אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
קדמוניות ירושלים
פוקי הרהבית
מאת
נ"צ לוריא
בור הגולה
חנטי התלמוד מ"חסש את מסכת מתות לא' אלעזרגןיעקב הראקען ,1שחיעוד
בזמןהביתותיאר אותו ממראהעיניו .הוא מספרהרדודו,אחי אמו,היהכוהןעו2,מר
בבית המקדש .8אולם ,כפי שניוכח תוךדיון בכמה משנקותהמתייחסות לאתרים
שונים גהר הבית ,לא בא ר'אליעזר בןיעקב (לתאר אתבית המקדש בדורהאברון
שלפניההררבן כמעשה של צ'לם; לפעמיםהעדיףמסורתעתיקהעלפניתיארר המצב
בזמנה להלן נלמד משנה עתיקה ,הדנה במקום אהד בחצר במת המקדש ,רחמנו
מאות שנהלפני החררכן ,אתרהשייךלימיהם הראשונים ,שלשביצען.
יות ה' ,ד לבין הלשכות שהמשנה מוכה בדהום)" :לשכת נערלה ,8שם היה
חד
כי
כחמ
מורהגולה (קבוע) ההגלגלנתוןעליו ומשםמספקיםמיםלכלהעזרה".
בנוסח המצוי של המשנה נתונה התיבה "קבהע" בסוגרים',כאילו ההש מעתרת;
במהדורת אלבק אנוקוראים" :לשכתהנולה שםהיהבורקילועוהגלגלנתוןע'ליו".
רבלתי קבוע 1ו'והרי מדרבר בבורכוים חצובגס,לע.גלגל להעלות את
וכייתכןבי
המיםגיתן ,לקבועולהסיר,כפיהצורך,,לכןנראהשהנוסחצריךלהיות "לשכתהטלה,
שםהיהבורהגולהוגלול קבועתליו"וכו'.
משכברהימים נחלקו הדעות בדבר הקרטה הנכונה של המקום הזה בהרהבית;
הרע"ב קורא בור הגולה ותוסיו"ט-בורהגילה ,כמו ~לתעלייתולי
ת8סמיית*
4עיי.5
ני
בורהגולהנזכרעוד כמהפעורםבמקורותינו:
תוס'בכורים פ"א,צוק" :)11( 100 .ר'יילודה אומר :עד בור הטלהחייב באהרלותן
מבאר הגולהוכילדאינוחייבבאחריותן" .את ההסבר לבריתאזו נמצא במשנה:
2יושא ט"ז,ע"ביהוש,יומא פ"ע,העב.
2
מידות
א /ב/
3לשכהזו נזכרה רקפעם אחת,במקורותינו ולא נאמר מההיתה משמשת.
4יהושע ט"ו,יט ,שופטים א',סו.
.ז.הורוביץ ,יהושלים בספרותנו ע' ,351הערה ,264מביא רמזים
5שיר השירים ד',יב.י
נוספים לחזוק הקריאה בור הגולה והוא מחפש קשרבין בורהגילה לבין של-טס(הגביע) ,היא
הברכה העגולה לרחיצת רגליהם של המוסלמים הבאים למסגדיםש,בהההבית .חל-כס נמצא ,בסמוך
למסגד אל אקצה ,בשטח התחתון של הר הבית ,הוא מבנה תושואיןלו כל קשרעם האתרהעתיק
שעליו דנה המשנה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
ב"צ לוריא
4
אלול תשכ"ח
,בכוריםא',הע–ט'":הפרישבכורים.נבזזו,כמקו,נגנבו,אבדואושנטמאו מבש
ו קוהא .נטמאו בעזהה-כיפף 6ואינו קורא…ומנין-שהוא
אח'הים תחתיהםיאינ
חייב באחהיותן עדשיביא להרהבית ,הבאמר" :האשית בכורי אדמתך תביאבית
ה'אלהיך".
'"14אפ1
אם נטפלוהבכנריםלפניהחיל -לאיצאידיבובתוהצליולהביא אחרוםתחתיהם.
בהרהמלה,ויעלקונבנתה לשכתהגולה,הי
ההתחום:לפניםמןהחיל נחשבלביתה'
אבל מחוזן לחיל לא נחעוב כבית ה' לגבי קיום מצוה מן התוהה .כאז,על-יו בור
הגרלה ,ה"ה הכוהן מקבל אתהבכורים .המשנה מסתמכת 2ל הכתוב"תביאבית ה'
אלהיך",ראין הכתנהלפניםמכתליהבית,שהריאישמיימהאל לאה"הישאילהיכנס
לעזהתהכוהנים,ולא'כל שכן,להיכל.הכוונההיא ,לחצרביתהמקדש/אבללא לאותה
חצר גדולה,כפי שאנורואיםכיום ,לאחר שההתדבו אותה ,אלא לחצר המקדשכפי
ישיבתציון,בימים שעולי בבל חצבו את בורהגולה .במצא
שהיחה כהאשובה,בימ
'
ת
א
ה
ב
ת
י
ב
ר
צ
ח
ה
מ
ו
ח
ת
המקדש
ן
י
י
צ
ל
של
בראשוניע
'שהמשנה הנידונהיש כדי
לפחות מצד אחד,והציון הנאבנרהגולה'.יתכןכשביוחא בהרה בצדורוםלציון
גבול -בית המקדש,כי זההיה הצד שפו הרגה בדוהות ההם לבוא מן העמר אל
צק
חמ
בית ה
ידש" .ש לזכורבי "רושלים שלבית ראשון ושל שביציון היתה ברובה
בדרום:בעופל,ובעירהתחתונה,מדרום ומדהום-מערב שלהר-הביתז.
מתבהר שהבריתא מתמירה וותרמן המשנה .לדעת המשנהמביאהבמורים נושא
לאחריותן עדוביביא להר הבית ולדעת הבריתא -עד גור,הגולה ,כלומר :לפגים
מןההיל.הבהיתאהיא ,כנראה ,עתיקהיותרמן המשנהאושהיא משיטתו של חכם
מןהצדוקים ,שמהנים-ותרמןהפרודייםבקיוםמציתהתורה.
,שהי
עייובין י' ,י"ר :וממלביןמביר הגרלה ומבורהגדול בשבת ומבאר הקר
בקוםטוב.
עירובין
ק"מ ,ע"ב:
יררש' עייובין פ"י ,הי"ג:
לא כל הבורות הקהות התירו אלא זו מפני מהממלין מבור הקר בגלגלביום
בלבדוכשעלובניהגולהחנועלזהונבי -טיב1אלאבשעהשעלוישראלמןהגילה
והתנו עמהן'נבואים
אים וגביניהן הליהו להן ,ולא בביאים הנו על אותה
היבר
שיהוממליןמב
שביסיהן אלא מבלג אברתם בלדקהם.
איהקרבגלגלבי"ח .לא
כלהבגיהותחקרהתלהו,אלאאותההבאר
שחנועליהבלבד.
בלשוןימינ
ואנומבדקליםביןבור חצוב בסלע לאגורתמיג"שמים'לבין באר שבה
עוועים מיםחיים .בשלושת המקוהותאולפנינו נאמר פעם כור ופעם באר ,והסוטה
,R?nלכור.
תוהיא יודעת רק
המקור העתיק והמהימן על הרהבית ואתריוהיא מסכתמידי
ה אחד שעליו קבוע גלגל והוא בור הגולה ,על-כן נאמר ומהבור הקריבבבב'לק
בי
6נופף מגער שם את הסלמןהפירות.
7היום א-גורגיליםלבויו אלהעירש'בין החומות מצו מעהב ,ומצדצפון,
יהעיר החדשה קמה
כ
והתפתחהבשטחיםחדשים ,היוכיוליםבין החומות שלהעירבימיביתשני.
שיא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
פרקי הר הכית
עליהנובניהילה,הביהקיעםהגלגלימבלתש'אותוהתירוהבבסים.שבץ
הגולה ,םהזקגים זןבין 'כבי ציח ידעו לזהותו משי בית ראובת –.כל אלה
ילצורהגולה.
אם
מתכוובי
אם נקבל את הנוסח השבירוש' ,שהנביאים שהיו עם שביציון קבעו את"שעבוש
5
ע"י
בבור הגולה ,ואם נקבל את הנוסח שלהבבלי ,שמנהג אבותםבידיהם -ברורונגור
הגולה הוא עתיק ,הוא הבור הראשון בהרהביתמקמיהם שלשביציון ,ואף זה בא
לאשר אתהקריאהכורהגילההואבורם שלהשביםמןהגולה.
חקויקריתנדרב,ורות המים בהר הבית נעשתה בהרבה עלידיונלסון והושלמה עלידי
אנשי שמשלחתהבריטית לחקירת ארץ-ישראל .את תוצאותחקירותיהם
וזרן
פרסמובדו"חיתלהם בשנת .81884
קונרד שיק ,ששימש באותוזמן מהנדס-לועץלהילטוןהטורקיבירושלים ,אף הוא
ערך'חקיקותומדידות שלמאגריהמים בהר הבפת ופרסם את תוצאותלובספרובית
אל-מקדשי .לדעת חוקרי לרושלים כמאה הי"ט-והיא נהא"ת לנו כסביהה-קש
לזהות את בו11רהגילה עם הבורהגחול המכונהבפיהעיביםנירא-יומאסו.10והרי
תיאור הבור :
בור הגולה נמצאבפינההדרומית-מזרחיתומלהכמוטחהעליון.צירתודומהלעוגן
שזרועו האחת נשברה .ארסו 54.50 -נו' ורחבו 4.60מ'; שתיורועותיוהצפוניות
ארוכות :האחת '9מ' והשמה 10מ' .אררךהוהועהדרומית 14ש ורחבה 4מ',הזיוע
המערבית ההלכתהלוך וצר לצד דרוםוהיא מתעקמת קצת לצדמזהת ,ארכה .% 17
עומק הבורמפני העזרההעליונה 15מ' ואצלההיל 11.80מ /לבורזהנכנסים מצו
מזרה דרך פתח הקבור נמעטכולו בערמת עפר ,וממנויורדים במדרגות רהבותכדי
1.40מ' הנמשכות 5,25ב 9מער'בה עד אסקופה של ס~ ,משםיורות עד קרקעהבור
מסבה החצובה בסלע ,בעומק של 5.30מ" יחמה 1.80מ' ההיא נוטה צפונה.
למסבה 'מעקה חצוב בסלע 'שעבדו 0.40מ'.עוניפתחי שאיבה לבור ,האחד למעלה,
והשני מחוצה לה לפניםהיו עודפיות רחבים"ותר,ביחור בצדהמערבי ,ש,שםיש
כוך ובמגהק של 6.50ב '1ממנו עמד גלגל שאיבה גדול .הקום סתומים כל הפתחים
האלה.12
'למה השקיעו שביציון עבודה כה רבה לחציבת בור זהומדוע בחרו דוקא בקצה
המלע ,סמוך 'לאבן השתהה 1
מסתברשכדי להשתמשבמים
יז'רה לא טמאה אותםה"ההכרחי שמקורהמים
י
ש
ה
י
ה
י
ימצא סמוךביותריקודש למען תמיד בפקוחם והשגחתם שלהכוהניםוהלויים.
ידוע שבאותו דור ,כאשר דהו את הכותים מלהשתתף בבנייןבית המקדש ,הכניסו
4 8תן )101. Sir Charles WarremןSurwey of Western Palestine, Jerusalem, 5
. 217-225קע ).Cap. Claude Reignie Conder
-~Makdas, Jerusalem 18871 8. 72-87 9א 4 : Beitש.Conrad 50
10
ביר א-רומאנה -בורהרמון,כגרור;על שםעץ רמון שגדל בקרבתו במאההי"ט,ואין לשם
11
12
וורן -קונדר מסמנים אותובתכניות ובדו"ח במספר 15שיק מסמן אותו במספר.28
.ז
תיאור הבורלפיי
.הלויהורוניץ:ירושלים בספרותנהע' .201
זה ערך היסטורי,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,
י
,
ן~
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
ב"צ ל1רי א
6
"יד-י
ןן
=4
1
זן
בורותהמים בהרהביתכלמספריםלפיפ.א,פ.),
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
פרקי הר הבית
"צשיה-לע"הה-גדי,טמא את המקדש ,הםיכלו לנסו,ת לטמא גם את מקורותהמים.לכן חצבו בור זה בסבצך למזבח ,מקום שבפנאי ישראל -הכותים והאדומים ,לא
יוכלו לפשעבו.
בור)דבו%ה_נתמלאמי_גשמיפ-מן המשטה העליון .שאבי-יונה sa-מעלה הערערהשבור זה הלהשייך לאמתהמים שבאהמעיטם.ידוע ונאמתהמים נכנסה לחצרביזע
המקדש במפלס נמוךיותר מקרקעית הבור ,לכןאי אפשרהיהיקשור אתהבור עם
7
אמתהמים.
השם "בורהגילה" והמושג בור שלעולי פלה גרם לבלבול מושגים ,רמןהראוי
לעמוד על ההבדל שבינלהם.
ביצה ה' ,ה'" :בור שליחידכרגליהיחיד ,ושל אנשיהעיר -כרגליאנשי אותה
העיר ,ושלעוליבבל -כרגליהבעולא".
ן 14לומדממשנהזואלשלוווהסוגים שלבורות:
ש.צייטלי
נא) בור שליחיד ,שחצבבעלהביתבחצרווהחירכושוהפרטיומימיוהםברטיתו
בלבד.
(ב) בדומה לכךבור בחצר ש"צ בה כמהדיירים -מהמיושייכיםלכ'לדרי החצר
יכ
ל אחד שהאר צרכו .סוג דומה של מאגרימים הם בורות או ברכותמים של
העיר .בורות כאלה נחצבו והותקנו בשטחציבוריוהזכות לשאוב אתמימיהםהיתה
%לאנשיהעיי-.הסיכלולמנועמעוברי אורחובעליוציירות לשאובמיםמןהבורות
והברכות ללא תמורה.15
(ג) הנו גם בררות ,ברכות ובארות בדרכים ,שה-ו רכושהמדינה וכל עובר אורח
או כלבני השיהזה הוו כשאים 'להשתמשבמ.מיהם .בור כגון זה נקרא "שלעולי
בבל".עלבורכגוןזהדנה המשנה:נדריםה' ,ד'-ה'":הריניעליךחרם…מותרין
בדבר שלעוליבבל.ואיזהו דבר שלעולי בבל ? כמן :הר הבית והעזרות והבור
שבאמצע הדרך".
מווהגילה" שהיה בהאשונה בורידועבין הבורותהרבים שבחצרביזע המקדש,
הפך במשךהזמן למושג משפטי ,שבאלציז רכושהכלל ,שאיןנדרו שליחידווכוח
בעלות שליחיד חלהעל-ו" .בורהגילה" אויבורעזי
י בבל" הפך לשם כולללגבי
כל גור ,או ברכה ,המשמשים את הכלל .וכך אומרת הבריתא " :18בור שבאמצע
הדרך -הרי הוא של עולי בבל ,עד שתיוודע לך וכהוא של אנשי אותה העיר;
יהיא שלאנשיהעיר עדשתיורדע לך שהקא שלעוליבבל".
ושבכרמלית -הי
יי
13ר' מאמרו:בית המקדשהשני ,ספרירושליםע' .409
.286 14ע of the Judaeaa State, Vol. 11,ושע 1111: The Rise andי.Solomoa 281
15עליד ברכותהמים העתיקות של כורנוב בנגבמצוייםשרידים שלמגדליהשומרים ,שמנעו
מכל אחדגישה חפשית למקורהמים.
16תוס' בכא קמא ,'1צוק.)14(355 .
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
נ"צ לוריא
8
השערהמערבי
..
–.
ביןועימהם ואחד המקומות ששמי
רתם חלה עלתלוייםגצנ'ה המשנה ג "תמשה-
על חמשה שערי הרהבית .חמשנה 2מתה את משצרים שבהרהבית ומציתת את
מקומוותפקידו שלכלאחדמהם:
.1-2שנישעריהולדהמןהדרום,כשרהטיםכניסהויציאה.
.3קיפונוסמןהמערב ,משמשכנימהויציאה.
.4טדימןהצפון ,הוהבהכמשבלום.
' .5עיע,רהמז'רחי17 …בוכהןגדול השורף את הפחה,ופרהוכלגגסעדיה,יוצאים
יא
לתר-המשחה.
מטרתנו ללמודכיצדהתקיים הקשרבין הרהמ"ת העירהעליונה ,שלמערבו,
בתקופתביתשני;ענייננו הוא,איפוא ,השער'האחדהמצהבי ,המכתה שערקיפונוס.
גםיוסף בן-מתתקהו מתאר אתשעריהרהבית ,אבלתימויוומונהמזה שלהמשבה,
מספה שעריו במערב הם ארבעה ,לעומת האהד במשנה .וזו לשונו של שסף בן-
מתתלהו '" :5בחלקים המערביים של החומה ניצבו ארבעה שערים :אהל שפנע אל
אהמון המלך ורך העמק והנחצה לשם מעבר;שנים אל הפהבר,
האחרון אל
שערהעיר ונפרד (ממנו)על'-ידימדרגות רבותהטירדו) למטה והשעי וממנושוב
מי
למעלהאלמעלה(הע"ר)" .פעם שמהמזכיר"וסףבן-מתתיהו את הצ
בין הבית
הקשר
היי
העליתה כשהואמספר,4בילאחרי1טיטוס כבש אתהר-הבית רצהלקי
םכהוא
י עם המורדים ,שהתבצרו בעיר העלירנה רבארגוון ונמלך .הוא עמד על הגשר
ין
עת
למ
ו
רלמהבר את הריהביתלצירהצליובה.
נוסף בן-מתתיהוכשכיריק אתהנגערים שבהומה המעלביתואינומזכירשעיים
אתהים במזרח,בצפוןובדהום.
"משכבש (אספסקנוס את חומות לרושלים) חלק ארבע רוחותית לארבעהדוכסים
(להתחיבן) ועלה צד מערב לפנגר לדוכסערביה).וגזרומןהשככם שלאיחרבלעולם.
למהז ששכיבהבמעיב .הללוהחריבו שלהם והוא לאהחריב את שלג שלחוהביאו
אמר 'ש :למה לא החהבת את שלך 1אמה,לו :חייך ,לשבחת .של מלכות עשיתך
שא"ש החרבתנו ,לא ק"ו הברצתיחרעין מה החרבת.עכשיריושוהבריותויאמרו:
האו כחו של אמפסינוס ,מה החריב 1אמר לו:יפה עשית ,אלאבשביל שעברת על
מצותי ,עלה 'לראש הגג .והפל עצמך .אם תחוה ~-תחיה ,ואם 'תמות -תמות .עלה
והפיל עצמו ומת".5
כאמור ,לא גחהבה ההומה המעהבלת;בימהרותיה ובחואיישלהעלינולייצו
א את
שער קי8ונוס.כיום אנויכולים למנות בחומההמערבית של הר-הבית את השערים
הבאים מדהום לצפון:
-
יבין
אי
1מידות ש,91 ,
. 2בגרות א /ג/
3קדם .ט"וי"א,ה' (10א(תרגום צ
4מלח .ו' ,ו' ,ב',
5איכהרבתי א/סימןל"ב.
שליט"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
ק
השערים בחומההמערבית שלהרהגית
(כרשותההזהיבה של החברהלחקירת ארץישראלועתיקותיה ומעצמת*קדמוניות*)
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
ב"צ לוריא
10
=.
.1כניסהגועל לקמחןרהבימון—מים סחפנה;
םי~עאמעע)י-ג–*—לנך-.~=-=—-)——ל___,
ר"?מעץתפכנ1ם4עש""שיטקי
-.:2ייעד
-
X
d
~
.3באב אל-סלסלה,ש ששר משלשלת;
.4באב אל-מטהרה או שער~;rtlnD,
.5באב אל"כתאנעאו?,ערסוחריהכותנה;
.6באב אל-תדיד או שער הברזל;
.7באב"-נד'יר אוקוצר הכלא;
.8ננשבאלע'נאנישה,שערבניעיאנם,אובאבא-סרי.
עלינו לבחון אתמידת עתיקותם של שמונת השערים ,לאתר את אצבעתהעתיקים,
מימייוסףבן-מתתיהו,,ומביניהם אתהעתיקביותר ,שערקיפונוס.
לפני שנעבוה ללמוד את תולדות השעהימ המצרביימ בציר צל עובדה אחת,
שנראית -לכאורה -רחוקה מאד :ליהודי לב היה מקדש והוו לו חמשה שערים,
עמודים וגג עשוי עץ ארז; משקופי הנגערים היו בנויים אבן ,הצירים -ממתכת
והדלתות -מעץ.8זכאו'מעירשאיןבכלונמזרחהעתיקמקדיםבעל חמשהשערים
מלבד המקדשמירושלים.
שנינו " :8ארע קרי באחד מהם 3מןהכהנים שישנובבית המוקד)יוצא והולךלו
בממכה ההולכת תחת הבירה ,והנהות דולקים מכאן ומכאן ,עד שהוא מגיע לבית
הטבקיה .ומדורה היתה שםי..ירד וטבל עלה לנסתפג ונתחמם כנגד המדורה .בא
וישבלו אצל אהע-הכהביסעדשהננעריםנפתחים..יוצאוהולךלובטדי".
.בית הטבילת ההא המם א-שפע ,שמימיו צבעים מהר הבית בכוון מערבה ב'תוד
הנקבה ,וכשהש מגיעה מע'בר לחומה החוצההיא מתרחבה בצורת ברכה המתאימה
למבישך.
ותמיד
.
א
גוהרי
הבהרביתמידות,א' ,ט'
מןהצפון ,לא הלה משמש כלום",
א',
קדומות למשנהמידות א' א' האומרת":טדי
בהורלכליפלאבנו שצר שלא ישמשלכניסה
ויציאה .מסתבר שלבתת"לה שיכה?,לכניסה ויציאה,כמיערי חולהה וכשער קיפונוס,
וכמוכן שימש בשע'תנוקר מוקדמת ליצשתונפלכוהן שארע'לוקרי',לימים ,כאשר
הקים הורדוס עלהבירההצבייה %תהאנטונ"ה ולאחר שבאנטוניה השתקע המשמר
ההומי ,פסקו מלהשתמשבו .בשנים שלפני בוא הרומאים לאנטונים היה זה קצהו
של הר הבית ונפל בקדושתו מהחיל והעזהות .היו שערים בחלקה הצפוני"?ל
ההומה המערבית' מבית הטבילה צפונה,יכולהיל
יהכמע לצאתורכם .ואם לאהיה
ה
תהטבילה.
יוצאדרך שערטדי -מסתבר שלאהיאזשעריםמצפוןיבי
ל עתיקות שערי המערב את באב אל-כתאנין,
לפי זהעלינו להוציא מכללדיון ע
באבאל-חדיד ,באבא-בדיירובאבאל-עיואגיבעק.
הערערים שעליהם מדבר נוסף'בן-מתתיהו הם( :א) השער ונמעל לקשתרובינזון;
(
ElephaJltine, 8.79 6חzut Geschichte der Juden 1
,Sachau 1מובא ע"י5נלר.
8מידותא' ,ט;תמידא',א'.
9פרטים על הנקבההבית המבילה ר' במאמרי :לתילדות אספקת המים שלירושלים העתיקה,
סיט,תשריתשי"א,ע' ט/
n.8. A
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
n
e
l
e
r
:
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
פרקי הר הבית
א
לב) שער ברקלי; (ג) שער השלשלת) (דג,באב.א-.מטההה
ךמביןממינעל אלה
עלינו לזהות את 'שערקיפונוס.
באב ,אל-מטהרה בניין
; עלידואנומוצאיםבורהמסומןע"יהחוקרים
במספר ,30בפיהעההבויאםוהואמנא
וא
קר
חיבירשבילכאיתביי.בורזהמתחילבריחוק של
22כף מקיר המשטח העליון ,מול המדרכות המעהביות ונמשך ישר מעהבה באורך
של 30.25מ' וברוחב של 5.50מ' .הוא עובר מתחת להרננתוזרהבית ונמשך הלאה
4.40מ' ,אולם כאן מצטמצם רחבו כדי 3.75מ' .קרקעית הבור היא 11מ' מתחת
לפני הקרקע 'של הרהבית .הבור הוא כולובנוי .יתכן שהכ'ותל המזרחי שלו הצרב
בסלע ,אולם קהוה ,לבדוק זאת משום שכותל זהמטויח .התקרההיא מקומרת בצורת
ן.10
חציחבית והלא עשתהאבניםגדולות מסותתותיפה ,ללאטיחבינ"ה
בורזה ,לא נכרהולא נבנהלכתחילה כמאגרמים,זהויה מעברתת-קרקעי אלהר
הבית; ההא הצפוני מבין ארבעת השעהים המערביים ומעלההם מדבר יוסף בן-
מתתיהו .מן המעבר התת-קרקעי היו עולים אל פני השטח בהר הבית בטור של
מררגות ,אלא שכיום נסתם מעבר זה .יש להניה שמדרכות אלו ,כמו במעבר 'תת-
קרקעי המכונה שער ברקלי ,פנובזוית ישרהימינה והגיעולפני הר הבית מדרום
לרהט שלכאיתביישבימינו.
נדלוגלפי שעה% ,לפני שער השלשלת ונעבור לשערברקלי ,הוא השערשגילה
המסזנר החוקר ד"רי
.ת.ברקלי בשנת .1848להלן תיאור התגלית כפי שהוא
מספרעליזה 1ג:
"גילמתי בחומה ,המערבית של הר-הבית מע'בר עתיק ,הרומה לשער חולרה.12
הוא נמצא במצחק של 82מ''1במפיגההמירבית דרומית של חומת הריתביונ גם
הוא סתום".
המשקוףש
ג"ילל,הכרקליולפי
הג
ספרו
ע' .)489
10לפי תיאורו שלק .שיק .Conrad Schick: Beit 01 Makdas 8. 77;116-
.487 11ק .Barclay: The city of the great king,קד3.
12כלומר-אף הוא מעבר תת-קרקעי.
13ברקלי מביא את המידות גירד ,פוט ואינטש וכדי להקל על הקורא הישבתי את המידות
במטרים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
ט
אלול תשכ"ח
בקץ
לוריא
הצנור מהאה חלק של המשקוף 12על השער הזה והוא מתחת להלון התחתוז
המסורג שבחומה .חלק מן המשקוף נתון החת לקימור 12שלע עובר הרחוב המהלוך
לשער המוגרבים שבהר-הבית …השער הוא בדיוק נותחת לנגערהמוגרביםוייא
מוסתה עלידיביתוימל אבו סעודאפנדי…
של ההלקהגלוי של המשקוף
כת
רי
אצ
הואב6.7כו'ורה,בו 207מ /מסתבר שזה רקכמח
יהמשקוף.הבתיקוףמרא 6,10מ'
מתהתלפני הק'רקע בהרהבית.
קונרד שיק השלים את החקלרה עול הכביסה הזאת להר הבית .לפי מדידותע
המשקוף הוא בגובה 'של שני נדבכיםימ
ל הכוהל ,כלומר'-למצלה משני מטר;
ארכו .60ד מ'; הוחב הפתח.שמתחתיו ההא %70מ'; הסף שלשי
ר זהאיננו לותר
ולכןקווהיקברעבדיוק'מההיהגבהו,אבלמגועריםנוהלה ונהרבז' למטהמןהמשקוף.
הסף הוסרבימי עומר ,משום שהוא,עיסב אתזרימתהמים הגאים מחלקרהדר'ומי-
מערבידגל'הרהביתושצריכיםהנולהגיע לתע'לההעוברת'לרגליהכותלה'מערבי.מעל
למשקוףאיןיותרנדבכיםעתיקים.
השינויים שח'לו בהרהבית במשך הדורותשיגזמו את המעברהזה.הגורםהעיקרי
לכך היון הצורך,ליצהר מאגרי מים וחצר המקוש 'לצרכיעולי הרגל המוסלמים
ולאוכלוסיה בירושלים עצינה .לאחר נתחרבה אמת המים מעיטם ,כנראה בסוף
התקופההביזנטית ,לא סמכו וותר אנשי לרושלים על אספק'תמים מן החוץ',1כי
מלבד הקשיים הטכניים ,שהעהבים לא הצליחו להתגבר עליהם ,היו גם טעמים
בטחוניים שלא לס,מוך על אספקת מים מבחוץ .משערים מהשליטים המוסלמים,
שהקימו את המסגדים בהר הבית ניצלו חלק מן המעברים התת-קרקעיים ,הקימו
בהםמחיצותוקמהות,והפכואותםלמאגרימים.
םשלועותחלקים:
במעברהמתחיל בשערברקלה לשכיו
ך
ו
מ
3א) חלקו הקדמי של המעבר ,המ
ר
ע
ש
ל
.
כרקקי ארכו 8מ' ורחגל 6,40מ'
החלקהקדמי שלהמעבהתפי ספרו הנ"ל שלברקלי,ע'.)490
14
אםכינעשו כמהוכמהניסיונותלחדש את אמתהמיםהעתיקה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
ט
פרקי הר הכית
והוא,נקרא"מסגד אל-בורק .על הכותל הדהומיזי
וחליה טבצת נחהטת~,ק~פי
הממהרת העהביג קשר כאן מוחמד את סוט הזעמתי במסעו בהלם בלילה כצבה
למסגד הקצי W? .להפחשיוההלסומקנייהעיק"4ל הכמסה להרוניט
אבו סעח.:המסוש אצל ומק
(ב) חיקוהתיטן שלהמעבי הת כעםביר
~3awכעיןזוית ישרדא אורר הזרוע
ר זה שתי ז'רהשות,
.במס' ( 10או 19לפיפ.א.פ).יבו
הנטווה ממערב למזרח 11.40בהורחבה5.25בוז,ואורךהזרועהנטויה"לדרום 11.50מ'
ורחבה5מ'.על'שתיהזרוערת תקההדמויההציתביתובהפיחבויועליהבנויהשביי.
(ג) תלק'והאחהון של המעבר הואכיום בור ,המס'ומן אצל שיק במס' ( 10או 20
יפ.א.פ .).גם.הראאינו חצוב בסלן ,גהו בור ההובעבנוימאבנים .ארכו 17מ',
לפ
ישניעמהרים.
רחבו 12מ/כיפתונתמכתע'ל
ד
י
קווה לשחזרכיום את המעבר הזה בדיוק,כיוון כוחלו בושינוייםהבים עלידי
בנייתהקיהות ,שהפכו חלק גדולבשמנו למאגרימים.אילםישיסוד,להנחה,יוחלקו
הדהומי ,המכונה ממגד אל-בוהאק ,נשתמר בצררתוהקדומה,.לפי זהנוכל לאמרכי
המעבר נמשל ישר מזרחה ב25-מ' .כאן הוא מעונה אתכיוונו הפונהבזוית ישרה
דרומה ,במקביל להומההמעהבית של הרהבית ,ונמשך כ17-מ' .רצפתו של החלק
יבור
התפוס עלידיבורכב' 19עולה במעט,כדי ,4%.בערך ,וב'שטח התפוס עליד
מס' 20הלו,כנראה,מדרגותגובהן אפשרה"הלעלות אתהגובה של 10מ'כדילהגיע
לשטח הרהבית .בחתך שלההיעבר מצפוןלרוום ,העובריר
ךוגגיוצבורית מס'ומנת
הרצפה,בפי השערתו שלו,ללסון .פרגסון וביחז'ר בבור מס' 20את המדרגות 18-
מדיגותבמהלךהתחתון,מאמהריתועוד 18מדרגותבמהלךהשני.
.
ןן
50
40
80
20
19
התךמצפוןלירום בבורות 19ו20-
ספרו שלפרגסון; .86ק (Ja~aes Fergusson: The Temples of the Jews,
מבין כל השערים 'ההמעברים מןהעיר א,ל הרהבית שער זה ומעב'ר זהמתאימים
לתיאור שמצאנו אצל יוסף בן-מתתיהו "ממנו וורדים במדיגות רבות להטה אל
הצמקועוליםשובלמעלהאלמעלה"להעיר).
נוחרו לנו עוד שני קךער'ים ,שעתיקותם אינה מוטלת בספק,כיוון שהם עומדים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
14
ב"צ לוריא
אלול תשכ"ח
בקצה "2ל גשרים עתיקים,הידועיםמימי הגית'וידוע?ם כיום על שבשת מגליהם:
םמימהםעתיקיותרואיזהו שערקיפונוס ?
קשתרובינזון וקשתוילסון.איל
ה ארמונם
את הגשרהדהומי ,קשתהרבינזון,ייחסנולינאי המלך .15בראשונההי
של בית חשמונאיבבידה שמצפון להר הבית ,16שם ישבו שמעון ,עהנן כוהן גדול
ואריסטובלוס הראשון.ינאי בנהארמון חדש למערבו של הרהבית.מכיוון ששימש
במהונהגדולהוהיהצדוקיקצוני ,שהקפיד מאדבענייני טהרה,בנה ג'שרמןהארמון
אל הרהבית 'והגשר הזה נועד לכוהן הגדול שישמרמפנינגיעהמלשהי בדבר טמא
כשהוא לבוש בגדי כהונה ההולך לבית המקדש למלא את תפקידו .על גשר זה
,ותכונתו יש,בידינו רמז באגרת אריסטיאס " :17למעבריתיש מעלות ,מהן למעלה
מן הדרךואחרים למטה ,ומפוהקים :הם (המעבר,ותהעליונים) מן הדרך הרבהלבלתי
יגעוהחיים בטהההוהכוהן.הגדול) בכלדבי'אסור".
נמצא ,איפוא ,שהשער המערבי דאחד שאותו קוראת המשנה בשם שער קיפונוס
הוא שער השלשלת,שפניו אל ארמון המלך(.:הורדוס ,שעמד במקום מגדל דוד של
יפוינו),אליומגיעים דרך העמק מהיום רהוב דוד ורהוב השלשלת) שנחצה עלידי
nwpוילסון לשם,.מצבר .המשגה.מזכיהה רק
אחרוה3,יהו:אהעתיק ,מןהומן
י
צ
ש
,
ן
ו
י
צ
ת
י
ט
ה
'
הראשון ,מהדור שבו נקבע שטחו של הר
ם
י
א
י
ב
נ
ה
לפני
ידי
שבי
שהרחדבו אן שטחו לדהום ואח"כ לצפון
ו
ל
ו
פ
ט
ו
ר
ל
"
י
נ
פ
ל
ה
ם
י
נ
ו
י
ל
ע
ם
י
ה
ש
מ
ותת-
קרקעיים ,כאשר הרהביתהיה,רק ת"קול ת"קואצה.
קיפונוסאינו שםוברי .קליק 18סובר שהשער נקהא על שם קופונקוס,נציב רומא
ביהודהבשנים 9–6למנינם'.אוליענוה טרבותללוהבילהושליםואוליהואומתרם את
השער הזהולכן כבדוהו וקראו את שמועליו .מצאנו שקהאו אחד משערי הרהבית
ע"ש איש פרטי-עיצרטדי ,19מצאנו תרומתעיצר שנקרא תל Dmהתורם-שער
ניקנור ,ומצאנו שם של שערפאות,להכרת טובה -שער ' flw1Wאבל,השערהמערבי
שאתרגז אותו כשצר השלשלת קדם בהרגה 'ליורות
הדרה השפעת הלשון
ירושלים 'ולאיתכן שכבר בהאשונהקיw
~ו בשםיווני-קיפונוס.
aוnל
א'
הקוניתביןיושבי
,
י
"
ה
ב
ד
ו
ז
ר
פ
ס
ב
ה
ל
א
ש
ל
ן
ו
ר
ת
פ
א
ו
צ
_תן למ
ו
נ
מ
ז
ש
בה
ומ
דרו
ת
ו
ר
ו
ד
ני
שננ
א
ו
ה
ששה
בל'
ו
אחרי
המאה
,
ת
ל
ע
ו
ב
ה
ה
א
ר
ז
ע
ו
א
ה
נ
ו
ש
א
ה
ה
ה
ת
י
צ
ח
מ
ב
ת
ו
י
כ
ח
ה
ש
ו
ל
ש
של
אחרי
כלומר,בראשיתה של המאההרגרסית.
את
משפתות
ב
בדבה"י א כ"ו,יד-יה,מוכה הכתו
ה
ד
ק
פ
ו
ה
ם
ד
י
ב
ש
השמירה
הלויים
על שערי הר הבית :שפי
ם וחסה הופקדו צל השערהמערבי ושמו שער השלכת ,20
במסמלה העגלה;ימם וממרו שעיה :אהבעה במסלה ('העולה העיר העליונה)
ושנים -לצדהפהבר,שד"א שטחמצפון מערב להרהבית.
ס' דבהי"אאינומזכיר נותר משער אחד במערב -שער השלגת ,שנקרא בסופה
של תקופתביתשני בשם שערקיפונוס.
%י
אי
י המלךע' .63-61
ר'ספריינא
הורדוסשיפץ אותה וקרא להאנטוניה.
פסוק קו; המעברות התחתוניםוהעליוניםנזכרים גם בפסוקקה.
ארץיהודה ע' .124
15
16
%7
18
Theodos 19או ~Thaddios
20לפיה-ע' :שער הלשכה,אולי הכוונה לשערשע"י לשכתהגזית.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
פרקי הר הכית
אלול תשכ"ח
ט
המשבה בה פתחנו 'את דלותם זההיא עתיקה ,וזהעילה בבירור מתוך השוהשה
הבאה:
דבה"י א כ"ג יד-יה
מזרתה -לשלמותווזכר"הו
צפונה -בנו של זכרההו
נגבה -לעבד אדם
למערב -לשפים ולחסה
מידות
שער וכמזרחי -שבו הכהן הגדול השורף את
הפרה ,הפהה וכל מסעדיה,יוצאים להר כמסחה.
טדימןהצפון ,לא רקהמשכחםכלום.
שני ונערי חולדה מן הדחום ,משכרעים כניסה
א' ,ג'
ויציאה.
קיפובוסמן המערב ,משמשכביסהויציאה.
אםנגיחששנישעהיהולדה שמונה המשנהדומיםלעוצריתולדהשבקמינו,כלומר.
זההיה שערכפיל 91נמצא שתששנה מונה ארבעה שערים ,כמספר דהעערים נואנו
מוצאים בס'דבה"י.לפיכך נוכל ,לשער שהמשנההיא קטומה מאד,ואולי ה2ליחסה
בעיקרהובצורתההקדומה '22לדוהותהסמוכיםלימז שלבעלס'דבה"י.
21כווגמת שער השלשלת שבימינו ,שאף הוא כפול :השער הדרומי מכונה כאב א-סלסלה
כאב א-סאלם נהק אומנהמבדילהביניהם.
והצפ22וניודאי שאז לא נאמרטדי לאהיה משמשכיום.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il