ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
יעקב ועשו -מחזה בשלוש מערכות
מאת
ראובן אהרוני
סיפור המאבק בין יעקב לעשו ('בראשית כ"ה ,יט-לד; כ"ז) מהוה למעשה
חטיבה ספרותית-אמנותית אחידה,שניתן לחלקה לשלושמערכות:
מערכה א' :הלידה (כ"ה ,בא-כח)
מערכה ב' :מעשההנזידומכירת הבכורה (כ"ה ,כס-לד)
מעהכה ג' :המאבק על הברכה (כ"ז).
אעפ"י שכל סיפור תחום לכאורה בפני עצמו ,מהוים האירועים בשלוש מערכות
אלו מסכתסיפורית מגרבשת ,וזאת משום .שהם סדורים ומשתלשלים ברצףכרונולוגי
וקשורים זה בזה בקשר גומלין ,ביחס של סיבה ומסובב .אם נזדקק להבחנותיו
הספרותיות של פורסטר ,1לפנינו עלילה ספרותית מגובשת ,התרבעת מהקורא לא
רק סקרנות לגבי סדר השתלשלות סיפור המעשה כשלעצ'מו ,כי אם גם בינה
וזכרון ,לכולת לבחון כל עובדה נוספת לא רק 'כבדולה לעצמה,כי אם גם לאורן
של העובדות האחרות -בהן נתקל בעמודים קודמים .ואמנםמלים ופסוקים רבים
בסיפורנו זה מקבלים 'משמעות עמוקה יותר רק עם סיום קריאה עשנית בשלוש
המערכותבולן ,ונאת משום שכל תמונה בסלפור'מקרינה מאורה על רעותה ,מבהירה
ומלבנת נקודות סתומותומעורפלותומבמשניה.
ו
א
ע
ק
ר
.
ת
ו
י
ו
ש
ח
ר
ת
ה
ל
,
ו
'מערכה א' מהוה מעין הצגה לסיפור כול
מצע
היא
מציגה בפנינו את הנתונים היסודיים להתפתחות העלילה .באמצעות החזיון של
גילוי-דבר-ה' ("3ה ,כג) ,שעומד במרכזה ,היא חושפת את המצב ,שבמסגרתו
מתפתח הריב בין שני האחים ,עד הגיעו לשיאו ב,מערכה ג' .כל פרטי הסיפור
מתפתחים באופן הדרגתי וחותרים לקראת מטרה אחת :ביסוס מעמד העליונות
2,ל יעקב ביחס לאחים המערכה אינה חוסכת בביטויים ובאמצעים אמנותיים כדי
להעמידנובמישריןובעקיפין עלייחודו של המאבק ,המתגלע אמנםבין שני אישים,
אך הרה'-משמעות עמוקה וגורלית לגבי צאצאיהם .לפיכך עמוס תיאור ההריון
והלידהרישומיםדראמטייםרבים:
א) הזדקקות לנושא העקרות ,כדי להבליט את גורם החסד האלוהי שבהריונה
ובלידתה 'של רבקה וכן אתייחודה .של לידה זו" :ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו
כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (שם ,כא) .לנושא זה של העקרות
נזקק ,כידוע ,המספר בפרשתחייה של וגרה ,כדי לרכז את תשומת הלב ללידתו
שליצחק,יורשו של אברהם.
. 82 ff 1קק ).Forster, Agpects of the Novel, London, 1958,ג.פ.
327
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
ב)
ניסן-סיון תשל"ח
(ק
ר אוגן אתרוני
אמנם יסע המאבק על הבכיה והמושה מכר גם בקרב בנע של אברהם,
ישמעאל ויצחק ,אלא ששם התנהל המאבקבין שני אחים ,שנולדו לאמהות שונות
האחת שפחה והאחת גבירה ,ועיקר המאבק נטוש היה בין שתי האמהות.
בסיפורנו נטוש המאבק בין שני אחים-תאומים ,ותחילתו עוד ברחמה של האם:
"ויתרצצו הבנים בקרבה" (שם ,כב) .הריונה המשונה והבלתי-רגיל של רבקה,
שהוא יחיד ומיוחד במינו בספרות המקראית ,2מביא אותה לידי צורך "לורש
את-הח' (שם ,שם).3
ג) במרכזה של 'מערכה א' ניצב ,כאמור ,גילוי-דבר-ה' ,באזני רבקה" :ויאמר
ה' לה שניגויים בבטנך ושני לאמים 'ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד
צעיר" (שם ,בג).גילוי זה ,שהוארווי מתחבין ניסוחו הקצריבי
ן העושר ה'מדהים
של תכנו ,מעתיק את המחזה כולו מהתהום המנספחתיוהיריבות האישית אל התחום
האתנולוגי-הלאומי .הריונה המשונה של רבקה ו"התרוצצות" הבגים בקירבה
מכשירה ,מבהינה אמנותית ,את הרקע ללידה מיוחדת :לידתם של שני לאומים
'/מתנגדים במזגיהם וטבעיהם ומערכותיהם" (אברבנאל) עוד מבטן אימם .זוהי
"ההתרוצצות" ביןניגודים קוטביים הלחוצים זה לזה וה,מגול,מים בדמותם של שני
אחים-תאומים ,שכל תולדותיהם ותולדות צאצאיהםיהיו בסלמן התנגשות נצחית-
גורלית ,התנגשות חסרת מעצורים ופשרות .עיקר יסודו של המתח ,שילווה אותנו
במהלכו שלהסיפור כולו ,צפון בעצם הק.ביעה המפורשת" :ורב יעבד צעיר" (שם,
כג) ,באשר קביעה זו שוללת מהבכור את יתרונותיו ומעניקה אותם לצעיר ,וזאת
בניגוד למוס'כמות ולסידרם הטבעי של הדברים .וכפי וכהעיר אבהבנאל ,מצב זה
של שעבוד הרב לצעיר הוא "היפך הראוי ,ולכן יתעצם הרב לצאת מהשעבוד
ההואולהתגברעלהצעיר,כפיהררךהטבעי".
:הנתונים ,שמספקת לנו מערכה א' מתפתחים במהלך העלילה ,ותוך כדי כך
מתעצם מרחב המשמעות של מלים ודימויים שונים.אציין להלן דוגמאות אחדות:
א) במערכה א' מרבא תיאורו החיצוני של עשו כ"אדמוני כלו כאדרת שער"
לשם ,כה) .אמנםתיאורוהחיצוני של יעקבאינו נמסר כאן ,אך 'ממערכהג'בכ"ז,יא)
למדים אנו ,ומיעקב היה "איש חלק" .ניגוד חיצוני זה בין האיש השעיר לבין
האיש החלק ,שנרמז לנו כאן כעין אגב אורחא, ,מהווה ,כידוע ,גורם בעל חשיבות
ב) מערכה ב' בוחנת שהב את משמעותו של השם "אדום" ,4שלפי מערכה א'
יסודו בעובדת אדמוניות'ו 'של עשו ,ומציגה אותו בממד חדש -כביטוי לרעבתנותו
2תיאור לידת תאומים מופיע אמנם אף בבראשית ל"ת ,בז-ל ,אולם שם נגמר הסיפור
בקביעת עובדת לידתם של התאומים ,ובסימונו שלמי שיצא ראשונה .יסוד "ההתרוצצות"
אינו ניכר שם.
3כוונתו של המספר בביטוי "לדרש את-ה'" אינה ברורה .נראית לי דעתם של אלה,
י אלוהי )(oracle
הסוברים שלפנינו מונח טכני המוהה על הליכה למקדש ובקשת גילו
שם ,באמצעות כהן-מקדש.עיין ,למשל .( New York, 1917,כ)7.Skinner, Genesis )1.0.
. 359ק ,והשוה מלכים א' ,כ"ב ,ה,ז =דבריהימים ב' ,י"ח ,ד; מלכים ב' ,ג',יא; ח' ,ח;
ישעיהו ח' ,יט; י"ס ,ג'; מלכים א' ,י"ר ,ה; שמואל א' ,כ"ח ,ז ,ועוד .דעתו של רמב"ן
"ולאמ דרישה אצלה' רק להתפלל"אינהנראיתלי.
מצעארתכיה א' טעונה באטימולוגיות .ה~טימולוגיה של 1WPאינה ברורה .הקשר בין
4
עשו ,אדוםושעיר מוצאביטוי בבראשיתל"ו ,ח-ט.
328
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
[]3
יעקב ועשו-מהזפ בשלוש מערכות
ניסן-סיון תשל"ח
של עשו" :הלעיטני נא ,מן-האדם האדם הזה…על-כן קרא-שמו אדום" (כ"ה ,ל).
אהובה ,במערכה ג' ,בנסיונו של יעקב לזכות בברכה בדרך מיר,מה :התחפשות
לעשו השעיר.
ג) בדומה לכך נבחנות מחדש במערכה ג' האטימולוגיה והמשמעות של השם
"יעק,ב" ,שעפ"י מערכה א' נובע מהעובדה ,שהוא יצא "וידו אחזת בעקב עשו"
(כ"ה ,כו) .במערכה ג' נקשר שם זה עם תכונות העקבה והרמיה 'של יעקב ,כפי
שנתנסהבהן ":1WPהכי קרא שמויעקב.ויעקבניוהפעמים" (ב"ו,לו).
ד) מערכה א' מדגישה -נוסף עלהניגודיםהחיצוניים -ניגודיסודיבאופיים
ובאורחות חייהם של שני האחים היריבים" :איש ידע ציד איש שדה" לעומת
"איש תם ישב אהלים" .לניגוד זה חשיבות רבה במהלך התפתחות העלילה ,משום
שהוא מהוהגורםיסודיביחסם שלההוריםלילדיהם .הכתוב קובע מפורשות" ,ולאהב
יצחק את-עשו כי-ציד בפיו" .נושא הציד מהווה ,כידוע ,עיקר תשוב במערכה ג',
במאבק על הברכה.
מערכהב
,המאבקעלהבכורה
מערכה א' טבועה בחותם עליון ,הגיבור המרכזי שם הוא למעשה ה' ,שגוזר
וחותם את גורלם של יעקב ועשו עוד ברחם אמם .אמנם המאבק במערכה זו
מסתיים בנצחונו "הטכני" של עשו ,באשר הוא יוצא ראשונה ,אךהגילוי האלוהי
לרבקה פוקח את עינינו להבין ,שאין זה כי אם שלב במאבק גורלי ממושך,
שתוצאותיו הסופיות גזורות וחתימות מלמעלות מכאן ואילך מועתקתזירת המאבק
לרשותם של גיבורים אנושיים :עשו ,יעקב ,רבקה ויצחק ,ההמבט שהיה בתחילתו
נעוץ בשמים מוסט עתהלארץ .עם זאת,אעפ"ישהעלילה במערכות ב'ו-ג' מתפתחת,
לכאורה' ,מכוח חוקיותה הפנימית ונובעת מעצם אופיין ,ותכונותיהן של הדמויות
בהברת בתחום הגזירה מלמעלה,
הפועלות ,ברור לו ,לקורא ,שהתפתחותזו
תחום"
שבאהלידיביטוי במערכהא'.
מערכה ב' מתמקדת בנושא הבכורה .מאחר שעשויצא ראשונה,הרילפי המוסכם
והמקובל -לו משפט הבכירה .5על כך אין עוררין אפילו לא 'מצידו של יעקב,
שהרי במערכה 'ב' מבקום הוא לקנות את הבכורה מעשו ,ובמערכה ג' מציג הוא
את עצמו בפני אביו" :אנכי עשו בכרך" (כ"ז ,יט) .מה טיבו המרויק טל מטפט
הבכורה צל'בךאין המקורותהמקראייםשספקיםלנו ת,מוגה,ברורה וחד'-משמעית.
עם זאת התמונה הכללית המתקבלת מן ה'מקראות הפזורים המתיחסים לנושא זה,
היא שהחברה המקראית מעניקה לבכור יתרונות רבים:בחייאביו נוכה הוא למעלה
של כבוד ושררה ,ל"יתר שאת ויתר עוז" (בראשית ,U"bג) ביחס לאחיו" ,רבמות
האב זוכה הבכור לחלק גדול של הירושה .עפ"י ספר דברים (כ"א,יז) יורש הבכור
פי-שניים בכל אשר-יימצא לאביו; ללא-ספק תופס הוא את 'מקום האב כראש
המשפחה.
ו
ת
ו
י
ה
ב
ר
ו
ב
כ
ה
ש
ץ
ו
ע
נ
ן
ש
ר
ו
ש
ו
ל
א
,
ה
ס
י
פ
ת
ב
ר
ת
י
ת
ו
י
ו
כ
ז
כ
ו
נראה
פרי בכורי
הנישואין ,כוחו וראשית אונו של האב ,או פטר רחמה של האם ,קדוש הוא .לפיכך
5השוה בראשית ל"ת ,כז-ל' ודבריהימים א' ,ב',ד.
6עיין בראשיתכ"ז ,כס ,והשוה גראשית מ"ט,ח.
329
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
ר אובל אתרלני
ניסן-סיון תשל"ח
~]
נחשב הוא כקניבו הבלעדי יטל אלוהים ככל ראשית בהוהה ,בדומה לבכורי
.אולם בניגוד לבכורי האדמה ובכורות הבהמה הטהורה
האדמה ~פטר שגר בהמהי
המוקדשים לה',יש לפדות את בכור האדם (במדברי"ח,סו)'.סבירלהניח ,שמעמדו
המיוחד של הבכור נובע ,מכוחה של תפיסה דתית ופולחניתזו .כך מציג אלוהים
את עם לשראל כבנו ,ב'כורו להדגשת מעמדו המיוחד של ישראל ביהם לאימות
העולם.8
האם ניחנת הבכורה להפקעה או להעברה 1החוק בספר דברים מגן בצורה
החלטית ןל וכויותיו של הבכור ושולל אפילו מאביו-מולידו את הזכות להפקיע
את הבכורה 'מבנו ולהדיחו ממעמדו 'רמ'זכויותיו המיוחדים" :לא יוכל לבכר את-
בן-האהובה על פני בן-השנואה הבכר.כי את הבכר בן-השנואהיכיר לתת לופי
שנים בכל אעור-ימצא לו ,כי הוא ראשית אנו ,לו משפט הבכרה" (דברים כ"א,
טו-יז).
כך אמנם קובע החוק 'מפורשות .אולם נראה,כי חוק זה הוא פריה של התפתחות
מאוחרת .בתקופה קדומה יותר ,ובמיוחד בתקופת האבות ,רשאי היה האב להפקיע
את הבכורה מבנו נכורו ,במיוחד אם זה סרח וכשל במעשיו ,ולהעביהה ביהד עם
המעמד המיוחד וזנויות-היתר הנלוות אליה לבן הצעיר ,שנראה לו ,לאב ,ראוי
יותר .כך הדיח יעקב את ראובן ממעמד הבכורה" .הכתוב בדבריהימים א' (ה' ,א)
קובע מפורשות ,כי ראובן "בחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף" .נוהג
זה של הפקעת הבכורה שהבכור הטבעי והעברתה לצעיר ,שכיחה במקרא' .כך,
למשל ,נהג אברהם לגבי ישמעאל ויצחק ,יעקב לגבי מנשה ואפרים ,ודוד לגבי
אדוניה ושלמה .קרוב לוודאי' ,כי שצייתו של אלוהים למנחתו של הבל ודחיית
זו של קין הבכור (בראשית ד' ,ג-ו) ,שייכת אף היא לקטיגוריה זו של הענקת
מעמד מועדף לצעיר על פני הבכור הטבעי .10שפייזר מציין,כיעיוניו בתעודות
נוזיות העלו,כיכיכולתו של האב שם להתעלםכליל מהסדרהכרונולוגיעולהלידה
משום ,שלדבריו ,ענין הענקת מעמד-בכורה עם כל הז'כולות הכרוכות בכך נתון
של האב,ולא נקבע בהכרהעל-פי סדרהלידה .11
היהלשיקולוהבלעדי
הדברים בנושא הבכורה ,שהובאו לעיל ,תורמים במידה רבה להארת העלילה
המתרקמת במערכה ב' שלסיפורנו .שתי הנחות עומדות ביסודסיפורנו .א) הכרה
ד עיין שמותי"ג ,יא-4טו;'ב"ב ,כח-כס; ל"ד ,כ; דברים ט"ו,יט.
8שמות ד' ,כב; והשוה ירמיהו ל"א ,ט .על נושא הבכורהעיין :א .ש .הרטום ,ערך
בכור-בכוהה ,אינצקלופדיה מקראית ,כרך ב' ,עמ' -123יRoland de Vaux, Ancient ;12
. 14. Sarna, Understandingא ;]. 41קק Israel, trans.- 1. McHugh, London, 1962,
]. 184קק ., 1966,ץ.א .סם 1]1 Bookא~Genesis, Mc. Graw-
9עיין בראשית ל"מ ,כב; ,D"Dג-ד.
10ישטוענים ,שמקרים אלה יסודם במנהג ,שרווח אז בקרבעמים אחדים,והידוע בשם
,UItimogenitureשלפיו נחלת -האב וזכויותיו עוברות דווקא לצעיר ביותר .מנהג זה
ן . 42ק. 0".,ע.de vaux~ 0
מנוגד הוא למשפט הבכורה ,הידועיבשם .Primogenitureעיי
איו לדעתי ,הוכחות חותכות ,שאמנם המקרים המופיעים במקרא ,יסודם נעוץ במנהג זה.
המשתמע מהכתובים הוא ,שאלה הם דווקא מקרים חריגים ,שיסודם בחסד אלוהי מיוחד.
'., 11ו4.נ . 255; Ibid, Genesis, The Anchor Bible,ע .14. Speiser, JBL 74, 1955,מ
. 38]].קק 1964,
330
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
1
יעקב ועשו–מחזה בשלוש מערכות
ניסן-סיון תשל"ח
בערכה הגדול של הבכורה כשלעצמה ,ובזה טמון ~טרשו,טל מאבקו העיקשיטל
יעקב להשגתה .ב) ההזחו; שהבכורה ברושה לסחוהה ,ניתנת לרכישה עפ"י הסכם
ביןוקניהצדדיםהנוגעים בדבר ,הקונה.באוגעי .ואמנם העברתהבכורה מעשוליעקב
מתנהלתכעין עיסקה מסחריתרגילה .מבחינהזויחיד,ומיוחד הוא הנוהג בסיפורנו,
באשר 'משתמע מתוכו ,שההסכם בין שני האחים תקף אף בלי אישורו של האב,
ואפילובליידיעתה
לאור יתרונותיו הבולטים של 'מעמד הבכורה ,קשה להבין מדוע ויתר עשו על
עמדה חשובהזו ,ואף התיחס אליהבביזוימופגן .לכאורה ,מביא הכתוב אתנימוקו
י בכרה" (כ"ה ,לב),
של עשו לצעדו המתמיה" :הנה אנכי הולך למות 'ולבזהל
אך כוונתו של עשו בפסוק זה אינה גרורה ,ודעות שונות הושמעו בהקשר לכך.
דעתו של בקב"ן היא שעשו "נאות למכירהמפני שהיה הולך למות בצודו החיות,
וקרוב הואשימותבחייאביו,ואין לבכורה שום מעלה רק אחרי האב ,ומהתועיללו
הבכורהז" דעה זו ,שהיא אמנם נחלתם של פרשנים רבים ,אינה נראיתלי .אילו
היתה תחושת המות מלווה את עשו מחמת מקצועו,כי אז לא היה נאבק בצורה
כל כך בוטה על הבדבה .אדם "ההולך למות" -למהלו ברכה?!לעוגנת זאתנראית
לייותר דעתו של הראב"ע בענין זה ,לאףכי המב"ן דוחה אותה'בחריפות יתרה),
וזאתמשוםוהיאמיטיבה לשפוךאורעלבעיהסבוכהזו:
"ויבז עשו…בעבור שראה ,שאין לאביו עושר .ורבים יתמהוכי עזב לו
אברהם ממון רב ,וכאילו לא ראו בימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי
עוני בזקוניו .והעד שהיה יצחק אביו אוהב את עשו בעבור צרכו ,ואילו
היה הלתם רב בבית אביו ,והוא נכבד בעיניו ,לא מכר בכורתו בעבור
יצידז
נזיד .ואםהיהאביואיכל בכליום מטעמים ,מה טעם אמר הביאהל
ולמה לא היה ליעקב בגדים חמודות ? ולמה לא נתנה לו אמו כסף וזהב
בדרך ,שהוא אומר :ונתןלי לחם לאכול ובגד ללבושז ול,מה לא שלחה
אליו הון והיא אוהבת אותו,כי הוצרך לשמור הצאן?, , .אמרו :הנה צאן
יש לו,כי רבקה אמרה לו :לך נא אל הצאן ויתכן שנשאר לו מקנה מעט.
גםנכון הואלהיותפירושולךנא אל הצאן ,אלמקוםהצאן ,שהןנמכרות".
וניעורו של הפסוק הוא ,איפוא' ,כלהלן" :הנה אנוכי הולך למות" ,כלומר ברגע
י בכורה" ?
זה רעבאני מאוד ,ועלולאני למות מרעב ;12ואשר לבכורה " -למהל
אילו יתרונות חמריים ישלי ממנה ,ולאיזו ירושה רשאיאני לצפות ? על רקע זה
ולאור הנסיבות המיוחדות בהן היה שרוי ,ניתן להבין פשר זלזולו המופגן של עשו
בבכורה .לא נראה היה לו ,שיש לו ,מה להפסיד ,ולפיכך "ויבז עשו את-הבכרה"
(כ"ה ,לד).
מובן ,שאין להבין את גישתם השונה בתכלית של שני האחים,כי אם על רקע
הניגודהקיצוני ומבאופיים ,וניגוד זה הודגש' ,כאמור ,הדגשהיטב עוד במערכה א'.
במערכה ב' מתגלה עשו ,איש השדה והציד ,כאישיות גשמית ,המושרשת עמוק
בעולםהחושני-החמרי,בצרכי השעהובשיקוליהרגע.תגובותיוהן תגובותבהמיות-
12כמובן ,על דרך ההפלגה .אולם יש לזכור ,שהכתובציין במפורש (כ"ה ,כס) ,שעשו
באמן השדה"והואעיף" ,כלומר רעבמאוד.
331
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
ר אובן אהרוני
ניסן-סיון תשל"ח
[י
יצרנית ,שאנן מתעלות מעל למסגרת ממצומצמת של תאחתטהחמרנית .גשמיותו
'וגסותו 'באותלידיביטוי הן ,בסגנוןדיבורווהן בתוכן התבטאויותיהפנייתו בסגנון
"הלעיטני" חושפת לפנינו מקצת כ ח הבהמי שבאופיו .אכן צדק רש"י בהארתו
בענין זה'" :הלעיטני' -אפתחפי ושפוך הרבה לתוכה ,כמו ששנינו,אין אובסין
את הגמל ,אבל מלעיטין אות ,13"3עשו בוהן כל דבר עפ"י ממשותו ,כלהמר עפ"י
התועלת החמרית המיידית הגלומה בו ,וכל מה שאינו עומד במבחן זה בזוי הוא
בעיניו .השקפת עולמו ,הבאהלידי ביטוי בתגובתו "הנה אנכי הולך למות וגו"'
(כ"ה ,לב) ,יש ,בה מן ההדים של המאמר המפורסם" :אבול ו'שתוכי מחר נמות"
(ישעיהו 'ב"ב,יג) .המכורה בעיניו היא מעין קישוט ,ותו לא ,והיא בטלה ביחס
ל"נזיד",לעולםהחמרי",הבמוביל רעבתנותומכר בכורתו" (רשב"ם).
נראה ,שגם המספר עצמו מזדעזע לנוכח קלות הראש ,שמגלה עשוכלפי הבכורה.
כידוע,אין הכתובנוהג בד"כ לחרוץ משפטישירוגלויעל מעשיהדמויות הפועלות,
אעפ"י שדעתו נרמזת בצורה סמויה בין קמטי הפסוקים .כאן כאילו יוצא המספר
מגדרו ומשמיע לנו את הערכתו השלילית על מעשה-עשו" :ויעקב נתן לעשו לחם
ונזיד עדשים ויאבל ויפת ויקם וילך ויבו עשו את-הבכרה" (ב"ה ,לד) .14עשו
הפקיע את עצמו ממעמד הב'כורה ,ואף הראה בעליל,כי הואאינוראוי להוכבחינה
אישית ומוסרית .!5
נאף-על-פי-כן קושיה נוספת ניצבת בפנינו :עשו ,שגדל ביחד עם יעקב אחיו,
ידע בודאי לפחות שמץ משאפתנותו הגדולה של יעקב בכלל ומשאיפתו לזכות
בבכורה בפרט ,אם כן ,מדוע מכר את בכורתו במחיר של מה-בכך ,תמורת "לחם
ונזיד עדשים" ? עובדת רעבונו ורעבתנותו אינה מונעת ממנו להשיג תמורה טובה
לותר ל"סחוהה" ,שהיא כה יקרת-ערך בעיני הקונה .מביר מאד להניח ,כדעתם
של חוקרים אתדים" ,1שעשו לאידע מלבתחילה אתטיבו ואת זהותו של התבשיל.
סימוכין לבךביוצאים אבו בכתוב ,שפותח בהיארר סתמי שלהתבוייל "וחד יעקב
נזיד" ('כ"ה ,כס) ,בלי לציין את טיבו ,וכן בפנייתו של עשו "הלעיטני נא מן-
האדם האדם הזה" (שם ,ל) בלי לדעת מאומה על זהותו .17יעקב מנצל ,במובן,
אתנסיבות רעבונו הגדול .של עשו ,אתיהירותו ואת בורותולגבי זהותו של התבשיל
וסוחט ממנו את הבכורה .רקלבסוף ,לאחר ה'הסכם ,מתחוור לעשוטיבו של התבשיל,
13עפ"י בראשית רבא מ"ג ,א .כך מבינים אף רבים מהחוקרים המודרניים את הביטוי
.ק.)0
ן למשל ,סקינר (. 361ק
"הלעיטני".עיי
.י"
14השוה. 262 :ק .);.von Rad, Genesis, English trns.) Philadelphia, 1956,
15כך אמנם משתקפת דמותו של עשו במערכה ב' .בהמשכה של העלילה (מערכה ג'),
יתחוור לנו ,שדמוהו של עשו אינה כה "שטוחה" ,כי אם דמות אנושית סבוכה ומורכבת.
מערכהג' תאלצנו,איפוא ,להעהכה מהודקת של דמותזו.
16עיין ,למשל. 784 ,ע ., 1962,זר4.נ ]. Hicks, IDB,וכן סקינר (. 361ק,.ם .ק.)0
17לדעתו של דוד דאובה (. 1941עק (Studies ]8 Biblical Law, Oambridge, 1947,
סבר עשו ,שיעקב הכין תבשיל מיוהד של מרק-דם )" ,)'%1008-brothתבשיל שהקדמונים
ייחסו לו סגולות מיוחדות לחידוש כוחותיו של גוף עייף המותש( .הלוחמים הספרטאנים
ההבן ,כידוע ,להשתמש בסוג זה של מזון) .אמנם לא מצאתי כל סימוכין לדעהזו בכתוב,
ואיןהיא יוצאת מגדר השערה ,אך יש בדעה זו כדי לחזק את הסברה ,שציפיותיו של עשו
מהתבשילהיו שונותלחלוטין.
332
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
יעקב ועשו–מחזה גשלוש מערכות
1
ניסן-סיון תשל"ח
אלא שאז מאוחרהיה מכדי לחשר גו :יעקב כבר דאג ל"ביטוח" ההסכם בשבועתו
של עשו ,וזו אינה ניתנת להפרה .לפיכך ,הסתלקותו של עשו ,למרות גילויי
היהירות 'והפגנת הזלזול והביזוי שבה ,הנובעים 'במידה רבה מעצם אישיותו
הארצית ,יש בה גם משום חיפוי על תיסכולו הגדול ,של מי שבא ,ראה ורומה.
לזאת 'מוצאים אנו סימוכין בזעקתו הנוקבת של עשו במערכה ג' (כ"ז ,לו),
המתיחסת כמפורש אל פרשה זו של הב'כורה ,כאל מעשה עקבה ,ורמיה מצידו של
יעקב ,חותםטראגיכלשהוטבוע,איפוא ,בהסתלקות של עשו .18
זי
סערתהג'
מערכהג' (כ"ז) היא הגדולהביותר ביחס לשתי המערכות הראשונות ,19והיא אף
הסוערתביותר .רקמתהעלילה באןהיא המפותלת והמסובכת ביותר,והדיבמיקה של
התפתחותההיא נמרצתיותר .במערכהזונוטלים חלק כלבני המשפחה ,אך במסגרת
של זוגות בלבד ,כשכל זוג של דמויות פועל בנפרד :יצחק ועשו (א-ה); רבקה
ויעקב (ה-יז); יצחק ויעקב (יח~כט); יצחק ועשו (ל-מא); רבקה ויעקב (מב-
מה); יצחק והבקה (מו).זוהי מערכה מפועמת רגש,ות עזים של זעם וקנאה ,אהבה
ושנאה ,ורוויה 'מתח המתפתח בסולם עולה .העלילה כאן מצטיינת בעושר צלילי
בסולםצבעיםריגושיובתיאוראמנותי שלמראה.
.שרשו של המתח נעוץ בתכסיסה הנועז של רבקה להערים על בעלה ,יצחק,
העוור ,ולזכות את יעקב בברכה ,המיועדת מלכתחילה לעשו .ה,שאלות המנסרות
בחלל הן :היעלה תכסיס-המהמה בידה ? היצליח יעקב ל"תעתע" באביו ? היגלה
יצחק את התרמית ,ואם יגלה ,מהיעלה בגורלו של יעקב? מתח זה מתעצם לנוכח
גילויי הספק,ות והחשדות של האב ,שפינקו אמנם "כהו מראות" ,אך יתר חושיו
פועלים כהילכתם .ספקנותו ומברכתו של האב באותלידי ביטוי 'במטר-שאלותיו
הניתכות בזו אחר דו" :מי אתה בני ?" (ח)" ,מה-זה מהרת למצוא בני ?" (ב),
"גשה-נא ואמשך בני ,האתה זה בני עשו אם-לא ('כ"א) .חווך ה'מישוש של יצחק
י יעקב "כידי עשו אחיו שערת" (כג),
מעלה אמנם ,שעשו ניצב בפניו,כיהיויד
י עשו" (כב).
,
ב
ק
ע
י
ם
י
ד
י
ה
ו
ל
ו
ק
ל
ק
ה
והאב הנבוך והמעונה בספקותיו מפטיר" :
יד
ובטרם יאות יצחק לאכול ממטעמי בנו ,פולט הוא את שאלתו האחרונה" :אתה
זה בני עשו ?" (כד) ,ולאחר ששומע הוא את תשובתו המרגיעה של יעקב "אני",
רק אז נענה הוא להזמנתו של יעקב לאכול מצידו ,ורק אז מתפרק המתח העצור,
אחרהגיעו לשיאו.
נופך מיוחד משווה לעלילה העובדה ,שאין מדובר בה בברכה סתם,כי אם כברבה
יחידה ומיוחדת ,ברכתו של שכיב'מרע .האמונה ביעילותו ובתקפותו של
בין היתמרוצא-פקי
בדברי
של .שכיב מרע מושרשת באמונה הישראלית ומוצאת לה ביטוי
אברבנאל" :תפילות הצדיקים מקובלות יותר בשעת המות ,להיותם יותר מתדבקים
ביוצרם" .עיוניו של שפיטר בכתובות נוזיות העלו ,כפי שהוא מוסר ,29שאמונה
18
השוה יציאתו של שאול מבית בעלת האוב בסיו-דור (שמואל א' ,כ"ח ,כה) ועייז
. 197ק . 0]1.ק.11.Daube, 0
19
20
במערכה א' 8 -פסוקים; במערסה ב' 6 -פסוקים ,ובמעחכה ג' 46 -פסוקים.
. 2121ק . 2521- Anchor Bible,ק .JBL 741 1955,
333
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
רא,ו,בן אהר,וני
ניסן-סיון תשל"ח
[]8
זו היתה נהלתם של עמים שונים במזרח הקדום .לדעתו שלשפייזר,הביטוי "הנה-
נא זקנתי לא ידעתי יום מותי" (כ"ז' ,ב) ,לא היה סתם ביטוי מקרי של רגשות
אישיים ,כי אם היווה בנגזי נוסחה מקובלת ,שבהקשר ספציפי היו לה השלכות
משפטיות-חברתיות מושרשות .נוסחה זו ,כשהיא 'מלווה את הצהרתו האהרהנה ועל
שכיב 'מרע, ,מקנה ל,מוצא-פיו תוקף ומעמד מכחדים ,דווקא משום היותו ביטוי
למשאלתו האחרונה .שפייזר מדגיש במיוחד את חשיבותה של הצהרה מעין זו
ומציין,כי הצהרתו של שכיב מרעהיתהבעיני התברהדאז החשובה והתקפהביותר
ביחסליתרדרכי ההורשה המקובלות.21
מכאן המסקנה ,שברכתו של יעקב היתה ביסודה הצהרת-ירושה רוחנית וחמרית,
שנמסרה בצורה התואמת את המקובל בזמנו ובס.ביבתו החברתית' .מידת רצינותה,
חשיבותה וייחודה של ברכה זו משתקפת מעצם תכנה ,המקיף תחומים שונים:
עושר חמרי (רוב דגן ותירוש) מעמדאישי (הוה גביר לאחיך) ,ועליונות אתנית-
פוליטית (יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים) .בעובדה זו נעוצים אופייה הסוער
והריגושי של מערכה ג' ,ומכאן חריפות עוקצו של המאבק 'שבין עשו ליעקב.
ב ההבדל!
זאתועוד:יסוד ההערמה עומד כמרכזן של מערכות ב' ו-ג' ,אך מהי
במערכה ב'אין עשה כאמור,כי אם קרבן שלאפיוה'מגושם ,ועיקר האשמה מוטלת
עליו .אף אם נאשים את יעקב באופורטוניזם מחוכם וחסר-לב ,סחיטת הבכורה
מאחיו הרעב והעיף והולכתו שולל בתחבולות ערמה ,הרי לכל הדעות העיסקה
כשלעצמההיא כשרה בהחלט ,לפחות מבחינה משפטית,.שונים הם הדברים במערכה
ג' .כאן עשו הוא במפורש קרבן ת'מים של קשרומזימה המתוכננים בקפדנות ובקור-
רות במטרה לנשל אותו מז'כותו לברכה ,שהותה מלכתחילה מיועדת לו ומהבטחת
לו .יעקב ,כפי שמעיד יצחק בעצמו" ,בא במרמה" ונטל את הברכה (כ"ז ,לה).
סערת רגשות עזים מפעמת ,כאמור ,את המעהכה כולה .עשו כמרירותו המוצדקת
צועק צעקה גדולה ומרה עד מאד" (שם ,לד) ,ויצחק ,הנבוך נוכחגילוי התרמית
הנועזת" ,ויחרד …חרדה גדולה עד-מאד" (שם ,לג) .מבחינה אמנותית וריגשית
מגיע כאןסיפורנו לשיאו הדראמאטי :אב ובנו מוצאים את עצמם קרבן של תרמית
ומעשה הונאה ,אךניצבים הםחסרי-אונים לנוכח ההכרה,כי מלת ברכה שנאמרה -
אין לבטלה .בסבךטראגי זה ,חסר המוצא ,מצא את עצמו במיוחד עשו ,התנסה גבל
כוחו להציל משהומפי אביו" :הלא-אצלתלי בהכה" ('שם ,לו) .אולם בדומעו את
תשובתו המיחצת וחסרת-הישע של אביו" :הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי
לו לעבדים…ולכה אפוא מה אעשה בני" (שם ,לז) נושא עשו את קולו ומתייפח
בבכי (שם ,לח).
יצויין ,וזאתבניגוד לדוות המקובלות,כי עשו על אף כל תחנוניו והתיפחויותיו,
לא הצליח להצילמפי אביודברי ברכה .את הברכה כבר נטל יעקב ,ומה שהשמיע
יצחק לעשו -אינם דברי ברכה,כי אם דברי חזות קשים w~w ,בהם אף מיסוד
הקללה:
ייהנהמזרמני הארץלהיה מושבך ומטלהשמים מעל" (שם,לט).
. 212 21ע ~Genesls, The Anchor Bible,
334
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
1
ניסן-סיון תשל"ח
יעקב ועשו–מחזה בשלוש מערכות
לכאוהה וחמה מטפט זה בסגנננו ובמונחיו למה שהושמע קודם לכן ליעקב:
"ויתן-לךהא'להים מטלהשמיםומשמני הארץוגו"' (שם ,כח),
אולםלפנינו אהד האמצעים האמנותיים ,שאינםשכיתים כל כך במקרא ,של שימוש
בדו-משמעות,לאמור:שימושבפולבביטוימסוים בהקשרסיפוריאהד ,אך במשמעות
שונה ,ואפילו מנוגדת .22במקהה שלפנינו הדו-משמעות נעוצה בשימוש התחבירי
השונה של מלת היתם "מל" בתיבות "משמני" ו"-מטל" .במקרהו של יעקב ,וזהי
) ,(partltlveולפיכך הדברים שהושמעו לו הם באמת דברי ברבה
"מן"
י
ל
ח
ה
.
ה
נ
ש
ד
ו
ר
ש
ו
א
ו
ת
מ
ו
ע
ל
שמנה
ע
לשפ
ץ
ר
א
ב
ת
א
ז
ו
ה
ר
ק
מ
ב
של
,
ו
ש
ע
זוהי "מן"
ק
ח
צ
י
ר
ד
ההע
.
2
"
ה
ל
י
ל
ש
ה
ו
את
מעשו
ע
נ
ו
מ
ת
א
ו
"טל השמים",
"משמני הארץ"
ק
ח
ר
ה
באשר אלה כבר ניתנו ליעקב, ,המושבו של עשויהיה
,ממתנים ברוכי אלהים
אלה .דברי יצחק לא זובייבד
,שאינםמפייסים את עשו ,אלא אף זורים מלח על
ו
ש
ע
ו
ת
מ
ט
ש
מ
ו
שבאה
של
,
ב
ק
ע
י
ל
ו
פצעיו ,ומכאן פשר זעמו הגד
כלפי
לידיביטוי
בהחלטתו של עשו" :יקרבוימי אבל ,אבי ואהרגה את-יעקב אחי" (שם ,מא).
סצנה זו של "נפילתו" הבוספת של
מצטיינת בעושר צלילי ,ובעיצוב
י
ש
ע
,
ו
ש
ע
ספרותי-אמנותי ,הצורר את עוז-רגשותיו וסערת-נפשו של
מסקנתו של עשו
ביחס למהותו האמיתית של יעקב מנוסחת ,בדומהלגילוי האלוהי לרבקה במערכה
א' ,בסגנון שירי ובתבנית קיצבית מוטעמת ,וזאת משום שלדידו של עשו ,זוהי
תגלית"מרעישה",וכמעמידהאותועלמהותוהאמיתית שלאחיו.
"הכי קראובמויעקבויעקבניזהפעמיים:
את-בכרתי לקח
א
"נחעתה לקחברכתי
לכ"ז,ל"ו)
מבחינה צורנית בולטים כאן האפקטים הצלצוליים ומב"יעקב -יעקבני",וצלילי
הלשוןנופל עללשון שב"-בכרתי -ברכתי" -ביטויהמצטיין במבנהוהתצלובתי.
אפקטים קוליים אלה מגבירים את אפיים הזועק של וברי עשה דרמה,כי תקרית
אכזרית זו הנחיתה מעין מכת הלם על עשו ,ואז נבזקים לנגד עיניו 'מאורעות
מהעבר עם הנסיונות המרים והנמהרים ,שהנחיל לו יעקב .פנים חדשות מתגלות
בשם "יעקב" ,והציור "וידו אחזת בעקב עשו". ,שבמערכה א' לכ"ה ,כו) נמסר
בצורה אפית ,וללא נקיטת עמדה חיובית או שלילית ,נחשף כאן עם כל משמעותו
האימתנית-אשלילית לגבי עוגו ,באשר הוא נקשר כאן עם השורש "עקב" ,לשון
עקבה ומרמה .מעתה ואילך משתקפת דמותו של יעקב ,בעיני עשו באור שונה
לחלוטין,כדמותמאיימת ,הניצבת כמכשול בדרךחייו ומתנכלתלאושרו .מ"פגע רע"
זהישלהיפטרבכלמחיר.
22השוה ,למשל ,השימוש הדו-משמעי של הביטוי "ישא פרעה את ראשך" בבראשית
מ',יג,יט.
23בעקבות אחדים מהפרשנים ההדשים :ראה למשל ,סקינר (. 373ק .ע )0פון-ראד
(. 274ק"1ם .ק )0וכן הרב רוד צבי הופמן ,ספר בראשית ,כרך ב' ,בני-ו
בר
"ק תשל"א ,עמי
תכ"ד.ועיין BDBעמ' 578ואילך.
335
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
ראובן
אהריני
ניסן-סיון תשל"ח
]Elo
גם הקורא אית נשאר סבל לשכח הההרהשהות .הדמהות בסיפוק בעיקר ח של
יעקב ושל עשו,הילכות ומתעצבות לנגדעיניו ,ונעשות מורכבות יותר ומסובכות
יותר .עיקר כוהה של סצנה זו ,הוא בזה ,שהיא כופה אותנו להזור ולקרוא ,לחזור
ולארגן את הפרטים ,עד שמעט מעט מתגלהוצפעהפניםהגנוזותשבסיפורובדמויות,
וממדים חדשים נחשפים,ורמזים סתומים מתפענחים,,והקורא נדרש להערכה מחודשת
של הדברים .עתה ,לאור זעקתו הנוקבת של עשו ההתיחסותו לפרשת הבכורה,
מבינים אנו,כי שתיקתו או ,לא היתה שתיקה של ביטול וולוול ,בי אם ועתיקה
רועמת ,שתיקה מרורה ומיואשת שלמי שנסחט ונמחץ ע"י מוח חריף יותר ממנו,
ועלמי שהתאווהלנזידו של יעקב ,הציץ ונפגע ,עשה עיסקה ויצא ממנה ,כשאזניו
קטופות .זאת ועוד :הביטוי "ולאם מלאם יאמץ וגו"( ,כ"ת ,בג) ,שמשמעותו
מעורפלת במערכה א' ,מתחוור עתה לאור הדברים ,שהשמיע יצחק לעשו" :והיה
כאשר תרוד ופרקת עולו מעל צוארך" (כ"ז ,מ) .משמעות הביטוי אינה ,איפוא,
התדברות מידית-מכרעת של האחד על משנהו ,כי אם התרוצצות מתמדת ומאבק
חריף ועיקשבין שני האחים .אש המריבה תוקדם בהם ,לא תכבה ,פעם יגבר זה
על זה ,ופעם יהיה המנצח מנוצח ,וכשזה נופל זה קם .24מאבק זה יימשך ,עד
שיצמיח ה' קרן ליעקב ,ורק אז יוכרע המאבק לטובתו של האחד" ,ורב יעבד
צעיר" (כ"ה,כג).
יצחקורבקה כדמויותפועלותבסיפור
צחק במקהא בכלל ובסיפורנו בפרט מעוהפלת מאוד .רב בה הסתוםדמותו של י
על המפורום ,והמטושטש על הברור .הוא נהווב לאחד משלושת אבות האומה ,ואף-
על-פי-כן אין משתקפות בו תכונות רוחניות מיוחדות ,המצדיקות את המעמד,
שיוחדלו במסורת המקראית והבתר-מקראית .דומה ,וכהוא שרוי תמיד בצילן של
שתי המויות חזקות :אביו ובנו .אם נשפוט עפ"י פשוטם של הכתובים ,מעוררת
דמותו של יצחק קושיות ותמיהות -בהן התלבטו חז"ל ומפרשים ראשונים
ואחרונים .אהבתו החד-צדדית של יצחק לעשו ,וכחטוא-הפנים שהוא מגלה כלפיו
מוסברים בסיפורנו כנובעים מתוך מניעים תועלתיים-אישיים טהורים .כך מציין
הכתוב ללא (כהל ושרק" :וקאהב יצחק את עשוכי ציד בפיו" (כ"ה ,כח) .חז"ל,
כידוע ,נזדעזעו מהמשמעות העולה מפשוטו של הכתוב :היתכן שאהבתו של יצחק
לעשו תלויה היתה בטובת-ההנאה הגש'מית ,שעשו היה מזמן לו ? במדרש הגדול
מובאת תשובה פסקנית בענין זה:ייחוס ושלום למאן דחשדיה ליצחק אבינו דהוה
רחיםליה לעשו משום 'מיכלא .26 "…אבלכיצד תוסבר העובדה,,ומיצחק רצה לברך
את עשו ,ןל אף ידיעתו הברורה על התחבבותו של עשו עם בנות חת ,שהיו ,כפי
שמציין הכתוב (כ"ו ,לה) ,מורת רוח ליצחק ולרבקה ? חז"ל והפרשנות המסורתית
מגלים יחס דו-ערכי כלפי יצחק :יש המגלגלים בזכותו ,ויש הדנים אותו לכף
חובה .יש הגורסים שהתיבה "בפיו" (שבביטוי "ציד בפיו") חוזרת אל עשו
ומציגים את עשו כצבוע מתחסד ,שהיה "צד" את דעת אביו בדברי החלקות
24עיין אברבנאל ורש"י.
25עפ"י מנחםמ .כשר ,תורה שלמה ,חלק ד',ירושלים ,תרצ"ד ,עמ' .1030
336
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
מח
יעקב ועשו–מחזה בשלוש מערכות
ובגילויי החנופה והרמיה מבפיו ."5ברוה זו ממהגם יונתן גן עוזיאל" :ורחים
יצחקית עשו ארוםמלי רמיותא בפשיה" .בניגוד לכך מתרגם אונקלוס את הפסוק
כפשוטו…" :ארי מצידיה הוה אכיל" ,ובעקבות -פירוש זה הולך גם רש"י:
"כתרגומו ,בפיו של יצחק"; יצתק ,בהיותו -כך לפי פרשנים -סמל התום
והטוהר נפל ברשת דברי ההתחסדות שלישו ,משום "שב,תמימותו הנפלאה היה
ריחוקו מן השקר גדול בל כך ,עד שלא ידע גם את מציאותו (של השקר) ,שלא
עלתה על דעתו כלל האפשרות לדבר ,בלב ולב"…ז.2יש המחפשים אתהמניעים
למשוא-הפנים לנול יצחק לעשו במגמות חינוכיות שקולות .לפי וה ,ירע אמנם
יצחק את טיבו של עשו ,ורווקה משום 'כך רצה לברכו" :כי חשב שבאמצעות
הבהכותיתהפךלמידת הטובוייטיבדרכיו.
.28 "..
שונהבתכלילןהיא תגובתם של פרשנים אחרים; אלה לא היססו להביע במפורש
את 'מורת 'רוחם ממעעוהו 'ש'ל יצחק' .כך למשל אברבנאל" :האהבה מקלקלת את
השורה…ואולי שלזה נא'מר 'ותכהינה עיניו מראות' ,שעיני שכלו ,וכוונתו כהו
בענין עשו ולא ,האהולאהתבונןבמעשיוכראוי".29
תמיהוה ותרעומותאלוואחרות -שורשןנעוץ,
,
ן
ב
ו
מ
כ
ת
י
ת
ד
ה
ם
ת
ש
י
ג
ב
המודגשת
של פרשנינו אל הסיפרר .העלילה המסוב'כת והמרגשת שבמע,רכה ג' לא השכיחה
מפרשנינו את הגילוי האלוהי להבקה (שבמעהכה א') ,שגזר מפורשות" :ורב
יעבוד צעיר" .תמוה היה ,איפוא ,בעיניהם ,שיצחק אבינו" ,הבן הנעקד" ,יפעל
בניגודלרצוןאלהים .תמור מכך :ב'רצ'ות יצחק לברך את עשו דווקא ,כמעט שביקש
לסכל את עצת ההשגחההעליונה!
מן הראוי להדגיש ,ומבסיפורנו כולו על שלוש מערכותיו ,אין רמז כלשהו לכך,
שיצחק מודעהיה לתוכןגילוי-דבר-אלהים לרבקה .סביר מאודלהניח,כי רבקה לא
סיפרה לו ,ולפיכך לא ידע מאהבה על כך .ואשר לעשו ,נראה שמהחת למעטה
אישיותו הגשמית והגסה מסתתר היה לב רגש ,לב חונן ומרחם .היא הצטיין
במסירותו לאביו ובדאגתו המתמדת להספקתצרכיו .האם היתה אהבה זו של עשו
תלונה בדבר? על כךאין כל רמז בכתובים .נהפוך הוא:יש מקום לסברה ,שיסודה
של מסירותזו ברגשות כנים ועמוקיםכלפי אביו .זאת למדים אנו מעצם העהבןה,
שעשו למרות מרירותו הגדולה ,ומשטמתו העזהכלפי יעקב ,נהגריסון בעצמוונמנע
מאלבפלגוועאהבריגעהקב ,וכל ואת כדי לא לצער את אביו ,אלא אמר בליבו" :יקרבוימי
את-יעקב אחי" '(,כ"ז ,מא) .וכבר העיר על-כך ,ר' שמעון בן גמליאל:
"לא כיבד אדם את אבותיו כמו אני את אבותי ,ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר
ממני …עשו היה זהיר בכבוד אבותיו" .30אילו היתה אהבתו של עשו לאביו
תלויה בדבר,בי אז מצפיםהיינו,כי לאחר נישולו וההברכה (שאז לאהיה לו עוד
26
27
השוה ,למשל ,תנחומא ,תולדותח'.
"המדרש והמעירה".,ועיין נחמה ליבוביץ,עייני
ם בספר בראשית ,ירושלים ,תשכ"ז,
עמ' .194
28בעל "אורהחיים" ,כ"ז א' ,והשוה נחמהליבהביץ ,שם ,שם.
29השוה בראשית רבה ס"ה ,,ג' :ע"י שנטל שוחד מעשו כהו עיניו ,דכתיבכי השוחד
יעור וגו'.
30דברים רבה א',יד; והשוה רש"י על הפסוק הנ"ל.
337
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"חיה
בית מקרא )עד(
ראובן
אהרוני
מה להפסיד) ,יתגלה פרצופו האמיתך שהרי בטל דבר –נטלה אהבה .זאת ועוד:
על אף החלטתו הנחושהיעל עשו להרוג את יעקב לאחר מות אבע /אק עשומוציא
לפוצל את זממו ,אף שניתנהלו הזדמנותלבך .בשוב יעקב מחרן רץ עשו לקראתו
"ויחבקהו וינשקהוייפל על צוארו וישקהו ויבכו" (ל"ג ,א') ,ואף מסרב בתחילה
לקחת את 'מנחתו של יעקב .אילו רצה,יכול היה גם להרוג את יעקב וגםלרידוד
את רכושו.
מצרכה ג' מגלה,איפוא ,ממדים חדשים בדמותו של צשו האף מקרינהעליה מעט
אור זוהר .אין להתפלא ,איפוא ,שנפשו של יצחק קשורה היתה בנפשו של עשו,
ואין לשכוח ,שעשוהיה בנו בכורו של יצחק .הטראגי במעשהו של יעקב הוא לא
רק ,בעצם נישולו ,בדרבי מרמה ,של עשו מהברכה ,שהיתה מלכתחילה מיועדת לו,
לעשו,כיאם בקרעהנפשי,שהטילביחסי האהבההכניםעובין אבלבנו.
רבקה
את התפקיד המרכזי במערכה ג' ממלאת רבקה .היא 'משתקפת 'בסיפורנו כאשה
הזקה,המצטיינת בעוז-רוח ,בע,יקול-דעת ,בהחלטיות ובכושר שכנוע' הוא מצותתת
לשיחה שבין יצחק לעשו ,שכתוצאה ממנה עומדת היא על כוונתו של יצחק לברך
אתעשו.היא ההוגה אתרעיון "המרמה" לכלפרטיו ודקדוקיו,והיאהיא המשכנעת
אתיעקב להתחפשולהציג עצמו כעשו ,וזאת על אףהיסוסיו.הרעיון כשלעצמו הוא
נועז מאוד והרה-סכנות ליעקב ,אך הודות לתכנונה המחושב והמושלם של רבקה,
מצליחה התקבולהבלדה.
מההניע את רבקה לשחק משתק מסוכןמעין זה ? אמנם למדנו עוד ממערכה א'
ש"רבקה אהבת את-יעקב" (כ"ש כח) ,ומן המפורסמות ההא ,שיש בכוחה של אהבה
לקלקל את השורה .אולם מדובר כאן 'במזימה המזעזעת באי-מוסריותה ,באשר
מכוונתהיא נגד גנה בכורה ,עשו ,וכרוכה בהונאת בעלה ובתעתועבו.מנין שאבה,
איפוא ,הבקה עוז ותעצומות לבצע את מעשיה ? האמנם אהבתה ליעקב היא
תמניעהיחיד למעשהזו? סבורני ,שאתהמניע לכךיש לחפש מעבר לתחוםהיחסים
האנושיים-הא'רציים ,לאמור :בתחום האמונתי; שורשו נעוץ בדבריהגילוי הנבואי,
שהושמעו לרבקה עוד בזמן הריונה, ,בלכתה "לדרוש את ה"נ .כז'כור ,הושמעו אז
להבקה דברים חד'-משמעיים בנושא עתידם ומל התאומים" :גרב יעבדצעיר" .הבקה
פעלה ,איפוא ,מתוך אמונה עזה בתוכן נבואה זו ,ומתוך הכרה עמוקה ,שאין היא
ת להוצאתה לפועל .11
כי אם פועלת למען קידומה של גזרה נבואית עליונה ומסייע
הקא האמינה בתום-לב ,שהיא נדרשת לפעולהמיידית נוכח כוונתו של יצחק לברך
דבר שעלול היה ,כביכול ,לשבש את תכניות ההשגחה .אין פלא,
את עשו -
שמטרה נעלה כזאת קידשהבעיניה את כל האמצעים .בהיותה משוכנעת בצלדקת
המעשה לא היססה מליטול על עצמה את מלוא האחריות לתוצאות השליליות,
שעלולותהיו לצמוחמגילוי התהמית; תגובתה לחששו של יעקב ,שמאיביאעליו
מעשה-התרמית "קללה ולא ברכה" (כ"ז ,יב) ,היתה החלטית ונמרצת" :עלי
31בניגוד לדעתו שלב.ווטר (. 194ק ,.,1956,ר4.נ
שמתאר את רבקה כאם שתלטנית והסרת-מעצוריםמוסריים.
)11 Path Through Genesis,
338
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
יעקב ועשו–מחזה גשלוש מערכות
עה
ניסן-סיון תשל"ח
קלקלתך כף" (שם ,יס ,חאת לפי "שהיתה בוטחת במה שאמריה
(רשב"ם)
2ק
הקב"ה"
רבקה אף דאגה לקידום פני הרעה ,ובהיתה צפויה ליעקב מידי
בהבריחה את יעקב אלאחיה לבן תרנה.היא אף פועלת להצדקת נסיעתו של יעקב
בעיני יצחק ,בהציגה את מטרת הנסיעה ככרוכה בנישואין ,לבלילךיעקב בעקבותיו
ונשים מבנות חת (כ"ז,מו) .33
של עשו,ונלקהל
גדול הוא הקרבן הנפשי ,שרבקה הקריבה כאשה וכאם ל,מען מטיה ,שנראתה
בעיניה כנעלה מאוד .פרידתה מבנה אהובה לא נמשכה"ימים אחדים",כפישציינה
בפני יעקב (,כ"ז ,מדן_-מה),כי אם עשרים שנה,וכפי שהעיר על 'כך פרוקש ,אם
עשו הנועם,
34
ובנה לאזכועוד לראותזה אתזה .35
אשר ליעקב עצמו ,אמנם הוא יצא מנצח במאבקו עם עשו :הוא הצליח להפקיע
מידי עמו את הבכורה'ולנשלו מהברכה, .בהמשך הדברים הוא אף זבה ב,ברכה נוספת
מאביו ,ב"ברכת אברהם" (כ"ח ,ג-ד) .אילו יתרונות 'ממשיים הנחילו לו אלה ?
המשתקפים הם בגילגוליחייו המעשיים היום-יומיים ? דא עקא ,תולדות ח"ו של
יעק'ב נראים כמסכת שלתיאות ואסזנות .35הוא נאלץ לברוח מבית אביו בעירום
וחוסר כל ,עבד את לבן עשרים שנה ,ופרשתיחסיו עם לבן היתה רוויה מרירות
ועגמת-נפש .נוסף על :כך תקריות האסונות ונצערים הקדירו אתחייו והורידו את
שיבתוביגון שאולה :פרשתיינה ,פרשת ראובן ובלהה ,פרשת בנימין ,ועל כולנה
עלתה פרשתיוסף.
בכל הספרות המקראית ,ובכלל זה סיפורנו ,אין עוררין על-כך שיעקב הוא
בהורו של האל .אעפי"כ מובעת מורת-רוח על האמצעים בהם השתמש יעקב
להשגת 'מטרותיו .יעקב ורבקה הסיגו את גבולה של ההשגחה וביקשו לדחוק בה
ולחדור למסגרת סמכותה .כוונתם אמנם היתה רצויה ,אבל מעשם ,כנראה ,לא היה
רצוי .מורת רוחו של הכתוב מצטנעת אמנם מתחת למעטה של המזים ה'מובלעים
בגופם של 'מקראות שונים ,אבל אלה מצטרפים למסכת שלמהי.3ביטוילהסתייגות
32כך דעתם של פרשנים רבים ,ראשונים ואחרונים .השוה למשל אברבנאל" :החכימה
הצדקת בתחבולה הזאת אשר עשתהלקיים דבר השם וגזרתו אשר נודעאליה)'.
33משום כך אין לקבל את דעתם של אותם פרשנים ,הרואים בהסברים השונים ,שנותן
הכתוב לנסיעתו של יעקב ,כעדות לשילובן של שתי מסורות שונות.עיין למשל ,פון-ראד,
.op.
.ק
ז,
י.
34274א,
"זה מעיד ,לדעתי ,על קוצר ראות ושיקול ויוטעה מצידה של רבק'ה ,,כדעתם של
פרשנים (למשל פון-ראד ,שם) .סביר להגיח ,שרבקה ידעה ש"ימים אחדים" לא ישככו
את חמתו של עשו ,וכי במסע מעין זה צפויות הפתעות רבות ,והיא אמרה זאת ,כדי לעודד
את יעקב ולהמריצו למסע.
. 163 35ע . otto Procksch, Die Genesis, Leipzig, 1913,מ
.ק.)0
ז נחום סרנה ה. 183ק
36עיי
"בריו הקולעים של בובר בענין זה" :הסיפור בספר
,.,ח
37מן הראוי להביא כאן את
בראשית שכל עיקר תפקידו לבאר את השתלשלות דורות ישראל על-פי בחירה קדמונה,
שממנה מתחייבת ברירה חוזרת ונשנית בכל דור ,מצווה היה גם כאן להציג את הרחקתו
של הבכור כמעשה ההשגחה האלוהית; וממילא לא יכול לדגר על כך כמעשה-עוול …עם
זה לא היה בן-חוריז להתכחש לעיקר-העיקרים של סוד תיאולוגיית-ההיסטוריה המקראית,
339
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ח
[4ה
בית מקרא )עד(
ראוגן אהרוני
ממעשהו של יעקב מוצאה אם י
ק בעצם פרשתשיו העממה'2ל יעקב,כי אם
גם בעסוקיםפרירים במקרא .הקשר העניני של הפסוק "כי-כל אח עקב יעקב"
(ירמיהו ט' ,ג) לפרשתנובאי
ר למדי" :כי למה ישתמש (יהמיהו) בלשון נופל על
לשון זו ,ולמה יעלה זכהון המעשה ההוא בבואו לצעוק חמס על דרכי השקר
של בני זמנו ?" .38גלויים יותר וחריפים יותר הם דיברי ביקורתו של הושע
(י"ב ,ג-ד) על ",דרכיו ו'מעלליו" של יעקב ,ש"בבטן עקב אתאחיו" .קרוב לודאי,
שגם שינוי השם צ"י המלאך מיעקב לישראל (.ל"ב ,כס) בא במטרה לטשטש את
הזיקה שבין שמו של יעקב לפעלו ,באשר שם זה נושא אחריו שובל משמעותי
שלילי .לפיכך "לא יעקב יאמר עוד שמך ,לא יאמר עוד ,שהברכות באו לך בעוקבה
ורמיה ,כי אם בשררה וגילוי פנים" (רש"י); וכדברי ברבר ,מסיר בנה המלאך
מיעקב את שמו-אשמתו .תבוא הברכה שנכבשה ותחפה על הברכה הגנובה .על
המאבק הרעכיפר המאבק הטוב ,והשםשהיה לחרפה הוחלף בשם קודש.'9
אף חז"ל ,רבעקבותיהם פרשנינו המסורתיים ,ראובגילגוליחייו המרים של יעקב
כעונש על מעשיו ,מידה כנגד מידה' :כשם שתיעתע באביו והטעהו בענין זהותו
האמיתית3 ,ך התל בו לבן והטענם ביחס לזהותה האמיתית של לאה .זה ניצל
את כהות עיניו של אביו ,וזה ניצל את חשכת הלילה .כך מובאים הדברים
בתנחומא" 4":כל הלילה היתה עו'שה עצמה כרחל ,כיוון שעמד בבוקר "והנה
היא לאה" ,אמר לה :בת הרמאי! למה רימית אותי ?!" אמרה לו :ואתה לא רמית
אביך!…ואביךלא אמרעליך" :באאחיך ,במרמה ?!"
י"
*
*
סיפורם ועל יעקב ועשו הוא מחזה אנושי סוער ,המורכב אמנם משלוש מערכות,
אך אלו מצטרפות לריקמה אחת,הטוויההארוגה ממסכת,מסובכת שלחוטים,העוברים
שתי ועהבבין שלוש המעהכות ועושים אותה 'מקשה אחת מבחינה תוכנית וצורנית.
ז'והי עלילה מפועמת רגשות ורצונות ומשא-נפש .היא מצטיינת בצירוף מופלא של
ריגוש עז רהתבוננות שלוה ,גחדירה לנבכיהן של הדמויות הפועלות וחשיפתן
כדמויות אנושיות טורכבות ומסובכות הנפתלות בנפתולייצריהן,מאוייהן ,ערגותיהן
ואמונותיהן .ואעפ"י שדראמהזו מתפתחת מכוח חוקיותה הפנימית ונרבעת לכא'ורה
מעצם אופיים ותכונותיהם של גיבוריה ,אין להתעלם בשום פנים ואופן מהמרברב
האמונתי-דתי ,המושתת בריקעה של 'העלילה .אי-שם מ,אחורי הקלעים ,נטויה ירו
החוקה של ה' ,השתווה את 'מהלך ההימטורהה לפי תכנית קבועה מראש ,הנשגבת
מגינתי ומלכולת השגתו של אדם .יש שאדם עומד נוהם לנוכח החורבן הנפשי
ולעיתים אףהפיזי ,שדרכי האל מביאות לפעמים על הגיבורים ,המשולבים במירקם
תכגלותיו .אך ,כאמור ,נסתרות הןדרכי האל ,מחשבותיו אינן מחשבותינו ,ודרכינו
אינןדרכיו.
האומר שההנהגה האלוהית מניחה בכל זאת חירות למעשי
(מ .כובר ,דרכו של מקרא ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' .)290
38גחמהליבהביץ ,שם ,עמ' .186
39מרטין בובר ,שם ,עמ' .292
40מדרש תנחומאישן,ויצא,י"א.
.
אדם ואחריותם עליו". .
340
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il