האצ"ל בפולין

כ׳ באב תשפ״ו · יהודה לפידות / האצ"ל

ר"תיב לש ישילשה ימלועה סוניכה

הוויכוח בין המתונים לקיצוניים, בין נציב בית"ר אהרון פרופס לבין התאים החשאיים, עמד במרכז
ובש ,סוניכ ותואב .1938 רבמטפסב 11-ב השרווב סנכתהש ר"תיב לש ישילשה ימלועה סוניכה
לקח ז'בוטינסקי חלק פעיל, הרצה מנחם בגין על תפקידי קרן תל-חי ותבע להפנות את כל
הכספים לעזרת החזית הלוחמת בארץ-ישראל. אולם את הסערה חולל בגין במסגרת הוויכוח
,תינידמה תונויצה לע הססבתהש ,תיטסינויזיברה העונתה לש הכרד תא ראיתש רחאל .יללכה
:רמא

אנו חייבים להסיק מסקנות: מצפון העולם חדל להגיב, חבר-הלאומים איבד את ערכו.
השותף האנגלי שולח לתלייה [הכוונה לשלמה בן-יוסף] ולבתי-סוהר את מיטב בני עמנו.
אנגליה לוקחת בחשבון קודם את הערבים, כי לערבים יש רצון למשול, יש להם אמביציה
לאומית. מציעים לערבים % 95מן הארץ והם אינם מסכימים ונלחמים בדם. לנו מציעים
% 5וכיצד אנו "נלחמים"?


חלו שינויים היסטוריים ובית"ר שואלת, לפיכך, האם אפשר להמשיך לקוות כי בלחץ מוסרי
נשיג את מטרתנו. אנו עומדים לפני התקופה השלישית של הציונות, לאחר "הציונות
המעשית" ו"הציונות הפוליטית", והיא "הציונות הצבאית". המזיגה תבוא אחר-כך בין
הציונות הצבאית לבין הציונות המדינית. אני רוצה שנתחיל כבר ליצור את הכוח הצבאי
שלנו, שלא יהיה תלוי בחסד זרים.

ראש בית"ר: יגיד נא לי אדוני, איך יכניס את החיילים הבית"רים לארץ ללא חסד-זרים?

בגין: אמרתי, שאנו עומדים לפני תקופה של ציונות צבאית ולא בתוכה. אני רוצה שנתחיל
כבר ליצור את הכוח הצבאי שלנו, שלא יהיה תלוי בחסד זרים. אם ייווצר הכוח, תבוא גם
29 .הלוגה תרזע


מכאן עבר בגין והציע לשנות הנדר את הבית"רי, שנוסח על-ידי ז'בוטינסקי בכינוס העולמי השני
של בית"ר בשנת 1935ונאמר בו: "אכין זרועי להגנת עמי ולא אשא זרועי אלא להגנה". לפי בגין
יהיה הנוסח החדש: "אכין זרועי להגנת עמי ולכיבוש מולדתי".

אמנם ז'בוטינסקי לא התנגד לשינוי הנוסח שהציע בגין, אולם תקף בחריפות רבה את נימת
היאוש ממצפון העולם. את נאומו פתח ז'בוטינסקי במשל החריקות. שלוש חריקות היו שנואות
עליו – חריקת העגלות לפנות בוקר, כשאדם עוד ישן, אבל חייבים לסלוח להן. סוף סוף הן
מביאות לחם או חלב. גם חריקת מכונות בבתי-חרושת או חריקת קרונות רכבת על פסים, אינן
נעימות לאוזן, אך גם הן סוף סוף לתועלת הציבור. אולם ישנה חריקה אחת שהוא שונא בכל לב
ואין לה כפרה, כי אין בה כל תועלת: זו חריקת הדלת על ציריה. "ונאומך, אדוני בגין, היה חריקת
."וזכש תלד

"ואחרון אחרון: אם אתה, אדון בגין, אינך מאמין שיש עוד מצפון בעולם, אין לך ברירה אלא
30 ."קומעה הלסיוה רהנל תכלל


בנוסף לתיקון ה"נדר" שנתקבל לפי הצעתו של בגין, קיבל הכינוס גם את ההחלטה הבאה:
תושורדה תולוגסהו תיאבצה הרשכהה תא יר"תיבל תונקהל תנווכמ ר"תיבב תיתנגהה הרשכהה"
לו לשם מילוי חובתו בשטח הביטחון היהודי, השמירה על כבוד האומה בעולם וכיבוש הארץ".

במהלך הכינוס קיים שטרן פגישות רבות מאחורי הקלעים עם פעילים שעסקו בארגון התאים
החשאיים. שטרן לא שיתף את ראשי בית"ר בפעילות זו והנתק בין האצ"ל בפולין, בראשותו
של שטרן, לבין מנהיגי בית"ר הלך והתרחב. מספר יעקב בנאי:

אמנם אני "סגן" בארגון הצבאי הלאומי ומפקד בתאים החשאיים בברנוביץ', אך יחד עם
זאת אני עדיין בית"רי ומטעם בית"ר אני ציר בכינוס הבית"רי העולמי בוורשה…

למרות כל ההערצה אל ראש בית"ר, נשמעים הדים ראשונים, תת-קרקעיים למרד בנים
נגד אבות, להתקוממות תלמידים נגד רבם…

והנה זכיתי להיכנס במקצת אל מאחורי הקלעים של במה היסטורית זאת. קיבלתי הוראה
להופיע באחד החדרים לפגישה.

אני מוצא שם את אברהם אמפר, וכן את נתן פרידמן-ילין ואחרים. הדובר הוא יאיר, שהפך
להיות מעין אגדה בתאים. הוא מדבר בשקט, אך דבריו בהירים ומוחלטים מאוד. אין
ספקות בדרך – הדרך ברורה. כל חברי הארגון הם גוף מלוכד, והמאבק הוא עם החלק
31הבלתי ארגוני שבבית"ר, עם המתנגדים לדרכיו של הארגון מטעמים שונים…


המתח שהלך וגבר, מצא את ביטויו במאמר שפרסם אהרון פרופס, נציב בית"ר בפולין, ב"המדינה"
(בנושא "הסתדרות נוער לאומי אחת"), בו תקף בחריפות את פעילות התאים בפולין. פרופס דרש
במפגיע לבטל את התאים ולהכפיף את פעילות האצ"ל בפולין להנהגת בית"ר. מרדכי כץ, המזכיר
הכללי של שלטון בית"ר, הצטרף למסעו של פרופס, ויצא אף הוא בחריפות נגד הפעילות
העצמאית של האצ"ל. כץ דרש איחוד מוחלט של האצ"ל עם בית"ר, שיהיו כפופים לשלטון עולמי
.דחא

החיכוכים בין האצ"ל לבין ראשי בית"ר התרכזו בשלושה תחומים עיקריים: קיומם של התאים
החשאיים; הפעילות המדינית העצמאית של האצ"ל; וארגון העלייה הבלתי לגאלית, שהלכה
טילשהלו תוסנלו הרוקה יבועל סנכיהל טילחה רשא ,יקסניטוב'ז ינפב ואבוה תויעבה .הבחרתהו
סדר בין הזרועות השונות של התנועה הרביזיוניסטית. ב- 15בנובמבר 1938הביע ז'בוטינסקי
:טשרקובמ לאיזרל בתכש בתכמב ותעד תא

אדוני המפקדים,
יח-לת
[…] תמצית העניין היא בזה: לאחד איחוד אורגני את כל דרגות בית"ר עם ברית-החייל
ועם האצ"ל שהוא אמיר וצמרת לכל התנועה הזאת…

בגולה תשלוט הבית"ריות, בארץ ישלוט האצ"ל. זאת אומרת שבארץ ישא האצ"ל בכל
…העונתה יפנע לכ לע תוירחאה

העיקר הוא – שתהיה תנועה אחת ושלטון אחיד, ובכל ארץ ובכל עיר ועיר נציבות או
מפקדה אחידה. העיקר הזה הוא כעת "סינע קווא נון" ()sine qua non

כדי לקבוע את התקנון המאוחד – עד כמה שאפשר בהסכמת כל המוסדות המעונינים –
אזמין בקרוב למועצת באי-כוח השלטון, האצ"ל וברית החייל…

ישנו עוד פרט אחד שאינו סובל דיחוי. גם היום אינני רוצה להאמין שבאמת לפי פקודתכם,
או בדעתכם, מסתובבים "באי-כוח האצ"ל" בקנני הגולה ומייסדים בתוך הקננים האלה
קבוצות סודיות שאינן כפופות לפיקוד בית"ר. לא אאמין שיעשו כזאת אנשים המבינים את
ערך המשמעת… אסרתי את הזוהמה, ועליכם לעזור לי בכל השפעתכם… עליכם לשלוח
הוראה קטגורית לכל הסוכנים שהאורגן היחידי בגולה המיופה לסדר את העניינים האלה
מטעמכם הוא המשרד הבית"רי.

32 אצפה להודעה זאת מפיכם בהקדם האפשרי. נא למהר…


מן המכתב אנו למדים על התנגדותו הנחרצת של ז'בוטינסקי לקיום התאים החשאיים בפולין.
מסתמן במכתב פתרון ליחסים בין האצ"ל לבית"ר לפיו תהיה פעילות בית"ר בארץ כפופה לאצ"ל,
בעוד הפעילות של האצ"ל בגולה תהיה כפופה לשלטון בית"ר.

זה היה הרקע לכינוסה של ועידת פריס, שהתקיימה ב- 27בינואר 1939בהשתתפות נציגים של
.ח"צהו ל"צאה ,ר"תיב


סירפ תדיעו

דוד רזיאל לא אהב את המכתב של ז'בוטינסקי שהופנה אל "אדוני המפקדים" והסתייג מתוכנו
ומסגנונו. רזיאל התנגד להכפיף את פעילות האצ"ל בגולה לבית"ר והביטוי "זוהמה" לפעילות
התאים החשאיים לא היה מקובל עליו. המפקדה ייחסה חשיבות רבה לפעילות הארגון על אדמת
פולין, שכללה אימונים בקנה מידה גדול, הן באמצעות התאים והן על-ידי הצבא הפולני. פעילות
זו היתה קשורה קשר הדוק עם רכישת נשק בכמויות גדולות ועם העלייה הבלתי לגאלית שהיוותה
את האמצעי להעברת לוחמים ונשק לארץ-ישראל.

לחה דימ .ראורבפ שדוחב סנכתת הדיעווהש עיצהו יקסניטוב'ז לש ותשקבל בישהל רהימ לאיזר
תאצל טילחה ,ותנומתו ומש ויה הדיבו ותוא השפיח תיטירבה תשלובהש רחאמו ,העיסנל תונכהב
את הארץ באנייה שהביאה עולים בלתי לגאליים. רזיאל יצא לחוף נתניה, שם הורדו העולים
שהגיעו באנייה "דלפה" בפיקודו של נתן קלפוס (ממפקדי הארגון ברמת-גן). לאחר תום ההורדה,
עלו רזיאל וקלפוס על הספינה שהפליגה לאתונה. רזיאל, שגידל שפם והרכיב משקפיים כדי
לשוות לעצמו מראה של איש עסקים, יצא את הארץ עם דרכון על-שם שמעון צ'ורקי, בית"רי
ירושלמי שהצטרף לתפקידי שמירה בכרמי זכרון-יעקב ושם נחטף ונרצח בידי כנופייה ערבית.
בהגיעו לאתונה עבר רזיאל את ביקורת הדרכונים ללא בעיות וב- 14בינואר 1939הגיע בטיסה
לוורשה. בשדה התעופה קיבל את פניו הלל קוק, שנתמנה ממונה על שליחי הארגון באירופה.
כאשר קוק התבונן בדרכונו של רזיאל, התברר לו כי נשארה שם התמונה של צ'ורקי שלא תאמה
את חזותו של רזיאל וחשש שמא באחד ממעברי הגבול יבחין בכך פקיד ההגירה. קוק ביקש
מרזיאל להצטלם ואנשיו של סטבסקי, שהתמחו בזיוף דרכונים, הוציאו את תמונתו של צ'ורקי
33 .לאיזר לש הנומתה תא המוקמב וסינכהו

תמוה הדבר שרזיאל לא שם לב לאי ההתאמה בין התמונה שבדרכון לבין חזותו החיצונית ובכך
לסכן עצמו בביקורת הדרכונים. כי הרי יכול היה להכניס את תמונתו הוא לדרכון עוד בהיותו
?ץראב

רזיאל ניצל את נסיעתו לאירופה כדי להיפגש עם שליחי הארגון ולעמוד מקרוב על פעילותם שם.
הוא נפגש ארוכות עם שטרן וזה הפגישו גם עם ליליה והנריק שטרסמן, שהתרשמו מאוד
מאישיותו. תשעה ימים עשה רזיאל בוורשה ומשם נסע לפראג, שהפכה להיות אחד ממרכזי
העלייה הבלתי לגאלית. הוא נפגש שם עם אליהו גלזר (גלעזר), נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה,
שריכז את עבודת העלייה. מפראג נסעו קוק ורזיאל ברכבת לפריס, שם פגשו בחיים-שלום הלוי,
שליח הארגון בלונדון (שהצטרף לרזיאל ולקוק) ובחיים לובינסקי, שהיה הנציג הרביעי של הארגון
אברהם שטרן לא נסע לפריס, כנראה משום שהתנגד לכל הסדר 34לשיחות עם ז'בוטינסקי.
עם המפלגה הלגאלית. הוא נשאר נאמן להשקפתו כי על האצ"ל לקיים פעילות מדינית עצמאית.

ב- 27בינואר החלו דיוני הוועידה, שהתקיימה במשרדו המפואר של סימון מארקוביצ'-קלאז'.
36 .ח"צה חוכ יאבו 35בראש הוועידה ישב ז'בוטינסקי והשתתפו בה באי כוח שלטון בית"ר
על סדר היום עמדו היחסים בין האצ"ל לבית"ר בארץ ובאירופה, שכללו גם שתי בעיות ספציפיות:
זו של העלייה הבלתי לגאלית וזו של התאים החשאיים. אולם הבעיה המרכזית היתה ונשארה,
באיזו מידה כפוף האצ"ל למפלגה הפוליטית ומהי מידת עצמאותו. יש להדגיש כי כאשר התרבו
המאסרים של פעילי המפלגה הרביזיוניסטית בארץ, כתב ז'בוטינסקי באוגוסט 1938את מכתבו
המפורסם, לפיו "אין קשר ואין גשר, לא רשמית ולא למעשה, בין הצ"ח ואגפיה בארץ-ישראל
לבין החוגים הקשורים במר מנדלסון [הכוונה לאצ"ל]." והנה שוב עלתה הבעיה בכל חריפותה
וז'בוטינסקי דרש מן הצדדים להגיע לידי הסדר מוסכם.

הוועידה נפתחה בנאומו של ז'בוטינסקי, שבו סקר את המצב הבין-לאומי המתוח ומצב העם
היהודי בארצות אירופה. אחר דן ביחסים הבין-מפלגתיים וסיים את סקירתו בתיאור היחסים עם
בריטניה. לבסוף עבר לשני הנושאים המרכזיים שבגללם נקראה הוועידה – היחסים בין האצ"ל
.תילאגל יתלבה היילעה אשונו ר"תיבל

הדיונים, שנמשכו שלושה ימים, היו קשים והוויכוח היה מתוח ועוקצני. נציגי בית"ר, פרופס
(נציב בית"ר בפולין) וכץ (המזכיר הכללי של שלטון בית"ר), תקפו בחריפות את פעולות האצ"ל
באירופה, הפוגעות באופן קשה בבית"ר. לטענתם עלולים התאים החשאיים להרוס את בית"ר
ועל-כן יש לחסלם. באשר לענייני העלייה הבלתי לגאלית, על האצ"ל להתרכז בהורדת העולים
בחוף ולהשאיר את הטיפול האחר בידי בית"ר.

נציגי האצ"ל טענו כי תפקידיהם של הארגון ובית"ר שונים הם, ואין לראות את האצ"ל רק כענף
אחד של פעילות בית"ר. האצ"ל הוא ענף עצמאי וקיים בזכות עצמו, והרשות בידיו לדאוג לקיומו
37 .ותוחתפתהלו

הוויכוח שיקף שתי אסכולות שליוו את הארגון במשך כל תקופת קיומו. האחת, הטוענת כי האצ"ל
הוא ארגון מחתרת עצמאי, הקובע בעצמו את דרכו הצבאית והמדינית, ובהיותו ארגון מחתרת,
אינו יכול להיות כפוף למפלגה פוליטית גלויה. בראש אסכולה זו עמד אברהם שטרן, אשר ניהל
בפולין מערכה הסברתית ומדינית מסועפת, מבלי להתייעץ עם ז'בוטינסקי ולעתים אף מבלי ליידע
לע לבקל בייחו תיטסינויזיברה הגלפמה לש עורז אוה ל"צאה יכ הסרג היינשה הלוכסאה .ותוא
יקסניטוב'ז .ר"תיב ישארו הגלפמה ישאר ודמע וז הלוכסא שארב .הגלפמה לש התורמ תא ומצע
38עצמו, שהיה מנהיג המפלגה ומצביא המחתרת, לא הקל על הוויכוח בין שתי האסכולות.

בתום היום השלישי של הדיונים הודיע ז'בוטינסקי, שלא רווה נחת מן הוויכוח, כי עליו לצאת
לביקור קצר בבריסל וביקש להפסיק את הדיונים בתקופת היעדרו. לאחר שובו מבלגיה, נפגש
ז'בוטינסקי ביחידות עם רזיאל והציג בפניו את הצעת הפשרה שלו, שמטרתה להסדיר את
היחסים בין האצ"ל לבית"ר בארץ ובאירופה. בחוברת המוקדשת לזכרו של דוד רזיאל, מופיע
התיאור הבא של הפגישה בין רזיאל לז'בוטינסקי:

?יר"תיב אוה ינודא :יקסניטוב'ז
.הדילמ :לאיזר
ז'בוטינסקי: המוכן אדוני להסכים מראש לכל מסקנה שאגיע אליה?
רזיאל: מוכן ומזומן.
39 .הנש הרשע-שמח הז הכחמ ינא והומכ שיאל :יקסניטוב'ז

ספק אם אמנם אלה היו הדברים שנאמרו באותה פגישה. כידוע, רזיאל לא היה בית"רי מעודו
והתשובה: "מוכן ומזומן", לא התאימה לאופיו. אבל מהתנהגותו של רזיאל נראה כי אמנם קיבל
את מרותו של ז'בוטינסקי, גם כשהדברים לא נראו לו.

רזיאל, שבכל זמן הדיונים ישב כשמקטרתו בפיו ושתק, לא היה שלם עם הפשרה של ז'בוטינסקי,
אולם ביטל רצונו בפני רצון מנהיגו. הכרעתו זו של רזיאל לא היתה לרצון חבריו במשלחת.

הלאו .הדיעווה תאילמ ינפל ותינכת תא יקסניטוב'ז גיצה ,לאיזר לש ותמכסה תא לביקש רחאל קר
40עיקרי הדברים:

בארץ, יתמנה מפקד האצ"ל גם לנציב בית"ר. הקננים ופלוגות בית"ר יהיו כפופים למפקד המחוז
של האצ"ל באזורם. בתפוצות הגולה – הסמכות העליונה של כל פעילות הנוער, לרבות "תאי
האצ"ל", היא של בית"ר. לשלטון בית"ר יצורף נציג של האצ"ל, שיעמוד בראש מחלקה מיוחדת,
"המחלקה לחינוך צבאי". מחלקה כזו תוקם ליד כל נציבות ארצית ובראשה יעמוד איש האצ"ל,
והשכבה הגבוהה בבית"ר תיקרא האצ"ל. בכל העניינים הקשורים בחינוך הצבאי, תהא ההחלטה
הסופית בידי ועדה של שלושה והם: ז'בוטינסקי, ראש בית"ר ומצביא האצ"ל, מרדכי כץ (מזכיר
שלטון בית"ר) ומרדכי סטרליץ (איש האצ"ל שהתמנה על-ידי רזיאל להיות הממונה על החינוך
הצבאי). לדעת סטרליץ, מבחינה מעשית, אי אפשר היה להקים בפולין גוף צבאי שיהיה מנותק
41מהארגון בארץ, ואכן לחינוך התאים החשאיים היה קשר הדוק עם פעולות האצ"ל בארץ.
"חרמוני" (כינויו של מרדכי סטרליץ) הקפיד על קונספירציה ואסר פרסום כלשהו על פעולות
.ותקלחמ

ההסדר בעניין העלייה הבלתי לגאלית היה קל יותר, משום שבארגונה מילאו בית"ר והאצ"ל
תפקידים שהשלימו האחד את השני. בפגישה בפריס הוחלט על הקמת רשות עליונה לענייני
העלייה הבלתי לגאלית, בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בכך. כזכור, עמד בראש הרשות
יוסף כצנלסון, שהיה מקובל על כל הצדדים.

עיקרי ההסכם שנחתם בפריס נוסחו במסמך מיוחד שנקרא "יסודות התקנון החדש של בית"ר".
אחת המטרות של ההסכם היה להתגבר על בעיית התאים החשאיים, ולשם כך אף מונה 42

מנחם בגין לנציב בית"ר בפולין לאחר התפטרותו של פרופס. בגין האקטיביסט היה מקובל על
נציגי האצ"ל וז'בוטינסקי קיווה כי מינויו יביא לאיחוי הקרע בין התאים החשאיים לבין שלטון
.ר"תיב

לאחר סיום ההתייעצויות, נשאר רזיאל בפריס וחלה. כץ בא לבקרו והם שוחחו על עניין התאים.
"כץ שאל מה ייעשה בהם", כתב רזיאל לז'בוטינסקי, "ואני עניתי כי נמסרם להנהלה המקומית
43[נציבות בית"ר]. על זה ענה, כי לפי דעתו מוטב לחכות לבוא מנהל החינוך, ובזה גמרנו".
התאים החשאיים לא בוטלו והעניין לא בא על תיקונו עד שפרצה מלחמת-העולם השנייה ומוטטה
.הלוכ תכרעמה תא

הסדר פריס לא תאם את הנחיותיו הקודמות של ז'בוטינסקי בדבר ביטול הקשר בין המפלגה
הלגאלית לבין מחתרת האצ"ל, כפי שכתב באוגוסט ( 1938ראה לעיל). אלא שההסדר היה
.תיאקסניטוב'זה העונתב ערק עונמל ידכ השענו תואיצמה חרוכ

ביצוע הסכם פריס

,הנפתהש רחאל .תיתרתחמ תוליעפב ולוככ ובור עוקש היה ,הצרא לאיזר לש ובוש רחאל
החל לטפל בחלק הארץ-ישראלי של ההסכם. בחודש אפריל התקיים בבאר-יעקב כינוס חשאי
בהשתתפות חברי מפקדת הארגון, נציבות בית"ר ומפקדים בכירים משני הארגונים. נערך מסדר
משותף שבו קיבל דוד רזיאל – כשהוא לבוש מדי בית"ר ולצדו חבריו במפקדת הארגון – את
הפיקוד על בית"ר בארץ. שמשון יוניצ'מן נתמנה לסגן הנציב, וטיפל בכל הבעיות הארגוניות של
רזיאל קרא לפני הנוכחים את פקודת היום ובסוף דבריו הביע תקווה כי "עוד נביא את 44.ר"תיב
ראש בית"ר על סיפונה של אניית-תותחים". לאחר המסדר הכללי, נערך טכס קצר שבו העבירה
נציבות בית"ר את מפקדי הקננים ופלוגות הגיוס של בית"ר למרותם הישירה של מפקדי המחוזות
45מטעם הארגון.

בארץ עבר האיחוד בין האצ"ל לבין בית"ר ללא תקלות מיוחדות. לא כן באירופה ובמיוחד בפולין.

שטרן, שלא השתתף בוועידת פריס, שלל את הסכם, אולם לא התנגד לו בגלוי. דומני כי חילוקי
הדעות בין שני הרעים בעניין הסכם פריס היוו את הזרעים הראשונים שהנביטו בסופו של דבר
את הפילוג בין שטרן לרזיאל. כך או כך, שטרן המשיך בפעילות העצמאית הן בתחום ארגון
התאים החשאיים והן בתחום המדיני. בהשראתו התכנסה ב- 6במרס 1939מסיבת עיתונאים
מטעם מערכת "ירושלים המשוחררת". לאחר מסירת ידיעות על פעולות האצ"ל בארץ, עברו
הדוברים להערכות מדיניות, תוך שהטיחו ביקורת על דרכה של הצ"ח. הם גם לא חסכו את
ביקורתם מז'בוטינסקי עצמו, שהוגדר כ"אכס-אקטיביסט, המנהל עתה מדיניות אשר לדעתנו
46מטיפה לשאננות בבעיות הציוניות, ואילו אתנו מנוי וגמור לקחת את העניינים בידינו".
ז'בוטינסקי הגיב בחריפות על עצם ההצהרות המדיניות המושמעות בשמו של הארגון. הוא
כתב על-כך לרזיאל ואף הפציר בו להזדרז ולשלוח לפולין את נציגו, שאמור לעמוד בראש
"המחלקה לחינוך צבאי", כפי שסוכם בפריס, ובכך להכפיף את האצ"ל בפולין לשלטון בית"ר.

במכתבו מיום ה- 28במרס ענה רזיאל לז'בוטינסקי וכתב, בין היתר:

[…] מצבנו כיום "עדין" כאשר לא היה עד כה; בייחוד הורע מאוד מאוד מצבי אני כתוצאה
מן הנסיעה הלוך ושוב… הוכרחתי לדחות את ההוצאה לפועל [של הסכם פריס] ואני
מקווה שבעוד שבועות מעטים אוכל לגשת לעבודה המעשית.

כיום אני יכול להציע למשרת מנהל החינוך [הצבאי] רק איש מדרגה שלישית או רביעית.
האנשים הספורים מדרגה ראשונה אינם יכולים לזוז עכשיו ממקומם בשום פנים, מטעם
זה אינני מוצא למועיל להציע איש זמני; זה יכול רק ליצור שגיאות ולשים מכשולים על דרכו
…עובקה שיאה לש

אני חושב כי במסיבת העיתונאים בוורשה נאמרו דברים שלא היו צריכים להיאמר. במה
שנוגע להבא, לפי הסדרים הקבועים אצלנו, אינני פונה אל חוגי ה"ירוזלימה" בעצמי, אלא
47 .השרווב יחוכ-אב תועצמאב

בהמשך המכתב, מגיב רזיאל על הצעתו של יצחק בן-צבי שנפגש בלונדון עם ז'בוטינסקי ודן אתו
על הסכם בין האצ"ל לארגון ההגנה:

האדון בן-צבי חזר זה עתה מלונדון והביא אתו הצעת הסכם שלפי דבריו הוא ידוע לאדוני.
הוא הוסיף הערה בשם אדוני שהטיפול עובר אלינו. לדעתנו העניין איננו ראוי לשום יחס
רציני. עכשיו אין לנו כל צורך בכל קונצסיות כביכול שהם מוכנים להעביר לנו בנדיבות
ליבם. עברו חלפו הימים שבהם היה כדאי לנו, בתנאים מסוימים, לשאת ולתת עם אותו
…ינשה דצה


ז'בוטינסקי המשיך להאיץ ברזיאל לשלוח את נציגו לנהל את החינוך הצבאי, כי בכך ראה את
המפתח לפתרון הבעיות הקשורות ביחסים בין האצ"ל לבית"ר בגולה. ואכן, באפריל 1939הגיע
מרדכי סטרליץ ("חרמוני") לוורשה וקיבל לידיו את הפיקוד על רשת התאים החשאיים בפולין
ובליטא השכנה. בנוסף לזאת טיפל גם ברכישת נשק וגיוס כספים עבור האצ"ל בארץ.

ב- 7במאי כתב רזיאל לז'בוטינסקי מכתב נוסף, ארוך במיוחד, בו תאר את ההרפתקאות שקרו
אותו בשובו ארצה. בהמשך סיפר כי לאחר פעולות ה- 27בפברואר (ראה להלן) "המצב החמיר,
ולא רק בנוגע לאנשים מסוימים אלא בנוגע למוסד בכללו, וכל מי שעיניו בראשו הבין כי לא זה
הזמן להגשמת הסידורים החדשים". בהמשך, מגיב רזיאל לטענות כי אנשיו ממשיכים לעסוק
:תיאמצע תוינידמ תעיבקבו הלומעתב

תעמולה היא תנאי הכרחי לאיסוף כספים. אם אדוני דורש להפסיק – אצווה להפסיק. זה
יזיק כמובן לאוסף הכספים, ודווקא עכשיו כשעלי לדאוג גם לצורכי משק. אני אנסה לחפש
מקורות חדשים, ואם לא אצליח בזה יהיה רע…

יחסים עם מוסדות ממשלתיים [בפולין] יש רק מעט, בקשר עם עסקי קניות [של נשק].
ביותר מזה אינני מטפל. אם אנשי נתקלים בדבר מה ויוצרים קשר מסוים – אין זאת אלא
…הקיספהל יאדכ אל יתעדל .תימוקמ תיטרפ המזוי

צריך לשנות את הגישה לאצ"ל ולתת אמון בדברי אמת. צריך לחתור לניצחון ולא לחסום
את דרך ההגשמה, ואז יופיעו פתרונות מועילים.

48 .אבה ראודב הכחמ ינא הזלו




תיאמצע תינידמ תוליעפ

זמן קצר לאחר מינויו למפקד האצ"ל, החל רזיאל בפעולה מדינית באירופה. המחשבה היתה
לשלב את פעולת ההסברה עם גיוס כספים ורכישת נשק. לשם ביצוע המשימה היה צורך לשלוח
לאירופה אנשים מתאימים שיפעלו כשליחי הארגון. אחד האנשים היה אלכס רפאלי.

,(היבטל) הגירל החפשמה הרבע תיקיבשלובה הכפהמה רחאלו היסורב 1910 תנשב דלונ ילאפר
שם התחנך בבתי-ספר רוסיים וגרמניים. לאחר מכן למד באוניברסיטת היידלברג (גרמניה) וקיבל
תואר דוקטור במדעי המדינה. עם עלות הנאצים לשלטון (שנת )1933עלה ארצה, התיישב
בירושלים וכעבור שנה הצטרף לאצ"ל. רפאלי היה קרוב לקבוצת האינטלקטואלים שהתרכזו אז
בירושלים (דוד רזיאל, אברהם שטרן, ח"ש הלוי ועוד); הוא פיתח יחסים קרובים עם רזיאל והם
נהגו לשוטט ברחובות ירושלים ולשוחח על דרכו של הארגון. באחד הערבים פתח רזיאל ואמר:
"אתה יודע שפות ואיש העולם הגדול. עליך לנסוע לאירופה ולהסביר את מטרות מלחמתנו לא רק
49ליהודים אלא גם לציבור הכללי. אנו זקוקים לכסף ולנשק ועליך לבצע את המשימה הזו".
רפאלי היסס, אולם לא יכול היה לעמוד בפני נחישותו של רזיאל.

המשימה הראשונה היתה יוגוסלביה, לשם יצא בסתיו .1937מכיוון ששמו של רפאלי הופיע
ברשימת המבוקשים של המשטרה, הוא הפליג לאתונה כנוסע סמוי ומשם יצא ליוגוסלביה. שם
קיים פגישות רבות והצליח לגייס אלפיים לירות שטרלינג – סכום גדול באותם ימים. אחר נתבקש
רפאלי לנסוע לסקנדינביה, ובדרכו לשטוקהולם התעכב בוורשה, שם נפגש עם שטרן ועם הלל
קוק ועמד מקרוב אחר הפעילות הענפה של הארגון בפולין. קוק הגיע לאירופה כבר ב- 1937
ושימש איש הקשר בין הארגון לז'בוטינסקי. על פגישתם הראשונה, מספר קוק בעדותו: "מיד עם
כניסתי לחדרו של ז'בוטינסקי, קפצתי ל"דום" ואמרתי: לפקודתך, המפקד. ז'בוטינסקי קם מכסאו,
50."ינודא תדוקפל דמוע ינא :רמאו הדיק דק

קוק ממשיך ומספר כי בניגוד לתדמית שהיתה לז'בוטינסקי, הוא היה האנטיתזה של איש צבא,
סמל של אי-צבאיות. ז'בוטינסקי לא נהג להשתמש בסמכותו כמנהיג הארגון ולא נתן פקודות; הוא
הרבה להשתמש בדרך השכנוע.

בשטוקהולם נעזר רפאלי בח"ש הלוי, שעשה אותה עת בשליחות הארגון באירופה, ויחד ארגנו
ועדים קטנים של תומכי האצ"ל. באמצעות הוועדים הם הצליחו להסביר את מטרותיו של האצ"ל
ופעולתו בארץ וגם לגייס כספים ששימשו לרכישת נשק בפינלנד והברחתו ארצה במסווה של כלי
נגינה. לאחר סיימו את תפקידו בסקנדינביה, חזר רפאלי לוורשה ובתחילת ינואר 1939נפגש שם
עם רזיאל, שהיה בדרכו לוועידת פריס. רזיאל סיפר, כי במפקדה הוחלט להרחיב את הפעילות
המדינית-הסברתית גם למערב אירופה ורפאלי נתמנה מנהל המשרד המדיני בפריס. רפאלי ניסה
להתנגד בתחילה בטענה שאינו שולט בשפה הצרפתית, אולם מאום לא עזר.

בפריס התקשר רפאלי עם צבי וקסמן, עיתונאי מנוסה, מעוזריו הוותיקים של ז'בוטינסקי. וקסמן
היה בעל קשרים רבים ובמהרה הפך להיות איש יחסי הציבור של משרד האצ"ל בפריס. הקשר
הראשון של רפאלי עם העיתונות היה ראיון שהעניק לעיתונאית של העיתון הפריסאי בעל היוקרה
"לה פיגארו". הראיון נערך בשתי שפות: העיתונאית שאלה בצרפתית רהוטה, ורפאלי דיבר
גרמנית. המאמר הכה גלים רבים ובעקבות הפניות הרבות של עיתונאים שונים, הוחלט לקיים
מסיבת עיתונאים, שבה השתתפו למעלה משלושים עיתונאים מאירופה ומארצות-הברית.
בעקבות ההצלחה של מסיבת העיתונאים, הוחל בהוצאת "ארגון פרס" – ביוליטין הסברה
בצרפתית, באנגלית, בגרמנית וביידיש. כמו כן נוצרו קשרים עם המטה הכללי הצרפתי, שמצא
עניין מיוחד בפעולות האצ"ל בארץ.

בעקבות הפעילות הענפה, זימן ז'בוטינסקי את רפאלי לפגישה. תחילה הציע ז'בוטינסקי שרפאלי
יצטרף למחלקה המדינית של בית"ר והסביר כי לא ייתכן שיהיו גופים שונים המטפלים באותה
מטרה. רפאלי סירב בטענה שהוא חייל, אמנם ללא מדים, אבל כפוף למשמעת צבאית.

ז'בו: אין אחוזות פיאודליות עצמאיות. אתם, צעירי האצ"ל, מייסדים לכם אחוזה
עצמאית, והדבר מחליש את התנועה. אתה יודע שאני הוא המפקד העליון.
רפאלי (התחמק): אתה המצביא והכל יודעים זאת, אולם פילדמרשל אינו מדבר
ישירות עם קצין זוטר. אמלא כל פקודה שאקבל מרזיאל, שהוא מפקדי הישיר.


בפגישה לא סוכם דבר ורפאלי המשיך בפעילותו. בנוסף לפעולה המדינית, עסק המשרד בפריס
גם בעלייה הבלתי לגאלית, ולשם כך היה על רפאלי לנסוע לצ'כוסלובקיה ולהונגריה כדי לתאם
את הפעילות עם הפעילים המקומיים.

באוגוסט 1939נערך בז'נבה הקונגרס הציוני הכ', שהיה הקונגרס האחרון לפני מלחמת-העולם
השנייה. רפאלי נקרא על-ידי מפקדת האצ"ל להצטרף למשלחת שהתכנסה בשווייץ, כדי להסביר
את מדיניות הארגון בקרב באי הקונגרס. חברי המשלחת היו (בנוסף לרפאלי): הלל קוק (שהגיע
מלונדון) וחיים לובינסקי (שהיה בדרכו מארצות-הברית ארצה). בדרכם לז'נבה נפגשו השלושה
עם ז'בוטינסקי שנפש בואל-לה-באן בצרפת. הוא קיבלם בלבביות ואישר את פעולתם, אולם
ממכתב שכתב ב- 7באוגוסט 1939לנשיאות בלונדון מתברר כי לא היה מאושר מהפעולה
המדינית העצמאית של הארגון:

אתמול קיימתי שיחות ארוכות עם שטרנהיים [הלל קוק] ועם הבחור מאמריקה [חיים
לובינסקי] ומפריס [אלכס רפאלי]. הכל תוך ידידות ולמעלה מזה… תכניתם עצמה
מתקבלת על הדעת: לנצל את התקהלותם של יהודים ועיתונאי-חוץ כדי לספר להם
על "ישיבת טלז" [הכוונה לאצ"ל] ולהדוף את ההתקפות על הארגון…
תכנית טובה מאוד. הצרה היחידה היא רק בכך שהם דיווחו לי על כוונה זו שלהם במקום
…'וכו תואישנל תאז עיצהל
כיוון שכך הבאתי את ש. [הלל קוק] שיבטיח לי שבעתיד לא יעמידני בפני עובדות מוגמרות.
51נתתי להם את הסכמתי והם עזבו. אני מקווה כי יוכלו לעשות מעשה טוב…


ליליה שטרסמן הגיעה לז'נבה מוורשה והיתה לעזר רב למשלחת בגלל הופעתה המרשימה
וכן שליטתה בצרפתית ובפולנית. אולם אין לתאר את פעולתה של משלחת האצ"ל ללא עזרתו
הפעילה של ראובן הכט, שלמד יחד עם רפאלי בהיידלברג בתחילת שנות השלושים. הכט עלה
ארצה בשנת 1936ועם בואו הצטרף לאצ"ל. רזיאל התרשם מאישיותו ושלח אותו לשווייץ כדי
להקים שם את המשרד של הארגון. הכט, שבא ממשפחה עשירה, פעל רבות למען העלייה
הבלתי לגאלית וכן עסק בהסברה מדינית בשווייץ.

המשלחת ניסחה גילוי דעת וסיסמאות הקשורות למאבקו של האצ"ל לעצמאות לאומית, עם
כותרות בעברית ובצרפתית. אולם המשטרה השווייצרית אסרה את פרסום גילוי-הדעת על לוחות
המודעות בטענה כי יש בו "תעמולה למען צבא זר". כדי להתגבר על האיסור המשטרתי, החליטה
המשלחת לחפש סיסמה מתאימה מסיפורו של וילהלם טל, הסמל ההיסטורי של מאבקה של
שווייץ לעצמאות. בסופו של דבר נמצאה הקריאה של טל להתקוממות מזוינת וכך נוסחה הכרזה
שנתלתה בכניסה לאולם הקונגרס בכחול לבן:

,הנכסב הדיתעו התוריחל תמחול המוא רשאכ
חייב כל אדם ליטול נשק בידו ולהילחם למען עמו וארצו.


בכותרת הכרזה היה כתוב בעברית ובצרפתית: הארגון הצבאי הלאומי. בנוסף לכרזה נתפרסם
מדי יום עלון בשם "חדשות האצ"ל", שכלל תגובות לנאומים שנשאו קונגרס. העלון, שנדפס
.סרגנוקה ירבח לכל רקוב ידמ קלוח ,תופש עבראב

ביום האחרון של הקונגרס נערכה מסיבת עיתונאים רבת משתתפים – הלל קוק דיבר אנגלית,
ליליה שטרסמן דיברה צרפתית ורפאלי דיבר גרמנית. הלל קוק חשש לחשוף את עצמו והחליט
למצוא שם כיסוי. מאחר ששם אביו היה דב-ב�ר , אימץ לעצמו את השם ב��רסון (בן דב), אלא שזה
היה שמו של אחד הפעילים הרביזיוניסטים שהתגורר בז'נבה, לפיכך הוסיף הלל קוק אות אחת
לשמו והתקבל השם "ברגסון". אשר לשמו הפרטי, אימץ קוק את שם בנם הקטן של הזוג
52שטרסמן, פיטר, וכך היה לפיטר ברגסון .

הסתבר כי בין קהל העיתונאים היו גם נציגי השלטונות, ולמחרת היום נקראו שלושת הדוברים
.הנידמה תא בוזעל תובידאב ושקבתנו תיתרטשמ הריקחל

תירבה תוצראל תחלשמה

יצחק בן-עמי, שכאמור עסק בעלייה הבלתי לגאלית, הגיע למסקנה שהמחסום העיקרי להגברת
קצב העלייה הוא מימון. בהגיעו ארצה נפגש עם רזיאל והסביר לו כי הסיכוי להגדיל את המגבית
באירופה אינו גדול, ועל-כן יש לפנות אל היהדות העשירה של ארצות-הברית. ואכן באפריל 1939
נסע בן-עמי לניו-יורק, שם פגש את חיים לובינסקי שעשה בשליחות הארגון בארצות-הברית.
סויג לע לקהל ידכ 53כעבור חמישה חדשים חזר לובינסקי ארצה ובמקומו הגיע אריה בן-אליעזר.
הכספים, ייסדו שליחי האצ"ל ארגון חדש בשם "ידידים אמריקאים למען ארץ-ישראל יהודית",
שהיה פתוח לכל הדתות ואכן היו בו גם חברים לא יהודים רבים.

עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נאלצו שליחי האצ"ל באירופה לחזור ארצה ורזיאל החליט
לתגבר את המשלחת האמריקנית, ובנוסף לבן-עמי ובן-אליעזר נשלחו לארצות-הברית גם הלל
קוק ואלכס רפאלי. המטרה החשובה ביותר היתה גיוס כספים עבור הארגון, כפי שאנו קוראים
במכתבו של רזיאל אל הלל קוק מאוגוסט ]…[" :1940כעת עלי להעיר לך הערה לא נעימה: זה
עידן ועידנים לא נתקבל כל תשלום מחו"ל והמצב הוא איום. אם אומר רעב ומחסור, זה מעט;
פשיטת רגל היא ביטוי בנלי יותר מדי. אתם יושבים כעת ארבעה אנשים ואינכם עוזרים באצבע
54 "…הנטק

במרס 1940הגיע ז'בוטינסקי לארצות-הברית בלוויית ידידו הקולונל פטרסון, מי שהיה מפקד
"גדוד נהגי הפרדות" ו"הגדודים העבריים" במלחמת-העולם הראשונה. משלחתו כללה גם את
איש מדע המדינה הד"ר בנימין אקצין, את ההיסטוריון ד"ר בן-ציון נתניהו (לפני צאתו את הארץ,
פגש נתניהו ברזיאל וזה ביקשו להצטרף למשלחת האצ"ל בארצות-הברית. נתניהו סירב, בטענה
לש ורזוע רבעשל ,גרובזניג והילא תאו 55 ,(ותחלשממ קלח תויהל יקסניטוב'זל חיטבה יכ
ז'בוטינסקי בגדודים העבריים וחברו למאסר בכלא עכו. אל המשלחת הצטרף גם אליהו בן-חורין
.תירבה-תוצראב תע התוא השעש

משלחת האצ"ל פעלה בארצות-הברית באופן עצמאי והשתדלה שלא יזהו אותה עם המפלגה
הרביזיוניסטית. למשל, בחוברת שפרסם ארגון "ידידים אמריקאים למען ארץ-ישראל יהודית"
(אחד מארגוני המשלחת), לא הוזכר אפילו שמו של ז'בוטינסקי. אף על פי שמשלחת האצ"ל
עסקה בשלבים אלה באיסוף כספים בלבד, הרי שההתנגשות עם ז'בוטינסקי היתה בלתי נמנעת.
:1940 יאמב קרוי-וינל עיגהש ,ילאפר סכלא רפסמ

אנחנו ראינו את עצמנו כארגון צבאי לא פוליטי, מנותק ממפלגתיות ומן המחלוקות הציוניות
המיושנות, אף שהערכנו את ז'בוטינסקי כמדינאי בעל שיעור קומה והתייחסנו אליו כאל
.ינחורה ונגיהנמ

יומיים לאחר בואי ביקש ממני ז'בוטינסקי לדון בכמה עניינים מעשיים עם אליהו בן-חורין,
שהיה באותם ימים איש מפלגה פעיל, אף כי בעבר הכרתי אותו כמפקד באצ"ל. הוא דרש
עובדות ונתונים, מספר אנשים ופרטים על תקציב וארגון. מידע זה לא היה ברשותי… אך
גם לו ידעתי את הנתונים, הייתי מוכן לדווח עליהם רק למפקדי הישיר [רזיאל].
56 לז'בוטינסקי נתתי תיאור כללי, ולבן-חורין סירבתי לגלות כל פרט נוסף.


אלמ ח"וד ודרשמל איצמא יכ יקסניטוב'ז שרד בתכמב" :אובל הרחא אל יקסניטוב'ז לש ותבוגת
בכתב על עבודתנו, ואתחייב שלא ליזום כל פעילות פוליטית ללא אישורו. לא הגבתי. לא היו לנו
כל דיונים נוספים והאצ"ל המשיך את פעילותו הפוליטי בארצות-הברית ללא כל זיקה מפלגתית
57 ."תידסומ וא

הלל קוק, שכזכור הסב את שמו לפיטר ברגסון, הגיע לארצות-הברית באביב .1940הוא היה
הבכיר בין חברי האצ"ל ונבחר לראש המשלחת.

ב- 3באוגוסט 1940נפטר ז'בוטינסקי בשעת ביקורו במחנה בית"ר במדינת ניו-יורק (ראה להלן)
ומכאן ואילך פעלה משלחת האצ"ל באופן עצמאי לחלוטין, ללא כל זיקה אל המפלגה
.תיטסינויזיברה

58לאחר מותו של ז'בוטינסקי הגיעה בנו, ערי, לארצות-הברית והצטרף לקבוצתו של הלל קוק.


:תורעה


.862 'מע ,ינש קלח ,ב ,ב"ס .29
ישראל שייב (אלדד), מעשר ראשון, עמ' כב..30
.25 'מע ,יאנב בקעי .31
מ"ז, א , 2/28/2/1וכן אלפסי, א, עמ' .45.32
.173 'מע ,לאיזר ,רואנ .33
מלבד ארבעת נציגי האצ"ל שהשתתפו בדיונים, השתתפו בהתייעצויות גם יוסף כצנלסון, .34
      אליהו גלעזר, אברהם סטבסקי וליליה שטרסמן.
מרדכי כץ, אהרון פרופס, אייזיק רמבה, ערי ז'בוטינסקי וירמיהו הלפרין..35
אריה אלטמן, יוסף שכטמן וש' קליגר..36
שכטמן, ג, עמ' .239.37
ויכוח זה היה אחד הגורמים לפילוג שהתרחש מאוחר יותר בין רזיאל ושטרן. יש לציין כי רק .38
      בתקופתו של מנחם בגין (לאחר מותו של ז'בוטינסקי), השתחרר האצ"ל לחלוטין ממרותה של
.תיטסינויזיברה הגלפמה      
"פרסומים" מספר ,6מכון ז'בוטינסקי..39
.184-185 'מע ,ב ,בינ .903-909 'מע ,ב ,ב"ס .40
עדות מרדכי סטרליץ, מ"ז, עס – .7.41
על פרטי ההסכם, ראה אלפסי, א, עמ' 52וכן ניב, ב, עמ' .185.42
מכתבו של רזיאל לז'בוטינסקי מיום ,7.5.39אלפסי, ב, עמ' .77.43
יתר חברי הנציבות היו: יצחק ילין, מזכיר כללי; דוד שטרן, מנהל מחלקת פלוגות בית"ר; דוד .44
      לינבסקי (ניב), מנהל מחלקת הקננים. ראה: ניב, ב, עמ' .189
שם, שם..45
שכטמן, ג', עמ' .240.46
.64 'מע ,א ,יספלא .47
.75 'מע ,א ,יספלא .48
סיפורו של אלכס רפאלי מבוסס על ספרו, חלום ומעש, וכן על עדותו במ"ז..49
.ז"ימ ,קוק ללה תודע .50
.2/29/2/1 א ,ז"מ .51
.ז"ימ ,קוק ללה תודע .52
בן-אליעזר נולד ב- 1913בוילנה, אז חלק מהקיסרות הרוסית, ובהיותו בן 7עלה עם .53
      משפחתו ארצה. בגיל צעיר הצטרף לבית"ר ומשם היתה קצרה הדרך לאצ"ל.
.385 'מע ,א ,יספלא .54
ראיון של נתניהו עם המחבר..55
רפאלי, חלום ומעש, עמ' .76.56
שם, שם..57
על פעילתה של קבוצת הלל קוק בארצות-הברית, ראה ספרה של תידור באומל: בין .58
הלומעתו היגולואדיא      






           
תוכן תולדות ישראל