בראשית כט-לא: אהבת יעקב לרחל

יולי 11, 2010 · מאת ש.ד. גולדפרב (pdf) · בית

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫אהבתיעקב לרחל‬
‫מאת‬

‫ש‪ .‬ד‪ .‬גולדפרב‬
‫סיפורי אהבהבין איש לאשתואינם נושאנפוין בספרותנו העתיקה‪,‬ובוודאי שלא‬
‫בתנ"ך; אין בתנ"ך תיאורי אהבה עזה וממושכתבין גבר ועלמה‪ ,‬כמו זו המלווה‬
‫קנאה ושנאה ותולדותיהן‪,‬כפי שמצוי בספרות העולם‪ .‬אמנם מסופר על אהבתמיכל‬
‫לדוד‪ ,‬אלא שאחר מעשה נועז אחד מצד מיכל באה אהבהזולקיצה‪ .‬אהבת אמנון‬
‫ות'מר אינה באה בחשבון‪,‬כיזו היתה שלהבת‪-‬קוצים‪ ,‬פסולה מכלהבחינות‪ .‬ב"שיר‬
‫השירים" מתוארת האהבה והאספקטים שלהלעומקוליופי‪ ,‬אלאשכאןניחןלנותיאור‬
‫על אהבה‪ ,‬ולא מעשה באיש ואשהמסויימים ששרההביניהם אהבהעזהכמות‪.‬‬
‫אולם יש במקרא סיפור שלם על אהבה אחת'בין איש ואשתו‪,‬וזוהי אהבתיעקב‬
‫לרחל‪ .‬אמנם‪ ,‬לומדי התנ"ך ימצאו בסיפור זה השלכות וכוונות היסטוריים‪ .‬ברם‪,‬‬
‫סיפור אהבה‪ ,‬שמים רבים לאיוכלו לכבות אותה‪ ,‬אהבת יעקב לרחל‪ ,‬מושך וקוסם‬
‫כשלעצמו‪.‬‬
‫ממבט ראשון‪' ,‬משעה שראה יעקב את רחל עליד הבאר מתחילה האהבהוהיא‬
‫נמשכתוהולכת דרךבלימיחייו‪ ,‬ומבחינהזוהיא ממלאה אתחייג‬
‫"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל‪' …‬וישק יעקב לרחל"‪ .‬לא מצאנו בכל התורה‬
‫נשיקת גבר לאשה חוזן מכאן (ואין המדובר באם או אחות)‪ .‬אנשי המזרח כלל לא‬
‫התנהגו כך‪ .‬חז"ל הרגישו בדבר‪" :‬למה בכה יעקב? שראה האנשים מלחשים אלו‬
‫לאלומפני והנשקה‪ .‬אמרו‪' :‬מה בא זה לחדש דבר ערוה?" (בראשית רבה‪ ,‬פרקע')‬
‫אין זאת אלא שהכתוב רצה להדגיש בסיפור שלפנינו אתמוטיב האהבההמיוחדת‪.‬‬
‫צא ולמד שלאחר שהכתוב מספר "ויאהב (יעקב) גם את רחל מלאה" ‪" -‬גם"‬
‫במדומעות "יותר" ‪ -‬הוא מוסיף "וירא ה'כישנהיה לאה"‪ ,‬כלומר לא רק שלא‬
‫אהב יעקב את לאה כמו שאהב את רחל‪ ,‬אלא שמרוב אהבתו לרחל נבעה ממילא‬
‫השנשה לצרתה‪ .‬תורת הנפש מלמדת שכל זיקת חובה לאשה שנואה מעמיקה את‬
‫השנאה שבעתיים‪ .‬ויעקב נתנסה בזיקהכפוייה ללאה בת לבן הרמאי‪ .‬כשם שאותן‬
‫השנים שעבד עבאהבתו לרחל"היובעיניוכימים אחדים‪ ,‬כן נחשבובעיניוכיובלות‬
‫השנים ביתקו ‪ -‬שנאתו ללאה‪.‬‬
‫הכתוב מעידכי לאה הרגישה בעומק נפש'ה את השנאה מצד בעלה "כי ראה ה'‬
‫ה הנגרם לאשה‬
‫בעניי‪,‬כי עתהיאהבניאישי"‪.‬הריאין לךעינוי גדול וסבל נוראמי‬
‫היודעת גם יודעת שזיקת בעלה אליה היא כאילו כפתו שד‪ ,‬ושהיא נועדהכעיניו‬
‫רק להוליד וולדות‪ .‬תקוותה של לאה שעם הולדת הבן הבנזר עיאהבני אישיע לא‬
‫‪289‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫ש‪ .‬ד‪ .‬גולדפרב‬
‫נתמלאה‪ .‬גם כאשר שלד בנה השני היא מוסיפה להתלותן "כי טמע ךכי '?טאה‬
‫אנכי"‪ .‬והשם שקראה לבנה השלישי מעידכי לא הצליחה במאמציה שאישהילווה‬
‫אליה‪ .‬בלבו ובנפשו של יעקב לא היה מקום ללאה‪,‬כי אהבתו לרחל היתה בלי‬

‫‪%‬‬

‫מצרים‪.‬‬

‫לאה התקנאה ברחל על אהבת יעקב‪ ,‬כמו שהתקנאה רחל בלאה על אשו היא‬

‫נתברכה בבנים‪ .‬כאשר רחל מבקשת מלאה את ה"דודאים" שמצא ראובן בשדה‬
‫והביאם לאמו‪ ,‬היא עונה לה‪" :‬המעט קה תך א ת אי שי ולקחת גם אתדודאי‬
‫בניז"זוהי זעקת קנאה ונקמה כאחת‪ .‬ואם נקבל את הדיעהכי הדודאים הם סגולה‬
‫לגירוי תשוקת הגבר יתפרש עוד יותר ברור דבר הקנאהבין האחיות המתחרות‪.‬‬
‫לא נתעלם מן הכתוב‪" :‬ותאמר (לאה אליעקב)אלי תבואכי שכר שכרתיךבדודאי‬
‫בני‪ ,‬וישכב עמה בלילהההיא"‪ .‬האם היה במשא‪-‬ומתן זהכדי לשפר את יחס'ו של‬
‫יעקב ללאה? "עת דודים" הנק‪,‬נית עלידי "דודאים" יש בזה כדי להוליד בבים‪,‬‬
‫אךסמי מכאן אהבה פורתא 'לאשהשנואה‪.‬‬
‫י "וישלח יעקב ויקרא לרחל‬
‫בכל הזדמנות מבכר יעקב את רחל על פני לאה‬
‫וללאה" ועוד‪":‬ותעו רחל ולאה ותאמרנה"‪ .‬תמיד רהל קודמת'ללאה‪ .‬הכתובממשיך‬
‫להדגיש את עדיפותה של רחל בעיני יעקב‪ .‬שעה שהוא מתכונן לקראת הפגישה‬
‫המסוכנת עם עשו "וישם את השפהות‪ …‬ראשונה‪ ,‬ואת לאה וילדיה אחרונים‪,‬‬
‫ואת רחל ואת יוסף אחרונים"‪ .‬מדרש מעיר ! "אחרון אחרון חביבא‪ .‬ואנומוסיפים‪:‬‬
‫י "בכולן האימהות ניגשות לפני הבנים‪ ,‬אבל ברחל יוסף‬
‫חביב ביותר‪ .‬רש"י אומר‬
‫ניגשלפניה‪ .‬אמר‪ :‬אמי יפת תואר‪ ,‬שמא יתלה בהעיניו אותו רשע‪ ,‬אעמוד כנגדה‬
‫ואעכבנו מלהסתכל בהע‪ .‬אמנם‪ ,‬הפירוש המילולי של "ואחר ניגש יוסף ורחל"‬
‫הואבי יוסף עזנה את הצעד מעצמו‪ ,‬אולם משמעות הכתוב ברורהכי יעקב הוא‬
‫שתיכנן את סור ההצגות והגישות של משפחתולפני עשו‪ ,‬ומה שנאמר במדרשעל‬
‫כוונת יוסף מוסב על יעקב‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהשתדל להגן על רהל אהובת‪-‬נפשו "החביבה‬

‫עליו ביותר‪. …‬‬
‫ע‬

‫והנה מתה רחלבדרך‪ .‬אבל גם המוותלאמיעט את אהבתיעקבלזו שראהראשונה‬
‫עליד הבאר וישקלה‪ .‬גם לא תמומעשי שטן שבאו מחמת קינאתהאחיותבאוהלי‬
‫יעקב‪ .‬עתה פורץרוגזעליוסף‪ ,‬בנה של רחל‪,‬והשינאה והקנאה עוברת לדור הבנים‪,‬‬
‫לראובןויוסףהבנים הבכורים‪,‬בכורותיהן של לאהורחל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ע‬
‫"וישראל אהב את יוסף מכל בניוע‪ .‬הכתוב מבאר "כי זקונים הוא‬
‫זה‬
‫דרשו חדל "שהיה דו איקונין 'מלו דומה לו"‪ .‬כאן יש בקום להגהה "לה"‬

‫במקום "לף‪ ,‬ומכמהטעמים‪:‬‬
‫א) הנוהג שבעולם‪ ,‬אדם אוהב את בנו או את בתו מפני ‪,‬ממזכירים לו ‪,‬צ"?הו‬
‫האהובעליו‪ ,‬כמו שאומרים'באידיש"זי האטמיין מאמע'ס אנבליקן‪ ,‬או 'ער ועהט‬
‫אוים גראדעווי דערויידע"‪ .‬לאידועעלאישאו אשה שנאמרעליהםכי אהבומישהו‬
‫בגללש"זיואיקונין שלו דומה לשלעצמו"‪.‬‬
‫ב) בתורה גופה ניתנה לנו גזירה שוהבין קלסתר פניהם של רהלויוסף‪ .‬ברחל‬
‫כתוב "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" וביוסף כתוב אותו הלשון"ויאי יוסף‬
‫יפה‪-‬תואר ויפה מראה"‪ .‬אבן‪-‬עזרא מוסיף ‪ -‬כאמו‪ .‬הוה אומרבי"זיואיקיגין"‬

‫‪290‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫‪1‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫אהבת יעקב לרחל‬

‫שליוסף הם שהעלה את דו איקומן של רחל אמר‪–‬בכל עת ובכל'רעה‪- .‬ישראל‬
‫אהב את יוסף"! מיום מותה של יחידתחייו העביר את אהבתו העזה לבנה‪-‬בכורה‪,‬‬
‫זה שראהאותומשתעשעבחיקאמו‪,‬שנולד להאחריצפיהממושכת"‪.‬‬
‫שפ"הי‬
‫מטעם זה‪ ,‬מאהבת רחל‪ ,‬מסריעקב אתיוסף להתחנךעםבני בלהוגמענייןשר‬
‫‪,‬‬
‫יל‬
‫בפירושו על הכתוב "והוא נער אתבני בלהה ואתבני זלפה" משמיט אתבני‬
‫הוא אומר‪" :‬אתבני בלהה‪ ,‬כלומר‪ ,‬ורגיל (יוסף) אצלבני בלההלפי שהיואחיו‬
‫מבזין אותן והוא מקרבן"‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬אם האחים היו מבזים אתבני בלהה‬
‫("מזלזלין בבני‪-‬השפחות") למה נזכרו ברש"י רק בני בלהה"? האם אין הגיון‬
‫הסיפורמחייב אותנו לראות אחרת את התפתחותהיחסים?יוסףהיהרגיל אצל בם‬
‫בלהה (ולא אצלבני זלפכן לפי שמאהבת יעקב לרחל רצה שבנה יתרועע עם בני‬
‫אמתה‪-‬רעותה של רחל ‪(,‬ממלאה מקומה של רחל‪ …‬לפי שבת נ"ב ע"ב)‪ .‬נמצא‬
‫שהאחים היו מבזים לא אתבני השפחות אלא את יוסף (היתום מאמו האהובה על‬
‫אגיהם) ובני בלהה הם שהיו מקרבים את יוסף ומגנים עליו מפני חצ?‪-‬הלעג של‬
‫בני‪-‬לאה‪.‬לפי זה רקבני בלהה‪ ,‬ולאבני זלפה (שפחת לאה)‪,‬היו נאמנים ומסוגלים‬
‫להגןעל בנה של רחל‪…‬‬
‫"ויראו אחיוכי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו"‪.‬וכי מה יעשה הבן‬
‫אהוב‪-‬אביו ושנוא‪-‬אהיו במתח נפשי זה? תורת הפסיכולוגיה מלמדת שנער הנתון‬
‫במצוקה נפשית ‪,‬מוצא לו מנוס ושילומים מהזיות ובחלומות‪ .‬ההלומותמטיבים לו‬
‫במקום שהחיים מריעים לו‪ .‬אמנם בהקיץ ‪ -‬האחים‪ ,‬בני לאה‪ ,‬שולטים בבל‪ ,‬הם‬
‫רועים את הצאן‪ ,‬ואין אמא משגיחה עליהם‪ .‬אולם בחלומות ובחזיונות הוא "בזוי‬
‫אהיה ‪-‬שולט בכלוהכל משתחויםאליו‪.‬‬
‫"ויקנאו בו אחיו" מעשי אימהות ירשו בניהן‪ .‬כשם שלאה קינאה ברחל על‬
‫ בניה של לאה ביוסף על חלומותיו‪ .‬וכשם שש‪,‬מר יעקב‬‫אהבת יעקב‪ ,‬כך קינאו‬
‫את אהבתוהבלעדית לרחל‪ ,‬כך "שמר את הדבר" ‪ -‬אתתקוותולעתידמזהירליוסף‪.‬‬
‫"ואביו שטר את הדבר" ‪" -‬נטל קולמוס וכתב באיזהיום ובאיזו שעה‪ ,‬ובאיזה‬
‫מקום" (בראשית רבה‪ ,‬פרק פ"ר)‪ .‬רק בבנה של רחל ימצאניחומים על מותה ועל‬
‫יצויימל‬
‫א חסרתה‪..‬י‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ומיד אחר מות‬
‫ראובן‪ ,‬בכורה של לאה‪ ,‬הוא שראה לו לחובה להגן על כבוד‬
‫צרתה רחל‪ ,‬עשה מעשה שנתפרש עלידי חז"ל‪" :‬כשמתה רחל נטל יעקב מיטתו‬
‫שהקה מתה תדיר באוהל רחל וא בשאר אושיע ונתנה באוהל‬
‫בלהא‪ .‬בא ראשן ותבע עלבח אמה אמר אם אחות‪-‬אמי היתה צרה לאמה גם‬
‫שפחתאחות‪-‬אמי תהאציהלאמי?לכן בלבל" (שב‪.‬ת נ"ה‪,‬ע"ב)‪.‬‬
‫והנה הגענו לשיא הסיפור‪ ,‬מכירת יוסף‪ .‬מי הם האחים הנקובים בשמותיהם‬
‫שהשתתפו בעסק‪-‬ביש זה? הלא הם‪ :‬ראובן ויהודה‪ .‬לפי הנמסר ב"ספר הישר"‬
‫ני תנ ה המלכ‪ 1‬ת ליהודה‪ .‬זאת אומרת‪,‬כי יהודה נחשב לראשאחיו ("לאיסור‬
‫שבט מיהודה")‪ .‬והנה בני‪-‬לאה "הגדולים" מחסלים אתענין יוסף לפי משפטם‪.‬‬
‫אמנם הם מצילים אתחייו‪ ,‬אבל הם מוכרים אותו לישמעאלים כעבד ‪ -‬שיא של‬
‫* בנימין נולד רגעלפגי מות האם‪ ,‬ולכן לא הודהה הבן הקטן בזכרוןיעקב עםרחל‪…‬‬
‫‪291‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫ש‪ .‬ד‪ .‬ג‪1‬לדפרב‬

‫[א‬

‫יחס הבוז ותוצאת הקנאה והשנאהמאז‪ .‬כך הם אומרים להרחיק אתיוסףבןהיקיר‬
‫מאניו ולמחות את זכרה של רחל מלבאביהם‪ .‬המשךהסיפורידועוהגיוני‪.‬‬
‫וכי מה היא האהבה והדאגה של יעקבלחיי בנימין (אחרי שנלקח יוסף ממנו)‬
‫אלא גלגול אותה האהבה לרחל אמה של ‪,‬בנימין) לבנה ‪ ?Iu,Wn‬גם יהודה מודה‬
‫לפגייוסףכי"נפשו קשורהבנפשו"‪ …‬אהבת נפשאעיקראקאי‪…‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ב‬
‫של‬
‫גם במצרים יוסף ויהודה הם גיבורי הדראמות "ויגש אליו יהודה" ‪-‬‬
‫רחל הוא השליט ובנה של לאה הוא המתחנן‪ .‬יעקב משתחווה ליוסף על מיטתו‪,‬‬
‫ולו הוא נותןשני חלקים (לאפרים ולמנשה)‪ .‬וברגעים השהרשים עוברת פרשתחייו‬
‫י רחל"!‬
‫לפניעיני יעקב‪ ,‬והוא נזכר בה‪ …‬ברחל‪" .‬ואני בבואי מפדן מתהעל‬
‫ל‬
‫מתה‬
‫עלי ‪ -‬דורשים חז"ל; תני‪,‬אין אשה מתה אלא לבעלה‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ע י‬‫רחל(סנהדרין כ"ב‪,‬ע"ב)*‪ .‬המאורעהטראגי הזה מות אשתו האהובה כמו המאורע‬
‫ונה‪" :‬בן פורת יוסף בן פורת‬‫על יד הבאר לא נמחה מלבו עד נשימתו האחר‬

‫עלי עין‪."…‬‬

‫‪4‬‬

‫"מתה עלי" ‪ -‬מרוב חיבתי מתה על ברכה וזהו‪" :‬עלי" (גחל קדומים‪ ,‬בשם ר' אפרים)‪.‬‬
‫‪292‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)