תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
דינה בת לאה
.
(בראשית ל"ד)
מאת
משה עמ4ואלי
מבחינת מספר המשתתפים פרקנו הוא המאוכלס ביותר בספר בראשית ,אפשר
לסווג את המשתתפיסזוגותזוגות ולהעמיד אתבניהזוג כמתנצחים ,כנאבקיםזה עם
זה:דינה מול שכם ,יעקב מול חמור ובתלוי מוליוצאי שערהעיר .מבחינת מסמר
המשתתמים מתקרב פרקם רקלפי כ"ג; אבל בעוד ששםמייצג את מחתו אדם
בודד-אברהם,מייצרבפרקנו שבטשלם:יעקב,בתוובניו .1הראשונההמופיעההיא..
דינה.
לא שמעש שולדו במת לאצוה אבל פהאע להומתכי שע אי האבות -שרה,
רבקה ,רחל ,לאה ,בלההוזלפה -ילדו רקבנים.בודאינולדוגם בנות ,אבלהן לא
הוזכרו הואיל ולאיצרו משפחות עצמאיות ,הן נבלעו בתוך משפחותבעליהן .על
יעקבישלנוידיעה מפורשתשהיולובנות.אחריהאסון המחריד קמו "כלבמווכל
בנותיו לנחמו" (ל"ז,לה).גםברשימתהיורדים מצרימהנזכרותבנותיו (מ"ו,ז) .8על
הבנותהללואיןהתורה מספרתשוםדבר.דינהבגללביש-מזלהזכתהלתיאורנרחב.
היא מופיעה בראש הפרק ובסופו ,אבל כל העלילה.מתפתחת מסביבלה .היא
אישה פעילה ,רקיצאה לראותבבנותהאר?.בליכוונהמיוחדת.,סתםסקרניתנשית.
אבלשילמה מחיריקר .אחרת המדרש(תנחומאוישלחז) :הואשזףבה .דומההיתה
לאמה,עליהנאמר:ותצא לאהלקראתוותאמראליתבא(.ל',טז) .הופעהזושללאה
לאהיתהלפיכבודה .המדרשמשווהותצא לאהותצאדינה.שתיהיציאותלאהיו לא
לפי כבוד .האם ולא לפי כבוד הבת( ,בראשית רבא פ',א) .זאת היא הסיבה ,לפי
המדרש,שהיא נקראת בת לאה ,3כאמה כבתה.
אחרת מסביר הרמב"ן את השם בת לאה ,היא ,שמעוןולויהיובני אותה האם,
משוםכךיצאודוקאהםלנקום את חרפתה.בפסוקכה הםנקראיםאחידינה .במשטר
1אזרחי שכם נקראיםיוצאי שער העיר ,אזרחי חברון גקראים באי שער העיר (כ"ג יה) .ההבדל הוא
בנקודת ההסתכלות בלבד :הנמצאבפנים העיר רואה אותם כבאים -כנכנסים (במקראאין כ 1ט בנפעל ,את
מקומו תופס ב1א) -והנמצא בחוץ -כיוצאים.אונקלוס מתרגם "עול" להכנס ו"אתא" כשהמובן לבוא.
2ב-ל"ז ,להמביא רש"י אפשרות שהכוונה לכלות "שכןנוהג האדם לקרא את כלתו בהו" ,אבל ב-מ"ו,ז
הוא משאיר בנות כפשוטן אולימפני שג-ל"ז ,לה נאמר "כלבבותיו".
3העיר הקושרהאנשיםוריסליחידה מלוכדה אחת נקראת"עיר ואם
(שמ"ב כ',יט) ,ולאעיר
בישראל-
ואבבישראל.
82
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[ק
תמוז-אלול תשל"ב
דינה בת לאה
גרה האשה עםילדו בצהל משלה (אהללאה ,אהלרחל -ל"א,לל .בם
אהמפהתוחתנישתם ,עלאף האבהמשותף ,לא הרפקו קרבה משפחתיתבימהם,לכןהויו
הנשואיןניניהם(.השווה אברהםושרה,אמנוןותמר) 3נוסף לשםהזההיא נקראתגם:
בתיעקב ,נערה,הילדה ,בת,ואחות.
מנקודת הראות של.התוצאות החמורותהיא נקראת בת יעקב;ביחס לשכםהיא
הנערה,ביחס לחמוראבישכםהיאהילדה,ביחסליעקבולאחיםהיא הבתוהאחות.
בל נתפלא שחמור בדברו עם יעקב ועם בניו ,מכנה את דינה בשם "בתכם" ,גם
האחים אומרים עליה "בתנו" ,כי למילה בתיש משמעותנוספת שלאישה צעירה,
כך אומרת לאהאחרי הולדת אשר:כי אשרותבנותהל',ים,הנשיםהצעירותחושבות
אותי למאושרת" :נשים שאננות קמנה ,שמענה קולי-בנות בטחות האזנה אמרתי"
("שעיהו ,ל"ב ,ט) -הבנותמקבילותכאןלאים .ראוהבנותויאשרוהושה"שו' ,ט) -
חברותיה הצעירות משבחות אותה כמאושרת .פעם אחת משתמשים האחים בשם
הרגילאחותנו .בדברם עםאביהם,ברורשהיא אחותם.4
)
א
י
,
פ
מההיה בכרלהו המקורותשותקים .לחז"להיתה מסורת (בר"ר
ששמעון
לקחהלביתו עםבנהשאולשולדלהמשכם.ביןהיורדיםמצרימההואנזכר(מ"ו,י)
ובעשמעון …שאולבןהכנענית .גם בזהיש משוםנזיפה ,הרילפי המדרש הכתוב
קורא להכנענית.
שכ ם
זזשמיה בפרקנוהיא שכם,בןהנשיאחמור .לחמורהיו במםאחרים ,אבל
הלה
יבד מכלביתאביו".אין לדעת אםהעיר נקראה על שמו,או הוא על שם
נכ
ונ
הדמ"
העיר.לפישופטים(ט' ,כח) חמורהואמייסדה שלהעיר.
דינהיצאה סתם לראותבבנות הארץ; שכם ראה אותה,ראייה מולראייה.ויקח,
כלומרחטףואנס .שלושמילים מחברות אתמעשהושל שכם למעשהאמנק .על שכם
כתוב" :וישכב אתה ויענה" ,על אמנון כתוב" :ויענה וישכב אתה" .5שכם שונה
מאמתן; שמהםאנסו ,אבלאמעןשנא את תמר אחר המעשה,גרשאותהמהדרו ,שכם
לעומתזה מתאהבבה .הוא מדבר על לבה כלומר מנחםאותה ,כמושיוסףניחם את
אחיו"וידבר על לבם",פ',כא)כמושבועזניחם אתרות"כידברתעללבי"(ב',ש.
4שכיח במקרא שאיש או קבוצת אנשים או חפץמסויים נקראים בזה אחר זה בשמותשונים .ככה נקרא
ישמעאל בפ' כ"א :בן הגר המצרית ,בן האמה ,הנער ,הילד .זה תלויביחס המסתכליםעליו .האחים.היורדים
מצרימה נקראים בפ' מ-ב–מ-ג:אחייוסף,בני ישראל ,האנשים.בית הכלא שיוסף הוטל לחוכו נקרא בשמות
שתים:בית הסוהר ,משמר ,בור.נדיר שבפסוק אחד נקרא מישהובשני שמות ,זה קורה בפ'ג .היא נקראת:
בתיעקבודינה .נחמהליבוביץ מראה על שמ"בי"ס,ד:ויבא הלך לאישהעשיר,ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו
לעשות לא ורח הבאלו ויקח את כבשת הרש ויעשה לאיש הבאאליו .בשלושה שמות הוא נקרא:הלך,
אורח,איש .עם הופעתו הוא הלך עם ההארחונהפך לאורח וא"בלאיש.
5מילותהיחס את עם מבטאות את ההבדלבין אונסובין משגל מרצון .הראשונה מביעה אונס .כך אצל
דיגה ואצלתמר .כמעט שכב אחד את אשתך אגס אותה אומראבימלך ליצחק ב"ו ,וישכב את בלההל-ה,
כב .ואם שכב ישכב איש אתה לויקרא ט-ו ,כד) באשה חולה מדובר" .עם" מבטא משגל מרצון :וישכב עמה
יימצא איש שכב עם
בלילה ההוא ל' ,טז(יעקב עםלאוץ .שכבהעמי ל-ט,ז אומרת אשתפוטיפרליוסף.כ
אשה געלת בעל ומתו גם שגיטם לדברים ב"ב ,כב) .מה התרטש בחדרי חדריםנין דודהין בת שבע-אין
הכותב מגלה אבל הוא מרמז:וישכב עמה שמ"בי"א,ד( .דודהופמן ,בנויעקב).
י.
443
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
משה עמנואלי
%
הכותבאיתחוסך במלט,כדילהמחישלע אתאהבתו אלט:ותדבקנ או בדעה ק
ויאהב אתהנער(ה),וידבר עללבהנער(ה) ,חשקהנפשובבתכם,כיחפץבבת-יעקב.
לא העלה בדעתו שחטא במשהו ,חטיפת נערה היא פתיחהלנשואיןי לו חשש לעונש
כלשהו ,לאהיה משתתףאישית במו"משניהלאביועם משפחתדינה .הואמוכן לשלם
מוהרומתןיותרמןהמקובל "הרבועלי מאד מהרומתןואתנה".הוא משתמשפעמיים
במילהנתן" :אתן" "ואתנה" ,לעומת "נתן" אחד מצדם .בשומעו אתתנאיהנישואין
המוצעים ע"י האחים ,הוא מזדרז לקיימם ,בלי לחכות להסכמת שאר אנשי המקום
"ולא אחר הנער לעשות הדבר".
על אף מחלתו הקשורה במילה הוא משתתף במשא ומתן שכהל אביו עםאנשי
המקום ,כדי לשכנעם לקבל אתדרישת האחים,והכול בגללדינה ,בה דבקהנפשו.
יעקב
יעקבנזכר בפעם הראשונה ב-ב"ה,כו.מכאןואילך השפעתונכרת עדסוף ספר
בראשית למעט אתהפרקים ל"ו ,ל"ת-מ"א.
את פרקייעקב אפשר לחלקלשני חלקים :האחד עוסקביחסייעקב-עשוולבן,
והשנידן ביעקבויוסף .דמותואינה אחידהבשני החלקים;יעקב של החלק הראשון
שונה בתכליתהשינוימן יעקב של החלק השני .מהרגע בו עזב את בית אמו הוא
עצמאי :הוא המחליט ,המתכנן והמבצע .הוא לבדוואין עוזר לו :הוא המנהל את
הוויכוחהנוקב עםלבן,הואהנאבק עםהאישוהואהמתכתןבקפדנות לקראתהפגישה
המסוכנת עםעשו.
הכתוב מייחס לו פעולות שהוא גופא לא ביצען .המתנה ששלח לעשו כללה
550רפש .אותם לקחמן הבאביד (ל"ב,יד) כלומר לאהיהאיכפתלואיזהסוגגמל,
פרה ,חמורועזישלחלעשו .ברור שאתארשן המתנה העצומהושליחתהביצעובניו
ועבדיו ,אולם הכתובמייחסהלו .אם המתנה כללה 5%ראש,הרי מהשנשארלוהגיע
לאלפים .ברור שלאהואהעביר אתכלהכבודה הזאת,המכונה "את אשרלו" (ל"ב,
כד) את מעבריבוק .ברור שלא הוא אלא במו-עבדיו ארעו בלילה את ההעברה
המסובכת הזאת .בלילה ההואלן במחנה (כב) ,נאבק עם האיש ואי-אפשר מבחינה
פיזיתלייחס לובאותו הלילה עוד את ההעברה ,אבל בשל הכתוב :ויעבר (כס,
ויקחם ,ויעברם ,ויעבר(כד).
שונה דמותו בחלקהשני.נקודת הכובד עוברת אלהבנים :הםמנהלים את המאבק
עםהשליטהמצרי,ולאהוא.הואנשארהמרכז;ממנויוצאים,אליושביםהוא התשבה
החייה על כל צעדיהם; קריאת הצער שלו (ל"ז ,לה; מ"ב ,לה) היא תשבה על
כשלתם-צערם .קריאת האושר שלו (ס"ה ,כח) היא תגובה על הצלחתם-שמחתם.
אבל ההתרחשותעצמההיא מעברלשיפוטו.מןהיוםשבוהוחזריוסףלחיקמשפחתו,
הלה"ישית אתידו עלעיניו" (מ"ו,ד)יעקביישארפסיבי,יוסףהמחליט.השוואתשתי
6המלבי"ם בפירושואינו מכיר בקיומם שלסינונימים .לכל מילה נרדפת משמעות משלה .כך הוא מפרש
אתפסוקנו את הנערה אהבבגלליופיה כלומר אהבהגופנית אבל נפשו דבקה בה כלומר אהבהרוחנית בגלל
היזתה בתיעקב .שא קלע לאמתבהסגירו "דבק ב "-נמוכןרוחני.ודבק באשדן מבטא קשררוחני.והיו לבשר
ם כלכם היום(דברים ד' ד)
אחד ,קשרגופני(ב',כד).ורות דבקה בה(א',יד) ואתםהדבקים ב-ה'אלהיכםחיי
444
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[א
תמוז-אלול תשל"ב
דינה בת לאה
סצינותעשויה להמחיש בכל חריפותה אתהשינוי שחלבו .אתיציאתו מחרןלכנען
פותח הכותב במלים :ויקם יעקב וישא אתבניו (ל"א,יז) אתיציאתו מבאר שבע
למצרים הוא פותח:ויקםיעקב …וישאובניישראל אתיעקב אביהם (מ"ו ,ה) שם
הואהנושא,ואילו שםהואהמושא .המל עשה אתשלו.לאיזהגושנשייך אתיעקב של
פרקנו ,לגוש עשו-לבן או לגושיוסף? מסתבר שמקום פרקנו הוא מעבר לפרקל"ז.
דמותו המשתקפתבפרקנוקרובה לאותה הדמותהמצויירתבפרקייוסף.זהאינויעקב
שלהגושהראשון.מבחינהמסויימתמהווה פרקתמבואלפרקייוסף .חלוקת המשפחה
ליחידות והטלת תפקידיםעליהן משותפתגם לפרקנווגם לפרקייוסף .פה הקרבן
דינה ,שםיוסף .האחים הפעילים כאן הם שמעוןולוי -שם ראובןויהודה .שאר
האחים פעילים כאן כקולקטיבאנונימי ,הואהדיןשם.נזכרים אמנםשמעוןובנימין,
אבלאיןלהם כלמשמעותעצמאית ,הםרקמררים.מקוםמיוחדבשתיהיחידותנשמר
7.
לאב .הרקע לפעולהג"כ משותף :אהבה ,שנאהונקמה
הראשון שקיבל אתהידיעה על האסון הוא האב ,ולאהבנים .הידיעה המחרידה
הגיעהאליומן הצד ,לאמן המקורהראשון.אינומגיב באף מילה " -החריש" ,אבל
בלבוטדעזע,בעיניוזאתהיא טומאה "כי טמא אתדינהבתו".במתכוון חסר הנושא
של "טמא" ,בלייזכרשמו שלהאונס(נחמהליבוביץ) .אתפניהנשיאמקבליעקב,אבל
עם בוא האחים נשתתק .אישו שומעים שום מילה ממן ,אע"פ ששכם במפורש פתה
גם אליו :ויאמר שכם אלאביה ואלאחיה .רק לאחרששמעוןולויביצעו את פעולת
הנקם שלהם,אנושומעים אתתשבתו.היאשלילית ,קטלנית" :עכרתםאתי להבאישם
בישב הארץ בכנעניובפרזי" .יצאתם לנקום את כבוד אחותכם שחולל ונמצאתם
מחללים אתכבוד המשפחהכולה .יצאתם להציל אחות אחת ונמצאתםמסכנים את
קיומה של כל המשפחה :ואני מתי מספר" ,ונאספו עלי והכוני ,ונשמדתיאני
וביתי"(.בדבריומשתקפיםזכרונותהסיוט שקדמולפגישתו עםעשו" :פןיבוא והכת
אם על במם" -ל"ב,יב).
הנימוק שיעקב מביא כאן הוא בטחות גרידא .הסביבה לא תסכים לתבוסתה.
המובסים יתארסו מהדש ויעברו להתקפת מד ,ואני רק מתי מספר .את סלידתו
המוסרית ממעשיהםיביע להםשנים רבות אח"כ ,לכשייפרד מהםלפנימותו :ארור
אפם(לאהם)כיעז ,ועברתם,כי קשתה! אחלקם ביעקב ומפיצם בישראל!,D"b .ז
שעשו -יהאנימוקם מהשיהיה -זה פשע מתועב .עוד דבריגלה לסיעקב אז ,מה
שלאידועלנו כעת ,כלמושג לאהיהלו מהתקפתםהרצחנית .בסודיותגמורההכינו
אתמזימתםבלי לגלותלו שמץממנה .הואמסתייג מהם מכולוכול .בסודם אל תבא
(לא באה)נפשי ,בקהלם לא תחד(התייחד,מין נקבה בהשפעת תבא)כבודי.8
לכאורהישנהסתירהביןההודעה המפורשתהזאתוביןהמסופרבפרקנו.הריאליו
Formgeschichtliche Untersuchungen zur Jakobserz~hlungen 3%, 7
Herman
i
E
s
i
8כר הרמב"ן בעקבותאונקלוס .בתחביר המקראיאין חלוקתזמנים מוגדרת .צורת העבר פעל צורת ההוה
פועל ,צורת העתידיפעל עשויות לשמש כל אחת מהן בשלושת הזמנים :שרה אומרת :אחריבלתיהיתהלי
עדנה ח"ח,יכ) וכוונתה,תהיהלי כך מתרגם אונקלוס .אברהם אומר:נתתי כסף השדהוכ"ג,יג) וכוונתואתן,
י וכוונתואנימרים(י"ד ,כב -כךמדגיש רש"יבמקות .אונקלוס משאיר כאן
כך מתרגםאונקלוס.הרמתייד
י הוא מסביר "הרמתי" לתפילהלפני הקרב ולא כמו רש-י לשבועה באוטו הרגע.אחריכן אשר
את העבר כ
יבאובני האלהים הכוונה כשבאו (ו',ד).
445
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
n
g
:
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
משה עמנואלי
[ט
בא לראשנה חמו "לדבר" 9בפרשת דעהוכש .לו ולבאו מצע שכם שהש מוק
לשלם את המוהר ואתהמתןהמכסימלייםביותר.בנוכחותומציעיםבניו לצד שכמד
אתהמילהכתנאילנישואין.איךיכול הוא לטעון,שיד לאהיתהלו במזימתם?יפה
יישב אתהסתירה הרמב"ןוהלךבעקבותיו שד"ל :האחיםהיומשוכנעים,שאנשיחמור
יסרבולהימול,ואזייאלצולהחזיר אתדינה .לאכזבתם נתקבלה הצעתם,וכליוצאי
שער העירנימולו .מכאן ואילך מתפתחיםהעניינים בליידיעת אביהם .על דעת
עצמם ,בלי לשתף אפילו את אחיהם ,אחזו שמעוןולוי בנשקם .ידיעתו של יעקב
מצטמצמתאך ורקלתוכנית המילה ,אבל מ"סודם" ו"מקהלם" כלומר מהכנותיהם
הסודיות לאהיהלומושג.
יש לשים לב מתי מופיע יעקב בפרקנו .בהתחלה- ,כי אליו ממעה השמועה
לראשונה ולבסוף -בשזפו קשותבשניבניו .במסגרת דומהיופיע בפרקייוסף .הוא
ישלח אתיוסף לשכם(ל"ז,ילומהשיתרחש אחרכךהוא מעברלשיפוטו.שוב נפרש
אותו עם בוא האחים הביתה בסוף הפרק (לד) .בפרק מ"ב הוא שולח אתבניו
מצרימה .המתרחש אחר כך הוא שוב מעבר לשיפוטה אבל עם שובם הביתה ,שוב
נפגיםאותו(כס).הואהדיןבפרקמ"ג,הואשובהשולח אתהאחים,שובייעלםמעינינו
עדששובנראהו עםבואם השםממצרים (מ"ה,כה).
,
ף
ס
ו
י
בכלזאת הבדליסודיביןדמותו בפרשתדינהלביןדמותו בפרשת
והשוואה
זו תהייה לרעתו בפרקנו .עלידי שלש הנסיעות לשכם-דותן ולמצרים התרחבה
והתפצלההיריעה ,מה שהקשהעליולרכז אתפעולותיהם שלבמו ,לפקתעליהן אם
לשםבלימתןואם לשםהמרצתן .הוא לאנכח בשעתזריקתכסףלבור.הוא לא שמע
אתצלצולמתכתהגביע בהתדרדרה מאמתחתבנימיןלארץ.איןתימה שלאהוא אלא
מישהו אחר הבריק בנאום מזהיר לפנייוסף .לאכן המצב בפרקנו :הכל מתרחש
ומרוכזימ במקום אחד ,10
במקום אחד :הקרבן ,האונס ,קרוביו שלזהוקרוביה שלז
בכל זאתאין השפעתו שליעקבניכרת .נפשו סולדת ממרחץ הדמים שערכושניים
מבניו ,בכלזאתאיןביכולתו מלעצור בעדם ,הםגם לאשאלולדעתו.
יעקב נכחבדיונים :ויאמר שכם אלאביה ואל אחיה ,אבל הכותב אסו משתפו.
הבניםמנהלים אתהמשאומתן.ייתכןשישכאן סבה מספת :אתהדיונים אופפתאוירה
שלמרמה ,בליכירנומקומובה.לפנישניםרבות עשההוא במרמה(כ"ז,לה)והיולה
השלכותערליות .במרמה הזאתאין לו שום חלק .גם כאן השפעתהגיל עשתה את
שלה.הידיעה המעהאליוולא לבבו,כי"היו אתמקנהובשדה" .הם עבדו ,הואלא.
9לפועל דבר בבגין פיעל יש לפעמים משמעות של ניהול מו"מ בענין שידוכין :וידבר (שמשוח
לאשה (שופ' י"ר ,ז); וישלח דוד וידבר גאביגיל (שמ"א ב"ה לט) .דבר נא אל המלך כי לאימנעגי ממך
שמ"ב; י"ג,יג) (אומרת תמר לאמנון) מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה (שה"ש ח' ,ח).ייתכן שאותו
המובןיש גם לפועלאמר:מנכריהאמריההחליקה(משליז',ה).ואוליישלהביןכך את ההפעיל :את ד' האמרת
היום …ודי האמירך היום הכוונהליחסים ההדדייםבין ד' לעמו כדוגמתהיחסיםבין איש לאשתו (דברים
ב"ו,יזיח).אולי גם לפועל שאול:וישאלואנשי המקום לאשהו(כ"ו,ו),ולמה את שאלת אתאגישגהשונמית
לאדניהו (מל"א ,ב,כב).
10אמנם,יעקב לא קבע את מושבו בתוךהעיר ,אלא בקרבהה:ויחן אתפניהעיר (ל"ג,יח) .כשלאה עוברת
ממקומה לשכם,היאיוצאת ,כשחמור עובר משכםלביתיעקב הוא ג"כיוצא ,אגל לשערהעיר חמורובנואינם
יוצאים אלאבאים .אברהםמגיע "ער מקום שכם" מ"ב,ו) ולא לשכם ,וא"בלאלוני ממרא אשר בחברון ,ולא
לחברון מ"ג,יה).
446
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
"]
תמוז-אלול תשל"ב
דינה בת לאה
אחרתנהגבחרן:יבאיעקבמן השדה(ל',טה ~תו המצב משתקף בל"גז :האחם
מאלמים בשדה ,הואנשארבבית.
חמור
הוא בעל דב6א של יעקב ,הואנשיא הארץ כלומר -נשיא האזור .אך שמע את
בקשת בם ,יצא אליעקב .הכותבאינו הוסך במלים וחוזר פעמים רבות עליחס
הקרבהבינווביןבנו.
שני האבותפותחיםבדית,הבנים מצטרפיםאליהם אחרישובםמן השדהולבסוף
מצטרףלדיוןגםשכם.ייתכןשבכוונה לא בא עםאביו.
חמורהואדפלומט;הואמשתיק מהשלאמהלו,מוסיף מהשנוהלו.הואמנמק את
בואובזה ,ש"שכ6בני חשקהנפשו בבתכם" ,רק חשקהותולא .הצעתומנומסת מאד,
אבל רקלמראית-עע .הוא מעמיד פתםכאילוהוא מחכה להסכמת המשפחה ,הלא
דינהכברבידיהם(נחמהליבוביץ).רקבכוחשחררואותהאחריכןמביתשכם.הואמציע
בריתנישואיןביןאנשיעירוובץמשפחתיעקב .אע"פ שהםמהווים את הרוב,התנאים
המוצעים עלידיוכולם לטובתהמיעוט:המיעוטיחליט בשעתהחיתון אתמימבנותיו
הואמוכן לתת ואתמי מבנות העירמוכן הוא לקבל .חמוריכול להחליט על דעת
עצמו ,הרי הואנשיא הארץ ,בכל זאת הוא רוצה לשכנע את בס עירו ,שיסכימו
מרצונם הטוב להצעתו .במשאומתן עםאנשיהעיר משתתפים האבוהבן .את הסבה
האמיתית שבגללה נפגשו עם המשפחה הזרה,דהיינו -אתבעיית שכםודינה ,אינם
מזכירים בכלל ,כמו שלאהזכירוה בעת פגישתם עם יעקבובניו .הם מדברים רק
עלההישגיםהכלכלייםהעתידים לצמוח להם מןקשרי ההיתל :בסופו של דבר
המיעוט יתבולל ויטמע בתוכם,וכל עדריהם וכל רכושםיפלולידיהם .זאת היא
עסקה כלכלית ,שכל אנשי העיר יצאו נשכרים ממנה .את תנאי החיתת שהציעו
לאחרים הםמשניםמיסודם .הברירההסופיתתהיהבידיהם.
אנשי שכםיחליטו בשעת החיתל אתמי לתת ואתמי לקחת ,ההיפך הגמור סמה
שהציעוליעקבולבניו.
לאנשי שכם אמר:
לבני יעקב אמר:
בנתיכםתתנו לסואתבנתינותקחו לכם
את בנתםנקחלנולנשיםואתבנתיןנתן
להם.
בדברו עם משפחתיעקב הקדים את המומנט המשפחתי :התחתם אתםואחר-כך
נקט במומנט הכלכלי :אתנו תשבו ,והארץתהיה לפניכם ,שבווסחרוה,והאחזובה.
לעומת זה ,בדבר עם אנשי שכם ,שינה את הסדר :הקדים את המומנט הכלכלי -
האנשים האלה שלמים הם אתנו ,ישבו בארץ ויסחרו אתה ,אחר-כך עבר למומנט
המשפחתי:אתבנתםנקחלסלנשים(נחמהליבוביץ).סולםהעדיפותתלויברצוןהשומע.
עודשינויהכמסחמורבהופעתוהשמיהי את ההאחזות בארץ ,אותה הבטיח למשפחת
יעקב"והאחזו בה",אינומזכירכלל.נזכור נא כמהמאמציםהשקיע אברהם רקכדי
לרכושאחוזתקבר.להםהבטיחחמורלהאחזבכלמקוםשירצו":והארץתהיהלפניכם:
11האחיםחוזרים ע"פ עלניסוח ההתקשרות:ונתנו אתבנתינו לכם ,ואתבנתיכם נקח לנו .בפ' כאחוזרים
עליהבשלישיתחמורובנו.גם הפועלישוב נשנה שלושפעמים :שבו(י
,וישבנו(טז)וישבו(כא) .טמא שלוש
פעמים (ה,יג,בז).
447
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
[ק
משה עמגואלי
נ ף יעקף
עזם את השדה,
העקרי :אך שמעו את מעשה
הם ממלאט את
המעשה,התפ
יותקים -כמויעקב.בעיניוהיתה זאת טומאה,בעיניהם
קש
אבל
מזועזעיםמן
היאנבלה .הכותבאינוחוסךבמיליםכדי לתאר אתגודלסלידתם:ויתעצבוהאאים,
ויחר להם מאד,נבלה עשהבישראל ט,כןלאיעשה.גם הפעם חסרהנושא של "עשה"
כמו למעלה אצל "טמא" :בליוזכרשמו שלהאנסהמנוול .במו"ממעמידים האחים
פתםכאילואינםיודעים כלום מהמתרחש.כמו האבובנומן הצד האחד ,כךגם האב
ובניומןהצדהשני,אינםמזכיריםאפילוברמיזא אתמעשההאונס .תשובתהבניםאינה
מתנת בקלות .עליהם להסתיר את כוונותיהם האמיתיות .הם מתלבטים במסוה
תשובתם:ויענו …וידברו …ויאמרו -שלושלשונותאמירה.איןהםמתפעלים כלל
מן ההצעות המפתות .קודם כליש להסדיר את בעיית המילה .הם כנימולים לא
יסכימו להתחתן 13עם "איש אשרלו ערלה".אינם משתמשים במילה ערל,כי זאת
היאמילתפאי .על כלהזכריםלהימול .אם הצד השת לאיסכים ,לאיקרהשוםאסון,
יקחו אתדינה אתםויעזבו בשלום את המקום .המורובנו הופתעו שלאנתקלו בשום
התמדותגזעיתאודתית.המכשולהעיקריהואהערלה .אותה אפשר לסלק,אףכיזה
אינומןהדבריםהקליםביותר .הצעתהאחיםנתקבלהבעיניהנשיאובעיניבנו.
מי
הכותב
מהידעתושלהכותב עלהנעשה איזו עמדהנוקטהואבויכוחהנוקבביןהאב
יינו מגלה את דעתו.אין למצוא אף מילה
כש
לבניו ,האם דעתו כדעתם? במפור
אןא
להצדקהאולמיפהכלשהי .כך דרכם שלסופריהמקרא .אתחוות דעתםישלגלות.
בזה הםמשתפים את הקורא-השומע,עליולקבוע עמדה עצמאיתמשלו.
אמנם הכותב משמיע לנו את דבריו הבוטים של יעקב :עכרתם אתי להבאישני,
ונאספועליוהכוני ,אבל אתהמילההאחרונהבויכוח הסוערהשאירבפיהם" :הכזונה
יעשה את אחותנו?",ואיןזה דבר של מהבכך .כבוד אחותנויקרלנומחיי אדם -
טועניםהאחים .חטאהאונס רק בדםיכופר.אין הבדלביןהאונסמפאוביןהמסכימים
לו,דין אחדלכולם.
עודטענה אפשרלהשמיע לטובתם:שדדנוובזזנו -אמנםנכון ,אבלבזה רקגמלנו
להם ,מהשזממו לעשותלפ.הריכך הבטיחהנשיאובנוהאונסלאנשיעירם :מקנהמ
וקנינםוכל בהמתם הלאלנו הם!שילמנו להם מידה כפדמידה .לאשוד אלא פעולת
תגמולביצענו.
בכלזאתשוללהוא אתצעדם .כדרכם שלסופרי המקראהואמגלה אתדעתולין
השימין.נשיםנא לב לאותה ארכנותולאותהריקנותבהןהוא מתאר את פעולתהנקם.
12בטוי זה הוא אגכרוגיסמום רק בנוגע לתקופת יעקב ,אבל לא לתקופת משה ,המחבר -לפי תפיסת
המסורת.
13ההחתנו אותנו ,לאאיתנו,יש גם עם בי"ח :לא תתחתן בם(,דברים ז',ג; יהושע כ"ג,יב) .לאהצעירים
אלא המשפחות מתחתנות ,כלומר מתקשרות .היסוד המקשר הוא החהן ,הוא הנותן לאבי הכלה את השם חותן
(שמותי"ח ,ש ,ולאם הכלה את השם חותנת (דברים כ"ז,כג) .בעברית המאוחרת נוצרו ממנו חתונה ,מחותן,
מחותנת .בערבית פירושו למול .משערים שברית המילה היתה קשורהלנשואין .אנשי שכם נדרשים להימול
בקשרלנשואין .השווה חתןדמים למולות ,שמות ד',כה.
448
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[ק
תמוז-אלול תשל"ב
דינה
ב'ת
לאה
לפרק לאפסוקים :חמשה מהםמוקדשים לה (-כה-כס); אתמיהרגו?כלזכר(כה),
כלומר -כלהמבוגריםהנימולים לרבות אתהנשיא ואתבנו(כו) .את מה לקחו? את
צאנםואת בקרםואתחמריהם(כח) .אתמילקחובשבי? אתכל טפםואתנשיהם(כט).
היכןבזזו? בעיר ,בשדה,ובבית( .כח-כט).מי עולל את כלזה?בנייעקב באו על
החללים! (כז) .אלה אינם עשרת הבנים הנשארים ,כפי שפרשנים רבים מנסים
להסביר,14הרי רקבשניים הואנוזףלפני מותו על הפשעהזה .אלה אותםהשניים
הנזכרים בכ"המ.כךנהגובנייעקב?!פעמייםהואכותבהרגו(כה ,כו),פעמייםבזזו
(כז ,כט) ,בפסוק אחדשבו(מן שבה)ויבזו(כט)(.הסופר שלמגילת אסתר ראהצורך
להדגיששלושפעמים:ובבזה לאשלחו אתידם :ט',י ,סו,טז).זהו כתב אשמה של
הכותב! 18לפי הרמב"ןיצאוהשנייםלנקום,כי הםהיואחיה המלאים שלדינה ,אבל
ללאההיו ששהבנים.היינומחכים לראותבנוקמים אתראובן הבכור ,או אתיהודה
לאור עמדתו המכרעתשתהייהלו בפרקייוסף .היאהנותנת .דוקא אלהמסתייגים.
לא רק יעקב ,אלא גם הרוב המכריע של אחידינה,בני לאה ,עמדומן הצד ,לא
השתתפובשפיכותהדמים.11
סופרי המקרא מעורים בכל לבם במתרחש שהםמתארים .איכפת להם מאד מה
הם האמצעים שנוקטים המתנצחים ומהי המסקנה המתפתחת מהם ,אבל הם
אוביקטיביים בהערכת הנפשותהפועלות .לבם עם הטוב ,אבל הםמנסיםלהבין את
הרע .הם מתחשביםבדחפיםשהביאו את האדם לחטא.זהגודלם שלסופריהמקרא.
הכותב סולד ממעשה האחים במכירת יוסף ,אבל את הצל הראשון בדרמה
המשפחתיתהואמטילעליוסף,הרכלןוהפדרן ,את הצלהשני עליעקב ,עלשהפלה
אחד הבום על האחרים ורק א"כ הוא מתאר את פשעהאחים.וגם אותם מהר הוא
מלצבוע בצבע שחוריותרמדי .את תגובתיוסף (מ"ב ,כא) לא השמיע כשזרקוהו
לבור ,אלא כשהאחים נשברו והכו על חטא :לא רצה הכתוב להאריך בסורחנם,
כדבריהרמב"ןשם .עמדהדומההואמגלהבפרקנו.נפשוסולדתמן המרמהמןההרג
ומןהביזה ,אבלהוא מנסהלהביןלנפשהמקמים .שוללהוא את שכםואינומסתיר את
הצדהחיובישבו.
רביםתמהים,איךזה אפשרששניאנשיםמשתלטים עלעיר שלמה,כובשיםובוזזים
אותה .הקילש 18מראה עלמכתבי עמרנה:מלכיכנעןמבקשים מפרעה לשלוח להם
חמשים איש במלחמתם בחבירו .סביר מאד להפח ,ששמעוןולויהיו ראשיגדודים
המורכביםמ"ילידיביתםומקנת כספם"(י"ז,יג).בודאיהיונפגעיםגםמן הצדהשני,
אםגםזה לאנמסר.כךנוהגים סופרי המקרא במקרה שלנצחקכגון (שמ"אי"ד,כג;
אסתר ט' ,טז) ,מהשאיןכן במקרה של תבוסה (שמ"א ד' ,ב,י ;,ל"א,א).
בנוי דיעקב ,וצד"ל עמ' .141הופמן עמ' תקכ"ב ,יאב"ע:
יעקב הם כולם:
14ת"י:מותי
v 1 658. Schochen
i
Verlag
r e 1934. D
Genesis
The Buch
ס b oeGenesis
.306. iLandau 1926. Echter B
116. Wiirzburg !965. Von Rad: Genesis 292, Gottingen 1967
1930, 5.33
o
h2. Edouard D
Hainismch. Das Buchr Genesis, Bonn
15כר . 1!6ק La Bible
18גם במגילת אסתר וגם בפרקנואין השם הקדוש ג!כר.
)Gallimard 1%
11הרמב"ם ,הלכותמלכים ט' הלכהיד ,מלמדסניגוריה על האחים :אנשי שכםנתחייבובדין,הואיל ולא
דנו את שכם על מעשתו .שבע מצוותמחייבות כל בן אדם,והן :עבודה ורה ,ברכת ה' (הכוונהלחילול השם),
יבני
a Beno J
שפיכות דמים,גלויעריות ,גזל,דיגים ואברמןהחי (שם הלכהא).
18האינישגנזים.
449
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
k
e
o
b
r:
e
:
:
:
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
משה
עטואלי
~]
מטרה טד בעיתהמקום .מה שם העיר שהרסוז בכל הפרק לא פכרשמה .דעה
יוצאתלראותבבנותהארץ,חמורהואנשיאהארץ.מפליאשהעירנקראתעלשםהבן
ולא על שם האב,הרי הואהנשיא .בפרק הקודם קראנו ,שיעקב בא שלםעיר שכם
(ל"ג,יח) .המפרשיםאינםתמימידעימבנוגע למקוםשיעקבהגיעאליו .רשב"ם סבור
שיעקבהגיע למקום ששמו שלםוהואעירו שלשכם.לפיזה לא הרסו כלל אתהעיר
שכם ,אלאיישובאחר.ידועלנומקום שלםכעירושלמלכיצדק(י"ד,יח) .בכלזאת
צודקת ההנחהשבעיר שכם מדובר .עדות לכך הואיהושע (כ"ד ,לב) "ואת עצמות
יוסף אשרהעלובניישראלממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשרקנהיעקב מאת
בם חמוראבי שכם במאה קשיטה".
מפתיעות נקודות המגע המרובותבין פרקםובין הסיפור על הריסתטרויה .פה
נהרסה שכם בגללדינה היפה ,שםטרויה בגלל הלנההיפה .פהנחלציםשני האחים
שמעוןולוי לקחתנקם ,שםסניהאחיםאגמממןומנלאוס.בשניהםתופסמוטיב הערמה
מקום מכריעבכיבושהעיר ,פה המילה ושם הסוסהטרויני .בכל זאתאין לדבר על
השפעה לא מהכא להתם ולא מהתם להבא .בל נחפשסמוכיןביןשני השמות חמור
והומר ,לכל סיפורתנאי התהוותוגידול משלו .קרבות אכזרים על רקע אשהיפה
צמחוגם בתוכנו .המדרש (בר"ר ב"ב,ז) מנסה להסביר את הפסוק התמוה ד' ,ח:
ויאמרקין אל הבלאחיו,ויהיבהיותם בשדה,ויקםקין אל הבלאחיוויהרגהו .ברור
שהאמירה גרמה לרצח ,אבל מה אמרלו? סתםהכתוב .אחת משלושהתשובותשנותן
המדרשהיא בגלל אשה :תאומה יתרהנולדה עם הבל,זה אומר:אני נוטלה,שאני
נוטלה ,שמלדהעמי8וא.
בכור!וזה אומר:אני
18א ישנה מהדופה שניה של מעשה דינה בספרנו :שמונהמלים מוקדשותלה:וילך ראובןוישכב את בלהה
פילגש אביו ,וישמע ישראל .ראובן ובלהה מול שכם ודינה .עמדת יעקב דומה :והחריש יעקב (ל-ד ,ה)
וישמע ישראל (ל-ה ,כב) .הבדליסודי אחדביניהם .הפעם לא נגמר הענין בשפיכותדמים .לבלההאין אחיט
נוקמים .התקרית נסגרת בהוך המשפחה .חז"ל (שבת נ"ה ,ע"ב) מלמדיםסניגוריה על ראובן :תבע עלבונה של
מות רחל עבריעקב לגור באהל בלהה אמתרחל .באראובן והחזוראתמיטתיעקב לאהללאה.נקבל
אמו.אחרי
ת הו"ל ונכל ואת נשאר נאמנים לפשט .ראובן עשה מה שיעשה אבשלום עםגשי דוד כעצתאחיתפל
אתתפיס
(שמ"ב ט"ו),כב) .ראובן התכוון להרחיק לתמיד אתיעקב מבלהה.היא בדור אחד קשישה מראובן ,לכןאין
לדבר על התפרצותמינית .על רוח סניגורית זו מרמזים הטעמים .לפסקה :וישכב את בלהה פילגש אביויש
מערכת טעמים כפולה .מערכת אחת סוגרת אח הפסקה בתוך פ' כב .למלה "ישראל"יש אתנח ,סוף הפסוק
מערכת שניה נגמר הפסוק ב"ישראל" ופה סוף הפסוק .את רצון הסניגוריה אפשר
נמצא תחת "עשר.-לפי
להבין מתוך הבהוב עצמו .בלהה נקראת :שפחה )tb~bיט) אשה (ל',ד; ל"ז ,ב) אמה (ל' ,ג) אבלפילגש רק
כאן .בפילגש לא החמירו כמו באשתאיש.הלוי מירכתי אפרים סלח לפילגשו שזנתה עליו ,דיבר על לבה
והחזירהלגיתו(.שופטים י"ס ,א-ב).
-
450
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il