאההג'לפניה"
ויש המאחרים אותולימי יוחנן הורקנוס" .23ספר היובלים" מספר עלבני ישראל,
שהוציאו את כל עצמות בני יעקב ממצרים וקברו אותן בשדה "מערת המכפלה',
י
.Itinerarium
15ש.קליין ,ספר-המ"ע Burdigalense
על א"קציון ,ירושלם ,תרצ"ה עמ'
ל"ו,ישורה ,110מוסיף באן את המלה "בנין" :שםיש מצבה בתוך במן מרובע".על-ידי התוספה
*תוך בגין" מתקבל הרושם כי מדובר
מצבה בתוך המתחם המוקף חומה ,ואילו הנוסע
מבורדו נחבוון ל"מרוגע" עצמו ,שהוא "מצבת הנברון" המפוארת להפליא .והשווה הערה
קודמת.
עי
16וגמאן,על-פי Geferעמ' .179
Textes Giographiques Arabes sur 1% Palestine, par 24. 8. Marmardji, Paris, 17
. 39ק .1951,
18שסי 48 'QY
20א.ש .הרטושתל-אביב11965 ,מבוא,עמ'ג'.
19שם ,עמ' 40
! 2אברהם כהנא ,תלהשביב ,תהצ"ו,מבוא ,עמ' קמן;,מסאהעימ' .147
22ההפופ מבוא ,עמ' ג-ד.
23שש שמ; מהגאעמ' ריח; וגסאן ,עמ' .148
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
54
טבת תשכ"ט
יוסף ברסלבי
על הפר ,או בהר (שם מ"ו ,ט-י) .כן מספר "ספר צוואת יעקב"'כי 'בני ישראל
העלו את עצמות אבותיהם בסתר …ויקברו אותן בחברון ,לרגלי אבותיהם
(פרק "בנימין"' י"ב ,,ג-ד); על פרט זה הוזר יוסף בן מתתיהו
י "וגם אחיו
של יוסף מתו ,לאחר שחיוהיי טובה במצרים .כעבור זמן נשאו בניהם ונכדיהם
את גויותיהם וקברו אותן בחברון" (קדמי היה' ב,ח,,ב '),אך קרוב לוודאי כי
הוא העתיק את דבריו מאחד המקורות הקודמים 24י ספר "צוואת בני יעקב"
אף חוזר אצל כל בן מבניו של יעקב ומציין כי הובא לחברון ,בארון ,או בלא
הזכרת ארון ,ונקבר אצל קברי האבות ,או לרגליהם" .לדעת ונמאן אנו רשאים
להסיק ממקורות אלהכי בזמן חיבורם של הספריםהיו מראים את מקום קבורתם,
או את מקום הטמנת עצמותיהם של בני יעקב .הספרות התלמודית והמדרשית
מדברת אף היא על העלאת עצמות השבטים לא"י '25אך אין היא מזכירה את
מקום קבורתן ,או הטמנתן; על-כל-פנים ,רמו לסדר המצבות של האבות
עצמו ,או לסדר ציוני קברותיהם מעל למערה ,אין ב"צוואת בני יעקב" וב"ספר
היובלים".
אך הנה מזדקרת לעינינו מתוך "ספר היובלים" פסקה ,שונסאן לא נתן דעתו
עליה ,ובה אחיזה נאותה על סדרי ציוני-הקברים במתחם של "מערת המכפלה",
במאות הראשונות לפניה"ס" .לאה ,א שת יע קב ,מתה -אומר הספר
' יקברו אותה במערת המכפלה אצל רבקה אמה ,משמאללקבורת שרה אם אביו" (שם לץ' נ"; עצל רבקך' נין להתפרש
"בקרבת רבקה ,או במקום קבורתה ,טל רבקהן "אמהה תחת "חמותהק היא
כינוי של חיבה ,או "פליטת קולמוס" ,גם הביטוי "שרה אם אביו" ,בו חסר "אביו
של מי" ,מראה על רישול בתרגום או בהעתקה; אולם " ,מ שמ אל ל קב1רת
שרוה " ,הנאמרת כאן כאילו "לפי תומה"' מציינת את מקומה ,הקונקרטי של
מצבת לאה לגבי שרה :שורת המצב,ות וחומו,ת-האורך של המתחם נמשכותמדרום-
מזרח לצפון-מערב .אם נאמרכי המצבותנערכולמתחילה מהרום-מזרחלצפון-מערב,
כך שחזיתן תהיה מכוונת לצוי ירושלים ,שהיא צפונית-מזרחית מחברון ,ואתן גם
החומות המזרחית-צפונית והמערבית-דרומית לאורך המתהם' הרי שציון קב-
רה של לאה היה משמאל לציץ קברה של שרה,
מש;
ל"שמאל" במשמכעפויתהשההי
ואם נתכתן המקור העברי של "ספר העבלים"
מקראית
ן
ו
י
צ
ל
מצפף
קברה
עיןן הרי שציון קברה של לאה נמצא
ופל וירה .אם נכתה הנחתנו הרי לפינו עדות חשובה לקדמות סדרם על
צ-ני הקברים במתהם של "מערת המכפלה"עדהעם.
הארה נכבדה לקרמות סדרם המכחי וטל אחרי המצבתנ תורם התלמוד
הירושלמי .בספרות התלמודית והמדרשית משובצים קברי האבות במדרשי אגדה
ובאגרה tZGואםכי טמונה בחם ודאי ידיעה על מקום "מערת המכפלה"אין להציל
מהם 14חיזה ממשית לא על מהות המערו; ע'צמך; ולא על סדר ציוני הקברים
24א.שליט בתרגומו לקדמוניותהיהודית ,עמ' נב ,הערה ,94רואה ב"ססר היובלים" "מסורת
מקבילה" למסורת שליוסף.
.סוטה פ"א,ה"י; נ סוטהו,ע"בלשק).
25בו"ו ק,יא(עמ' ;)7295יד
איי
26
בבא בתושנ"ח',ע"ב; הר"רפנ"ח ,רזייווביןמ"ג'Nay ,ושוו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
טבת תשכ"ט
לקדמותם של אתרי-המצבות ב"מערת המכפלה"
%
" הץכמ בע רב ובק שמואל ,בף הדר הראשון לאמוראי בבל ,במחצית
שמעליהי
הראשונה של המאה הג" על מבנה =מערת המכפלה" עצמה המיוסד על דרש
פילולוגי ,28מראה ,כי לא הגיעו אליהם כל ידיעות קונקרטיות על המערה ועל
מהותה; אך הנה לפנינו נקודת-אחיזה רבת-הבהרה על סדר ציוני-הקברים מעל
"מערת המכפלה" בסוף המאה הג',אובתחילת המאהד':
על "דרך הסב" בזמן הסעודה אומר התלמוד הירושלמי" :בזמן שהן שלוש
מטות ,הגדול (המכובד) שבהן '(במסובין) עול'ה ומיסב בראש (המטה) האמצעית,
והשגי מלמעלה לו (היינו ,מצד ראשס' והשלישי לו למטה הימנו (היינו,
מצד רגליו) על כך מעי,ר ר' שמ,ואל בר רב יצחק ,אמורא בדור השלישי,
בסיהמאה :ע /תחילת המאה הר":אבות–דרך הסב הן קבורין"
ףר .תענית פ"ה ~ כימר' "אברהם באמצע ,יצחק למעלה ממנו (מצד ראשה
"ב"
הה
י.בר ).ויעקב למט
ממנו" (קרבן העדה ,שם) ,או "יצחק מכאן ויעקב מכאן'
(פני משה ,שם) .מדברי ר' שמואל בר רב יצחקניתן,איפוא ,לומר' כמעטבוודאית,
בי בסוף המאה הג' ,או בתחילת המאה הד" היה סדרציוני הקברים מעל ימערת
המכפלה= כמות שהוא כיום :אברהם 'באמצע ,יצחק מכאן ויעקב מכאן .סדר זה
יהיה סביר לנו ביותר אם נדגיש כי ציוני-הקברים קדמו לחומה המפוארת
המקיפה אותם,וכי המתחם הקדוש של קברי האבות נשאר קטור גם לאחר שהוקמה
החומה מסביב להם .בבוטח קטור ,תחת כיפת-השמים ,צריך היה מקום-הכבוד
להינתן לציון קברו של אברהם ,ואילו ליצחק וליעקב משני צדיו; ואכן' מצבת
קברו של אברהם ניצבת כיום נציר-הרוחב של המתחם ,היינו ,באמצעיתו
בדיוק(ו); ולא עוד אלא המרחק בין מצבות אברהם ושרה ובין מצבות ,יצחק
ורבקה מזה,ובין מצבות יעקב ולאה מזה .הוא שווה(!) .כן שווה המרחקבין מצבות
אברהם ושרהובין החומה שמאחורי כל אחת מהן למרחק שבין מצבותיעקב ולאה
י
ז .2ש.קלייךמיוןב.ר
' בגאה הוואמציין מערתא,כי בטא לטערתא דאברהםא,טכחיהלאליעזר
,
ה
א
נ
ב
,
ח
י
נ
,
ם
נ
מ
א
,
א
ו
ה
,
)
א
"
ע
'
ר
את
'
ו
כ
ו
ב
"
ב
(
"
א
ב
ב
ן
י
י
צ
"
י
כ
עבד אברהם וקאי קמי
קבוי
האבות והאמהות וכלומר" ,סדם בסיד") ומספר דברים על מקום-משכבם של הנקברים שם"
(ש .קליין ,ארץ יהווה ,תל:שביב תרצ-ט ;)193 'SYאולם ,ר' אישתורי הפרחי ,במאה הי"ו,
הכיק את תמיהתו על "דאמרינן נכי רבי כנאה,בי בטא למערתא שברמם ,על,ציי
ן ונפק*-
"שהרי סביב רימערה-טוען המהחי-מרובע רבוע גדיל הומה גבוה מאבני המקום הקדוש
בית-המקוש …א"כ למה היה צריך לציין? הרי תומה שלמהיפתו היהב …ומה הציון שהוה
רבי בגאה מצתן לפגים ,דקאמר ציין ונפק .וכן מאי אהדרו ליה כמידת החיצונה כך מידת
הפנימית; ולמאן ואמר שתי בתים זה ימעלה מיה ,כמידת העליונה כך שדת התחתונה ,וכי
לדעת ארבן ורחבן הוא צריך? לזה הנטיבו אשר דברו מצין (פיהוש)מעיין
.וגם הרי"ף ז"ל
כתב בתשובה שזה ראה בחלום"-,ראהעל-פיהערה 13לעיל ,שם,שם.וכן ההעהההבאה.
" 28מערת המכפלה".י
ב ושמואל .חד אמר:שני בתים זה לפנים מזה ,וחד אמר :ביתועלייה
,
ה
ז
,
ו
ג
י
י
ת
א
ל
א
מכפלה
ה
ז
דאמר
ן
א
מ
י
ר
מ
א
ד
ה
ז
עלגביו .בה2למא למאן
ם
י
ת
ב
ל
ע
י
ג
ש
גבי
לפני
מזה מאי מכפלה ?-שכפולה בנוגות" (עירובין נ"צ,
מענין :החל בת"ע ,תרגום אונקלוס,
יונתן בן עוזיאל ,חז"ל ובוולגאטה להיירונימוס ,ועדע"ראש""י ואבן-עזרא ,חוזרת ה"תודעה" ,כי
"מערת המכפלה" היתה "כפולה"; ורק הרשב"ם ,נכדו של רש"י,מעיו בצדק" :כל הבקעה קרויה
מכפיש ,כמו ככר הירדן .ובן מוכיח לפנינו שדה עפרון אשר במכפלה" ,והרמב"ן אף מדגיש:
"לשון רש"י,:ביתועלי"עלגביו; ד"א:וככפולה בזוגות,ואיננו נכון,כי הכתוב אמר :שדה עפרון
אשר במכפלה ,רהבה הוא שם המקום אשרבו השדה ,ונרן צורך לבקש טעםישם
המקומות".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לו(
56
'
טבת תשכ"ט
,
יוסף;,בהסלביי
ובין החומה שמאחורי כל אחת מ'הןנ..לא',כן ,לכאורה ,אצל תאי המצבות הגדולים
והכבדים .של יצחק ורבקה בתוך(,המסגד ,אך התבוננות נוספת בלוח 11של ובסאן
מלמדתכי בתוךהתאים הכבדים'(של יצחק.והבקה מסתמנות מצבות הדומותבצורתן,
וכמעט גם בגדלן ,לאלה של האבות והאמהות האחרים ,ואף שם המרחקים בין
המצבותובין החומה שמאחורי כל אחת מהן שווה פחות אויותר .ההבדלים הקטנים
במרחקיםנגרמועל-ידישינויים בצורת הנצבות,בממדיהןובייצובן.
"
ם
י
ל
ב
ו
י
ה
ר
בשובנו(אל ,ההנחה בדבר האורינטציה של,ציוני-הקברים ב"ספ
לגבי
ירושלים ,שהיא צפונית-מזרחית מחברון ,הרי שציון קברו של יצחק היה באמת
"למעלה" מציון קברו של אברהם ,היינו ,מצד ראשו ,ואילו ציון קברו של יעקב
היה "למטה ממנו"' כלומר ,מצד מרגלותיו ,כמו ב"דרך הסב" ,או ציון קברו של
יצחק מימינו של אברהם ,בקצה הדרומי-המזרחי 'של המתחם'וציון קברו שליעקב
משמאל לציון קברו של אברהם בקצה הצפוני-המערבי שלו ,כפי .שהם כיום.
מסקנה זו מחזקת את עדות "ספר היובלים" על .קבורת לאה =משמאל לקבורת
שר'ה" ,כנ"ל.
סדר המצבות של ציוני הקברים מעל "מערת המכפלה" בימינו הוא עתיק
לימים ביותר ,וקדמותו היא בת אלפיים מאתים-שלוש-מאות שנים לפחות ,ויש
מקום לקבלכי המסורתעלאתריהןנעוצהבדירותקדומיםביותר.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il