|
הפגישה בין גולומב לז'בוטינסקי
|
החטיפות וההלשנות הביאו להידרדרות ביחסים בין ההגנה והאצ"ל והחשש למלחמת אחים הלך .רבגו ב- 10ביולי 1938נפגש אליהו גולומב (א') עם ז'בוטינסקי (ז') בלונדון בניסיון לבוא לידי הסכמה |
כשהייתי אצלך לפני שבועיים, דיברנו… על הכוח העברי ההולך ונוצר :'א בארץ ועל פעולות משותפות הנעשות עם הממשלה [הכוונה לנוטרים]… יש להתחלה זו ערך רב עוד יותר אם הוא יתפתח בעתיד עד כדי כך שיוכל לעמוד לנו בשעות יותר חמורות בעולם… והנה המקרים שקרו בזמן האחרון [פעולות התגובה של האצ"ל] חותרים גם נגד ההתחלות שנעשו בר, וגם נגד התפתחותם. משום כך באתי אליך שתעשה איזה פעולה למען שים קץ למקרים כאלה מעתה. האם אתה בטוח שיהודים עשו את זה? [הכוונה לפצצה שהתפוצצה בשוק :'ז הערבי בחיפה] קראתי בעיתון שזה היה מעשה של סוכן פרובוקטור… כל זמן שהאנשים לא נתפסו מובן שיהודים אינם רוצים להודות שעשו זאת :'א יהודים… אבל בשיחה בינינו אין צורך להעלות השערות. לנו ברור כי הן אינן .תונוכנ ואם עשו זאת אפילו יהודים, האם בטוח אתה שאנשינו עשו זאת? האם יש :'ז לך ידיעות על זה או אלה רק השערות? אתה יודע כי אני כבר חודש לא נמצא בארץ, אבל לגבי ההתחלה בתל-אביב :'א אני יכול לומר לפי המכתבים שקיבלתי, כי זה מעשה ידי רביזיוניסטים…. אבל נשוב לעניין ונראה מה אפשר לעשות כדי שלא יהיו מעתה מעשים שיהרסו את הניצנים של הכוח העברי בארץ. מה אתה מציע? לאיחוד ההגנות הלא אני הסכמתי. אינני יודע מה נמסר לך :'ז בעניין זה. נמסר לי שאתה התנגדת שעניין התגובה ייכנס לאיזה סמכות משותפת.:'א זה נכון! אני חושב כי אסור לאיזה סמכות שהיא לקבל עליה אחריות בעד :'ז …הבוגת יניינע חוכב שמתשהל וניצר וליא יש די כוח ביישוב למנוע את המעשים האלה… :'א היינו יכולים למנוע גם את חבריכם לעשות את המעשים האלה, אבל זה ידי-לע רצונש בצמה רשאמ הנטק רתוי אל הרצ וזו יחייב מלחמת אחים. המעשים האלה. לכן אני מציע שתעשה מצידך הכל כדי למנוע את הדברים 10 האלה מבלי שיהיה איזה צורך של שימוש בכוח… [הדגשה שלי: י" ל). |
|
מעניין להשוות את דבריו של גולומב לז'בוטינסקי, לדברים שאמר לבגין שש שנים לאחר מכן. הכוונה לפגישה בין גולומב לבגין בספטמבר ,1944בה דרש גולומב להפסיק את הפעולות נגד הבריטים, שנעשו במסגרת המרד שהכריז האצ"ל בפברואר .1944גולומב אמר, בין היתר: |
|
איננו רוציםאנו דורשים מכם להפסיק מיד [את הפעולות נגד הבריטים]…
נהיה נאלצים לאחוז שתתחיל מלחמת אחים… אולם נהיה מוכנים גם לכך. באמצעים שלנו למען מנוע את מעשיכם. המשטרה, לדעתנו, לא תוכל לחסלכם, ברור שאיננו מדבריםאולם אם היישוב יתקומם הרי הדבר יביא לידי כך. על חיסולכם הפיסי, אולם התפתחות דברים תביא גם לכך, היא תביא להשמדתכם, ואז לא חשוב מי התחיל הראשון – זה עניין של תעמולה 11 .[ל"י :ילש השגדהה] .הרבסהו |
|
מספר ימים לאחר הפגישה עם גולומב, שלח ז'בוטינסקי ב- 12ביולי מברק אל ד"ר אלטמן, בו נאמר, בין השאר: |
|
סכנת התנפלות השמאל על חברי הארגון הידועים להם – התנפלות מזוינת.
אליהו גולומב ביקרני בלונדון והביע את האיום הזה באוזני; ואחר-כך שמע בוקשפן [מראשי המפלגה הרביזיוניסטית בארץ] אותו הדבר מפי פינקס 12 .[ביבא-לת תייריע שאר] חקור תוחכונב ["יחרזמה" יגיהנממ] |
|
ז'בוטינסקי החליט להשיב מלחמה שערה, והזהיר שמלחמת אחים לא תהיה מוגבלת רק לארץ-ישראל. באסיפה פומבית בוורשה אמר, בין השאר: |
|
אם בארץ-ישראל מצדדי הם מיעוט, בגלל שיטת-הסרטיפיקטים ומפני ששעריה
נעולים בשבילנו, הרי כאן בגלות, וכאן בארץ פולין, הם אינם כבר כלל וכלל מיעוט! ואם כבר נגזר על עם-ישראל שתיפול עליו הכלימה של מלחמת-אחים, להווי ידוע לכם, שהיא לא תצטמצם בארץ-ישראל בלבד. משום כך פונה אני אל כל אלה אשר בידם השפעה ואשר מחובתם לעמוד על המשמר: דאגו-נא לאחוז בכל האמצעים, שהדברים לא יגיעו לכך! כי אם בכל זאת יגיעו הדברים לכך, הרי תתנהל מלחמת-אחים זו במלוא העולם היהודי 13 .ולוכ |
|
אזהרתו של ז'בוטינסקי, שנתקבלה בתשואות סוערות על-ידי קהל שומעיו, אכן עוררה מנהיגים רבים הרחק מעבר לגבולותיה של פולין, ופניות ומחאות זרמו ובאו לשני הצדדים. במסיבת עיתונאים, שבה השתתפו כתבים מבריטניה וארצות-הברית, מפולין ומהעיתונות |
|
הסכנה הזאת [של מלחמת אחים], לרוע המזל, היא ממשית. כבר בראשית יולי
שמעתי אותו איום מאיש הקרוב מאוד לשירות הביטחון של הסוכנות היהודית; הוא הבהיר אז מעל לכל ספק, שאם לא יצליחו להשיג אחדות בשאלת ההבלגה, יפעילו הגורמים הנתונים להשפעת הסוכנות את נשקם נגד הרביזיוניסטים… ניסיון כזה לפוגרום יהודי פנימי יגרור אחריו הגנה עצמית …תימינפ תידוהי |
|
על פי הדיווח של עיתון "הארץ" מיום 23באוגוסט ,1938לא השיגה מסיבת העיתונאים את :התרטמ |
|
כל העיתונים היהודים, ואף אלה שהצטיינו עד עתה באהדתם לרביזיוניסטים,
מוקיעים את הודעתו של ז'בוטינסקי במסיבת העיתונאים בוורשה על מלחמת האזרחים העומדת לפרוץ ביישוב העברי בארץ ועל סכנת "ליל ברתולומאוס" [ליל טבח ההוגנוטים בידי הקתולים בפריס ב- 23באוגוסט ]1572שמכינים .בושייב |
|
אברהם שטרן עשה אותו זמן בפולין בשליחות הארגון. רזיאל כתב לו על החטיפות ועל גל .(14 המאסרים בקרב אנשי הארגון ומנהיגי המפלגה הרביזיוניסטית (שמספרם הגיע לכ-150 בתשובתו, כתב אברהם שטרן ב- 19באוגוסט :1938 |
|
היום היתה לי פגישה עם פיט [כינוי לז'בוטינסקי על שם ראש ממשלת בריטניה
ויליאם פיט] שיחה קשה ומייגעת. עוררתי את שאלת ההגבה כאן [בפולין] ותשובתו היתה: להגבה כאן אין מקום… מלבד זאת מכות כאן, לא תהיינה להן השפעה; זאת היא תגובה חלשה מדי… בהגבה חזקה יותר ממכות נוכל להשתמש רק אם הם בארץ ישפכו דם. אז נשפוך את דמם בגולה. עכשיו אנו צריכים, אם אנו יכולים, להמשיך ולתת להם לחטוף את אנשינו. בזה נראה לעולם היהודי שכפינו נקיות ואין אנו משתמשים לרעה ומועלים באמון העם. עניתי: … מה נעשה אם הם לא ישפכו את דמינו אלא ימשיכו במלשינות ?תופיטחבו בתשובה באה מצידו הצעה לשקול הפסקת הפעולות נגד הערבים ואז תחדלנה החטיפות, המשטרה תירגע ואנחנו נוכל לנוח ואחר-כך נחדש את הפעולות… "אתם פלוגה שעברה את קו החזית, והאויב הקיף אותה מכל העברים. אתם מנותקים, מ נ ו ת ק י ם! האם תוכלו לעמוד במערכה ואיך תעשו זאת?" עניתי: השאלה היא לא אם נוכל לעמוד אלא אם יש פקודה להמשיך. כשהפלוגה מנותקת משתדלת המפקדה (א) להציל או (ב) נותנת הוראות ללחום עד …המרוח לבסוף (הייתי מדוכא אבל שקט) אמרתי: נניח שהתגובה לא תעזור, אבל אם "החזית שפעלה והקריבה קורבנות" מבקשת עתה לא עזרה כספית אלא תמיכה מוסרית, ומאמינה שהתגובה תעזור, האם איננה ראויה לתמיכה כזו? זה שכנע אותו כנראה. הוא קרא לנציב [אהרון פרופס, נציב בית"ר בפולין] ושאל אותו אם יוכל לפוצץ את האסיפה של מרמינסקי [הכוונה לאסיפה מטעם פועלי-ציון שהתקיימה ביום 21באוגוסט ]1938שצריכה להתקיים ביום א'. 15 .לדתשא :הנע |
|
מן המכתב של אברהם שטרן עולה כי לאיומיו של ז'בוטינסקי, בדבר התגובה בפולין על התגרויות השמאל בארץ, לא היה כיסוי. ז'בוטינסקי היה מודע לחולשתו הפוליטית, ובמכתב ליעקובי מיום ה- 22באוגוסט הוא כותב כי "פירוש הדבר שנדחקנו לקרן זווית ואין טעם רב להמשיך לנפנף 16 ידיים" וכי "יהיה עלינו להודיע זאת ברורות לנוגעים בדבר [הכוונה למפקדת האצ"ל בארץ]". דבריו של ז'בוטינסקי הוסיפו להרגשת האין-אונים שפשטה במפלגה הרביזיוניסטית בארץ עקב |
|
[…] במקום להילחם נגד המלשין, במקום לעודד את לוחמי החרות, במקום
לשבור את כוחות האויב – שקע היישוב בטמטום החושים והלך בעצת מלשינים. האצ"ל נשאר מנותק, ללא בסיס גיאוגרפי וללא גב ציבורי, מנותק ומבודד מול גדודי ערב, ממשלה אויבת, אלפי מלשינים מגוייסים בפקודה; אלפי גפירים, במקום לעכב את האויב החיצוני, קיבלו על עצמם לעכב את פעולות הארגון. כך נאלץ הארגון לעבור לתקופת שתיקה ממושכת, על אפו ועל חמתו, ולאסון היישוב והעם. כיום אוכל היישוב את פרי טמטומו; שלטון ערבי בדרכים ובערים, הפסקת העלייה ואסונות פוליטיים אחרים המחכים 17 […] .םוסרפל |
|
זה היה הרקע למשא-ומתן להסכם בין הארגון ובין ההגנה.
ההסכם עם ההגנה
את המשא ומתן יזם שמשון יוניצ'מן, מראשי בית"ר והצ"ח, שפנה אל אליהו דובקין ומשה שרת חתפ יקסניבול .המכסה אלל המייתסנ ,1938 טסוגואב 30-ב המייקתהש ,הנושארה השיגפה |
|
מטרת ההסכם היא לאפשר קו פעולה משותף בין שני הארגונים הממשיכים את
קיומם העצמאי והבלתי תלוי… ארגון ב' [האצ"ל] מתחייב להפסיק כל פעולות היוצאות מגדר ההגנה הרגילה, שלא תסכים להן הוועדה הפריטטית… הוועדה הפריטטית תקבע אם, מתי ובאיזה אופן יש לאחוז בפעולות היוצאות מגדר ההגנה הרגילה… היא תשמש כמו-כן ועדת קשר מתמדת בין המפקדות של שני הארגונים בכל השאלות הנוגעות להסכם זה… החלטות הוועדה .דחא הפ תולבקתמ ארגון ב' יקבל את חלקו המתאים בהגנה הלגאלית וישותף בכל צורותיה (שוטרים נוספים, קבוצות-מארב וקבוצות נודדות) וביחידות הצבאיות העלולות […] .דיתעב רצוויהל ארגון ב' [האצ"ל] ישלח את אנשיו להגנה הבלתי לגאלית ביחידות מיוחדות עם מפקדים מיוחדים… כל יחידה תעמוד לפקודת מפקד המקום, שימסור את תוירחאהו דוקיפה ורסמיי לבגומ תודוקנ רפסמב …הדיחיה דקפמל ויתודוקפ להגנת המקום לארגון ב' … […] כל הדרכת אנשי ארגון ב' תיעשה תחת הפיקוח של מפקדת ארגון ב'… ועדה טכנית תורכב מיד לאחר קביעת יסודות ההסכם כדי לקבוע את זמן ההסכם וכן לעבד באופן מעשי את פרטי ההגשמה של סעיפי ההסכם. ועדה של שלושה, מורכבת מבא-כוח מכל צד ובורר מוסכם על-ידי שני הצדדים, תורכב לשם בירור תלונות על הפרת ההסכם או התנאים שייקבעו על-ידי 18 הוועדה הטכנית, לקביעת הצד המפר ולהטלת עונשין… |
|
מיד לאחר החתימה על ההסכם התכנסה הוועדה הטכנית לדיון בפרטים הטכניים. היא קבעה שההסכם יחול למשך שנה כניסיון וכי תוך שבועיים ייחתם סופית על-ידי המוסדות המוסמכים של שני הארגונים. מסביר רזיאל את היתרונות שהוא רואה בהסכם עם ההגנה. המכתב 19 במכתב לאברהם שטרן, להלן מסביר רזיאל את הסיבות להסכמתו לתנאי ההסכם: עקב הפעילות האינטנסיבית של בסיכום רואה רזיאל בהסכם ויתורים רבים יותר מצד ההגנה, עד שהדבר מעורר בו חשד: בסופו של המכתב, מוסיף רזיאל הערה אישית הקשורה ברינונים בתוך הארגון נגד מנהיגותו. כך או כך, מיד לאחר החתימה בראשי תיבות, טס לובינסקי לוורשה כדי להביא את נוסח ההסכם מן הדברים עולה כי לבו של ז'בוטינסקי לא היה שלם עם ההסכם, אולם הוא לא הביע התנגדות כל אותה עת שהה בן-גוריון בלונדון, וכשנודע דבר המשא-ומתן, שלח לגולומב את המברק הבא: |
|
14.9.38 ןודנול |
|
ביבא-לת [במולוג] והילאל
מתנגד בהחלט למשא-ומתן ולהצעת ההסכם. עכב המשכו. אעביר לך נימוקי. |
|
במכתבו, כותב בן-גוריון, בין השאר: |
|
כל זמן שהמפלגה הרביזיוניסטית, וז'בוטינסקי בראשה, לא קיבלו בעניינים
פוליטיים משמעת ההסתדרות הציונית, אין שום ייסוד למשא-ומתן עם הבריונים .הנגהה תולאשב הבריונים הללו רוצים עכשיו שני דברים: א. להיכנס לכוחות ההגנה הלגליים וב. להכשיר עצמם בעיני הציבור היהודי. אין אני רואה עכשיו מדוע אנו צריכים 21 לסייע להם בדבר השני, אבל אני מתנגד בכל תוקף לדבר הראשון. |
| :במולוג בתוכ ותבושתב |
|
21.9.38 ,ביבא-לת |
|
לבן-גוריון, לונדון
הוסכם הסכם פרלימינרי. צריך להיחתם בעוד שבועיים. אם תרצה למנוע, |
|
תשובתו של בן-גוריון לא איחרה לבוא: |
|
23.9.38 ,ןודנול |
|
ביבא-לת ,[במולוג]והילאל
לא אוכל שבועיים לעזוב לונדון. אם לא נחתם אל תחתום, אם חתמת תבטל |
|
במכתב לדובקין, מיום 13באוגוסט ,1938כתב בן-גוריון: |
|
בריונים אלה מחקים בכול טכסיסי הנאצים, הם אויבינו בנפש. אם אפשר לרסן
אותם – יש לעשות הכול לשם כך, אבל אסור לדבר איתם כדבר עם אנשים ישרים… אין זאת אומרת שיש להימנע מכול שיחה איתם – גם עם המופתי אני מוכן לשוחח – אבל יודע עם מי אני מדבר. |
|
על תגובתו של בן-גוריון, כותב מיכאל בר-זוהר: |
|
בדברים קיצוניים אלה חשף בן-גוריון עוד סיבה להתנגדותו למשא-ומתן עם
הרביזיוניסטים: שנאתו אליהם. גם באקלים ההשמצות והנאצות ההדדיות, שמנהיגי המפלגות בארץ התמסרו להן בחדווה, היו דבריו של בן-גוריון יוצאי דופן והעידו על מטען כבד של משטמה כלפי מי שראה כאויבים בנפש… המערכה סביב ההסכם שלא נחתם בין ההגנה והאצ"ל הבליטה את שנאתו היוקדת של בן-גוריון לרביזיוניסטים שהתפתחה במשך השנים ותאפיין את מדיניותו כלפיהם עוד עשרות שנים בעתיד, בתקופת המאבק וגם אחרי קום 22 .הנידמה |
|
התנגדותו החריפה של בן-גוריון עיכבה, ובסופו של דבר אף מנעה את חתימת ההסכם, הגם שרוב ראשי ההגנה והמפלגה בארץ תמכו בו. בינתיים נפלה ההתכתבות בין בן-גוריון לגולומב רחא בוקעל הפוקת התואב גהנ י"שמה יכ רבתסמ .(י"שמה) ל"צאה לש תועידיה תקלחמ ידיל ההתכתבות של ראשי הסוכנות היהודית ושל אנשי ממשל בריטיים. בבית הדואר בתל-אביב עבד מאיר בר-גיורא, אשר נהג להוציא מתאי הדואר את המכתבים של ראשי הסוכנות היהודית וראשי ההגנה. המכתבים היו מועברים למשרדי המש"י, שם היו מוצאים מן המעטפות ולאחר שצולמו – היו מוחזרים לתא הדואר. כך נתפסו המכתבים והמברקים שהוחלפו בין בן-גוריון וגולומב בקשר 23 למשא-ומתן שנערך בין האצ"ל לארגון ההגנה. הדיונים בצמרת מפלגת הפועלים נמשכו זמן רב והחתימה על ההסכם בוששה לבוא. מספר |
|
:תורעה את"ה. תיק 8א 9וכן מכון ז'בוטינסקי .43-2/19 .10 יהודה לפידות, הסזון – צייד אחים, עמ' .58 .11 .35 'מע ,א ,יספלא .12 כץ, ז'בו, עמ' .1052 .13 המספר לקוח ממסמך הבולשת ,GS/59/1809את"ה .47/61 .14 ארכיון הכד, תיק מס' 5וכן אלפסי, א, עמ' .373 .15 ,יבוקעי 'ש לא יקסניטוב'ז בתכמ ,2/28/2/1 א ז"מ .16 המקור: הכד. ראה גם יצחק אלפסי, א, עמ' .139 .17 ראה נספח וכן ניב, ב, עמ' .112 .18 הכד, תיק מס. 7וכן אצל אלפסי, א, עמ' .375 .19 שכטמן, זאב ז'בוטינסקי – פרשת חייו, ג', עמ' .244 .20 את"ה , 53/116בן-גוריון אל גולומב ,13.9.1938 .21 בר-זוהר, בן-גוריון, א, עמ' .379 .22 .62-61 'מע ,שקובמ ,באילא בקעי .23 |
  
|
