|
נולד בפשדבורז בשנת תקכ"ו ( )1766בערך. אביו רבי אשר, נצר למשפחת רבנים, שימש תחילה
ברבנות בגרודז'יסק ואח"כ היה מגיד מישרים בפשדבורז. עוד בימי נעוריו הצטיין רבי יעקב יצחק
בשקידה מופלאה בלמוד התורה אצל רבו רבי אריה לייב חריף היילפרין בעל "חדושי מהר"א",
.תמסרופמה אטיל תבישיבו אטפאב כ"חאו זרובדשפב הליחת
קידצל ברקתה אטפאב ותבש ימיב .העלוי הצעיר הצטיין גם במדות תרומיות, בייחוד כענותן
רבי משה לייב מסאסוב שישב בעיר זו, והושפע ממנו השפעה מכרעת. רבי יעקב יצחק הופך
לחסיד, תחילה בחשאי עד שנתגלה ע"י הצדיק רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. שנים אחדות
חי בהתבודדות כמלמד תינוקות בכפרים עד שבהשפעת רבי דוד מללוב התחיל לנסוע לחוזה
מלובלין. התפרסם אח"כ בשם "היהודי הקדוש".
, ביהוד מבין הצעירים. ה"יהודי" כשהתיישב בפשיסחה התחילו לנסוע אליו אלפי חסידים
הורה דרך חדשה בחסידות, שבניגוד לחסידות העממית היא מבוססת על ארבעה עיקרים:
התאחדות עם הלמדנים,
,תודיסחה תוימינפב תוקמעתהו תויחטשב המחלמ
התנגדות למופתים
והתנגדות לאיחור זמן התפלה.
על דרכו החדשה קמו עוררים בקרב החסידים ורבים מבין חסידי "החוזה" לחמו נגדו בחריפות,
גם ע"י רכילות ולשון-הרע בפני רבם על מנת להבאיש את ריחו בעיניו. אף התערבותו האישית
של המגיד מקוזניץ לא השכינה את השלום.
מדברי תורתו נדפסו בספרים:
,"ידוהיה תואלפנ"
,"ידוהיה תראפת"
,"ידוהיה תרות"
.דועו "ידוהיה רתכ"
יש גם כמה אוספי אגדה עליו.
ה"יהודי" נפטר ביום ג' דחוהמ"ס י"ט תשרי תקע"ד ( .)1813בניו רבי ירחמיאל מפשיסחה, רבי
נחמיה מביכובה ורבי יהושע אשר מזיליחוב היו מפורסמים בצדקותם. על תלמידיו נמנים חתנו
רבי אשר מללוב, רבי יעקב צבי מפוריסוב, רבי מאיר שלום מקאלושין, רבי אבלה מעיר חדש,
שהיה תחילה רבו בקבלה, רבי איתמר מקונסקי-וולה ורבים אחרים. אחר פטירתו נסעו חסידיו
ברובם הגדול לתלמידו המובהק רבי שמחה בונם מפשיסחה.
|