|
מיסד שושלת רוז'ין. נולד בפרובישץ (פלך קיוב) בג' תשרי תקנ"ח ( ,)1798לאביו הצדיק רבי
שלום, בנו של רבי אברהם המלאך, ולאמו חוה, נכדת רבי נחום מטשרנוביל.
. אביו נפטר בעודנו ילד והוא התחנךמימי ילדותו עד יום הסתלקותו הוא עטור סיפורי-פלאים
ע"י אחיו הגדול רבי אברהם, ממלא מקום אביו. אחיו זה נפטר בשנת תקע"ג, כשרבי ישראל
היה רק בן ט"ו – והנער עלה על כסא אביו. תוך כשרון ארגוני רב בנה הצדיק הצעיר את
המרכז החסידי. עורר את התפעלותם של צדיקי הדור, ובתוכם זקן הצדיקים רבי אברהם
.אטפאמ לישה עשוהי
. אלפי חסידים נהרו כשעבר לרוז'ין בנה לעצמו ארמון מהודר וריהטו ברהיטים ובכלים נאים
תקהל וליפאו האנ הבכרמב עסנ ,הבחרהב ותיב תא גהנ לארשי יבר .קוחרמו בורקמ וילא
מנגנים החזיק אצלו. בכל מעשיו אלה, ואפילו במנהגו לעסוק כל יום שעה קלה בעבודה גופנית,
בעיקר חטיבת עצים, ראו חסידיו אך כוונה אחת: להרבות בכבוד שמים, השפעתו גדלה מיום
ליום ואפילו שרים ונסיכים חלקו לו כבוד.
תובהלתה אלל ;תחנב התייה ותליפת .דרכו בחסידות הייתה דרך המתינות והשקט החיצוני
יתירה, וכפי שהיה אומר: "יש צדיק שירא כל כך מהשי"ת, שירא אפילו להניד אבר בעבודתו".
מיעט באמירת תורה, שיחותיו היו לרוב קטועות, ונסבו לעתים קרובות על עצמיותו ויחוסו הרם.
.ורדחב דחייתמ היה הלפתה תעשב וליפא ,וידיסח ברקב טעמ הליב
כעבור עשרים וחמש שנות עליה נאסר רבי ישראל בתוצאת הלשנה, שהוא שואף למלוכה על
ישראל. 22חדשים ישב במאסר בקמיניץ ובקיוב. מששוחרר עבר לקישינוב, משם ליאסי
ולבסוף לסדיגורה, בה בנה, מחדש את מרכזו, שעלה עוד על זה שברוז'ין; חסידי גליציה נהרו
אליו באלפיהם והסתגלו לדרכו, שנראתה להם תחילה חדשה ומוזרה. בין הבאים אליו אף
.היצילג יקידצ
רבי ישראל נפטר ביום ג' חשון תרי"א ( .)1850את דרכו המשיכו ששה בניו: רבי שלום יוסף,
שנפטר עוד אותה שנה בלייפציג, רבי אברהם יעקב בסדיגורה, רבי דוד משה בפאטיק ואח"כ
בטשורטקוב, רבי דוב בר בליאובה, רב' נחום בשטיפינטשי ורבי מרדכי שרגא בהושאטין.
מדברי תורתו של רבי ישראל לוקטו בספרים:
"עירין קדישין".
,"לארשי תיב"
,"לארשי תראפת"
,"לארשי תסנכ"
"פאר לישרים" ועוד.
|
