זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת אשר גרוסברג · קדמוניות ירושלים

‫תחומין טו )תשנ"ה(‬
‫יו"ל על ידי מכון 'צומת'‪ ,‬אלון שבות‬

‫דעת‪ ,‬אתר לימודי יהדות ורוח‬
‫דעת‪ ,‬אתר לימודי יהדות ורוח‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪461‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪1‬‬

‫ואהי להם למקדש מעט ]בארצות אשר באו שם[‪.‬‬
‫)יחזקאל יא‪,‬טז(‬
‫אמר רבי יצחק‪ :‬אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל‪.‬‬
‫)מגילה כט‪,‬א(‬
‫ראשי פרקים‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫מקום בית הכנסת ‪ -‬בגובהה של עיר‬
‫מקום הפתח ‪ -‬במזרח‪ ,‬ודמיונו לשער ההיכל ולשער ניקנור‬
‫בתי הכנסת הגליליים‪ :‬הדמיון לעזרת הנשים ולשער ניקנור‬
‫‪ .1‬מבנה בתי הכנסת הגליליים‬
‫‪ .2‬עזרת הנשים‪ ,‬שער ניקנור והעולים לרגל‬
‫‪ .3‬השפעת המקדש על בתי הכנסת הגליליים‬
‫‪ .4‬הפתחים כנגד ירושלים בבתי הכנסת הגליליים‬
‫חזית המקדש בעיטורי בתי הכנסת הקדומים‬
‫‪ .1‬חזית המקדש במקורות‪ ,‬במטבעות ובעיטורים קדומים‬
‫‪ .2‬חזית המקדש בגילופי אבן בבתי הכנסת הגליליים‬
‫‪ .3‬חזית המקדש בפסיפסי בתי הכנסת הקדומים‬
‫ארון הקודש וחזית המקדש‬
‫פתח בית הכנסת ומקום הישיבה בבית הכנסת‬

‫‬
‫‪2‬‬

‫שרידיהם של עשרות בתי כנסת קדומים נתגלו בארץ‪ .‬שלושה מהם מזמן הבית‪,‬‬
‫מעטים מהם מתקופת התנאים )מאות ב‪-‬ג לספירה(‪ ,‬ואילו מרביתם נבנו בתקופת‬
‫האמוראים )מאות ג‪-‬ה לספירה(‪ ,‬ואף מאוחר יותר‪ ,‬במאות ו‪-‬ח‪ .‬למספר לא קטן של בתי‬
‫כנסת היו כמה שלבי תיקונים ושינויים במהלך מאות שנות קיומם‪ .‬תוכניתם של בתי‬
‫הכנסת אינה אחידה‪ ,‬ולעיתים מבנה בית הכנסת שונה לאורך ימי קיומו‪.‬‬
‫‪ .1‬מאמר זה הוא נוסח מורחב של המאמר‪:‬‬
‫‪Temple, B'Or Ha'Torah, 6, 1987, pp. 83-98‬‬

‫‪A. Grossberg, Ancient Synagogues and the‬‬

‫פורסם שנית בתוך‪:‬‬

‫‪H. Branover & Ilana Atia (ed.), Science in the Light of Torah:‬‬
‫‪B'Or Ha'Torah Reader, Northvale, New Jersey – London, 1994, pp. 237-254‬‬

‫‪ .2‬אינפורמציה מפורטת על בתי הכנסת העתיקים‪ ,‬כולל תוכניות‪ ,‬איורים רבים‪ ,‬והפניות ביבליוגרפיות‪,‬‬
‫מרוכזת בספרו של צבי אילן‪ :‬בתי כנסת קדומים בארץ ישראל‪ ,‬תל אביב תשנ"א‪ .‬ראה גם באנציקלופדיה‬
‫החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬בערכים המתאימים‪ ,‬וכן בערכים "בתי‬
‫כנסת"‪ ,‬עמ' ‪" ;261-257‬גולן"‪" :‬בתי כנסת"‪ ,‬עמ' ‪ .298-290‬סיכום של הסוגים השונים של בתי הכנסת‬
‫והתפתחותם מההבט הארכיאולוגי‪ ,‬ראה אצל י' צפריר‪ ,‬ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי‪,‬‬
‫ב‪ :‬הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪.299-285 ;189-165‬‬

‫‪462‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ניתן לחלק את בתי הכנסת לכמה קבוצות עיקריות לפי מבנה בית הכנסת‪ .‬חלוקה זו‬
‫תואמת חלוקה אזורית‪ ,‬שהיא מאפיינת יותר את הסוגים השונים של בתי הכנסת‪,‬‬
‫מאשר החלוקה לפי מועד בנייתם‪ .‬הסוגים העיקריים של בתי הכנסת לפי מבנם‬
‫ומקומם‪ ,‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬בתי הכנסת בדרום יהודה ‪ -‬הר חברון‪ .‬הם נבנו באבני גזית‪ ,‬והינם מבני רוחב‬
‫שפתחם במזרח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתי הכנסת הגליליים ובתי הכנסת בגולן‪ .‬בתי כנסת אלו הם מבני אורך מאבני גזית‪,‬‬
‫ובהם טורי עמודים‪ ,‬יציע וחזית מעוטרת‪ .‬עיטורם הוא בעיקר בגילופי אבן‪ .‬בבתי‬
‫הכנסת הגליליים הפתח לרוב בקיר הדרומי הפונה לירושלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתי הכנסת בעלי אפסיס ‪ -‬קשת בנויה לארון הקודש בקיר הפונה לירושלים‪ .‬ברבים‬
‫מבתי כנסת אלו היה אולם מבוא‪ ,‬ולעתים גם חצר קדמית‪ .‬הם נבנו במקומות שונים‬
‫בארץ‪ ,‬החל מתחילת המאה הששית‪ ,‬אך לא בגליל ובגולן‪ .‬ברבים מהם רצפת פסיפס‪.‬‬
‫ריבוים של הסוגים השונים של בתי הכנסת מעיד כי לא היתה הלכה ברורה על מבנה‬
‫מחייב של בית הכנסת‪ 3.‬בכמה ממאפייניהם דומים בתי הכנסת למבני התכנסות אחרים‬
‫בני התקופה‪ ,‬אך ניכרת בהם ייחודיות בשל שינויים שנעשו כדי להתאימם לייעודם‪.‬‬
‫בדברים שלהלן נראה את השפעת המקדש על מבנה בית הכנסת ועיצובו הפנימי‪ ,‬וכן את‬
‫מקומו של המקדש בעיטורי בתי הכנסת הקדומים לסוגיהם‪.‬‬
‫ההלכה אוסרת בניית מבנה במתכונתו של בית המקדש ‪" -‬לא יעשה אדם בית תבנית‬
‫היכל‪ ,‬אכסדרא תבנית אולם‪ ,‬חצר כנגד עזרה‪ 4."…‬אולם‪ ,‬מבנה בית הכנסת ועיטוריו‬
‫מזכירים את המקדש בכמה אלמנטים אדריכליים ועיטוריים‪ ,‬ומהווים בכך "זכר‬
‫למקדש"‪ .‬בית הכנסת היה בכך "מקדש מעט" )ולא מקדש קטן(‪ ,‬גם בתחושה שהעניק‬
‫לנמצאים בתוכו‪ ,‬שסייעה להם להרגיש את הקשר למקדש בעת התפילה‪.‬‬

‫א‪ .‬מקום בית הכנסת ‪ -‬בגובהה של עיר‬
‫אין בונין ]בכ"י ערפורט‪ :‬פותחין[ אותו אלא בגובהה של עיר ]בכ"י וינה‪ :‬בגבוה שבעיר[‪,‬‬
‫שנאמר )משלי א כא(‪" :‬בראש הומיות תקרא"‪) .‬תוספתא‪ ,‬מגילה ג‪,‬יד(‬
‫ההלכה בתוספתא על בניית בית הכנסת "בגובהה של עיר"‪ 5,‬דומה למה שנאמר‬
‫‪6‬‬
‫בירושלמי על מקום המקדש‪" :‬מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו של עולם"‪.‬‬
‫הלכה נוספת היא זו הדורשת להגביה את בית הכנסת מכל בתי העיר )שבת יא‪,‬א(‪.‬‬
‫האסמכתא לכך היא הפסוק "לרומם את בית אלקינו" )עזרא ט‪,‬ט(‪ ,‬האמור על בניית‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫ראה בשו"ת נודע ביהודה‪ ,‬מהדו"ת או"ח סי' יח‪" :‬שבכל הפוסקים הראשונים ובשני התלמודים לא ראינו‬
‫כל תמונה שיהיה לבית הכנסת תמונה מיוחדת‪".‬‬
‫בבלי ‪ -‬ראש השנה כד‪,‬א; עבודה זרה מג‪,‬א; מנחות כח‪,‬א‪ .‬רמב"ם‪ ,‬הל' בית הבחירה ז‪,‬י; טור ושו"ע יו"ד‬
‫קמא‪,‬ח‪ ,‬ושם‪" :‬כשיעור גבהו וארכו ורחבו"‪ .‬ראה ברש"י בע"ז‪" :‬אבל אם נשתנה במקצת מותר"‪.‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬הלכות תפלה יא‪,‬ב; טור ושו"ע או"ח קנ‪,‬ב‪.‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬סנהדרין פי"א ה"ד‪ .‬ראה בספרי דברים‪ ,‬וזאת הברכה‪ ,‬שנב )עמ' ‪" :(410‬כך בית המקדש גבוה מכל‬
‫העולם‪ ".‬ראה גם בבבלי‪ ,‬זבחים נד‪,‬ב‪ .‬ראה בכד‪-‬הקמח לרבנו בחיי )ערך בית הכנסת(‪ ,‬המציין כי הציווי‬
‫להגביה את מבנה בית הכנסת מבניינים אחרים נובע מבית המקדש שנבנה בגובה ההר‪ .‬הוא מביא את‬
‫הפסוק שמביאה הגמרא בשבת יא‪,‬א‪ ,‬ואינו מביא את הפסוק שמביאה התוספתא‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪463‬‬

‫בית המקדש‪ 7.‬הרמב"ם אכן מביא פסוק זה גם בקשר להלכות בניית בית המקדש‪ ,‬שיש‬
‫לחזקו ולהגביהו‪ ,‬והוא מוסיף שיש גם לפארו ולייפותו )הלכות בית הבחירה א‪,‬יא(‪.‬‬
‫ההלכה על מקום בית הכנסת במקום הגבוה ביישוב‪ ,‬יושמה במקומות רבים‪ ,‬אך לא‬
‫בכל מקום היה ניתן לבנות את בית הכנסת במקום הגבוה ביותר‪ .‬הד לכך נמצא במדרש‬
‫תנחומא )שמות‪ ,‬בחוקותי ג‪ ,‬בובר‪ :‬ד(‪" :‬בראשונה היו עושים בתי כנסיות בגבהה של‬
‫עיר‪ ,‬לקיים מה שנאמר )משלי א‪,‬כא(‪ :‬בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר‪".‬‬
‫בבתי הכנסת העתיקים יושמו גם ההלכות של בנייה בפאר וביופי‪ .‬החיוב לבנות‬
‫בהדר נאמר ע"י הרמב"ם לא רק לגבי ביהמ"ק‪ ,‬אלא גם לגבי "כל דבר שהוא לשם האל‬
‫הטוב ‪ …‬אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו" )סוף הל' אסורי מזבח(‪ .‬רבים‬
‫מבתי הכנסת העתיקים הצטיינו בגודלם ובפארם‪ .‬בתי הכנסת הגליליים )את‬
‫מאפייניהם ראה להלן(‪ ,‬נבנו מאבני גזית גדולות‪ ,‬ופארם המיוחד היה בחזית המעוטרת‬
‫שבה שלושה פתחים מעוטרים ומגולפים‪ .‬הם עוטרו בגילופי אבן נוספים במבנה בית‬
‫הכנסת ובחלונותיו‪ .‬בתי כנסת אחרים עוטרו ברצפות פסיפס יפות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מקום הפתח ‪ -‬במזרח‪ ,‬ודמיונו לשער ההיכל ולשער ניקנור‬
‫אין פותחין פתחי בתי כנסיות ]א[לא למזרח‪ ,‬שכן מצינו בהיכל ]בכ"י ערפורט‪:‬‬
‫במשכן[ שהיה פתוח למזרח‪ ,‬שנאמר )במדבר ג‪,‬לח(‪" :‬והחונים לפני המשכן‬
‫קדמה לפני אוהל מועד מזרחה"‪) .‬תוספתא‪ ,‬מגילה ג‪,‬יד(‬
‫ההלכה שבתוספתא דורשת לבנות את פתח בית הכנסת במזרח‪ ,‬כפי שהיה במשכן‬
‫ובמקדש‪ .‬הלכה זו נאמרת בתוספתא יחד עם הלכות נוספות בקשר לבנייתו של בית‬
‫הכנסת ולצורת הישיבה בו‪ ,‬והיא היחידה המצביעה על הקשר הישיר בין מבנה בית‬
‫הכנסת ובין המקדש )על ההלכה בתוספתא לגבי הישיבה בבית הכנסת‪ ,‬ראה להלן ג‪.(/4‬‬
‫משמעות התוספתא היא‪ ,‬כי מקום הפתח הוא תמיד במזרח‪ ,‬ללא תלות במבנה בית‬
‫הכנסת וכיוון התפילה‪ .‬כך כותב רש"י בברכות ו‪,‬ב‪ ,‬ד"ה אחורי בית הכנסת‪" :‬כל פתחי‬
‫בית הכנסת ]בגרסה שברי"ף ובראשונים‪ :‬כל פתחי בתי כנסיות שלהן[ היו במזרח‪ ,‬והכי‬
‫תניא בתוספתא במגילה ‪ ."…‬כך משמע גם מהרי"ף )מגילה פ"ד( ומהרמב"ם )הלכות‬
‫תפלה יא‪,‬ה(‪ ,‬המביאים את התוספתא‪ .‬כך יש ללמוד גם מהתוספתא עצמה בה נאמר‬
‫לפני כן‪" :‬וכל העם פניהם כלפי קודש‪ ".‬הכוונה במלה 'קודש' היא לבית המקדש‪ ,‬כמו‬
‫בהלכה טו שם‪ .‬המרדכי והרא"ש )מגילה פ"ג( מסתמכים על פירוש התוספות בברכות‬
‫)ו‪,‬א ד"ה אחורי(‪ ,‬ומבארים כי הפתח במזרח הוא רק כאשר מתפללים למערב‪ .‬כך מובא‬
‫גם בטור )או"ח‪ ,‬קנ(‪ .‬לכן נפסק בשולחן ערוך )קנ‪,‬ה(‪ ,‬כי יש לעשות את פתח בית הכנסת‬
‫"כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר"‪ .‬אולם‪ ,‬כבר כתב חתם‪-‬סופר בתשובות )או"ח‪,‬‬
‫כז(‪ ,‬שעל דברי האמוראים שישבו בבבל והתפללו למערב ניתן לומר את דברי התוספות‪,‬‬
‫אך על התוספתא "שנתקנה בארץ ישראל קשה קצת לומר כן‪ ".‬אמנם בדברינו לעיל‬
‫‪8‬‬
‫הראינו הלכה זאת גם מלשון התוספתא עצמה‪.‬‬
‫‪ .7‬ראה לעיל‪ ,‬הערות ‪.6-5‬‬
‫‪ .8‬ראה תוספות ערובין יח‪,‬ב ד"ה ולא אחרי‪ ,‬כי לפי הדעה בב"ב כה‪,‬א‪ ,‬ששכינה במערב‪ ,‬התפללו למערב‪ ,‬ולכן‬
‫ההלכה בתוספתא במגילה היא‪ ,‬כי הפתח הוא למזרח‪ .‬וראה עוד על כך מאמרו של יצחק ספיר‪ ,‬כיוון‬
‫התפילה ומקום הפתח בבתי הכנסת הקדומים )טללי‪-‬אורות‪ ,‬בהוצ' מכללת אורות‪-‬ישראל‪ ,‬אלקנה‪ ,‬חוב' ד‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,(166-144‬ותגובתי ותשובתו בחוברת ה‪ .‬לפי דברינו לעיל לא ניתן להסביר כך בתוספתא‪ ,‬מה גם שרבי‬
‫יהושע בן לוי‪ ,‬הסובר בבבלי ששכינה למערב‪ ,‬הוא שמביא בירושלמי )ברכות פ"ד ה"ה( אסמכתא מפסוק‬

‫‪464‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ההלכה של בניית פתח במזרח יושמה רק בחלק מבתי הכנסת‪ .‬פתח במזרח נמצא‬
‫ברבים מבתי הכנסת שנמצאו ביהודה‪ :‬באשתמוע‪ ,‬סוסיה‪ ,‬חורבת רימון )השלב הקדום‬
‫מהמאה השלישית(‪ ,‬חורבת מעון ובחורבת ענים‪ 9.‬בצפון הארץ מועטים בתי כנסת עם‬
‫פתח במזרח‪ ,‬והם אינם מאפיינים את בית הכנסת באזור זה‪ .‬בגליל הם נמצאו בסאסא‪,‬‬
‫יפיע‪ ,‬ארבל‪ ,‬חמת טבריה )לדעת וייס(‪ 10.‬בגולן‪ :‬בחמת גדר‪ ,‬תל הייעור שליד עין גב‪.‬‬
‫בכרמל‪ :‬סומקה‪ .‬בעמק בית שאן‪ :‬בית הכנסת הצפוני בבית שאן‪ ,‬בשלבו הראשון )אף‬
‫שיתכן שהיה שומרוני(; מעוז חיים‪ .‬בשרון‪ :‬קיסריה‪ ,‬בבית הכנסת מהמאה השלישית‪.‬‬

‫ההקבלה של פתח בית הכנסת לפתח ההיכל באה לביטוי גם במבנה פתח בית‬
‫הכנסת‪ .‬בבתי הכנסת ביהודה היו שלושה פתחים במזרח‪ :‬פתח גדול במרכז ומצידיו שני‬

‫לתוספתא‪ ,‬הלומדת מתפילת שלמה שיש להתפלל מול ירושלים והמקדש‪ .‬להבנת דבריו בבבלי‪ ,‬ראה מורה‪-‬‬
‫נבוכים ג‪,‬מה; עינים‪-‬למשפט ברכות ל‪,‬א ובב"ב כה‪,‬א‪ .‬ראה גם הסברו של ריא"ז בפסקיו לתפילתו של רב‬
‫ששת‪ ,‬שהיה סומא‪ ,‬לכיוונים שונים‪ .‬וראה עוד‪ :‬ד' עמית‪ ,‬על מקור תכניותיהם של בתי כנסת בדרום הר‬
‫יהודה )קתדרה‪ – 68 ,‬תשנג ‪ -‬עמ' ‪.(35-6‬‬
‫‪ .9‬על בתי כנסת אלו‪ ,‬ראה מאמרו של עמית‪ ,‬הנ"ל בהערה הקודמת‪ .‬בבתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת‬
‫ענים‪ ,‬המבנה הוא מבנה אורך שצירו צפון דרום‪ ,‬לעומת מבנה רוחב במקומות האחרים‪ .‬בתי כנסת ביהודה‬
‫עם פתח שלא במזרח נמצאו רק בעין גדי ובחורבת רימון‪ .‬בעין גדי ‪ -‬פתח במערב‪ ,‬אך שלב זה בבית הכנסת‬
‫הוא מהמחצית השנייה של המאה השלישית‪ ,‬בעוד שבבית הכנסת שקדם לו‪ ,‬הפתח היה בצפון ‪ -‬בכיוון‬
‫ירושלים; בחורבת רימון‪ ,‬בבית הכנסת מהתקופה הביזנטית )נבנה בין המחצית השנייה של המאה הרביעית‬
‫לבין אמצע המאה השישית( ‪ -‬פתח בדרום‪ .‬אולם‪ ,‬ביהכ"נ הקדום מהמאה ה‪ 3-‬היה כנראה מבנה רוחב‬
‫שחזיתו ופתחיו במזרח‪ ,‬ויתכן שדמה לבתי הכנסת באשתמוע ובסוסיה‪.‬‬
‫‪ .10‬ז' וייס‪" ,‬בית הכנסת משכבה ‪ 2‬בחמת טבריה ‪ -‬הצעת שחזור"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬כג )תשנ"ב(‪ ,‬עמ' ‪ .326-320‬זו‬
‫דעתו על מבנה בית הכנסת משלב ‪2‬ב ‪ -‬מהמחצית הראשונה של המאה השלישית‪ ,‬והמבנה מהמאה הרביעית‬
‫ שלב ‪2‬א‪ ,‬בניגוד לדעתו של החופר ‪ -‬דותן‪ ,‬שמשחזר פתח בדרום במאה השלישית‪ ,‬אשר הועתק לקיר‬‫הצפוני בראשית המאה הרביעית‪ ,‬עם ייסוד בית הכנסת החדש‪ .‬ראה‪ :‬מ' דותן‪" ,‬בתי הכנסת בחמת טבריה"‪,‬‬
‫קדמוניות‪ ,‬א )תשכ"ט(‪ ,‬עמ' ‪ ;123-116‬הערך "חמת טבריה"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ .‬גם במבנה שייתכן והוא בית הכנסת הקדום בכורזים‬
‫מהמאה הראשונה‪ ,‬ושאינו מזוהה כיום‪ ,‬הפתח היה במזרח‪ .‬אולם‪ ,‬למעט הדיווח עליו מ‪ ,1926-‬אין לנו כל‬
‫אינפורמציה על מבנה זה‪ .‬ראה עליו אצל אילן )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(2‬ג' פרסטר‪" ,‬בתי הכנסת במצדה ובהרודיון"‪,‬‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬יא )תשל"ג(‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪465‬‬

‫פתחים קטנים יותר‪ 11.‬בגליל היו בדרך כלל שלושה פתחים בקיר הדרומי שפנה‬
‫לירושלים‪ ,‬אף הם במבנה דומה‪ .‬בבתי הכנסת בצפון בהם הפתח במזרח‪ ,‬היו בדרך כלל‬
‫פתח אחד או שניים‪ .‬שלושה פתחים היו בסומקה ובבית שאן‪ .‬בבתי כנסת אחרים בעלי‬
‫שלושה פתחים‪ ,‬הם היו בקיר הכניסה שמול ארון הקודש‪.‬‬
‫פתח ההיכל היה במבנה שדמה לשער בן שלושה פתחים‪" :‬ושני פשפשין היו לו לשער‬
‫הגדול‪ :‬אחד בצפון ואחד בדרום" )משנה‪ ,‬תמיד ג‪,‬ז; מידות ד‪,‬ב(‪ .‬שני הפשפשים לא היו‬
‫צמודים לשער המרכזי‪ ,‬אלא מרוחקים ממנו כעשר אמות‪ ,‬והיו מול התאים שהיו בצידי‬
‫ההיכל )משנה‪ ,‬שם(‪ .‬בהר הבית ובמקדש היו שני שערים משולשים‪ .‬האחד ‪ -‬שער חולדה‬
‫המזרחי‪ ,‬אשר שימש כשער כניסה להר הבית‪ ,‬ושרידיו ניכרים היום בחומה הדרומית של‬
‫הר הבית‪ .‬השני ‪ -‬שהיה גם הגדול והמפואר בשערי העזרה‪ ,‬היה שער ניקנור‪ ,‬שהיה‬
‫השער המזרחי של העזרה‪ ,‬ודרכו נכנסו אליה מעזרת הנשים‪" :‬שבמזרח‪ :‬שער ניקנור‪,‬‬
‫ושני פשפשים קטנים היו לו‪ ,‬אחד מימינו ואחד משמאלו" )משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬י(‪ .‬שער זה‬
‫‪12‬‬
‫יוחד בנס שאירע לדלתותיו‪ ,‬ולכן הוא לא צופה בזהב כשאר השערים‪.‬‬
‫סביר להניח כי ההלכה הדורשת את קביעת פתח בית הכנסת במזרח‪ ,‬בדומה למשכן‬
‫ולמקדש‪ ,‬השפיעה גם על מבנה פתח בית הכנסת‪ ,‬שנעשה במתכונת המזכירה את שער‬
‫ההיכל ואת שער ניקנור שהיה השער אותו ראו כל הבאים לעזרה‪ ,‬כפי שיובהר להלן‬
‫)ג‪.(/2‬‬

‫ג‪ .‬בתי הכנסת הגליליים‪ :‬הדמיון לעזרת הנשים ולשער ניקנור‬
‫‪ .1‬מבנה בתי הכנסת הגליליים‬

‫בתי הכנסת הגליליים נמצאו בגליל העליון ובשוליו המזרחיים והדרומיים של הגליל‬
‫התחתון‪ .‬המרכזיים שבהם‪ ,‬בהם נשתמרו שרידי המבנה‪ ,‬הם‪ :‬ברעם‪ ,‬גוש חלב‪ ,‬חורבת‬
‫נבוריה‪ ,‬מירון‪ ,‬חורבת עמודים‪ ,‬כורזים‪ ,‬כפר נחום‪ ,‬מרות‪ .‬זמן בנייתם של כמעט כולם‬
‫אינו קודם למאה ה‪ .3-‬גם בגולן נמצאו בתי כנסת בסגנון דומה‪.‬‬
‫לבתי הכנסת הגליליים כמה מאפיינים‪ :‬בתי כנסת אלו נבנו מאבני גזית והיו מבנים‬
‫אורכיים‪ ,‬שכיוונם צפון דרום‪ .‬בקיר הדרומי הפונה לירושלים יש בדרך כלל שלושה‬
‫‪ .11‬יוצא דופן הוא בית הכנסת בענים בו יש רק שני פתחים‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬ג; תוספתא‪ ,‬יומא ב‪,‬ג‪ ,‬ובמקבילות‪ .‬ראה גם בכתבי יוסף בן מתתיהו‪ :‬מלחמת‬
‫היהודים ה‪ ,‬ה‪ ,‬ג; שם‪ ,‬ו‪ ,‬ה‪ ,‬ג‪ .‬הוא כותב כי השער עלה בהדרו על "השערים המוכספים והמוזהבים"‪.‬‬

‫‪466‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫פתחים‪ .‬באולם בית הכנסת היו שלושה טורי עמודים שניצבו על אדנים‪ ,‬והיו לאורך‬
‫קירות האורך וקיר הרוחב האחורי‪ .‬בכמה בתי כנסת היו רק שני טורי עמודים‪ .‬בחלקם‬
‫היה יציע על גבי העמודים‪ .‬קיר החזית היה פנוי מעמודים ומיציע‪ ,‬והוא היה מעוטר‬
‫כלפי חוץ בגילופי אבן‪ .‬לאורך הקירות נבנו ספסלים‪ ,‬מלבד מאשר בקיר הפונה‬
‫לירושלים‪ .‬בכמה מבתי הכנסת נבנתה בימה בצד הפתח‪ ,‬בקיר הדרומי הפונה לירושלים‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫שהיא כנראה המסד לארון הקודש‪ ,‬ובכמה מהם נמצאו גם שרידיו‪.‬‬

‫קיים דמיון בין מבנה בתי הכנסת הגליליים ובין‬
‫מבני התכנסות אחרים בני התקופה‪ .‬אולם‪ ,‬קיימת‬
‫בהם ייחודיות הנובעת מהשוני המהותי בתפקודם‬
‫לעומת מבני התכנסות אחרים‪ .‬בית הכנסת נועד‬
‫לקריאה בתורה ולתפילה‪ ,‬ולכן‪ ,‬בניגוד למקדשים‬
‫אליליים‪ ,‬התכנסות הציבור היא בתוכו ולא מול‬
‫חזיתו‪ .‬בניגוד למבנה הבסיליקה‪ ,‬צד החזית שפנה‬
‫לירושלים היה פנוי מעמודים‪ .‬שינויים אלו יצרו את‬
‫מבנהו המיוחד של בית הכנסת הגלילי‪ ,‬שיש בו משום‬
‫המשותף למבני בסיליקה ולמבנים אחרים‪ ,‬אך‬
‫בתכנונו הפנימי יש בו ייחודיות‪.‬‬
‫למרות שלא ניתן להצביע על גורם ישיר וחד משמעי שהשפיע על מבנה בתי הכנסת‬
‫הגליליים‪ ,‬הועלו הצעות שונות על מקורם האדריכלי של בתי כנסת אלו‪ ,‬ומקור‬
‫ההשפעה שעיצבם‪ .‬בדברים שלהלן נבסס את הדעה‪ ,‬כי המקדש ‪ -‬עזרת הנשים שער‬
‫‪ .13‬יוצאי דופן במבנם הם בתי הכנסת בהם הפתח במזרח‪ :‬סאסא ויפיע שהיו גם מבנים רוחביים‪ ,‬ארבל‪ .‬בית‬
‫כנסת רוחבי הוא גם בית הכנסת בחורבת שמע‪ ,‬שפתחיו בצפון ובמערב‪ .‬פתח אחד בדרום היה בבית הכנסת‬
‫בנחל גוש חלב ובנבוריה‪ .‬בשניהם היו רק שני טורי עמודים‪ ,‬וכך גם בסאסא‪ ,‬חורבת שמע ובמרות‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪467‬‬

‫ניקנור ושער ההיכל‪ ,‬הם שהיו מקור ההשפעה העיקרי בתהליך ההתאמה של מבני‬
‫התכנסות שונים ובעיקר הבסיליקה‪ ,‬למבנה בתי הכנסת הגליליים‪ ,‬במתכונת הייחודית‬
‫להם‪.‬‬
‫‪ .2‬עזרת הנשים‪ ,‬שער ניקנור והעולים לרגל‬

‫עזרת הנשים היתה חצר פתוחה שהיתה ממזרח לעזרה‪ .‬מידותיה הכוללות היו‬
‫‪ 135×135‬אמות‪ ,‬אך בארבע פינותיה היו ארבע לשכות לא מקורות של ‪ 40×40‬אמה‪.‬‬
‫לאורך שלוש מקירותיה נבנה יציע‪ ,‬ואילו בצידה המערבי עלו בחמש עשרה מעלות אל‬
‫שער ניקנור‪ .‬בניית היציע נעשתה לצורך חגיגות שמחת בית השואבה שנערכו בחול‬
‫המועד סוכות‪ ,‬והיא נשארה קבועה כל השנה‪ 14.‬היציע יוחד לנשים‪ ,‬לאחר שנסיונות‬
‫‪15‬‬
‫אחרים להפרדה בין גברים לנשים לא עלו יפה‪.‬‬
‫תיאור עזרת הנשים והיציע ניתן‬
‫במשנה ובתוספתא‪:‬‬
‫עזרת הנשים היתה ארך מאה ושלשים‬
‫וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש‪.‬‬
‫וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה‪ ,‬של‬
‫ארבעים ארבעים אמה‪ ,‬ולא היו מקרות‬
‫‪ …‬וחלקה היתה בראשונה והקיפוה‬
‫כצוצרה‪ ,‬שהנשים רואות מלמעלן‪,‬‬
‫והאנשים מלמטן‪ ,‬כדי שלא יהו מערבין‪.‬‬
‫וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת‬
‫ישראל‪ ,‬כנגד חמש עשרה מעלות‬
‫שבתהלים‪ ,‬שעליהן הלוים אומרים בשיר‪.‬‬
‫לא היו טרוטות אלא מקפות כחצי גרן‬
‫עגלה‪) .‬משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬ה(‬
‫עשו שלש גזוזטראות בעזרה‪ ,‬כנגד שלש‬
‫רוחות‪ ,‬ששם נשים יושבות ורואות‬
‫בשמחת בית השואבה‪ ,‬ולא היו מעורבין‪.‬‬
‫)תוספתא‪ ,‬סוכה ד‪,‬א(‬

‫‪ .14‬ראה רמב"ם‪ ,‬הלכות בית הבחירה ה‪,‬ט‪ ,‬וראה עוד להלן‪ ,‬הערה ‪ .20‬מאידך‪ ,‬ראה ברש"י‪ ,‬סוכה נא‪,‬ב ד"ה‬
‫והקיפוה גזוזטרה‪ ,‬הכותב שכל שנה סידרו את הגזוזטראות‪.‬‬
‫‪ .15‬ראה בתוספתא‪ ,‬סוכה ד‪,‬א; בבלי‪ ,‬שם‪ ,‬נא‪,‬ב‪.‬‬

‫‪468‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫שער ניקנור עמד במזרח העזרה‪ ,‬ודרכו נכנסו‬
‫אליה מעזרת הנשים‪ .‬השער היה מבנה רב רושם ולו‬
‫הילה של נס שאירע לדלתותיו ושבגינו לא ציפו‬
‫אותם בזהב‪ ,‬אלא השאירום בנחושת‪ .‬היה בו פתח‬
‫מרכזי גדול ומשני צידיו שערים קטנים‪ .‬מבנה דומה‬
‫היה גם לשער ההיכל )מקורות חז"ל על שערים אלו‬
‫מובאים לעיל‪ ,‬ב(‪ .‬שער משולש אחר דרכו עברו רובם‬
‫של עולי הרגל‪ ,‬היה שער חולדה המזרחי הניכר כיום‬
‫בחומה הדרומית של הר הבית‪.‬‬
‫עזרת הנשים שימשה כמקום מעבר והתרכזות‬
‫לפני הכניסה בשער ניקנור אל העזרה‪ ,‬ובה עברו כל‬
‫הבאים לעזרה ועולי הרגל‪ .‬את שער ניקנור שהיה‬
‫גבול העזרה‪ ,‬היה אסור לעבור למחוסרי כפרה‪ 16,‬אך‬
‫גם לטהורים שלא טבלו‪ 17.‬עולי הרגל והמבקרים‬
‫במקדש שהצטופפו למרגלות שער ניקנור‪ ,‬נמצאו‬
‫במפלס הנמוך ב‪ 7.5 -‬אמות ממפלס השער‪ 18.‬הם‬
‫ראו מולם שער משולש‪ ,‬ודרכו את העזרה וחזית המקדש‪ ,‬שגם לו היה פתח משולש‪.‬‬
‫באזור זה הסמוך לשער ניקנור רוחב עזרת הנשים )מצפון לדרום( היה כ‪ 50-‬אמות‪,‬‬
‫ואורכה )ממזרח למערב( ‪ 40‬אמות‪ .‬שטח זה חולק על ידי העמודים שנשאו את היציע‬
‫לשלוש סיטראות‪ :‬סיטרה מרכזית פתוחה‪ ,‬ומשני צידיה שתי סיטראות מקורות‪.‬‬

‫‪ .16‬משנה‪ ,‬תמיד ה‪,‬ו; כלים א‪,‬ח; פרה יא ד; תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא א‪,‬ח; רמב"ם‪ ,‬הלכות בית הבחירה ז‪,‬יח;‬
‫ביאת מקדש ג‪,‬יד‪.‬‬
‫‪ .17‬משנה‪ ,‬יומא ג‪,‬ג; תוספתא‪ ,‬נגעים ח ט; ירושלמי‪ ,‬יומא פ"ג ה"ג; בבלי‪ ,‬יומא ל‪,‬ב‪ .‬לפי הירושלמי הטבילה‬
‫נדרשת גם ממי שנכנס שלא לעבודה‪ .‬שער ניקנור הוא גבול מחנה שכינה‪ .‬ראה‪ :‬תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא‬
‫א‪,‬י; בבלי‪ ,‬זבחים קטז‪,‬ב; רמב"ם‪ ,‬הלכות בית הבחירה ז‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ .18‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬ה; מלחמת היהודים ה‪ ,‬ה‪ ,‬ג‪ .‬גובה כל מדרגה מ‪ 15-‬המעלות שבהן עלו לשער ניקנור‬
‫היה חצי אמה‪ .‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬מידות ב‪,‬ג‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪469‬‬

‫בשני מועדים בשנה היתה עזרת הנשים עצמה מקום התכנסות ומקום אירוע מרכזי‬
‫לבאים למקדש‪ :‬ביום הכיפורים ובחג הסוכות‪ .‬ביום הכיפורים‪ ,‬לאחר שהשעיר המובל‬
‫לעזאזל הגיע למדבר‪ ,‬הכהן הגדול קרא בתורה בעזרת הנשים מעל בימת עץ שנבנתה‬
‫שם‪ ,‬באוזני הקהל הרב שנאסף במקדש‪ 19.‬האירוע רב הרושם ביותר שנעשה בעזרת‬
‫הנשים מידי שנה‪ ,‬היה שמחת בית השואבה שנערכה בחג הסוכות‪ .‬חגיגות אלו גרמו‬
‫לבניית היציע בעזרת הנשים ולהפרדה בין גברים לנשים באירוע זה‪ 20.‬על שמחה זו‬
‫ורישומה העז נאמר במשנה )סוכה ה‪,‬א(‪" :‬כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא‬
‫ראה שמחה מימיו‪".‬‬
‫אירוע אחר של קריאה בתורה בעזרת הנשים לכל הציבור‪ ,‬היה אחת לשבע שנים‪,‬‬
‫בקיום מצוות הקהל ‪ -‬בשנה שלאחר שנת השמיטה‪ ,‬במוצאי יום טוב ראשון של חג‬
‫הסוכות‪ .‬הקורא בתורה היה המלך‪ ,‬ואף היא נעשתה מעל בימה של עץ שהועמדה בעזרת‬
‫‪21‬‬
‫הנשים‪.‬‬
‫‪ .3‬השפעת המקדש על בתי הכנסת הגליליים‬

‫מבני בסיליקה או מבנים דומים לה אינם יוצאי דופן במבנים יהודיים בימי הבית‬
‫השני ואחריו‪ .‬במקדש היו שני מבני בסיליקה‪ .‬על לשכת הגזית נאמר בגמרא ביומא‬
‫)כה‪,‬ב(‪" :‬כמין בסילקי גדולה היתה‪ ".‬מקומה היה בעזרה‪ ,‬סמוך לשער ניקנור )משנה‪,‬‬
‫מידות ה‪,‬ד; יומא יט‪,‬א(‪ ,‬אך ניתן היה להיכנס ללשכת הגזית גם מחוץ לעזרה ‪ -‬מהחיל‬
‫)בבלי הנ"ל(‪ .‬בלשכת הגזית‪ ,‬מקום מושב הסנהדרין‪ ,‬התכנסו הכהנים בכל בוקר לעשיית‬
‫הפייס לעבודות התמיד‪ ,‬וכן לקריאת שמע וברכותיה‪ ,‬עשרת הדברות וכמה ברכות‬
‫‪22‬‬
‫וביניהן ברכת כהנים‪.‬‬
‫מבנה בסיליקה אחר היה בחלקו הדרומי של הר הבית‪ ,‬לכל אורך החומה הדרומית‪.‬‬
‫שם נמצא מבנה המכונה ע"י יוסף בן מתתיהו בשם הסטיו המלכותי‪ .‬היה זה מבנה‬
‫בסיליקה מרשים שאותו הוא מתאר בפרוטרוט‪ 23.‬המבנה חולק ע"י ארבע שורות‬
‫עמודים לשלושה חללים ‪ -‬אולם תווך ושתי סיטראות‪ ,‬ששתים מהן היו לאורך הקירות‪.‬‬
‫שימושיו של המבנה אינם ברורים‪ .‬ייתכן ובו היה אחד משלושת מושבי הסנהדרין ‪ -‬זה‬
‫שהיה בפתח הר הבית‪ 24,‬וייתכן גם שבו ישבה הסנהדרין לאחר שיצאה מלשכת הגזית‬

‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬

‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬

‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬

‫משנה‪ ,‬יומא ז‪,‬א; סוטה ז‪,‬ז; בבלי‪ ,‬יומא סט‪,‬ב; סוטה מ‪,‬ב‪.‬‬
‫ההפרדה היא ה"תיקון הגדול" הנזכר במשנה‪ ,‬סוכה ה‪,‬ב‪ .‬ראה את פירוש הרמב"ם למשנה‪ ,‬ובערוך לנר‪,‬‬
‫סוכה נא‪,‬ב‪ ,‬ד"ה במתניתן ומתקנין שם תיקון גדול‪ ,‬וזאת עפ"י הירושלמי פ"ה ה"ב‪ .‬על שיטת רש"י‪ ,‬ראה‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪ .14‬ראה עוד במאמר של הרב מ' סליי‪" ,‬שמחת בית השואבה"‪ ,‬תחומין‪ ,‬ב‪ ,‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪159-‬‬
‫‪.158‬‬
‫משנה‪ ,‬סוטה ז‪,‬ח; בבלי‪ ,‬שם‪ ,‬מא‪,‬ב‪ .‬ראה גם ברמב"ם‪ ,‬הלכות חגיגה ג‪,‬ד‪ ,‬כי הבימה הועמדה באמצע העזרה‪.‬‬
‫על הפייס‪ ,‬ראה‪ :‬תוספתא‪ ,‬יומא א‪,‬ט; סוכה ד‪,‬ט; בבלי‪ ,‬יומא כה‪,‬א‪ .‬על התפילה שם‪ ,‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬תמיד‬
‫סוף פרק ד; ה‪,‬א‪ ,‬וברמב"ם‪ ,‬הלכות תמידין ומוספין‪ ,‬ו‪,‬ד‪ .‬ברכת כהנים נאמרה במקום זה ללא נשיאת כפים‪,‬‬
‫ולפירוש הרמב"ם והמאירי‪ ,‬היא ברכת שים שלום‪.‬‬
‫קדמוניות היהודים טו‪,‬יא‪,‬ה ]‪.[416-411‬‬
‫משנה‪ ,‬סנהדרין יא‪,‬ב; תוספתא‪ ,‬סנהדרין ז‪,‬א‪ ,‬ובמקבילות‪.‬‬

‫‪470‬‬
‫וישבה בהר הבית ‪ -‬ב"חנות ‪ /‬חנויות‪".‬‬

‫אשר גרוסברג‬
‫‪25‬‬

‫עולי הרגל למקדש ראו בדרכם תחילה את המבנה רב הרושם של הבסיליקה‬
‫המלכותית‪ ,‬ורבים מהם הגיעו גם ללשכת הגזית מקום מושב בית הדין הגדול ש"ממנו‬
‫יוצאת תורה לכל ישראל" )משנה‪ ,‬סנהדרין יא‪,‬ב(‪ .‬מבנים אלו נחקקו בזכרון העם‪,‬‬
‫ותרמו את תרומתם למבנה בתי הכנסת בארץ‪.‬‬
‫בתי הכנסת הגליליים דומים בכמה מאפיינים למבני בסיליקה‪ .‬מבנים אלו היו‬
‫מוכרים ליהודים מכל רחבי העולם הקדום אך גם מהמקדש‪ .‬אימוצם למבנה של בתי‬
‫הכנסת לא היה לכן יוצא דופן‪ ,‬וראיה לכך היא גם בית הכנסת של אלכסנדריה עליו‬
‫נאמר‪" :‬כמין בסלקי גדולה היתה‪ ,‬סטיו לפנים מסטיו‪ 26".‬העם שעלה בהמוניו לרגל‪,‬‬
‫התוודע במקדש למבני בסיליקה גדולים ומפוארים‪ .‬הוא גם שהה בעזרת הנשים מול‬
‫שער ניקנור‪ ,‬לפני כניסתו לעזרה‪ ,‬בה היה סטיו פתוח עם יציע על גבי העמודים‪ .‬שם גם‬
‫נחרתו בזכרון העם הקריאות בתורה בפני כל הציבור ביום הכיפורים ואחת לשבע שנים‬
‫בקיום מצוות הקהל‪ .‬מראות אלו השפיעו כאשר היה צריך לסגל את מבני הציבור‬
‫השונים למבנה בית הכנסת בגליל‪.‬‬
‫המבנה הפנימי של בית הכנסת הגלילי מזכיר את עזרת הנשים‪ ,‬ואילו שלושת פתחיו‬
‫המכוונים לירושלים‪ ,‬מזכירים את שער ניקנור ושער ההיכל‪ .‬הדמיון לעזרת הנשים הוא‬
‫בכך שבבית הכנסת הגלילי היו עמודים לאורך הקירות ‪ -‬למעט קיר החזית שבו‬
‫הפתחים‪ ,‬וברבים מהם הם נשאו עליהם יציעים‪ .‬בכך הוא דמה למבנה היציע בעזרת‬
‫הנשים במקדש‪ ,‬שהיה בנוי בשלושת צידי העזרה‪ ,‬למעט הצד המערבי שבו שער ניקנור‪.‬‬
‫מסתברת הדעה כי היציע בבתי הכנסת שימש כעזרת נשים‪ 27.‬בפיתרון זה למיקומה של‬
‫עזרת הנשים‪ ,‬אימצו בבתי הכנסת הגליליים את הפיתרון שנעשה במקדש בעת חגיגות‬
‫שמחת בית השואבה‪ ,‬בה היקצו לנשים מקום בגזוזטרה שבעזרת הנשים‪ .‬גם בבית‬
‫הכנסת באלכסנדריה מקום הנשים היה ביציע‪ .‬אנו למדים זאת ממה שמסופר בירושלמי‬
‫)סוכה פ"ה ה"א( על חורבנו של בית הכנסת בימי טרוגיינוס‪ ,‬הוא טריינוס‪ ,‬בו מרדו‬
‫היהודים בגולה בשנים ‪ .117-115‬נאמר שם‪ ,‬כי הנשים אמרו לטריינוס שבא להורגם‪:‬‬

‫‪ .25‬ראש השנה לא‪,‬א; עבודה זרה ח‪,‬ב‪ ,‬ובמקבילות‪.‬‬
‫‪ .26‬תוספתא‪ ,‬סוכה ד‪,‬ד; ירושלמי‪ ,‬שם פ"ה ה"א; בבלי‪ ,‬שם נא‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .27‬בנושא זה ראה‪ :‬ש' ספראי‪" ,‬האם היתה קיימת עזרת נשים בבתי הכנסת בתקופה העתיקה"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לב‬
‫)תשכ"ג(‪ ,‬עמ' ‪=) 338-329‬ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.(104-94‬‬
‫לדעת ספראי‪ ,‬היציע לא יוחד לנשים‪ .‬מאידך‪ ,‬ראה את ש"ד גויטיין‪" ,‬יציע נשים בבנין בית הכנסת בתקופת‬
‫הגאונים"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לג )תשכ"ד(‪ ,‬עמ' ‪ .314‬לדבריו היציע כן יועד לנשים‪ .‬ראה גם בהמשך את הראיה מבית‬
‫הכנסת של אלכסנדריה ודעתו של ש' ליברמן על כך ‪ -‬בהערה הבאה‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪471‬‬

‫"מה דעבדת בארעייא עביד בעילייא" ‪ -‬כלומר‪ ,‬מה שעשית לגברים שישבו למטה‪ ,‬עשה‬
‫‪28‬‬
‫לנשים שיושבות למעלה‪.‬‬
‫העומד בתפילה בבית הכנסת בגליל ראה מולו את הקיר הדרומי ובו שלושה פתחים‪,‬‬
‫בדומה למבקר במקדש שראה מעזרת הנשים את שער ניקנור‪ ,‬שהיה שער משולש‪.‬‬
‫משאת נפשם של העולים לרגל שהתרכזו בעזרת הנשים‪ ,‬לא היתה עזרת הנשים‪ ,‬אלא‬
‫העזרה‪ ,‬אליה עמדו להיכנס‪ ,‬ושאותה יכלו לראות דרך שער ניקנור‪ .‬גם נקודת המוקד‬
‫הרעיוני של המתפללים בבית הכנסת היתה מחוץ לבית הכנסת ‪ -‬המקדש‪ .‬הם ראו בעיני‬
‫רוחם את המקדש בירושלים‪ ,‬אליו הם הגיעו במחשבתם דרך הפתחים בקיר הפונה‬
‫לירושלים‪ ,‬ובכך יכלו לנהוג בהתאם לנדרש בהלכה‪ ,‬כפי שיובהר בסעיף הבא‪ .‬בכך היה‬
‫דמיון נוסף לעזרת נשים גם בתחושה שהמבנה העניק לשוהים בו‪.‬‬
‫‪ .4‬הפתחים כנגד ירושלים בבתי הכנסת הגליליים‬

‫ההלכה שיש להתפלל בכיוון ירושלים )הלכות תפילה צד‪,‬א( נסמכת על תפילת שלמה‬
‫בעת חנוכת המקדש‪ 29.‬כמו בתפילתו‪ ,‬כך לפי מקומו של המתפלל קיימת הדרגתיות‪:‬‬
‫הרחוקים מהארץ מכוונים את פניהם לארץ ישראל‪ ,‬בארץ ישראל ‪ -‬לירושלים‪,‬‬
‫בירושלים ‪ -‬למקדש‪ ,‬ובמקדש ‪ -‬לקודש הקודשים‪ .‬בספרי מובאת לכך אסמכתא גם‬
‫ממשה שהשקיף מראש הפסגה לכיוון ארץ ישראל‪ 30.‬מי שכלל אינו יכול לכוון את פניו‬
‫‪31‬‬
‫כנדרש‪ ,‬צריך לכוון במחשבתו כאילו הוא עומד מול קודש הקודשים‪.‬‬
‫בסוגיה ביבמות )קה‪,‬ב( בשאלה כיצד לעמוד בתפילה ‪ -‬האם להביט למטה או‬
‫למעלה‪ ,‬המסקנה היא‪" :‬המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה"‪ 32.‬רש"י מפרש‪:‬‬
‫"עיניו למטה ‪ -‬כלפי ארץ ישראל‪ ".‬רבנו יונה )ברכות פ"ה( כותב בשם רבו‪" :‬יחשוב גם כן‬
‫כאילו הוא עומד בבית המקדש שהוא למטה‪ ".‬מכאן ההלכה‪ ,‬כי בנוסף לעמידה בתפילה‬
‫מול ארץ ישראל ירושלים והמקדש‪ ,‬המתפלל צריך לחשוב שהוא נמצא בבית המקדש‬
‫)הלכות תפילה צה‪,‬ב(‪ .‬ובלשון הטור‪" :‬ונחשוב כאילו אנו עומדים בו ומתפללים‪ ".‬כך גם‬
‫לגבי המתפלל הנמצא רחוק מארץ ישראל או מירושלים ומהמקדש‪ ,‬ואינו יכול לכוון את‬
‫פניו במדויק מול ירושלים או מול המקדש וקודש הקודשים‪ ,‬צריך "שיחשוב בלבו‬

‫‪.28‬‬

‫‪.29‬‬

‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬

‫‪.32‬‬

‫ראה את פירושו של מ' איש שלום‪ ,‬בית תלמוד‪ ,‬ד‪ ,‬וויען תרמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;200‬ש' ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬ד‪,‬‬
‫עמ' ‪ .890‬ראה גם באיכה רבה‪ ,‬א‪,‬מה; ד‪,‬כב‪ ,‬שם נזכר המאורע אך לא מקומו‪ ,‬ושם‪" :‬עביד בארעיי מה‬
‫דעבדת בעילאי"‪ .‬במהדורת בובר )א‪,‬טז‪ ,‬דף מב‪,‬א(‪" :‬אמרון ליה‪ :‬היך מה דעבדת בגברייא עביד בנשייא‪".‬‬
‫מלכים א ח; דברי הימים ב ו‪ .‬מקורות המסכמים את התפילה בכיוון ירושלים והמקדש‪ :‬תוספתא‪ ,‬ברכות‬
‫ג‪,‬טז; ספרי דברים כט‪ ,‬שבהערה הבאה; ירושלמי‪ ,‬ברכות פ"ד ה"ה; בבלי‪ ,‬ברכות ל‪,‬א; תנחומא )בובר(‪,‬‬
‫וישלח כא; פסיקתא רבתי פל"ג; שיר השירים רבה ד‪,‬ו‪.‬‬
‫ספרי דברים‪ ,‬ואתחנן‪ ,‬כט )מהדורת פינקלשטין ‪ -‬הורוויץ‪ ,‬עמ' ‪ – (47‬על דברים ג‪ ,‬כו‪-‬כז‪.‬‬
‫ראה‪ :‬משנה‪ ,‬ברכות ד‪,‬ה‪-‬ו; תוספתא שם‪ ,‬ג‪,‬טז‪ .‬ראה את פירוש הרמב"ם למשנה‪" :‬וישים במחשבתו שהוא‬
‫כנגד קדש הקדשים"‪ .‬בהלכות תפילה ה‪,‬ג‪ ,‬הוא פוסק‪" :‬יכוין לבו כנגד השכינה ויתפלל"‪ .‬ראה גם בשו"ע‬
‫הלכות תפילה צד‪,‬ג‪" :‬מי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים"‪ .‬אולם‪ ,‬ראה את לחם‪-‬‬
‫משנה ופירוש הרב קאפח על הרמב"ם בהלכות תפילה‪ .‬הם מסבירים כי כוונתו זהה למה שכתב בפירושו‬
‫למשנה‪ .‬הרמב"ם נקט את המקרים שבתוספתא ובמשנה‪ ,‬בהם המתפלל כלל אינו יודע מהו הכיוון‬
‫לירושלים‪ .‬הרמב"ם אינו כותב כי על המתפלל לחשוב שהוא נמצא במקדש‪ ,‬כפי שכתבו ראשונים אחרים‪.‬‬
‫ראה שם‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬
‫בירושלמי‪ ,‬ברכות פ"ד ה"ה‪ ,‬המסקנה שונה‪" :‬פניו למעלה ועיניו ולבו למטה‪".‬‬

‫‪472‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ורעיונו כאילו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים" )משנה‪-‬ברורה‬
‫צד‪,‬ג(‪.‬‬
‫תפילה מול חלון פתוח לכיוון ירושלים נזכרת בספר דניאל‪ ,‬והיא מהווה אסמכתא‬
‫לתפילה מול חלונות כנגד ירושלים‪:‬‬
‫ודניאל כדי ידע די‪-‬רשים כתבא‪ ,‬על לביתה וכוין פתיחן ליה בעליתה נגד‬
‫ירושלם‪ ,‬וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על‪-‬ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה‬
‫כל‪-‬קבל די‪-‬הוא עבד מן‪-‬קדמת דנה‪) .‬דניאל ו‪,‬יא(‬
‫]תרגום‪ :‬וכאשר ידע דניאל כי רשום הכתב‪ ,‬בא לביתו וחלונות פתוחים לו‬
‫בעלייתו מול ירושלים‪ ,‬ושלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה‬
‫לפני אלהיו כאשר היה עושה קודם לכן‪[.‬‬
‫מעשהו של דניאל משמש אסמכתא נוספת להלכה שיש להתפלל מול ירושלים וכי יש‬
‫להתפלל מול חלון או פתח המופנה לירושלים‪ .‬בירושלמי )ברכות פ"ד ה"א( נאמר‪" :‬יכול‬
‫יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר )דניאל ו‪,‬יא(‪ :‬וכוין פתיחין ליה בעיליתיה נגד‬
‫ירושלם"‪ .‬בדומה גם בבבלי‪ ,‬ברכות לא‪,‬א‪ .‬שם )ובדף לד‪,‬ב( אומר רבי חייא בר אבא בשם‬
‫רבי יוחנן‪" :‬לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות‪ ,‬שנאמר )דניאל ו‪,‬יא(‪ :‬וכוין פתיחן‬
‫ליה בעליתה נגד ירושלם‪ ".‬רש"י מפרש כי החלונות הם כדי שיכוון את לבו "שהוא‬
‫מסתכל כלפי שמים"‪ ,‬ולכן לפירושו החלונות צריכים להיות מול כיוון התפילה ‪ -‬מול‬
‫ירושלים )טור(‪ .‬הרמב"ם פוסק )הלכות תפילה ה‪,‬ו( כי "צריך לפתוח חלונות או פתחים‬
‫כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן"‪ ,‬כפי שנאמר בפסוק בדניאל‪ ,‬ולכן וודאי שהם צריכים‬
‫להיות אך ורק מול ירושלים‪ .‬למרות שבגמרא לא נאמר כי הלכה זו מסויגת רק ליחיד‬
‫המתפלל‪ ,‬בדומה לדניאל‪ ,‬ולא לציבור המתפלל בבית הכנסת‪ ,‬הרמב"ם פסק כך‪ ,‬ולכן‬
‫הביא הלכה זו בהלכות תפילה‪ ,‬אך לא בהלכות בית הכנסת )שם פי"א(‪ .‬הוא מסביר את‬
‫דבריו בתשובה לשאלה שנשאל בעניין זה‪ 33.‬כך נפסק גם בטור ובשולחן ערוך )צ‪,‬ד(‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫באחרונים נאמר כי גם בבית הכנסת יש לעשות חלונות מול ירושלים‪.‬‬
‫בגליל‪ ,‬בתקופה בה נבנו בתי הכנסת הגליליים‪ ,‬שהיא תקופת האמוראים‪ ,‬נראה כי‬
‫ראו את הלימוד מדניאל על תפילה מול פתחים או חלונות המכוונים לירושלים‪,‬‬
‫כמתייחסת גם לבית הכנסת‪ .‬הפתחים נקבעו דווקא בקיר החזית הפונה לירושלים‪ ,‬לא‬
‫‪35‬‬
‫כתפישה ארכיטקטונית המדגישה את החזית‪ ,‬אלא כדי להתפלל דרכם לירושלים‪.‬‬
‫הפתחים מאפשרים להתרכז במוקד הרעיוני‪ ,‬שהוא מחוץ לבית הכנסת ‪ -‬המקדש‬
‫שבירושלים‪ .‬בית הכנסת של גמלא‪ ,‬מימי הבית השני‪ ,‬בנוי בציר צפון מזרח ‪ -‬דרום‬
‫מערב‪ ,‬שהוא הכיוון הכללי של ירושלים‪ .‬קשה היה לבנות את בית הכנסת בכיוון מדויק‬

‫‪ .33‬מהדורת פריימן‪ ,‬ירושלים תרצ"ד‪ ,‬סי' כא‪ ,‬עמ' ‪ ;20-19‬מהדורת בלאו‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬תשובה רטז‪) ,‬עמ'‬
‫‪ .(381-380‬הרמב"ם מסביר בתשובתו כי בבתי כנסת ובמקומות המיוחדים לתפילת ציבור אין צורך בחלונות‬
‫ורק בתפילת יחיד יש צורך בחלונות ‪ -‬בדומה לדניאל‪" ,‬כדי שיצייר בדמיונו שהוא כנגד ירושלים ואין דבר‬
‫חוצץ בינו לבינה‪".‬‬
‫‪ .34‬ראה בפרי‪-‬מגדים )צ‪,‬ח( שמהגמרא לא משמע חילוקו של הרמב"ם בין יחיד לבין ציבור בבית הכנסת‪ ,‬וכי‬
‫צריך לפתוח חלונות גם בביכנ"ס‪ ,‬וכך כתב גם הלבוש‪ .‬לגבי המספר של י"ב חלונות שמובא בשו"ע עפ"י‬
‫הזוהר )פקודי‪ ,‬רנא א(‪ ,‬לדבריו‪ ,‬חלקם צריך להיות בכיוון ירושלים )עי' גם משנ"ב צ‪,‬ח‪-‬ט(‪.‬‬
‫‪ .35‬על רעיון זה כתב י' ברסלבי )ברסלבסקי(‪ .‬ראה‪ :‬הידעת את הארץ‪ ,‬ו‪ :‬נוף האדם בגליל‪ ,‬תל אביב תשכ"ה‪,‬‬
‫עמ' ‪.228‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪473‬‬

‫יותר בגלל כיוון מדרון ההר עליו הוא בנוי‪ ,‬ושיפועו‪ .‬פתח בית הכנסת נמצא בקיר‬
‫הדרומי מערבי ונראה כי גם שם התפללו מול הפתח )ראה איור ‪ .(14‬בבתי הכנסת‬
‫הוודאיים האחרים מתקופת הבית ‪ -‬במצדה ובהרודיון‪ ,‬הפתחים במזרח‪ ,‬אך שם הם לא‬
‫‪36‬‬
‫נבנו כבתי כנסת אלא הוסבו לכך‪ ,‬ולכן לא ניתן ללמוד מהם על מקום הפתח‪.‬‬

‫מקום הפתח הראשי הוא המתאים למקומו של ארון הקודש‪ .‬בחלק מבתי הכנסת‬
‫נמצאה בימה בצד הפתח‪ ,‬שהיא כנראה מקומו של ארון הקודש‪ ,‬ובכמה מהם נמצאו גם‬
‫שרידיו‪ .‬אולם‪ ,‬ברבים מבתי הכנסת הגליליים לא נמצאו שרידים כלשהם של ארון‬
‫הקודש‪ .‬כפי שעולה ממקורות חז"ל‪ ,‬ספר התורה נשמר בכמה מקומות מחוץ לבית‬
‫הכנסת‪ ,‬והובא לתוכו לקריאה בתורה‪ 37.‬לכן קרה בציפורי‪ ,‬ש"פעם אחת שכחו ולא‬
‫הביאו ספר תורה מבעוד יום" ‪ -‬לפני השבת )עירובין פו‪,‬ב; סוכה טז‪,‬ב(‪ .‬רש"י מפרש‪:‬‬
‫"שהיה דרכן להצניע ספר תורה בבתים מפני הנוכרים‪ ".‬המציאות שבה הביאו ספר‬
‫תורה ממקום אחר לבית הכנסת‪ ,‬היא הסיבה להלכה נוספת ‪" -‬אין שליח צבור רשאי‬
‫להפשיט את התיבה בצבור מפני כבוד צבור" )סוטה לט‪,‬ב; או"ח קמח(‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר‬
‫נוטלים את ספר התורה כדי להניחו במקומו ‪ -‬מחוץ לבית הכנסת ‪ -‬שליח הציבור לא‬
‫מסיר מהתיבה את הבגדים שנפרשו עליה‪ ,‬אלא מוליכים את ספר התורה ויוצאים‬
‫אחריו‪ ,‬ואח"כ שליח הציבור חוזר לבית הכנסת ומפשיט את התיבה )רש"י ד"ה להפשיט‬
‫ כאן הכוונה ב"תיבה" היא לשולחן עליו היה מונח ספר התורה כשקראו בו(‪ .‬כאמור‪,‬‬‫בבתי הכנסת הגליליים בהם נמצאו שרידים של בימה ששימשה כמסד לארון קודש‪ ,‬היא‬
‫נמצאה בצד הפתח‪ ,‬ולא חסמה אותו‪ ,‬ובכך התאפשרה תפילה מול הפתח המכוון‬
‫לירושלים‪ .‬בכמה מהם נמצאו שתי בימות‪ ,‬משני צידי הפתח‪ ,‬וייתכן שאחת שימשה‬
‫‪38‬‬
‫לקריאה בתורה‪.‬‬

‫‪ .36‬במבנה בכורזים‪ ,‬שאולי הוא ביכנ"ס קדום מימי בית שני‪ ,‬הפתח במזרח‪ .‬ראה עליו לעיל סוף הע' ‪.10‬‬
‫‪ .37‬על תיבה מיטלטלת לשמירת ספר התורה ראה גם‪ :‬משנה‪ ,‬תענית ב‪,‬א‪" :‬מוציאין את התיבה לרחובה של‬
‫עיר"; תוספתא‪ ,‬מגילה ג‪,‬יד‪" :‬כשמניחין את התיבה פניהם כלפי העם‪".‬‬
‫‪ .38‬שרידי בימה בצד הפתח נמצאו בכורזים‪ ,‬נבוריה‪ ,‬נחל גוש חלב‪ ,‬מרות‪ .‬גם בכפר נחום ובחורבת עמודים‬
‫נמצאו שרידים שניתן ליחס אותם לבימת ארון הקודש‪ .‬בנבוריה נמצאו גם שרידי ארון הקודש בשימוש‬
‫משני ‪ -‬ראה להלן ה‪ .‬מלבד מאשר בגוש חלב ובחורבת עמודים‪ ,‬היו שתי בימות‪ .‬במרות הן נבנו משני צידי‬
‫הפתח הראשי בתחילת המאה הששית‪ ,‬כמאה שנה לאחר שבית הכנסת נוסד‪ .‬בגולן נמצא בימה בעין נשוט‪,‬‬
‫בו יש פתח אחד בדרום‪ ,‬והוא חורג מקו אמצע הבניין כדי לאפשר מקום לארון הקודש‪ .‬חריגה דומה נמצאת‬
‫באום אל קנאטיר‪ ,‬דביה‪ ,‬בית לביא‪ ,‬וכן בחורבת זומימרה‪ ,‬שם פתח בית הכנסת במערב‪.‬‬

‫‪474‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫בכמה בתי כנסת גליליים חל מאוחר יותר שינוי בתפישה זו‪ ,‬והוא בא לביטוי באותם‬
‫בתי כנסת בהם הפתחים המכוונים לירושלים נאטמו‪ ,‬ובקיר המקביל נפתחו פתחים‬
‫חדשים‪ .‬שינויים אלו נעשו החל מהמאה הרביעית ואילך‪ ,‬בבית שערים; חמת טבריה ‪-‬‬
‫בית הכנסת הצפוני‪ ,‬ולדעת דותן גם בבית הכנסת הדרומי; במרות‪ 39.‬בבית שערים‬
‫נבנתה גומחה לארון קודש במקום הפתח‪ .‬בחמת טבריה‪ ,‬נבנתה בימה סמוך לפתח‬
‫שנסתם‪ ,‬ואילו במרות הבימות בצידי הפתח היו קיימות עוד בזמן שהפתחים לירושלים‬
‫היו פתוחים‪ .‬שינוי דומה היה גם בעין גדי‪ 40.‬שינוי זה תואם את הנאמר לעיל‪ ,‬כי תפילה‬
‫מול חלונות או פתחים המכוונים לירושלים אינה נדרשת בבית הכנסת‪ .‬בתי כנסת‬
‫באזורים אחרים‪ ,‬או מאוחרים יותר‪ ,‬נבנו לרוב כאשר פתחי הכניסה הם בקיר הנגדי‬
‫לארון הקודש ולכיוון התפילה‪ ,‬ורק מספר מועט של בתי כנסת נבנה עם פתחים במזרח‬
‫)ראה לעיל ב(‪.‬‬

‫‪ .39‬בבית שערים השינוי חל במחצית א' של המאה הרביעית‪ .‬בחמת טבריה‪ ,‬בבית הכנסת הצפוני‪ ,‬הכניסה‬
‫שונתה לקיר הצפוני‪ ,‬במאה הרביעית‪ .‬על בית הכנסת הדרומי‪ ,‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ .10‬שם מובאת גם דעתו של‬
‫ז' וייס‪ ,‬הסובר כי הפתח היה במזרח‪ ,‬גם בשלב הקדום‪ .‬במרות השינוי חל במחצית הראשונה של המאה‬
‫השביעית‪.‬‬
‫‪ .40‬בסוף המאה השלישית נסתם הפתח המרכזי שהיה בקיר הצפוני הפונה לירושלים‪ ,‬ובמקומו נבנתה גומחה‬
‫לארון הקודש‪ ,‬ונפתחו שלושה פתחים בקיר המערבי‪ .‬באמצע המאה החמישית או במחציתה השנייה‪ ,‬נסתם‬
‫גם הפתח השני שהיה בקיר הצפוני‪ ,‬וניתן היה להיכנס לבית הכנסת רק מהצד המערבי‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪475‬‬

‫סגירת הפתחים לכיוון ירושלים בבתי כנסת הגליליים איפשרה בניית ספסלי ישיבה‬
‫בקיר הדרומי‪ ,‬ובכך ישבו בבית הכנסת לכל אורך קירותיו‪ ,‬כפי שהיה בבתי הכנסת מימי‬
‫הבית‪ ,‬וכפי שנמצא בבתי הכנסת האחרים שאינם גליליים‪ .‬צורת ישיבה זו מדגישה את‬
‫מרכז בית הכנסת‪ ,‬ואילו ארון הקודש יוצר מוקד משני‪ .‬ההסבר לצורת ישיבה זו‬
‫הקיימת גם כיום‪ ,‬היא הקריאה בתורה בבית הכנסת‪ ,‬שהיא תקנה קדומה מימי משה‬
‫ועזרא‪ 41.‬גם בכתובת מבית כנסת מימי בית שני שנמצאה בירושלים ‪ -‬כתובת תאודוטוס‬
‫ נזכרת הקריאה בתורה ולא התפילה בציבור‪ .‬נאמר בה כי תאודוטוס "בנה את בית‬‫הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות‪ ".‬מקום הקריאה בתורה היה לכן נקודת‬
‫המוקד בבית הכנסת‪ .‬בבית הכנסת באלכסנדריה שנזכר לעיל ג‪ ,/3‬היתה בימה של עץ‬
‫באמצע בית הכנסת‪ .‬לעיל ג‪ /2‬נזכרו הקריאות בתורה שנעשו בעזרת הנשים במקדש‪.‬‬
‫הרמב"ם כותב )הלכות חגיגה ג‪,‬ד( כי הבימה לקריאה בהקהל‪ ,‬הועמדה באמצע העזרה‪.‬‬
‫גם על מקום הבימה בבית הכנסת הוא כותב כי הוא באמצע ביהכנ"ס )הלכות תפילה‬
‫יא‪,‬ב(‪ ,‬וכך כתב הטור )הלכות ביכנ"ס קנ(‪ .‬אמנם הכסף‪-‬משנה כותב כי "הכל לפי‬
‫המקום והזמן"‪ ,‬ובשולחן‪-‬ערוך אין הוא מזכיר את מקום הבימה לקריאה בתורה‪ ,‬אך‬
‫הרמ"א מוסיף הלכה זו )קנ‪,‬ה(‪ .‬הישיבה סביב לקירות מסייעת לכל הציבור להיות עם‬
‫פניו מול מקום הקריאה‪ ,‬ולהקשיב לה‪ .‬שעה שנבנו בתי כנסת עם פתחים לירושלים‪ ,‬הם‬
‫סייעו לרכז את מחשבתם של המתפללים אל המקדש דרך הפתחים‪ ,‬אך שינו בכך את‬
‫המוקד הקדום יותר שהיה במרכז‪ .‬בבתי הכנסת המאוחרים יותר‪ ,‬בהם היה ארון קודש‬
‫בקיר הפונה לירושלים‪ ,‬יש חזרה אל ההתרכזות במרכז ביהכנ"ס‪ ,‬כפי שהיה בבתי‬
‫הכנסת הקדומים יותר ‪ -‬עוד מתקופת הבית‪.‬‬
‫הישיבה גם בקיר הפונה לירושלים‬
‫אשר בו ארון קודש‪ ,‬מתאימה לנאמר‬
‫בתוספתא )מגילה ג‪,‬יד‪ ,‬מהדורת ליברמן‬
‫ג‪,‬כא(‪" :‬כיצד היו זקנים יושבין‪ ,‬פניהם‬
‫כלפי העם ואחריהן כלפי קודש‪ .‬כשמניחין‬
‫את התיבה‪ ,‬פניה כלפי העם ואחריה כלפי‬
‫קודש‪ .‬כשהכהנים נושאין כפיהן‪ ,‬פניהם‬
‫כלפי העם ואחריהם כלפי קדש‪ .‬חזן‬
‫הכנסת פניו כלפי קודש‪ ,‬וכל העם פניהם‬
‫כלפי קדש‪ ,‬שנאמר )ויקרא ח‪,‬ד(‪ :‬ותקהל‬
‫העדה אל פתח אהל מועד"‪.‬‬

‫ד‪ .‬חזית המקדש בעיטורי בתי הכנסת הקדומים‬
‫‪ .1‬חזית המקדש במקורות‪ ,‬במטבעות ובעיטורים קדומים‬

‫במקורות הכתובים מעטים הפרטים על חזית המקדש‪ .‬המשנה ויוסף בן מתתיהו‬
‫מוסרים רק על חזית רבועית של ‪ 100×100‬אמה‪ 42.‬המקדש‪ ,‬היה בנוי על מסד שגובהו‬

‫‪ .41‬ראה‪ :‬מכילתא דר' ישמעאל‪ ,‬בשלח‪ ,‬מסכתא דויסע‪ ,‬א )מהדורת הורוביץ‪-‬רבין‪ ,‬עמ' ‪ ;(154‬מכילתא דרשב"י‪,‬‬
‫בשלח טו כב )מהדורת אפשטיין‪-‬מלמד‪ ,‬עמ' ‪ ;(301‬ירושלמי‪ ,‬מגילה פ"א ה"א; פ"ד ה"א; בבלי‪ ,‬בבא קמא‬
‫פב‪,‬א; מסכת סופרים‪ ,‬י‪,‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫‪ .42‬משנה‪ ,‬מידות ד‪,‬ו; מלחמת היהודים ה‪,‬ה‪,‬ד; קדמוניות היהודים טו‪,‬יא‪,‬ג ]‪.[391‬‬

‫‪476‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫שש אמות‪ ,‬ואל האולם עלו בשתים עשרה מעלות‪ 43.‬ממדיו של פתח האולם היו גדולים‬
‫במיוחד )‪ 20×40‬אמה(‪ 44.‬מעל פתח האולם היו חמש קורות עץ שכל אחת היתה גדולה‬
‫מחברתה בשתי אמות‪ .‬אורך הקורה התחתונה היה ‪ 22‬אמות‪ ,‬והעליונה ‪ 30‬אמות‪ .‬בין‬
‫שתי שורות עצים היתה שורת אבנים‪ 45.‬מבעד לפתח האולם ניתן היה לראות את פתח‬
‫ההיכל )‪ 10×20‬אמה(‪ ,‬שבו היה פתח מרכזי גדול ושני פתחים קטנים בצידיו )ראה לעיל‬
‫ב(‪ .‬על פתחו של ההיכל היתה פרושה פרוכת‪ ,‬והיו לו שתי דלתות עץ שנפתחו מידי‬
‫‪47‬‬
‫בוקר‪ 46.‬הפרוכת גוללה בשעת העלייה לרגל‪ ,‬כדי שהעם יוכל להתבונן בהיכל פנימה‪.‬‬

‫התיאור הריאלי הקדום ביותר של המקדש נמצא על גבי גלוסקמה מירושלים‬
‫משלהי ימי הבית השני‪ 48.‬באיור נראות שתי דלתות סגורות‪ ,‬עליהן כמה קורות המונחות‬
‫זו על גבי זו‪ .‬מערכת הקורות נמצאת בין שני נדבכי אבנים‪ .‬תיאור זה תואם את התיאור‬
‫במשנה‪ ,‬של קורות העץ הנתונות על פתח האולם‪ ,‬דרכו רואים את דלתות ההיכל‬
‫הסגורות‪ .‬בגלוסקמה אחרת מתואר משקוף רחב על הדלתות הנעולות‪ ,‬ועמוד בכל אחד‬
‫מצדי הדלתות‪.‬‬
‫תיאורים ריאליים נוספים של חזית המקדש נמצאים בכמה ממצאים החל מתקופת‬
‫מרד בר כוכבא‪ .‬בתיאור שעל מטבעות מתקופת המרד יש לחזית המקדש ארבעה‬
‫עמודים‪ ,‬וגגו שטוח‪ .‬בין שני העמודים הפנימיים נמצא חפץ שתואר על ידי דן בר"ג‬
‫כשולחן לחם הפנים‪ ,‬אותו הוציאו והציגו לעולים לרגל‪ 49.‬בכל המטבעות ‪ -‬למעט אחת‪:‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬

‫משנה‪ ,‬מידות ג‪,‬ו; מלחמת היהודים ה‪,‬ה‪,‬ד‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מידות ג‪,‬ז‪ .‬הממדים שנותן יוסף בן מתתיהו גדולים בהרבה‪ 70×25 :‬אמה‪ .‬ראה‪ :‬מלחמת היהודים‬
‫ה‪,‬ה‪,‬ד‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מידות ג‪,‬ז‪.‬‬
‫על הפרוכת ראה‪ :‬משנה‪ ,‬תמיד ז‪,‬א; יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מלחמת היהודים ה‪,‬ה‪,‬ד‪ ,‬ובמקורות נוספים‪ .‬על‬
‫הדלתות ראה במשנה‪ ,‬מידות ד‪,‬א‪-‬ב‪ ,‬תמיד ד‪,‬ז‪ ,‬ואצל יוסף בן מתתיהו‪ ,‬שם‪.‬‬
‫יומא נד‪,‬א‪.‬‬
‫ראה מאמרי‪" ,‬חזית המקדש על גבי גלוסקמות בירושלים"‪ ,‬קדמוניות כז )תשנד( עמ' ‪.42-38‬‬
‫ד' בר"ג‪" ,‬שולחן לחם הפנים וחזית בית המקדש על מטבעות מלחמת בר כוכבא"‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬כ )תשמ"ז(‪,‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪477‬‬

‫חצי סלע של ליפקין‪-‬רפאלי ‪ -‬יש קשת מעל השולחן‪ ,‬שנראה כי היא הקשת מעל פתח‬
‫ההיכל‪ ,‬אשר לגביה אין בידינו מקורות כתובים‪ .‬על סמך התיאור במטבעות ובמקורות‪,‬‬
‫ניסו לשחזר את חזית המקדש באפשרויות שונות המשלבות את העמודים בחזית‬
‫המקדש או בצד פתח ההיכל‪.‬‬
‫בבית הכנסת של דורא אירופוס ‪ -‬מהמאה השלישית לספירה‪ ,‬מעל גומחת ארון הקודש‬
‫נמצא ציור של חזית מקדש שהוא דומה ביותר לחזית שבמטבעות בר כוכבא‪ .‬בחזית‬
‫הבנין ארבעה עמודים ועליהם משקוף אופקי‪ .‬במרכז‪ ,‬בין שני עמודים‪ ,‬נמצאות שתי‬
‫דלתות נעולות‪ .‬מעל הדלתות מצוירת קונכיה והיא כנראה המקבילה לקשת שבמטבעות‬
‫בר כוכבא‪.‬‬
‫בבית הקברות של בית שערים נמצא תבליט משוקע של חזית ובה ארבעה עמודים‪.‬‬
‫בין שני העמודים הפנימיים דלתות סגורות ומעליהן קונכיה‪ .‬בתבליט דומה יש מנורה‬
‫במקום הדלתות‪ .‬התבליטים נחצבו בדופן אצטבאות גדולות שצורתן כארון מתים‪,‬‬
‫‪50‬‬
‫באולם א' שבמערכת מס' ‪ ,4‬שתוארכה למאה השלישית לספירה‪.‬‬

‫עמ' ‪ .25-22‬ראה גם את ההערותי על המאמר‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬כא )תשמ"ח(‪ ,‬עמ' ‪ .57-56‬על הוצאת השולחן כדי‬
‫להראותו לעולי הרגל‪ ,‬ראה במשנה‪ ,‬חגיגה ג‪,‬ח; תוספתא‪ ,‬שם יא‪,‬ז; ירושלמי‪ ,‬שם פ"ג ה"ח; בבלי‪ ,‬שם כו‪,‬ב;‬
‫יומא כא‪,‬ב; מנחות כט‪,‬א; צו‪,‬ב‪ .‬ראה גם ברש"י ביומא‪ ,‬בדפוס ראשון‪ ,‬בד"ה שמגביהין אותו‪" :‬ומוציאין‬
‫אותו לחוץ"‪ ,‬וברמב"ם‪ ,‬הלכות מטמאי משכב ומושב‪ ,‬יא‪,‬יא‪ ,‬ובמשנה למלך שם‪ ,‬ובפירוש הרמב"ם למשנה‪.‬‬
‫לפי הירושלמי הגורס "מפני שמוציאין אותו"‪ ,‬התוספתא והרמב"ם‪ ,‬השולחן הוצא החוצה‪ ,‬והאמירה‬
‫במשנה בחגיגה ‪" -‬הזהרו שלא תגעו בשולחן" ‪ -‬היתה לישראל ולא לכוהנים עמי הארץ‪ ,‬כפי שפרשו רש"י‬
‫והתוספות את המשנה‪ .‬ראה גם את ראית המשנה למלך מהגמרא ביומא המונה את הניסים שהיו בחוץ‬
‫דווקא; גליון‪-‬אפרים בירושלמי יומא פ"ה ה"א; חזון‪-‬יחזקאל על התוספתא הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .50‬ראה‪ :‬ב' מזר )מייזלר(‪ ,‬בית שערים‪ :‬פרשת החפירות בשנות תרצו‪-‬תש‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשיח‪ ,‬עמ' ‪.124‬‬

‫‪478‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪479‬‬

‫המקדש כולו כשהוא נמצא בעזרה המוקפת סטיו עמודים‪ 51‬נמצא בציור בבסיסו של‬
‫כלי זכוכית מוזהב מרומא‪ ,‬מהמאה הרביעית‪ .‬בציור‪ ,‬חזית מבנה שלו שתי דלתות‪,‬‬
‫ובחזיתו ארבעה עמודים‪ ,‬עליהם משקוף אופקי ועליו גמלון‪ .‬בציור נראה כל הגג‬
‫הגמלוני של הבניין‪ .‬לפני חזית הבניין מדרגות‪ ,‬והמבנה נמצא בתוך חצר מוקפת‬
‫עמודים‪ .‬ציור זה נבדל מציורים אחרים בכלי זכוכית מרומא המתארים ארון קודש‪ ,‬בכך‬
‫שבציורים האחרים נראים ספרי התורה מונחים על מדפים בארון הקודש שדלתותיו‬
‫פתוחות‪ ,‬ואילו בציור זה דלתות המקדש סגורות‪ ,‬בדומה לתיאורים שנמצאו בארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬חזית המקדש בגילופי אבן בבתי הכנסת הגליליים‬

‫בכמה מבתי הכנסת הגליליים נמצאו גילופים שתוארו בדרך כלל כארון קודש או‬
‫היכלית‪ ,‬אך נראה כי אינם אלא חזית המקדש‪ .‬בגילופים אלו נראית חזית מבנה שלו שני‬
‫עמודים‪ ,‬ביניהם דלתות נעולות המחולקות לריבועים‪ ,‬ועליהן גמלון ובו קונכייה‪ .‬אחד‬
‫התבליטים המרשימים הוא זה שנמצא בבית הכנסת הנוכחי בפקיעין כשהוא משולב‬
‫בקיר‪ .‬בתבליט יש שני עמודים נוספים ‪ -‬בקצות התבליט‪.‬‬
‫גילוף דומה הוא הגילוף המכונה "ארון הברית" על מרכבה‪ ,‬שנמצא בכפר נחום‪.‬‬
‫בתבליט אחר מכפר נחום‪ ,‬נראות שתי דלתות סגורות עם מבנה ריבועים ועליהן גמלון‪.‬‬
‫בכוכב הירדן נמצא משקוף ובו תבליט מנורה ומשני צידיה תבליטים של מבנה בן‬
‫ארבעה עמודי חזית ועליהם עיטור קונכיות‪.‬‬
‫‪ .51‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬תמיד א‪,‬ג; יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מלחמת היהודים ה‪,‬ה‪,‬ב‪.‬‬

‫‪480‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫התבליטים השונים מבתי הכנסת הגליליים‪ ,‬ביחוד אלו בעלי ארבעה עמודים‪ ,‬דומים‬
‫לגילוף מבית שערים ולחזית המקדש במטבעות בר כוכבא‪ ,‬ובבית הכנסת של דורא‬
‫אירופוס‪ .‬ההבדל הבולט היחידי בין חזית המקדש במטבעות בר כוכבא ובדורא אירופוס‬
‫לבין התבליטים האחרים הוא הגג הגמלוני במקום הגג השטוח‪ .‬שאר הפרטים‬
‫העיקריים נמצאים גם בתבליטים‪ :‬עמודים ‪ -‬שנים או ארבע‪ ,‬וקשת מעל הפתח‪ .‬את‬
‫השינוי של צורת הגג במקום הגג השטוח שבמטבעות בר כוכבא ודורא אירופוס‪ ,‬יש‬
‫לראות כהשפעה ארכיטקטונית בת התקופה‪.‬‬
‫כדי להבין את משמעות הגילופים והעיטורים השונים יש להתייחס אליהם לא כאל‬
‫עיטורים שמטרתם רק לפאר את בית הכנסת‪ ,‬וגם לא כעיטורים המציגים מראה ריאלי‬
‫של מה שהיה לפני המתפללים‪ ,‬אלא בהנחה שהם נועדו להמחיש מראה כלשהו של דבר‬
‫שאיננו‪ ,‬אך זכרונו יקר וחשוב לקהל‪ 52.‬לכן יש לחפש את משמעותו במבנה מהותי יותר‬
‫מאשר ארון הקודש‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הימצאותו של ארון הקודש בתוך בית הכנסת היה‬
‫בתהליך התהוות וגיבוש‪ ,‬ובכמה בתי כנסת כנראה כלל לא היה ארון קודש‪ ,‬וכפי‬
‫שהוסבר לעיל )ג‪ ,(/4‬ספר התורה הובא לבית הכנסת לקריאה בתורה‪ 53.‬זאת ועוד‪,‬‬

‫‪ .52‬ראה‪ :‬י' בראנד‪ ,‬כלי זכוכית בספרות התלמוד‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪ .208‬הוא כתב זאת על הפסיפסים‪ ,‬אך‬
‫למרות זאת הוא ראה בחזית המבנה שבמרכז הפסיפס את ארון הקודש‪ ,‬ולא את חזית המקדש‪ ,‬וראה עוד‬
‫להלן ‪.3‬‬
‫‪ .53‬תהליך הקמת ארון קודש בבית הכנסת התגבש בעיקר במאה הרביעית‪ .‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,39‬על בתי הכנסת‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪481‬‬

‫באותם בתי כנסת בהם היה ארון קודש‪ ,‬הרי שהוא היה לפני המתפללים ובקרבתם ולא‬
‫היה צורך בעיטורים נוספים שימחישוהו‪ .‬בכורזים נמצא גילוף באבן הקשת שנבנתה‬
‫מעל גומחת ארון הקודש‪ .‬בגילוף נראית גומחה שמצידיה שני עמודים כפולים ומעליה‬
‫קשת‪ 54.‬שם‪ ,‬כמו בדורא אירופוס‪ ,‬הגילוף אינו יכול לסמל את ארון הקודש הנמצא‬
‫מתחת לגילוף‪ ,‬אלא משהו משמעותי יותר ‪ -‬המקדש בירושלים‪ .‬השערתנו היא לכן‪ ,‬כי‬
‫התבליטים נעשו במתכונת שהיתה מקובלת באותה תקופה לתיאור חזית המקדש‪,‬‬
‫וקיומם מזכיר למתפללים את המקדש‪ .‬בחלק מהמקומות התיאור סכמטי יותר‪,‬‬
‫והדמיון לתיאורים הקדומים חלש יותר‪ .‬במקרים אלו בולט עוד יותר תפקידו של האיור‬
‫ להזכיר את המקדש ולא למסור תיאור מדויק שלו‪.‬‬‫‪ .3‬חזית המקדש בפסיפסי בתי הכנסת הקדומים‬

‫רצפות פסיפס התגלו בבתי כנסת רבים‪ .‬בכמה מהם‪ ,‬בספין )פאנל( בקצה הפונה‬
‫לירושלים והקרוב לארון הקודש‪ ,‬יש תיאור של חזית מבנה שדלתותיו נעולות‪ .‬בחלקם‬
‫נראית גם פרוכת‪ .‬בצידי המבנה ניצבות מנורות שבעת הקנים‪ ,‬שופר‪ ,‬מחתה‪ ,‬לולב‬
‫ואתרוג‪.‬‬
‫בבתי הכנסת של סוסיה ובית שאן )בית הכנסת הצפוני(‪ ,‬חזית המבנה היא של‬
‫ארבעה עמודים‪ ,‬עליו גמלון ובתוכו קונכיה‪ .‬בסוסיה רואים דלתות נעולות‪ ,‬ואילו בבית‬
‫שאן אין דלתות‪ ,‬אלא פרוכת פרושה על הפתח‪ .‬בחמת טבריה יש רק שני עמודים‪,‬‬
‫והפרוכת אסופה במרכז‪ .‬תיאור דומה נמצא בבתי הכנסת שומרוניים ובהם חוזר הדגם‬
‫של ארבעה עמודים‪ ,‬גמלון וקונכיה בתוכו‪ ,‬וכן דלתות נעולות ופרוכת כשהיא אסופה‬
‫ומונחת על אחד העמודים‪ 55.‬תמונת המבנה המופיעה בפסיפסים השונים מזכירה את‬
‫חזית המקדש בעיטורים קדומים אחרים‪ ,‬ובגילופי אבן מבתי הכנסת הקדומים‪ ,‬כפי‬
‫שתואר לעיל ‪ -‬גמלון הנשען על ארבעה עמודים ובמרכזו קונכיה‪.‬‬

‫בהם שונה מקום הפתח ונבנה מקום לארון הקודש רק במאה הרביעית‪ .‬גם בחורבת שמע נבנתה בימה בקיר‬
‫הדרומי במאה הרביעית‪ .‬מעטים בתי הכנסת בהם נמצאה בימה לארון קודש לפני כן‪ ,‬והם‪ :‬נבוריה‪ ,‬גוש‬
‫חלב‪ ,‬וכורזים‪ .‬ראה גם‪ :‬ז' וייס‪" ,‬מתי החלו מורידין שליח ציבור לפני התיבה"‪ ,‬קתדרה‪) 55 ,‬תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪21-‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ .54‬ראה‪ :‬ז' ייבין‪" ,‬בית הכנסת בכורזין ‪ -‬הצעה לשחזור פנים הקיר הדרומי"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬יח )תשמ"ה(‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,276-268‬ציור ‪ ,6‬וצילום בלוח נג ‪ .5‬תבליט דומה נמצא גם על גבי משקוף מדנה שבגליל התחתון‪ ,‬ובו משני‬
‫צידי התבליט אריות הפונים אליו‪ .‬תבליט אחר נמצא במשקוף הכניסה לבית הכנסת בעסלייה שבגולן‪.‬‬
‫‪ .55‬על הממצא הארכיאולוגי מבתי הכנסת השומרוניים‪ ,‬ראה‪ :‬י' מגן‪" ,‬בתי כנסת שומרוניים"‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬כה‬
‫)תשנ"ג(‪ ,‬עמ' ‪ .90-66‬על הנושא של זיהוי חזית המבנה בפסיפסים עם חזית המקדש‪ ,‬וכן השוואה עם מבנה‬
‫בתי הכנסת היהודיים מימי הבית השני‪ ,‬ראה מאמרי בקדמוניות‪ ,‬כה )תשנ"ג( עמ' ‪ ,90-66‬ובקדמוניות כו‬
‫)תשנ"ג( עמ' ‪.65-64‬‬

‫‪482‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫כמו לגבי הגילופים בבתי הכנסת‪ ,‬כך גם לגבי הפסיפסים יש לחפש את משמעו של‬
‫המבנה הנראה במרכז הפסיפס בדבר שאינו נמצא בבית הכנסת עצמו‪ ,‬ושזכרונו יקר‬
‫וחשוב לקהל המתפללים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬דיון במהותו של המבנה הנראה בפסיפס אינו יכול‬
‫להיות מנותק מהנושאים הנוספים המוצגים באותו ספין‪.‬‬
‫המנורה הנראית בפסיפס בוודאי מייצגת את מנורת המקדש‪ .‬מעידים על כך הנרות‬
‫המכוונים מול הנר המרכזי )כך בחמת טבריה(‪ ,‬כפי שהיה במנורת המקדש‪ 56.‬המחתה‬
‫אף היא הינה כלי ששימש לעבודות המקדש ‪ -‬הקטרת הקטורת במזבח שבהיכל‪ .‬היתה‬
‫זו אחת העבודות החשובות‪ ,‬ובגלל חשיבותה לא אפשרו לכהן אחד לזכות בה יותר‬
‫מאשר פעם בחייו‪ 57.‬השופר והלולב קשורים לתיקונים שהתקין רבן יוחנן בן זכאי לאחר‬
‫החורבן כ"זכר למקדש"‪ 58.‬המשותף לכל המתואר בפסיפס הוא המקדש‪ ,‬והציורים‬

‫‪ .56‬ראה‪ :‬ספרי במדבר‪ ,‬בהעלותך‪ ,‬נט )מהדורת הורוויץ‪ ,‬עמ' ‪ ;(57‬ספרי זוטא‪ ,‬שם‪ ,‬ח ב )מהדורת הורוויץ‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(255‬שם גם מעיד רבי שמעון שראה את המנורה ברומא‪ ,‬והנרות היו מוסטרין כנגד הנר האמצעי; מנחות‬
‫צח‪,‬ב‪ ,‬שם נאמרים הדברים ע"י ר' אלעזר ברבי שמעון הסובר שהמנורה היתה מונחת בכיוון צפון דרום;‬
‫מגילה כא‪,‬ב‪ .‬ראה גם בברייתא דמלאכת המשכן פ"י )מהדורת איש שלום‪ ,‬עמ' ‪.(65‬‬
‫‪ .57‬משנה‪ ,‬תמיד ה‪,‬ב; יומא ב‪,‬ד; ירושלמי‪ ,‬יומא פ"ב ה"ג; בבלי‪ ,‬יומא כו‪,‬א‪ .‬לדעתו של רבי יהודה נהגו כך לא‬
‫רק עם המקטיר אלא גם עם הכהן שזכה בהבאת המחתה למזבח הפנימי‪ .‬ראה בירושלמי הנ"ל‪ ,‬ובבבלי‪,‬‬
‫יומא כה‪,‬ב‪" :‬רבי יהודה אומר‪ :‬לא היה פייס למחתה‪ ,‬אלא כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי‬
‫במחתה‪ ".‬ראה גם את דעתו של י' בראנד‪ ,‬לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,52‬עמ' ‪ ,213‬המזהה בפסיפס את המגרפה ‪ -‬כלי שיר‬
‫שהיה בשימוש במקדש‪ ,‬ולא את המחתה‪.‬‬
‫‪ .58‬על נטילת לולב בכל מקום במשך שבעת ימי החג )למעט שבת( ראה‪ :‬משנה‪ ,‬ראש השנה ד‪,‬א‪ .‬על תקיעת‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪483‬‬

‫נועדו להמחיש את זכרו‪ .‬מרכזו של פנל זה המיוחד למקדש הוא לכן הדבר החשוב‬
‫ביותר‪ ,‬והוא חזית המקדש עצמו‪ .‬הפרוכת הנמצאת בכמה מהתיאורים היא הפרוכת‬
‫שהיתה פרושה על פתחו של ההיכל‪.‬‬
‫חוקרים רבים ראו במתואר בפסיפסים את ארון הקודש‪ ,‬למרות שראו בכל‬
‫העיטורים האחרים שבפסיפס‪ ,‬סמלים הקשורים למקדש‪ 59.‬אחרים ראו אמנם בחזית‬
‫‪60‬‬
‫המבנה את חזית המקדש‪ ,‬אך ראו בדלתות הנעולות שבפסיפס את ארון הקודש‪.‬‬
‫הזיהוי של ארון הקודש תמוה גם מנימוקים נוספים הקשורים לבית הכנסת ולארון‬
‫הקודש עצמו‪ .‬בבית שאן ובסוסיה היה אפסיס לארון הקודש‪ ,‬והוא היה לפני המתפללים‬
‫ולא היה כל צורך ב"תחליף" חזותי נוסף שייקבע ברצפת הפסיפס‪ .‬בחמת טבריה ארון‬
‫הקודש היה באותה עת בתא מוגבה בדופנו המערבית של חדר שהיה פתוח לאולם בית‬
‫הכנסת‪ .‬חזיתו של ארון הקודש לא פנתה אל המתפללים‪ ,‬וספק רב אם הוא היה מעוצב‬
‫במתכונת שבפסיפס‪ .‬הפרוכת הנראית בפסיפסים אינה יכולה לבטא את פרוכת ארון‬
‫הקודש‪ .‬כפי שעולה מהמקורות‪ ,‬פרוכת זו היתה פרושה על כל רוחב האפסיס או החדר‬
‫הצדדי שבו נשמרו ספרי התורה ולא על דלתות הארון‪ 61.‬בבית אלפא נמצאו שקעים‬
‫למוטות בצד ארון הקודש והם כנראה נשאו עליהם את הפרוכת‪ .‬כך כנראה היה גם בעין‬
‫גדי‪ .‬שרידים הקשורים לפרוכת נמצאו גם בבית שאן ובמעון )נירים(‪.‬‬
‫במשמעות של חזית המקדש צריך לראות גם את הפסיפסים בהם התיאור מעט שונה‬
‫ודומה יותר לארון‪ ,‬כמו בבית הכנסת בבית אלפא ובנערן‪ .‬ברצפות פסיפס אלו‪ ,‬אין‬
‫להפריד את המבנה דמוי ארון מהאלמנטים האחרים הצמודים לו באותו פנל‪ :‬מנורות‪,‬‬
‫ובבית אלפא גם שופר‪ ,‬מחתה‪ ,‬לולב ואתרוג‪ .‬צרוף זה לא נועד לסמל את ארון הקודש‬
‫אלא את המקדש‪ ,‬גם אם נעשה שימוש באיור הדומה יותר לארון קודש‪ .‬כך עלינו להבין‬
‫גם את התיאור ביריחו הנראה כארון ועליו קונכיה‪ .‬בכל התיאורים האלו‪ ,‬דלתות הארון‬
‫סגורות והן במבנה ריבועים‪ .‬בעיטורים אחרים בהם הכוונה לארון הקודש‪ ,‬כמו‬
‫בזכוכיות המוזהבות מרומא‪ ,‬נראים גם ספרי התורה כשהם מונחים בתאים‪ ,‬ודלתות‬
‫הארון פתוחות‪.‬‬

‫שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שבו יש בית דין‪ ,‬ראה‪ :‬משנה‪ ,‬סוכה ג‪,‬יב; ראש השנה ד‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ .59‬זו דעתם של נרקיס‪ ,‬מאירס‪ ,‬קסוטו‪ ,‬וגם בראנד אשר כתב על הקשר בין כל הנראה בפסיפס ובין המקדש‬
‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(52‬ראה‪B. Narkis, "A Scheme of the Sanctuary from the Time of Herod the Great”, Journal :‬‬
‫‪of Jewish Art, 1 (1974) p. 13; Meyers E. M. & C. L. Meyers, “American Archaeologists Find Remains of‬‬
‫‪; of Ancient Synagogue; Ark in Galilee”, Bibilical Archaeology Review, 1981, 6, pp. 24~39‬‬

‫ד' קסוטו‪" ,‬תגובה" )למאמרו של א' עובדיה‪" ,‬אמנות בתי הכנסת העתיקים"(‪ ,‬א' קסוטו )עורך(‪ ,‬היהדות‬
‫והאמנות‪ ,‬רמת גן תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.375-369‬‬
‫‪ .60‬ראה‪ :‬ג' פרסטר‪ ,‬אשר כתב על פסיפס בית הכנסת בסוסיה‪" :‬נושאים אלגוריים וסמליים בעלי משמעות‬
‫נוצרית בעיטורי רצפות הפסיפס של בתי הכנסת במאה השישית בארץ ישראל"‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' יעקבי וי' צפריר‬
‫)עורכים(‪ ,‬יהודים שומרונים ונוצרים בארץ ישראל בתקופה הביזאנטית‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪;200-198‬‬
‫כך כתב לי צבי אילן ז"ל באדר תשמ"ח‪ ,‬וראה גם בספרו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬בערך "סוסיה"‪ ,‬עמ' ‪.313‬‬
‫‪ .61‬ראה‪ :‬ירושלמי‪ ,‬יומא פ"ז ה"א; מגילה פ"ד ה"ה; סוטה פ"ז ה"ו‪.‬‬

‫‪484‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ה‪ .‬ארון הקודש וחזית המקדש‬
‫הרצון להנציח את חזית המקדש בתוך בית הכנסת בא לביטוי בעיקר במבנה ארון‬
‫הקודש עצמו‪ .‬ארון הקודש נבנה במתכונת ששימרה את המסורת על מראה חזית בית‬
‫המקדש‪ ,‬והוא יכל אפוא לשמש לא רק בתפקידו הפונקציונלי לשמירת ספר התורה‪,‬‬
‫אלא גם כאמצעי חזותי להזדהות עם המקדש‪.‬‬

‫שרידיו של ארון קודש בשימוש משני התגלו בבית הכנסת של נבוריה‪ .‬נמצא גמלון‬
‫ובו קונכיה‪ ,‬ומשני צידיו אריות‪ .‬אבן גמלון ובה קונכיה נמצאה בכמה בתי כנסת בגליל‬
‫ובגולן‪ ,‬ובחלקם יש גילופי אריות או עופות משני צידיה‪ .‬מוטיב זה נמצא גם בגילוף נוסף‬
‫של חזית המקדש מבית שערים‪ ,‬שדומהו נזכר לעיל ד‪ ,/1‬וגם ברצפות פסיפס ובקערות‬
‫זכוכית מוזהבות‪ .‬אבני גמלון הקשורת כנראה לארון הקודש‪ ,‬נמצאו במקומות שונים‬
‫בגולן ובגליל‪ ,‬אך בדרך כלל תוארו אבנים אלו כחלונות או משקופי חלונות‪ .‬בבתי כנסת‬
‫אחרים נמצאו עמודים כפולים או חלקי עמודים‪ ,‬השייכים כנראה לארון הקודש‪ ,‬וניצבו‬
‫בחזיתו‪.‬‬
‫בשחזור ארון הקודש בבתי הכנסת הקדומים ניתן להסתייע הן בגילופים ובעיטורים‬
‫השונים שבבתי הכנסת‪ ,‬והן בציורים שברצפות הפסיפס‪ ,‬אך לא מהסיבה שהם מנציחים‬
‫את מראה ארון הקודש‪ ,‬אלא מכיוון והם‪ ,‬כמו ארון הקודש עצמו‪ ,‬מבטאים את מראה‬
‫חזית בית המקדש‪ .‬הממצאים האדריכליים השונים של ארונות הקודש‪ ,‬יחד עם ממצא‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪485‬‬

‫הגמלון ושחזור ארון הקודש בנבוריה‪ ,‬דומים לתבליט חזית המקדש מפקיעין ומבית‬
‫שערים‪ .‬שחזור ארון הקודש מנבוריה מגלה דמיון גם למבנה גומחת ארון הקודש‬
‫שבדורא אירופוס‪ ,‬וגם לגומחה שנמצאה בנוה שבגולן‪ ,‬שאף עליה בנויה קונכיה על גבי‬
‫עמודים‪.‬‬

‫על מבנם של ארונות קודש מעץ איננו יודעים מכיוון ששרידיהם לא השתמרו‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬וגם הם עוצבו במתכונת דומה‪ .‬ייתכן ועדות לכך ניתן לראות ברצפות הפסיפס‬
‫בהם נמצא ארון ולו רגליים‪ ,‬הדומה לתיאור חזית המקדש הנ"ל‪ ,‬והרגליים הן המיחדות‬
‫אותו כארון‪ .‬כך בפסיפס בתי הכנסת בנערן‪ ,‬יריחו ובית אלפא‪ ,‬וכן בטס נחושת מנענה‬
‫)נען(‪ .‬הכוונה שמאחורי הציור היא אמנם להזכיר את המקדש‪ ,‬אך במקרים אלו כנראה‬
‫ונעשה שימוש בדגם ארון הקודש שגם הוא משקף את חזית המקדש‪.‬‬
‫י' פינקרפלד )בתי הכנסת באיטליה‪ ,‬ירושלים תשיד( שחקר את בתי הכנסת‬
‫באיטליה‪ ,‬כותב עליהם )עמ' ‪ (65‬כי "ארון הקודש שמר בקווים כלליים את צורת חזית‬
‫המקדש‪ ,‬שהיתה מקובלת עוד בתקופה העתיקה‪ ".‬גם כיום יש ארונות קודש המעוצבים‬
‫במבנה של חזית המקדש‪.‬‬

‫‪486‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫ו‪ .‬פתח בית הכנסת ומקום הישיבה בבית הכנסת‬
‫"אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי" )משלי‬
‫ח‪,‬לד(‪ .‬אמר רב חסדא‪ :‬לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת ‪ …‬אלא‬
‫אימא‪ :‬יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל‪) .‬ברכות ח‪,‬א(‬
‫אמרתו של רב חסדא בברכות ח‪,‬א מובאת לאחר דרשה אחרת המבוססת על הפסוק‬
‫הנ"ל ממשלי ח‪,‬לד‪ .‬הלימוד של רב חסדא מתבסס על המלה "פתחי"‪ ,‬והוא מהווה בסיס‬
‫להלכה אחת מהלכות תפילה העוסקת בכניסה לבית הכנסת‪ .‬האמרה לכשעצמה‬
‫תמוהה‪ ,‬והגמרא אכן שואלת מה כוונת רב חסדא במלים "שני פתחים‪ ".‬היא מובנת רק‬
‫לפי ההסבר הניתן בגמרא‪" :‬אלא אימא‪ :‬שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל‪".‬‬
‫שני פירושים ניתנו להסבר הגמרא‪:‬‬
‫א‪" .‬שיעור שני פתחים" מתייחס למרחק שעל המתפלל להיכנס בתוך ביהכנ"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכוונה היא לזמן שעל המתפלל לשהות לפני התפילה‪.‬‬
‫הפירוש הראשון הוא פירוש רש"י‪ .‬כך פסק גם הרמב"ם בהלכות תפילה ח‪,‬ב‪" :‬וכשיכנס‬
‫בבית הכנסת יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל‪ ,‬לקיים מה שנאמר‪ :‬לשמור‬
‫מזוזות פתחי‪ ".‬הפירוש השני הוא הסבר רבנו יונה בשם יש מפרשים )מובא גם במרדכי‬
‫וברא"ש(‪ .‬לפי פירוש זה מותר לשבת סמוך לפתח‪.‬‬
‫שני הסברים ניתנו לפירוש הראשון‪ .‬ההסבר שנותן רש"י להלכה הוא‪ ,‬כי הישיבה ליד‬
‫הפתח מעידה על היושב שישיבתו עליו כטורח‪ .‬אמנם‪ ,‬כאשר מקומו הקבוע של המתפלל‬
‫הוא ליד הפתח‪ ,‬נימוק זה אינו תקף‪ .‬לכן מסיק רבנו יונה‪ ,‬כי במקרה זה מותר לשבת‬
‫ליד הפתח‪ .‬ההסבר של מהר"ם מרוטנבורג )מובא בטור( והמרדכי הוא‪ ,‬כי הנימוק‬
‫להלכה הוא החשש מהיסח הדעת שיכול להיגרם מהפתח הפתוח‪ ,‬היות והמתפלל עלול‬
‫להביט החוצה ולא לכוין בתפלתו‪ .‬לכן אם הפתח אינו פתוח לרחוב‪ ,‬מותר לשבת בצדו‪.‬‬
‫בשולחן ערוך מובאים להלכה שני הפירושים שלעיל‪ ,‬כולל שני ההסברים לפירוש‬
‫הראשון המתייחס למרחק שיש להיכנס בבית הכנסת )הלכות תפילה צ‪,‬כ(‪ .‬מסקנתו‪:‬‬
‫"ונכון לחוש לכל הפירושים‪".‬‬
‫עיון במקבילות בירושלמי ובמדרש רבה‪ ,‬מלמדנו משמעות ברורה יותר לדברי רב‬
‫חסדא‪ ,‬המוסברת היטב במבנה בתי הכנסת הקדומים‪ .‬בירושלמי מובאים דברי רב‬
‫חסדא בשינוי סגנון וגם בדגש שונה של הסתמכות על הפסוק במשלי‪.‬‬
‫רב חסדא אמר‪ :‬זה שנכנס לבית הכנסת צריך להכנס לפנים משני דלתות‪ .‬מה‬
‫טעם? "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ]לשמור מזוזות פתחי"[‬
‫)משלי ח‪,‬לד(‪" .‬דלתותי" ‪ -‬ולא דלתי‪" ,‬מזוזות" ‪ -‬ולא מזוזת‪ .‬אם עשה כן מה‬
‫כתיב תמן? "כי מוצאי )מוצא( ]מצא[ חיים" )משלי ח‪,‬לה(‪) .‬ירושלמי‪ ,‬ברכות פ"ה‬
‫ה"א(‬
‫ההסבר של דברי רב חסדא בבבלי‪ ,‬מבוסס על המלה "פתחי" בפסוק במשלי‪ .‬לכן‬
‫הוא אינו חד משמעי‪ ,‬והתאפשרו בעקבות כך הפירושים השונים שנזכרו לעיל‪.‬‬
‫בירושלמי‪ ,‬הדגש בדרשת הפסוק הוא על המלים "דלתותי"‪" ,‬מזוזות"‪ .‬דברי הירושלמי‬
‫מעידים לכן כי דברי רב חסדא מתייחסים לדלתות בית הכנסת ולכניסה לתוך בית‬
‫הכנסת‪ ,‬והם מחזקים את פירוש רש"י שהכוונה למרחק שיש להיכנס בבית הכנסת‪ ,‬ולא‬
‫לזמן שיש לשהות לפני התפילה )הרא"ש בברכות(‪ .‬גרסת הירושלמי מובאת בטור כדי‬
‫לדחות את דברי מהר"ם מרוטנבורג‪.‬‬

‫זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בארץ‪-‬ישראל‬

‫‪487‬‬

‫גם מהמקבילה שבמדרש רבה מתקבלת ראייה לכך שדברי רב חסדא מתייחסים‬
‫לדלתות‪ .‬בנוסף לכך משמע מהמדרש‪ ,‬כי הכוונה היא שיש להיכנס לתוך אולם בית‬
‫הכנסת‪ ,‬ולא להישאר בפרוזדור‪.‬‬
‫זה שאמר הכתוב )משלי ח‪,‬לד( "אשרי אדם שומע לי" ‪ …‬מהו "לשקוד על‬
‫דלתותי" )שם(? אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת‪,‬‬
‫אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם‪ ,‬אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים‬
‫מדלת‪" .‬לשקוד על דלתי" אין כתיב‪ ,‬אלא "על דלתותי" ‪ -‬שתי דלתות‪ .‬ולמה‬
‫כן? שהקב"ה מונה פסיעותך ונותן לך שכר‪) .‬דברים רבה‪ ,‬כי תבא ז‪,‬ב(‬
‫דברי המדרש רבה מתייחסים לשני פתחים הנמצאים זה לפנים מזה‪ .‬מצב זה יכול‬
‫להתקיים כאשר לפני פתח בית הכנסת נמצא אולם מבוא‪ .‬המתפלל צריך אפוא להיכנס‬
‫פנימה ‪ -‬לתוך בית הכנסת‪ ,‬ולא להישאר באולם המבוא‪ .‬במקרה זה הוא עובר בדרכו‬
‫שתי דלתות‪.‬‬
‫על הבדלי הנוסח בין הבבלי ובין הירושלמי ומדרש רבה כתב הב"ח‪ .‬הוא מגיע‬
‫למסקנה מהירושלמי‪ ,‬כי "כל בית כנסת צריך שיעשו עזרה לפני בית הכנסת כדי שיכנס‬
‫אדם לפנים משני דלתות‪ ,‬דוגמת האולם שהיה לפני ההיכל‪ ".‬המגן‪-‬אברהם )ס"ק לה(‬
‫נשאר בצ"ע מדוע השולחן ערוך לא הביא את הוכחת הטור מהירושלמי‪ .‬הוא מזכיר את‬
‫הב"ח וכותב‪" :‬וא"כ לעולם יכנס לפנים משני דלתות‪ .‬ולכן נהגו לעשות אכסדרה לפני‬
‫בית הכנסת‪ ".‬המשנה‪-‬ברורה )ס"ק סא( מביא את הב"ח והמג"א‪ ,‬ומוסיף‪" :‬וכן נהגו‬
‫כהיום בכל מקום‪ ,‬וע"כ טוב להדר לכתחילה שלא להתפלל בעזרה כי אם בבית הכנסת‪".‬‬

‫דברי הב"ח והפוסקים שהלכו בעקבותיו מקבלים תימוכין גם מהממצא‬
‫הארכיאולוגי של חלק מבתי הכנסת הקדומים‪ .‬באותם בתי כנסת שאינם גליליים‪,‬‬
‫כאשר פתח בית הכנסת אינו בקיר הפונה לירושלים‪ ,‬אנו מוצאים בחלק מהם אולם‬
‫מבוא צר‪ ,‬או אכסדרה‪ ,‬לפני אולם בית הכנסת‪ .‬אל אולם המבוא נכנסו דרך פתח שהיה‬
‫מכוון מול פתחי אולם בית הכנסת )בית אלפא‪ ,‬ראה גם לעיל‪ ,‬איור ‪13‬א ‪ -‬מרות בשלב‬
‫הקדום(‪ ,‬או בפתח בצידו הצר )עין גדי(‪ .‬בבניית אולם המבוא לבית הכנסת יש אם כן‬
‫דמיון נוסף בינו לבין המקדש‪ ,‬למרות שבתוספתא הדימוי למקדש בקשר לפתח בית‬
‫הכנסת מוסב רק על מקומו של הפתח ולא על מבנהו )לעיל ב(‪.‬‬

‫‪488‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫הב"ח מנמק את בניית האולם לפני בית הכנסת במשמעות רעיונית‪ ,‬שעיקרה ההבדל‬
‫בין בית הכנסת ובין בתי תפילה של עובדי כוכבים בהם המקדש אינו מיועד לציבור‪.‬‬
‫התפילה לפני הקב"ה נעשית ללא אמצעי‪ ,‬ולכן המתפלל צריך להיכנס אל פנים בית‬
‫הכנסת ‪ -‬אל המלך ‪ -‬ומשם לשאת את תפילתו ולא להישאר בחוץ ‪ -‬באולם המבוא‪.‬‬
‫משמעות זו מומחשת לא רק במבני בתי הכנסת בהם נבנה אולם לפני בית הכנסת‪ ,‬אלא‬
‫גם בבתי הכנסת הגליליים‪ ,‬שלמרות דמיונם הארכיטקטוני למבנים אחרים בני אותה‬
‫התקופה‪ ,‬הם שונים במבנם‪ .‬במקדשים האליליים הקהל עמד בחצר מחוץ למקדש‪ ,‬בעוד‬
‫שבבית הכנסת הקהל התרכז בפנים‪ .‬שוני זה כפי שהראינו לעיל ג‪ ,/1‬גרם לייחודם של‬
‫בתי הכנסת הגליליים בכמה פרטים אדריכליים מהותיים‪ ,‬המבדילים אותם ממבנים‬
‫אחרים לרבות מקדשים אליליים‪ ,‬שדומים להם בחזותם ושונים בתכלית במהותם‪.‬‬
‫מהותו של בית הכנסת ושל התפילה בו‪ ,‬השפיעו על מבנהו ועל ייחודו בהשוואה למבנים‬
‫אחרים‪ ,‬יחד עם השפעתו של המקדש על עיצובו של בית הכנסת‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)