– ך ש מ ה –
|
:עריאש המ הנהו אין מעסיקים אב עם בנו באותו המוסד. אכן, בדרך-כלל יש הצדקה להוראה :הנושאר הלקת מאז עובד הבן כהלכה, אך קביעות אין לו. שומה עליו להישאר זמני, ולשם-כך מפטרים אותו זוהי דוגמה אחת וכמותה רבות, מהן קשות יותר. מסתבר, שקל יותר ללמד נער מפגר מלאכה למשל: פעולת הניקיון בערים, הנעשית השכם בבוקר, יכולה להיעשות על-ימי מפגרים, אפילו ללא
כי מצפונו של ציבור אינו מתגלה במספרים המפגינים שרותים ודאגה לילדיו הנורמאליים, אלא
באחריותו כלפי מוכי-הגורל ובנכונותו להבטיח גם להם חלק מששים של חדוות-חיים. והנבמו ומוקמ – טלקמה היכן כדאי לקבוע את מקומו של המקלט למפגרים – בעיר, בגבול העיר או בכפר? אם הכיוון הוא למעשה, אז השאלה צריכה להיות: -העובדים בו יכולים ליהנות מן העיר ומאפשרות חינוך ילדיהם-הם. אשר לכפר, הריהו כשר למוסד ממין זה מכל הבחינות: שטח מצומצם בעיר, המכיל רק בתי-מלאכה, או שטח כפרי המוגבל רק לעבודה חקלאית, אינו אשר למלאכות – לא כולן טובות למטרה שקבע לו המחנך ולא כולן מתאימות למצבו המיוחד .החלצה תארקל העיגיה תדימ (א) כוח ההתנגדות של החומר רב יותר מאשר של הנייר והקרטון, ועל כן דרוש כאן בעבודה בעץ גם היא טובה למפגרים. היא מבטיחה אפשרות של עבודה ממושכת ללא העילקה תדובע עולה על כל עבודות ביתרונותיה התיראפבטיים. היתרון העיקרי שאין בה תורדקב הדובעה רמוחלו תוכאלמל ונסחי רבים הם המקצועות והמלאכות שמפגרים יבולים לעסוק בהם. חלק מן המחנכים בעלי-הניסיון דעתם אינה נוחה מן על עבודת החקלאות רבים החולקים. |
|
הטבע מדבר בשפה ברורה ומובנת מאד גם למפגר.
|
|
המפגר מקבל את כל צווי הטבע, בלי שהמחנך יצטרך לשכנע אותו. הוא עומד שם על השינויים בטבע והוא מוכן לפעול לפי השינויים האלה. המפגרים גם מושפעים מברכת האדמה ומפריה. השתתפתי אתם בעבודות חקלאיות שונות כגון תליש גזר, קטיף עגבניות בציר ומסיק זיתים, וראיתים שמחים על השפע ועובדים מתוך שמחה. הם הצליחו בכל עבודת מיון. אין כל קושי להבדיל בין עגבניה גדולה אדומה ובשלה לבין עגבניה קטנה וירוקה, גם לאלה שקשה להם להבדיל בין פס קרטון רחב וצר. בתנאים השוררים בארץ, יוכל לעשות כן בל נשכח את היתרון הכלכלי שבעבודה חקלאית; במוסד שלנו ובמוסדות דומים בחו"ל ראיתי הצלחה רבה בתחום העבודות באחד המוסדות
אין לי כל ספק, שגם בתנאים שלנו יש כר נרחב לפעולה זו. במקצועות-המלאכה השונים – הכנת
חפצי-ערך למתנות, למשחקים ולשרותי בית – אפשר להבטיח תעסוקה למפגרים. אשר לעבודה בחקלאות, הרי בה יוכלו המפגרים למצוא תעסוקה מלאה, מועילה ומכניסה למשק החקלאי .תורעובה תונועב
בכך לא מיציתי עדיין את כל אשר יכול המקלט לתת לחניכיו, בכל אותם העניינים הנמצאים
המפגר אינו מסוגל לקחת דבר מן החיים בעצמו העל-כן העבודה והתעסוקה מהוות בשבילו מעיין
ישועה. ולא רק בגלל זה שהיא מבטיחה לו שטח פעולה ומחיה, מקור להנאה ויסוד לביטחון עצמי, זכותה העיקרית של העבודה היא בכך, שהיא משמשת לו מעיין יחיד. רק אפיק צר, זרימה איטית וקבועה מבטיחים את מערך חייו של המפגר.
השאלה איך יובטח הצמצום חוזרים אנו, אם-כן, אל הצמצום, שבו סוד הצלחתו של המפגר. |
|
התפתחות התחושה המינית בלבד מרחיבה לאין שיעור את שטח הפגיעה ומגבירה את
.הכובמה |
|
במרוצת הזמן יצטרך המחנך לתת את דעתו גם לפתרון שאלה נוספת: במה יצדיק המחנך את הויתורים הרבים שהחיים גזרו על המפגר? במבטו של המפגר אפשר לקרוא לפעמים את התמיהה "למה לא אני?". הם אינם תופסים, שהצלחתם בעבודה מותנית במחנך. תוך תחושת הצלחתם בעבודה, ובכל מה שקשור עם העבודה, הם נוטים גם לנסות בשטחים אחרים, ואז הם נכשלים. העבודה, גם אם היא מצליחה להוות ציר חזק לתנועות-חייו של המפגר, אינה יכולה לשמש טבעת ביטחון מפני ההקרנה של החיים, הקורנת מכל עבר מול המפגר. העבודה גם אינה מסוגלת לסלול לפניו את הדרך לחוויות הצלחה והנאה מחוץ למסגרת חייו המצומצמים. לא נוכל לתת בידי המפגר קנה-מידה בן יוכל לקבוע בעצמו ולעצמו את מידת-יכולתו. כל הטיפול, גם אם הוא נמשך שנים, לא יקנה למפגר כוח שיפוט להכרעה מחוץ למעגל חייו הצרים, המוגבלים והמוגדרים. ואין זאת אומרת, שיש לו כוח-שיפוט להכרעה בתוך מעגל-חיים זה עצמו. חסרון זה אינו כל מי שראה אותם בעבודתם ובפועלם, יעמוד מיד על חוסר כוח-השיפוט.
מורים והורים נוטים להעריך את עבודתו של מחנך מיוחד לפי מידת הצלחתו להקנות לחניכין
ידיעות, בלימודים, בעבודה. אין גישה מוטעית יותר מזו. אמנם, מצויים אצל כל מחנך כמה "עילויים" כאלה, אבל לא אלה הם היכולים לשמש קנה-מידה הלימוד מסתמך על יכולת קליטה ועיבוד, על המיפגש של הלומד עם המציאות הדינאמית,
מחוסר יכולת להכרעה עצמית, מחוסר כוח-שיפוט ומחוסר זיכרון, מוכרח המפגר בעבודתו לעמוד
בפני עובדות קבועות וכל מצב מחייב פעולה הקשורה רק עם מצב זה. כל מצב מחייב תגובה שיחה בצמה בייחמ בושו בצמה תא הנשמ הז עובק השעמ .עובק השעמב תאטבתמה העובק מעשה חדש. בדרך זו מצליח המפגר להשלים דברים הדורשים עשייה.
אך לא תמיד הוא מצליח בכך אצל כל המחנך חייב לשמור על קשר קבוע בין המצב למעשה. התבונה מתגלית לא רק בהמשך נבון ועקבי של פעולות והכרעות, אלא גם, ואולי בעיקר, בכשרון |
|
לדוגמה: כריכת ספר. על המפגר העובד לקחת דף אחר דף ולתפרם יחד. הפונקציה הזאת
נגמרת לאחר שאוזלים הדפים. תנאי יסודי להצלחת הפעולה היא הימצאותם של הדפים המסודרים מימינו או משמאלו של המפגר. שינוי קטן במצב, או רוח המפריחה דף או כמה דפים, אינו מפריע לתהליך האוטומטי של הפונקציה הזאת. במערך המצבים השונים, המחייבים פעולות לגמר כריכת ספר לא מופיע אפוא מצב חדש ולא מופיע כל שינוי מן החוץ, והעפת מספר דפים אינה מחייבת כל פעולה מיוחדת, והדפים בספרו יחסרו, אך בעבודה במכונה יכול הדבר להיות גם מסוכן. המשך הפעולה בעת שהכרחית הפסקה, יכול לגרגר אחריו אסון של פציעה או אסון רציני יותר. |
|
כל הפרעה במהלך התקין של המצבים והפעולות, דורשת עירנות מצד המחנך, לבל יאבד המפגר את החוט המוביל אותו. על המפגר פועל שפע של גירויים ואין לו כישרון של דחיה.
חסר לו המכאניזם לקשור יחד קליטה, עיבוד ומסירה. קליטת גירוי כלשהו דורשת את התרכזותו,
וחסרה לו היכולת להישאר במצבו או בפועלתו כשהוא קולט משהו מן הדינאמיקה של החיים הסובבים אותו. תינימה תורגבתהה עלילת החיים הנרקמת מעבודה, מפעילות, מעשייה ומתחושת הצלחה והנאה, יש בכוחה להבטיח
אך מערך זה של מציאות מוגבלת, שבו מובטח האיזון בין היכולת וההצלחה, נפגם עם גילוי
הסימנים הראשונים של תחושה מיניות עם התבגרותו המינית של המפגר, חודר למעגל חייו גל חזק של תחושה מינית, גל שאינו ניתן לריסון, שהמפגר עצמו נושא אותו בגופו.
עונמל אוה ודיקפתו את הגירוי המיני לא יוכל המחנך למנוע, ואין לו גם היכולת לצמצם אותו, אגו נוטים לדון בבעיות מין של ילדינו כשאנו נושאים אתנו מטען מוסרי, שביסודו מונחות האם מטען מוסרי זה צריך לקבוע גם את יחסינו לבעיות המין של מפגרים, נוכח מצבם המיוחד? |
|
אין אני חושב, שיש לנו הזכות לגזור על מפגרים פרישות נצחית בעוד שחסרים להם
כל היסודות הנפשיים לפרישות כזו. עמדתנו זו גובלת עם אכזריות שאיננה הולמת בשום פנים את תפקידנו ורצוננו לתת להם חדוות-חיים רבה ככל האפשר. |
|
זהו מעין צו-מניעה הפרדת המינים בגיל הבגרות אינה הפתרון, בכל אופן לא פתרון פדגוגי. .תיגוגדפ הניחבמ החירב יהוז ,ינמז , ההפרדה לעולם אינה שלמה. שכן בביקורים הדדיים ובימי החופשה הם נפגשים תישאר ביניהם, ואז אין לצו-מניעה זה כל תוקף. , ההפרדה היא רק במוסדות, ואינה מגינה עליהם מחוץ למוסדות.תינש |
|
דרושה, אפוא, גישה פדגוגית חדשה, הרואה את הדברים באור אחר, גישה חיובית שאינה
."השעת אל" לע תססובמ |
|
,לבא ממה שאנו חרדים הרי זה מן התוצאות: כי ילדים של מפגרים יהיו גם הם מפגרים. יכולים למנוע הולדת ילדים מבלי למנוע חדוות חיים. אלא כיוון שאין אנו יכולים לסמוך עליהם עלינו לעזור להם, ובהסברה אין ערך. כיון שמניעת הלידה צריכה להיות מוחלטת – אפשר להגיע בפעולה כירורגית למטרה כפולה: הבטחת חדוות-החיים ומניעת הלידות, אין אנו הראשונים בפתרון זה. מנהל אחד המוסדות לבנות מפגרות באירופה, הפעיל בשטח חינוכי זה 35שנים, סיפר לי כי מייעצים לבצע פעולות עיקור אצל בנות מפגרות בהסכמת השלטונות בתנאי שההורים סומכים ידם על פעולה זה מנהל מוסד זה אף אמר לי, כי זוגות מפגרים חיים חיי-משפחה מסודרים, כשהבעל עסוק בעבודה והיא במשק בית. אין כל ספק, שמפגר יכול להיות בעל טוב לאשתו וכי מפגרת יכולה להיות אשה טובה לבעלה, כאשר הם משלימים זה את זו. |
|
[הערת עורך אתר "דעת": עניין זה של עיקור מפגרים בעייתי עד מאוד, והניסיון בתחום זה
הראה את "המדרון החלקלק" שעיקור אדם בעל כורחו מוליך אליו]. |
|
נשאלתי לא פעם, מה דעתי על שידוך לבן מפגר או לבת מפגרת שהגיעו לפרקם. ההורים מעמידים שאלה זו מכמה סיבות: – האמונה כי הנישואים, בייחוד לבת, יביאו בעקבותיהם ריפוי או השתלבות במעגל החיים; – הגישה הדתית שאין לתת לילדים שיתבגרו לחיות ללא קיום המצווה הגדולה "בן 18ללא . "הריבעב וימי לכ הפוח – וסיבה נוספת: הרצון להעביר את הדאגה ואת העול משכם ההורים על שכמי הכלה או החתן. הורים לבנות מפגרות נוהגים לקנות חתן בכסף. אך על הרוב מזניח החתן שנקנה בכסף את |
|
בת מפגרת ואילמת, שהוריה העשירים השיאוה לגבר נואף ונוכל חסר כל רגש אנושי. האב תיגולוכיספ דיב .התוינויח תא ריבגתו ותב לש היתושגרה תא רישעת תוהמאה יכ ,הוויק דקה מעביר לפנינו האמן את רקמת הקשר של האישה לבעלה, את הציפייה לבואו ואת האכזבה הקשה על העדרו. היא החלה למאוס באוכל, פסקה לעלות על מיטתה, דומם ישבה והביטה על מחוגי השעון, שהיו לה לעדות על הזמן העובר. והסוף הטראגי: בעלה .תוחנאל הבזועו התוא הכמ |
|
זוכר אני שבילדותי היו מעמידים חופות של מפגרים בבית- הקברות של הקהילה. כל הקהילה סמכה על "מצווה" זו, בה קיוו לכפר על עוון העדה בעת מחלות ומגפה. אכן צורה נאה של כפרת .עשפל התוא תוכפוה היתואצותש "הווצמ" ידי-לע תונווע לא לפתרונות מעין אלה כוונתי. אם "נרד" לעולמו של המפגר, אזי נגיע למסקנה שהוא אינו מוכרח
בשבילנו האהבה היא לא רק פונקציה מינית, אלא מכלול של צירופים המחייבים והמנשאים אותנו
גם מחוץ ובלי הפונקציה המינית. והנה נוטים אנו לחשוב, שבלי הצירופים האלה האהבה אינה .הבהא
חושבים אנו, שכיון שחסרים לו למפגר אותם האלמנטים הנפשיים והתבונתיים לצרף את הצרופים
שאנו רגילים לראות בהם תנאי לכל קשר של אהבה, לא יצלח הוא לרקום רקמת אהבה. דעה זו אינה נכונה שכן למרות דלותם יכולים מפגרים להפתיע אותנו ברקמת קשרי אהבה חזקה ואיתנה, בצירופים אחרים. בניין משפחה בין שני מפגרים אינו רק קשר כלכלי סוציאלי, הוא יכול ליהפך למקור בטוח של שמחת חיים.
אין זאת אומרת, שכל זוג מפגרים ראוי לקשר כזה. |
|
בחירת בן-זוג או בת-זוג היא חשובה במקרה הנדון יותר מאשר אצל נורמאליים. הקשר
הוא לתמיד, מחוסר כל יכולת הכרעה לניתוקו. הקמת הקשר המשפחתי בין מפגרים הוא לא רק עניין למחנך, בבעיה זו יפסוק המחנך, הרופא, ועובד הסוציאלי או המשפטי וההורים – במשותף. הם יקבען את מידת ההתאמה בין הזוג, יבדקו את בסיסם הסוציאלי כלכלי, יפתרו את הבעיה מצדה הרפואית. המחנך לא יוכל על-כן ליעץ להורים בלי שיובטח שיתוף-הפעולה בין כל הגורמים האלה. |
|
מטעמים רבים אנו רחוקים עדיין מפתרון הבעיה בדרך זו שאני מציע אותה, אך אין לי כל ספק, כי בעתיד הלא רחוק יהיו הורים, וביחוד אמהות, מוכנים לפתרון רפואי-חינוכי סוציאלי זה. |
|
הרבעש הדלי לש המסקל הבשנ ,רגפמ רוחב .ינפל אבוהש ,ביצעמ הרקמ חוכשל לכוא אל
על פניו ברחוב. הוא ניגש אליה וליטף את שערותיה ליטוף קל, ועל-כך הובא לדין. הדיון המשפטי נמשך זמן רב והוא גרם להורים ולבני המשפחה כאב ועלבון רב. לבחור היה מזל: ברגע האחרון מנעו מאזרחים, שהזדעזעו מה"חוצפה" הזו, לעשות בו שפטים. מקרה זה אירע סמוך למקרה אונס ורצח של ילדה צעירה על-ידי פושע מיני מועד. המפגר לא ידע, כמובן, שגילוי יחס של חיבה לילדה שמצאה הן-בעיניו יעורר את זעפם של עוברים-ושבים .יטפשמ רוריב וירחא רורגיו |
|
רמאמה תליחתל הרזח |
|---|
