אדר תשכ"ט
בית מקרא )לז(
קדמוניות ירושלים
עורך המדור ב"צ לוריא
שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספרנחמיה
מאת
יוסף ברסלבי
נחמיה נאדר זכרו
המקים את חרבותינו
וירפא אתהריסותינו ויצב דלתות ובריה;
(בן-מירא).
שיקומה שלירושליםבידינחמיה מעמידאותנו על ההבדליםביןתפקידיהבניתם
הציבוריים בדרומה שלהעירוביןתפקידיהבניניםהציבורים בצפונה,בסוףימיבית
יבית שף:
ראשוןובתחילתימ
בדרומה שלהעיראנופוגשיםשמות,כגון:שער-הגיא ,שער-האשפות,שער-העין,
בריכת-המלך,אובריכת-השלה לק-המלך ,המעלותהיורדותמעיר-דוד ,הבריכה
העשויה ,ועוד;ואילו בצפונה שמות,כגון :שער-הצאן ,מגדל-המאה ,מגדל-חננאל,
שער-הדגים,מגדל-התנורים,ועוד .השמותהשוניםמראים,כיבחלקיההדרומיים של
ירושליםשרתוהבניניםהציבורייםצרכיםעירונייםפנימיים,ואילובחלקיההצפוניים
צרכיםעירונייםחיצוניים.
נעמוד עלאחדים מהםהנראים כטעמים הסברנוסף כלשהו:שער-הגיאאינונזכר
בספרימקראקודמים.בקביעתאתרותלויהקיפה שלירושליםהמיושבתבימיעליתו
שלנחמיה; אלה הסבורים,כישער-הגיא ,ממנויצאנחמיה לסיור-הלילה שלו,היה
בפינה הדרומית-המערבית שלירושלים המערבית-הדרומית,הקרויהבימים "הר-
ציון",ו"הגיא"הואגיא-בן-הינום,כוללים את"הר-ציון" בחומותירושליםמסוףימי
הביתהראשוןובסיור-הלילה שלנחמיה; ואלההמכריעיםכישער-הגיא הוא השער
שחשף קראופוטבמו ,1927בצפונה של הצלע המערבית של הגבעה הדרומית-
המזרהית שלירושלים,
יהיא עיר-דוד ,ו"הגיא" הואגיא-טירופויון אצלבן-מתתיהו,
שהפרידביןירושלים המערביתוביןהר-הביתועיר-דוד ,סבוריםכי"הר-ציון" לא
היה מוקף הומה בסוףימיבית ראשון1,וכי סיור-הלילה שלנחמיה הצטמצם מסביב
לעיר-דוד2.
נראה,כי עם קביעת שער-המא בתא-טירופויון יסתבר מדועיצא נחמיה באותו
שערלסיור-הלילה שלו,ואף שבאליו;וכן מדוע פתחוש
התהלוכהתי"התיהמלנויכתו"ת(-ההדתרוודמויתת)משי
צדי שערזה (אף-על-פישאין הוא נזכר בשם),
אל
1
"ועל כלפנים לא הוכח עד היום"; ראה :חס !.Burro~vs, Nehemia 85 8 source ror Ihe Topographyא
.115ק xiv~ 1934,
2הקבלת הדעות השונות ראה :מ .אבי-יונה ,הטופוגרפיה ש 5ירושלים בימי המלכה ,ספר ירושלים,
ירושלים תשט-ו ,עמ' .159-151
~Ancitnt Jerusalem, AASOR
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
,4
יוסף ברסלבי
התחנה הראשונה בשער-האשפות 3,שהוא לכל הדעות בקצהו הדרומי של גיא-
טירופויון ,היוצא אל נחל-קדרק; והתהלוכה "השמאלית" (הצפונית) אל התחנה
הראשונה במגדל-התנורים באגף המערבי-הצפוני של העיר; כי השער ,שחשף
קראופוט ,נמצאבדיוק באמצע המרחקשבין הר-הביתובין קצה עיר-דוד ,כלומר
שער-הגיאהיה שערמרכזיביןעיר-דוד להר-הבית,ובמידהידועהגם שערמרכזי
לגבי צפונה-מערבה של העיר ,איזור הסחר והמלאכה ,שנחמיה דאג לפיתוחו
ולביטוחובמיוחד(פרטיםלהלן).
"בריכת-המלך",
נכבדהלמדיהיאגם שאלת
ט
ו
ר
י
פ
"בריכת-השלח
ר
ת
י
ל
ו
לק-
המלך" לנחמי מ,סו) ,שאף הואאינונזכר בספרי מקרא שקדמו לספרנחמיה :האם
היתה "בריכת השלח לק-המלך" ,ששמהמעידעליהכי מצד אחד קבלה אתמימיה
מן "השילוח" 4ומצדשניהיתה סמוכה ל"שער בין-החומותים אשר על גן-המלך"
(מלכ"ב כ"כ ,ד; ירמי ל"ט ,ד; נ"ב,ז) ,שםמסורתי מסוףימיביתראשון גרידאא
והיא עצמה עמדה בחרבנה,או ששרתה אתשירותיהגםבימיעלייתו שלנחמיה.
לדידנוניתןלומרכי בריכת-השלהלגן-המלך 8היתה בתפעולה המלאגםבימי
עלייתו של נחמיה ,ולא עוד אלא היא היתה שייכת למלכות הפרסית שבאי כוחה
הוסיפו להשקות בה את "פרדם המלך"ננחמי ב ,ח) ,כמו אתגן-המלךביטי מלכות
בית-דוד:י
נחמיה ,בצאתולירושלים ,מקבל ממלך פרסאיגרת אל אסף שומר הפרדס אשר
למלך,שיתןלועצים לקרות אתשעריהבירה אשרלבית(הואבית המקדש)ולחומת
ירושלים(היינו,לקירוישערי חומתהעיר)ולבית אשריבואלגורבולשם ,שם); סברה
אחת מטילה ספק אםהיה למלך פרס פרדס בא"י,שהיהיכול לספק כריתתעצים
נרחבת לשיקומה של ירח2לים; 8סברה אחרת אומרת ,כי היה זה "פרדס המלך"
(1ס"651טק8ח 61א01%1סק) במורדות הלבשן ,מזרחית מטריפולי ,משכן הסטרפים
הפרסיים ,ממנוהיו הפרסים כורתים עצים לבניניהם אולבנינים שהם המליצו על
אספקהלהם ;9אולםלקירוישעריהבירהושלושהמתוךהשעריםבחומתירושלים(על
השלושהלהלן)ולקירויביתושלנחמיה לאהיודרושיםעציםרביםמאוד;פקידושל
מלך פרס הוא אסף,ודאי אישיהודה;יש איפוא מקום לחשובכי "הפרדס" היה
"דיטינה",שעברהכנכסמלכותיממלכייהודה אלמלכי בבלוממלכיבבלאלמלכי
פרס" .הפרדס" השתרע מ"ק-המלך אשרבין החומותים",היינו ,ממקוםיציאתו של
ב יש המסמנים אותוביציאתגיא-בן-הינום אל נחל-קדרון ,ולאהיא.
4היירונימוס בוולגאטה גורס כאן " Siloeשילוח".
5שמות השערים ,המגדלים והבגיגים המלכותיים והציבוריים בספר נחמיה ,שמספרם כארבעים ,והמהווים
את המקור הנכבד ביותר על הטופוגרפיה של ירושלים ועל המבנה הכלכלי,המדיני והחברתי שלה בסוףימי
בית ראשותן מראיםכי הישוב בעיר לא פסק מחרבןהבית עדשיבת-ציון.
8ת-ע מתרגםגםכאילוהיהכתוב":בריכהלשרייתעורות שלגזהמלך") .סקזהקעט0%א %01ז8ז 6ז Kai
)ש01%8סק ססז 8קטסאפז .T~V Ke~iev
ך אמנם ,ספרנהמיה אומרכיבשיקוםירושלים נבנההגם חומת בריכת-השלחלגןהמלך(ג',טז) ,אךהכוונה
היא ודאי לאלקיר הבריכה,כי אם לחומת ההגנהעליה במוצאגיא-טירופויון.
.194 8ס .].vv.Batten, The 800%5 0) Ezra and Nehemia, 1949 )1913(,
9על-פי דיודורוס 1). Galling, Studien zuc Geschichte Israels 1]8 Persischen Zeitalter, Tabingen, 41
.1964, 5.208
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספר נחמיה
5
גיא-טירופויון אלנחל-קדרון,ומשם דרומה אל עברעין-רוגל;לפיבן-מתתיהוהיה
אפילועין-רוגל עצמו בלב "פרדס המלך"" :ואדוניהוהתקין משתה מחוץ לעיר,
על-ידהמעיןשבפרדס המלך"(קדמיהיה'ז.יד.ד); עלפרדסיםמסביבלעין-רוגל
מדברבן-מתתיהוגם בספרו על הרעשהגדולבימיעוזיהו" :ורעשגדול הרעיש את
האדמהבימיעוזיהו והמקדשנבקע …ולפניהעיר ,עליד המקום הנקראעין-רוגל,
נשברה מחצית ההר ממערב והתגלגלה הרחק ארבעה ריסים..
.עד שנסתתמו
הדרכיםוהפרדסים של המלך" (שם ט,י,ד); שטחנחל-קדרון ממוצאגיא-טירופויון
וגיא-בן-הינום עד מדרוםלעין-רוגל,היום ביר-איוב ,המקבל מרגשמים משלושת
הנחליםהאמוריםובןסחף המובא מהם,הוא פורה,והואנטועעציםגםהיום.
את"המעלותהיורדותמעיר דוד"עחמ'ג',סו;י"ב,לז),המכרותאףהןרק בספר
נחמיה,גילהוויילבחפירותיובפינההדרומית-המזרחית שלעיר-דוד ,כשהן חצובות
בסלעויוצאות דרך החומהבכיותאלעין-רוגל1".
שער-הצאן ,בצפתהשלירושלים,ודאישימשלארק לממכרצאןוצמרלצרכייום
יום ולשדה-כובס בקרבתו(פרטיםלהלן),כי אםגם ,ובעיקר ,לממכרצאןלעולי-
רגל ,שלאהיויכוליםלהביא עמהם אתקרבנותיהם ממרחקים;
שער-הדגיםשימש,כידוע,לסחר-הדגים,שהביאוהצוריםמחופיהים(נתמ'י"ג,טו;
והשווהצפנ' א',י
);
מגדל-המאהומגדל-חעאל (השווה:ירמי ל"א,ז; זכר'י"ד,י)ודאישימשו להבה
על העיר מצדצפון,שהגישהממנו אלירושליםהיתה קלהומאימתביותר;
מגדל-התנורים אומרלנוכיהתנורים עצמםהיו בתוך מגדל ממגדלי החומה ,או
בחומה,בקרבתו; סברה אחתאומרתכיהיואלהתנורים ,בהםאפואנשיירושלים את
לחמם" ,מפושאיןמרביםעשןבירושלים" (11בבא קמא פ"ב ,ע"ב),אךתושביהעיר
ודאי אפו את פתיומםבידיהם הם ,בכלי-אפיה קטנים ,שאינם מעלים עשן הרבה,
כמקובלבמזרחעדהיום,ואי אפשרלוותרעליהם במשקהבית,ומהגםשהעשן בבבא
קמא מוסב על "כבשונות" ,שהםודאי תנורי-התכה למתכות ,או כבשמם לשריפת
פחמים;לתושביירושלים,שפקקולפת-של-אופיםודאיעמדותנוריםבתוךשיכוניהם
והם לאהיוחייבים לכתת אתרגליהםעדמגדל-התנורים.התנוריםבחומהאוליספקו
גם את צרכי חצר-המלך 12,אולם בית המלך העלית בסוףימי בית ראשנן עמד,
במזרחה-צפונה שלעיר-דוד(נחמיג',כה),ולוהיוודאיתנוריםמשלו ,בעודשמגדל-
התנורים היה בחומה הצפונית-המערבית שלירושלים המערבית-הצפתית; לדידנו
שימשוהתנורים אתמאותואלפיהבאיםיוםיוםבשעריירושלים,ומשוםכךחייביםהיו
להימצא "בחומה" .הוכחה לכך הוא "חוץ האופים" בירושלים ,המוזכר אצלירמיה
לז ,כא; "חוץ" במקראהואמושגנרדף ל"רחוב",שהיא הרחבהלפני שערהעיראו
מאחוריו ,בה התרכזוחיי הסחר והמלאכה שלה" .חוץ" קשור גם בשוקים שארצות
שכנותהיו פותחות בשערי עריםנכריות ,כמוכח ממלכ"א כ' ,לד; "מגדל-התמרים
the Old 10ב 5, Jerusalemת0שן. 95-96; 7. 5ק ", 1947,שחץ citd de David, 11,ש] Raymond Weill,
)11ל 1.ק .95, 449,ע .Testament, Leiden, 1952,
11מ .ור-כבות ספר עזראונחמיה,ירושלים ,תשיט ,עמ' .96
12מ.אבי-יונה(על-פי הערה 2לעיל) 1עמ' .162
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
6
יוסף ברסלבי
כלל,איפוא ,אתהותוריםהאמורים,ועל-כל-פתםהיהצמודל"חוץ-האופים"מסוף
ימיביתראשון ,שנתחדשבימינחמיה.
אםמסיף עלמרכזי הסחר והמלאכה בצפונה שלירושלים מסוףימיבית ראשון,
ז;ישע"ל"ו,ב),
כפי שהם משתקפים בספרנחמיה,גם את "שדה כובס" (מלכ"בי"ה,י
שהיהמקוםכביסת הצמר,שבחלקוודאינקנה בשער-הצאןהקרוב,סריקתווצביעתו
(השווה תרגום-השבעים" :שדהסורקי הצמר",או "שדהמכיני הארימם")13,כיהרי
"כביסה" היא גם "צביעה" (ברא' ,D"bסו),וכן את "יקבי המלך" בצפונה של
ירושלים,המרומזים אצלזכריהי"ד,י.הרי שההבדלביןהבניניםהציבורייםלצרכיה
הפנימיים שלירושלים,בחלקיההדרומיים,וביןבניניההציבורייםלצרכיההחיצוניים
בחלקיההצפוניים ,בולטביותר.
עלהבדליהתפקידים שלהבניכםהציבוריים בדרומה שלירושליםובצפונהודאי
השפיעו התנאים הגיאוגרפיים ,הטופוגרפיים וההידרוגרפיים שלה :מדרום-מזרח
הכבידו מדבר-יהודה וים-המלח על הקשר הבלתי-אמצעיביןירושליםובין מואב
ואדום; מדרום לירושלים הלך הישוב הלוך ודל אל עבר המב ,בו שוטטו שבטים
נודדים;ואילומצפוןלירושלים היתההגישה אליה ,כאמור ,קלהונוחה; האוכלוסיה
בארץ שומרק ,הפוריה מארץ יהודה,ומצפון לה צפופהיחסית,כפישהיאגם כיום,
ואף הקשרים עםעבר-הירדןהתיכוןוהצפונינוחיםוטוביםיותר;צפונה שלירושלים
משךאיפוא אתתושבי הארץושכנותיהיותר מאשר דרומה ,על-כןהתרכזובו הסחר
והמלאכה ,ואילו מקורות המים בנחל-קדרון(עין-רוגלועין-גיחון)ובגיא-טירופויון
(מעיןהשילוח) משכו אתתושביירושלים מאזומתמיד אלדרומה.
לא לחינם פותח נחמיה את שיקומה של ירושלים בהומתה הצפונית דווקא ,ורק
אחר-כך הוא עובר לגבעה הדרומית-המזרחית -לעיר-דוד ,בעודשבסיור הלילה
שלוהקיףנחמיה למעשה אתחלקיה הדרומיים-המזרחים שלהעיר ,שבהם ,בקרבת
מיהעיר,היומרוכזים התושבים בבואו,כדי לעמוד על מצבוועלשרידי הבמתם שם
מסוףימיביתראשון.נחמיהודאי שקל ומצאכי לשםחיזוק בטחונה שלהעירכלפי
סנבלטוטוביהוהערביםוהעמוניםוהאשדודים(שםד',א)וביחודלשםשגשוגההכלכלי
כעיר מרכזיתיש להתחיל בשיקום החומות והשעריםבצפון.
לתשומת-לבראויה העובדה,כיבשיקוםחומותיההצפוניים שלירושליםושעריהן
משתתפים בעליאומניות ורוכלים ,כגון :כהנים ,צורפים ,רוכלים ,רקחים,ואוליגם
סוג של "רופאים" ,שכתה בשם "הלוחש"( 14השווה" :נבוני הלחש" ,ישע" ג',ג
ו"המלהשים",תהלינ-ח,ו); השתתפותזו מעידהכי בעלי האומנויות והרוכליםהיר
מעונינים בחידושם המהיר שלשוקי המלאכה והסחר ,שהתרכזו בצפונה של העיר
בעיקר.ביחוד בולט הדברבשיתוףהכהניםבבנייתשער-הצאןובקידושו "עד מגדל
המאה ,עד מגדל חעאל" ,שעליו נעמוד מיד ,מפעל שבראשו עמד הכהן הגדול
אלישיב.
- 13במסילת שדה-כובס" הוא מתרגם )שמשתעל עסז aypouססז ל650מזע,4וכן אצל בן-מתתיהר
סורקי הצמר " (מלא'היה'ה.ד.ב.). 14והשווה- :לחשי מרפא" ו"קמיע של לחש" בספרותההלמודיה; מלוןבין-יהודה ,ערך "לחש".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספר נחמיה
7
בעיר-דוד עצמה ובעופל שבצפונה הוראו הרבותיהם של בנינים מדיניים
ואדמיניסטרטיבייםושלבניניהפלוטוקרטיההירושלמיתמסוףימיביתראשון,טכגת:
"בית הגבורים (מ ,טז),אולי הביתמימי המלךיהויכין,שהיה קשור בגבורי-ההיל
ובחרש ובמסגר שלעושי המלחמה אשר למלך ,שהגלהנבוכדנצר 15א (מלכ"ב כ"ד,
יד-טז); "עלות הנשק" פ',יט) ,אולי "נשקבית היער" (ישע" כ"ב ,ח); "בית דוד"
(י"ב ,ל)" ,ביתהמלךהעליון" ,אשר לחצר המטרה (ף ,כה) ,ביתהנתיכםוהרוכלים
(ג',לא),ביתהצורפים ,שער המפקד ,שערהסוסים,ועוד.
נושאמיוחדבשיקומה שלירושלים ,הטעוןשקול ,הואקידוששער-הצאן" :המה
קדשוהו …ועד מגדל-המאה קדשוהו ,עד מגדל חננאל" (ג' ,א);
המשפט קשה ,ואץ תימה אם ראו בו חוקרים ומפרשים "סירוס" ,הטעון "תיקון"1,
לאחרונה מוצאמ.אבי-יונה את הנוסח המסורתי "ועד מגדל-המאה …עד מגדל-
חמאל" תמוה17,שהרי"איןמציינים קטעחומה עדלשתיקצוות"; "מתקבל על הדעת
שאנשייריחווזכורבןאמריתקנו -הללו במגדל אחדוזה במגדל אחד ובא הסנאה
(שםג',ג)תיקנו את השערביףהם,היינו ,אתשער-הדגים".ט אתתיקהוזההואמעתיק
אל המפההמלווה אתמאמרו" :שער-הצאן -מגדל-המאה -שער-הדגים -ומגדל-
חעאל";אך עדתיקוןזה מדבר קודם-כל ספרנחמיה עצמו,כיגםבתיאור תהלוכת
התודותהחגיגיות בעתחנוכת החומה ממערב למזרחנזכראותו סדרמגדלים ושערים
(בסדר הפוך ,כמובן) :תחילה שער-הדגים ,ורק לאחריו מגדל-חמאל ,מגדל-המאה
ושער-הצאן יב ,לט) ,ולאייתכןסירוס חוזר באותו מקור; אף מוזר מאודהיה
הדברבעיניתאילוהיואלישיב הכהן הגדולואחיוהכהנים מקדשיםיחד עם שער-
הצאןגם את "שער-הדגים",שהיהצריך,לפיהתיקון ,להימצאביןשניהמגדלים.
מה הוא ,איפוא ,הקידוש המיוחד והמוקדם של קטע החומה "משער-הצאן ועד
מגדל-המאה ,עד מגדל"חמאל" ,כי הרי בחנוכת החומה שלהלן נאמר במפורש
שהכהניםוהלוייםטיהרו את השערים ואת החומה כולה (שם י"ב,ל).
ש.קלייןמזכיר רק את "שער הצאן ועד מגדל-המאה" ואומר,כישתי הנקודות
הראשויות (האלה)היובוודאי מחומת בית-המקדש(בתוך החומה העתיקה) ,על-כן
היהמןהצורך "לקדשן",טאך על ההמשך "עד מגדל-חמאל"איןהוא מתעכב כלל,
והריכאןעיקרהקושישבנוסח .לדעתמ .זר-כבוד "נראה שחלקזה של התומה עם
השער נבנה אז בפעם הראשונה תוסף על תחום העיר שלפני החרבן ,לכן הוצרכו
ישם
ביז שאר הארמונותו"הבתיםהגדולים" גם את "בית המלך"(מלח"ב כ"ה,ט;ירמ'
15שהרי הבבלים
ל-ט ,ח; נ-ב,יב; דבה"ב ל"ו,יט)אפילו אם נאמרכי "בית המלר" הוא "בית המלרהעליון" (נחמ' ג' ,כה)
(שםי"ב,לז).
גיתן להקיש ממנו על "בית
דוד-
גבורים אשרלדוד" (שמו"בי',ז;ט"ו,ו;כ-ג,ח; מלכ"אט-ו,י),עליהםמראים
15א סביריותר מאשרבית "ה
שיפי
מפרשיםשונים.
ו
ע
16יש שהצי לתקז-קייהו-
17בארווסמניחכי הביאור הסבירביותר לכך ,שאנויכולים למצוא הואאולי,מי המשפטהשגי "עדמגדל
חננאל" הוכנס כאן בהשפעת פרקי-
ב(על-פי הערה 1לעיל) ,עמ' .122
י עמ' 181
18על-פי הערה 2לעיל
19ש.קליין ,ארץיהודה ,תל-אביב ,תרצ"ט ,עמ' .236
החת "קדשות".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
8
יוסף ברסלבי
לקדשו",צ אולם ,מגדל-חפאל ,שהיהשייך לאותו קטע21 ,הןהיהקיים כבר בסוף
ימיביתראשת(ירמי ל"א,לז),ואםגםאין ספרנחמיה אומר על מגדל-המאהומגדל-
חפאלדבר,עלכרחנועלסולומרכימגדל-חפאלהיהצריךשיקום,ולאבניה חדשה
מעיקרה,ומהגם שלא "במןנוסף על תחוםהעירשלפניהחרבן".
,
ה
א
מ
ה
לדידנויהיה הקידוש המיוחד של שער-הצאן "ועד מגדל-
עד
מגדל-
חבאל" סביר אם נאמר ,כי הואנועד לטיהור הקרבנות לאורך קטעמסוים בחומה
מבחוץ ,לפני הכנסתם לתהום הר-הבית ,או לאורך קטע מסוים מבפנים ,לאחר
הכנסתם .הקרבנות ,שהיו עתידים לבוא בשער-הצאן ,ודאי נאמדו באלפים 22.את
הקרבנותהרביםצריךהיה לא רק להשקות ,לרחוץ ולטהרלפני הקרבתם (על כך
מרמזת בריכת-הצאן מצפונה-מזרחה של חומת הר-הבית) 23,כי אם לערוך אותם
במקום מקודשבמיוחד לכך ,כשלמה ,שקידש "אתתוך החצר אשרלפניבית ה',כי
עשהשם אתהעולה"וכו'(מלכ"אח',סד).מכאןודאיההדגשהכיהכהניםהםשקידשו
את חלק החומה,החיצוני,אוהפנימי" ,משער-הצאן ,ועד מגדל-המאה קדשוהו ,עד
מגדל-חפאל".
התבווצות נוספת טעונה גם התהלוכה של שתי התודות בחנוכת החומה ,שעריה
ומגדליה:
,
א
י
ה
ת
ו
נ
ש
ר
פ
ב
המקרא ובחקירת ספר נחמיה
הדעה הרווחת
כישתי התהלוכות
2
4
.
ש
מ
מ
התנהלו עלגבי החומה
סימתם ,למשל ,בטוחכי התהלוכות השתים לא עזבו
את החומה עד אשרהגיעו אל בית-האלוהים .אמנם ,אצלשער-העין נאמר "ומדם
עלו אל מעלותעיר דוד"(י"ב,לז) ,משפט המדבר במפורש עלעזיבת החומה,כדי
להמשיך "במעלה לחומה ,מעל לבית-דוד ,ועד שער-המים מזרת" לשם ,שם) ,אך
לדעתסימונם רחוק הואמןהוודאיכי התהלוכה "הימנית" עזבה אתמרומי החומה
והמשיכה את דרכה לתוך העיר ,במעלות עיר-דוד,כיהרימיד אנו רואים אותה
מהלכתשוב עלגבימרומיהחומה ,שהיתהלדעתובי-בזמןגםחומתבית"דוד" .מעל
לבית-דוד" כאן ,כמו "מעל" בארבעה מקומות אחרים בתהלוכת-התודות ,אינו
משאיר לטעמו ספקכי התהלוכה נמשכה עלגבי החומה עדלפניהגיעה אל "שער-
המים מזרת"; "מעל …ועד" כאן כמו "מעל מגדל-התנורים …ועד החומה
הרחבה"ליב ,ל"ח)
מוכיחים למעלה מכל ויכוח,כי התהלוכות התנהלו על ראש-
החומה .יתר-על-כן,לפניהעליה במעלותעיר-דוד -ממשיך סימונס -אין הכתוב
מציין בשום פניםירידהמן החומה אלרגלי המעלות; מאידךגימא הוא מראה על
20על-פי הערה 11לעיל עמ' .95
21כפי שזר-כבוד עצמו אומר :הם קדשו איפוא את כל השטח המשתרע משער הצאן מערבה עד מגדל
חננאל" (שם,שם).
22בימיבית ראשוןהיו מובאים גם מעבר-הירדן .השווה- :צאן קדרייקבצו לףאילי גביות ישרתונך,
יעלולרצון על
משע' ס'1ז);ובימיביתשני- :אילים ממואב,עגלים משרון ,כבשים ממדברןגוזלות
מזבתי-
מהר המלך" (תוספ' מנחותט,יג; עמ' ,526שורה .)21
23על בריכת-הצאן .)3.Dalman, Jerusalem und sein Gelande, GUtersloh, 1930, 8. 176
. 196; M
84מןהאחרונים:מ.זר-כבוד;8י1
,
i Esra
l und e
Nehemia,
a Tdbingen,
h
c1949, $i
.353ק ~Livtes des Chroniques d'Esdras 01 60 Nehemie, Neuchitre (Suisse), 1967,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.~udolph,יי
~
בית מקרא )לז(
אדר תשכ"ט
'שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספר נחמיה
חפירותיו שלר.ווייל,בהןנמצאו המעלותיוצאות דרך החומה אלמחוץלעיר ,אלא
שלאהיתה שם הפסקהבחומה,כיאם "פתח,אודלתצדדית",ששימשה מעברמקורה
בתוך החומה;לכןלאיקשה-כךהואסבור -להביןכיצדצעדוהחושים "עדם על
מעלות עיר-דוד" בלי לרדת מן החומה; "עלו על מעלות עיר-דוד" משמעו:
"עברו zמעלגביהמעלות"; 26אםכילפיsוויילעצמוהשתמשוהחאגיםבמעל~ותעיר-
9
דודדווקא(שם).
.
ת
ע
ד
ה
פשרושלסימונםאינוניתןלהתקבלעל
החוקראףאישעונהעלהשאלה מה
היה על התהלוכה בהגיעה לפטשער-המים .מדועאיןזכרכיירדו שםמן החומה,
וביצר המשיכה התהלוכה את הצעדה משער-המים עד בית-האלוהים; והתהלוכה
%71ויי" ,הצפונית",כלום צעדה "מעלמגדל-התנוריםועדהחומה הרחבה" ,עלגבי
מגדל-התנורים ממשו ומדוע כשהיא מגיעה אל "החומה הרחבה" נאמר ייועד
החומה הרחבה " ,ולא" ,מעל החומה הרחבה";27ירק אצל השערים הבאים
אחרי "החומה הרחבה"חוזרהביטוי "מעל"; "מעל לשעראפריםועל שערהישנה
ועל שערהדגים …עד שערהצאן";כלוםצעדוהחושיםגם עלגביהמגדליםהללו.
ומההיהכשהגיעואלשער-הצאן,כלוםהמשיכו בצעדה עלגביהחומה,ומדועאיןגם
שםובקצות התהלוכה בשטח הר-הביתכלרמזלירידהמן החומהז
אולם ,עד שאנו נתואם לקשיים הנערמים אצל סימתם לגבי "המעלות היורדות
מעיר דוד"ולגבי "במעלה לחומה ,מעללבית דוד" נשאל אם תהלוכות שלמנמים
בכלי-שירשלדוד,במצלתים,בנבליםובכנורות,של"חצישרייהודה"מזהו"חצישרי
יהודה" מזה ,של "חצי העם" מזה ושל "חצי העם" מזה ,בראש החצי האחד עזרא
הסופרבכבודוובעצמו,ואחריהחציהשנינחמיהבכבודוובעצמו -אםיכולההיתה
כבודה עצומהזולצעוד צעדהחגיגית עלגבי חומה בכלל:
בחפירותיהבמזרחעיר-דודגילתהקתליןקמט מתחתלעיי מפולתואשפה,לרגלי
הבליטה הסלעית של כרבולת הגבעה,חומההשייכת למאותהה'-הדילפניספ"ה.
לדעתהיכולה חומהזולהשתייךלזמנושלנחמיה .החומההזקהלמדי .רחבה2.75מ',
אולם סיומה גס ,כפי שאפשרהיה לצפות מבמה שבוצעה כה מהר (28כוונתה ל52-
היום בהם שוקמה חומתירושלים כולה;נחמ'ו',סו); ברם,אפילו תתקבל דעתה של
ק.ק,.כי החומההיא מעשהידינחמיהעדייןאיןלהסיק ממנה על החומות ששרדו
מסוףימיביתראשוןעדנחמיהועלעוביין(עדכמהשידועלנואיןבהירותלגבימהותן
.שלהחומותשנתגלובחפירותשונותבירושליםולגביהכרתולוגיהשלהן); 28א על-כל-
פנים ,עלגבי חומה עבה 2.75מ' כ"חומת נחמיה" ספק אם יכולה היתה להתקיים
.תהלוכהחגיגית ומכובדת ברוב עם ,שריםומשים .אפילו אם יתברר מתוךהחפירות
3יחומותירושליםמסוףימיביתראשוןהיועבותמאודומוכתרות"ש1יות" משולשות,
25בייעלו* הוא רואהדיטוגרפיה עם "על" שלאחריה.
28סימונסלעל-פי הערה 10לעיל) ,עמ' 449והערות ,שט.
27אמנם,סימונס רוצה לתקן כאן -חומת הרהבהthe Square :-
The WalI oשם ,עמ' f
.300 ,277
.[].11.Kenyon, Jerusalem,
f
. 111 28ק o History, London, 1967,משם? Excavating 3000
28א ,לדאבוננו קשה לקבוע כאן בוודאות אתהשתייכותם המדויקת של השרידים השונים * ובו' וכו'(מ.
%בי-יוגהוש.ייבין
,קדמוניות ארבנהתל-אביב תשט"ז ,עמ' ;286והשווה שם ,עמ' .)292
:
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
I
אדר תשכ"ט
בית מקרא )לז(
10
יוסף ברסלבי
או מעוגלות25ב (לשם הבה על היורים מעל ההומה?) ,יהיה קשה לתאר לעצמנו
תהלוכה כבדה כגקזו.
למעשה התבטאהבניית החומהעל-ידינחמיה בסתימת פרצותלשםד' ,א;ו',א).
לכך ודאי הספיקו 52היום הנקובים בספר נחמיה; אפשר שחלקמן הפרצות כבר
נסתםבימי עזרא ,שעלה כי"גשנהלפנינחמיה,כיהריבזמנו כבר נעשהנסיון לשקם
אתחומותירושלים ,אלאשאגרת-שטנה אל ארתחששתא עלכונתהיהודים למרודבו
הסיתה אתמלך פרסלבטלאתהברה"בזרועובחיל"(29עזראד',יא-יג);השאלההיא:
מה היה טיבה של סתימת הפרצות,כי הריטוביה העמתי מלגלג על הבמה כולה
ואומר" :גם אשר הםבונים,אםיעלהשועלופרץחומת אברהם" 39ננחמיי
,לה) .האם
אין משתמעמלגלוגזה שהחומה היתה רעועה?סיומו של קטע ההומהשקרוןמיחסת
לנחמיה ,היה לדבריה גס ,משום החפזון בהשלמתו .האם לא היתהכן גם השלמת
החומה בכללה; ואפילוהיו מרומי החומהתקינים ,כלוםייתכן לצעוד עליה בכלי
שירוכו' ,כנ"לזופחד-הגבהים והסחרחורת אצלאנשיםכבדיגוףושנים?
אך הבהנעקובאחרי תהלוכתהתודותלפרטיה:
תחילהניתןאת דעתנועלהמשמעותשל " מעלל39". ..אישל " על " ,הקשורים
באתריםשוניםלאורך החומות:
הביטוי "מעלל"…חוזר אצלהחומהשעל-יד שער-האשפות("מעל לחומה"),
אצל בית-דוד ("מעל לבית דוד") ,אצל מגדל-התנורים ("מעל מגדל התנורים")
ואצל שער-אפרים ("מעל שער אפרים"); ואילו הביטוי " על " חוזר רק אצל
שלושהמןהשערים" :על שערהעין"" ,על שער הישנה" ו"על שערהדגים".
משמעות " מעל ל "…היא "גבוה מעל" ,כתן":ויתן כסאו מעל כל המלכים"
(מלכ"ב כ"ה ,כח); "כי מעל כל העם היה"(נחמיה ח',כ); "השריםהעומדים מעל
למלך"(ירמ'ל"ו,כא),כיהואיחיב,ועוד.גםאצלחומתירושליםומגדליהואצלבית-
דוד בספרנחמיהיש לראותבביטוי "מעל ל" "…במקום גבוה מ ,"…או
"גבוה מעל"; משמעותזו מסתברת ביותר אצל "מעל בית דוד",כיהרי לא
28ב ~מות בעלות
במרומיהן ראה ,למשל ,מצורו של רעמסס השני על אשקלון (1223-1290
לפני טה-נ) ,המובא בכ"לשנסיפורת-,ולאחרונהב-תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים
לי.ידין ,תל-אביב 1963 ,עמ' ;208בשחזורו של שער שומרון ,בירת ישר-אל ,שם ,עמ' " ;813כיבושעיר
ספ-ה ,שם עמ' ;352ובתמונת "ההתקפה על העיר עזה (?) ,שם,
בא"י " ע"י חגלת פלאסר ,בשנת 732לפני
עמ' .365
29
39
מ .זר-כבוד סבורכי הפרצות שמצא נחמיההיו מחומתעזרא.
לגלוגומזכירלנו" :ונתתי אתירושלים מעוןהנים( -ירמ' ט',י
) ו-הרציון ששמם ,שועלים הלכו
בו-
(איכה ה',יח);
30א Biblical Literature, Vol. LIV,
)0
The Topograpby of Nehemia 12, 31-43. Journal
א , s w o r r
u).B
,1935מציין,כי -לרוע המזלאין הרכב המשפט עם מעלל …דפיניטיבי- .-מעל ל …תורגם עלידי
פרשניםpast, beyond, and alongside :
e
above, b
upon,ואיןלהsסיק אם התהiלוכה נערכdה והוצעדה eעל
ראש החומה ואם על הגבעהמעליה ,או בצדה .אצל "ואעלה* מסתברכיהכוונההיא לתהלוכהעל ראש החומה,
אםכיעלינולהניחכי ל"מעלל"…שגי המובנים .-במקרה של "מעללבית דוד" קשה לאמור כי משמע
"מעלל "…הוא tover, 0] uponבלתי אם נאמר,כי בית-דוד היה מגדל בחומה ,אובנין שנשעןאליה;…
"מעל ל.
" ..במשמעות taboveיהיה לומובן אםבית-דודהיה במורד הגבעה ,מתחת לחומה ,באותהנקודה";
אצל
"
ם
י
ר
ו
נ
ת
ה
ה
ט
ו
נ
ל
ד
ג
מ
"מעל
א
ו
ה
ל
ב
ק
ל
י הההלוכה נמשכה מעל ראש המגדל (שם ,עמ' .)36-81
כ
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,
בית מקרא )לז(
שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספר נחמיה
אדר תשכ"ט
11
ייתכןכי החוגגים צעדו עלגבי בית-דוד ,שוודאו עמד בהריסותיו 31,כן מסתברת
משמעות "מעל ל ,"…כ"מקום גבוה מ ,"…או "גבוה מעל" ,אצל
מגדל-התנורים,כי הרי לאייתכןכי השרים ,הכהנים ,חצי העם ונחמיה אחריהם,
טיפסועלגביהמגדל ,ואחר-כךאוליגם מעלמגדל-חזיאלומגדל-המאה .עלכרחנו
עלתו,איפוא,לומר,כי "מעל ל "…הוא "במקום גבוה מ ."…הכינההיא
לצלעות עיר-דוד וירושלים ,שהיו גבוהות מן החומות שהחושים צעדו לארכן
ובקרבתן.כיהיו צלעותעיר-דודגבוהותמן החומות ,שנמשכולרגליהן,או בתחתית
מורדיהן,הבהירו החפירות הארכיאולוגיותלמדי .לא רק ההומההכנענית במזרחה
ר 32
שלעירהיבוסי ,שהיתה בשימושבימי בית-דוד ,היתה בתחתית המורד של העי
(החימהבמרומי המורד ,שנחשבה שעם רבות כחומתהיבוסי ,שחודשה והושלמה על-
ידי דוד ,הוכחה על-ידי קתליןקניון כחומה שהוקמה במאה הה' על-ידי נחמיה,
חזרה ,תוקנה והושלמה על-ידי מגדל וקיר-תמך בתקופת המכבים ,ושימשה עד
חרבןירושליםבידיטיטוס) 33,אלאגםשער-הגיאבגיאטירופוית ,במערבהשלעיר-
דוד ,על תקופותיו השונות ,התקופה הכנענית ,תקופת בית ראשון ושע ,תקופת
המכבים ,ועוד34,שנחשף ,כאמור,על-ידיקראופוט,והחומותשנמשכומשניצדיו ,לא
עמדובמרומיהמדרוןהמערבי שלהעיר,כי אם 17.5-16.5מ' למטה מהם ,כך,שבין
אחורי השערוביןרגליהמדרוןהיהאפילו פס-אדמהחפשיברוחב ארבעהמטרים35.
אצל השערים ,מרט לשער-אפרים ,חסר הביטוי "מעל ל ."…תחתיו בא
הביטוי הקצר "על " ,כגון" :ועל שער העין"" ,ועל שער הישנה"" ,ועל שער
הדגים" -ולאבכדי,כיאצלשלושתשערים אלה בלבדנאמרבמפורששהם "קורו":
"ואת שערהדגים …הם קרוהו" (שם,ג'ג" ;),ואת שערהישנה …המה קרוהו" (ג,/ג);
"ואתשער-העין …הואיבעוויטללנו"(ג',סו).
מחפירותארכיאולוגיות(מגידו ,חצורוגזר) צלמדנוכישערי הערים הגדולותהיו
מורכבים מששהחדרים,אותאים,שלושהשלושהחדרים,אותאים ,מכלצד ,וממעבר
בינותם (השווה" :ותאי השער …שלושה מפה ושלושה מפה ,מידה אחת לשלושתם";
יחז' מ' ,תקרותיהם של ששת התאים ושל המעבר בישתם הצטרפו למשטח נרחב,
ואף חזקלמדיכדי לשאתעליו מספראנשים; 37בתהלוכת התודותהחגיגית ,שחתמה
את הנוכח החומה ,היה ,איפוא ,על השערים מקום לשרים ,לכהנים ,ואף ללויים
הממתם ,בעוד ש"חצי העם" מזה ו"חצי העם" מזה ,שהשתתף בתהלוכה לאורך
החומות,ודאי עמדלרגליהשעריםומסביבלהם;והא ראיה :אצלשער-אפריםנאמר
"מעלל ,"…ולא "על",ואכן ,בספרנחמיהאיןזכרלקירויושל שערזה,אולימשום
שלאהיה נרחב ומורכב כשלושת השערים האחרים,שקורו.
";
31
ראה העש 15לעיל.
32בעצם בתחתיתשנישלישים ממנו.על-פי הערה 28לעיל ,עמ' 26-24ולוה .11-10
34שם ,עמ' 116-114ולוחות .51-56
33שט ,שם ולוחות .55 ,45
35סימונם ,עמ' .89-88
Yadin, Salomon's City wall 81 Gezer 187. vol. 8, 1958 ;Nevv Light 01 Salomon's Megiddo, 36
י
,.
ביתראcשון,מלeכויוaת
ין
.י
זרTומגידו lשלמהih,
,חצור ,גb
דi
, B Archaeologist. vol.23, 1960י
בימי
בימי
ישראל ויהודה ,העורךא .מלמד ,ירושלים,
,
י
ב
ל
ס
ר
ב
,
ל
י
ל
ג
ב
.
י
;
ב
"
תשב
האדם
ר
ו
צ
ח
ת
י
א
ר
ק
מ
ה
ף
ו
נ
לפי
,
ה
החפירות ,הידעת את הארץ ,כרך ו',תשכ"
עמ'
.156-154
37השווה-:וילך הצופה אלגג השער אל ההומה" (שמו"בי"ח,כד); .ויעל דוד על עלית השער" (שמן
י"ס,א); ואפשר שנתמיה עצמו מתכוון לכך באמרו- :ומנעריהעמדתי על השערים" (נחמ' י"גזיט).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
! l
.
בית מקרא )לז(
12
אדר תשכ"ט
יוסף
ברסלבי
נתבתן עתה בשאלה מדועפסהחתים משער-העק "מדם" ו"עלו על מעלותעיר
ם מזרח"38 :
דוד ,במעלהלחומהומעללביתדודועד שערהמי
כברבסיורוהלילישלנחמיהאנוקוראים,כי לאחרשהגיע אלבריכת-המלךואל
שער-העין לאהיה מקום לבהמה "לעבור תחתיו".כפי שמסתבר מאליוגרמו לכך
ההריסות בחלקיה המזרחיים של עיר-דוד .הריסות אלההיו לא רק פרי הכיבוש
הבבלי,כי אם,ודאיגם,פרי התמוטטות ממושכת של 140שנה מאז חורבןירושלים.
ואכן,תיאורההריסותהכבדותבמזרחהשלעיר-דוד ,עדכדיאייכולתלהמשיךבהן
ברכיבה ,מוצא עתה אתאישורו בחמירותיה שלק.ק .הנ"ל" :בשנת 1962קבענו -
אומרת החופרת בשנת - 1966כי החרבות מימי הכיבוש הבבלי לא בלבד שמנעו
מנחמיה ומבהמתו להתקדם בלילה ,אלאששבי-ציון המעטים אף לאיכלו להשתמש
בהן ,כדי לשקמן מחדש ולהתפשט בממדיה של ירושלים המלכותיתלפני חרבנה.
החפירות הראוכי במורד המזרחי של הגבעה הדרומית-המזרחיתאין כלשרידים
סטרוקטורליים מאוחרים מאלה שנשארו מחרבן ירושלים על-ידי נבוכדנצר מלך
בבל.אין,איפוא ,פלא -מוסיפההארכיאולוגית -אםיש עתהבידינוהוכחה ברורה
שלירושלים צומצמההעיר שלאחר החרבן הרבה"39.
כי בחלקהמזרחי
בסיכום חמירותיה בשנת 1967אומרתק.קניון" :עתה אנויודעים מדוע גדולות
ההריסותבמזרחה של עיר-דוד מאשר במערבהכי רק במזרחה של עיר-דוד היו
הבניניםיורדיםבהדרגה(,היינו,בנויים על טרסות) ,מטה ,כך שמקבחומות שםיכול
היהלגרר אחריוחרבן גמור;ודיהיה בפרץ בתחתית החומהוזרמיגשם של חרפים
אחדיםכדי ששרשרת ההתמוטטויות תתפשט עד מרומי הצלעות .ההוכחההארכי-
אולוגיתלכךברורה:הפסקהגמורהבישובשםאחריסוף המאההזילפניה"ס.משויתר
נחמיה על המשך סיורו הלילי בחומה המזרחית והזר אל העיר החליט לנטוש את
חלק העיר ,שהתפשט פעם על המדרון המזרחי ולהעביר את גבול ההתישבות אל
שפתה המזרחית של פסגת הגבעה .הוכחה ודאיתזו מראה כי תחום הישוב מימי
שיבת-ציוןואילךהיהבגבהמזרחי שלהפסגה4".
ועלינולהוסיף:כשהגיעה התהלוכהלשער-העין לאיכולההיתה להמשיך דרכה
לאורךהחומההמזרחיתשלעיר-דודמסוףימיביתראשון,כיהרי כברבסיורהלילי
לאהיונחמיה ובהמתויכולים להמשיך משם את דרכם ב"נחל" ,הוא נחל-קדרון,
בשל ההריסות הרבות ,שנתאשרו עתה?,ל-ידי החפירות הארכיאולוגיות; על-כן
הוכרחה כבודת התהלוכה לסטות משער-העין ,ללכת "מדה" ולעלות "במעלה
להומה ,מעל לבית דוד"" .במעלה לחומה" יש להבין "בעליה אל מעל לחומה
המזרהית" ,שהיתה בתחתית המורד המזרחי וב"מעל לבית דוד"" ,במקום גבוה
משרידיבית-דוד".אילולאחפירותיה שלקתליןקניתהיינוצריכיםלהניחכיבהמשך
העליה במרומי מזרחה של עיר-דוד נראה עמוק מתחת לחותים הצועדים קטעמן
החומההמזרחיתהישנה(השווה" :ואהיעולה בנחללילהואהישובר בחומה ואשוב",
ב',טה;עלהשתמרות קטעמןהחומההמזרחיתהישנהמרמזגם "שערהמים",שאפילו
88מ .זר-כבוד אומרעל -ונגדם" "וממולההולכים על החומהעלוקבוצות נוספות על מעלות -מדרגות
שהובילו מצד דרום לעיר-דוד ,וגם במעלה-שהיה
15 89ש 1.kenyon, Excavating ,7erusalem, PEQ, 1966,ג.%.
40ספרה הג 4-עמ' .108
מעל לבית דוד *הסמוך לחומת המזרח" (עמ' .)147
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר תשכ"ט
בית מקרא )לז(
שיקום ירושלים ותהלוכת התודות בספר נחמיה
"רחוב" להתכנסות העםהיהלפניוישם ,ח',א) ,שטח ,שאוליפונה והוכשר על-ידי
תושביירושלים מאז החרבן ,כדי לגשת אלעין-גיהון ,והתהלוכה שעלתה במעלות
עיר-דוד המשיכה וצעדה "במעלה" שמעל לחומהזו; אולם ,אם תתקבל דעתה של
החופרת,כי התומהשגילתה מתחת לשפתמרומי הפסגה,שייכתלנחמיההריייתכן
לומר,כי "במעלה לחומה" התכוון הכתוב לעליה מעל לחומה החדשה ,שהקים
נחמיה,בעודשקטעההומההישנהשנראהבסיור-הלילהשלונהרס לשם הסעתאבעה
לחומה החדשה ,או הושח .כאן ,אולי גם המפתח לסמיכותשבין החומהובין "בית
דוד"; "במעלהלחומה ,מעלביתדוד".סימתם ,כאמור,שיערשהחומההמזרחיתשל
עיר-דודבימינחמיההיתהגםחומתבית-דוד,אך עתה ,לאחרשלמדנוכיהחומה של
נחמיההיתה מתחת לשפתמרומי הגבעה ,לאייתכן לשתף את החומהגםלהקיפה של
העירוגם לבית-דוד ,אלאעלינו לומרכי החומה החדשה קרבה אל בית-דוד ,כך
שהעולהאליה "במעלה לחומה" ,על שפתםהמזרחית שלמרומי הגבעה ,עבר "מעל
לבית דוד",היינו ,במקוםגבוהמשרידיבית-דוד.
13
4
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il