בראשית מ-מא: החלומות בסיפור יוסף

יולי 19, 2010 · מאת מנשה דובשני (pdf) · בית

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫החלומותבסיפוריוסף‬
‫מאת‬

‫מנשה דובשני‬
‫סיפוריוסףכוללום"?החלומותהמופיעים ל"ז‪ ,‬ב)‪ ,‬אבל כנראה שיעקב ובניו עסקו‬
‫בשלושה זעות‪:‬‬
‫גם בעבודת אדמה‪ ,‬כמו יצחק‪ .2‬מכל מקום‪,‬‬
‫שני חלומותיוסף בנערותו‪ ,‬שני החלומות יכול היה יוסף לראות בסביבתו ב"עמק‬
‫של שרי פרעה ושני החלומות של פרעה‪ .‬חברון" (י"ד) גידול תבואה עלידיאיכרים‬
‫כנעניים‪ .‬בלילה היה יוסף מביט השמימה‬
‫נעיין תחילה בחלומותיוסף‪.‬‬
‫(כמו אברהם ‪ -‬ט"ו‪ ,‬ה)‪ ,‬ורואה את הירח‬
‫א‪ .‬חלומותיוסף‬
‫ואת מערכות הכוכבים‪.‬‬
‫יש בספר בראשית חלומותמסוגיםשונים‪:‬‬
‫ברם‪ ,‬בשני החלומות רואה יוסף לא‬
‫"שבע יעקב" הוא חלום בעל משמעות תמונות סטטיות‪ ,‬טבעיות‪ ,‬אלא פעולות;‬
‫אישית‪ ,‬לאומית ודתית; פרעה חולם על בשני החלומות ישנה תנועה‪ ,‬והפעולות הן‬
‫בעיות הכלכלה המצרית;ואילו חלומותיוסף בלתי טבעיות‪ ,‬אפילו מנוגדות לחוקי הטבע‪.‬‬
‫הם בעלי משמעותאישית בלבד‪.‬הםנותנים בתלום הראשוןיש שלוש פעולות מתמיהות‪,‬‬
‫ביטוי ציורי לאגואיזם‪ ,‬לגאווה‪ ,‬להתנשאות ולפני כל אחת מהן מופיעה המלה "והנה"‪.‬‬
‫ולשאיפות הגדלות והשלטון של יוסף‪ ,‬הם אפילו אם לא הפתיעה את יוסף העבודה‬
‫מביעים את המשאלות הגנוזות שבלבו‪ ,‬החקלאית כשהיא לעצמה‪ ,‬היתה אולי הפ‪-‬‬
‫מאלמים תעה בעבודה 'הכמכותפת של כל שנים עשר‬
‫בחלומו הראשון‪" :‬דהנה‬
‫אנחני‬
‫אלומים בתוך השדה‪ ,‬והנה‬
‫קמה אלומתי האחים יחד; מכל מקום‪ ,‬שתי הפעולות‬
‫וגם ניצבה‪ ,‬ההנה תסובינה אלומותיכם מאתרות ודאי מפתיעות ובלחי טבעיות‪:‬‬
‫ותשתחוין לאלומתי" (בראשית ל"ז‪ ,‬ז)‪" .‬והנ'ה קמה גלימתי וגם ניצבה" ‪ -‬אין‬
‫בחלומו השני‪" :‬הנה חלמתי חלום עוד‪ ,‬אלומה יכולה לקום מכוח עצמה ולהתיצב‬
‫והנה השבה? דהירת ואחד עשר כוכבים איתן‪" .‬והנה תסובינה אלומותיכם ותשת‪-‬‬
‫משתחוים לה' לשם‪,‬ט)‪.‬‬
‫חוין לאלומתי"‪ .‬ודאי שאין בכוחן של‬
‫בשני החלומות מופיעה המלה "והנה"‪ ,‬אלומות להסתובב ולהשתחוות‪ .‬אלומתו של‬
‫המביעה את יסוד התמיהה וההפתעה שב‪ -‬יוסף עומדת במרכז‪" ,‬בתוך רעידה"‪ ,‬וה‪-‬‬
‫חלום‪ .1‬בשני החלומות לקוחה התמונה אלומות של האחים סובבות ומשתחוות‬
‫מחיי היומיום הטבעיים‪ ,‬ואיז בה שום לאלומתו‪ .‬בשני החלומות קימת תנועת‬
‫דבר דמיוני‪ ,‬או בלתי טבעי (בניגוד לחלו‪ -‬ההשתחוות‪.‬‬
‫גם בחלום השני‪ ,‬השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‬
‫מות אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬סולם יעקב)‪ .‬ניתן‬
‫לשער כי יוסף הי בהווי זה‪ .‬כיום עסק הם תופעה טבעית‪ ,‬אבל איך יכולים הם‬
‫בצאן ("היה רועה את אחיו בצאן" ‪ -‬להשתחוות ? אולי התכוון יוסף לא לכוכבים‬
‫‪- 1‬מלהזו נשנית בסיפורהחלים כמה פעמיםכוילצ=ר גורל תמיהתו של החלום"(א‪ .‬כהנא‪,‬‬
‫שרושתועי לם' בראשית‪ ,‬תרס"ד‪,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.)116‬‬
‫‪" 2‬מכאן שעסק יעקב גם בחקלאות‪ ,‬כמו יצחק אביו‪ ,‬אף כי עיסוקו העיקרי היה בגידול‬
‫בהמות‪ ,‬אך אל נכון מעיר הרמב"ן "כי הראוהו שעלידי אלומות ותבואה ישתחוו לו" ‪-‬ד‪.‬צ‪.‬‬
‫הווזמן‪,‬פירוש לס'בראשית‪ ,‬כרךב'‪,‬בני ברק‪,1971 ,‬עמ' תקסד‪.‬‬
‫‪557‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫‪%‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫מנשה וובשני‬

‫בודדים‪ ,‬אלא לקונסטלציות 'טל כוכבים‪.‬‬
‫החלום השני‪ ,‬וויווווייו יומה כל כך‬
‫לחלום הראשון מחזק את אמיצתם של קמי‬
‫החלומות‪ .3‬ואמנם‪ ,‬עתידיוסף לפרש לפרעה‬
‫את חלומו השני כחיאק לחלומו הראשון‪:‬‬
‫"ועל הישנות החלום אל פרעה פעמיים‪,‬כי‬
‫נכון הדבר מעם האלהים‪ ,‬וממהר האלהים‬
‫לעשותו" (מ"א‪ ,‬לב)‪ .‬לכן התיחסו האחים‬
‫אל חלומותיוסף בחרדה ובפחד עמוק‪ ,‬וטמא‬
‫יתגשמו‪ .‬אמנם‪" ,‬אין מראים לאדם בחלום‬
‫אלא מהרהורי לבו"‪ ,‬אבל הופעתשני חלו‪-‬‬
‫מות דומים בעלי משמעות אחת מעוררת‬
‫את החשש כי יש בהם "הבטה לפנים" אל‬
‫מאורעות אשר יתרחשו ויתגשמו בעתיד‪.‬‬
‫חלומות יוסף אינם רקביטוי למשאלות לבו‬
‫הגנוזות‪ ,‬אלא ביטוי ציורי למה שאכן‬
‫יתרחש בעתיד‪ ,‬וכך אמנם נתפסו תלושות‬
‫י אחיו‪ ,‬ו"אביו שמר את הדבר"‪,‬‬
‫יוסף עליד‬
‫כלומר‪ :‬זכר את הדבר‪ ,‬ציפה שהחלום‬
‫יתגשם‪,‬ואולי אף רצהבכך‪.‬‬
‫הפחד מפני התגשמות החלום בעתיד‬
‫עשוי לבאר לנו את ההבדל בתגובת האחים‬
‫בין החלום השני לראשון‪ .‬בפסוק ה נאמר‪:‬‬
‫"ויחלום יוסף הלוםויגד לאחיו‪,‬ויוסיפו עוד‬
‫שנוא אותו"‪ .‬ובכן השנאה ליוסף היתה‬
‫קיימת גם לפני סיפור חלומותיו‪' ,‬והיא נבעה‬
‫משלוש סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬אהבתוהיתירה של‬
‫יעקב ליוסף‪" :‬וישראל אהב את יוסף מכל‬
‫בניו‪,‬כי בן זקונים הוא לו" (ג)‪ .‬הוא אהב‬
‫אתיוסףאפילו יותר מאשר אתבנימין‪ ,‬שה‪-‬‬
‫תואר "בן זקונים" מתאים לו יותר מאשר‬
‫ליוסף‪ ,‬כנראה משום שבלידת בנימין מתה‬
‫רחל‪ ,‬אשתו האהובה‪" .‬ויראך אחיוכי אותו‬
‫אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו‪ ,‬ולא‬
‫יכלו דברו לשלום" (ד)‪ .‬שנית‪" ,‬ויבא יוסף‬
‫את דיבתם רעה אל אביהם" (ב)‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫"ועשה לו כתונת פסים" (ג)‪ .‬כתונת פסים‬

‫נהגו ללבוש כתקופת המקרא בני מלכים‬
‫ונסיכים (תמר בת דוד‪ ,‬למשל ‪ -‬שמואל ב'‬
‫י"ג‪ ,‬יה)‪ ,‬ואחי יוסף ראו בכתונת זו סמל‬
‫מוחשי של הפלייתו לטובה‪ .‬לכן גם ביצעו‬
‫בה את מעשה נקמתם‪ ,‬לאחר מכירת יוסף‬

‫(לא‪-‬לב)‪.‬‬

‫נוסף על שלוש הסיבות הנזכרות באו‬
‫החלומות והגבירו את שנאתם‪ .‬קשה להבין‬
‫לשם מה היה צריך יוסף לספר את חלומו‪-‬‬
‫תיו‪ ,‬ולא שמרם לעצמו‪ ,‬אבל התנהגותו‬
‫בשלב זה של חייו‪ ,‬בהיותו נער מפונק‬
‫ומופלה לטובה על ידי אביו‪ ,‬אינה מעידה‬
‫על צניעות וענווה‪ ,‬אלא על גאווהויהירות‪,‬‬
‫ואפילו על חוסר פקחות‪ .4‬עתידיוסף לשנות‬
‫את תדמיתו ואת מידותיו‪ ,‬לאחר עומדו‬
‫במבחנים קשים שליסוריםופיתויים‪.‬‬
‫מעניין שבטני החלומות לא יוסף עצמו‬
‫הוא הפותר את משמעותם‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פישודאי‬
‫הבין את הנמשל‪ .‬בחלום הראשון פותרים‬
‫אחיו את החלום‪ .‬הם אומרים לו בכעס‪:‬‬
‫"המלוך תמלוך עלינו ? אם משול תכשול‬
‫בנו?"‪ .‬הם הבינו אפוא את החלום כנבואת‬
‫התנשאות ושלטת עליהם‪ .‬המספר שם כאן‬
‫בפי האחים רמז ראשון למה שעתיד להת‪-‬‬
‫רחש‪ ,‬כאשר יהיה יוסף שליט על ארץ‬
‫מצרים‪ .‬המלים "שנא ו"שנאה" מופיעים‬
‫בפיסקה זו שלוש פעמים ד‪ ,‬ה‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫לא נאמר כי את החלום הראשון סיפר‬
‫יוסף לאביו‪ .‬את ההלום השני סיפר "אל‬
‫אביו ואל אחיו" (י)‪ ,‬שהרי בתלום הראשון‬
‫אין אלומה המייצגת את אביו‪ ,‬ואילו בחלום‬
‫השני מוכןמידגי השמשמייצגת את האב‪.‬‬
‫מאחר שרחל לא היתה עוד בהיים‪ ,‬אפשר‬
‫היה לפרש את הירח כמייצג את בלהה‪,‬‬
‫שפחת רחל‪ ,‬שודאי גידלה את יוסף‪ ,‬או את‬
‫לאה‪ ,‬אשת יעקב‪ .5‬מענייןכי בחלום השני‬
‫לא האחים הם הפותרים את החלום‪ ,‬אלא‬

‫‪ 3‬הוממן טוען כי הישנות החלום כאן איננה משמשת לחיזוק‪ ,‬בי כל חלום רומז לתקומה‬
‫שונהי החלום הראשון רמו לזמן שבו באו האחים לבדם למצרים (מ"ג‪ ,‬כו)‪ ,‬והשני לזמן שבו‬
‫כל‪,‬ביתיעקבהכיר בגדולתיוסף (מ"ט‪,‬כו) ‪-‬הופמן‪ ,‬עמ' תקמו‪.‬‬
‫‪" 4‬מכאן נראה בעליל שלא היה יוסף מסיח לפי תומו בספרו חלומותיו‪ ,‬כי אם מתכתן‬
‫להודיע את אביו ואת אחיו שחלם חלומותיו להם‪ ,‬ואם כן‪ ,‬לא מחכמה עשה יוסף להעיר קנאת‬
‫‪ .‬ללמדך שלא היה יוסף חכם מאוד" (ארליך א'‪ ,‬מקרא כפשוטו‪ ,‬כרך א'‪,‬‬
‫אחיו וכעס אביו‪..‬‬
‫ויורק ‪ ,1969‬עמ' ‪.)101‬‬
‫ני‬
‫‪" 5‬והלוא אמך כבר מתה‪ .‬והוא היהיודע שהדבריםמגיעין לבלהה‪ ,‬שגידלתו כאמו‪ ,‬ורבותינו‬
‫למדו מכאן שאין חלום בלא דברים כסלים‪ ,‬ויעקב נתכתן להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו‪,‬‬
‫‪ .‬כשם שאי אפשר באמך כך השאר הוא בטל" (רש"י עלפי מדרש בראשית הבא)‪.‬‬
‫לכך אמר לו‪..‬‬

‫‪558‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬
‫החלומות בסיפור יוסף‬
‫[ח‬
‫יעקב הוא הפשר אותו‪ .‬כנראה שהאחים לקות מהסביבה הארצית של יוסף‪ .‬החלום‬
‫פחדו לפתור אותו‪ ,‬או לפחות לא העזו לבטא השני ‪ -‬ממראות השמים; נחלום הראשון‬
‫בפיהם את פתרונו‪ .‬ההישנות של החלום משתתפים שנים עשר האחים ושתים ומברה‬
‫י אלומתו;‬
‫הפחידה אותם כי הם האמינו בחלומות‪ .6‬אלו‪,‬מות‪ ,‬ויוסף מיוצג על יד‬
‫יעקב גוער ביוסף (אוליכדי להפיס את דעת בחלום השני משתתפים רק אחד עשר‬
‫האחים)‪ ,‬אבל הוא "שמר את הדבר"‪ ,‬שמא כוכבים‪ ,‬אבל גם השמש והירח‪ ,‬ויוסף אינו‬
‫ישבו ממש‪,‬ואילוהאחיםהוסיפו את קנאתם מיוצג עלידי שוםכוכב‪ .‬הכוכבים משתחוים‬
‫על שנאתם (יא)‪ ,‬וכל כך גדולה היתה לו‪ .‬אין ספק שהחלום השני הוא הרבה‬
‫שנאתם וקנאתם עד שהיו מוכנים להורגו‪ .‬יותר מפתיע‪ ,‬דמיוניויומרני מהחלום הרא‪-‬‬
‫גם יעקב וגם יוסף לאיכלו להעל'ות בדעתם שון‪ .‬יוסף מושל לא רק ‪,‬בארץ‪ ,‬אל'א גם‬
‫ששנאת האחים היא עמוקה כל כך ומסוכנת בשמים‪ ,‬לא רק על אחיו‪ ,‬כי אם גם על‬
‫כל כך‪ .‬יוסף מכונה בפי האחים‪" :‬הנה בעל הוריו‪.‬‬
‫החלומות הלזה בא" (‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫את‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה‬
‫יטו)‪.‬ונכהלרגנמוילה ספוגה שני‬
‫ומ‪-‬‬
‫לעג ושנאה‪" .‬ועתה לכ‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬ואמהנו כינים את הקורא לקראת המאורעות המפ‪-‬‬
‫חיה רעה אכלתהו‪ ,‬ונראה מהיהיו חלומו‪ -‬תיעים המצפים לו בעתיד‪.‬‬
‫תיו"‪ .‬ובכן‪ ,‬שוב התלהמות! החלומות רדפו‬
‫אחריהם יום ולילה והדריכו את מנגחתם‪ .‬ב‪ .‬החלומות של שר המשקים ושל שר‬
‫האירוניה בסיפור זה היא שהאחים רצו האופים‬
‫להמיתו ומכרההו לעבד כדי שלא יתגשמו כמו בחלומות יוסף מופיעים גם בסיפור‬
‫חלומותיו‪ ,‬אבל דוקא מכירתו היא הסיבה על שרי פרעה שני חלומות‪ ,‬אבל לא של‬
‫להתגשמות חלומותיו‪ .‬עלייתו וגדולתו של איש אחד‪ ,‬אלא שלשניאנשים‪ .‬לכןמרובים‬
‫יוסףהיו תוצאה של כשרונו לפתור חלרמות‪ ,‬ההבדליםביןשני החלומות‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שיש‬
‫והאחים הם עצמם היו הגורם לעלייתו בהם הרבה יסודות כשותפים‪ .‬נעיין תחילה‬
‫העתידה‪ ,‬בזה שמכרוהו‪ ,‬כדי לבטל את בנקודות השוות שבשני ‪,‬החלומות‪.‬‬
‫חלומותיו‪' .‬החלומות מהווים אפוא את החול‪-‬‬
‫א‪ .‬גם כאז מקדמת כל חלום המלה‬
‫י‬
‫ייווסתף‪:‬הממכגישררתוותלבעיןבדהשלבים העיקריימבה‬
‫יר "והנה" ‪-‬‬
‫ו‬
‫במצרים‪ ,‬יציאתו מהב‬
‫חלום שר המחוקים‪" :‬והנה גפן לפני‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫בבית הסוהר ועלייתו הפתאומית לאר‬
‫ובגפן שלושה שריגים‪ ,‬והיא כפורחת‪ ,‬עלתה‬
‫פרעה‪.‬‬
‫ניצה‪ ,‬הבשילו אשכלותיהענבים‪ ,‬וכוס פרעה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫"‬
‫השו ‪ -‬בשני‬
‫בידי‪ ,‬ואקח את הענבים ואשחט אותם אל‬
‫ן‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ה‬
‫המראותטבעיים‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ט‬
‫כוס פרעה‪ ,‬ואתן את הכוס על כף פרעה"‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ף‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫בשני ההלומות‬
‫‬‫א‬
‫ל‬
‫(‬
‫(מ'‪ ,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫לומתו או לעצמו)‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫את‬
‫חלום שר האופים‪" :‬אףאני בחלומי‪ ,‬והנה‬
‫הכהבאל'ות הגנוזות בנפשו להתנשאות על‬
‫שלושה סלי חורי על ראשי‪ ,‬ובסל העליון‬
‫בני משפחתו‪ .‬שני החלומות עתידים להת‪-‬‬
‫ם מכל מאכל פרעה‪ ,‬מעשה אופה‪ ,‬זהעזף אוכל‬
‫גשם‪ .‬את שניהם הוא מספר ל‬
‫אסחףי‪.‬ו‪ ,.‬ושניה אותם מן הסל מעלראויי" (שם‪ ,‬טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫מגבירים את שנאת האחים ליו‬
‫ב‪ .‬בשני החלומות המספר שלושה הוא‬
‫השונה ‪ -‬את החלום השני מספר יוסף‬
‫גם לאביו‪ ,‬לאחר החלום השני נוספה לאחים מרכיב יסודי‪ .‬בתלום הראשון נראים בגפן‬
‫הקנאה על השנאה‪ ,‬אח החלום הראשון שלושה שריגים‪ .‬הגפן מופיעה בהילושה‬
‫פותרים האחים‪ ,‬את השני ‪ -‬יעקב‪ .‬בהלום מצבים‪ :‬היא פורחת‪ ,‬אחר כך מעלה ניצה‬
‫הראשון נעשות שלוש פעולות‪ ,‬בחלום השגי (כלומר‪ :‬הפרח הופך לפקע‪ ,‬שממגו מתפתח‬
‫גצנךית פצולה אחת בלבד‪ .‬החלום הראשון הפרי)‪ ,‬ולבסוף מבשילים האשכולותענבים‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫"היה נראה להם שזהו פתרון החלום‪ ,‬וגם האמינו שאפשר שיתאמת הדבר באיזה צד‪,‬כי‬

‫בהיות אביו אוהב אותו מכל בניו אולי ישימהו נגיד עליהם" (צד"ל‪ ,‬פירוש על התורה‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב תשכ"ו‪ ,‬עמ' ‪.)151‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪559‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫מנשה וובשני‬

‫‪1‬‬
‫‪,‬גלותית המצבים באים במהירות ובתכיפות‬
‫זה אחר זה ללא הפסק ומןבין מצב למצב‪.‬‬

‫שר המשקים עושה בחלום שלוש פעולות‪:‬‬
‫הוא לוקח את הענבים מהגפן‪ ,‬סוחט אותם‬
‫אל כוס פרעהונותן את הכוס על כף פרעה‪.‬‬
‫המלה "כוס" מופיעה שלוש פעמים‪ .‬גם‬
‫השם פרעה מופיע שלוש פעמים‪ .‬התמונה‬
‫כוללת שלושה עצמים‪ :‬הגפן‪ ,‬הכוס וכף‬
‫פרעה‪ .‬בחלום השני נושא שר האופים על‬
‫ראשו שלדשה סלים‪ ,‬וגם בו כוללת התמונה‬
‫שלושה עצמים‪ :‬הסל‪ ,‬העוף האוכל מן הסל‬
‫וראשו שלהשר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשני החלומוה לקוהההתמונהמההווי‬
‫היומיומי‪ ,‬שבוחיהחולם‪ .‬שר המשקים חולם‬
‫ן ופרעה‪ .‬שרהאופיםחולם‬
‫עלגפן‪,‬ענבים‪,‬יי‬
‫על מאכלים ועוגות‪ .‬כל העצמים הנראים‬
‫בחלומות הם טבעיים‪ ,‬לאדמיוניים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפיתרון של שלועזת השריגים ושל‬
‫שלושת הסלים הוא אחד‪ :‬שלושה ימים‬
‫(יג‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫ה‪ .‬בשני החלומות כוללים הפתרונות את‬
‫המשפט‪" :‬ישא פרעה את ראשך"‪ ,‬אבל‬
‫משמעות הביטוי בחלום הראשון היא‪:‬ירים‬
‫את ראשך‪ ,‬יפקדך לטובה‪ ,‬וכחלום השני‬
‫יסיר את ראשך‪.‬‬
‫ועתהההבדליםביןשני החלומות‪:‬‬
‫א‪ .‬בחלוםהשניישנה פעולה אחת בלבד‪:‬‬
‫העוף אוכל את העוגות מן הסל העליון‪.‬‬
‫בתלום הראשון פעולות רבות‪( .‬מבחינה‬
‫זאת קיים דמיון לחלומות יוסף‪ ,‬שגם בהם‬
‫פעולות אהדות בחלום הראשון ופעולה אחת‬
‫בשני)‪ .‬כבר ראינו שהגפן עוברת במהירות‬
‫שינויים מהותיים‪ .‬אין אפילו ואו חיבור‬
‫בין המלים‪" :‬והיא כפורמת‪ ,‬עלתה ניצה‪,‬‬
‫הבשילו אשכלותיה ענבים"‪ .‬במו בהלומות‬
‫יוסף גם כאן הפעולה הנעשית בגפן היא‬
‫בלתי טבעית ומנוגדת לחוקי הטבע‪ .‬גפן‬
‫אינה יכולה לפרדה ולהבשיל בזמן אחד‪.‬‬
‫בניגוד לפעולות הגפן נעשות פעולות השר‬

‫באיטיות‪" :‬ואקח את הענבים‪ ,‬ואשחט אותם‬
‫אל כוס פרעה ואתן את ה'כוס על כף פרעה"‪.‬‬
‫התמונה דינאמית מאוד ומגוונת מאוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיתרון של החלום הראשון הוא‬
‫לטובה (טז)‪ .‬הפיתרון של החלום השני‬
‫הוא לרעה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שר המשקים אקטיבי בחלומו‪ .‬החלום‬
‫כולו מלא תנועה ופעילות‪ .‬השר פועל‪,‬‬
‫עובד‪ ,‬לוקה את הענבים‪ ,‬סוחט אותם‪ ,‬מגיש‬
‫את הכוס‪ .‬לעומתו נשאר שר האופיםפסיבי‬
‫לגמרי בכל חלומו‪ ,‬אין הוא עושה שום‬
‫דבר‪ .‬הוא גם אינו מכסה את הסל‪ ,‬לבל‬
‫יאכל ממנו העוף‪ ,‬ואינו מנסה לגרש את‬
‫העוף‪ .‬ייתכן שהבדל זה בין שני החלומות‬
‫הוא שעזר ליוסף לפתור את חלומו של שר‬
‫המשקים לחיים ואת חלומו של שר האופים‬
‫למוות‪.7‬‬
‫בסיפור על שרי פרעה אנו רואים את‬
‫השינוי המהותי שחל בדמותו של יוסף מאז‬
‫נמכר לעבד‪ .‬בניגוד ליוסף "חולם‪ ,‬המגלה‬
‫גאווה וכמיהה לשלטון‪ ,‬יוסף הפותר הלו‪-‬‬
‫מות הוא עניו וצנוע‪ .‬את הכמתו אין הוא‬
‫מייחס לעצמו‪" :‬הלואלאלהיםפתרונים"(ח)‪.‬‬
‫שינוי זה מורגש ביתר שאת בסיפור על‬
‫פתרון חלומותפרעה‪.‬‬
‫של‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ה‬
‫הש‪-‬‬
‫מבחינה ספרותית‪ ,‬שני‬
‫רים משמשים הקדמה והכנה להלומותפרעה‪.‬‬
‫שניהם מקדימים את המאוחר ומרמזים על‬
‫העתיד‪ ,‬שניהם מתגשמים‪ ,‬אבל ההתגשמות‬
‫במקרה זההיא מהירה מאוד‪ ,‬לאחר שלושה‬
‫ימים‪ ,‬בניגוד לחלומות יוסף המתגשמים‬
‫לאחר שלוש עשרה ועשרים ווסתים שנה‪.‬‬
‫חלימות השרים נבדלים מחלומות פרעה‬
‫ודומים לחלומות יוסף בזה שאינם כוללים‬
‫תוכן כללי‪ ,‬לאומי‪ ,‬או דתי‪ ,‬אומדיני‪ ,‬אלא‬
‫עוסקים באישיותם של ההולמים‪ .‬הם משק‪-‬‬
‫פים אמנם את המשטר המדיני במצרים‪:‬‬
‫מונרכיה אבסולוטית‪ ,‬שבה המלך הוא המ‪-‬‬
‫חוקק‪ ,‬השופט והמבצע‪ .‬פרעה מחליט‬

‫‪ .‬נראית מתוך חלומו שקידתו‪ ,‬חריצותו‪,‬‬
‫‪" 7‬שר המשקים הרואה את עצמו כעובד וכפעיל‪..‬‬
‫‪ .‬אלא‬
‫תשומת לבו לעבודתו‪ ,‬מידת אחריותו‪ .‬ואולם שר האופים רואה עצמו בלא שום עשייה‪..‬‬
‫‪ .‬כבר העיד על עצמו ועל רשלנותו‪ ,‬על עצלנותו ועל‬
‫עומד במקומו והמאפה מוכן בסלים‪..‬‬
‫זלזול ‪,‬במלאכתו‪ .‬סופו של האיש הזריז במלאכתו "לפני מלכים יתיצב"‪ .‬סופו של הרשלן‪,‬‬
‫הפושע במלאכתו לתלייה" ~בנו יעקב בפירושו‪-‬לבראשית‪ ,‬מובא בספרה ואל נ‪.‬לייברביץ‪,‬‬
‫בראשית‪-,‬‬
‫ירושלים תשכ"ז‪,‬עמ' ‪.)301‬‬
‫עיונים בס'‬
‫‪560‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫החלומות בסיפור יוסף‬

‫[ט‬

‫כלהרעיונות האלהמתגלים בבהירות רבה‬
‫מטרירות לבו על החיים והמוות וטל מריה‬
‫החלומותמריים לנו הלקגמזהווי וכל ארנחן בחלומות פרעה‪.‬‬
‫חלומות‬
‫המלכות‪ .‬גרם‪ ,‬התפקיד העי‬
‫לשמשקריגו'רטםל ואמצעי ג‪ .‬חלומותפיעה‬
‫השרים בסיפור הוא‬
‫החלום הראשון ‪"-‬והנה עומד על היאור‪,‬‬
‫המקפיץ את יוסף מבירא עמיקתא של בית‬
‫הסוהר לאיגרא רמא של ארמון פרעה‪ .‬גהנה מן היאור עולות שבע פרות יפות‬
‫המניע את הקפיצה המפתיעה הזאת הוא מראה ובריאות בשר‪ ,‬ותרעינה באחו‪ .‬והנה‬
‫שר המשקים‪ ,‬אשר שכח אתיוסף‪ ,‬אבל הוא שבע פררת אחרות ערלות אחר"הן מן היאור‪,‬‬
‫נזכר בו לאחר שנתיים‪ ,‬כאשר מבקש פרעה רעות מראה ודקות בשר‪ ,‬ותעמודנה אצל‬
‫הפרות על שפת היאור‪ .‬ותאכלנה הפרות‬
‫פותרלחלומותיו למ"א‪,‬ט)‪.‬‬
‫בגלל חלומותיו הושלך יוסף אל הבור רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות‬
‫בעמק דותן ונמכר לישמעאלים‪ ,‬או נגנב יפות המראה והבריאות" (מ"א‪ ,‬ז‪-4‬ד)‪.‬‬
‫החלוםהשני ‪-‬יוהנה שבעשבלים עולות‬
‫יהמדינים‪ .‬בגלל פתרון חלומותיו של‬
‫עליד‬
‫פרעה נעשה משנה למלך ושליט במדינה בקנה אחד בריאות וטובות‪ .‬והנה שבע‬
‫המצריתהגדולה‪ .‬פתרון החלומות שלאחרים שבלים דקות ושדופותקדים צומחותאחריהן‪.‬‬
‫הוא אשר הביא להגשמת החלומות של ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים‬
‫הבריאות והמלאות‪,‬וייקץ פרעה והנה חלום"‬
‫עצמו‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שיוסףמייחס את פתרון ההלו‪-‬‬
‫גם כאן המלה "והנה" מביעה את ההפתעה‬
‫מות לאלהים‪ ,‬ולא לחכמתו‪ ,‬אין ספק‬
‫שבסיפור יוסף החכמה היא המקנה ליוסף שבחלום‪ .‬היא מופיעה שלוש פעמים בכל‬
‫הצלחה ועלייה גם בבית פוטיפר‪ ,‬גם בבית חלום‪ ,‬אבל בחלומות פרעה תופס מקום‬
‫הסוהר וגם בארמון פרעה‪ .‬החכמה של יוסף מרכזי לא המספר שלושה (‬
‫י‬
‫המספרשהשובאע‪:‬הקוב‬
‫שבע‬
‫המלויה אמונה עמוקה באלהים‪ ,‬שהיא מקור בחלימות השרים)‪ ,‬אלא‬
‫חכמתו והסיבה היחיהה לכל ההתרחשויות פרות‪ ,‬שבע שבלים‪ ,‬שבע שנים‪ .‬שלושה‬
‫הוא האידיאל של ספרות החכמה‪ :‬חכם ירא ושבעה הם מספרים טיפולוגיים בספרות‬
‫המקראית‪ .‬ההפתעות שבכל החלומותבסיפור‬
‫אלהים‪,‬עניווצנוע‪.‬‬
‫גם בחלומות יוסף וגם בחלומות השרים‪ ,‬יוסף הם חלק מההפתעות המרובות בהן‬
‫וכן בחלומות פרעה‪ ,‬מתרחשות הפעולות מצטיין סיפור זה‪ ,‬והדבר המפתיע ביותר‬
‫בניגוד לחוקי הטבע‪ ,‬זהו היסוד הציורי בכל הסיפור הוא ההתגשמות של התלומות‬
‫המפתיע שבחלומות‪ .‬זהו גם ההישג האמ‪ -‬המפתיעים‪.‬‬
‫נ של המספר‪ ,‬היוצר תמונות אמנותיות‬
‫בניגוד לחלומות יוסף והשרים‪ ,‬אין חלו‪-‬‬
‫פונתטיסטיות מרתקות‪ ,‬מלאות צבעים ותנועות‪ ,‬מות פרעה מוסבים על תוכן אישי ואינם‬
‫אבל הדבר מבטא גם רעיון חשוב מאוד‪ ,‬מבטאים משאלות גנוזות בנפש החולם‪ .‬הם‬
‫שגם ההתרחשויות בעולם המציאות‪ ,‬בחיי משקפים את הבעיות של הכלכלה המצרית‪,‬‬
‫האדםובהיסטוריה‪,‬שהחלומותמשקפיםאותן‪ ,‬שהייתה תלויה ביאור והתבססה על גידול‬
‫אינן מתנהלותלפיחוקיםטבעייםרציונליים‪ ,‬מקנה ובקר ועל חקלאות‪.‬‬
‫פשוטים והגיוניים‪ ,‬אלא לפי רצון האלהים‪,‬‬
‫כל הגופים והעצמים שרואה פרעה בחלו‪-‬‬
‫שאינותלוי בחוקיות הטבעית ושהוא המכוון מו הם טבעיים ולקוהים מההווי היומיומי‬
‫את ההתרחשויות‪ .‬החלומות מגלים מראגו שבוחי פרעה במצרים‪ ,‬אבל גם כאן הפעו‪-‬‬
‫בדרךציוריתוסמלית את 'ההתרחשותשעתיד לות הההתרחשויות הן בניגוד לחוקי הטבע‪.‬‬
‫במציאות הריאלית‪ .‬הם עצמם אינם ריא‪ -‬ראשית‪ ,‬פרות אינן אוכלות בשר; שנית‪,‬‬
‫ליים‪ ,‬אבל הם שאובים מהמציאות הריאלית הפרות הרזות והחולות אוכלות את הפרות‬
‫השמנות‪ ,‬כאשר הפרות השמנותעדיין היות‬
‫והם מכוונים אל המציאות הריאלית‪.‬‬

‫‪ 8‬יש מפרשים הטועניםכי פרעה חלם תלום אחד בשני חלקים‪" :‬חלום חלמתי ופותר אין‬
‫אותו" (מ"א‪ ,‬סו)‪" ,‬חלום פרעה אחד הוא" (כה)‪ .‬אבל בפסוקים ד‪-‬ה נאמר במפורש‪" :‬וייקץ‬
‫פרעהויישן ויחלום שנית"‪ .‬אמנם‪ ,‬לשני ההלומות ישנה משמעות אחת‪ ,‬והוא חלםשני ההלומות‬
‫בלילה אחד‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬אבל בכל הלום התמונה אחרת‪ ,‬ולכןלפנינושני חלומות‪ ,‬ולא אחד‪.‬‬
‫‪561‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סז(‬
‫[‪]6‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬
‫מנשה ו‪1‬ב‪,‬שנ‬

‫ורועות באחו; ובסיפור פרעה ליוסף נאמר‬
‫גם‪" :‬ותבאנה אל קרבנה‪ ,‬ולא נודעכי באו‬
‫אל קרבנה‪ ,‬ומראיהן רע כאשר בתחילה"‪.‬‬
‫השבלים הדקות בולעות את השבלים הש‪-‬‬
‫מנות‪ ,‬ויש באן שתי תופעות בלתי טבעיות‪:‬‬
‫הדקות הבולעות את השמנות ועצם פעולת‬
‫הבליעה של שבלים‪ .‬כדי לעזור ליוסף‬
‫לפתור אתהחלומות מספרפרעהליוסףפרטים‬

‫מסוימים שאינם נזכרים בסיפור הראשון‪.‬‬
‫המשותף לכל ששת ההל'ומותבסיפוריוסף‬

‫חכם עניו וצנוע‪ ,‬ירא אלהים‪" :‬את האלהים‬
‫אני ירא"‪ .‬פרעה מקבל את השקפתו של‬
‫יוסף ואומר‪" :‬אחרי הודיע אלהים אותך‬
‫את כל זאת‪,‬אין נבון וחכם כמוך"‪ .‬לכאורה‬
‫יש כאן סתירה‪ .‬אם הודיע אלאים ליוסף‬
‫"את כל זאת"‪ ,‬מהי חכמתו של יוסף ? ‪-‬‬
‫אבל התשובה פשוטה‪ :‬הודעת אלהים נעשית‬
‫דרך חכמתו של יוסף‪ ,‬באמצעות חכמתו‪.‬‬
‫יוסף הוא האיש החכם והנבון אוטר "רוח‬
‫אלהים בו"‪ ,‬הוא הדמות האידיאלית של‬
‫ספרות החכמה‪" :‬יראת ה' ראשית דעת"‬
‫(משלי א'‪ ,‬ז); "ויאמר לאדם‪ ,‬הן יראת ה'‬
‫היא חכמה" (איוב כ"ח‪ ,‬כה)‪ .‬הנהגתהמדינה‬
‫תוכל להיעשות רק עלידי החכמה‪ ,‬עלידי‬
‫"איש נבון גחכם" ‪" -‬בי מלכים ימלוכו"‬
‫(משלי ח'‪ ,‬סו)‪.‬‬

‫הוא אפוא כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬ההישג האמנותי של ציור החלומות‬
‫כשהוא לעצמו‪ .‬אלו הן תמונות ציוריות‬
‫המזכירות את הציור המודרני‪ ,‬אשר אף‬
‫הוא מתעלםמחוקיהטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬התמונות לקרחות מההווי היומיומי‪,‬‬
‫בוחייםהחולמים‪ .‬הן טבעיות‪ ,‬לאדמיוניות‪,‬‬
‫אבל המעולזת והתרחשויות אינן טבעיות‪ ,‬ד‪ .‬תפקידי החלומות בסיפור יוסף‬
‫והןבניגוד לחוקי הטבע‪.‬‬
‫א‪ .‬מבחינה אמנותית החלומות עצמם‬
‫ג‪, .‬בכל החלומות יש יסוד של תמיהה הם יצירה אמנותית נפלאה‪ :‬תמונות מקו‪-‬‬
‫והפתעה‪' ,‬המתבטא גם במלה "ההנה"‪.‬‬
‫ריות דינאמיות של אלומות סובבות ומש‪-‬‬
‫ד‪ .‬כל החלומות מתגשמים בסופו של תחוות‪ ,‬פרותיפות מראה העולות מן היאור‪,‬‬
‫דבר‪ ,‬לאחרזמן קצר‪ ,‬אוארוך‪.‬‬
‫גפן הפוהחת רמבשילה‪' ,‬כוכבים מרכינים‬
‫ה‪ .‬בכל החלומות יש יסוד נבואי‪ ,‬גילוי ראשם ועוד‪ .‬מבחינה ספרותית ‪ -‬סיפור‬
‫העתיד‪ .‬העתידידועמראש‪.‬‬
‫יוסף פותח בחלומות יוסף וסופו התגשמות‬
‫כיצד הצליח יוסף לפתור את חלומות חלומות אלה‪ ,‬בראשונה כשהאחים יורדים‬
‫השרים ואת חלומות פרעה ? ‪ -‬אלהים בביקורם הראשון לשבור שבר במצרים‪,‬‬
‫היודע את העתיד להתרחש‪,‬כי הוא הקובע והם משתחוים ליוסף בלא לדעת כי הוא‬
‫מראש את העתיד‪ ,‬הוא המגלה ליוסף את אחיהם‪ ,‬ולאחרונה לאחר מות יעקב‪ ,‬כשהם‬
‫פתרון החלום‪ .‬זהו פשוטו של' מקרא‪ .‬כאוסר נופלים לפניו ומתחננים שיסלח להם על‬
‫מובא יוסף אל פרעה‪ ,‬ופרעה רואה בו פשעם‪ .‬החלומות מהווים אפוא את המסגהת‬
‫"פותר הלומות" מקצועי דוגמת חרטומי לסיפור כולו‪ ,‬והם גם חוליות מרכזיות‬
‫מצרים‪ ,‬מעמיד אותו מיד יוסף על טעותו בהתפתחות העלילה‪ .9‬החלושות של יוסף‬
‫ואומר‪" :‬בלעדי!" (לא מכוח חכמתי אני הם הסיבה העיקרית למכירתו‪ ,‬הלומות‬
‫פותר)‪ ,‬אלא "אלהיםיענה את שלום פרעה"‪ ,‬השרים הם הגשר לחלומות פרעה‪ ,‬ובגלל‬
‫והוא חוזר אתר כך וחלוש פעמים על הצהרה פתרון חלימות אלה עלה יוסף לגדולה וזבה‬
‫דומה‪:‬‬
‫לראות בהתגשמות הלומותנעוריו‪ .‬החלומות‬
‫"את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה"; של פרעה מקדמים את כל ההתרחשויות‬
‫ת פרעהק במצרים במשך אהבע והברה שנה‪ .‬בתקופה‬
‫אשר האלהים צותה הראהי‬
‫"ועל הישגור התלום אל פרעהפחמיים‪,‬כי זו מתרחשת גם ההרמה של פגישת יוסף‬
‫גכוך הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לע‪ -‬ואחיו‪ ,‬ההתנכרות של יוסף‪ ,‬ההתוודעות‬
‫שותו"‪.‬‬
‫אל אחיו וההשלמה אתם‪ .‬החלומות מעידים‬
‫את היכולת לפתור 'חלומות לאייחס "וסף גם על אחדות העלילה של הסיפור‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫לחכמתו‪ ,‬אלא לגילוי אלהים‪ .‬בזה מתבטא פי שאפשר ל'מצואבסיפור פה ושם התנגשות‬
‫השינוי העצום שחל באישיותו‪ .‬הנער המ‪ -‬בין שתי מסורות הנבדלות‪.‬בפרטיםמסוימים‬
‫פונק‪ ,‬הגאה והשואף שררה‪ ,‬הפך להיות ובשימוש במלים מסוימות‪.‬‬

‫‪ 9‬צ‪.‬אדר‪,‬סיפוריוסף והוראתו‪,‬עיוניםג'‪,‬ירושלים‪,‬תשי"ד‪,‬עמ'לה‪.‬‬
‫‪562‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬
‫החל ומות בסיפור יוטף‬
‫ב‪ .‬מבהינה אידיאית ‪ –‬החלומות הם בכל שלבי סיפור יוסף מורגשת ההכוונה‬
‫ביטוי מטאפוריציורי ל'ה'שקפת עולם דטר‪ -‬וההשגחה הסמויה של האל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬
‫מיניסטית דתית‪ ,‬אשר לפנה כל המתרחש שאינה נזכרת במפורש‪ ,‬והשגחה זו פועלת‬
‫י לפי תכנית ברורה וקבועה מראש‪ ,‬ללא‬
‫בחיים ובהיסטוריה נקבע מראש על יד‬
‫אלהים‪ ,‬ואיז האדם יכול 'לשנות או לתקן אפשרות של שינוי‪ .‬השקפה זו מתבטאת‬
‫את מהלך ההתרחשויות‪ ,‬שהרי מה שעתיד בחלומות בעובדה שכל הפעולות בהם אינם‬
‫לקרות כבר נתגלה לפני 'כן בחלום‪ ,‬וההת‪ -‬לפי הטבע אלא בניגוד להוקי הטבע‪ ,‬ללמ‪-‬‬
‫‪ .‬דנו שהעניינים אינם מתנהלים לפי חוקים‬
‫כלות בחלוםהיא ערובה להתגשמותובעתיד‬
‫החלום מגלה אתהתכניתהאלהית של הנהגת טבעיים‪ ,‬הגיוניים‪ ,‬אלא לפי רצון אלהים‪,‬‬
‫העול'ם‪ .‬שנות השנבע ההרעב במצרים מחו‪ -‬שאינו כפוףלחוקיהטבע‪.‬‬
‫ייבות לבוא‪ ,‬ואפילו ‪,‬באותו סדר גבאותו‬
‫להשקפה דטרמיניסטית אירציונאלית זו‬
‫מספר שנים‪ ,‬כמו בחלום‪ .‬עתידו של יוסף יש מקבילות רבות בתנ"ך‪ .‬למשל‪ ,‬ספר‬
‫להיות שליט במצרים ואדון לאחיואינוניתן קהלת האומר‪" :‬לכל זמן 'ועת לכל חפץ‬
‫לשינוי‪ .‬האחים שמכרו את יוסף לא פעלו תחת הש'מים‪ .‬עת ללדת ועת למות‪..‬‬
‫‪ .‬עת‬
‫על דעת עצמם אלא שמשו כאמצעי בלבד לאהוב ועת לשנוא‪ ,‬עת מלחמה ועת שלום"‬
‫בידי ההשגחה‪ .‬יוסף אומר להם במפורש‪( :‬ג'‪ ,‬א‪-‬ח); "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון‬
‫"ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי לא יוכל להימנות" (א'‪ ,‬סו)‪ .‬והרי לפנינו‬
‫מכרתם אותי הנה‪,‬כי למתיה שלהני אלהים קשר נוסףביןפיפוריוסףלספרית ההכמהת‪.‬‬
‫לפניכם‪..‬‬
‫‪ .‬וישלחני אלהים לפניכם‪ ,‬לשום מאחר שרק אלהים הוא המכוון את הדברים‬
‫אתם‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫לכם שאר‬
‫שלחתם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫בעולם לפי רצונו החפשי והבלתי תלוי‪,‬‬
‫אותי הנה‪ ,‬כי האלאים‪ ."…‬יוסף הופך יודע רק הוא מראש את העתיד המחוייב‪,‬‬
‫אפוא את מעשה המכירה של האחים לשלי‪ -‬ורק הוא יכול לגלות לאדם או לנביא עתיד‬
‫חות (הוא חוזר על המלים "שלה‪ ,‬אלהים" זה‪ .‬עובדה זו מביאה אותנו בהכרה אל‬
‫‪ 3‬פעמים !) ואומר בפירוש כי לא האחים האנלוגיה שבין החלום והנבואה ואל הצורך‬
‫הם אשר הורידו אותו מצרימה‪ .‬הםהיו רק להבחין ולהבדילביניהם‪.‬‬
‫מכשיר ביד ה'‪ ,‬אשר כיוון אותם לעשות‬
‫מה שעשו‪ .‬לא נדון כאןבבעייה המוסרית‪,‬‬
‫ם ה‪ .‬החלום והנבואה‬
‫מהי אשמתם ומדוע יוסף מענישם‪ ,‬א‬
‫החלום המגלה אתהעתידישבוודאייסוד‬
‫"נאלצו" למכרך ברצון ההשגחה‪ .‬מה שתשוב‬
‫לנו הוא הרעיוןכי מה שעשו האחים וכל מסוים של נבואה ‪ .11‬ואולם הנבואה איננה‬
‫מה שקרה אחר כך ליוסף היה מחויבלהי‪ -‬בעיקרה תופעה של הגדת עתידות‪ ,‬אלא‬
‫עשות ולקרות‪ ,‬כי החלום כבר העיד על של התגלות ה' לנביא‪ ,‬בה מוסר ה' לנביא‬
‫כך מראש‪ ,‬ואפשר לומר בלשון הפתגם‪ :‬שליחות‪ ,‬או חוק‪ ,‬או תוכהה לעם‪ .‬התגלות‬
‫זו עשויה להופיע בלויית תמונה‪ ,‬או מראה‪,‬‬
‫סוףמעגיה בחלוםתהילה‪.‬‬
‫תפקיד החלום בסיפור יוסף הוא אפוא או‪.‬חזון‪ ,‬או בלא כל תמונה‪ ,‬כדיבור בלבד‬
‫מבחינה אידיאית לא רק לגלות אלא לקבוע (כמו למשה)‪ .‬כבר עמד על כך הרמב"ם‬
‫את מהלך המאורעות בעתיד‪ .‬מה שנעשה בספרו "מורה נבוכים" ‪ 12‬כי ההתגלויות‬
‫י יוסף ומה שקורה במקרא הן בדרגות שונות וברמות שונות‪.‬‬
‫עלידי האחים ועליד‬
‫י הרצון החפשי אנו מוצאים בספר בראשית התגלויות ברמה‬
‫במצרים אינו נקבע על‬
‫ד‬
‫י‬
‫י רצון ההשגתה‪ .‬נמוכה ביותר בחלומות‪ .‬אלהים בא אל‬
‫של האדם‪ ,‬כי אם עליד‬

‫ת]‬

‫‪" 10‬נ"א החלום בנוי על השקפה דטרמיניסטית‪ ,‬שהיא יותר אלילית מאשר תנ"כית‪ ,‬ואכן‬
‫של סיפור יוסף ויש לראותו במסגרת המזרח העתיק" (שם‪,‬‬
‫בעניין זה מיטשטש האופי הישראלי‬
‫לו)‪ .‬אין אני מקבל את הדיעה שההשקפה הדטרמיניסטית מטשטשת את האופי הישראלי של‬

‫הסיפור‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫על כל נביא‪ ,‬בניגוד למשה‪ ,‬נאמר‪" :‬במראה אליו אתודע‪' ,‬בחלום אדבר בו לא כן עבדי‬

‫משה" (במדברי"מ‪ ,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬
‫‪ 12‬מורהנבוכים‪ ,‬חלקשני‪ ,‬פרקמה‪.‬‬

‫‪563‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫‪%‬‬
‫מנשה וובשני‬
‫אבימלך בחלום ומזהירולבי יגע בוזרה מות בספר בראשית‪,‬כי מה שנקבע עלידי‬
‫בן בהלום על אלהים אינו ניתן לשינוי‪ .‬אבל באותו פרק‬
‫(כ'‪ ,‬ג)‪ ,‬אלהים מזהיר את ל‬
‫דבר יעקב (ל"א‪ ,‬כד)‪ ,‬מלאך אלהים אומר‬
‫ליעקב בחלומו בחרן לשרב לארץ מולדתי‬
‫(שם‪ ,‬יא)‪ .‬החלום עשוי אפוא להידמות‬
‫להתגלות ברמה נמוכה‪ ,‬בה אין שליחות‪,‬‬
‫או תוכחה‪ ,‬אלא אזהרה‪ ,‬או הודעה קצרה‬
‫‪.‬קויפמן"‪:1‬‬
‫בלבד‪ .‬אומרי‬

‫"התגלות האלוהות לאדם בחלום תצוייר‬

‫עצמו נאמר עלידי ה' אל שמואל‪" :‬ניחמתי‬
‫כי המלכתי את שאול למלך" (יא)‪ .‬יונה‬
‫העומד על הגבול בין נביאים ראשונים‬
‫לאחרונים כבר יודע כי ה' הוא "אל רחום‬
‫וחנון‪ ,‬ארך אפים ורב 'חסד‪ ,‬וניחם על‬
‫הרעה" (ד'‪,‬ב)‪ .‬ובאמת‪ ,‬אנשינינוחחוזרים‬

‫'בתשובה‪" ,‬וינחם האלהים על הרעה אשר‬
‫דיבר לעשות להם‪ ,‬ולא עשה" (ג'‪ ,‬י)‪.‬‬
‫התשובה של אנשיניני‬
‫ה ביטלה את החלטת‬
‫אלהים הקודמת‪ .‬כל בבואות התוכחה של‬
‫נביאי ישראל מבוססות על האמונה‪ ,‬שאם‬
‫ישובו בני ישראל מדרכם הרעה‪ ,‬לא תבוא‬
‫עליהם הפורענות שנגזרה‪14‬א‪.‬ירמיהמבדיל‬
‫במפורש בין נבואה לחלום‪" :‬שמעתי את‬
‫אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר‬
‫לאמר‪ ,‬חלמתי‪ ,‬חלמתי‪ .,.‬הנביא אשר אתו‬
‫חלום יספר חלום‪ ,‬ואשר דברי אתו ידבר‬
‫דברי אמת‪ .‬מה לתבן את הבר נאום ה'ו"‬
‫(כ"ג‪ ,‬כה‪-‬כח)‪' .‬וזכריה הנביא אומר‪" :‬כי‬
‫התרפים דברו און‪ ,‬והקוסמים חזו שקר‪,‬‬
‫וחל'מות השוא ידברו‪ ,‬הבל ינחמון" ("‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ירמיה וזכריהמגדירים אפוא את החלומות‬
‫כנבואות שקר ‪.15‬‬
‫אבל בספר בראשית ‪,‬בכלל ובסיפור יוסף‬
‫נפרט אין החלומות מדברים שוא ושקר‪.‬‬
‫הם מבטאים בצורה ציורית‪-‬מטאפורית את‬
‫ההשקפה הדטרמיניסטית הדתית‪ ,‬לפיה מת‪-‬‬
‫רחשים המאורעות בהתאם לתכנית אלוהית‬
‫קבועה מראש‪ ,‬שאי אפשר לשנותה‪.16‬‬

‫בשני אופנים‪ :‬בתלום החידה ובחלום הנ‪-‬‬
‫בואי‪ .‬בחלום החידה האדם רואה מראות‬
‫(תמונות או פעולות) המשמשים סמלים‬
‫ושיש בהם כוונה נסתרת‪ .‬בחלום הנבואי‬
‫האלוהות מתגלה לאדם ומדברת אליו את‬
‫דבריה בפירוש ובלי סמל‪ .‬חלום החידה‬
‫טעון פתרון‪ .‬את שני סוגי ההלום אנו‬
‫מוצאים גם בעמים גם בישראל‪ ,‬אבלאופייני‬
‫לישראל הוא ההלום הנבואי‪ ,‬ולא חלום‬
‫החיהה‪ .‬חלומרת חידה חולמים פרעה מלך‬
‫מצרים ונבוכדנאצר מלך בבל‪ ,‬אבל אין‬
‫חלומות חידה לישראלים‪ ,‬וגם אין בישראל‬
‫חכמת הלומות ופותרי חלומות‪ .‬רק שני‬
‫פותרי חלומות עבריים יודע המקרא‪ :‬יוסף‬
‫ודניאל‪ ,‬ושניהם מופיעים בחצרות מלכי‬
‫גויים"‪.14‬‬
‫אמנם‪ ,‬הנבואה המאוחרת התנגדה לחלום‬
‫בגלל היסוד הדטרמיניסטי שבו‪ ,‬המגיד‬
‫עתידות והקובע עתידות‪ .‬שמואל אומר‬
‫לשאול‪" :‬נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם‪,‬‬
‫כי לא אדם הוא להינחם" (שמואל א' ט"ו‪,‬‬
‫כס)‪ .‬כאן אותו הרעיון המונח ביסוד החלו‪-‬‬
‫‪ 13‬יתולדותהאמונההישראלית‪ ,‬כרך א'‪,‬עמ' ‪.508-507‬‬
‫ן הערך "חלום" באנציקלופדיה המקראית‪ ,‬כרך ג'‪,‬‬
‫‪ 14‬על החלום בספרות המורח הקדמוןעיי‬
‫ירושלים‪ ,1958 ,‬עמ' ‪ ,152-143‬לכסיקון מקראי‪ ,‬כרך א'‪ ,‬תל‪-‬אביב תשכ"ה‪ 1 288-287 ,‬ובן‬
‫י‬
‫‪.‬קויפמן‪ ,‬תולדות האמונההישראלית‪ ,‬כרךא‪?75 'by ,,‬ואילך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ם‬
‫ז‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪14‬א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫לנביאי‬
‫בדברי‬
‫הכתב‪ .‬תחילה הוא אומר‪" :‬הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו ?" (ג'‪ ,‬ג)‪ ,‬וזהו ביטוי להשקפה‬
‫דטהמיניסטית‪ .‬בשלב שני הואאומר‪" ,‬שנאו רע ואהבו טוב‪..‬‬
‫‪ .‬אולייחנן ה' אלהי צבאות שארית‬
‫יוסף" (ה'‪ ,‬סו)‪.‬עדיין יש כאן ספק‪ :‬אולי! אבל במראות הוא חוזר פעמיים‪" :‬ניחם ה' על זאת‪,‬‬
‫לא תהיה" (ז'‪ ,‬ג‪ ,‬ו) וגם ‪,‬בביטויים "לא שבתם ערי" (ד'‪ ,‬ו‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪,‬י‬
‫‪ ,‬יא) מתבטאת האמונה‬
‫ביכולת התשובה‪.‬‬
‫‪ 15‬בנביאים שלבית שני חלה שובירידהבענייןזה‪" .‬לעומת חזונות עמוס‪,‬ירמיה ויחזקאל‪,‬‬
‫‪ .‬ניתק הקשר הצלתי אמצעי בין אדם‬
‫שהם חוויות שבהקיץ‪ ,‬יש כאן סימנים ברורים לחלום‪..‬‬
‫ואלהים‪ ,‬שהוא אופייני לנבואה הקלאסית" (ב‪ .‬אופנהיימר‪ ,‬חזונות זכריה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"א‪,‬‬
‫עמ' ‪.)85‬‬

‫‪ 16‬גם בקהלת מצויה הערכה שלילית של החלום‪" :‬כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל‬
‫ברהבדברים" (ה'‪ ,‬ב)‪"1‬כי‪,‬ברוב חלומותוהבליםודברים הרגה" (שם‪,‬ו)‪.‬‬
‫‪564‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬
‫[‪]9‬‬
‫החל‪1‬מזת בסיפור יוסף‬
‫וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו"‪ .‬לפי‬
‫ז‪ .‬הלומותיוסף וחלומותיעקב ואברהם‬
‫הפשט‪ ,‬החלום מוצאו מנפש ההזלם‪ ,‬ולכן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫המדרשים על ספר בראשיתמלמדיםא‬
‫עולים המלגינים תחילה מתוך נפשו של‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ע‬
‫י‬
‫את הדמיון הרב בין דמותווחייו של‬
‫יעקב‪ .‬מפליא הדבר‪ ,‬שהסולם עשוי לרומש‬
‫לבין ומותו והייו של יוסף‪ .‬לנו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫סמל לחלום עצמו במקרא‪ ,‬שהרי החלום‬
‫הדמיון בחלימות של יוסף ויעקב‪ .‬אצל הנבואי הוא האמצעי שעל ידו נוצר המגע‬
‫שניהם מופיע החלום בגיל צעיר ‪ -‬אצל בין אלהים לאדם‪.‬‬
‫יוסף בהיותו בבית אביו‪ ,‬אצל יעקב בברחו‬
‫באשר לאברהם‪,‬הרי אתו מדבר ה' בתכי‪-‬‬
‫מבית אביו‪ .‬אצל שניהם קשור התלום פות‪ ,‬ללא אמצעות חלום‪ ,‬ובכל ואת אפשר‬
‫בשנאת אח‪ .‬אצל יוסף החלום הוא סיבת לראות את ברית בין הבתרים כהתגלות‬
‫‪,‬השנאה‪ ,‬אצל יעקב שנאת עשו היא הסיבה בהלום‪" :‬ויהי השמש לבוא‪ ,‬ותרדמה נפלה‬
‫להלום‪ ,‬אצל שניהם משקף ההלום את המת‪ -‬על אברם‪ ,‬והנה אימה השכה גדולה נופלת‬
‫'רחש בנפשם‪ :‬יוסף כמה לגדולה‪ ,‬יעקב עליו‪ ,‬ויאמר לאברם‪ :‬ידוע תדע וגו'" (ט"ו‪,‬‬
‫הוגה באלהים ובמלאכים‪ ,‬חלומות יוסף יב)‪ .‬ובכן‪ ,‬נאמרו הדברים לאברם בהיותו‬
‫לקוחים מהארץ ומהשמים‪ .‬סולם יעקב מוצב במצב של תרדמה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מהשמצניין‬
‫(ארצה וראשומגיעהשמימהז‪.1‬‬
‫אותנו בבריתבין הבתרים הוא הקשרהישיר‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ל‬
‫אבל ההבדלים בין חלומות יוסף‬
‫בין תוכן דברי אלהים לאברהם לבין סיפור‬
‫‪.‬יעקב גדולים וחשובים‪ .‬חלום יעקב איננו יוסף‪ .‬בבריתבין הבתרים אומר ה' לאברהם‪:‬‬
‫חלום אישי‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שיש בו גם יסוד "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא‬
‫אישי‪ .‬הוא נמלט על נפשו מזעםאחיו‪ .‬הוא‬
‫כרוכב ירא ובודד על אבני השדה‪ ,‬והוא‬
‫‪:‬נאבק עם מצפונו וצם רגשות הפחד והחרדה‬
‫לעתידו‪ .‬והנה ה' מתגלה אליו‪ ,‬כדי לעודדו‬
‫כלהבטיח לו את עזרתו‪ .‬ברם‪ ,‬עיקר חלומו‬
‫‪.‬של יעקב הוא ‪,‬בעל משמעות לאומיתודתית‪.‬‬
‫יש בו לא רק תמונה‪ ,‬אלא גם התגלות ודבר‬
‫אלוהים‪ .‬התמונהאינהטבעית‪ ,‬אלאדמיונית‪,‬‬
‫אלגורית‪ ,‬בעלת משמעויות רבות ושונות‪.18‬‬
‫אהה השאלותהידועות בחלום יעקב הין‪,‬‬
‫'מדוע נאמר "עולים" תתילל לפגי"יורדים"‪,‬‬

‫להם‪ ,‬ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה"‬
‫(יג)‪ .‬גורל ורעו של אברהם נקבע אפוא‬
‫מראש‪ ,‬וסיפור יוסף הוא המלמדנו כיצד‬
‫נתגשמו דבריו של ה' לאברהם! מכירת‬
‫יוסף ופתרון החלומות של יוסף הם הם‬

‫יירידתבני ישראל מצרימה‪.19‬‬
‫שהביאוליד‬
‫הנבואה הישראלית התנגדה לדטרמיניזם‪.‬‬
‫גורלו של האדם תלוי בהתנהגותו‪ .‬האדם‬
‫י חזרה‬
‫יכול לשנות את גזירת אלהים עליד‬
‫בתשובה‪ .‬הדבר מודגש ביחוד בדברי הושע‪,‬‬
‫ירמיה ויחזקאל‪ ,‬אבל בחלומות יוסף ובח‪-‬‬

‫י המלאכיםיורדים משמיםלפניעלייתם‪ .‬לומו של אברהם שלטת ההשקפה הדטר‪-‬‬
‫יעה‬
‫‪" :‬פולים מיניסטית‪ ,‬לפיה כל מה שעתיד להתרחש‬
‫ר כך עונה רפ"י לפי המירנו‬
‫ל‬
‫וזחילה‪ ,‬ואתר כךיורדים‪ .‬מלאכים שליווהו נקבע מראש‪ ,‬ידוע מראש ונגלה מראש‬
‫בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע‪ ,‬בחלום ‪.20‬‬
‫‪17‬‬

‫"יעקב נתגדל על הלום ויוסף נתגדל עלידי חלום"נלוי גינצבורג‪ ,‬אגדות היהודים‪,‬‬
‫ידי‬

‫?רךג'‪ ,‬רמת‪-‬גן תשכ"ח‪ ,‬עמ'‪.)1‬‬

‫מ‪ .‬דובשני‪ ,‬ספר בראשית‪ ,‬מהדורה ספרותית‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1971‬עמ' ‪.175-173‬‬
‫‪ 18‬עיי‬
‫ןלחהו מעמק חברון והלוא חברון בדו היא ? אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק‬
‫‪" 19‬ויש‬
‫‬‫בחברון‪ ,‬לקיים מה שנאמר לאברהם בבריהבין הבתרים‪" ,‬כי גריהיה זרעך" (רש"י)‪.‬‬
‫‪.‬הקבור‬
‫הבעייה התיאולוגית של הסתירה בין ההשקפה הדטרמיניסטית של ידיעת אלהים מראש‬
‫‪20‬‬
‫יעת אלהים מראש את המאורעות בעהיד לבין העיקרון של הבחירה החפשית של האדם‬
‫‪.‬וקב‬
‫י המאמר‬
‫‪.‬העסיקה מאוד את חכמינו בכל הדו‪,‬רות‪ .‬המשנה פתרה‪ ,‬כידוע‪ ,‬את הבעייה עליד‬
‫הפרדוכסאלי‪" :‬הכל צ והרשות נתונה" (אבות ג'‪ ,‬ט"ו)‪ ,‬אבל היא לא נתנה הסבר רציונלי‬
‫ןפוי"הכל צפוי" לבין "הרשות נתונה"‪ .‬הרמב"ם עוסק בשאלה זאת גם‬
‫לסתירה ההגיונית כי‬
‫נה פרקים (פרק ח)‪ ,‬גם ב"הלכות תשובה" (פרק ה) וגם ב"מורה נבובים" (הלק ג‪ ,‬פרקכ)‪.‬‬
‫ב"שמו‬
‫פותר את הבעיה על ההבדלה המוחלטת המהותיתביןידיעת אלהים וידיעת האדם‪ ,‬אבל‬
‫הוא‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫שעיוןבבעיהתיאולוגיהזו חורג ממסגרת המאמרהוה‪.‬‬

‫‪565‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)