תחומיה המוקדשים של ירושלים (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת אשר גרוסברג · קדמוניות ירושלים

‫תחומין יט )תשנ"ט(‬
‫יו"ל על ידי מכון 'צומת'‪ ,‬אלון שבות‬

‫דעת‪ ,‬אתר לימודי יהדות ורוח‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪469‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬
‫ראשי פרקים‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬

‫התנאים לקידוש העיר ואימתי קודשה ירושלים לראשונה‬
‫תחומי העיר בימי דוד ושלמה‬
‫תוספת לעיר לאחר ימי דוד ושלמה‬
‫האם קודשה התוספת לעיר מימי בית ראשון‬
‫החלקים שנוספו לעיר בימי בית שני‬
‫קדושתן של התוספות לעיר מימי בית שני‬
‫בית פאגֵי שבירושלים‬
‫סיכום‬

‫‬
‫לאיתור תחומיה המקודשים של ירושלים השלכות על כמה הלכות הנוהגות היום‪:‬‬
‫אין פודים מעשר שני בירושלים בזמן הזה; אין מלינים את המת בירושלים )אף לכבודו(‪,‬‬
‫אין קוברים בעיר‪ ,‬אין להכניס מת או עצמות לעיר ואף אין להעבירם בתוך העיר )כגון‬
‫להעבירם ממערב העיר לקבורה בהר הזיתים(; אין לקיים קברים בירושלים ויש‬
‫לפנותם; ולשיטת הרמב"ם ש"מקדש" הוא ירושלים‪ ,‬נטילת לולב בירושלים כל שבעה‬
‫היא מהתורה )וראה ירושלמי סוכה פ"ג הי"א; ראש השנה פ"ד ה"ג(‪ ,‬ולכך השלכות על‬
‫כמה הלכות‪ .‬יש גם חשיבות לאיתור חומות ירושלים מימות יהושע בן‪-‬נון )או מסוף ימי‬
‫בית ראשון( לצורך קביעת יום הפורים ב"סמוך ונראה" לעיר‪.‬‬
‫בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו בירושלים מאז אמצע המאה הקודמת נמצאו‬
‫ממצאים רבים המסייעים לנו לדעת מה היו תחומי ירושלים בתקופות השונות ומה היה‬
‫תוואי חומותיה‪ .‬נוספה להם בשנים האחרונות גילויה של חומה במדרון המזרחי של‬
‫"עיר דוד"‪ ,‬שלא היתה ידועה קודם‪ .‬הימצאותה של חומה זו ושכונת מגורים בין שתי‬
‫החומות מסייעת להבנתם של כמה פסוקים בתנ"ך הקשורים לבניית חומות ירושלים‪,‬‬
‫ושל כמה מדברי חז"ל העוסקים בקדושתה של ירושלים‪ ,‬שרבים התחבטו בהבנתם‪.‬‬
‫במאמר זה ננסה להבהיר את מקורות חז"ל העוסקים בחלקי העיר השונים ‪ -‬אלו שחלה‬
‫בהם קדושת העיר ואלו שאין קדושת העיר חלה עליהם ‪ -‬וננסה לאתר את מקומם‪ .‬לכך‬
‫כמובן השלכות להלכה ולמעשה בנושאים שנזכרו לעיל‪.‬‬
‫א‪ .‬התנאים לקידוש העיר ואימתי קודשה ירושלים לראשונה‬
‫המשנה במסכת שבועות )ב‪,‬ב( מפרטת את הדברים הנדרשים לקידוש העיר והעזרות‪:‬‬
‫"אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה‪ ,‬שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות‬
‫אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר‪.‬‬
‫ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם‪ ,‬וכל ישראל אחריהם; הפנימית נאכלת והחיצונה‬
‫נשרפת‪ .‬וכל שלא נעשה בכל אלו‪ ,‬הנכנס לשם ‪ -‬אין חייבין עליה‪".‬‬

‫‪470‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫הגמרא בשבועות טז‪,‬א דנה בדברים הנדרשים לקידוש העיר והעזרות‪ .‬בין הדברים‬
‫המנויים במשנה נכללים כמה שלא היו קיימים בימי בית שני ‪ -‬מלך מבית דוד )ראה‬
‫רמב"ם הל' מלכים א‪,‬י(‪ ,‬נביא )שהיה רק בימי שיבת ציון( ואורים ותומים‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫לצורך קידוש העיר יש צורך ב"כל אלו" הנמנים במשנה ולא רק בחלקם )"באחת מכל‬
‫אלו"(‪ ,‬הרי שבימי הבית השני לא היה ניתן להחיל את קדושת ירושלים על חלקים‬
‫שנוספו לעיר‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬בספר נחמיה )פרק יב( מסופר על חנוכת החומה וקידושה‪,‬‬
‫ומטקס זה אף לומדים את פרטי טקס קידוש העיר‪ 1.‬על כך משיב רב הונא שטקס זה‬
‫היה סמלי ‪" -‬זכר בעלמא" ‪ -‬שכן "קדושה ראשונה קידשה לשעתה‪ ,‬וקידשה לעתיד‬
‫לבא"‪ .‬לפיו מסבירה הגמ' כיצד התקיימו כל התנאים הנדרשים לקידוש העיר והמקדש‬
‫בימי דוד ושלמה‪ ,‬אשר היו הראשונים שקידשום‪ 2.‬לדעה השנייה‪ ,‬שדי "באחת מכל אלו"‬
‫שמנויים במשנה )וראה מכות כד‪,‬א; סנהדרין פא‪,‬א(‪ ,‬אומר רב נחמן שאכן מעשה עזרא‬
‫קידש את העיר‪ ,‬שכן "קדושה ראשונה קידשה לשעתה‪ ,‬ולא קידשה לעתיד לבא"‪.‬‬
‫בתוספתא )סנהדרין ג‪,‬ב ]מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬ג‪,‬ד ‪ -‬עמ' ‪ ([418‬מובאים דברי אבא‬
‫שאול על מנהגם של "חברים" בירושלים )ראה להלן‪ ,‬פרק ג(‪ ,‬ומדבריו מביאה הגמרא‬
‫בשבועות ראיה לדעת רב הונא‪ .‬כדעת רב הונא‪ ,‬ש"קדושה ראשונה קידשה לשעתה‬
‫וקידשה לעתיד לבוא"‪ ,‬מכריעות סוגיות רבות בש"ס‪ 3,‬והרמב"ם פסק כך בהל' בית‬
‫הבחירה ו‪,‬יד‪" :‬כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור‪ .‬וזה שעשה‬
‫עזרא שתי תודות ‪ -‬זכרון הוא שעשה; לא במעשיו נתקדש המקום‪ ,‬שלא היה שם לא‬
‫מלך ולא אורים ותומים‪ .‬ובמה נתקדשה? ‪ -‬בקדושה ראשונה שקדשה שלמה‪ ,‬שהוא‬
‫קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא‪".‬‬

‫‪ .1‬ירושלמי‪ ,‬סנהדרין פ"א ה"ג; שבועות פ"ב ה"ב; בבלי‪ ,‬שבועות טו‪,‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫‪ .2‬על קיום כל התנאים לקידוש העיר ראה בירושלמי שבהערה הקודמת‪ ,‬וראה גם בבלי סנהדרין טז‪,‬ב; שבועות‬
‫יד‪,‬ב ‪ -‬טו‪,‬א‪ .‬לפי הירושלמי דוד הוא שקידש את העיר‪ .‬ראה גם ברכות מח‪,‬ב‪ ,‬לגבי נוסח ברכת המזון והזכרת‬
‫"מלכות בית דוד" ב"בונה ירושלים"‪ ,‬וברש"י בד"ה ומלכות בית דוד בבונה ירושלים‪" :‬שעל ידו נתקדשה‬
‫ירושלים"‪ .‬על קידוש המקדש על ידי דוד ראה זבחים כד‪,‬א‪" :‬כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או דילמא…"‪,‬‬
‫וראה שם ברש"י ד"ה הואיל‪" :‬שהרי דוד קידשה בשתי תודות"‪ ,‬ובתוס' ד"ה הואיל‪" :‬ואע"ג דשלמה בנה הבית‬
‫דוד קידשה"‪ .‬ראה גם שם יד‪,‬א בתוס' בסוף ד"ה הג"ה תוך עזרה‪ .‬ראה גם בשבועות טז‪,‬א ברש"י ד"ה רב הונא‪:‬‬
‫"…קסבר קדושה ראשונה דדוד ושלמה לא בטלה…"‪ .‬על קידוש שלמה ראה מלכים א ח‪,‬סד‪ ,‬ובדברי הימים ב‬
‫ז‪,‬ז‪ ,‬שם נאמר ששלמה קידש "את תוך החצר" ‪ -‬קידוש החצר בקדושת המזבח כדי שניתן יהיה להקריב בה ולא‬
‫רק על גבי המזבח‪ ,‬אשר לא יכול היה להכיל את כל הקרבנות )ראה דעת ר' יהודה בזבחים נט‪,‬א‪-‬ב(‪ .‬ראה גם‬
‫בתוס' שבועות טו‪,‬א ד"ה אין עזרה מתקדשת‪" :‬והא בסוכות היה הקידוש בימי שלמה…"‪ .‬הרמב"ם כותב בהל'‬
‫בית הבחירה ו‪,‬יד‪" :‬ובמה נתקדשה בקדושה שנייה שקידשה שלמה‪ ,‬שהוא קידש העזרה וירושלים…"‪ .‬לנושא‬
‫זה ‪ -‬מי קידש את ירושלים ומתי ‪ -‬ראה בספרו של הרב י"מ טוקצינסקי‪ ,‬עיר הקדש והמקדש ח"א א‪,‬ג ‪-‬‬
‫"הקידוש על ידי דוד ושלמה" ‪ -‬שם )עמ' כב( הוא כותב כי "דוד קידש קדושת המקום ושלמה קדושת‬
‫המחיצות"‪ ,‬וגם ירושלים "נתקדשה תחילה על ידי דוד קדושת המקום ואח"כ על ידי שלמה בבנותו את‬
‫חומותיה קדושת המחיצות" ‪ -‬לאכילת קודשים קלים ומעשר שני )שם‪ ,‬עמ' כג(‪ .‬ראה עוד שם ח"ב פ"ב ‪" -‬מי‬
‫קידש את ירושלים ומתי" )עמ' טז‪-‬יח( ‪ -‬שם הוא מוסיף‪" ,‬שירושלים נתקדשה בזמן שנתקדש הבית"‪ .‬וראה‬
‫חזון‪-‬יחזקאל על התוספתא סנהדרין ג‪,‬ב‪ ,‬שדוד "קידש המקום שיהא ראוי להיות בקדושת עזרה‪ ,‬אבל בקדושת‬
‫שכינה לא נתקדשה עד שבנה שלמה את המקדש‪ ,‬ושכינה לא שרתה עד שנגמר בית המקדש‪ ,‬כדכתיב בקרא‬
‫)שמות כה( 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'‪ .‬וקדושה זו אינה אלא כדאיתא שם בשבועות 'בעינן קידוש בשעת‬
‫הבנין'‪ ,‬כלומר בשעת גמר הבנין‪".‬‬
‫‪ .3‬ראה‪ :‬ביאור הגר"א יו"ד שלא‪,‬ו; ובהרחבה במשפט‪-‬כהן לראי"ה קוק צו‪,‬ג‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪471‬‬

‫המסקנה מדברים אלה היא‪ ,‬שלצורך החלת קדושת העיר על חלקים שנוספים לה יש‬
‫צורך במעשה קידוש‪ .‬ללא טקס‪ ,‬שנערך לפי כל הפרטים שנזכרים במשנה‪ ,‬לא חלה על‬
‫חלקים אלה קדושת ירושלים‪ .‬לכן‪ ,‬האזורים שנוספו לירושלים בימי הבית השני אינם‬
‫קדושים בקדושת ירושלים‪ ,‬שכן לא ניתן היה לקדש אותם כנדרש‪ .‬בהמשך נברר אם‬
‫תיתכן קדושה חלקית באזורים שנוספו לירושלים בימי בית שני‪ ,‬שבהם אמנם לא ניתן‬
‫לאכול קודשים קלים ומעשר שני‪ ,‬אך חלות בהם הלכות ירושלים האחרות‪ ,‬כמו איסור‬
‫הלנת המת ואיסור הקבורה‪.‬‬
‫כדי לדעת מהם גבולות תחומיה המקודשים של ירושלים עלינו לברר ארבעה דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬מה היו תחומי ירושלים המוקפים בחומה בימי דוד ושלמה?‬
‫ב‪ .‬האם נוספו לה בימי הבית הראשון ולאחר ימי דוד ושלמה חלקים שהוקפו בחומה?‬
‫ג‪ .‬האם היה מעשה קידוש של החלקים שנוספו בימי בית ראשון‪ ,‬והאם הוא נעשה עם‬
‫כל הדברים הנדרשים‪ ,‬כמפורט במשנה?‬
‫ד‪ .‬מהם המקומות שנוספו בימי הבית השני‪ ,‬עליהם כאמור לא חלה קדושת ירושלים?‬

‫ב‪ .‬תחומי העיר בימי דוד ושלמה‬
‫על מלכים שונים נאמר במקרא כי בנו את חומות ירושלים‪ :‬על דוד נאמר "ויבן דוד‬
‫המלוא ועד הסביב"‬
‫המלוא וביתה" )שמו"ב ה‪,‬ט(; "ויבן העיר מסביב מן ִ‬
‫סביב מן ִ‬
‫)דהי"א יא‪,‬ח(; וגם שלמה בנה "את חומת ירושלם סביב" )מלכ"א ג‪,‬א(‪ .‬מה משמעות‬
‫הביטוי "סביב" בהקשר זה? ומהו התחום שהקיפו חומות העיר בימי דוד ושלמה?‬
‫המקור הקדום ביותר בנוגע לתחומי העיר מימי דוד ושלמה‪ ,‬הוא יוסף בן מתתיהו‪,‬‬
‫שחי בירושלים בסוף ימי בית שני‪ ,‬ואל נכון ידע היכן נאכלו קודשים קלים ומעשר שני‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו וגם מקורות חז"ל משתמשים לתיאור העיר בימי הבית הראשון‬
‫בשמות חלקי העיר שרווחו בימי הבית השני ‪" -‬העיר התחתונה" ו"העיר העליונה"‪.‬‬
‫העיר התחתונה היא הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של העיר‪ ,‬המשתפלת מהר הבית‬
‫דרומה‪ ,‬המכונה היום "עיר דוד" כשם שכונתה גם בימי החשמונאים‪ 4.‬עיר דוד נמצאת‬
‫מחוץ לחומות העיר העתיקה של היום‪ .‬תחומיה הם )ראה מפה(‪ :‬במזרח ‪ -‬נחל קדרון;‬
‫במערב ‪) -‬בקירוב( הכביש היורד ממגרש החניה שליד שער האשפות )"חניון גבעתי"( אל‬
‫בריכת השילוח; בדרום מסתיימת עיר דוד בצורת משולש שקודקודו הוא הבריכה‬
‫הסמוכה לבריכת השילוח ונטועה היום עצי פרי שנקראת ִבּ ְר ֶכּת ֶאל ַח ְמרה; בצפון ‪ -‬כביש‬
‫העופל העובר משער האשפות לכיוון מזרח‪ .‬החלק הצפוני של עיר דוד )הנמצא מול מגרש‬
‫החניה ועד לכביש העופל המקיף את העיר העתיקה( הוא מקום העופל ‪ -‬אזור מצודת‬
‫העיר שכבש דוד וקראה "מצודת ציון היא עיר דוד" )שמו"ב ה‪,‬ז; דהי"א יא‪,‬ה(‪ .‬מצפון‬
‫לעופל נמצא הר הבית‪ .‬גבעה זו היא אם כן מקומה של "ירושלים היא יבוס" )דהי"א‬
‫יא‪,‬ד(‪ ,‬שניתנה לנחלה לשבט בנימין )יהושע יח‪,‬כז(‪ ,‬אותה כבש דוד מהיבוסים‪.‬‬

‫‪ .4‬בספר מקבים א' נקרא מקומה של החקרא הסלווקית‪ ,‬שנבנתה בעיר התחתונה סמוך להר הבית‪ ,‬בשם עיר דוד‪,‬‬
‫וגם בביאור למגילת תענית‪ ,‬כ"ג באייר‪ ,‬מזוהה החקרא עם המצודה שכבש דוד וקראה עיר דוד‪ .‬נראה שגם אז‪,‬‬
‫כמו היום‪ ,‬קראו לכל העיר התחתונה בשם עיר דוד‪ .‬הר הבית נזכר בספר מקבים בשם הר ציון‪ .‬גם במקרא‬
‫משמש השם הר ציון בדרך כלל ככינויו של הר הבית‪ ,‬ואילו השם ציון בא פעמים רבות כשמה של ירושלים‪,‬‬
‫ולעיתים הוא מתייחס לכל ארץ ישראל‪ .‬לענייננו אין חשיבות לבדוק האם ניתן להבחין בין ציון לבין ירושלים‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬כפי שיובהר בהמשך‪ ,‬ירושלים בימי בית ראשון על כל חלקיה הוקפה בחומה אחת‪ ,‬ולכן כל חלקיה הם‬
‫באותה דרגת קדושה‪.‬‬

‫‪472‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫העיר העליונה היא הגבעה המערבית של העיר ‪ -‬הרובע היהודי‪ ,‬הרובע הארמני והר‬
‫ציון של ימינו ‪ -‬ולפי מדרש תדשא זוהי ירושלים שבנחלת שבט יהודה‪ ,‬אותה הם שרפו‬
‫הטירוֹפּוֹיוֹן‬
‫באש )שופטים א‪,‬ח(‪ .‬בין שני חלקי העיר עובר הגיא המרכזי המכונה עמק ִ‬
‫)"עושי הגבינה"( ‪ -‬הגיא היורד משער שכם‪ ,‬עובר בצד הכותל המערבי וממשיך במקומו‬
‫של שער האשפות )במפלס הרבה יותר נמוך ממפלס השער היום( עד לבריכת השילוח‪.‬‬
‫בעמק זה‪ ,‬כנראה‪ ,‬עבר הגבול שבין השבטים‪ ,‬והמשכו לפי חז"ל בהר הבית ‪ -‬בתוך‬
‫המזבח ‪ -‬ומשם המשיך להר שבקצהו הצפוני של עמק רפאים )אזור מלון המלך דוד(‪.‬‬
‫בימי הבית השני הגנו על העיר שלוש חומות‪ .‬שתי הגבעות הנזכרות לעיל הוקפו‬
‫ב"חומה הראשונה"‪ .‬מצפון הוגנה העיר בשתי חומות נוספות ‪" -‬החומה השנייה"‬
‫ו"החומה השלישית"‪ .‬חומות אלו נבנו רק בימי הבית השני‪ ,‬ראה להלן בפרק ה‪.‬‬
‫להבנת דברי חז"ל בעניין התוספת לעיר‪ ,‬חשוב לדעת מה ידעו בירושלים בימי הבית‬
‫השני על זמן בנייתן של החומות‪ ,‬ומהי מסורת חז"ל בעניין זה‪ .‬את בניית "החומה‬
‫הראשונה" מייחס יוסף בן מתתיהו לדוד ולשלמה‪ ,‬שהקיפו את העיר העליונה בחומה‬
‫ובכך חיברו אותה עם העיר התחתונה )ואולי זוהי משמעות הפסוק "כעיר שחוברה לה‬
‫יחדיו" ‪ -‬תהל' קכב‪,‬ג(‪ .‬משמעות הדברים היא שבימי בית שני התייחסו לכל השטח‬
‫התחום ב"חומה הראשונה" כירושלים המקודשת ובו אכלו קדשים קלים ומעשר שני‪.‬‬
‫דברים מפורשים על מועד בניית החומה שהקיפה את העיר העליונה כותב יוסף בן‬
‫מתתיהו בהתייחסו לכיבוש ירושלים בידי דוד‪" :‬לאחר שגירש דוד את היבוסים מתוך‬
‫המצודה בנה וחידש את ירושלים וקרא לה עיר דוד וישב בה כל ימי מלכותו… ודוד‬
‫וחבר אליה את המצודה ועשאה גוף אחד ובנה חומה סביב‬
‫ביצר )גם( את העיר העליונה ִ‬
‫לה ומינה את יואב למפקח על החומות…" )קדמוניות היהודים ז‪ ,‬ג א‪-‬ב ]‪.([66-65‬‬
‫על העיר העליונה כותב יוסף בן מתתיהו‪" :‬ובגלל חוסנה נקראה‪ ,‬איפוא‪ ,‬על ידי דוד‬
‫אבי שלמה‪ ,‬הבונה הראשון של המקדש‪ ,‬בשם מצודה‪ ,‬אבל אנחנו קוראים אותה השוק‬
‫העליון" )מלחמת היהודים ה‪ ,‬ד א ]‪ ,[137‬תרגום חגי(‪.‬‬
‫דברים דומים על הקפתן של העיר העליונה עם התחתונה בחומה ע"י דוד נמסרו‬
‫במדרש תדשא )כב ‪ -‬דברים‪ ,‬מהד' עפשטיין‪ ,‬בתוך‪ :‬מקדמוניות היהודים‪ ,‬וינה תרמ"ז(‪:‬‬
‫"אבל ירושלים התחתונה שהיתה בגורל בנימין‪ ,‬לא אבו בני בנימין להורישם‪ ,‬אלא‬
‫שהיתה עומדת עד ימי דוד… ועוד‪ ,‬זו היא שנלחם בה דוד בשנת שמנה למלכותו…‬
‫וכשלכד אותה דוד התחיל לבנות ירושלים העליונה ועשה חומה בהיקף וסיבב לעליונה‬
‫ולתחתונה ונעשו שתיהן שם האחד ירושלים‪ ,‬שנאמר‪' :‬ויבן העיר מסביב' )דהי"א יא‪,‬ח(‪.‬‬
‫על מהלכה של החומה הראשונה מוסר יוסף בן מתתיהו פרטים רבים בספרו מלחמת‬
‫היהודים )ה‪ ,‬ד ב ]‪ ,([146-142‬שם הוא גם משייך את החומה לימי דוד ושלמה‪" :‬דוד‬
‫ושלמה והמולכים אחריהם היו עוסקים בעבודה בשמחה"‪ .‬החומה החלה בכותל‬
‫המערבי של הר הבית‪ ,‬המשיכה מערבה עד למגדל היפיקוס שנמצא ליד שער יפו של‬
‫היום; פנתה דרומה‪ ,‬הקיפה את הר ציון של היום‪ ,‬ירדה לבריכת השילוח; המשיכה‬
‫צפונה לאורך הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של העיר והגיעה לחומה המזרחית של הר הבית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫קטעים רבים של חומה זו נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות וניתן לראותם היום‪.‬‬

‫‪ .5‬פרטים על מהלך "החומה הראשונה" של ימי בית שני ראה בערך "ירושלים"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.646-640‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪473‬‬

‫תוואי חומות העיר בסוף ימי הבית הראשון‪ 6‬חופף את מהלכה של "החומה‬
‫הראשונה" של ימי בית שני‪ ,‬מלבד בצדה המזרחי של עיר דוד‪ ,‬אשר שם עברה "החומה‬
‫הראשונה" מעט מערבה מחומת העיר בימי בית ראשון וקרוב יותר לראש המדרון‪.‬‬
‫במזרח עיר דוד נשתמר תוואי החומה הקדום ביותר‪ ,‬עוד מימי האבות והעיר הכנענית‬
‫והיבוסית‪ ,‬ששימש גם זמן רב בימי הבית הראשון‪ ,‬עד שבמאה השמינית לפנה"ס נבנתה‬
‫החומה המזרחית מחדש תוך שימוש בחלקים מקו הביצורים של העיר הכנענית‬
‫והיבוסית‪ ,‬כך שתוואי החומה חופף או סמוך מאוד לחומה הקדומה יותר‪ .‬את חומת‬
‫ירושלים מימי בית ראשון במקום זה ניתן לראות היום לאורך של מעל ‪ 100‬מ'‪ ,‬וקטע‬
‫קטן נוסף ליד המדרגות היורדות אל מעיין הגיחון‪.‬‬

‫‪ .6‬פרטים על החומה מימי בית ראשון ראה באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות שבהערה הקודמת‪,‬‬
‫עמ' ‪ – 630 ,621 ,619‬שער בעופל וביצור בהר ציון‪.‬‬

‫‪474‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫הממצא הארכיאולוגי של חומות העיר מלמדנו כי לא רק שקיימת זהות בתוואי‬
‫"החומה הראשונה" מימי בית שני עם תוואי החומה מימי הבית הראשון‪ ,‬אלא שבכמה‬
‫קטעים שלה משולבים ב"חומה הראשונה" קטעים מחומת העיר מימי הבית הראשון‪.‬‬
‫שילוב כזה ניתן לראות ברובע היהודי ב"מגדל הישראלי"‪ ,‬וגם בקרדו‪ .‬קטע של חומה‬
‫מימי הבית הראשון המכונה "החומה הרחבה" גלוי היום ברובע היהודי‪ .‬גם בהר ציון‬
‫התגלו שרידי הביצור מימי הבית הראשון מתחת ל"חומה הראשונה"‪ .‬ואולם‪ ,‬לפי‬
‫ממצאים מהרובע היהודי וגם לפי מה שלא נמצא‪ ,‬מסיק המחקר הארכיאולוגי כי‬
‫ההתיישבות בעיר העליונה היתה במאה השמינית לפנה"ס‪ ,‬ובסופה ‪ -‬בימי חזקיהו ‪-‬‬
‫נבנתה החומה שהקיפה את העיר העליונה‪ .‬אולם‪ ,‬אין לקביעה זו של זמן בניית החומה‬
‫השלכות לנושא של קדושת ירושלים בחלק זה של העיר‪ ,‬שכן כפי שציינו לעיל‪ ,‬בימי בית‬
‫שני התייחסו לכל חלקי העיר המוקפים ב"חומה הראשונה" כאל ירושלים של ימי בית‬
‫ראשון מבלי להבחין בין חלקים שונים בתוך אזור זה‪ ,‬ונראה שבכל אזור זה אכלו‬
‫קודשים קלים ומעשר שני‪ .‬את הסיבה לכך נבהיר בפרק הבא‪.‬‬

‫ג‪ .‬תוספת לעיר לאחר ימי דוד ושלמה‬
‫האם ירושלים התפשטה במהלך ימי הבית הראשון מעבר לחומות דוד ושלמה?‬
‫בתוספתא נאמר כי אכן כך היה‪:‬‬
‫אבא שאול אומר‪ :‬שתי בצעין היה בירושלם ‪ -‬התחתונה והעליונה‪ .‬התחתונה‬
‫נתקדשה בכל אילו‪ ,‬והעליונה לא קדשוה‪ ,‬אלא כשעלו בני הגולה ‪ -‬שלא במלך‪,‬‬
‫שלא באורים‪ ,‬שלא בתומים‪.‬‬
‫התחתונה שהיתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים‬
‫]בבבלי‪ :‬אבל לא מעשר שני[‪ .‬וחברים‪ :‬קדשים קלים אבל לא מעשר שיני ]בבבלי‪:‬‬
‫וחברים אוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני[‪.‬‬

‫והעליונה שלא היתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים‬
‫אבל לא מעשר שיני‪ ,‬וחבירים ]בבבלי‪ :‬אין אוכלין שם[ לא קדשים קלים ולא‬
‫מעשר שיני‪ .‬ומפני מה לא קידשוה? מפני שתורפה של ירושלם משם ונוחה‬
‫‪7‬‬
‫ליכבש משם" )תוספתא‪ ,‬סנהדרין ג‪,‬ב ]מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬ג‪,‬ד‪ ,‬עמ' ‪.([418‬‬
‫התוספתא מוסרת על שני "בצעין" ‪ -‬שני חלקים שהיו בירושלים‪ .‬אמנם גירסת הגמרא‬
‫בשבועות )טז‪,‬א( היא "בהר המשחה"‪ ,‬אך ברור שהגירסה הנכונה היא גירסת התוספתא ‪-‬‬
‫"בירושלם"‪ ,‬שכן נחל קדרון היה גבול העיר הן בימי הבית הראשון והן בימי הבית השני;‬
‫‪8‬‬
‫והר הזיתים יוחד לקבורת מתים בשתי תקופות אלו‪ ,‬ולכן לא היה אף פעם חלק מהעיר‪.‬‬
‫אף מקומו של הר הזיתים אינו מתאים לכינוי "תורפה של ירושלים" שניתן בתוספתא‬

‫‪ .7‬לדברי אבא שאול כמה גירסאות במקבילות‪ .‬ראה‪ :‬ירושלמי‪ ,‬סנהדרין פ"א ה"ה; בבלי‪ ,‬שבועות טז‪,‬א; מגילת‬
‫תענית‪ ,‬הביאור לד' באלול‪ .‬גירסת הבבלי בדפוסים היא לפי גירסת התוספתא שבפירוש רש"י בגמ' שבועות‪,‬‬
‫וראה להלן‪ ,‬פרק ד‪ ,‬על הגירסה שנראה שהיתה לפני ר"י מגאש‪.‬‬
‫‪ .8‬ראה בהרחבה בספרו של הרב י"מ טוקצינסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מה‪-‬מו‪ .‬עמדו על כך ר' יהוסף‬
‫שוורץ בספרו תבואות‪-‬הארץ פ"ז )מהדורת א"מ לונץ‪ ,‬ירושלים תר"ס( עמ' שמט ‪ -‬על קבר חולדה )העתקה‬
‫מספרו פרי תבואה(‪ ,‬שם הוא מסתמך על גירסת התוספתא וחוזר בו מדעתו הראשונה לפיה דרום הר הזיתים‬
‫היה בתוך העיר‪ .‬כך כתב גם א"מ לונץ בהערה בעמ' שמ ‪ -‬על דעתו הראשונה של ר' יהוסף שוורץ‪ .‬ראה גם ח'‬
‫הירשנזון‪" ,‬שמות הארץ"‪ ,‬ירושלים ]מאסף ספרותי לחקירת ארה"ק‪ ,‬בעריכת א"מ לונץ[ י' )ירושלים תרע"ד(‪,‬‬
‫עמ' ‪ .196‬הרב אביגדר נבנצאל‪ ,‬רבו של הרובע היהודי בירושלים‪ ,‬העירני כי הר הזיתים שימש בחלקו לשריפת‬
‫פרה אדומה ולא יוחד לקברות‪ ,‬וגם בשל כך חייב היה להיות מחוץ למחיצת ירושלים‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪475‬‬

‫לחלק "העליונה"‪ .‬כינוי זה מתאים לאזור שמצפון להר הבית ולעיר‪ ,‬שממנו אכן הותקפה‬
‫ונכבשה העיר מספר פעמים בימי הבית השני‪ 9.‬גירסת הירושלמי היא‪" :‬היו שם"‪.‬‬
‫אחד משני ה"בצעים" קודש עם כל הדברים המנויים במשנה )שבועות ב‪,‬ב(‪ ,‬שנמנים‬
‫גם ברישא של התוספתא‪ ,‬והוא המכונה "התחתונה"‪ .‬החלק שאינו קדוש בקדושת העיר‬
‫מכונה "העליונה"‪ ,‬והוא קודש בימי בית שני ‪" -‬כשעלו מן הגולה" ‪ -‬ולפי שחסרו מקצת‬
‫מהדברים הנדרשים לקידוש העיר‪ ,‬אין הוא קדוש בקדושת העיר‪ .‬ברור אפוא כי לפי‬
‫אבא שאול‪" ,‬התחתונה"‪ ,‬שקודשה עם כל הדברים הנדרשים למעשה הקידוש‪ ,‬היא‬
‫תוספת לעיר מימי בית ראשון‪ ,‬שהוקפה בחומה וקודשה‪ ,‬אחרי ימי דוד ושלמה‪ .‬כך‬
‫מסביר רש"י בגמ' שבועות טז‪,‬א‪ ,‬בד"ה תחתונה נתקדשה בכל אלו‪" :‬שמימי בית ראשון‬
‫הכניסוה וחיברוה לעיר על ידי חומה אחרת"‪ .‬מתי היה הדבר? והיכן היא אותה תוספת?‬
‫כאמור‪ ,‬הדעה המקובלת במחקר הארכיאולוגי סוברת כי בימי דוד ושלמה ירושלים‬
‫המוקפת חומה היתה רק בעיר דוד‪ ,‬ורק בימי חזקיהו הוקפה הגבעה המערבית‪ ,‬היא‬
‫העיר העליונה‪ ,‬בחומה‪ .‬התוספתא אינה סוברת כך‪ ,‬וכפי שכתבנו לעיל‪ ,‬המסורת‬
‫בירושלים בימי בית שני היתה שדוד ביצר גם את העיר העליונה והקיפה בחומה‪ .‬גם‬
‫הכינוי "תחתונה" מעיד על מקום נמוך‪ ,‬ועל כן עלינו לחפש את מקום התוספת לעיר‬
‫בעיר התחתונה ‪" -‬עיר דוד"‪ .‬לא ניתן לומר כי כוונת התוספתא היא לעיר העליונה של‬
‫ירושלים‪ ,‬שכן אם כך הדבר היתה התוספתא משתמשת בכינוי "עליונה" לחלק זה‪ ,‬כשם‬
‫שהיא מכנה את התוספת מימי בית שני‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כפי שנאמר לעיל‪ ,‬לעניין קדושת‬
‫העיר העליונה לא יהיה הבדל‪ ,‬גם אם נסבור שהיא הוקפה בחומה לאחר ימי דוד‬
‫ושלמה‪ ,‬מכיון שנוכל לומר כי כל תוספת לעיר קודשה‪ ,‬כשם שקידשו את "התחתונה"‪.‬‬
‫הראיה לכך היא ההתייחסות בימי בית שני לכל חלקי העיר המוקפים ב"חומה‬
‫הראשונה" כאל ירושלים של ימי בית ראשון‪ ,‬ולכן בכל התחום הזה אכלו קודשים קלים‬
‫ומעשר שני‪ .‬למעשה לענייננו אין הבדל בין אם נעשה כך מכיון שדוד ושלמה הם שבנו את‬
‫החומה )כפי המסורת בימי בית שני וכפי מסורת חז"ל(‪ ,‬או מכיון שהחומה נבנתה‬
‫במהלך ימי בית ראשון ותחומה קודש במעשה קידוש‪.‬‬
‫חזקיהו ביצר את ירושלים כדי לעמוד בפני צבא סנחריב מלך אשור‪ .‬הוא שיקם את‬
‫"כל החומה הפרוצה"‪ ,‬חיזק את המגדלים ‪" -‬ויעל על המגדלות" ‪ -‬ובנה גם חומה חיצונית‬
‫)קדמית( ‪" -‬ולחוצה החומה אחרת" )דהי"ב לב‪,‬ה(‪ 10.‬בדברי ישעיהו הנביא )כב‪,‬יא( בקשר‬
‫להכנות שעשה חזקיהו נזכר לראשונה הכינוי "בין החומותיים"‪ ,‬שם נבנה מאגר מים חדש‪.‬‬
‫כינוי זה חוזר בתיאור בריחת צדקיהו מהעיר "דרך שער בין החומותיים אשר על גן‬
‫המלך" )מלכ"ב כה‪,‬ד; ירמיה לט‪,‬ד; שם נב‪,‬ז(‪ .‬גן המלך היה בדרום העיר‪ ,‬ובספר נחמיה‬
‫השּׁ ַלח לגן המלך" )נחמיה ג‪,‬טו( ‪-‬‬
‫הוא נזכר יחד עם בריכת השילוח הסמוכה לו ‪" -‬ברכת ֶ‬
‫והבריכה אף נקראת בריכת המלך )נחמיה יב‪,‬יד(‪ .‬הכינוי "בין החומותיים" מעיד אם כן על‬
‫אזור בדרום העיר שהוגן בחומה נוספת‪ ,‬שנבנתה במהלך ימי בית ראשון‪ .‬מתי היה הדבר?‬

‫יד ֶטס צר על ירושלים מצפון בימיו של יוחנן הורקנוס הראשון‪ ,‬בשנים ‪ 132-134‬לפנה"ס;‬
‫‪ .9‬אנטיוכוס השביעי ִס ֶ‬
‫פומפיוס צר על הר הבית מצפון בשנת ‪ 63‬לפנה"ס )כיבושו שם קץ למדינת החשמונאים(; כיבוש הורדוס‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 37‬לפנה"ס‪ ,‬היה מאותו מקום בו צר פומפיוס על העיר‪ ,‬וגם הכיבוש הרומי‪ ,‬בשנת ‪ ,70‬היה מצפון ‪ -‬תחילה נכבש‬
‫אזור "החומה השלישית" ו"החומה השניה"‪ .‬על נקודה זו העיר הרב י"מ טוקצינסקי ‪ -‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬
‫הביצור הטבעי ממזרח‪ ,‬מדרום וממערב אכן השפיע על החלטת טיטוס מהיכן לפרוץ לעיר ‪ -‬ראה מלחמת‬
‫היהודים ה‪,‬ו ב ]‪.[269‬‬
‫‪ .10‬כך לפי פיסוק הטעמים‪ ,‬וכך תירגם השבעים )"חומה אחרת קדמית‪ ,‬חיצונית"(‪ ,‬וכן בתרגום הארמי )"ומן לברא‬
‫דשורא שורא חורניתא"(‪.‬‬

‫‪476‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫כאמור‪ ,‬בנבואת ישעיהו על‬
‫חזקיהו שביצר את העיר כדי‬
‫לעמוד בפי צבא סנחריב‪ ,‬נזכר‬
‫"בין‬
‫הכינוי‬
‫לראשונה‬
‫החומותיים"‪ .‬על חזקיהו ידוע‬
‫לנו כי בנה גם "חומה אחרת"‪,‬‬
‫חיצונית‪ ,‬ואילו המלכים שקדמו‬
‫לו ביצרו את ירושלים‪ ,‬אך לא‬
‫נאמר עליהם כי בנו חומה‬
‫חדשה‪ .‬נראה לכן כי ניתן לזהות‬
‫את "החומה האחרת" שבנה‬
‫חזקיהו כקו הגנה חיצוני לעיר‬
‫דוד‪ ,‬עם חומה שהתגלתה בשנים‬
‫האחרונות במדרון המזרחי של‬
‫עיר דוד היורד לקדרון‪ ,‬ממזרח‬
‫לחומת העיר של ראשית ימי‬
‫הבית הראשון‪ .‬חומה זו‪ ,‬שעוברת‬
‫מהגיחון דרומה‪ ,‬הושתתה על‬
‫הסלע לאורך קו גובה אחיד‪,‬‬
‫שהוא גם מפלס מעיין הגיחון‪.‬‬
‫שבין‬
‫באזור‬
‫ההתיישבות‬
‫החומות מתוארכת לראשית‬
‫המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬היתה‬
‫זו התיישבות צפופה‪ ,‬שנמשכה‬
‫עד סוף המאה השמינית לפנה"ס‬
‫ ימי חזקיהו‪ 11.‬החומה עצמה‬‫מתוארכת לפי ממצא החרסים‬
‫לשלהי המאה השמינית לפנה"ס‬
‫ ימי חזקיהו‪ 12.‬מנשה‪ ,‬בנו של‬‫חזקיהו‪ ,‬בנה אף הוא חומה‬
‫נוספת ‪" -‬חומה חיצונה לעיר‬
‫דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים…" )דהי"ב לג‪,‬יד(‪ .‬היתה זו חומה חיצונית ‪-‬‬
‫קדמית ‪ -‬שהחלה בגיחון והמשיכה לכיוון צפון ‪ -‬לשער הדגים שהיה בצפון העיר )נחמיה‬

‫‪ .11‬ראה י' שילה‪ ,‬חפירות עיר דוד א‪ – 1982-1978 ,‬דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה )‪ ,(Qedem 19‬ירושלים תשמ"ד‬
‫)עברית ואנגלית(‪ ,‬עמ' ו‪-‬ח‪ ,‬כב; א' דה‪-‬גרוט וד"צ אריאל‪" ,‬הישוב הישראלי מחוץ לחומות בעיר דוד"‪ ,‬חידושים‬
‫בחקר ירושלים ג )תשנ"ח(‪ ,‬עמ' ‪ .12-9‬הם כתבו על בנייה מחוץ לחומה‪ ,‬שכן החומה טרם היתה ידועה אז‪.‬‬
‫ההתיישבות פסקה אולי בעקבות האירועים הקשורים למסע סנחריב בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ .‬גם הרב י"מ‬
‫טוקצינסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (2‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מח‪ ,‬שיער ש"התחתונה" התווספה לעיר בימי חזקיהו‪ ,‬והיא קשורה‬
‫ל"חומה האחרת"‪ ,‬אלא שהוא שיער שמקומה בצפון העיר‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה ר' רייך וא' שוקרון‪" ,‬ירושלים‪ ,‬עיר דוד"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות קו )תשנ"ו(‪ ,‬עמ' ‪ ;139‬א' שוקרון ור' רייך‪,‬‬
‫"חומה משלהי ימי הבית הראשון בעיר דוד"‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים ד )תשנ"ט( עמ' ‪.16-14‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪477‬‬

‫ג‪,‬ג; יב‪,‬לט(‪ .‬יתכן אפוא שמנשה המשיך את חומת חזקיהו מהגיחון צפונה‪ 13.‬אכן‪ ,‬הנחה זו‬
‫דורשת ראייה שתימצא רק בחפירה ארכיאולוגית‪.‬‬
‫ההתיישבות באזור זה‪ ,‬שנוסף לעיר בימי בית ראשון‪ ,‬נמשכה גם בימי בית שני‪,‬‬
‫ובחפירות הארכיאולוגיות נמצאו סירי בישול שלמים בכמה מקומות לאורך צידה‬
‫‪14‬‬
‫המזרחי של החומה‪ ,‬משלהי המאה השנייה לפנה"ס ומהמאה הראשונה לפנה"ס‪.‬‬
‫אזור זה‪ ,‬שמכונה במקרא "בין החומותיים"‪ ,‬הוא לדעתנו מקומה של התוספת‬
‫לירושלים מימי בית ראשון; הוא היה ידוע גם בימי הבית השני‪ ,‬ואליו מתייחסת‬
‫התוספתא ומכנה אותו "התחתונה"‪ .‬כינוי זה אכן מתאים למקום התוספת‪ ,‬וגם‬
‫השימוש במלה "בצעין" מתאים לכך‪ .‬מילה זו מוסברת במילונים התלמודיים מוסף‪-‬‬
‫הערוך‪ ,‬ערוך‪-‬השלם ויסטרוב( ובמילון בן יהודה במשמעות של מקווה מים לא עמוקים‪,‬‬
‫שמכונסים ועומדים‪ .‬ואולם‪ ,‬קשה להלום הסבר זה בהקשר שבו נאמרים הדברים לגבי‬
‫ירושלים‪ .‬על כן‪ ,‬יש לראות בבצעין חלקים של העיר‪ ,‬כהצעתו של ש' קליין‪ ,‬שבצעה היא‬
‫חתיכה ‪ -‬מקום בו הקרקע מבותרת או שקועה‪ 15.‬אפשר גם שמקום זה הוא המכונה‬
‫בנבואת צפניה "המכתש" )צפניה א‪,‬יא( ‪ -‬ובמיוחד לפי תרגום יונתן בן עוזיאל‪ ,‬שמתרגם‬
‫את "הילילו ‪€È‬שבי המכתש"‪" :‬איללו דיתבין בנחלון ‪ /‬בנחלא דקדרון"‪ .‬היתה זו שכונה‬
‫במדרון היורד לקדרון‪ ,‬שמקומה הנמוך העניק לה את השם המקראי מכתש‪ ,‬וגם את‬
‫הכינוי "התחתונה"‪ .‬נראה שבצפניה יש הקבלה כפולה בין הפסוקים י' וי"א ‪ -‬הגבעות‬
‫ָרב‬
‫מקבילות לשער הדגים שבצפון העיר‪ ,‬והכוונה לגבעות הפרוזות מצפון לעיר )גבעת גּ ֵ‬
‫וגוֹעה(‪ ,‬ובצד השני של העיר ‪ -‬בדרום ‪ -‬נמצאים המכתש בדרום‪-‬מזרח העיר‪ ,‬והמשנֶה‬
‫בדרום‪-‬מערב העיר‪.‬‬
‫מקומה וזמנה של תוספת זו לעיר לפי הממצא הארכיאולוגי תואמים למה שניתן‬
‫ללמוד מהמקרא‪ ,‬ואף להתייחסות למקום זה בתוספתא‪ .‬אמנם אפשר שבימי בית שני‬
‫כינו בשם "תחתונה" את כל המדרון המזרחי של "עיר דוד" שמעבר ל"חומה הראשונה"‪,‬‬
‫שכן בניית חומה זו יוחסה לדוד ולשלמה‪ ,‬ולכן ראו את כל האזור שממזרח לחומה‬
‫כתוספת לעיר ‪ -‬לאחר ימי דוד ושלמה‪ .‬כיצד אם כן התייחסו חז"ל לחלק זה שנוסף לעיר‬
‫במהלך ימי הבית הראשון ‪ -‬האם תוספת זו קודשה או לא?‬

‫‪ .13‬ג' דלמן )‪ (G. Dalman, Jerusalem und sein Gelände, Gütersloh 1930, p.124‬שיער שחומת מנשה נבנתה מהגיחון‬
‫צפונה‪ ,‬והיא עברה אפוא ממזרח להר הבית‪ .‬דלמן קישר חומה זו עם החומה המזרחית של העיר שהתמוטטה‬
‫ָתה )מקבים א יב‪,‬לז( והוא שיקמה‪ .‬לדעתו‪ ,‬זהו שיבוש של שם המקום‬
‫בימי יונתן החשמונאי במקום שנקרא ָכּ ֵפנ ָ‬
‫הארמי ‪ָ -‬כּ ֵפ ָל ָתא ‪ -‬חומה כפולה‪ .‬ראה בהערות המתרגם שם )א' כהנא(‪ ,‬השולל דעה זו‪ ,‬וראה גם י"נ אפשטיין‪,‬‬
‫" ַכּ ְפ ָתּא‪ָ ,‬כּ ֵפּנְ ָתּא"‪ ,‬מנחה לדוד )ספר יובל לד' ילין(‪ ,‬ירושלים תרצ"ה‪ ,‬עמ' פג‪-‬פו‪ ,‬שסובר שהכוונה לכיפה או קשת‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬ש' קליין בספרו ארץ יהודה‪ ,‬תל אביב תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,52‬כותב כמו דלמן )מבלי להזכירו(‪ ,‬וגם הרב‬
‫י"מ טוקצינסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,11‬וראה גם שם פ"ט‪ ,‬עמ' סד(‪ ,‬קיבל השערה זו‪ ,‬ולכן הוא מזהה את השטח‬
‫שנתחם בין חומה זו לבין חומת העיר עם המקום שמכונה "בין החומותיים"‪ .‬אנו נקשור להלן דווקא את חומת‬
‫חזקיהו ל"בין החומותיים"‪ ,‬אף שכאמור אפשר שחומת מנשה המשיכה אותה לצפון ויצרה אפוא רצועה צרה‬
‫וארוכה ממזרח לעיר‪ .‬בטרם נערכו חפירות ארכיאולוגיות באזור ‪ -‬זוהי השערה בלבד‪.‬‬
‫‪ .14‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .12‬פניה המזרחיים של החומה מכוסים בשפכים עם חרסים מהמאה הראשונה לספירה‪ .‬על‬
‫שרידי מבנים באזור זה מימי בית שני‪ ,‬ראה אצל שילה )לעיל הע' ‪ (11‬עמ' ז‪.‬‬
‫‪ .15‬ראה ארץ יהודה‪ ,‬ירושלים תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,12‬וראה שם בהערה ‪ .16‬בדומה כתבו גם הרב י"מ טוקצינסקי )לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ (2‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מו‪ ,‬וב"צ לוריא‪ ,‬פרקי ירושלים ‪ -‬מחקרים בקדמוניות ירושלים ויושביה‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬

‫‪478‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ד‪ .‬האם קודשה התוספת לעיר מימי בית ראשון‬
‫בתוספתא‪ ,‬בה נזכרים שני החלקים שנוספו לירושלים ‪ -‬התחתונה והעליונה ‪ -‬נמסר‬
‫גם כיצד התנהגו חכמים בחלקים אלו בנוגע לאכילת קודשים קלים ומעשר שני‪ .‬לפי‬
‫התוספתא‪" ,‬חברים" אכלו קודשים קלים ומעשר שני ב"תחתונה"‪ ,‬שכן קדושתה היתה‬
‫"גמורה" ‪ -‬מוחלטת ‪ -‬ולכן היא נחשבה כקדושה באותה דרגת קדושה כמו החלק‬
‫המקורי של העיר‪ ,‬שהוקף בחומה וקודש בימי דוד ושלמה‪ ,‬אף שהיא נוספה לעיר מאוחר‬
‫יותר‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שמקום זה קודש כראוי ‪" -‬בכל אלו" ‪ -‬בכל הדברים הנדרשים‬
‫לקידוש העיר‪ ,‬כפי שמפורט במשנה שהובאה לעיל‪.‬‬
‫"עמי הארץ"‪ ,‬לעומת זאת )לפי גירסת רש"י(‪ ,‬אכלו מעשר שני רק בחלק הקדום של‬
‫העיר התחתונה‪ ,‬ולא בחלק שנוסף לה‪ ,‬מכיון שלדעתם לא חלה בו קדושת ירושלים‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬לפי הגירסה שנראה שהיתה לפני ר"י מגאש )בחידושיו לשבועות טז‪,‬א(‪,‬‬
‫עמי הארץ נהגו כחכמים ואכלו מעשר שני ב"תחתונה" )כך גם גירסת כ"י וינה‬
‫בתוספתא‪ ,‬וגירסת הירושלמי(‪.‬‬
‫ה‪ .‬החלקים שנוספו לעיר בימי בית שני‬
‫בגמ' )שבועות טז‪,‬א( ניתן ביאור לסיפא של דברי אבא שאול בתוספתא‪" :‬ומפני מה לא‬
‫קדשוה? שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין‬
‫של ע"א ובשתי תודות ובשיר‪ … .‬ולמה הכניסוה? מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה‬
‫היא ליכבש משם‪ ".‬לפי התוספתא וההסבר בגמ'‪" ,‬העליונה" היא תוספת לעיר‪ ,‬שלא יכולה‬
‫היתה להיות מקודשת בקדושת העיר‪ ,‬כיון שבימי בית שני לא היה כל הנדרש לקידוש‬
‫העיר; אך בניית החומה נעשתה משיקולי ביטחון וללא קשר לקידוש העיר‪.‬‬
‫שתי חומות התווספו לירושלים בצפון‪ ,‬מעבר לתחומיה בימי בית ראשון‪ ,‬במקום‬
‫התורפה של העיר‪" :‬החומה השנייה"‪ ,‬שנבנתה בימי החשמונאים‪ ,‬ו"החומה השלישית"‬
‫שנבנתה בימי אגריפס הראשון )‪ 44-41‬לספירה(‪ ,‬אך הושלמה רק עם פרוץ המרד‬
‫ברומאים‪ ,‬בשנת ‪ ,66‬כדי להגן על העיר החדשה‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו אינו מוסר כל פרטים על מהלכה של החומה השנייה‪ ,‬למעט נקודת‬
‫מוצאה ‪ -‬מהחומה הראשונה ליד שער גינת ‪ -‬וסיומה במצודת אנטוניה‪ ,‬שהיתה בפינה‬
‫הצפונית‪-‬מערבית של הר הבית‪ ,‬וכנראה בקרבת פינתה הצפונית‪-‬מערבית )מלחמת‬
‫היהודים ה‪ ,‬ד ב ]‪ .([146‬פרט חשוב אחד הוא נותן בכותבו על ההחלטה על מקום הפריצה‬
‫של הרומאים לעיר‪ .‬הקטע המערבי של החומה עבר במקביל לחומה השלישית ובקו גובה‬
‫מעט יותר גבוה )מלחמת היהודים ה‪ ,‬ו ב ]‪ .([259‬הקטע הצפוני של החומה הגיע כנראה‬
‫עד לשער שכם‪ 16.‬את החומה השנייה מזכיר יוסף בן מתתיהו לראשונה בכותבו על כיבוש‬
‫‪ .16‬פרטים על תוואי החומה ושריד הנחשב כשייך לה בשער שכם‪ ,‬ראה באנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,5‬עמ' ‪ .(655-654‬במפות הנפוצות מסומן תוואי הקטע המערבי של החומה בקו‬
‫מפותל או בקו ישר שעובר באמצע העיר העתיקה‪ .‬מהלך זה של החומה אינו תואם את דבריו של יוסף בן‬
‫מתתיהו שלפיו‪ ,‬כאמור‪ ,‬החומה עברה בתוואי יותר מערבי ‪ -‬ראה מ' הקר‪" ,‬כיצד גדלה ירושלים בתקופה‬
‫הישראלית"‪ ,‬יהודה וירושלים ‪ -‬הכינוס הארצי השנים עשר לידיעת הארץ‪ ,‬בעריכת י' אבירם‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪,‬‬
‫מפה בעמ' ‪ ,177‬ועמ' ‪ .191-188‬הקר מתווה את קו החומה בקו יותר מערבי‪ ,‬בהסתמך על שיקולים טופוגרפיים‬
‫ואסטרטגיים המשוחררים משיקולים תיאולוגיים‪ ,‬שהנחו את רוב החוקרים להתוות את קו החומה השנייה כך‬
‫שהמקום המקובל במסורת הנוצרית כקברו של אותו האיש יהיה מחוץ לחומה‪ .‬ראה גם בפירוש האברבנאל‬
‫לזכריה יד‪,‬ט‪ ,‬המאמת את דבריהם של סופרים רומיים שכתבו שאדריאנוס בנה את ירושלים שלא על מקומה‬
‫הקודם‪ ,‬ממקום קברו של אותו האיש שנמצא בתוך העיר על אף שאין קוברים מתים בירושלים‪ .‬ואולם כבר‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪479‬‬

‫ירושלים בידי הורדוס )‪ 37‬לפנה"ס(‪ ,‬בקדמוניות היהודים יד‪ ,‬טז ב ]‪ ,[476‬ומכאן שהיא‬
‫נבנתה קודם לכן ‪ -‬בימי החשמונאים‪.‬‬

‫על מהלכה של החומה השלישית יש לנו פרטים רבים יותר‪ .‬יוסף בן מתתיהו כותב על‬
‫כך בספרו מלחמת היהודים )ה‪ ,‬ד ב‪-‬ג ]‪ ,([161-147‬וכן התגלו שרידים מהקטע הצפוני של‬
‫‪17‬‬
‫החומה‪ ,‬במרחק של כ‪ 450-‬מ' מצפון לעיר העתיקה ובאורך כולל של מעל ‪ 1,000‬מ'‪.‬‬
‫העיר על כך ר' יהוסף שוורץ בתבואות‪-‬הארץ )לעיל הע' ‪ (8‬פ"ז עמ' שמב‪ ,‬שאדרבה‪ ,‬לפי הידוע לנו על ירושלים‬
‫וחומותיה מקום זה אינו יכול להיות קברו של אותו איש‪ .‬ראה עוד בציץ‪-‬אליעזר חי"ג סי' כב‪.‬‬
‫‪ .17‬פרטים על מהלך החומה והשרידים שהתגלו ממנה ראה באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות )לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,(5‬עמ' ‪ .665-664‬ראה גם א"ל סוקניק ול"א מאיר‪ ,‬חפירות החומה השלישית של ירושלים העתיקה‪,‬‬
‫ירושלים תרצ"א‪ .‬על שם קטעי החומה שנתגלו קרוי היום רחוב החומה השלישית בשם זה‪ .‬הוא נמצא בתוואי‬
‫החומה ומחבר את רחוב שבטי ישראל )מתחנת הדלק שבקרבת הצומת עם רחוב מאה שערים( עם כביש מס' ‪.1‬‬

‫‪480‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫החומה הגיעה בצפון עד קרוב לקבר הלני המלכה )המכונה היום "קברי המלכים"(‪ .‬יוסף‬
‫בן מתתיהו מוסר גם על נסיבות בנייתה של החומה‪ .‬היא הקיפה את העיר החדשה של‬
‫ירושלים‪ ,‬שנקראה בשם בית זֵיתא ) ֵבּיזֵיתא(‪ ,‬והחלה להיבנות בימי אגריפס‪ ,‬לאחר‬
‫שהמקום יושב‪ ,‬כדי להגן על יושביו‪ .‬לאיזו מבין שתי חומות אלו מתייחסת התוספתא?‬

‫ו‪ .‬קדושתן של התוספות לעיר מימי בית שני‬
‫התוספתא עוסקת בחלק שנוסף לעיר‪ .‬המועד שבו קודש מקום זה היה "כשעלו מן‬
‫הגולה"‪ .‬לכאורה הכוונה לימי שיבת ציון‪ .‬ואולם‪ ,‬בימי נחמיה‪ ,‬כפי שניתן ללמוד‬
‫מהתיאור המפורט של בניית החומה‪ ,‬שוקמו חומות העיר מימי הבית הראשון‪ ,‬אך לא‬
‫הרחיבו את גבולות העיר‪ 18.‬על כרחינו הכוונה למועד כלשהו מאוחר יותר בימי בית שני‪,‬‬
‫כפי שמשתמע מהביאור למגילת תענית‪.‬‬
‫במגילת תענית נזכרים שלושה ימים שנקבעו כימים טובים‪ ,‬שאסורים בהספד‬
‫ובתענית‪ ,‬וקשורים לבניית חומות ירושלים‪ :‬יום ט"ז באדר‪ ,‬שבו החלו לבנות את‬
‫החומה ‪ -‬אך לא נאמר מתי היה הדבר;‪ 19‬והימים ז' באייר וד' באלול‪ ,‬שבהם היתה‬
‫"חנוכת חומת ירושלים"‪ .‬בביאור למגילה לז' באייר נאמר )לפי נוסח כ"י אוקספורד(‪:‬‬
‫"ופעמיים באייר‪ :‬אחד כשעלו בני הגולה ואחד כש]פר[צוהו מלכי יון וחזרו‬
‫וגדרוהו…"‪ 20.‬לפי מגילת תענית ערכו טקס מיוחד לחנוכת החומה בימי החשמונאים‪.‬‬
‫טקס זה יכול להיות טקס חנוכתה של "החומה השנייה"‪ ,‬שנבנתה באותם ימים‪ ,‬ונראה‬
‫שלכך מכוונים הדברים שבתוספתא על "העליונה"‪ .‬השטח שנוסף לעיר הוא אכן סמוך‬
‫לעיר העליונה של ימי הבית השני‪.‬‬
‫נברר עתה כיצד ראו חז"ל את קדושתן של התוספות לעיר‪ ,‬והאם יש להבחין בין‬
‫תוספת שלגביה היה מעשה קידוש‪ ,‬אף שלא היו בו כל הדברים הנדרשים לכך‪ ,‬לבין‬
‫תוספת שהוקפה חומה אך לא היה כל מעשה קידוש ואולי גם לא קידוש בפה )אם אכן‬
‫נחוץ כזה בעת קידוש שטח(‪ ,‬ובין זו האחרונה לבין תוספת ללא חומה וללא קידוש מכל‬
‫סוג שהוא‪ ,‬כמו שכונותיה החדשות של ירושלים היום‪.‬‬
‫בתוספתא הנ"ל מוסר אבא שאול על נוהגם של "חברים" בתוספת "העליונה" ‪ -‬זו של‬
‫ימי הבית השני‪ .‬נאמר בה‪ ,‬כי "לא היתה קדושתה גמורה"‪ ,‬ועל כן )לפי גירסת רש"י‬
‫בבבלי( "חבירים אין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא מעשר שיני"‪ .‬עמי הארץ טעו‬
‫בדינה של תוספת זו בשל היותה מוקפת חומה‪ ,‬ובכך היא דמתה בעיניהם לעיר של ימי‬
‫הבית הראשון‪ ,‬שאף היא היתה מוקפת חומה‪ .‬ואולם‪ ,‬יש להבין מדוע השתמשה‬

‫המשך החומה לכיוון מזרח‪ ,‬נחשף מעברו השני של כביש מס' ‪ ,1‬ואבן גדולה השייכת לחומה נראית היום ליד‬
‫הקונסוליה האמריקאית‪.‬‬
‫‪ .18‬ראה בתיאור הסיור הלילי של נחמיה לאורך חומות ירושלים הפרוצות‪" :‬ואהי ‪€L‬בר בחו‪€Ó‬ת ירושלם אשר הם‬
‫להסתם";‬
‫פרוצים ושעריה ֻא ְכּלו באש" )נחמיה ב‪,‬יג(‪ ,‬וכאשר נבנתה החומה נאמר )שם ד‪,‬א(‪" :‬כי החלו הפרצים ִ‬
‫שם ו‪,‬א‪" :‬ולא נותר בה ָפּרץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬שוקמה אותה חומה מפורצת מימי בית ראשון‪ .‬על כך מעידים גם שמות‬
‫השערים בחומה והתיאור המפורט של קטעי החומה ששוקמו‪ .‬הפסוקים שלעיל )בנוסף לנימוקים אחרים( גם‬
‫שוללים את הדעה‪ ,‬שמקובלת על מקצת מהחוקרים‪ ,‬הסוברים שבימי נחמיה הצטמצה העיר רק לגבעת "עיר‬
‫דוד"‪.‬‬
‫‪ .19‬מסתבר שאין זו חומת נחמיה‪ ,‬שבנייתה הסתיימה אחרי ‪ 52‬ימים‪ ,‬בכ"ה באלול‪ ,‬ואף שדלתותיה הוצבו מאוחר‬
‫יותר )נחמיה ו‪,‬א; ז‪,‬א(‪ ,‬ואפשר שאז חנכוה‪ ,‬לא נאמר מתי היה הדבר‪.‬‬
‫‪ .20‬לפי ו' נעם‪ ,‬מגילת תענית והסכוליון ‪ -‬טיבם זמנים ומקורותיהם‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים תשנ"ז‪ ,‬נספח ‪ -‬מהדורה ביקורתית‪ .‬הביאור למגילה מביא גם את נחמיה ז‪,‬א‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪481‬‬

‫התוספתא במלה "גמורה" בהתייחסה לקדושת "העליונה" ולא נאמר בה "העליונה‬
‫שלא היתה קדושה" וכו'? האם היתה ב"עליונה" קדושה חלקית? ולאיזה עניין?‬
‫המהרי"ט בתשובה )ח"ב יו"ד סי' לז( אכן למד שרק לגבי אכילת קודשים קלים‬
‫ומעשר שני לא היתה תוספת זו קדושה‪ ,‬שכן רק לאכילת קודשים קלים צריך מלך ונביא‬
‫ושאר הדברים שמונה המשנה; אך כל עשרת "הדברים שנאמרו בירושלים" )ב"ק פב‪,‬ב‬
‫ועוד( נהגו שם‪ ,‬ובהם איסור הקבורה והלנת המת‪:‬‬
‫וטעמא‪ ,‬שאע"פ שלא נתקדשה לענין קדשים ומעשר שני‪ ,‬היינו משום דלענין זה‬
‫בעינן מלך ונביא וכל הנך דקחשיב במתני'‪ .‬אבל מכל מקום לענין עשר מעלות‬
‫שבירושלים‪ ,‬דקחשיב בסוף מרובה )ב"ק פב‪,‬ב(‪ ,‬ההוא תוספת חשיב תוספת ונדון‬
‫כיוצא בו‪ …‬ומ"מ לענין מעלות דירושלים‪ …‬תוספת כעיקר העיר היא‪ ,‬הואיל‬
‫ונעשה ע"י עולי גולה‪ ,‬ואין מלינין בה את המת כש"כ שאין קוברים שם‪.‬‬
‫תשובת המהרי"ט נכתבה בקשר לקבר חולדה שמראים אותו בהר הזיתים‪ ,‬בעוד‬
‫שלפי חז"ל מקומו בירושלים‪ .‬בתשובה הוא מתייחס לשני הבצעים‪ ,‬שלפי נוסח הבבלי‬
‫היו בהר הזיתים‪ .‬הוא מסביר שקברה היה מחוץ לעיר‪ ,‬ונכלל בעיר לאחר מכן‪ ,‬אך לא‬
‫פינו את קברה בגלל הסיבות שבתוספתא )עי' גם כפתור‪-‬ופרח פ"ו‪ ,‬ושו"ת הרדב"ז ח"ב‬
‫סי' תרלג(‪ .‬ואולם‪ ,‬כבר כתב ר' יהוסף שוורץ‪ ,‬שלא ניתן לומר שזה אכן קבר חולדה‪,‬‬
‫וקברה כמו גם קברי בית דוד היו בירושלים ולא בהר הזיתים‪ 21.‬כפי שהסברנו לעיל‪ ,‬לא‬
‫ניתן לומר שהר הזיתים היה חלק מירושלים בימי הבית הראשון או בימי הבית השני‪.‬‬
‫דברים דומים כתב הראי"ה קוק במשפט‪-‬כהן סי' צו סעיף ו‪ .‬שם הוא מתייחס‬
‫לתוספת להר הבית ולעזרות‪ ,‬ומביא ראיה מדברי אבא שאול בתוספתא‪:‬‬
‫הנה למ"ד "בכל אלו תנן" ודאי מסתבר הוא‪ ,‬שאם לא קדשו בכל אלו אלא‬
‫באחת מכל אלו‪ ,‬עכ"פ קדושה מדרבנן הויא‪ ,‬ואיסורא איכא להכנס בטומאה‬
‫אל המקום הנוסף בקידוש זה‪ .‬וראיה לדבר היא מהתוספתא דסנהדרין‬
‫המובאה בגמ' דשבועות טז‪,‬א‪" :‬אבא שאול אומר…" ‪ -‬מדאמר שלא היתה‬
‫קדושתה גמורה‪ ,‬משמע אבל איזו קדושה היתה גם בעליונה‪ ,‬אע"פ שלא‬
‫נתקדשה בכל אלו‪ .‬ובודאי כיון שהיתה בה קדושה‪ ,‬אלא שלא היתה הקדושה‬
‫גמורה‪ ,‬הוה בה קדושה לחומרא‪ ,‬למשל מחיצה לקלוט שלא לפדות מעשר שני‬
‫הנכנס בה‪ 22,‬כדין קדושת ירושלים‪ .‬וה"ה‪ ,‬אם היו מוסיפין באופן כזה על‬

‫‪ .21‬ראה תבואות הארץ )לעיל‪ ,‬הערה ‪" ,(8‬קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים"‪ ,‬עמ' שמח‪-‬שנב‪ ,‬ועיין גם בדבריו‬
‫של הרב י"מ טוקצינסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (2‬ח"ב פי"ב עמ' עט‪-‬פא‪ ,‬ובח"ג פי"ג עמ' קפ‪ ,‬שמסכים עם ר' יהוסף‬
‫שוורץ‪ ,‬שקברה אינו יכול להיות בהר הזיתים‪ .‬אמנם מלשון התוספתא בבא בתרא א‪,‬ז )מהדורת ליברמן‪ ,‬א‪,‬יא‪,‬‬
‫עמ' ‪ (132-131‬משתמע שקברי בית דוד וחולדה היו מחוץ לעיר ונכללו בה רק לאחר שהעיר התרחבה‪ ,‬כדברי‬
‫המהרי"ט )וראה ב"מצפה שמואל" על התוספתא‪ ,‬אות ז'(‪ ,‬וכך משתמע גם מאבות דרבי נתן‪ ,‬נוסח א‪,‬לה )נב‬
‫ע"ב(‪ ,‬שם נאמר על קברי בית דוד וחולדה הנביאה‪" :‬וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום…"‪ .‬לפי מקורות‬
‫אלה אפשר שהקברים היו "בין החומותיים" ‪ -‬ב"תחתונה" ‪ -‬על אף שמלשון הכתוב משתמע שמלכי בית דוד‬
‫נקברו בתוך העיר ‪" -‬בעיר דוד"‪ .‬לפי האמור בספר נחמיה ג טז‪ ,‬מקום קברי בית דוד הוא ליד החומה המזרחית‬
‫של עיר דוד‪ ,‬בחלק הדרומי שלה‪ .‬כך משתמע גם מהחיבור חיי הנביאים )א‪ ,‬א‪,‬ח(‪ ,‬שם נאמר שקברי המלכים‬
‫נמצאים בדרום העיר "במזרח ציון"‪ .‬היה מקובל לשייך חיבור זה לרבע הראשון של המאה הראשונה לספירה‪,‬‬
‫אך היום סוברים כי הוא מקור נוצרי מהמאה הרביעית‪ ,‬אך המסורות שבו משקפות כנראה מסורות שהיו‬
‫מקובלות שנים רבות‪.‬‬
‫‪ .22‬הרב אביגדר נבנצאל‪ ,‬רב הרובע היהודי בירושלים‪ ,‬העיר כאן‪" :‬צריך עיון‪ ,‬דאיסור פדיון נובע מהיתר אכילה;‬
‫ואם מדרבנן אוסר שם בפדיון‪ ,‬ודאי מכשילים עמי הארץ לאכול שם‪".‬‬

‫‪482‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫העזרות‪ ,‬היה נוהג בהוספה איסור להכנס בטומאה‪ ,‬אלא שלא היו חייבין‬
‫עליה… וכיון שיש בה קדושה‪ ,‬נוהג בהוספה זו כל חומר של קדושה בכל מקום‬
‫כדינו… ומלשון הרמב"ם )ו‪,‬יד(‪ ,‬שכתב "וכל שלא נעשה בכל אלו ובסדר הזה‬
‫אינו קדוש גמור"‪ ,‬משמע גם כן שאם לא נעשה בכל אלו‪ ,‬קדוש מיהא הוי‬
‫בהוספה זו‪ ,‬אלא שאינה קדושה גמורה‪ ,‬וכלשון התוספתא‪ ,‬שבעליונה‪ ,‬שלא‬
‫נעשית בכל אלו‪ ,‬אין קדושתה גמורה‪ .‬ונראה פשוט דהוא הדין אם נתקדשה רק‬
‫על ידי מחיצה ובפה בהסכמת בי"ד‪ ,‬אע"פ שלא נעשה אפילו באחת מכל אלו‪ ,‬גם‬
‫כן קדושה יש בה‪ ,‬אלא שאינה קדושה גמורה; ואסור להכנס בה בטומאה‪ ,‬אע"פ‬
‫שאין חייבין עליה‪ ,‬כדיוק לשון המשנה "אין חייבין עליה" ‪ -‬אבל איסורא איכא‪.‬‬
‫לפי דברים אלה של המהרי"ט והראי"ה קוק‪ ,‬בתחום החומה השנייה‪ ,‬שכולו היום‬
‫בחלק הצפוני של העיר העתיקה )אך כאמור‪ ,‬אין בידינו כל פרטים מה היה מהלך‬
‫החומה‪ ,‬זולת ידיעה כללית על הקטע המערבי שלה(‪ ,‬יש לנהוג בקדושה לחומרא‪ ,‬כמו‬
‫בחלק העיר שמימי הבית הראשון‪ ,‬הקדוש בקדושת העיר‪ .‬ולכן‪ ,‬אין לפדות שם מעשר‬
‫שני ואין להלין שם מת ולא לקבור או להעביר מת שם‪ .‬אשר לתחומי החומה השלישית‪,‬‬
‫שברובם הם היום מצפון לעיר העתיקה ושם עובר גם הכביש המוביל לבית הקברות בהר‬
‫הזיתים‪ ,‬הרי שלפי הראי"ה קוק‪ ,‬אם היתה הסכמת בית דין להקפת המקום בחומה‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫וקידשוה בפה אף בלא אחד מהדברים הנמנים במשנה‪ ,‬יש למקום זה קדושה לחומרא‪,‬‬
‫ורק לשכונות החדשות של ירושלים אין כל קדושה‪.‬‬
‫לפי הממצא הארכיאולוגי נראה‪ ,‬שלגבי קבורת מתים ופינוי קברים נהגו בקדושת‬
‫העיר בשתי התוספות לעיר‪ ,‬ופינו את הקברים מכל השטחים שנוספו לעיר בצפונה‪.‬‬
‫אמנם לא פינו את קברי המלכים החשמונאים‪ ,‬יוחנן הורקנוס הראשון ואלכסנדר ינאי‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫שהיו בתחומי החומה השלישית‪.‬‬
‫לדעת הרב י"מ טוקצינסקי‪" ,‬הדברים שנאמרו בירושלים" נוהגים רק לפנים מהחומה‬
‫של ירושלים המקודשת ולא בחלקים שנוספו לעיר בימי הבית השני‪ .‬בתוספות לעיר לא‬
‫‪25‬‬
‫נוהגים גם הדברים שאינם קשורים לקדושת ירושלים )למעט עגלה ערופה ועיר הנידחת(‪.‬‬

‫‪ .23‬הרב אביגדר נבנצאל העירני‪ ,‬שיתכן שעל קדושה זו לא נאמר שקידשה לעתיד לבא‪ ,‬אלא זו פקעה בחורבן‪.‬‬
‫‪ .24‬ראה ע' קלונר‪ ,‬קברים וקבורה בירושלים בימי בית שני‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫תש"ם‪ ,‬עמ' ‪ ,147-145‬ובסיכום בעמ' ‪" :150‬בשטח המוקף בחומה הראשונה לא נמצאו קברים‪ .‬כך גם בשטח‬
‫המקובל כמוקף על ידי החומה השניה‪ .‬מהעיר שנוספה כשטח בנוי ומוקף ]על ידי[ החומה השלישית‪ ,‬קרוב‬
‫לודאי כי פונו הקברים הידועים‪ ".‬על פינוי קברים מימי הבית הראשון בתקופת החשמונאים ‪ -‬בעת בניית‬
‫החומה הראשונה ‪ -‬ראה ברושי‪ ,‬ברקאי וגיבסון‪' " ,‬כל הקברות מתפנין' ‪ -‬שתי מערות קברים מימי בית ראשון‬
‫ליד החומה המערבית של ירושלים וטיהורן בימי בית שני"‪ ,‬קתדרה ‪) 28‬תשמ"ג(‪ ,‬עמ' ‪) 32-17‬לתאריך הפינוי‬
‫ראה שם‪ ,‬עמ' ‪ .(32‬קברים אלו נמצאים למרגלות החומה המערבית ופתחיהם פונים מחוץ לעיר‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫הם פונו‪ .‬אמנם‪ ,‬מערות הקבורה מימי הבית הראשון‪ ,‬בחצר מנזר סנט אטיין‪ ,‬שבתחומי החומה השלישית‪ ,‬לא‬
‫פונו‪ .‬ראה ג' ברקאי ואחרים‪" ,‬בית הקברות הצפוני של ירושלים בימי בית ראשון"‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬ח )תשל"ה(‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .76-71‬לא ברור אם פונתה מערת הקבורה מימי בית ראשון שנמצאת בבית הספר שמידט‪ .‬ראה ג' ברקאי‪,‬‬
‫"שלושה קברים מתקופת הבית הראשון מצפון לשער שכם וזמנו של החפיר הצפוני של ירושלים"‪ ,‬קתדרה ‪83‬‬
‫)ניסן תשנ"ז(‪ ,‬עמ' ‪ .26-7‬על קברי המלכים החשמונאים ‪ -‬ראה מלחמת היהודים ה‪,‬ו ב ]‪ ;[260‬ה‪,‬ו ג ]‪ [304‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .25‬ראה בספרו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (2‬ח"ב פ"ג‪ ,‬עמ' כו‪-‬כט; ח"ג פ"א‪ ,‬עמ' טו‪-‬יח‪ ,‬וראה בפי"ב עמ' קעא אות ג'‪ ,‬שם הוא‬
‫כותב על העברת מת בכביש שליד שער שכם‪ ,‬על אף שמקום זה נמצא בעיר של ימי בית שני‪ .‬עיין גם בתשובות‬
‫הרדב"ז ח"ב סי' תרלג‪ ,‬שכתב שאיסור הלנת המת‪ ,‬העברת עצמות בירושלים וקיום קברים בה‪ ,‬הוא משום‬
‫טומאה‪ ,‬ועל כן אין הם נוהגים היום‪ ,‬וכבר תמה על כך הרב טוקצינסקי )ח"ג סוף עמ' קפ(‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪483‬‬

‫הוא מיישב את לשון הרמב"ם )הל' בית הבחירה ז‪,‬יד(‪ ,‬שלא אומר "לפנים‬
‫מחומתה" גם לגבי "הדברים הנאמרים בירושלים"‪ .‬לשיטתו‪ ,‬ניתן לפדות מעשר שני בחלק‬
‫הצפוני של העיר העתיקה או להעביר מת דרך מקום זה‪ ,‬וגם אין לפנות קברים שנמצאים‬
‫שם‪.‬‬
‫כדעתו של הרב י"מ טוקצינסקי משתמע גם מתשובת הרב ש"ז אוירבאך בתחומין י'‬
‫עמ' ‪ .139‬הוא כתב שירושלים המקודשת היא ירושלים העתיקה‪" ,‬וכל מה שמחוץ‬
‫לחומה רק 'נקרא' בשם ירושלים לענין שם העיר בגיטין ובשטרות וכדומה‪ ,‬אבל אין זו‬
‫ירושלים‪ ".‬הוא מתייחס גם לאיסור הקבורה בירושלים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש רק שתי הבחנות‪:‬‬
‫העיר המקודשת וכנגדה כל מה שמחוץ לה‪ ,‬שאינו בבחינת ירושלים‪ .‬אין הוא מחלק בין‬
‫תוספת לעיר מימי הבית הראשון לבין תוספת מימי הבית השני או תוספות מאוחרות‬
‫יותר )זאת מבלי שנתייחס לזיהוי בתשובה זו של ירושלים המקודשת עם ירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬שכל דברינו לעיל מיועדים לבירור היכן היא אותה ירושלים המקודשת(‪.‬‬

‫ז‪ .‬בית פא ֵגי שבירושלים‬
‫מקום בשם בית ַפּגֵּי היה בקרבת ירושלים‪ ,‬והוא נזכר במקורות תנאיים העוסקים‬
‫בהלכה המחייבת את עולי הרגל שהביאו את קרבנם ללון בתוך העיר ולא מחוץ לה‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫ובאלו העוסקים בהלכות הכנת שתי הלחם ולחם הפנים‪.‬‬
‫בבבלי נזכר מקום בשם בית פאגֵי )הכתיב כמעט תמיד פאגי‪ ,‬ולעתים פגי(‪ ,‬שהיה‬
‫בתוך חומות העיר‪ ,‬בקשר לכמה נושאים‪ .‬המשותף לכולם בהקשר שבו נזכרת בית פאגי‪,‬‬
‫שעליהם להיעשות בתוך תחומי העיר המקודשים‪ ,‬שהם‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתוך חומות העיר של‬
‫ימי הבית הראשון‪ .‬בית פאגי היא אפוא מקום בירושלים בחלק שהוקף בחומה משלו‬
‫כבר בימי בית ראשון‪ .‬הנושאים שבהם נזכר בית פאגי הם‪:‬‬
‫אכילת קרבן פסח‪ :‬קרבן פסח נאכל רק בתחומי העיר המקודשים של ירושלים‪ .‬במשנה‬
‫)פסחים ח‪,‬ו( נאמר‪ ,‬שאין שוחטים את קרבן הפסח עבור מי שיש חשש שלא יוכל לאכלו‪,‬‬
‫גם כשהסיבה לחשש היא הימצאותו בבית הסוהר‪ .‬בגמרא )פסחים צא‪,‬א( מבואר‪ ,‬כי‬
‫כאשר בית הסוהר הוא של גויים והוא נמצא "לפנים מחומת בית פאגי"‪ ,‬מותר לשחוט‬
‫עבור האסיר את קרבן הפסח‪ ,‬כי יתכן שיהיה אפשר להעביר אליו את הקרבן לבית הסוהר‪.‬‬
‫בית פאגי נמצאת אפוא לפי הסבר זה בתוך התחום המקודש של ירושלים ‪ -‬בתחומי חומות‬
‫הבית הראשון ‪ -‬שרק בהם אוכלים קודשים קלים‪ ,‬וראה את פירוש רש"י בד"ה בית פאגי‪:‬‬
‫"מקום חיצון בירושלים"‪ ,‬ובד"ה דמעיילי‪" :‬דהא לפנים מירושלים הוא"‪.‬‬

‫‪ .26‬להלן כמה מהמקורות‪ :‬ספרי במדבר‪ ,‬פיס' קנא )עמ' ‪":(196‬הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלם‪ ,‬שומע אני‬
‫יאכלם בירושלם וילך וילן בבית פגי? ת"ל…"; מדרש תנאים לדברים טז‪,‬ח‪ ,‬עמ' ‪=) 92‬מדרש הגדול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫שנח(‪ ,‬ושם "בית פגא"; תוספתא‪ ,‬פסחים ח‪,‬ד )מהדו' ליברמן‪ ,‬ח‪,‬ח‪ ,‬עמ' ‪ – (185-186‬לגבי פסח שני‪…" :‬נכנס‬
‫ושוחט את פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו בבית פגי"‪ .‬לגבי הכנת שתי הלחם ולחם הפנים ראה‪ :‬משנה‪,‬‬
‫מנחות יא‪,‬ב‪" :‬רבי שמעון אומר‪ :‬לעולם הוי רגיל לומר‪ :‬שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית‬
‫פאגי‪ ".‬גירסת כת"י קויפמן‪ ,‬פרמה‪ ,‬קמברידג' והרמב"ם היא‪" :‬בית פגי"‪ ,‬וכך גם במשנה שבבבלי בכ"י מינכן‬
‫]‪ – [95‬כשם הישוב שהיה מחוץ לעיר‪ .‬רש"י פירש את המשנה )מנחות צה‪,‬ב( לפי הבבלי )כפי שיוסבר להלן( "בכל‬
‫ירושלים"‪ ,‬וראה עוד להלן‪ ,‬הערה ‪ ;29‬ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרק יח י )"בי פגי"‪ ,‬ובכ"י רומי‪" :‬בית פגא"(; תוספתא‪,‬‬
‫מנחות יא‪,‬א‪" :‬שהיה רבי שמעון אומר‪ :‬לעולם אל תמנע לומר אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים‪ ,‬כדרך‬
‫שכשרות בעזרה כך כשרות אבית פאגי‪ ,‬כדרך שנפסלות בעזרה כך נפסלות אבית פאגי"‪ .‬ראה גם להלן‪ ,‬הערות‬
‫‪ 27‬ו‪ -28‬ואת פי' רבנו חננאל סנהדרין יד‪,‬ב‪ ,‬לגבי זקן ממרא‪ ,‬המבאר שמדובר במקום הנמצא מחוץ לירושלים‪.‬‬

‫‪484‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫מעשר שני‪ :‬מעשר שני מותר באכילה רק בתוך תחומיה המקודשים של ירושלים‪.‬‬
‫בגמרא )ב"מ צ‪,‬א( מסבירים כיצד אפשר שיעבור אדם על האיסור "לא תחסום שור‬
‫בדישו" בדישת תבואה של מעשר שני ‪ -‬לדעת רבי יהודה הסובר ש"מעשר שני ממון‬
‫הדיוט הוא"‪ .‬ההסבר הוא‪" :‬כגון שהקדימו בשבלין‪ .‬ולרבי יהודה‪ ,‬הא בעי חומה? כגון‬
‫שדש לפנים מחומת בית פאגי‪ ".‬בית פאגי‪ ,‬לפי הסבר זה‪ ,‬נמצאת אם כן בתחומיה‬
‫המקודשים של ירושלים‪ ,‬וראה את פירוש רש"י בד"ה בית פאגי‪" :‬היקף חיצון של‬
‫ירושלים‪ ,‬שהוסיפו עליו‪ ,‬קרוי בית פאגי"‪.‬‬
‫לחמי תודה‪ :‬עם קרבן תודה הובאו ארבעים לחמי תודה‪ ,‬שמתקדשים בעת שחיטת‬
‫הקרבן‪ ,‬ונאכלים במקום בו מותר לאכול את קרבן התודה ‪ -‬בתחום המקודש של‬
‫ירושלים )משנה‪ ,‬זבחים ה‪,‬ו(‪ .‬מסיבה זאת עליהם להיות בזמן שחיטת הקרבן בתוך‬
‫ירושלים; ואם במועד זה היה הלחם מחוץ לירושלים‪ ,‬הוא לא התקדש‪" :‬השוחט את‬
‫התודה בפנים‪ ,‬ולחמה חוץ לחומה ‪ -‬לא ָק ַדש הלחם" )משנה‪ ,‬מנחות ז‪,‬ג(‪ .‬בספרי זוטא‬
‫מביאים בקשר לכך את בית פגי כדוגמא למקום שנמצא מחוץ לירושלים‪ 27,‬וכך משתמע‬
‫גם מהתוספתא )מנחות ח‪,‬י; מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬ח‪,‬יח‪ ,‬עמ' ‪ .(524‬לעומת זאת‪ ,‬לפי דברי‬
‫רבי יוחנן בבבלי )מנחות עח‪,‬ב; פסחים סג‪,‬ב( ‪ -‬שם מובאת ברייתא בגירסה שונה במקצת‬
‫מהתוספתא‪ ,‬התומכת בדעת רבי יוחנן ‪ -‬בית פאגי נמצאת בתוך תחומי ירושלים )יש‬
‫הלומדים מדברי רבי יוחנן כי בית פאגי היתה בהר הבית(‪" :‬מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן‬
‫אמר‪ :‬חוץ לחומת בית פאגי‪ ,‬וריש לקיש אמר‪ :‬חוץ לחומת העזרה …תניא כותיה דרבי‬
‫יוחנן‪ :‬השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומת בית פאגי לא ָק ַדש הלחם‪ 28".‬בית‬
‫פאגי היא אם כן בתוך חומות ירושלים‪ ,‬ומחוץ לה הוא מחוץ לירושלים‪ ,‬וכך פירש רש"י‬
‫במנחות עח‪,‬ב )בכתב יד‪ ,‬שנדפס בש"ס( בד"ה חוץ לחומת בית פאגי‪" :‬חוץ לחומת‬
‫החיצונה בירושלים"‪ 29.‬בירושלמי יומא פ"ו ה"ו נאמר בדברי רבי יוחנן‪" :‬חוץ לחומת‬
‫ירושלם"‪ .‬לפי הירושלמי‪ ,‬שאינו מזכיר כלל את בית פאגי‪ ,‬ניתן לומר שבית פאגי היא‬
‫הישוב שמחוץ לירושלים‪ ,‬כמו לפי ספרי זוטא והתוספתא‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ניתן לומר‬
‫ש"חוץ לחומת ירושלם" בירושלמי מקביל ל"חוץ לחומת בית פאגי" שבבבלי‪ ,‬ולכן גם‬
‫לפי הירושלמי בית פאגי היא בתוך ירושלים‪.‬‬

‫‪ .27‬ספרי זוטא ו יג )מהדו' ח"ש הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪" :(245‬זביחת תודה מעכבת את לחמה‪ ,‬זביחת שני כבשי עצרת מעכבת‬
‫את לחמן‪ .‬אימתי? בזמן שהזבח בירושלם והלחם בירושלם‪ ,‬ולא בזמן שהזבח בירושלם והלחם בבית פגי‪".‬‬
‫‪ .28‬הסיפא היא תוספתא‪ ,‬מנחות ח‪,‬י )מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬ח‪,‬יח‪ ,‬עמ' ‪ ,(524‬אך שם הגירסה שונה במקצת‪" :‬השוחט‬
‫את התודה לפנים ולחומה אבית פגי לא קדש הלחם‪ ".‬בית פגי לפי גירסת התוספתא נחשבת אפוא מחוץ לעיר‪,‬‬
‫בדומה לספרי זוטא‪ ,‬שבהערה הקודמת‪ ,‬ולמקורות תנאיים אחרים שהובאו בהערה ‪.26‬‬
‫‪ .29‬אמנם בפירוש רש"י הנדפס בד"ה חוץ לחומת בית פגי‪ ,‬הוא מפרש‪" :‬היינו חוץ לחומת הר הבית" )והעיר על כך‬
‫רע"א שם ובסנהדרין יד‪,‬ב(‪ ,‬אך ראה בשיטה מקובצת בתחילת פרק שביעי‪ ,‬שפירוש זה אינו של רש"י‪ ,‬והוא‬
‫מביא את פירוש רש"י בכתב יד שנדפס בש"ס‪ .‬כך פירש רש"י גם במקבילה‪ ,‬פסחים סג‪,‬ב‪ ,‬בד"ה בית פאגי‪:‬‬
‫"היינו מקום חיצון שבירושלים‪ ,‬התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ לירושלים הוא ואינו מקום אכילת‬
‫קודשים קלים ואם יצאו שם נפסלין‪ ".‬ראה גם ברש"י מנחות צה‪,‬ב )על המשנה‪ ,‬יא‪,‬ב( לגבי שתי הלחם ולחם‬
‫הפנים‪ ,‬בד"ה וכשרות בבית פגי‪" :‬בכל ירושלים"; ואילו שם‪ ,‬סג‪,‬א‪ ,‬בד"ה כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי‪,‬‬
‫הוא פירש‪" :‬חוץ לחומת העזרה חומה אחת" )וכך פירש הרמב"ם(‪ .‬אין זו סתירה‪ ,‬שכן כפי שנסביר להלן‪ ,‬בית‬
‫פאגי היא תוספת במזרח העיר‪ ,‬שצורתה כרצועה‪ ,‬ואפשר שהגיעה עד להר הבית‪ ,‬ומנקודת המבט של הנמצא‬
‫בעזרה בית פאגי היא מחוץ לחומת העזרה‪ .‬ראה גם את פירוש הרמב"ם למשנה מנחות ז‪,‬ג‪ ,‬שפירש שבית פאגי‬
‫הוא מקום מחוץ להר הבית אך סמוך לו‪ ,‬וראה בהערה ‪ .32‬אכן ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,26‬שלפי המקורות התנאיים‬
‫בית פגי היא יישוב מחוץ לעיר‪ .‬ראה עוד את פירוש ח' אלבק‪ ,‬ב"השלמות ותוספות" למשנה מנחות ז‪,‬ג; יא‪,‬ב‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪485‬‬

‫זקן ממרא‪ :‬דין זקן ממרא יכול להינתן רק למי שעבר על הוראת הסנהדרין שניתנה‬
‫בירושלים במקום מושבם בלשכת הגזית שבמקדש‪ .‬לכן נאמר בברייתא בגמרא )סוטה‬
‫מה‪,‬ב; סנהדרין יד‪,‬ב(‪ ,‬כי אם דברי הסנהדרין נאמרו לממרא בבית פגי‪ ,‬אין לו דין זקן‬
‫ממרא‪" :‬מצאן זקן ממרא אבי פגי והמרה עליהן‪ ,‬יכול תהא המראתו המראה…"‪.‬‬
‫ברייתא זו יכולה להתפרש על הישוב בית פגי שמחוץ לירושלים‪ ,‬וכך פירש רבנו חננאל‬
‫בסנהדרין‪" :‬מקום נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים"‪ .‬ואולם‪ ,‬בהמשך הסוגיה מובאת‬
‫ברייתא נוספת‪ ,‬שבה מוסבר שבית הדין יצאו לבית פגי כדי לקדש מקום זה כדי להוסיפו‬
‫לשטח המקודש של העיר‪" :‬מצאן אבית פגי והמרה עליהן‪ ,‬כגון שיצאו למדידת עגלה‬
‫ולהוסיף על העיר ועל העזרות"‪ 30.‬לפי ברייתא זו עלינו לומר שהכוונה למקום שהיה‬
‫סמוך לחומה ולכן ניתן לצרפו לעיר‪ ,‬ולאחר שנעשה כך הוא נהיה חלק מירושלים‪ ,‬כפי‬
‫שפירש רש"י בסנהדרין בד"ה בית פגי‪" :‬מקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים‬
‫לכל דבריו"‪ .‬בדומה פירש רש"י גם בסוטה‪ ,‬בד"ה אבי פאגי‪" :‬כל שהוא בתוך היקף‬
‫החיצון של ירושלים קרוי בי פאגי"‪.‬‬
‫כפי שהובא לעיל‪ ,‬רש"י מסביר כי בית פאגי הוא בתוך ירושלים אך סמוך לחומה‬
‫החיצונית של העיר‪ 31.‬בפירושו לב"מ צ‪,‬א‪ ,‬ד"ה בית פאגי‪ ,‬הוסיף רש"י הסבר למשמעותו‬
‫של שם זה‪" :‬ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר‪ ,‬שונגל"א בלע"ז )=רסן של בהמה(‪,‬‬
‫כדאמרינן פרק קמא )ט‪,‬א( זה קנה חמור ובית פגיה‪ ".‬בדומה לזה פירש רש"י גם בסוטה‬
‫מה‪,‬א‪ ,‬בד"ה אבי פאגי‪" :‬ולי נראה שהוא לשון חבישה‪ ,‬כמו שקורין ציגל"א של עיר‬
‫)=איזור‪ ,‬חומה המקיפה את העיר(‪ ,‬כמו חמור ובית פאגי )ב"מ ט‪,‬א( בשטדידור"א‬
‫)=אפסר של בהמה( בית ראש של אפסר קורין כן‪ ".‬לפי הסברו של רש"י‪ ,‬בית פאגי הוא‬
‫מקום שצורף לעיר כדי לשפר את האחיזה בה ואת בטחונה; הוא נראה כרצועה שצמודה‬
‫לחומת העיר אך גם הוקף בחומה משלו‪ ,‬שכן ללא זאת לא היה ניתן לאכול במקום זה‬
‫קודשים קלים‪ .‬לפי הסברו‪ ,‬שם המקום קשור למקומה ולצורתה של התוספת לעיר‪ .‬לפי‬
‫תוספת הערוך )בערך 'בית פאגי'( מקור השם הוא מן היוונית‪ ,‬ומשמעותו קשורה‬
‫לאכילה ‪ -‬אכילת קרבנות ‪ -‬קרבן פסח וקודשים קלים שנאכלו במקום זה‪.‬‬
‫רק פעם אחת נמסר במקורות חז"ל על תוספת לעיר בימי בית ראשון‪ ,‬והיא מכונה‬
‫בתוספתא "התחתונה" ‪ -‬אחת מבין "שתי בצעין" בירושלים‪ ,‬שהרחבנו עליהם את‬
‫הדיבור לעיל‪ ,‬בפרקים ג' וה'‪ .‬כפי שהוסבר שם‪ ,‬מקום זה הוא שמכונה במקרא "בין‬
‫החומותיים"‪ ,‬וחומתו היתה גלויה גם בימי הבית השני‪ .‬נראה לכן לומר כי בית פאגי‬
‫היא אותו מקום שמכונה בתוספתא "התחתונה"‪ ,‬וכך אמנם כתב המהרי"ט בתשובה‬
‫)ח"ב אה"ע סי' יב(‪" :‬ועוד‪ ,‬דבית פאגי בתוך ישובה של ירושלים היה… וחומות בית‬
‫פאגי היינו חומה של הבצעה הראשונה שהיא התחתונה שהיא עשויה לחיזוק חומת‬
‫ירושלים כדפרש"י…"‪ .‬מקומה של בית פאגי היה אם כן במורד המזרחי של עיר דוד‪,‬‬
‫באזור שבין הגיחון לבין קצה העיר בדרום‪ ,‬וייתכן שרצועה צרה זו המשיכה צפונה‬

‫‪ .30‬לגירסה בגמרא "בית פגי" ראה מס' סוטה בהוצ' מכון התלמוד הישראלי השלם )דקדוקי סופרים השלם(‪,‬‬
‫חילופי גירסאות ובהן "פאגי"‪ ,‬וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,26‬לגבי שם המקום במקורות התנאיים ‪ -‬פגי‪.‬‬
‫‪ .31‬רבי דוד פרדו בפירושו לספרי במדבר )"ספרי דבי רב"( פיסקא קנא‪ ,‬מביא את כל המקורות שלעיל לפיהן בית‬
‫פגי הוא בתוך ירושלים המקודשת‪ ,‬כשמאידך גיסא לפי הספרי )ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(26‬לא חלה על מקום זה‬
‫קדושת ירושלים‪ .‬הוא מסביר שבית פגי היתה מחוץ לירושלים והיו בה בתים לעולי רגל‪ ,‬ולאחר מכן היא צורפה‬
‫לעיר וקודשה ‪ -‬בימי בית שני או אף בימי בית ראשון‪ .‬להלן נסביר שאכן לפי הבבלי זהו מקום שהיה צמוד‬
‫לחומת העיר ולכן צורף אליה וקודש בימי בית ראשון‪ ,‬אך היה מקום בשם זה מחוץ לעיר גם בימי בית שני‪.‬‬

‫‪486‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫לכיוון הר הבית‪ ,‬בעקבות בניית החומה בימי מנשה‪ ,‬כפי שכתבנו לעיל‪ ,‬בפרק ג'; ואפשר‬
‫‪32‬‬
‫גם שכל המדרון המזרחי של העיר הוא בית פאגי‪.‬‬
‫ייתכן שהתלמוד הבבלי קישר את הידיעה על התוספת "התחתונה" עם המקום‬
‫הקרוי בית פגי‪ ,‬בשל כמה מהמשמעויות של שם זה‪ ,‬על אף שלפי המקורות התנאיים‬
‫והמקורות הנוצריים‪ ,‬להבדיל‪ ,‬בית פגי היתה מחוץ לעיר ‪ -‬בהר הזיתים ‪ -‬ומקור שמו של‬
‫יישוב זה הוא כנראה בתאנים שגדלו שם‪ ,‬שכן פג הוא גם תאנה שלא הבשילה‪.‬‬
‫ההבחנה וההפרדה בין שני המקומות ‪ -‬בית פגי בהר הזיתים ובית פגי בדרום‬
‫ירושלים )אשר מופיע בדרך כלל בכתיב המלא ‪ -‬פאגי( ‪ -‬מבהירה ומסלקת את הסתירות‬
‫המתעוררות לכאורה בין המקורות )וראה גם בערוך השלם שם(‪.‬‬

‫ח‪ .‬סיכום‬
‫בימי בית ראשון היו כל הנדרש לקידוש תוספת לעיר‪ ,‬קצת מזה חסר בימי הבית השני‪.‬‬
‫לכן תחומי קדושת ירושלים אינם יכולים לחרוג מעבר לחומותיה של סוף ימי בית ראשון‪.‬‬
‫ירושלים קודשה לראשונה בימי דוד ושלמה בתחום חומתה שהקיפה‪ ,‬לפי מה שהיה‬
‫מקובל בירושלים בימי הבית השני ‪ -‬כפי שמוסר לנו יוסף בן מתתיהו ‪ -‬את העיר‬
‫העליונה ‪ -‬הר ציון‪ ,‬הרובע היהודי והרובע הארמני ‪ -‬ואת העיר התחתונה ‪" -‬עיר דוד"‪.‬‬
‫החומה החלה בהר הבית ועברה מערבה אל אזור שער יפו של היום )קו החומה נמצא‬
‫מעט מדרום לקו המחבר את שער יפו עם שער השלשלת(‪ ,‬המשיכה דרומה והקיפה את‬
‫הר ציון‪ ,‬ומשם פנתה מזרחה אל בריכת השילוח והקיפה את "עיר דוד" ממזרח‪ ,‬בתוואי‬
‫שנמצא ממערב ובמפלס גבוה יותר מחומת העיר מימי דוד ושלמה‪ .‬ניתן לראות קטעים‬
‫רבים של חומה זו היום‪ ,‬לרבות מקומות שבהם משולבת החומה מימי בית שני עם‬
‫החומה מימי בית ראשון‪ .‬במזרח עיר דוד ניתן לראות גם את חומת העיר הכנענית‬
‫והיבוסית שהמשיכה לשמש גם בימי דוד ושלמה‪ ,‬והיא‪ ,‬כאמור‪ ,‬עוברת בתוואי מזרחי‬
‫יותר ונמוך יותר מ"החומה הראשונה"‪.‬‬
‫במהלך ימי הבית הראשון התרחבה ירושלים גם למזרח‪ .‬הרחבת העיר היתה במדרון‬
‫המזרחי של עיר דוד‪ ,‬והתרחשה במאה ה‪ -8‬לפנה"ס‪ .‬בימי חזקיהו‪ ,‬כנראה‪ ,‬נבנתה חומה‬
‫בתוואי שחיבר את הגיחון עם דרום העיר‪ ,‬ויצר אזור שמכונה במקרא "בין החומותיים"‪,‬‬
‫ואפשר שבימי מנשה המשיכו את החומה צפונה‪ .‬תוספת זו לעיר היא שמכונה בתוספתא‬
‫"התחתונה" ובבבלי בית פאגי‪ ,‬ונידונה כירושלים לכל דבר‪ .‬לכן נהגו בה כל ההלכות‬
‫הנוהגות בירושלים‪ ,‬ואכלו שם בימי הבית השני קדשים קלים ומעשר שני‪ .‬אפשר שהכינוי‬
‫"התחתונה" ניתן לכל המדרון שממזרח ל"חומה הראשונה" ‪ -‬חומת העיר בימי בית שני‪.‬‬
‫בכל האזור שתואר לעיל ‪ -‬זה שהוקף ב"חומה הראשונה"‪ ,‬וזה שנמצא בתוספת לעיר‬
‫מימי בית ראשון )"התחתונה"( ‪ -‬חלה קדושת ירושלים‪ ,‬ולכן אין לפדות שם מעשר שני‪,‬‬
‫אין להלין שם את המת )גם לכבודו(‪ ,‬אין לקבור בו מתים ואין להעביר שם מת או‬
‫עצמות‪ ,‬ואף אין לקיים שם קברים‪ ,‬מלבד קברי בית דוד וחולדה הנביאה‪ ,‬ויש לפנותם‬
‫)רמב"ם‪ ,‬הל' בית הבחירה ז‪,‬יד(‪ .‬בתוך התחום המקודש של ירושלים יש היום קברי‬

‫‪ .32‬ראה עוד מה שכתב הרב י"מ טוקצינסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (2‬בח"ג פ"א‪ ,‬עמ' יא‪-‬טו‪ ,‬ואת מה שכתב הרב י' גולדמן‬
‫בספר בני‪-‬אשר בפרק א'‪ ,‬ואת הצעתו לזהות עם חומת בית פגי את הקיר המסיבי שנמצא בחפירות‬
‫ארכיאולוגיות ממזרח לחומת הר הבית )אף ששני הבצעין לדעתו היו בהר המשחה(‪ .‬וראה מה שכתב על כך הרב‬
‫טוקצינסקי )בעמ' טו(‪ ,‬שאם כך הדבר‪ ,‬מתורצות הרבה קושיות‪ ,‬וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .29‬ראה גם את מה שכתב‬
‫הרב ר' מרגליות בספרו מרגליות‪-‬הים‪ ,‬סנהדרין יד‪,‬ב‪.‬‬

‫תחומיה המקודשים של ירושלים‬

‫‪487‬‬

‫יהודים בשני מקומות‪ ,‬שנקברו שם כאשר לא היה ידוע שמקום זה כלול בתחומי העיר‬
‫של ימי בית ראשון‪ .‬האחד הוא במורד העופל ודרומה עד סמוך לשטח החפירות‬
‫הארכיאולוגיות הקרוי שטח ‪ ,G‬והשני הוא בית הקברות סמבוסקי במורד הדרומי של‬
‫הר ציון‪ .‬על הקבורה בבית קברות זה‪ ,‬שחלקו בתוך חומות העיר של ימי בית ראשון‬
‫‪33‬‬
‫וחלקו מחוץ להן‪ ,‬כבר תמה והעיר הרב י"מ טוקצינסקי‪.‬‬
‫בימי בית שני נוספו שתי חומות בצפון העיר ‪" -‬החומה השנייה" בימי החשמונאים‪,‬‬
‫ו"החומה השלישית"‪ ,‬שהחלה להיבנות בימי אגריפס הראשון )‪ 44-41‬לספירה( והושלמה‬
‫רק עם פרוץ המרד ברומאים )‪ .(66‬חלק ניכר מהאזור שנמצא בעיר העתיקה מצפון לקטע‬
‫הצפוני של החומה הראשונה‪ ,‬שתואר לעיל‪ ,‬היה כלול בתחומי החומה השנייה ונראה‬
‫שהוא שמכונה בתוספתא "העליונה"‪ .‬בימי החשמונאים חנכו חומה זו‪ ,‬ונראה שקודשה אז‬
‫התוספת הזו לעיר‪ ,‬למרות שחסרו כמה מהדברים הנחוצים לקידוש העיר ‪ -‬מלך מבית דוד‬
‫)לדעת הרמב"ם(‪ ,‬נביא ואורים ותומים‪ .‬לכן‪ ,‬לא חלה על מקום זה קדושת ירושלים; ולכן‬
‫"חברים" לא אכלו שם קדשים קלים ומעשר שני; אך לפי הממצא הארכיאולוגי פינו משם‬
‫את הקברים‪ .‬לדעת המהרי"ט והראי"ה קוק‪ ,‬נהגו שם ההלכות האחרות המיוחדות‬
‫לירושלים‪ ,‬ולכן אין לפדות שם מעשר שני ואין להלין או להעביר שם מת‪ .‬לדעת הרי"מ‬
‫טוקצינסקי )ואולי גם לרב ש"ז אוירבאך( לא חלות שם כלל הלכות ירושלים‪.‬‬
‫לגבי השטח שהוקף ב"חומה השלישית" בימי בית שני‪ ,‬ושרובו מצפון לעיר העתיקה‬
‫ומקצתו בתוכה ‪ -‬מכיון שספק אם הוא קודש בפה ובהסכמת בית דין‪ ,‬אפשר שגם‬
‫לראי"ה קוק דינו כשכונות החדשות‪ ,‬שלדעת הכל לא חלה בהן קדושת ירושלים‪.‬‬
‫מצלות הסוס"?‬
‫"ביום ההוא יהיה על ְמ ִצלות הסוס קדש לה' " )זכריה יד‪,‬כ(‪ .‬מאי " ִ‬
‫‪34‬‬
‫וּמ ֵציל‪.‬‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ֵ‬

‫‪ .33‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,2‬ח"ג‪ ,‬עמ' קפא‪ .‬על בית קברות זה ראה גם שם‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' פב; ז' וילנאי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬העיר‬
‫העתיקה וסביבתה‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;225‬הנ"ל‪ ,‬אנציקלופדית וילנאי לירושלים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.224-222‬‬
‫‪ .34‬בבלי‪ ,‬פסחים נ‪,‬א‪ .‬ראה שם פירוש רש"י ‪" :‬כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום‪ ,‬ולשון מציל שצילו תחתיו…‬
‫אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו‪ ".‬ראה עוד במהרש"א‪" :‬כל‬
‫אותה הוספה לענין אכילת קדשים קלים ומעשר שני ומקרי תוך חומות ירושלים‪ .‬ואינו נראה שיבנו אותה‬
‫חומה כל כך גדולה על ידי בן אדם‪ ,‬אבל אמר 'ואני אהיה לה חומת אש' )זכריה ב‪,‬ט( וק"ל‪ ".‬כלומר‪ ,‬תחומיה‬
‫המקודשים של ירושלים יגיעו עד למרחק דהירה של סוס במשך חצי יום‪ .‬ראה גם ירושלמי פסחים פ"ג ה"ח‪:‬‬
‫"רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי‪ :‬כתיב )זכריה יד‪,‬כ( 'ביום ההוא יהיה כל מצילות הסוס קודש' וגו' ‪ -‬עד מקום‬
‫שהסוס רץ ואינו עושה צל‪".‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)