התחום המקודש של ירושלים (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת אשר גרוסברג · קדמוניות ירושלים

‫מפירות הכרם‬
‫דעת‪ ,‬אתר לימודי יהדות ורוח‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫קובץ דברי תורה מאת בוגרי ישיבת כרם ביבנה ורבניה‬
‫יובל לישיבה )תשי"ד ‪ -‬תשס"ד(‬
‫שנכתבו ושנאספו לרגל מלאות ם‬
‫כרם ביבנה תשס"ד‬

‫‪453‬‬

‫אשר גרוסבר ג‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫*‬

‫אשר גרוסברג למד בישיבת כרם‪-‬ביבנה בשנים תשכ"ו‪-‬תש"ל‪ ,‬למד כלכלה לתואר‬
‫ראשון ומנהל עסקים לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ועובד ככלכלן‬
‫בכיר בבנק ישראל‪ .‬מורה דרך מוסמך וחוקר נושאים ארכיאולוגיים המשולבים‬
‫במקורות חז"ל‪ .‬פרסם מאמרים בחקר ירושלים והמקדש‪ ,‬בתי כנסת ומקוואות קדומים‪.‬‬
‫ראשי פרקים‬
‫א‪ .‬ההשלכות ההלכתיות‬
‫ב‪ .‬התקופה שבה נקבע התחום המקודש של העיר‬
‫ג‪ .‬מבנה העיר בימי הבית הראשון‬
‫‪" .1‬עיר היבוסי" ‪" -‬עיר דוד"‬
‫‪ .2‬ההתרחבות לגבעה המערבית‬
‫‪ .3‬ההתרחבות למזרח‬

‫‪ .4‬מבנה העיר בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמדרש‬
‫‪ .5‬מהלך החומות לפי יוסף בן מתתיהו‬
‫ד‪ .‬התרחבות העיר לצפון בימי הבית השני‬
‫ה‪" .‬שתי בצעין היה בירושלם"‬
‫ו‪ .‬בית פאגי ‪ -‬התוספת "התחתונה" לעיר‬
‫ז‪ .‬סיכום‬

‫א‪ .‬ההשלכות ההלכתיות‬
‫ירושלים מקודשת לפנים מחומתה‪ ,‬ובזמן הבית אכלו בגבולות המקודשים של העיר‬
‫קדשים קלים ומעשר שני‪ .‬מכיון שקדושת ירושלים לא בטלה‪ ,‬אסור היום לפדות שם‬
‫מעשר שני‪ 1.‬הלכות נוספות נאמרו בירושלים‪ ,‬והן מכונות "הדברים שנאמרו‬
‫בירושלים"‪ 2.‬חלקן נוהג היום בתוך הגבולות המקודשים של העיר‪ 3,‬כמו‪ :‬איסור הלנת‬
‫*‬

‫* מאמר זה הוא גרסה מעודכנת של המאמרים‪" :‬גבולותיה של ירושלים המקודשת"‪ ,‬תנובות‪-‬שדה ‪) 21‬כסלו‪-‬‬
‫טבת תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪" ;42-30‬תחומיה המקודשים של ירושלים"‪ ,‬תחומין יט )תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪ .487-469‬ראה גם‬
‫את הנספח לערך "ירושלים" ‪" -‬מקומה של ירושלים וגבולותיה"‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כה‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ב‪ ,‬טורים תרפט‪-‬תשיח‪ ,‬שבו מובאות כל הדעות בנושא זה‪ ,‬ועל כן קיצרנו בפירוט דעות אלו‪ .‬מאמר זה‬
‫מתבסס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הממצא הארכאולוגי שנחשף בעיר דוד רק בשנים האחרונות‪ ,‬ועל כן לא היה ידוע למי‬
‫שדן בנושא קודם לכן‪ .‬ממצא זה הוא שנתן את הביסוס לדעה המגובשת במאמר‪ ,‬אף שפרטים שונים הועלו‬
‫בעבר על ידי כותבים שונים מתוך עיון במקורות בלבד‪ ,‬כפי שיובהר בהמשך‪.‬‬
‫ריכוז מעודכן של מידע על הממצא הארכאולוגי בירושלים מימי הבית הראשון לפי אתרים נמצא אצל ר'‬
‫רייך‪" ,‬הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון"‪ ,‬ספר ירושלים ‪ -‬תקופת המקרא‪,‬‬
‫בעריכת ש' אחיטוב וע' מזר‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .130-93‬בספר זה יש מבחר מאמרים בנושאים המרכזיים‬
‫הקשורים לחקר ירושלים בימי הבית הראשון‪ .‬ראה עוד בערך "ירושלים"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬ח"ב‪.‬‬
‫‪ .1‬על ההלכות הנוהגות לפנים מחומתה של ירושלים ראה בערך "ירושלים"‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כה‪ ,‬פרק‬
‫ד ‪" -‬גבולה ותחומה"‪ ,‬ופרק ז ‪" -‬בגזירות ותקנות חכמים"‪.‬‬
‫‪ .2‬תוספתא‪ ,‬מעשר שני א‪,‬יא; בבא קמא פב‪,‬א; רמב"ם הל' בית הבחירה ז‪,‬יד‪.‬‬
‫‪ .3‬ראה גם עיר הקדש והמקדש‪ ,‬לרי"מ טוקצינסקי‪ ,‬ח"ג‪ ,‬שמנה את כל ההלכות שנאמרו בירושלים ופירט אלו‬
‫מהן נוהגות היום‪.‬‬

‫‪454‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המת גם כאשר אין על ההלנה את האיסור הכללי של הלנת מת )כאשר הלנת המת היא‬
‫לכבודו או במקרה של נפל או עצמות(; איסור הקבורה; איסור הכנסת מת או עצמות‬
‫לעיר‪ ,‬אף אם רק מעבירים אותם דרך העיר כדי להוציאם לקבורה; איסור קיום קברים‬
‫והחיוב לפנותם; ולשיטת הרמב"ם‪ ,‬ש"מקדש" הוא ירושלים‪ ,‬נטילת לולב בירושלים כל‬
‫שבעה היא מהתורה‪ .‬יש גם השלכות לאיתור חומות ירושלים מימות יהושע בן נון‬
‫)ולדעות אחרות מסוף ימי בית ראשון( לצורך קביעת יום הפורים ב"סמוך ונראה" לעיר‪.‬‬
‫לפיכך יש חשיבות באיתור הגבולות המקודשים של ירושלים ולהבחנה בין ירושלים‬
‫המקודשת‪ ,‬שבה חלות ההלכות המיוחדות לירושלים‪ ,‬לבין המקום אשר רק נקרא בשם‬
‫ירושלים‪ ,‬לעניין כתיבת שם העיר בגיטין ובשטרות וכדומה‪ ,‬אבל אין הוא ירושלים‬
‫הקדושה‪ 4.‬יש סוברים שיש בירושלים מקומות שקדושתם חלקית‪ ,‬ואף שלא אכלו בהם‬
‫קדשים קלים ומעשר שני נהגו בהם מקצת מההלכות המיוחדות לירושלים‪ ,‬כמו איסור‬
‫הלנת המת ואיסור הקבורה‪ ,‬ולכן אף היום יש לנהוג בהם כך‪ 5.‬מקומות אלו הם‬
‫השטחים שנוספו לעיר בימי הבית השני‪ ,‬הוקפו בחומה וקודשו בטקס מתאים‪ ,‬ועל כן‬
‫יש חשיבות גם באיתור מקומות אלו‪.‬‬

‫ב‪ .‬התקופה שבה נקבע התחום המקודש של העיר‬
‫במשנה )שבועות ב‪,‬ב( נאמר שמקדשים את העיר ואת העזרות "במלך ונביא ואורים‬
‫ותמים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר‪ …‬וכל שלא נעשה בכל אלו‪,‬‬
‫ֻ‬
‫הנכנס לשם ‪ -‬אין חיבין עליה"‪ 6.‬לדעת רב הונא נאמר בגמרא )שבועות טז‪,‬א( שלצורך‬
‫קידוש העיר צריך את "כל אלו" שנמנו במשנה ולא די "באחת מכל אלו" שמנויים בה‪,‬‬
‫והגמרא מביאה ראיה לדעתו מהתוספתא )סנהדרין ג‪,‬ב(‪ .‬בגמרא מבואר שלדעת רב הונא‬
‫"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא"‪ ,‬כפי שמכריעות גם סוגיות רבות‬
‫בש"ס‪ 7,‬ועל כן קידוש העיר בימי עזרא ונחמיה ‪" -‬קידוש עזרא" ‪ -‬היה רק "זכר בעלמא"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מעשה של קידוש העיר שחסר בו אפילו אחד מהדברים שנמנים במשנה אינו תקף ולא‬
‫חלה קדושה במקום שקודש‪ ,‬וכך פסק הרמב"ם )הל' בית הבחירה ו‪,‬יד(‪" :‬כל מקום שלא‬
‫נעשה בכל אלו וכסדר הזה‪ ,‬אין קדוש גמור‪ .‬וזה שעשה עזרא שתי תודות‪ ,‬זכרון הוא‬
‫שעשה; לא במעשיו נתקדש המקום‪ ,‬שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים‪ ".‬בראשית‬
‫ימי הבית השני חסרו מלך מבית דוד‪ 8‬ואורים ותומים‪ ,‬ובימי החשמונאים והורדוס גם לא‬
‫‪9‬‬
‫היה נביא‪ ,‬ולכן במקומות שנוספו לעיר בימי הבית השני לא חלה קדושת העיר‪.‬‬
‫היות וכך‪ ,‬התחום המקודש של ירושלים אינו יכול לכלול שטחים שנוספו לעיר בימי‬
‫הבית השני‪ ,‬אלא הוא מוגבל לשטח שנתחם בחומה וקודש בימי הבית הראשון‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬

‫הגרש"ז אוירבאך‪ ,‬תחומין י‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
‫המהרי"ט בתשובה‪ ,‬ח"ב יו"ד סי' לז; הראי"ה קוק‪ ,‬משפט‪-‬כהן צו‪,‬ו; רמ"נ שפירא‪ ,‬הר‪-‬הקודש עמ' כח‪ .‬לדעת‬
‫הראי"ה קוק‪ ,‬במקומות אלו אין להיכנס בטומאה‪ ,‬אף שאין חייבין עליה‪ ,‬וכן כתב הר‪-‬הקודש‪ .‬הממצא‬
‫הארכאולוגי מעיד כי בתהליך התרחבותה של ירושלים בימי הבית השני פונו הקברים שהיו בשטח שנוסף לה‬
‫)תחומי "החומה השנייה" ו"החומה השלישית"‪ ,‬עליהם ראה להלן‪ ,‬פרק ד(‪ ,‬למרות היותם מחוץ לתחומי העיר‬
‫המקודשים‪ .‬ואולם‪ ,‬קברי המלכים החשמונאים יוחנן הורקנוס הראשון ואלכסנדר ינאי‪ ,‬שהיו בתחומי‬
‫"החומה השלישית"‪ ,‬לא פונו‪ .‬גם מערות הקבורה המפוארות מימי הבית הראשון מצפון לשער שכם לא פונו‪.‬‬
‫ראה ע' קלונר וב' זיסו‪ ,‬עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.309-308 ,50 ,5‬‬
‫ראה גם תוספתא‪ ,‬סנהדרין ג‪,‬ב‪ ,‬שמובאת בפרק ה‪.‬‬
‫ראה‪ :‬הגהת הגר"א‪ ,‬שו"ע יו"ד שלא‪,‬ו; ובהרחבה במשפט כהן לראי"ה קוק‪ ,‬סי' צו‪ ,‬סעיף ג‪.‬‬
‫ראה רמב"ם‪ ,‬הל' מלכים א‪,‬י‪ ,‬כי מלך ירושלים צריך להיות מזרע דוד‪.‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,5‬את דעת המהרי"ט והראי"ה קוק‪ ,‬שחלה במקום קדושה חלקית‪.‬‬

‫‪455‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫לראשונה קודשה ירושלים על ידי דוד ושלמה‪ 10.‬במהלך ימי הבית הראשון התרחבה‬
‫העיר‪ ,‬ובתוספתא )סנהדרין ג‪,‬ב( נאמר כי השטח שנוסף לעיר קודש כראוי )ראה עוד‬
‫להלן‪ ,‬פרק ה(‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי לתחום את הגבולות המקודשים של ירושלים אין די באיתור‬
‫תחומי העיר בימי דוד ושלמה‪ ,‬אלא יש לאתר גם את השטח שנוסף לירושלים וקודש‬
‫במהלך ימי הבית הראשון‪ .‬הזיהוי של המקומות שנוספו לעיר בימי הבית השני מאפשר‬
‫לקבוע את התחום שלא חלה בו קדושת העיר‪ ,‬אף שהוקף בחומה והיה קרוי ירושלים‪.‬‬
‫לאותן דעות שנזכרו לעיל )בפרק א(‪ ,‬כי למקומות אלו יש קדושה חלקית‪ ,‬הרי שיש‬
‫חשיבות גם באיתור מקומות אלו‪ ,‬שכן נוהגות בהם מקצת מההלכות המיוחדות‬
‫לירושלים‪ ,‬כמו איסור הלנת המת ואיסור הקבורה בעיר‪.‬‬

‫ג‪ .‬מבנה העיר בימי הבית הראשון‬
‫‪" .1‬עיר היבוסי" ‪" -‬עיר דוד"‬
‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫ירושלים לפני כיבושה בידי דוד מכונה במקרא "היבוסי" ‪" ,‬יבוס" וגם "עיר‬
‫היבוסי" )שופטים יט‪,‬יא(‪ ,‬על שם תושבי העיר היבוסים‪ .‬העיר ניתנה לנחלה לשבט‬
‫בנימין ומנויה בין עריו‪" :‬והיבוסי היא ירושלם‪) "…‬יהושע יח‪,‬כח(‪ ,‬אך בני בנימין לא‬
‫הורישו את "היבוסי יושב ירושלם"‪ 13‬עד שכבשה דוד‪ .‬דוד נתן למצודת העיר ‪" -‬מצודת‬
‫ציון" ‪ -‬את השם "עיר דוד"‪" :‬וילך דוד וכל ישראל אל ירושלם היא יבוס" )דהי"א יא‪,‬ד‪,‬‬
‫וראה גם שמו"ב ה‪,‬ה(; "וילכוד דויד את מצודת ציון היא עיר דויד‪ …‬וישב דוד במצודה‬
‫ויקרא לה עיר דוד" )שמו"ב ה‪,‬ז‪,‬ט; דהי"א יא‪,‬ה‪,‬ז(‪ .‬השם "ציון" מופיע שנית במקרא‪,‬‬
‫בתיאור של העלאת ארון הברית למקדש על ידי שלמה‪ ,‬וגם בו ניתן הזיהוי "עיר דוד היא‬
‫ציון" )מל"א ח‪,‬א; דהי"ב ה‪,‬ב(‪ .‬השם "ציון" והכינוי הפיוטי "בת ציון" מופיעים פעמים‬
‫רבות במקרא גם כשם העיר כולה‪" 14.‬הר ציון" הוא בדרך כלל כינויו של הר הבית‪ ,‬אך‬
‫הוא משמש גם ככינוי לירושלים‪.‬‬
‫השם "עיר דוד" שימש גם כשמו של החלק המרכזי והדרומי של הגבעה הדרומית‪-‬‬
‫מזרחית של ירושלים‪ .‬את ביתו בנה דוד "בעיר דוד"‪ ,‬ושם הכין מקום לארון ה'‪" :‬ויעש לו‬
‫בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלקים ויט לו אהל" )דהי"א טו‪,‬א(‪ .‬על המקום הנמוך‬
‫של בית המלך בעיר דוד מעידים הכתובים על ימי שלמה ועל ימי נחמיה‪ :‬שלמה בנה בית‬
‫לבת פרעה בעיר דוד )מל"א ג‪,‬א(‪ ,‬וממנו היא "עלתה‪ …‬אל ביתה אשר בנה לה" )מל"א‬
‫ט‪,‬כד; דהי"ב ח‪,‬יא( ‪ -‬קרוב לוודאי במילוא‪ ,‬לא הרחק מארמון שלמה שהיה במתחם‬
‫ארמונות המלך בחלק הצפוני של הגבעה וסמוך למקדש‪ .‬מעידים על כך גם הכתובים על‬
‫העלאת ארון ה' למקדש "מעיר דוד היא ציון" )מל"א ח‪,‬א; דהי"ב ה‪,‬ב(‪ .‬המקדש היה‬
‫‪.10‬‬

‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬

‫ירושלמי‪ ,‬סנהדרין פ"א ה"ג‪ ,‬ושבועות פ"ב ה"ב; בבלי‪ ,‬סנהדרין טז‪,‬ב‪ ,‬שבועות יד‪,‬ב‪-‬טו‪,‬א‪ .‬ראה גם רש"י ברכות‬
‫מח‪,‬ב ד"ה ומלכות בית דוד בבונה ירושלים‪ ,‬וראה גם זבחים כד‪,‬א וברש"י ובתוס' שם ובדף יד‪,‬א‪ .‬ראה גם רש"י‬
‫שבועות טז‪,‬א ד"ה רב הונא‪ ,‬ובתוס' שבועות טו‪,‬א ד"ה אין‪ ,‬וברמב"ם הל' בית הבחירה ו‪,‬יד‪ .‬ראה עוד עיר‬
‫הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ (3‬ח"א פ"א סעיף ג‪ ,‬ח"ב פ"ב‪ ,‬ובחזון‪-‬יחזקאל‪ ,‬על התוספתא סנהדרין ג‪,‬ב‪.‬‬
‫בתיאור נחלות השבטים יהודה ובנימין‪ :‬יהושע טו ח‪" :‬כתף היבוסי מנגב היא ירושלם"; יהושע יח‪,‬טז;‬
‫וראה גם יהושע יח‪,‬כח שמובא להלן‪.‬‬
‫שופטים יט‪,‬י‪" :‬יבוס היא ירושלם"‪ ,‬וראה גם דהי"א יא‪,‬ד‪ ,‬שמובא להלן‪.‬‬
‫שופטים א‪,‬כא‪ .‬ואולם‪ ,‬גם על בני יהודה נאמר שלא הורישו את היבוסים )יהושע טו‪,‬סג(‪ .‬ומאידך נאמר שבני‬
‫יהודה כבשו את העיר ושרפוה )שופ' א‪,‬ח(‪ .‬את הסתירה בין הפסוקים מסביר מדרש תדשא‪ ,‬מובא להלן )ג‪.(/4‬‬
‫על הזהות בין ירושלים ובין ציון ראה בשו"ת דברי‪-‬יוסף לר' יהוסף שוורץ‪ ,‬תשובה יב‪ ,‬שהביא את דברי‬
‫כפתור‪-‬ופרח והרדב"ז )ראה להלן‪ ,‬הע' ‪ (20‬וחלק עליהם‪ ,‬והביא ראיות שציון היא כירושלים‪ .‬השם ציון‬
‫מתייחס במקרא גם לארץ ישראל ולעם ישראל‪ ,‬והכינוי "בת ציון" ‪ -‬לעם ישראל‪.‬‬

‫‪456‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫במקום גבוה יותר מארמונות המלך‪ ,‬ולכן רבים הביטויים במקרא על עלייה מבית המלך‬
‫לבית ה'‪" .‬עיר דוד" מופיע במקרא גם כשם הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית כולה‪.‬‬
‫על מקומה של עיר דוד ומקומם של בית דוד וקבר דוד בדרום‪-‬מזרח של גבעה זו‪,‬‬
‫שהוא מקום נמוך בעיר‪ ,‬מעידים גם הכתובים בספר נחמיה‪ .‬בתיאור בניית החומה‬
‫בדרום‪-‬מזרח העיר‪ ,‬מבריכת השילוח לכיוון הר הבית‪ ,‬נאמר‪" :‬ואת חומת ברכת השלח‬
‫לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דוד‪ .‬אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך‬
‫בית צור עד נגד קברי דויד‪) "…‬נחמיה ב‪,‬טו‪-‬טז(‪ .‬עיר דוד נזכרת גם בתיאור חנוכת חומות‬
‫ירושלים בימי נחמיה ומהלך התהלוכה מדרום לצפון‪ ,‬בצד המזרחי של העיר‪" :‬ועל שער‬
‫העין ונגדם עלו על מעלות עיר דוד במעלה לחומה מעל לבית דוד ועד שער המים מזרח"‬
‫)נחמיה יב‪,‬לז(‪.‬‬
‫השם עיר דוד לגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים‪ ,‬אשר נקראת כך גם היום‪ ,‬היה‬
‫בשימוש גם בימי החשמונאים‪ ,‬וספר מקבים א' משתמש בו בכותבו על מצודת החקרא‬
‫הסלווקית‪ ,‬שנבנתה בשנת ‪ 167‬לפנה"ס בעיר התחתונה סמוך להר הבית‪ 15,‬בעוד שהר‬
‫הבית נקרא בספר מקבים א' בשמו המקראי "הר ציון"‪ 16.‬נראה שבימי החשמונאים‬
‫זיהו במקום שבו ניצבה החקרא‪ ,‬סמוך לכניסה הדרומית של הר הבית‪ ,‬את מקום‬
‫המצודה שכבש דוד‪ 17.‬גם בשלהי ימי הבית השני זיהו את עיר היבוסי שכבש דוד עם‬
‫הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים‪ ,‬ומעידים על כך יוסף בן מתתיהו והמדרש‪ ,‬אשר‬
‫מזהים את עיר היבוסי עם "העיר התחתונה" של ימי הבית השני ‪ -‬ראה להלן )ג‪.(/4‬‬
‫הזיהוי של עיר היבוסי ועיר דוד עם הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים נתמך גם‬
‫בממצא הארכאולוגי‪ .‬ירושלים היתה עיר מבוצרת כבר בתקופה הכנענית‪ ,‬וחומתה‬
‫מהמאה הי"ח לפנה"ס )תקופת האבות( התגלתה בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במזרח‬
‫עיר דוד )חומה זו המשיכה להגן על העיר גם בימי מלכי יהודה(‪ .‬בתקופה זו )המאות הי"ח‪-‬‬
‫הי"ז לפנה"ס( בוצר גם מעיין הגיחון והבריכה הסמוכה לו בביצור מסיבי‪ ,‬שניתן היום‬
‫לראותו‪ ,‬ואף נחפרה "תעלת השילוח"‪ ,‬הידועה גם בשם "תעלה ‪ ,"II‬שהעבירה את מי‬
‫‪18‬‬
‫הגיחון לבריכת אגירה בקצה הדרומי של העיר‪ ,‬שנקראת היום ִבּ ְר ֶכּת ֶאל ַח ְמ ָרה‪.‬‬
‫‪.15‬‬

‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬

‫‪.18‬‬

‫ראה מקבים א‪ ,‬א‪,‬לג; ב‪,‬לא; ז‪,‬לב; יד‪,‬לו‪ .‬מהמצודה פיקחו על הנעשה בעיר ובמקדש והיא שימשה גם‬
‫כמעוזם של המתייוונים‪ .‬מקומה של החקרא במקום שחלש על הכניסה למקדש מודגש ברבים מהתיאורים‬
‫של יוסף בן מתתיהו‪ .‬לדוגמא ראה‪ :‬קדמוניות היהודים יב‪ ,‬ה ד ]‪ ;[252‬שם יב‪ ,‬ט ג ]‪.[362‬‬
‫ראה מקבים א‪ ,‬ד‪,‬נט; י‪,‬יא‪.‬‬
‫מעיד על כך גם הביאור למגילת תענית‪ ,‬כ"ג באייר ‪ -‬גירוש אנשי החקרא מירושלים ‪ -‬אשר מביא )בכ"י‬
‫אוקספורד( את הפסוק "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד" )שמו"ב ה‪,‬ז; דהי"א יא‪,‬ה(‪ .‬תרגום‬
‫המּלוֹא" )שמו"ב ה‪,‬ט‪ ,‬מל"א יא‪,‬כז(‪ .‬השם חקרא שימש בימי הבית‬
‫השבעים משתמש במילה אקרה לתרגום " ִ‬
‫השני כשם נוסף לעיר התחתונה ‪ -‬הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית ‪ -‬כפי שכותב יוסף בן מתתיהו בכמה מקומות‪.‬‬
‫ראה לדוגמא מלחמת היהודים ה‪ ,‬ד א ]‪" :[137‬הגבעה השניה נקראה אקרא‪ …‬עליה ישבה העיר התחתונה"‪.‬‬
‫על זיהוי החקרא באזור "שערי חולדה" )שערי הכניסה להר הבית בכותל הדרומי( ובור מס' ‪ 11‬שבדרום בהר‬
‫הבית‪ ,‬ראה‪ :‬י' שוורץ‪" ,‬באר הקר‪ ,‬בור חקר והחקרה הסלבקית"‪ ,‬קתדרה ‪) 37‬תשרי תשמ"ו(‪ ,‬עמ' ‪ ;16-3‬ב'‬
‫מזר‪ ,‬חפירות ותגליות‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;50‬א' מזר‪ ,‬המדריך השלם לחפירות הר‪-‬הבית‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .15-14‬לדעת מזר הורחב הר הבית דרומה בימי החשמונאים על מקומה של החקרא‪ .‬ראה עוד‪:‬‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש"‪ ,‬תחומין טז )תשנ"ו(‪ ,‬עמ' ‪ .502-458‬מ' בן‪-‬דב זיהה‬
‫את מקום החקרא מדרום לשערי חולדה‪ .‬ראה מ' בן‪-‬דב‪" ,‬החקרה הסלבקית ‪ -‬מדרום להר הבית"‪ ,‬קתדרה‬
‫‪) 18‬טבת תשמ"א(‪ ,‬עמ' ‪.35-12‬‬
‫בריכה זו גבלת עם חומת העיר של ימי הבית הראשון והשני‪ .‬היום הבריכה סתומה ונטועה עצי פרי‪ .‬בנבואת‬
‫ישעיהו )כב‪,‬ט( מוזכרת "הברכה התחתונה"‪ ,‬שמקובל לזהותה עם בריכה זו‪ .‬השם "בריכת השילוח" ידוע‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪457‬‬

‫בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במורד המזרחי של עיר דוד נחשפה ב"שטח ‪,"G‬‬
‫שבחלקו העליון של המורד‪ ,‬מערכת של קירות תמך מהמאות הי"ג‪-‬הי"ב לפנה"ס‪,‬‬
‫ששימשה מסד למבנה ציבורי‪ .‬מבנה זה יכול להיות המצודה של העיר היבוסית )"מצודת‬
‫ציון"( או ארמון המלך‪ ,‬ואפשר לכן ששם הוא גם מקומה של מצודת העיר בימי דוד‬
‫ושלמה ‪" -‬מצודת דוד"‪ .‬גם את "המבנה המדורג"‪ ,‬הבנוי מעל קירות התמך‪ ,‬יש חוקרים‬
‫המשייכים לעיר היבוסית; ומאידך גיסא יש שמשייכים אותו לימי דוד ושלמה‪.‬‬
‫לפי המקורות ולפי הממצא הארכאולוגי עיר דוד מזוהה אפוא עם המקום הקרוי כך‬
‫היום‪ ,‬וכך נקטו מקצת מאלה שדנו בנושא זה‪ 19.‬לעומתם זיהו אחרים את עיר דוד‬
‫במקום הקרוי היום הר ציון וקיבלו גם את המסורת על קבר דוד שנמצא שם‪ .‬מקצתם‬
‫אף סבר כי הר ציון לא היה כלול בתחום המקודש של ירושלים‪ ,‬ומכאן מתבקש‬
‫‪20‬‬
‫שלדעתם הר ציון היה מחוץ לחומות העיר בימי הבית הראשון‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הזיהוי של עיר דוד בהר ציון אינו תואם את המקורות וגם לא את הממצא‬
‫הארכאולוגי של החומות והביצורים שנמצאו בגבעת עיר דוד של היום‪ .‬לנימוקים הנ"ל‬
‫מהמקורות יש להוסיף עוד כמה‪ .‬לפי המתואר במקרא‪ ,‬נחל קדרון נזכר כגבול העיר כבר‬
‫בימי דוד ושלמה‪ 21,‬ואם מקומה של עיר דוד הוא בהר ציון‪ ,‬הרי שנחל קדרון אינו גובל‬
‫בה במזרח‪ .‬גם תיאור הטייתו של הגיחון על ידי חזקיהו "למטה מערבה לעיר דויד"‬
‫)דהי"ב לב‪,‬ל( והבאת המים "העירה" )מל"ב כ‪,‬כ(‪ ,‬במנהרה הידועה היום וקרויה על שמו‬
‫"נקבת חזקיהו"‪ ,‬מעיד על מקומה של עיר דוד בגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים‪,‬‬
‫שהגיחון נובע למרגלותיה‪ ,‬ולא בהר ציון‪ .‬באותה מידה סותרים המקורות והממצא‬
‫הארכאולוגי את ההנחה שהר ציון היה מחוץ לתחומי העיר בימי הבית הראשון‪.‬‬
‫לזיהוי של עיר דוד עם הר ציון של היום‪ ,‬חברו‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬כמה סיבות‪ :‬השם "הר‬
‫ציון"‪ ,‬שיוחד בתקופות מסוימות להר ציון של היום וגם לצפונו של הרובע היהודי של‬
‫היום; המסורת על קבר דוד בהר ציון; העובדה שכל השטח שנמצא היום מדרום לחומת‬
‫העיר העתיקה ‪ -‬הר ציון ובו קבר דוד‪ ,‬וכן עיר דוד שמדרום להר הבית ‪ -‬היו מחוץ‬
‫לחומות העיר מאז המאה הי"א‪ 22.‬ואולם‪ ,‬ראשיתו של השם הר ציון למקום זה היא‬

‫‪.19‬‬

‫‪.20‬‬

‫‪.21‬‬

‫‪.22‬‬

‫השּׁ ַלח" שנזכר בספר נחמיה )ג‪,‬טו‪ ,‬וראה גם‬
‫מהמקורות רק מסוף ימי הבית השני‪ ,‬אך נראה שהשם "ברכת ֶ‬
‫נחמיה ב‪,‬יד‪" :‬ברכת המלך"( מתייחס לבריכה זו‪.‬‬
‫ראה י"ז הורוביץ‪ ,‬ירושלים בספרותנו‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,88-79‬שריכז את המקורות המקראיים ומקורות‬
‫חז"ל המעידים שעיר דוד נמצאת בגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים והראה שאין כל יסוד לדעה שמזהה‬
‫את עיר דוד בהר ציון‪ .‬ראה גם שו"ת דברי‪-‬יוסף לר' יהוסף שוורץ‪ ,‬סי' יב; עיר הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ (3‬ח"ב‬
‫פ"ג‪ ,‬שהאריך להוכיח זאת‪ ,‬ובתשובות הרדב"ז ח"ב סי' תרלט את השאלה שנשאל מהמקראות ומדברי חז"ל‪.‬‬
‫ראה כפתור ופרח פמ"א; תלמיד הרמב"ן בספר תוצאות ארץ ישראל; שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרלג‪ ,‬תרלט‪,‬‬
‫תשלא‪ ,‬ובח"ו סי' ב' אלפים קצט‪ .‬ראה גם את הספק שהיה לרדב"ז בנוגע לקבר דוד ולקבר חולדה מדברי‬
‫חז"ל שלא פינו את הקברים מירושלים‪ ,‬ואם כן משתמע מכך שהם היו בתוך ירושלים; אך מאידך גיסא הר‬
‫ציון הוא מחוץ לעיר ‪ -‬ראה בפירושו לרמב"ם‪ ,‬הל' בית הבחירה ז‪,‬יד‪ ,‬ובתשובה תרלג‪ .‬למקורות נוספים ראה‬
‫את ההפנייה לאנציקלופדיה התלמודית בהערת המבוא‪.‬‬
‫ראה באזהרת שלמה לשמעי בן גרא שלא יצא מהעיר‪ :‬מל"א ב‪,‬לו‪-‬לז‪ ,‬וראה גם את תיאור בריחת דוד‬
‫מירושלים מפני אבשלום‪ :‬שמו"ב טו‪,‬כג‪,‬ל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בכל עת שטיהרו את המקדש מעבודה זרה השליכו‬
‫את הטומאה לנחל קדרון‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית ועד המאה הי"א מהלך החומה כמעט וחפף את מהלך החומה של ימי הבית השני‪ ,‬והיא‬
‫הקיפה את הר ציון עד השילוח ואת עיר דוד‪ .‬רק סמוך לכיבוש הצלבני‪ ,‬כנראה בעקבות רעש האדמה בשנת‬
‫‪ ,1033‬שוקמו חומות העיר בתוואי קצר יותר‪ ,‬שהוא למעשה קו החומה של היום‪ ,‬למעט תקופה קצרה בימי‬
‫השליטים האיובים )לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א‪-‬דין בשנת ‪ ,(1187‬שבה כללו שוב את הר ציון‬

‫‪458‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫במאה הרביעית‪ ,‬שבה קראו בשם ציון לגבעה הדרומית מערבית של ירושלים וזיהו את‬
‫הר ציון של היום עם ציון המקראית‪ .‬בתקופה הביזנטית התרחב השם ציון וכלל את‬
‫‪23‬‬
‫אזור הרובע הארמני של היום עד המצודה שליד שער יפו של היום )"מגדל דוד"(‪,‬‬
‫ומכאן ההשפעה על השם הר ציון עד ימינו אלה‪.‬‬
‫הזיהוי של קבר דוד בהר ציון קשה עוד יותר‪ .‬זיהוי זה עומד בסתירה לאמור בספר‬
‫נחמיה על מקומה של עיר דוד‪ ,‬שבה נקבר דוד )מל"א ב‪,‬י( ומרבית מלכי יהודה‪ ,‬ועל‬
‫מקומם של בית דוד ושל מקום קברי בית דוד לפי האמור בספר נחמיה )יב‪,‬לז; ב‪,‬טו‪-‬טז(‪.‬‬
‫זיהוי זה גם סותר את האמור בתוספתא על מחילה שהובילה מקברי בית דוד לנחל‬
‫קדרון‪ 24.‬מקורות אלו מעידים על כך שבית דוד וקברו היו בתוך העיר‪ ,‬בדרום‪-‬מזרח‬
‫הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של העיר )עיר דוד(‪ ,‬לא הרחק מהחומה המזרחית וממילא גם‬
‫‪25‬‬
‫מנחל קדרון‪ .‬על כן לא עיר דוד ולא קבר דוד יכולים להיות בהר ציון של היום‪.‬‬
‫‪ .2‬ההתרחבות לגבעה המערבית‬

‫ירושלים התרחבה מהגבעה הדרומית‪-‬מזרחית ‪ -‬עיר דוד ‪ -‬למערב וכללה בשטחה גם‬
‫את הגבעה המערבית ‪ -‬הר ציון‪ ,‬הרובע היהודי והרובע הארמני של היום‪ .‬גבעה זו יחד‬
‫עם הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית ועם הר הבית הוקפו בחומה אחת‪ ,‬שמהלכה מובהר להלן‬
‫בסעיף ג‪ ./5‬לפי יוסף בן מתתיהו ולפי מדרש חז"ל )מדרש תדשא ‪ -‬מובא בסעיף ג‪(/4‬‬
‫בנייתה של חומה זו נעשתה בימי דוד ושלמה‪ ,‬ועליה נאמר‪" :‬ויבן )‪-‬דוד( העיר מסביב מן‬
‫המּלוא ועד הסביב" )דהי"א יא‪,‬ח(‪" ,‬ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה" )שמו"ב ה‪,‬ט(‪ ,‬וגם‬
‫ִ‬
‫על שלמה נאמר שבנה "את חומת ירושלם סביב" )מל"א ג‪,‬א(‪ .‬הממצא הארכאולוגי‬
‫מעיד על יישוב פרזות בגבעה המערבית של ירושלים מהמאה השמינית לפנה"ס‪ ,‬שהוקף‬
‫‪26‬‬
‫בחומה בימי חזקיהו‪ ,‬ולדעות אחרות כמאה שנה קודם לכן‪.‬‬
‫‪ .3‬ההתרחבות למזרח‬

‫המלך הראשון לאחר דוד ושלמה שעליו נאמר במקרא כי בנה חומה חדשה לירושלים‬
‫הוא חזקיהו‪ .‬בספר דבהי"ב )לב‪,‬ה( נאמר על חזקיהו בהקשר להכנות שעשה להגנת‬
‫ירושלים מפני צבא סנחריב מלך אשור‪ ,‬שצר על ערי יהודה‪ ,‬כי הוא בנה מגדלים‪,‬‬
‫"ולחוצה החומה אחרת" )ראה את הפיסוק על פי הטעמים(‪ .‬התרגום הארמי מבאר‪:‬‬

‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬

‫‪.26‬‬

‫בחומות העיר‪ .‬השליט הממלוכי אל מלכ אל מועט'ם )קרי‪ :‬מועזם( הרס את ביצורי העיר בשנת ‪,1219‬‬
‫לצורכי הגנה‪ .‬השיקום האחרון של החומות‪ ,‬כפי שהן נראות היום‪ ,‬נעשה בידי הסולטן העות'מני סולימן‪,‬‬
‫באמצע המאה הט"ז בתוואי החומות מימי הצלבנים והממלוכים‪ ,‬ועל כן אין ללמוד ממהלכן של החומות‬
‫בכאלף השנים האחרונות על מהלכן של החומות הקדומות מימי הבית הראשון והבית השני‪.‬‬
‫ראה‪ :‬י' צפריר‪ ,‬ציון ‪ -‬הגבעה הדרומית‪-‬מערבית ומקומה בהתפתחות העיר ירושלים בתקופה הביזנטית‪,‬‬
‫עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ה‪.‬‬
‫תוספתא‪ ,‬בבא בתרא א‪,‬ז; אבות דרבי נתן‪ ,‬נוסח א‪ ,‬לה; שמחות יד‪,‬י; ירושלמי‪ ,‬נזיר פ"ט ה"ג‪.‬‬
‫ראה רימ"ט‪ ,‬עיר הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ (3‬ח"ב עמ' עו‪-‬עט‪ ,‬שכתב‪" :‬שקשה לשער שהקבר הזה הנמצא‬
‫בהר ציון הריהו קבר דוד"‪ .‬המסורת על קבר דוד בהר ציון של היום היא בת כאלף שנים‪ ,‬ולא ידוע על‬
‫מסורת כלשהי שהראתה את קבר דוד שם עד למאה התשיעית‪ .‬מקורה של המסורת על קבר דוד בהר ציון‬
‫הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בטקסים שנערכו לזכרו של דוד‪ ,‬כמייסד העיר‪ ,‬בכנסייה שבהר ציון בתקופה הביזנטית ‪-‬‬
‫ראה‪ :‬א' לימור‪" ,‬קבר דוד בהר‪-‬ציון‪ :‬למקורותיה של מסורת"‪ ,‬יהודים שומרונים ונוצרים בארץ‪-‬ישראל‬
‫בתקופה הביזאנטית‪ ,‬בעריכת ד' יעקבי וי' צפריר‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.23-11‬‬
‫על הקדמת בניית החומה ראה ג' ברקאי‪" ,‬חומה נעלמה בירושלים של ימי בית ראשון"‪ ,‬חידושים בחקר‬
‫ירושלים ז )תשס"ב(‪ ,‬עמ' ‪.44-41‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪459‬‬

‫"ומן לברא דשורא שורא חורניתא"‪ ,‬וכן תרגם השבעים‪" :‬ומחוץ‪ ,‬חומה אחרת‪,‬‬
‫קדמית"‪ .‬כלומר‪ ,‬חזקיהו בנה חומה קדמית כדי להגן על העיר‪ .‬על כן יש לאתר חומה זו‬
‫סמוך לחומה קיימת‪ ,‬כדי שהתיאור של חומה קדמית יהלום אותה‪ .‬בנוסף לכך אורך‬
‫החומה צריך להיות כזה שניתן לבנותו בזמן הקצר שעמד לרשות חזקיהו‪ ,‬כאשר צבא‬
‫סנחריב כבר פלש ליהודה‪ ,‬ועל כן לא ניתן לייחס את "החומה ]ה[אחרת" לחומה‬
‫‪27‬‬
‫שהקיפה את העיר העליונה‪.‬‬
‫בנבואת ישעיהו‪ ,‬בפרק כב‪ ,‬מפורטים מעשים שנעשו להגנת ירושלים‪ ,‬ובפסוקים י‪-‬יא‬
‫ַתּתצו הבתים לבצר החומה‪ .‬ומקוָה‬
‫נזכרת בניית חומה‪" :‬ואת בתי ירושלם ספרתם ו ִ‬
‫הברכה הישנה‪ ."…‬חז"ל דרשו את האמור בפרק זה )"משא‬
‫החומותיִ ם למי ֵ‬
‫ַ‬
‫עשיתם בין‬
‫גיא חזיון"( על חורבן הבית הראשון‪ 28,‬וגם רש"י פירש את פסוק י' על ימי יהויקים‬
‫וצדקיהו‪ ,‬ולא על ימי חזקיהו‪ .‬אחרים פירשו את הפרק על הגנת ירושלים בימי חזקיהו‬
‫מפני צבא סנחריב‪ 29.‬בתוכחת הנביא נאמר כי הרסו בתים כדי להשתמש באבניהם‬
‫לביצור החומה‪ 30,‬ונזכר לראשונה הכינוי "בין החומותיים"‪ .‬החומה שבוצרה היא‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪" ,‬החומה ]ה[אחרת" שבנה חזקיהו‪ 31.‬לפי דברי הנביא החומה נבנתה באבנים‬
‫שנלקחו מבתי השכונה הסמוכה שנהרסו לצורך זה‪ ,‬ככל הנראה בשל החשש הכבד‬
‫מצבא סנחריב וקוצר הזמן שלא איפשר להביא אבנים מחוץ לעיר )סנחריב שהה בלכיש‬
‫שבשפלה‪ ,‬מרחק קצר מירושלים(‪" .‬החומה ]ה[אחרת" נבנתה סמוך לחומת העיר‪ ,‬ולכן‬
‫בדברי הנביא מכונה השטח שבין החומה הישנה לבין החומה החדשה בכינוי "בין‬
‫החומותייִ ם אשר על גן‬
‫ַ‬
‫החומותיים"‪ ,‬והשער שהיה בקרבת מקום נקרא "שער בין‬
‫המלך"‪ 32.‬גן המלך היה בדרום העיר וסמוך לחומה‪ ,‬ובספר נחמיה הוא נזכר יחד עם‬
‫השּׁ ַלח לגן המלך" )נחמיה ג‪,‬טו(‪,‬‬
‫בריכת השילוח הסמוכה לו‪…" :‬ואת חומת ברכת ֶ‬
‫והבריכה אף נקראת "בריכת המלך" )נחמיה ב‪,‬יד(‪ .‬הפסוק המעיד על קרבת המקום של‬
‫"שער בין החומותיים" אל גן המלך מעיד לכן על הימצאותו של אזור "בין החומותיים"‬
‫בדרום‪-‬מזרח העיר‪ ,‬ושם אפוא יש לאתר גם את מקומה של "החומה ]ה[אחרת"‪.‬‬

‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬

‫‪.31‬‬

‫‪.32‬‬

‫ראה עוד להלן‪ ,‬הע' ‪ ,31‬וראה גם‪ :‬א' גרוסברג‪" ,‬מתי נחצבה 'נקבת חזקיהו'‪ ,‬ומקומם של בין החומותיים‬
‫והמכתש"‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון ט )תש"ס(‪ ,‬עמ' ‪.74-63‬‬
‫תענית כט‪,‬א; איכה רבה‪ ,‬פתיחתא כד‪.‬‬
‫ראה את פירוש שד"ל‪ ,‬ואת פירושו של עמוס חכם‪ ,‬במהדורת דעת‪-‬מקרא‪ ,‬הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ד‪ .‬ראה בפירושו‪ ,‬שלפי לשונות הכתובים מסתבר שהמשא מכוון לימי פלישת סנחריב ליהודה‪.‬‬
‫ַתּתצו הבתים לבצר החומה"‪" :‬מלמד שהיו נותצין בתיהם‬
‫ראה גם איכה רבה פתיחתא כד‪ ,‬על פסוק י' ‪" -‬ו ִ‬
‫ומוסיפין על החומה"; ילקוט שמעוני‪ ,‬ישעיה כב‪ ,‬רמז תכא‪ .‬כך פירשו גם אברבנאל ושד"ל וראה עוד בהערה‬
‫הבאה‪ .‬אפשר שמהשימוש במילה "לבצר" ולא במילה "לבנות" ניתן ללמוד שבניית החומה החלה קודם‬
‫למסע סנחריב ליהודה ורק להשלמתה או לחיזוקה השתמשו באבנים שפורקו מבתי המגורים בשטח ש"בין‬
‫החומותיים" במקום להביא אבנים מחוץ לעיר‪.‬‬
‫על הקשר שבין הכינוי "בין החומותיים" בנבואת ישעיהו‪ ,‬המעיד על שתי חומות‪ ,‬לבין בניית "החומה‬
‫]ה[אחרת" ראה במפרשים לישעיהו‪ :‬אברבנאל‪ ,‬שד"ל‪ ,‬עמוס חכם במהדורת דעת‪-‬מקרא‪ ,‬הע' ‪ 10‬אות ד‪.‬‬
‫פשט הכתובים והממצא הארכיאולוגי סותרים את פירושו של נ' אביגד‪ ,‬שבעקבותיו הלכו חוקרים נוספים‪,‬‬
‫ולפיהם "החומה ]ה[אחרת" וכן דברי הנביא מוסבים על בנייתה של החומה שנמצאה ברובע היהודי‪,‬‬
‫שמכונה "החומה הרחבה"‪ ,‬אשר נבנתה על בתים שנהרסו ‪ -‬ראה בספרו העיר העליונה של ירושלים‪,‬‬
‫ירושלים תש"ם‪ ,‬עמ' ‪ .60 ,56-55‬תוכחת הנביא היא על חוסר ביטחון בקב"ה‪ ,‬ולא על נישול בעלי הבתים‬
‫שהחומה נבנתה על מקומם‪ ,‬וגם הזמן שעמד לרשותו של חזקיהו לא אפשר בנייה של חומה שתקיף את כל‬
‫הגבעה המערבית של העיר‪.‬‬
‫מל"ב כה‪,‬ד; ירמיה לט‪,‬ד; שם נב‪,‬ז ‪ -‬בריחת צדקיהו מהעיר‪.‬‬

‫‪460‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫איור ‪ :1‬ירושלים בסוף ימי בית ראשון‬
‫המקור‪ :‬הערך "ירושלים"‪" ,‬התקופות הקדומות וימי הבית הראשון"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬בעריכת א' שטרן‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .620‬מפת עיר דוד בסוף ימי בית ראשון ‪-‬‬
‫ע"פ ר' רייך‪ ,‬ג' אבני ות' וינטר‪ ,‬ירושלים ‪ -‬מדריך לגן הארכיאולוגי‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪461‬‬

‫בתחתית המדרון המזרחי של "עיר דוד" התגלתה חומה‪ ,‬שעוברת בתוואי שמחבר‬
‫את הקצה הדרומי של עיר דוד עם מעיין הגיחון‪ 33.‬מפלס החומה הוא בקירוב המפלס‬
‫של מעיין הגיחון‪ .‬החומה עוברת במרחק של כ‪ 40-35-‬מ' ממזרח לחומת העיר של ימי‬
‫הבית הראשון‪ ,‬ולצדה הפנימי של החומה צמודה "תעלת השילוח"‪ ,‬אשר הזרימה את מי‬
‫הגיחון אל בריכת אגירה בקצה העמק המרכזי של ירושלים‪ .‬החומה מתוארכת לסוף‬
‫המאה השמינית לפנה"ס‪ ,‬לימי חזקיהו‪ ,‬וסמוך לה ‪ -‬בינה לבין החומה המזרחית של‬
‫העיר ‪ -‬היתה שכונת מגורים שנהרסה באותה עת‪ 34.‬חומה זו‪ ,‬היא‪ ,‬ככל הנראה‪" ,‬החומה‬
‫]ה[אחרת" שבנה חזקיהו‪ ,‬ומטרתה היתה להגן על הספקת המים לעיר‪ ,‬שעברה ב"תעלת‬
‫השילוח"‪ .‬הרצועה שהתווספה לעיר כתוצאה מבנייתה של חומה זו‪ ,‬מבריכת השילוח‬
‫ועד הגיחון היא מקומה של "בין החומותיים"‪ ,‬ואפשר גם שמקום זה הוא שמכונה‬
‫בנבואת צפניה )א‪,‬יא( "המכתש" ‪ -‬בשל מקומו הנמוך‪ .‬הממצא של השכונה ההרוסה‬
‫הסמוכה לחומה מובן על פי דברי הנביא ישעיהו על הריסת הבתים לבניית החומה‪,‬‬
‫ואכן‪ ,‬החלק העליון של החומה בקטע שנחשף כ‪ 120-‬מ' מדרום לגיחון נבנה באבנים‬
‫קטנות ומקורן האפשרי יכול להיות בתי השכונה שנהרסו‪.‬‬
‫גם מנשה‪ ,‬בנו של חזקיהו‪ ,‬בנה חומה חיצונית לעיר‪" :‬ואחרי כן בנה חומה חיצונה‬
‫לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים" )דהי"ב לג‪,‬יד(‪ .‬היתה זו חומה חיצונית‬
‫ קדמית ‪ -‬לחומה שקדמה לה‪ ,‬מימי דוד ושלמה‪ .‬החומה החלה בגיחון והמשיכה לשער‬‫הדגים שבצפון העיר‪ 35.‬קרוב לוודאי שהחומה שבנה מנשה המשיכה את חומת חזקיהו‬
‫צפונה ועברה ממזרח להר הבית‪ ,‬ובכך המשיכה צפונה את "בין החומותיים"‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה העיר בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמדרש‬

‫יוסף בן מתתיהו משתמש בשמות חלקי העיר שרווחו בימי הבית השני ‪" -‬העיר‬
‫התחתונה" ו"העיר העליונה" ‪ -‬גם כאשר הוא מתייחס לירושלים של ימי הבית הראשון‪.‬‬
‫גם המדרש משתמש בכינויים דומים לאלו של יוסף בן מתתיהו לתיאור העיר בימי הבית‬
‫הראשון‪" :‬תחתונה" ‪" /‬העיר התחתונה" ‪" /‬ירושלים התחתונה"‪ ,‬ו"עליונה" ‪" /‬ירושלים‬
‫העליונה"‪ ,‬וגם תיאורו דומה לזה של יוסף בן מתתיהו‪.‬‬
‫לפי התיאור של יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמת היהודים )ה‪ ,‬ד א ]‪ ,([141-136‬את‬
‫העיר חצה לכל אורכה ‪ -‬מצפון לדרום ‪ -‬העמק המרכזי‪ ,‬שמכונה ביוונית עמק‬
‫הטירוֹפּוֹיוֹן‪ .‬עמק זה חילק את ירושלים לשני חלקים‪ :‬במזרח ‪" -‬העיר התחתונה" והר‬
‫ִ‬
‫הבית‪ ,‬ובמערב ‪" -‬העיר העליונה"‪ .‬עמק זה הוא הגיא היורד משער שכם‪ ,‬עובר בצד‬
‫הכותל המערבי )שפינתו הדרומית‪-‬מערבית "יושבת" על הגיא ואף עוברת לצדו השני(‬
‫וממשיך במקום שבו נמצא היום שער האשפות )אך במפלס נמוך הרבה יותר ממפלס‬
‫השער היום( עד השילוח ‪ -‬מוצא נקבת חזקיהו‪.‬‬
‫העיר התחתונה‪ ,‬שהיא הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של העיר‪ ,‬היתה בעלת מבנה צר‬
‫וקעור‪ ,‬ולפי התיאור של יוסף בן מתתיהו היא זהה עם הגבעה המכונה היום עיר דוד‪,‬‬
‫אשר נמצאת מחוץ לחומות העיר העתיקה של היום ומשתפלת מהר הבית דרומה עד‬
‫‪ .33‬ראה רייך ושוקרון‪" ,‬חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד"‪ ,‬קדמוניות לד‪) 122 ,‬תשס"ב(‪ ,‬עמ' ‪.87-78‬‬
‫‪ .34‬ההתיישבות באזור שבין החומות מתוארכת למאה ה‪ -8‬לפנה"ס‪ ,‬והיא פסקה בסוף אותה מאה ‪ -‬ימי‬
‫חזקיהו‪ .‬ראה‪ :‬י' שילה‪ ,‬חפירות עיר דוד א‪ – 1982-1978 ,‬דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪,‬‬
‫עמ' ו‪-‬ח‪ ,‬כב; א' דה‪-‬גרוט וד"צ אריאל‪" ,‬הישוב הישראלי מחוץ לחומות בעיר דוד"‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‬
‫ג )תשנ"ח(‪ ,‬עמ' ‪.12-9‬‬
‫‪ .35‬לפי נחמיה ג‪,‬ג; יב‪,‬לט‪.‬‬

‫‪462‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫למקום המוצא של נקבת חזקיהו‪ .‬תחומיה הם )ראה מפה(‪ :‬בצפון ‪ -‬כביש העופל העובר‬
‫משער האשפות לכיוון מזרח; במזרח ‪ -‬נחל קדרון; במערב ‪ -‬המשכו של הגיא המרכזי‬
‫)ממערב לכביש היורד ממגרש החניה שליד שער האשפות אל בריכת השילוח(‪ .‬בדרום‬
‫בבּ ְר ֶכּת ֶאל ַח ְמרה‪.‬‬
‫מסתיימת העיר התחתונה ִ‬
‫העיר העליונה‪ ,‬לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬היתה גדולה פי כמה וגבוהה בהרבה‬
‫מהעיר התחתונה‪ ,‬והיה ניתן לצפות ממנה גם על הנעשה במקדש‪ .‬לפי תיאורו כללה‬
‫העיר העליונה את הר ציון‪ ,‬הרובע היהודי והרובע הארמני של ימינו‪ .‬לעיר התחתונה היה‬
‫לפי יוסף בן מתתיהו שם נוסף ‪" -‬חקרא" ‪ -‬כשמה של המצודה הסלווקית‪ ,‬שנהרסה‬
‫בשנת ‪ 141‬לפנה"ס בידי שמעון החשמונאי‪ 36.‬שם אחר לעיר העליונה‪ ,‬לפי יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ ,‬היה "השוק העליון"‪ ,‬שנזכר גם במקורות חז"ל בהקשר לירושלים‪ 37.‬לדברי‬
‫יוסף בן מתתיהו כבר דוד קרא לעיר העליונה בשם "מצודה"‪) 38‬אך אין זו המצודה‬
‫שכבש דוד וקרא לה "מצודת דוד" ‪ -‬ראה להלן(‪ .‬יוסף בן מתתיהו מדגיש שלשתי הגבעות‬
‫היה ביצור טבעי על ידי עמקים עמוקים‪ ,‬וכוונתו לנחל קדרון ולגיא בן‪-‬הינום‪.‬‬
‫בשמות העיר התחתונה והעיר העליונה משתמש יוסף בן מתתיהו גם בקדמוניות‬
‫היהודים )ז‪ ,‬ג א‪-‬ב ]‪ ,([67-65 ,63-62‬כאשר הוא מתייחס לכיבוש העיר בידי דוד‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫העיר שכבש דוד )עיר היבוסי( היא העיר התחתונה‪ ,‬אחר כך הוא תפש גם את העיר‬
‫העליונה )כך ברוב כתבי היד(‪ ,‬וחיבר את העיר העליונה עם העיר התחתונה על ידי בניית‬
‫חומה שהקיפה את שני חלקי העיר‪.‬‬
‫המדרש משתמש בכינויים דומים ‪" -‬תחתונה" ‪" /‬העיר התחתונה" ‪" /‬ירושלים‬
‫התחתונה"‪ ,‬ו"עליונה" ‪" /‬ירושלים העליונה"‪ ,‬וגם בו נמסרים דברים דומים על כיבוש‬
‫ירושלים בידי דוד ובניית חומות לעיר‪ .‬המדרש עוסק גם בפסוקים על אי הורשת‬
‫היבוסים הסותרים זה את זה‪ .‬פעם נאמר על שבט בנימין שלא הוריש את היבוסי‬
‫)שופטים א‪,‬כא( ופעם נאמר כך על שבט יהודה )יהושע טו‪,‬סג(‪ ,‬אך גם נאמר ששבט‬
‫יהודה לכד את העיר ושרפה באש )שופטים א‪,‬ח(‪ .‬המדרש מסביר איזה חלק בירושלים‬
‫נפל בנחלה לשבט בנימין ואיזה לשבט יהודה ובכך הוא מסביר את הפסוקים הסותרים‪:‬‬
‫‪…‬אלא‪ ,‬בראשונה היתה ירושלים שתי עיירות‪ ,‬אחת עליונה ואחת תחתונה‪.‬‬
‫העליונה נפלה בגורל יהודה והתחתונה בגורל בנימין‪ …‬אבל ירושלים התחתונה‬
‫שהיתה בגורל בנימין‪ ,‬לא אבו בני בנימין להורישם‪ …‬וזו העיר התחתונה‪…‬‬
‫ועוד‪ ,‬זו היא שנלחם בה דוד‪ …‬וכשלכד אותה דוד התחיל לבנות ירושלים‬
‫העליונה ועשה חומה בהיקף וסיבב לעליונה ולתחתונה ונעשו שתיהן שם‬
‫האחד ירושלים‪ ,‬שנאמר‪" :‬ויבן העיר מסביב" וגו' )דבהי"א יא‪,‬ח(‪… .‬בירושלים‬
‫התחתונה שהיתה בגבול בנימין נבנה בית המקדש בימי שלמה‪) …‬מדרש‬
‫תדשא‪ ,‬כב ‪ -‬דברים‪ ,‬מהדורת א' עפשטיין‪ ,‬מקדמוניות היהודים‪ ,‬וינה תרמ"ז(‪.‬‬
‫המדרש מובן היטב כאשר אנו מתייחסים לכינויים שבהם הוא משתמש לתיאור‬
‫חלקיה של ירושלים באותו מובן שיוסף בן מתתיהו משתמש בכינויים העיר העליונה‬
‫והעיר התחתונה‪ .‬לפי המדרש‪ ,‬שבט בנימין נחל את הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של העיר‪,‬‬
‫המכונה היום עיר דוד‪ .‬זו היא עיר היבוסי‪ ,‬שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון‬
‫‪ .36‬ראה לעיל‪ ,‬סעיף ג‪ ,/1‬ובהע' ‪.17‬‬
‫‪ .37‬משנה‪ ,‬שקלים ח‪,‬א; תוספתא‪ ,‬חולין ג‪,‬ז; ספרא‪ ,‬שמיני‪ ,‬פ"ה ה"ד‪ ,‬בכ"י וטיקן מס' ‪.31‬‬
‫‪ .38‬כך תרגמו ש' חגי והתרגום לאנגלית של תאקרי )במהדורת ‪ .(The Loeb Classical Library, London‬לפי תרגום‬
‫י"נ שמחוני העיר העליונה נקראה בשם "מצודת דוד המלך"‪ ,‬אלא שהוא לא דייק לתרגם לפי המקור היווני‪.‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪463‬‬

‫ואותה כבש דוד‪ ,‬ושם אם כן נמצאת גם המצודה שכבש דוד ‪" -‬מצודת ציון היא עיר‬
‫דוד" )שמו"ב ה‪,‬ז; דהי"א יא‪,‬ז; וראה לעיל‪ ,‬סעיף ג‪ ,/1‬על הזיהוי מימי החשמונאים של‬
‫המצודה שכבש דוד בקרבת הר הבית(‪ .‬שבט יהודה נחל את הגבעה המערבית‪ ,‬שעליה‬
‫נמצאים היום הרובע היהודי‪ ,‬הרובע הארמני והר ציון‪ .‬בעמק המרכזי‪ ,‬המכונה אצל‬
‫הטירוֹפּוֹיוֹן"‪ ,‬עבר הגבול בין השבטים‪ ,‬והמשכו לפי חז"ל היה‬
‫יוסף בן מתתיהו "עמק ִ‬
‫בהר הבית ‪ -‬במזבח‪ 39.‬ירושלים של נחלת שבט יהודה היתה עיר פרוזה‪ ,‬עד שדוד הקיפה‬
‫בחומה‪ .‬היו אפוא שני חלקים בירושלים‪ ,‬אחד מוקף חומה מימות יהושע בן נון )העיר‬
‫‪40‬‬
‫התחתונה( ואחד שהוקף בחומה בימי דוד )העיר העליונה( ‪" -‬תרי ירושלים הוו"‪.‬‬
‫‪ .5‬מהלך החומות לפי יוסף בן מתתיהו‬

‫השלמה לתיאור ירושלים של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬שהובא בסעיף הקודם‪ ,‬הוא נותן‬
‫כאשר הוא מתאר את חומות העיר בימיו ומציין גם איזו חומה מימי הבית השני חופפת‬
‫את חומת העיר מימי הבית הראשון‪.‬‬
‫‪ 3‬חומות הגנו על ירושלים בשלהי ימי הבית השני‪ .‬הקדומה שבהן ‪ -‬החומה שהקיפה‬
‫את תחומי העיר של ימי הבית הראשון‪ .‬היא שוקמה פעמים אחדות בימי החשמונאים‪,‬‬
‫ויוסף בן מתתיהו מכנה אותה "החומה הראשונה"‪ .‬מצפון לה היו עוד שתי חומות‪ ,‬שנבנו‬
‫בימי הבית השני‪" :‬החומה השנייה" ו"החומה השלישית" )עליהן ראה בפרק ד(‪.‬‬
‫לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמת היהודים )ה‪ ,‬ד א‪-‬ב ]‪,([146-142 ,136‬‬
‫חומת העיר מימי דוד ושלמה חפפה את תוואי "החומה הראשונה" של ימי הבית השני‪,‬‬
‫שהקיפה את "העיר העליונה" ואת "העיר התחתונה"‪ .‬החומה החלה בכותל המערבי של‬
‫הר הבית‪ ,‬המשיכה מערבה בקו דרומי מעט מרחוב דוד של היום )העובר משער השלשלת‬
‫ועד לשער יפו ו"מגדל דוד"(‪ ,‬עד למגדל היפיקוֹס )ב"מצודה" שליד שער יפו(‪ ,‬וממנו פנתה‬
‫החומה דרומה‪ .‬היא הקיפה את כל הגבעה המערבית של העיר‪ ,‬שכללה גם את הר ציון של‬
‫היום‪ ,‬וירדה לבריכת השילוח‪ .‬מבריכת השילוח המשיכה החומה צפונה לאורך הגבעה‬
‫הדרומית‪-‬מזרחית של העיר‪ ,‬עד שהגיעה לסטיו המזרחי של הר הבית‪ .‬בסמוך‪ ,‬מעל עמק‬
‫הקדרון‪ ,‬חברה לה החומה השלישית‪ .‬בקטע המזרחי‪ ,‬בין בריכת השילוח ובין הר הבית‪,‬‬
‫עבר תוואי החומה מערבה מחומת העיר של ימי הבית הראשון וקרוב לראש המדרון‪.‬‬
‫שרידים רבים של "החומה הראשונה" התגלו בחפירות הארכאולוגיות‪ .‬החפירות‬
‫חשפו לא רק את החומה מימי הבית השני‪ ,‬אלא גם את החומה הקדומה יותר מימי‬
‫הבית הראשון‪ ,‬שמשולבת עם החומה של ימי הבית השני‪ .‬שרידים של החומה הצפונית‬
‫של ירושלים מימי הבית הראשון נמצאו ברחוב הגיא‪ ,‬ברובע היהודי )"המגדל‬
‫הישראלי"‪" ,‬החומה הרחבה" וב"קרדו"(‪ ,‬ואפשר שקטע קיר שנמצא בחפיר המזרחי של‬
‫המצודה‪ ,‬שליד שער יפו‪ ,‬הוא הקטע המערבי שלה‪ .‬שרידים נוספים של המשכה של‬
‫החומה‪ ,‬שהקיפה את הגבעה המערבית‪ ,‬נמצאו בהר ציון‪ .‬קטעים ארוכים יותר של‬
‫החומה )מעל מאה מטרים( נמצאו במדרון המזרחי של עיר דוד וגם סמוך למעיין הגיחון‪,‬‬
‫שם הושתתה החומה על חומה קדומה יותר‪ ,‬של העיר הכנענית והיבוסית‪ ,‬מימי האבות‪,‬‬
‫אותה כבש דוד‪ .‬חומה זו המשיכה לשמש להגנת העיר גם בימי דוד ושלמה ומלכים‬
‫נוספים‪ .‬ואולם‪ ,‬יוסף בן מתתיהו ואינו מציין כי במזרח עיר דוד היה מהלך החומה בימי‬
‫הבית הראשון שונה ממהלכה בימיו‪ .‬כפי שנראה להלן )בפרק ה(‪ ,‬בתוספתא נמסר שבימי‬
‫‪ .39‬אבות דרבי נתן‪ ,‬נוסח א‪ ,‬לה; יומא יב‪,‬א; מגילה כו‪,‬א‪.‬‬
‫‪ .40‬ערכין לב‪,‬ב‪ ,‬וראה צ"מ פיניליש‪ ,‬דרכה של תורה‪ ,‬וינה תרכ"א )]ירושלים תשכ"ה[(‪ ,‬עמ' ‪ ;166-165‬י"ז‬
‫הורוביץ‪ ,‬ירושלים בספרותנו )לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,(19‬נספח‪ ,‬עמ' ‪.548-546‬‬

‫‪464‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫הבית השני ידעו על חלקים שהיו כלולים בחומת העיר של ימי הבית הראשון‪ ,‬אף שהיו‬
‫מחוץ לחומות העיר של ימי הבית השני‪.‬‬

‫ד‪ .‬התרחבות העיר לצפון בימי הבית השני‬
‫שתי חומות נוספו לירושלים בצפון‪ ,‬מעבר לתחומיה בימי הבית הראשון‪" :‬החומה‬
‫השנייה"‪ ,‬שנבנתה בימי החשמונאים‪ ,‬ו"החומה השלישית"‪ ,‬שנבנתה בימי אגריפס‬
‫הראשון )‪ 44-41‬לספירה( והושלמה עם פרוץ המרד ברומאים )שנת ‪ .(66‬כינויי החומות‬
‫מתאימים לסדר בנייתן וגם למי שנמצא בתוך העיר‪ ,‬ואת תיאור מהלכן נותן יוסף בן‬
‫מתתיהו )מלחמת היהודים ה‪ ,‬ד ב ]‪ .([147-146‬הוא אינו מוסר כל פרטים על מהלכה של‬
‫"החומה השנייה"‪ ,‬למעט נקודת המוצא שלה מ"החומה הראשונה" וסיומה במצודת‬
‫אנטוניה‪ ,‬שהיתה בפינה הצפונית‪-‬מערבית של הר הבית‪ .‬פרט חשוב אחד הוא נותן‬
‫בכותבו על ההחלטה על מקום הפריצה של הרומאים לעיר ‪ -‬הקטע המערבי של החומה‬
‫עבר במקביל לחומה השלישית ובקו גובה מעט יותר גבוה )מלחמת היהודים ה‪ ,‬ו ב‬
‫]‪ .([259‬בדרך כלל מתווים את מהלך החומה ממזרח ל"בריכת המגדלים" )"בריכת‬
‫חזקיהו"( עם פנייה כלפי מזרח ואחר כך צפונה‪ ,‬כך שהמקום המקובל במסורת הנוצרית‬
‫כקבר ישו היה מחוץ לתחומי העיר‪ .‬לכמה מהדעות פנתה החומה מזרחה בכיוון‬
‫אנטוניה‪ ,‬ולדעות אחרות המשיכה החומה עד לשער שכם ושם פנתה דרומה לאנטוניה‪,‬‬
‫ככל הנראה על רכס הגבעה שממזרח לגיא המרכזי‪ .‬תוואי הקטע המערבי של החומה‬
‫לפי דעות אלו אינו נתמך בתיאורו של יוסף בן מתתיהו‪ .‬לפי תיאורו יש להתוות את‬
‫מהלך החומה בקטע המערבי שלה ממערב לבריכת המגדלים‪ ,‬על הרכס הפונה מערבה‬
‫ובמקביל לחומה השלישית‪ ,‬ולאחר מרחק לא ידוע פנתה החומה מזרחה והגיעה לשער‬
‫שכם של היום‪ 41.‬את "החומה השנייה" מזכיר יוסף בן מתתיהו גם בספרו קדמוניות‬
‫היהודים‪ ,‬בכותבו על כיבוש ירושלים בידי הורדוס )‪ 37‬לפנה"ס( )קדמוניות היהודים יד‪,‬‬
‫טז ב ]‪ ,([476‬ומכאן שהיא נבנתה קודם לכן ‪ -‬בימי החשמונאים‪.‬‬
‫על מהלכה של "החומה השלישית" יש לנו פרטים רבים יותר‪ .‬היא החלה במגדל‬
‫היפיקוֹס שבפינה הצפונית מערבית של "החומה הראשונה" )שער יפו של היום(‬
‫והסתיימה בחומה המזרחית של הר הבית‪ ,‬וסמוך לשם‪ ,‬ליד עמק הקדרון‪ ,‬היא התחברה‬
‫עם "החומה הראשונה"‪ .‬החומה הגיעה בצפון עד קרוב לקבר הלני המלכה )המכונה‬
‫היום "קברי המלכים"(‪ .‬שרידים של התוואי הצפוני של החומה באורך של כ‪ -700‬מ'‬
‫התגלו כ‪ 400-350-‬מ' מצפון לחומת העיר העתיקה‪ ,‬והם מאפשרים לשחזר חלק‬
‫ממהלכה‪ 42.‬החומה הקיפה את "העיר החדשה" של ירושלים‪ ,‬שנקראה בשם בית זֵיתא‬
‫) ֵבּיזֵיתא(‪ .‬יוסף בן מתתיהו מוסר גם על נסיבות בנייתה של החומה‪ .‬אגריפס הראשון‬
‫)‪ 44-41‬לספירה( החל לבנות את החומה לבקשת יושבי "העיר החדשה" כדי להגן עליה‬
‫)מלחמת היהודים ה‪ ,‬ד ב ]‪ ,([148‬אך השלמתה היתה רק עם פרוץ המרד ברומאים‬
‫)מלחמת היהודים ב‪ ,‬כב א ]‪.([648‬‬
‫‪ .41‬למהלך החומה על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו כנזכר כאן‪ ,‬ראה מ' הקר‪" ,‬כיצד גדלה ירושלים בתקופה‬
‫הישראלית"‪ ,‬יהודה וירושלים ‪ -‬הכינוס הארצי השנים עשר לידיעת הארץ‪ ,‬בעריכת י' אבירם‪ ,‬ירושלים‬
‫תשי"ז‪ ,‬מפה בעמ' ‪ ,177‬ועמ' ‪ .191-188‬ראה גם את פירוש אברבנאל לזכריה יד‪,‬ט‪ ,‬וכן ר' יהוסף שוורץ‪,‬‬
‫תבואות הארץ פ"ז; ציץ אליעזר חי"א סי' סו נוסחא ד‪ ,‬וחי"ג סי' כב‪.‬‬
‫‪ .42‬לפרטים על מהלך החומה והשרידים שהתגלו ממנה ראה באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬
‫)לעיל‪ ,‬הערת המבוא(‪ ,‬עמ' ‪ ,665-664‬וגם א"ל סוקניק ול"א מאיר‪ ,‬חפירות החומה השלישית של ירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬ירושלים תרצ"א‪ .‬רחוב החומה השלישית נמצא בתוואי החומה ‪ -‬הוא מחבר את רחוב שבטי ישראל‪,‬‬
‫מתחנת הדלק שבקרבת הצומת‪ ,‬עם רחוב מאה שערים ועם כביש מס' ‪ .1‬נחשף גם המשך החומה לכיוון מזרח‪.‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪465‬‬

‫איור ‪ :2‬ירושלים בסוף ימי בית שני‬
‫המקור‪ :‬הערך "ירושלים"‪" ,‬ימי הבית השני"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪,‬‬
‫בעריכת א' שטרן‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.634‬‬

‫‪466‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫במגילת תענית נזכרים שלושה ימים שנקבעו כימים טובים שאסורים בהספד‬
‫ובתענית‪ ,‬וקשורים לבניית חומות ירושלים‪ :‬יום ט"ז באדר‪ ,‬שבו החלו לבנות את‬
‫החומה‪ ,‬אך לא נאמר מתי היה הדבר )אין זו חומת נחמיה‪ ,‬שבנייתה הסתיימה בכ"ה‬
‫באלול לאחר ‪ 52‬ימים ]נחמיה ו‪,‬טו[‪ ,‬ובנייתה החלה אפוא בד' באב(; והימים ז' באייר‬
‫וד' באלול‪ ,‬שבהם היתה "חנוכת חומת ירושלים"‪ .‬בביאור למגילה לז' באייר נאמר‬
‫)בנוסח כ"י אוקספורד(‪" :‬ופעמיים באייר‪ :‬אחד כשעלו בני הגולה ואחד כש]פר[צוהו‬
‫מלכי יון וחזרו וגדרוהו‪ 43."…‬אחד משני התאריכים האחרונים מכוון אפוא לימי‬
‫נחמיה‪" – 44‬כשעלו בני הגולה" ‪ -‬ומשנהו לימי החשמונאים‪ ,‬ועל כן נראה שהכוונה‬
‫לחנוכת "החומה השנייה"‪.‬‬

‫ה‪" .‬שתי בצעין היה בירושלם"‬
‫התוספתא‪ ,‬מביאה את ההלכה )שמופיעה גם במשנה‪ ,‬שבועות ב‪,‬ב(‪ ,‬על טקס הקידוש‬
‫של שטח שנוסף לעיר‪ .‬אחריה מובאים דברי אבא שאול על "שתי בצעין" שהיו בירושלים‬
‫וקודשו בקדושת העיר‪ ,‬ועל נוהגיהם של חברים ושל עמי הארץ בנוגע לאכילת קדשים‬
‫קלים ומעשר שני במקומות אלו‪.‬‬
‫אבא שאול אומר‪ :‬שתי בצעין היה בירושלם‪ :‬התחתונה והעליונה‪ .‬התחתונה‬
‫נתקדשה בכל אילו‪ ,‬והעליונה לא קדשוה‪ ,‬אלא כשעלו בני הגולה‪ ,‬שלא במלך‪,‬‬
‫שלא באורים‪ ,‬שלא בתומים‪.‬‬
‫התחתונה שהיתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים‬
‫]בבבלי‪ :‬אבל לא מעשר שני[‪ .‬וחברים‪ :‬קדשים קלים אבל לא מעשר שיני ]בבבלי‪:‬‬
‫וחברים אוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני[‪.‬‬

‫והעליונה שלא היתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים‬
‫אבל לא מעשר שיני‪ ,‬וחבירים ]בבבלי‪ :‬אין אוכלין שם[ לא קדשים קלים ולא‬
‫מעשר שיני‪ .‬ומפני מה לא קידשוה? מפני שתורפה של ירושלם משם ונוחה‬
‫‪45‬‬
‫ליכבש משם‪) .‬תוספתא‪ ,‬סנהדרין ג‪,‬ב ]מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬ג‪,‬ד‪ ,‬עמ' ‪([418‬‬
‫שתי ה"בצעין" שהיו בירושלים הן שתי תוספות לעיר שגם הוקפו בחומה‪ 46,‬והן‬
‫‪47‬‬
‫מכונות בתוספתא "תחתונה" ו"עליונה"‪" .‬התחתונה" היא מימי הבית הראשון‪,‬‬
‫ו"העליונה" היא מימי הבית השני ‪" -‬כשעלו בני הגולה"‪ .‬מכיון שרק בימי הבית הראשון‬
‫התקיימו כל התנאים הנדרשים לקידוש העיר היתה קדושת "התחתונה" "גמורה" ‪-‬‬
‫מוחלטת ‪ -‬והיה ניתן לאכול בה "קדשים קלים" ומעשר שני אך לא ב"עליונה"‪ .‬כך נהגו‬
‫"חברים"‪" .‬עמי הארץ"‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אכלו קרבנות גם ב"עליונה"‪ ,‬ואילו מעשר שני הם‬
‫אכלו‪ ,‬לפי גרסת רש"י‪ ,‬רק בחלק הקדום של העיר התחתונה ולא בחלק שנוסף לה‪ ,‬בעוד‬

‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬

‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬

‫ראה ו' נעם‪ ,‬מגילת תענית ‪ -‬הנוסחים‪ ,‬פשרם‪ ,‬תולדותיהם‪ ,‬בצירוף מהדורה ביקורתית‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪.‬‬
‫אף שבניית החומה הסתיימה בד' באלול‪ ,‬חנוכת החומה נערכה רק לאחר הצבת דלתות בשערים ‪ -‬ראה‬
‫נחמיה ו‪,‬א; ז‪,‬א‪ .‬התאריך אינו נזכר‪.‬‬
‫לתוספתא גרסאות שונות במקבילות‪ :‬ירושלמי‪ ,‬סנהדרין פ"א ה"ה‪ ,‬בבלי‪ ,‬שבועות טז‪,‬א‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬ד'‬
‫באלול )בנוסח הכלאיים(‪ .‬גרסת הבבלי בדפוסים היא לפי גרסת התוספתא שבפירוש רש"י בשבועות‪ ,‬וראה‬
‫עוד להלן‪ ,‬הע' ‪.48‬‬
‫ראה רש"י‪ ,‬שבועות טז‪,‬א ד"ה תחתונה נתקדשה בכל אלו‪" :‬שמימי בית ראשון הכניסוה וחיברוה לעיר על‬
‫ידי חומה אחרת"; וד"ה אלא בעולי גולה‪" :‬שהוסיפו על העיר ובנו היקף חומה אחרת לחוץ"‪.‬‬
‫רש"י‪ ,‬שבועות טז‪,‬א ד"ה תחתונה נתקדש בכל אלו ‪ -‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪467‬‬

‫שלפי גירסת כ"י וינה‪ ,‬הדפוס והירושלמי‪ ,‬לגבי אכילת מעשר שני הם נהגו כחכמים‬
‫‪48‬‬
‫ואכלו אותו ב"תחתונה"‪.‬‬
‫את המילה "בצעין" שבתוספתא יש שפירשו מלשון "בצעי מים" ‪ -‬מקום מים‬
‫עומדים שאינם עמוקים‪ 49.‬ואולם‪ ,‬קשה להלום הסבר זה בהקשר לירושלים שבה אין‬
‫מקווי מים טבעיים‪ ,‬ולכן פירשו אחרים את ה"בצעין" כחלקים של העיר‪ 50.‬גרסת הבבלי‬
‫)שבועות טז‪,‬א( היא‪" :‬שני בצעין היו בהר המשחה"‪ .‬כלומר‪ ,‬בהר הזיתים‪ ,‬וכך נקטו‬
‫כמה מפרשים שכתבו על מקום ה"בצעין" בהר הזיתים‪ 51.‬ואולם‪ ,‬נחל קדרון היה גבול‬
‫העיר הן בימי הבית הראשון‪ 52‬והן בימי הבית השני‪ 53,‬והר הזיתים‪ ,‬שנמצא מעבר לו‪,‬‬
‫יוחד לקבורת מתים בשתי תקופות אלו‪ ,‬ולכן לא היה אף פעם חלק מהעיר אלא מחוץ‬
‫לה‪ 54.‬שריפת פרה אדומה חייבת להיעשות מחוץ לעיר והיא נשרפה בהר הזיתים‪ 55,‬ואם‬
‫כן גם מקום שריפתה לא יכול היה להיות חלק מירושלים‪ .‬מקומו של הר הזיתים גם‬
‫אינו מתאים לכינוי "תורפה של ירושלים" שניתן בתוספתא לחלק "העליונה"‪ .‬כינוי זה‬
‫מתאים לאזור שמצפון להר הבית ולעיר‪ ,‬שממנו אכן הותקפה ונכבשה העיר מספר‬
‫פעמים בימי הבית השני‪ 56,‬בעוד שהר הזיתים שימש רק להתארגנות צבאית של הלגיון‬
‫העשירי במלחמת החורבן‪ .‬מסיבות אלו נראתה למשיגים גרסת התוספתא ‪" -‬שתי בצעין‬
‫היה בירושלם" ‪ -‬כגרסה הנכונה‪.‬‬
‫לאלו מקומות בירושלים מכוונים אם כן דברי התוספתא? היו שאיתרו את‬
‫ה"תחתונה"‪ ,‬שכאמור נוספה לעיר בימי הבית הראשון‪ ,‬בחלק הצפוני של ירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬בתחומי ה"חומה השנייה" של ימי הבית השני‪ ,‬ואת "העליונה" הם איתרו‬

‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬

‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬

‫‪.54‬‬

‫‪.55‬‬
‫‪.56‬‬

‫ראה רש"י‪ ,‬שבועות טז‪,‬א‪ ,‬ד"ה אלא בעולי גולה‪ .‬הגרסה שהיתה לפני ר"י מגאש היא כגרסת כ"י וינה‬
‫בתוספתא והירושלמי ‪ -‬ראה חידושיו למסכת שבועות טז‪,‬א‪.‬‬
‫ראה רש"י‪ ,‬שבועות טז‪,‬א; מוסף הערוך; ערוך השלם ובמילונים של יסטרוב ובן יהודה‪ .‬וכך משתמע מגרסת‬
‫הירושלמי "שתי בצים" ) ִבּ ִצים(‪ ,‬שהיא צורת הרבים של ִבּ ָצּה‪.‬‬
‫ראה‪ :‬ח' הירשנזון‪" ,‬שמות בארץ"‪ ,‬ירושלים )מאסף ספרותי(‪ ,‬י' )תרע"ד(‪ ,‬עמ' ‪ ;200‬ש' קליין‪ ,‬ארץ יהודה‪,‬‬
‫ירושלים תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,12‬וראה שם בהע' ‪ ,16‬כי בצעה היא חתיכה ‪ -‬מקום בו הקרקע מבותרת או שקועה‪.‬‬
‫ראה גם עיר הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ (3‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מו; ב"צ לוריא‪ ,‬פרקי ירושלים ‪ -‬מחקרים‬
‫בקדמוניות ירושלים ויושביה‪ ,‬ירושלים תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬
‫ראה שו"ת המהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לז‪ ,‬שכתב על קבר חולדה בהר הזיתים )ראה גם דרך הקדש לרב חיים‬
‫אלפנדרי‪ ,‬ד רע"ג‪ ,‬שמביא את המהרי"ט(; בני אשר לרב י' גולדמן‪ ,‬פרק א‪.‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הע' ‪.21‬‬
‫ראה לדוגמא את התיאור של יוסף בן מתתיהו על חניית הצבא הרומי )הלגיון ה‪ (10-‬בהר הזיתים ‪" -‬במרחק‬
‫של ששה איצטדיות ]=סטדיות‪ ,‬כ‪ 1.1-‬ק"מ[ מירושלים בהר הנקרא הר הזיתים השוכן מול העיר במזרח‪,‬‬
‫והוא נפרד ממנה על ידי בקעה עמוקה הנקראת קדרון" )מלחמת היהודים ה‪ ,‬ב ג ]‪.([70‬‬
‫ראה זכריה יד‪,‬ד‪" :‬הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מול ירושלים‪ ,‬במזרח‪ ,‬ולא בתוך העיר‪,‬‬
‫וכך גם ביחזקאל יא‪,‬ג‪" :‬ההר אשר מקדם לעיר"‪ .‬גם יוסף בן מתתיהו כותב כמה פעמים על הר הזיתים‬
‫שמחוץ לעיר‪ .‬לדוגמא‪" :‬ההר הקרוי הר הזיתים והשוכן מול העיר במרחק חמישה ריס ]=סטדיות‪ ,‬כ‪-900‬‬
‫מ'[" )קדמוניות היהודים‪ ,‬כ‪ ,‬ח ו ]‪ .([169‬במובאה שבהערה הקודמת הוא כותב במפורש כי נחל קדרון מפריד‬
‫בין העיר ובין הר הזיתים‪ .‬ראה עוד ח' הירשנזון )לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,(50‬שכתב כי לא היה מי שהעיר על היתר‬
‫הקבורה היום בהר הזיתים‪ ,‬וראה פאת השלחן בהל' ארץ ישראל סי' ג בבית‪-‬ישראל ס"ק כג‪ ,‬ששאל על פי‬
‫המהרי"ט כיצד קוברים היום בהר הזיתים‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬ו ועוד‪.‬‬
‫העירו על כך הירשנזון )לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,(50‬עמ' ‪ ,196‬ורימ"ט‪ ,‬עיר הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ (3‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מה‪-‬מו‪.‬‬

‫‪468‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫בתחומי "החומה השלישית"‪ ,‬מצפון לעיר העתיקה של היום‪ 57.‬ואולם‪ ,‬הכינויים‬
‫‪58‬‬
‫"תחתונה" ו"עליונה" מרמזים שהם מתייחסים לשני מקומות‪ ,‬שהאחד נמוך ממשנהו‪.‬‬
‫הם גם מעידים על קשר אפשרי עם ה"עיר עליונה" וה"עיר תחתונה" של ימי הבית השני‪.‬‬
‫נראה לכן שמקומה של ה"תחתונה" היה ליד ה"עיר התחתונה" של ימי הבית השני‬
‫ומקומה של ה"עליונה" היה ליד "העיר העליונה" של ימי הבית השני‪.‬‬
‫ה"תחתונה" בהקשר של התוספתא היא על כן מקום שנוסף לעיר דוד של ימי הבית‬
‫הראשון‪ .‬נראה לכן כי "התחתונה" היא כינויו של המדרון המזרחי של עיר דוד‪ ,‬שהיה‬
‫בימי הבית השני מחוץ לחומות העיר‪ ,‬וכי כינוי זה מתייחס גם לשכונת המגורים שהיתה‬
‫ממזרח להר הבית ולפנים ל"חומה הראשונה"‪ 59.‬חלקו התחתון של המדרון הוא‪ ,‬קרוב‬
‫לוודאי‪ ,‬המקום שמכונה במקרא "בין החומותיים"‪ ,‬שנוסף לעיר בימי חזקיהו ומנשה‪.‬‬
‫הוא נמצא בין חומת העיר הכנענית והישראלית לבין החומות שנבנו ממזרח לה‪ :‬החומה‬
‫שבנה חזקיהו מהקצה הדרומי של העיר ועד מעיין הגיחון‪ 60,‬שהיתה גלויה במרבית ימי‬
‫הבית השני‪ 61,‬והחומה שבנה מנשה מהגיחון צפונה‪ ,‬שעברה ממזרח להר הבית‪ .‬חלקו‬
‫העליון של המדרון ‪ -‬בין חומת העיר הכנענית והישראלית לבין "החומה הראשונה"‪,‬‬
‫שעברה ממערב לה וקרוב לראש המדרון ‪ -‬היה בתוך חומות העיר בכל ימי הבית הראשון‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בימי הבית השני ייחסו את בניית "החומה הראשונה" לדוד ולשלמה‪ ,‬ומסתבר על‬
‫כן שבימי הבית השני התייחסו לכל המדרון המזרחי של עיר דוד כאל שטח שנוסף לעיר‬
‫במהלך ימי הבית הראשון וקודש‪ ,‬ועל כן אכלו בכל השטח הזה קדשים קלים ומעשר שני‪.‬‬
‫ה"עליונה" נוספה לעיר בימי הבית השני‪ ,‬ולכן לא היתה קדושה‪ .‬לפי התוספתא‪,‬‬
‫המועד שבו נוספה ה"עליונה" היה "כשעלו מן הגולה" ולכאורה הכוונה לימי שיבת ציון‪.‬‬
‫ואולם בימי עזרא ונחמיה אמנם שיקמו את חומות ירושלים וחנכו אותן‪ ,‬אך אז לא‬
‫הורחבה העיר‪ 62,‬ולכן אין זו התוספת לעיר מימי הבית השני שאליה מתייחסת התוספתא‪.‬‬
‫‪.57‬‬

‫‪.58‬‬
‫‪.59‬‬

‫‪.60‬‬
‫‪.61‬‬

‫‪.62‬‬

‫ראה תבואות הארץ לר' יהוסף שוורץ‪ ,‬פ"ז; הורוביץ‪ ,‬ירושלים בספרותנו )לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,19‬עמ' ‪,(101-100‬‬
‫ולשיטתו השטח שהקיפה החומה השנייה נוסף עוד בימי הבית הראשון‪ ,‬וכך כתב רימ"ט‪ ,‬עיר הקדש‬
‫והמקדש )לעיל הע' ‪ ,(3‬ח"ב פ"ה‪ ,‬וראה גם ח' הירשנזון )לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,(50‬עמ' ‪ .199-193‬ראה עוד בציץ אליעזר‪,‬‬
‫חי"א סי' סו נוסחא ד‪ ,‬וחי"ג סי' כב‪ ,‬שמביא את האברבנאל ואת ר' יהוסף שוורץ והורוביץ‪ ,‬שנזכרו לעיל‪.‬‬
‫ראה רש"י‪ ,‬שבועות טז‪,‬א‪ ,‬ד"ה תחתונה ועליונה‪" :‬בשיפוע ההר היו ואחת למעלה בגבהו ואחת בשפולו"‪.‬‬
‫על שכונה זו ראה שוקרון ורייך‪" ,‬האזור שממזרח להר הבית‪ …‬לאור חפירות ‪ ,"1998-1995‬חידושים בחקר‬
‫ירושלים ה )תש"ס(‪ ,‬עמ' ‪ .116-113‬החופרים שיערו שהחומה עברה ממזרח לשכונה‪ ,‬בתחתית המדרון המערבי‬
‫של נחל קדרון‪ .‬כך מתקבל גם מדברי יוסף בן מתתיהו במלחמת היהודים ה‪ ,‬ד ב ]‪ ,[147‬על מקום המפגש של‬
‫החומה השלישית עם החומה הראשונה "שהיתה מסתיימת בעמק קדרון"‪.‬‬
‫ראה גם בספר עיר הקדש והמקדש לרי"מ טוקצינסקי‪ ,‬ח"ב פ"ה‪ ,‬עמ' מח‪ ,‬אשר שיער כי "התחתונה" נוספה‬
‫לעיר בימי חזקיהו והיא קשורה ל"חומה האחרת"‪ ,‬אלא שהוא שיער שמקומה היה בצפון העיר‪.‬‬
‫סירי בישול תמימים נמצאו בכמה מקומות לאורך צדה המזרחי של החומה‪ ,‬משלהי המאה השנייה לפנה"ס‬
‫ומהמאה הראשונה לפנה"ס‪ ,‬ופניה המזרחיים של החומה מדרום לגיחון נמצאו מכוסים בשפכים עם חרסים‬
‫מהמאה הראשונה לספירה ‪ -‬ראה לעיל‪ ,‬הע' ‪ 33‬את מאמרם של רייך ושוקרון‪ ,‬וכן‪ :‬ר' רייך וא' שוקרון‪,‬‬
‫"ירושלים‪ ,‬מעיין הגיחון"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות קט )תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪ .118-116‬בחפירות הארכאולוגיות ממזרח‬
‫לחומת העיר של ימי הבית הראשון נמצאו שרידי קירות תמך וטרסות מימי הבית השני ‪ -‬ראה י' שילה‪ ,‬חפירות‬
‫עיר דוד א‪ – 1982-1978 ,‬דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט )שטחים ‪.(E2 ,D2 ,D1‬‬
‫ראה את התיאור של הסיור הלילי של נחמיה לאורך החומות‪" :‬ואהי שובר בחומות ירושלם אשר הם‬
‫פרוצים ושעריה אוכלו באש" )נחמיה ב‪,‬יג(‪ ,‬וכאשר נבנתה החומה נאמר )שם ד‪,‬א(‪" :‬כי החלו הפרצים‬
‫להסתם"; שם ו‪,‬א‪" :‬ולא נותר בה ָפּרץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬שוקמה החומה הפרוצה מימי בית ראשון ולא נבנתה חומה‬
‫ִ‬
‫חדשה‪ .‬מעידים על כך גם שמות השערים בחומה והתיאור המפורט של קטעי החומה ששוקמו‪ .‬הפסוקים‬
‫שלעיל )בנוסף לנימוקים אחרים( גם שוללים את הדעה‪ ,‬שמקובלת על מקצת מהחוקרים‪ ,‬הסוברים שבימי‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪469‬‬

‫בפרק הקודם הובא הביאור למגילת תענית‪ ,‬שלפיו בימי החשמונאים ערכו טקס לחנוכת‬
‫החומה‪ ,‬וטקס זה יכול להיות טקס חנוכתה של "החומה השנייה"‪ ,‬שנבנתה באותם ימים‪.‬‬
‫נראה על כן שדברי התוספתא על "העליונה" מכוונים לשטח שהוקף ב"החומה השנייה"‪.‬‬
‫שטח זה אכן סמוך לעיר העליונה של ימי הבית השני‪ ,‬וגם הנימוק הביטחוני שניתן‬
‫בתוספתא לבניית חומה ל"עליונה" ‪" -‬שתורפה של ירושלם משם ונוחה ליכבש משם" ‪-‬‬
‫מתקשר לצפון העיר‪ ,‬שמשם הותקפה העיר מספר פעמים בימי הבית השני‪.‬‬

‫ו‪ .‬בית פאגי ‪ -‬התוספת "התחתונה" לעיר‬
‫מקום בשם בית ַפּגֵּי‪ ,‬שהיה מחוץ לירושלים אך בקרבתה‪ ,‬נזכר במקורות תנאיים‬
‫העוסקים בהלכה המחייבת את עולי הרגל שהביאו את קרבנם ללון בתוך העיר ולא‬
‫‪63‬‬
‫מחוץ לה‪ ,‬ובאלו העוסקים בהלכות הכנת שתי הלחם ולחם הפנים‪.‬‬
‫בתלמוד הבבלי נזכר מקום בשם בית פאגֵי )הכתיב כמעט תמיד פאגי‪ ,‬ולעתים פגי(‪,‬‬
‫בקשר לכמה נושאים‪ ,‬שהמשותף להם בהקשר שבו נזכר בית פאגי הוא שעליהם‬
‫להיעשות בתוך תחומי העיר המקודשים‪ .‬כלומר‪ ,‬בתוך חומות העיר של ימי הבית‬
‫הראשון‪ ,‬ואם כן בית פאגי של התלמוד הבבלי נמצא שם‪ .‬להלן מובאים הנושאים שבהם‬
‫נזכר בית פאגי ופירוש רש"י במקומות אלו‪:‬‬
‫אכילת קרבן פסח )פסחים צא‪,‬א‪ ,‬וראה משנה ח‪,‬ו(‪ .‬רש"י בד"ה בית פאגי‪" :‬מקום‬
‫חיצון בירושלים"‪ ,‬ובד"ה דמעיילי ליה‪…" :‬דהא לפנים מירושלים הוא"‪.‬‬
‫מעשר שני )בבא מציעא צ‪,‬א(‪ .‬רש"י בד"ה בית פאגי‪" :‬היקף חיצון של ירושלים‪,‬‬
‫שהוסיפו עליו‪ ,‬קרוי בית פאגי"‪.‬‬
‫לחמי תודה‪ .‬ראה משנה‪ ,‬זבחים ה‪,‬ו; מנחות ז‪,‬ג; וספרי זוטא ו‪,‬יג‪ ,‬שמביא את בית‬
‫פגי כדוגמא למקום שנמצא מחוץ לירושלים‪ .‬כך משתמע גם מהתוספתא מנחות ח‪,‬י‪,‬‬
‫והשווה עם הירושלמי יומא פ"ו ה"ו‪ ,‬בדברי רבי יוחנן‪" :‬חוץ לחומת ירושלם"‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬לפי רבי יוחנן בבבלי‪ ,‬מנחות עח‪,‬ב; פסחים סג‪,‬ב; בית פאגי נמצא בתוך תחומי‬
‫ירושלים או אף בהר הבית‪ .‬בית פאגי היה אם כן בתוך חומות ירושלים‪ ,‬ומחוץ לו הוא‬
‫מחוץ לירושלים‪ ,‬וכך פירש רש"י במנחות עח‪,‬ב )בכתב יד‪ ,‬שנדפס בש"ס( בד"ה חוץ‬
‫לחומת בית פאגי‪" :‬חוץ לחומת החיצונה בירושלים"‪ 64.‬ראה גם רש"י בפסחים סג‪,‬ב‪,‬‬
‫ד"ה בית פאגי‪" :‬היינו מקום חיצון שבירושלים‪ ,‬התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ‬
‫לירושלים הוא ואינו מקום אכילת קודשים קלים ואם יצאו שם נפסלין"; וברש"י‬
‫מנחות צה‪,‬ב )על המשנה יא‪,‬ב( בד"ה וכשרות בבית פגי‪" :‬בכל ירושלים"‪ ,‬והשווה עם‬
‫דברי רש"י שם סג‪,‬א‪ ,‬ד"ה כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי‪.‬‬
‫זקן ממרא )סוטה מה‪,‬ב‪ ,‬סנהדרין יד‪,‬ב(‪ .‬ראה את פירוש רבנו חננאל בסנהדרין‪" :‬מקום‬
‫נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים"‪ .‬רבנו חננאל פירש אפוא את בית פגי כפי שמשתמע‬
‫נחמיה הצטמצה העיר רק לגבעת "עיר דוד" ‪ -‬ראה‪ :‬ח' אשל‪ ,‬ירושלים בימי שלטון פרס‪ :‬מתאר העיר והרקע‬
‫ההיסטורי"‪ ,‬ספר ירושלים ‪ -‬תקופת המקרא‪ ,‬בעריכת ש' אחיטוב וע' מזר‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.343-327‬‬
‫‪ .63‬ראה‪ :‬ספרי במדבר‪ ,‬פיסקא קנא‪" :‬הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלם‪ ,‬שומע אני יאכלם בירושלם וילך‬
‫וילן בבית פגי? תלמוד לומר‪ ;"…‬מדרש תנאים לדברים טז‪,‬ח )=מדרש הגדול‪ ,‬שם(; תוספתא‪ ,‬פסחים ח‪,‬ד‬
‫)לגבי פסח שני(‪…" :‬נכנס ושוחט את פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו בבית פגי"; משנה‪ ,‬מנחות יא‪,‬ב;‬
‫ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרק יח י; תוספתא‪ ,‬מנחות יא‪,‬א‪ .‬ראה גם את פירוש רבנו חננאל‪ ,‬סנהדרין יד‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .64‬ראה הגהות רע"א ובסנהדרין יד‪,‬ב‪ ,‬אך ראה בשיטה מקובצת בתחילת פרק שביעי במנחות‪ ,‬שהפירוש הנדפס‬
‫אינו של רש"י והוא מביא את פירוש רש"י בכתב יד שנדפס בש"ס‪.‬‬

‫‪470‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫מהמקורות התנאיים‪ .‬ואולם‪ ,‬לפי הברייתא שם מדובר בתוספת לעיר‪ ,‬וראה את פירוש‬
‫רש"י בסנהדרין בד"ה בית פגי‪" :‬מקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים לכל דבריו"‪,‬‬
‫ובסוטה‪ ,‬בד"ה אבי פאגי‪" :‬כל שהוא בתוך היקף החיצון של ירושלים קרוי בי פאגי"‪.‬‬
‫לפי פירוש רש"י בכל המקורות שלעיל‪ ,‬בית פאגי נמצא בתוך ירושלים אך סמוך‬
‫לחומה החיצונית של העיר‪ .‬ראה גם את פירושו בבבא מציעא צ‪,‬א‪ ,‬בד"ה בית פאגי‪:‬‬
‫"‪…‬ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר‪ ,‬שונגל"א בלע"ז )=רסן של בהמה(‪ ,‬כדאמרינן‬
‫פרק קמא )ט‪,‬א( זה קנה חמור ובית פגיה"‪ .‬בסוטה מה‪,‬א‪ ,‬פירש רש"י בד"ה אבי פאגי‪:‬‬
‫"ולי נראה שהוא לשון חבישה כמו שקורין ציגל"א של עיר )=איזור‪ ,‬חומה המקיפה את‬
‫העיר(‪ ,‬כמו חמור ובית פאגי )בבא מציעא ט‪,‬א( בשטדידור"א )=אפסר של בהמה( בית‬
‫ראש של אפסר קורין כן‪ ".‬כלומר‪ ,‬בית פאגי הוא מקום שצורף לעיר כדי לשפר את‬
‫האחיזה בה ואת ביטחונה‪ ,‬הוא נראה כרצועה שצמודה לחומת העיר אך גם הוקף‬
‫בחומה משלו‪ ,‬שכן ללא זאת לא היה ניתן לאכול במקום זה קדשים קלים‪ .‬שם המקום‬
‫‪65‬‬
‫לפי פירוש רש"י קשור אפוא למקומה ולצורתה של התוספת לעיר‪.‬‬
‫בפרק ה הובאה התוספתא סנהדרין ג‪,‬ב‪ ,‬ובה דברי אבא שאול על שתי ההרחבות של‬
‫ירושלים ‪" -‬שתי בצעין"‪ .‬רק התוספת לעיר מימי בית ראשון קודשה והיא מכונה‬
‫בתוספתא "התחתונה"‪ .‬מסתברת אפוא הדעה שבית פאגי זהה עם התוספת‬
‫"התחתונה"‪ 66.‬תוספת זו‪ ,‬כפי שהוסבר בפרק ה‪ ,‬החלה בדרום עיר דוד‪ ,‬מבריכת השילוח‬
‫ועד הגיחון )בימי חזקיהו‪ ,‬ושם הוא מקום "בין החומותיים"(‪ ,‬וקרוב לוודאי שהמשיכה‬
‫צפונה בעקבות החומה שבנה מנשה‪ .‬בקטע הצפוני של התוספת לעיר היא היתה ממזרח‬
‫להר הבית ‪ -‬בין חומת מנשה לבין הר הבית‪ 67.‬מקום זה היה אפוא גם מחוץ לעזרה וגם‬
‫מחוץ להר הבית‪ ,‬אך בתוך התחום המקודש של העיר‪ .‬בית פאגי זה‪ ,‬בהקשרים שבהם‬
‫הוא מובא בתלמוד הבבלי‪ ,‬אינו זהה עם היישוב בית פגי שנזכר במקורות התנאיים‬
‫‪68‬‬
‫כישוב שנמצא מחוץ לירושלים‪ ,‬ושמקומו היה בהר הזיתים‪ ,‬ואלו שני מקומות שונים‪.‬‬
‫מקומו של בית פאגי היה אם כן במורד המזרחי של "עיר דוד"‪ ,‬ברצועה שהיתה‬
‫ממזרח לחומת העיר של ימי הבית השני וגבלה בחומה שבנה חזקיהו למרגלות עיר דוד‪,‬‬
‫מדרום העיר ועד הגיחון‪ ,‬והמשיכה צפונה וכללה את השכונה שהיתה ממזרח להר הבית‪.‬‬

‫‪.65‬‬
‫‪.66‬‬

‫‪.67‬‬

‫‪.68‬‬

‫הסברים אחרים לשם בית פאגי ראה בערך "בית פאגי"‪ ,‬האנציקלופדיה התלמודית‪ ,‬ג‪.‬‬
‫תשובות המהרי"ט ח"ב אה"ע‪ ,‬סימן יב; בני אשר לרב י' גולדמן‪ ,‬עמ' ה‪ .‬ראה עוד בדרך הקדש לרב חיים‬
‫אלפנדרי‪ ,‬ד ע"ב‪ ,‬שאף הוא מקשר בין בית פאגי לבין שתי הבצעים‪ ,‬וראה שם ד רע"ג‪ ,‬שבית פאגי של חומת‬
‫ירושלים )לשיטתו היו שני בית פאגי ‪ -‬ראה להלן‪ ,‬הע' ‪ (68‬היא מימי בית ראשון‪ ,‬שאז קידשוה בכל אלה‪.‬‬
‫ראה בני אשר שבהערה הקודמת‪ ,‬פרק א‪ ,‬שהציע בהערה שבית פאגי הוא ממזרח להר הבית )אף שלדעתו‬
‫שתי הבצעין היו בהר הזיתים(‪ .‬ראה גם את פירוש הרמב"ם למשנה‪ ,‬מנחות ז‪,‬ג‪ ,‬ובכפתור‪-‬ופרח פ"ו‪ ,‬ואת‬
‫הערת רימ"ט‪ ,‬עיר הקדש והמקדש )לעיל הע' ‪ ,(3‬ח"ג פ"א‪ ,‬עמ' טו‪ ,‬וראה גם שם עמ' יא‪-‬טו‪ .‬על שכונת‬
‫המגורים שהיתה בימי הבית השני ממזרח להר הבית ראה לעיל‪ ,‬הע' ‪.59‬‬
‫אגי‪ ,‬עמ' ‪.43-41‬‬
‫ראה ערוך השלם בערך בית פאגי; ב"צ סגל‪ ,‬הגיאוגרפיה במשנה‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪ ,‬בערך בית ָפּ ִ‬
‫ראה גם ספרי דבי רב לרבי דוד פרדו‪ ,‬לספרי במדבר‪ ,‬פיס' קנא‪ ,‬המביא את כל המקורות שלפיהם בית פגי הוא‬
‫בתוך ירושלים המקודשת‪ ,‬כשמאידך‪ ,‬לפי הספרי‪ ,‬בית פגי נמצא מחוץ לגבולות המקודשים של ירושלים‪ .‬הוא‬
‫מסביר שבית פגי היה מחוץ לירושלים והיו בו בתים לעולי רגל‪ ,‬ולבית פגי זה מתייחסים המקורות שלפיהם‬
‫היה מחוץ לירושלים‪ ,‬אך לאחר מכן הוא צורף לעיר וקודש ‪ -‬בימי בית שני או אף בימי בית ראשון ‪ -‬וזה בית‬
‫פאגי של המקורות שלפיהם הוא נמצא בתוך העיר המקודשת‪ .‬וראה עוד בדרך‪-‬הקדש )לעיל‪ ,‬הע' ‪ (66‬שהביא‬
‫מקונטרס צורת הבית למהרי"ט‪ ,‬שהיו שני בית פאגי‪ .‬האחד תוספת לירושלים והשני תוספת וחיזוק לעזרה‪.‬‬

‫התחום המקודש של ירושלים‬

‫‪471‬‬

‫ז‪ .‬סיכום‬
‫מעשה הקידוש של מקומות שנוספו לירושלים והוקפו בחומה נעשה בטקס מיוחד‪,‬‬
‫שתנאיו ניתנים במשנה‪ .‬אלו כוללים גם מלך‪ ,‬נביא ואורים ותומים‪ ,‬אשר חסרו בימי‬
‫הבית השני‪ .‬לפיכך לא היה אפשר לערוך טקס קידוש בר תוקף לחלקים שנוספו לעיר‬
‫בימי הבית השני‪ ,‬ועל כן הגבולות המקודשים של ירושלים אינם יכולים לחרוג מתחומי‬
‫העיר בסוף ימי הבית הראשון‪ .‬בתוספתא נאמר שהיו לירושלים שתי תוספות ‪" -‬שתי‬
‫בצעין"‪ .‬האחת‪ ,‬שמכונה "התחתונה"‪ ,‬נוספה לעיר בימי הבית הראשון ועל כן קדושתה‬
‫היתה "גמורה" ואכלו בה קדשים קלים ומעשר שני‪ .‬השנייה‪ ,‬שמכונה "העליונה"‪ ,‬נוספה‬
‫לעיר בימי הבית השני‪ ,‬ולכן היא לא היתה קדושה בקדושת ירושלים ואסור היה לאכול‬
‫בה קדשים קלים ומעשר שני‪.‬‬
‫"עיר היבוסי" שכנה בגבעה הדרומית‪-‬מזרחית של ירושלים‪ ,‬הידועה היום בשם עיר‬
‫דוד‪ .‬שם זה ניתן על ידי דוד למצודת העיר היבוסית‪ ,‬אך הוא שימש גם כשמה של כל‬
‫הגבעה הדרומית‪-‬מזרחית‪ .‬במהלך ימי הבית הראשון התרחבה ירושלים למערב‬
‫ולמזרח‪ .‬היישוב בגבעה המערבית של העיר )הר ציון‪ ,‬הרובע היהודי והרובע הארמני של‬
‫היום( היה פרוז והוקף בחומה‪ .‬לפי מסורת חז"ל וכפי שמוסר גם יוסף בן מתתיהו‪,‬‬
‫חומה זו נבנתה כבר בימי דוד ושלמה‪ ,‬ואילו לדעת החוקרים הגבעה המערבית הוקפה‬
‫בחומה רק בימי חזקיהו או כמאה שנים קודם לכן‪ .‬הרחבת העיר למזרח היתה במדרון‬
‫המזרחי של עיר דוד והתרחשה בימי חזקיהו‪ ,‬אשר בנה את "החומה ]ה[אחרת" בתוואי‬
‫שחיבר את הגיחון עם הקצה הדרומי של העיר‪ .‬בניית החומה יצרה אזור צר וארוך בינה‬
‫לבין החומה המזרחית של העיר‪ ,‬והוא שמכונה במקרא "בין החומותיים"‪ .‬מנשה‪ ,‬בנו‬
‫של חזקיהו‪ ,‬המשיך את החומה צפונה והתוספת במזרח נמשכה אפוא לכל אורך הצד‬
‫המזרחי של העיר וממזרח להר הבית‪.‬‬
‫ירושלים קודשה לראשונה בימי דוד ושלמה‪ ,‬וקדושה זו חלה אפוא על כל השטח‬
‫שהיה אז מוקף בחומה‪ .‬התוספת "התחתונה"‪ ,‬אשר לפי התוספתא נוספה לעיר בימי‬
‫הבית הראשון ונידונה כירושלים לכל דבר‪ ,‬היא ככל הנראה המקום המכונה במקרא‬
‫"בין החומותיים" אשר נוסף לעיר בימי חזקיהו ומנשה‪ .‬נראה גם שהתוספת‬
‫"התחתונה" זהה עם בית פאגי אשר נזכר בתלמוד הבבלי כמקום שנוסף לירושלים‬
‫ונמצא בשטח המקודש של העיר ובו אכלו קדשים קלים‪.‬‬
‫בימי הבית השני התרחבה ירושלים לצפון בשני שלבים‪ ,‬ושתי חומות חדשות נבנו‬
‫להגנת חלק זה של העיר ‪ -‬מקום "תורפה של ירושלם"‪" .‬החומה השנייה" נבנתה בימי‬
‫החשמונאים והקיפה את רובו של הצד הצפוני של העיר העתיקה של היום‪ .‬נראה‬
‫שהשטח שהתווסף לעיר עם בניית "החומה השנייה" הוא שמכונה בתוספתא‬
‫"העליונה"‪ .‬אף שנחנכה החומה ונערך טקס לקידוש העיר‪ ,‬לא חלה בשטח זה קדושת‬
‫ירושלים בגלל החסרון בכמה מתנאים הנדרשים לקידוש תוספת לעיר‪ .‬היות וכך‪ ,‬חברים‬
‫לא אכלו במקום זה קדשים קלים ומעשר שני; אך לכמה דעות חלות על מקום זה כמה‬
‫מהלכות ירושלים‪ ,‬כמו איסור הלנת המת ואיסור הקבורה‪" .‬החומה השלישית" נבנתה‬
‫בימי אגריפס הראשון‪ ,‬כשלושים שנה לפני חורבן הבית‪ ,‬והושלמה עם פרוץ המרד‬
‫ברומאים‪ .‬היא הקיפה שטח גדול‪ ,‬שרובו נמצא היום מצפון לעיר העתיקה‪ .‬תוספת זו‪,‬‬
‫כקודמתה מימי הבית השני‪ ,‬לא קודשה‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)