|
|
לאחר פרסום "הספר הלבן", ובאופן מיוחד לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה, חלה הקשחה רבה במדיניות הממשלה הבריטית בכל הנוגע לעליה הבלתי לגאלית. בתזכיר שהכינו במשותף משרד החוץ ומשרד המושבות מדצמבר -1939ינואר ,1940אנו מוצאים סקירה רחבה ודיון מעמיק על היקף העליה הבלתי-לגאלית ועל האמצעים שנקטה הממשלה הבריטית כדי להילחם בה. הנחת היסוד היתה שהמניעים לעליה זו היו בחלקם הגדול מדיניים. המטרה היא להביא מספר גדול של יהודים לארץ-ישראל ועל-ידי כך לגרום לרוב יהודי בארץ. העליה איננה, על-כן, תנועה של פליטים בעיקרה ומכאן נובעים האמצעים של המלחמה בה. במדיניות הבריטית היתה התעלמות מרושעת מהעובדה כי העליה לארץ-ישראל (לגאלית ובלתי לגאלית) היתה בבחינת הצלת נפשות, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה. בגלל החשיבות הרבה של המסמך, להלן קטעים נרחבים ממנו:
םיקומינ .1
|
|
.2תמיד היתה הגירה בלתי-חוקית מסוימת לארץ-ישראל, אך לממדיה כיום הגיעה רק לאחר שנתפרסם הספר הלבן במאי …1939 .3בארגון ההגירה הבלתי-חוקית מעורבים ארגונים שונים וסרסורים פרטיים. אולם הגוף .4במשך ששת החודשים אפריל-ספטמבר 1939הצליחו להיכנס לארץ-ישראל כ- 11,000 |
|
.2אמצעי הנגד בארץ-ישראל: הקושי בהפעלתם היעילה
|
|
.8כדי לגלות אניות נושאות מהגרים בלתי-חוקיים ולמנוע מהן, אם אפשר, להתקרב לחוף, אורגן סיור ימי בסיוע שירות משמר החופים. בהתחלה הופעל הסיור זמנית על-ידי אניות מן הצי המלכותי ועכשיו על-ידי סירות-מנוע חמושות של ממשלת ארץ-ישראל. לסירות סיור אלה אסור, כמובן, לפעול מחוץ למים הטריטוריאליים, אבל בגבולות אלה יש להן הסמכות לעצור אניות ולערוך בהן חיפוש, וכן לצוות עליהן לעזוב את מימי ארץ-ישראל אם נמצאו על סיפונן מהגרים בלתי-חוקיים. מותר להפעיל כוח בשעת הצורך, עד כדי פתיחה באש על האוניה, כדי להכריח אותה לציית לפקודה… האניות הגדולות שוב אינן מנסות כיום להיכנס למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל. הן גוררות או נושאות על סיפונן סירות, שלתוכן מועברים הנוסעים מחוץ למי-החופים של ארץ-ישראל (לפעמים במרחק של 60מילין מן חוף); האוניה הגדולה חוזרת לאירופה והסירות הקטנות עולות על החוף בעזרת תושבי היישובים היהודיים שעל החוף. אפילו כאשר נתפסות הסירות על-ידי הסיור אי אפשר להחזירן כלעומת שבאו, שכן פירוש הדבר מוות מרעב או מצמא… מכאן שסיור ימי ומשמר חופים אינם יכולים למנוע מהגרים בלתי-חוקיים מלעלות על החוף, לכל היותר הם יכולים לדאוג לכך שרובם ייעצרו… |
|
הפוריאב דגנה-יעצמא .3
|
|
]…[ .13ממשלות ארצות ה"מעבר" נתבקשו שלא להעניק אשרות מעבר ליהודים, שאין ברשותם אשרת יעד סופי או שמחזיקים אשרה מזויפת לכל הדעות, כמו לשנחאי או סאן-דומינגו. הן נתבקשו למנוע מהם לעלות על האניות בנמליהן ולשלול שירותי נמל מאניות המעורבות בעסק הזה. לבקשת ממשלת הוד מלכותו פירסמה ממשלת יוון חוק המטיל עונש על השתתפות צי הסחר שלהם בעסק… .14מעמד הדאנובה (העורק הראשי של תנועה זו) כנתיב מים בינלאומי מעכב פעולה בסעיף האחרון, מסכם המסמך את הנימוקים של מדיניות ממשלת בריטניה נגד עליה של |
|
םוכיס .4
|
|
.16הבעיה היא, איפוא, פלישה מאורגנת לארץ-ישראל מטעמים מדיניים, אשר מנצלת את שאלת הפליטים ומשתמשת ללא נקיפת מצפון בגורם ההומניטארי של שאלה זו כדי .המצע תא קידצהל ]…[ .17הסיבה העיקרית למאורעות בארץ-ישראל נעוצה בפחד הערבים שמא "יציפו" ]…[ .19אם תחול החמרה נוספת בהגירה היהודית הבלתי-חוקית, היא עלולה לחבל |
|
כשלב ראשון במלחמה בעליה הבלתי-לגאלית, החמירו השלטונות בעונשים למעפילים שייתפסו או לאלה שמסייעים להם: |
|
.1מהגרים בלתי-חוקיים: 6חודשי מאסר ו/או גירוש מן הארץ. .2קברניטים ואנשי צוות: 8שנות מאסר וקנס בסך 1,000לירות. .3אניות: החרמה לטובת ממשלת ארץ-ישראל אם משקל האנייה פחות מ- 1,000טונות . |
|
בנוסף לדרכי הענישה בארץ-ישראל, הפעילה ממשלת בריטניה לחץ על מדינות המעבר וההפלגה. משרד החוץ הבריטי אף הרחיק לכת ושקל אפשרות של עקיפת הוראות החוק בדבר חופש המעבר בדנובה ובמצרים, כדי לאפשר לממשלות הגובלות למנוע את הפלגתן של אניות המובילות מעפילים. חשיבות מכרעת נודעה ללחץ שהופעל על ממשלות רומניה ותורכיה. בחורף 1940נלכדו כאלפיים כשנודע הדבר לז'בוטינסקי, הוא פנה לשר החוץ בבקשה מיוחדת: |
|
אני פונה אליך בבקשה להציל את 2,000הפליטים שנתקעו בסירות בקרח הדנובה… חוסר טעם מחריד הוא להתווכח עתה אם "צדקו" בניסיונם להימלט מן הגהנום… הדרך היחידה להצילם על סף שואה איומה היא לבטל – לפחות למענם – את חרם הכניסה לארץ-ישראל. 57נוכח מצוקה כזו אין מקום לנימוקי "מדיניות", רק הנימוק האנושי זכאי להשמיע את קולו. |
|
לז'בוטינסקי היתה סיבה טובה להניח שממשלת בריטניה תיענה בחיוב לבקשתו, מאחר שזמן קצר קודם לכן טובעו, ביזמתו ובעזרת חבריו, דוברות נפט גרמניות ששטו בדנובה, תוך שימוש בפצצות מיוחדות שנשלחו לשם כך מאנגליה. אולם משרד החוץ דחה את בקשתו של ז'בוטינסקי. אותו זמן התקיים דיון במשרדים המטפלים בעליה הבלתי לגאלית בדבר החרפת האמצעים נגד אחד הפקידים הבריטים טען כי: |
|
פרט להטבעת אניות, שמבחינות רבות אינה באה בחשבון, נשארת למעשה רק אפשרות אחת לשים קץ לדבר והיא על-ידי הוכחה שכל העולים הבלתי לגאליים, המצליחים להגיע 58לחופי הארץ, צפויים לגירוש למקום אחר ואכן יגורשו. |
|
."הירטאפ" היינאה תשרפל עקרה היה הז "הירטאפ" היינאה תשרפ בשנת ,1940בעיצומה של המלחמה, עדיין מוכנה היתה הגסטאפו בווינה להתיר יציאת יהודים, ב- 14באוגוסט 1940יצאו מברלין, בדרכם לווינה, כ- 500יהודים. לאחר שהות של שלושה הממשלה הבריטית, שהיתה נחרצת בדעתה לשלוח את העולים למאוריציוס, העבירה את 1,771 ממשלת המנדט הבריטי הטילה צנזורה על העיתונות ואסרה לפרסם את דבר בואן של אניות בואן של שלוש אניות המעפילים העמידה את המוסדות הלאומיים במצב קשה. מועד בואן ארצה |
|
המוסדות והיישוב כולו קיבלו על עצמם את הדין. לאחר שורת המושבים הסוערים של הוועד הפועל הציוני ואסיפת הנבחרים, שרשרת הכרוזים הבלתי לגאליים שנתפרסמו על-ידי קבוצות שונות מתוך ניסיון להבקיע את החומה שהקימה הצנזורה… באה השביתה השלמה והשקטה של היישוב ביום 20נובמבר כביטוי מחאה ואבל. כהבעת הזדהות 59מצידנו עם העולים במר גורלם יותר מאשר כקריאת מלחמה. |
|
לאחר שנכשלו כל המאמצים הדיפלומטיים בארץ ובלונדון ולאחר הודעת הממשלה שגם לאחר סיום המלחמה לא יוכלו עולים להיכנס לארץ-ישראל, הוחלט בצמרת ארגון ההגנה לפוצץ את האנייה ולהטביעה ובכך למנוע את הפלגתה. על דרך קבלת ההחלטה בדבר פיצוץ האנייה :רפוע הילד תבתוכ "הירטאפ" |
|
הפיגוע בספינה זו וההכנות שנעשו לקראתו נעשו בסודיות גמורה – לא רק כלפי הבריטים אלא גם כלפי המוסדיות הציוניים. הנהלת הסוכנות היהודית לא ידעה על-כך דבר, גם לא והילא – הנגהה לש ריכבה גרדב ,הארנכ ,הלבקתנ הטלחהה .י"אפמ לש תינידמה הדעווה גולומב, שאול אביגור וישראל גלילי – ובתמיכת ברל כצנלסון, בלי שהללו הגיעו לבירור של ממש עם הדרג המדיני. מן החומר שלפנינו נראה, שאפילו משה שרתוק לא ידע את פרטי הדברים. בקיץ 1977סיפר שאול אביגור, שבעת הדיונים וההתלבטויות בשאלת התגובה להצהרה הבריטית בדבר שילוח המעפילים ובעיצומם של המאמצים המדיניים, עלו לירושלים הוא ואליהו גולומב כדי להיוועץ עם חבריהם בסוכנות. בהגיעם למוסדות הלאומים פגשו את ברל כצנלסון, והחלו לשוחח עמו בנידון. ברל תמך בתוכנית הפיגוע באוניה, וכך, מבלי ששמעו חוות-דעת אחרות ובלי ששוחחו אפילו עם שרתוק, ראו בעמדת ברל כצנלסון אות לפעולה. התיאור מתיישב גם עם דבריו של אליהו גולומב בוועדה המדינית שלושה ימים לפני הפיגוע, ב- 21בנובמבר .1940הדבר מראה על מידה רבה של עצמאות בקרב מנהיגות ההגנה ועל המודעות לחילוקי-דעות בינם לבין המנהיגות הציונית הרשמית, אף מוכיח על שימוש שנעשה בהגנה לקידום הגישות האקטיביסטיות, 60כאשר לא היה להן רוב בדרך הרגילה. |
|
גרדה ידי-לע לבקתהל התיה תבייחו הרקיעב תינידמ התיה היינאה תא עיבטהל הטלחהה ,תינויצה הגהנהה רושיא תא הלביק אלש קר אל היינאב שקומ ליעפהל הטלחהה .ינידמה אלא אף לא הובאה לפני המפקדה הארצית של ההגנה, וזאת מחשש שההצעה לא תאושר. הפעלת המוקש באנייה נעשתה תוך הפרת משמעת חמורה וסטייה גסה מן "המרות הלאומית". .הנגהה ידי-לע היינאל הרידחה הנגההש שקומ לעפוה ,1940 רבמבונב 25-ב לש רקובה תועשב ניצולי "פאטריה" הועברו למחנה בעתלית, יחד עם העולים שנשארו על סיפון האנייה "אטלנטיק". למחרת היום פרסמה ממשלת המנדט הודעה רשמית בה נאמר: |
|
למנב רקובב לומתא הדיצ לע הכפהנ "הירטאפ" היינאהש ,עידוהל תרעטצמה הלשממה חיפה ושקעה על קרקע הנמל כתוצאה מהתפוצצות שסיבותיה טרם נודעו. על אנייה זו היו כ- 1800עולים בלתי-לגאליים, שעמדו להישלח למושבה בריטית. פעולות ההצלה החלו 61מיד, אולם חוששים שהיה מספר קורבנות בנפש… |
|
בהמשך ההודעה נמסר כי הנציב העליון מינה ועדת חקירה בראשותו של השופט העליון אלן רוז. ב- 31בינואר 1941פרסמה הוועדה את מסקנותיה, בהן נאמר, בין היתר, כי בעת שאירעה ההתפוצצות נמצאו על האנייה 1,904עולים יהודים בלתי-לגאליים. כן נמסר בדו"ח כי על יסוד עדויות מסיקה הוועדה כי הנזק שנגרם ל"פאטריה" בוצע על-ידי אוהדים יהודים שנמצאו על החוף, תוך שיתוף פעולה עם לפחות אדם אחד שנמצא באנייה. מטעמי זהירות לא גילו המחבלים את סודם למספר רב מהנמצאים באנייה. ההנהגה הלאומית עשתה מאמצים רבים למנוע את שילוחם מן הארץ של הניצולים ואכן |
|
נוכח טביעת האנייה "פאטריה", מסיבות שטרם הובררו ושתיחקרנה על-ידי ועדת חקירה מיוחדת, החליטה ממשלת הוד מלכותו בתור חסד מיוחד… לא להגשים את ההצעה לשלוח את האנשים הללו למושבה בריטית. הם יורשו, אפוא, להישאר בארץ… ומספרם ינוכה ממיכסת העליה הבאה. לא יחול כל |
|
המעפילים שנשארו בספינה "אטלנטיק" הועברו למחנה המעצר בעתלית. בהתאם להחלטת הממשלה לגרש מעפילים מן הארץ, הקיפו מאות שוטרים, ב- 9בדצמבר, את בישיבת מרכז מפא"י מיום 15בדצמבר ,1940נערך דיון נוקב בשאלת העליה הבלתי לגאלית. "הירטאפ" היינאה תשרפו ל"צאה מיד עם היוודע כוונת הממשלה להגלות את העולים שהועברו ל"פאטריה", התכנס מרכז התנועה |
|
נסעתי עם רזיאל לחיפה בערב שבת. רזיאל לא עישן בדרך, בגלל השבת, אבל למען פעולות הארגון מותר היה בעיניו לנסוע ולחלל את השבת. הוא נשאר בחיפה ויחד עם אנשי האצ"ל בעיר החל לאסוף אינפורמציה לתכנון הפעולה… בשליחותו נסעתי לתל- אביב, וכאשר הייתי במונית שירות בדרך מהדר-הכרמל לעיר התחתית, נשמע נפץ גדול. אוה .תעבוט הירטאפ :עריאש המ ול יתרפיסו לאיזרל יתרזח ינאו המוהמ הלחה ריעב 64 .ונחנא אל הז :רמאו ריווחה |
|
65 "המורטס" היינאה
בספטמבר 1940הוקמה ברומניה "הדיקטטורה המלכותית" ומצב היהודים הלך והחמיר. חצי באותה תקופה לא עודדה המנהיגות הציונית בארץ וברומניה את העליה הבלתי לגאלית (אנשי בתנאים אלה עלה מחדש השימוש באנייה "סטרומה" שעגנה ברומניה – אנייה קטנה בעלת נפח הכשרת "סטרומה" לשיט עצמאי בים ארכה זמן רב ולבסוף היא הפליגה מנמל קונסטנצה ב- 12 עשרה שבועות שהתה "סטרומה" באיסטנבול באזור הבידוד. לאחר עשרה ימים, הותר לשמעון הסוכנות היהודית, שידעה על הפלגתה של האנייה מרומניה, לא עשתה דבר למען העולים לפנות בוקר נשמעה התפוצצות גדולה ו"סטרומה" ירדה למצולות. רק נוסע אחד ניצל מן הטביעה מאמר זה דן רק בעליה הבלתי לגאלית שפעלה בתקופה שלפני מלחמת-העולם השנייה. לאחר |
|
:תורעה ל' יחיל, "העליה הבלתי לגאלית לארץ-ישראל ( ,")1939-1940קובץ יד ושם, ו (תשל"ה),.55 . 183-208 'מע שם, שם..56 שם, שם..57 שם, שם..58 אצ"מ, ,S 25/1716מצוטט אצל עופר, דרך בים, עמ' .53.59 עופר, בדרך לים, עמ' .55.60 .747 'סמ ,תויטילופה תודועתה רצוא ,היבחרמ .61 שם, מס' .748.62 ארכיון בית ברל, .23/39מובא אצל עופר, בדרך לים, עמ' .60.63 אליאב, זיכרונות מן הימין, עמ' .139.64 לזר, אף על פי, עמ' 468וכן עופר, דרך בים, עמ' .235.65 |
  
|
