ירושלים בתלמוד ובמדרש (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת זאב וילנאי · קדמוניות ירושלים

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫קדמוניות ירושלים‬
‫ירושלים בתלמוד ובמדרש‬
‫מאת‬

‫ז אב וילנאי‬
‫בספרות חז"ל מצויות ידיעות רבות על ירושלים‪ ,‬בניניה ואתריה‪ ,‬מנהגי‬
‫תושביה' קדושתהוערכה במסורתישראל‪.‬‬
‫המשנה‪ ,‬התוספתא והתלמוד הירושלמי הן יצירות אבותינו על אדמת ארצנו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬נקרא התלמוד ירושלמי‪ ,‬אולם הוא נתחבר בגליל ונערך בקיסרי; השם‬
‫"ירושלמי" בא רק לסמל אתכיסופי מחבריו אלעיר הקודש‪.‬הידיעות על ירושלים‬
‫שבמדרשים‪ ,‬שחוברו על אדמת האבות בדורות מאוחרים‪ ,‬הן 'מסורות שנשתמרו‬
‫מדורות קדומים‪ ,‬כשם שנשתמרו ידיעות ומסורות על ירושלים בתלמוד הבבלי‪,‬‬
‫שנערך הרחק מירושלים‪ ,‬כי בכל הדורות ובכל הגלויות שמר עם ישראל על‬
‫זכרונותיווכיסופיו לירושלים‪.‬‬
‫רבותינו מרבים לשבח את קדושתה של העירבחיי ישראל ואתיופיה‪ .‬על דברי‬
‫התפילה של דוד המלך "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד"‪ ,‬אמרוי‬
‫"והנצח ‪ -‬זו ירושלים‪ ,‬וההוד ‪-‬זו בית‪-‬המקדש"‪" .1‬אין לךיופי ‪-‬כיופיה של‬
‫ירושלים"‪" .2‬עשרה קבים שליופי ירדו לעולם‪ :‬תשעה נטלה ירושלים‪,‬‬
‫ואחד ‪-‬‬
‫כל העולם כולו"‪" .3‬עשרה חלקים של נוי בעולם‪ :‬ט' בירושלים‪ ,‬ואחד ‪ -‬בכל‬
‫העולם"‪ .4‬הקדמונים מהללים את עושרה בתורה ובחכמה‪" :‬עשרה חלקים של‬
‫תורה בעולם‪ :‬ט' ‪ -‬בירושלים‪ ,‬ואחד ‪ -‬בכל העולם"‪" .5‬מי שלא ראה ירושלים‬
‫בתפארתה' לא ראה כרך נחמד מעולם"‪ .6‬ירושלים ובית‪-‬המקדש הם "אורו של‬

‫עולם"‪.7‬‬
‫ירושלים היתה בעיני הקדמונים במרנו העולם‪ ,‬שתארו אותו כטבלה שטוחה‬
‫ועגולה‪" :‬ארץ‪-‬ישראל יושבת באמצעיתו של עולם‪ ,‬וירושלים ‪ -‬באמצע ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬ובית‪-‬המקדש ‪ -‬באמצע ירושלים"‪ .8‬האגדה קוראת לירושלים טבור‬
‫העולם; "ואיה טבורו ‪ -‬זו ירושלים"‪ .‬על הסנהדרין שהיתה קיימת בירושלים‪,‬‬
‫אמרו‪":‬יושבתבסיבורו שלעולם‪.9‬‬
‫בשיחת חכמים על ירושלים ונחלות השבטים אמרו‪" :‬ירושלים לא נתחלקה‬

‫‪ 2‬אבותדרבי נתן (א)כח‪.‬‬
‫‪ 1‬ובה"י א' כ"ט‪,‬יא; בבלק ברכות ד"ח‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 4‬אבותדרבי נתן(ב)מח‪.‬‬
‫‪ 3‬בבלי‪ ,‬קידושין מ"מ‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 6‬בבלי‪ ,‬סוכה נ"א‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 5‬אסתר‪-‬רבה א'‪,‬יז‪.‬‬
‫‪ 7‬בראשית‪-‬רבה נ"ט; בבלי‪ ,‬בבא‪-‬בחראד'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 9‬בבלי‪,‬סנהדרין ל"אא‪.‬‬
‫‪ 8‬תנחומא‪ ,‬קדושיםי'‪,‬י‪.‬‬
‫‪115‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫‪116‬‬
‫זאב וילנאי‬
‫לשבטים"‪ .‬ואחרים אמרו‪" :‬ירושלים נתחלקה לשבטים"‪ .10‬על דברי התורה‬
‫"מכל שבטיכם"‪ ,‬בארו הכמים ן "זו ירושלים‪ ,‬שכל ישראל שותפין בה" ‪ 11‬אמנם‬
‫לפי דברי אחרים בתחומה של ירושלים נפגשות גבולות שני שבטים‬
‫י יהודה‪-‬‬
‫בדרום‪ ,‬ובנימין ‪ -‬בצפון‪ .‬בחלקו היה מקומה הנערץ ביותר‪ ,‬קודש‪-‬הקדשים‪,‬‬
‫משכן השכינה‪" :‬מפני מה שרתה רוח הקודש בחלקו שלבנימין? ‪ -‬שכל השבטים‬
‫נולדו בחוצה לארץ‪,‬ובנימיןנולד בארץ‪-‬ישראל" ‪.12‬‬
‫בתקופת שלטון רומא וביזאנטיון בארץ היה ישובה היהודי של ירושלים דל‪,‬‬
‫בגלל גזרות הנוצרים ושנאתם‪ .‬לפי מקורות נוצריים קדומים‪ ,‬לא הרשו השלטונות‬
‫הזרים ליהודים לשבת בעיר‪-‬הקודש‪ ,‬אולם מתוך המקורות העבריים של אותם‬
‫הימים‪ ,‬נראה שהיהקיים ישוב יהודי'כי רבותינו מזכירים פעמים אחדות "קהילתא‬
‫קדישא דבירושלים"‪ .13‬אנשיה היו תושבי ירושלים‪ ,‬ולא נכונה הסברה האומרת‬
‫שקהילה זו היתה קיימת בגליל‪ ,‬ואנשיה התייחסו במוצאם אל ירושלים‪ ,‬ולפיכך‬
‫נקראה בשמה‪ .‬מתקופה זו נמצאו בירושלים מצבות קבורה שגם הן מעידות על‬
‫יהודים שישבו בה‪ .‬להלן מצבה אחת של רבי שמואל "(שלום) למישכבך"‪ .‬אולי‬
‫אפשר לזהותו עם רבי שמואל פרגריטא‪ ,‬הנזכר במדרש‪ ,‬ונקרא על ארץ פריגיה‪,‬‬
‫באסיה הקטנה‪13‬א‪.‬‬

‫‪511‬יי‪:‬ן‬
‫מצבת קבורה יהודית‬

‫"רבי שמואל‪ ,‬ראש בית‪-‬כנסת‪,‬‬

‫"(שלום) למישכבך"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫‪CAiJ‬ן‪88‬גק‬
‫] ‪APXH‬‬
‫‪PY]1Oc‬‬

‫‪,0‬‬
‫ג‪1‬‬

‫‪CA3OA‬‬

‫ץ‪0‬אקבם‬

‫‪",31‬שכ(ך‬
‫‪b1. A‬ג ‪e.‬ע‬

‫* ‪0. 1414‬ת‪. 339,‬ק ‪. 577; 7. 3. Frey, 11, 1952,‬ק ‪RB, 1925,‬‬
‫‪ 10‬שם‪,‬יומאיקב‪ ,‬א; מגילה כ"ו‪ ,‬א; בבא‪-‬קמא פ"ב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 11‬דברים‪".‬ב‬
‫‪ ,‬ה; אבותדרבי נתן (א)לה‪.‬‬
‫‪ 12‬מכילתא‪ ,‬יתרו ד'‪ ,‬מהד' תר"ל‪ ,‬דף סשה‪ ,‬ב; גירסה אחרת‪" :‬ומפני מה שרתה שכינה"‪.‬‬
‫מהד' האראוויטץ‪-‬ר‪,‬בין‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬
‫‪ 13‬בבלי‪ ,‬ברכות ט'‪ ,‬ב; ביצהי"ג‪ ,‬ב; שם כ"ז‪,‬א‪.‬‬
‫‪13‬א דברים‪-‬רבה ב'‪ ,‬כד; פסיקתא דרב כהנא ‪,1868‬עמ' קס"ד‪,‬א‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪l‬‬

‫‪:‬‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫ירושלים בתלמוד ובמדרש‬

‫אדר ב' תש"ל‬
‫‪117‬‬

‫מסופר על אנשי ירושלים‪" :‬היו עסוקין שליש היום ‪ -‬בתורה‪ ,‬ושליש היום ‪-‬‬
‫בתפילה ושליש היום ‪ -‬ב'מלאכה‪ ,‬והן הן קהילא קדישא שבירושלים" ‪" .14‬קהילא‬
‫קדישא" זו היא אחת עם "עדה קדושה" בתלמוד יהושלמי ‪ .15‬ועוד נאמר עליה‪:‬‬
‫למה הוא קורא אותן עדה קדושה‪ …‬שהיו משלשיןהיום‪ :‬שליש ‪ -‬לתורה‪ ,‬שליש‬
‫ לתפילה‪ ,‬שליש למלאכה‪ .‬ויש אומהין שהיויגעין בתורה ‪ -‬בימות החורף‪,‬‬‫‬‫בימות הקיץ" ‪.16‬‬
‫ובמלאכה ‪-‬‬
‫כמה חכמים נקראים על שמה של ירושלים‪,‬ויש שמביאים דברים בשם תושביה‪.‬‬
‫אחד מספר "סחלי ר' זעירא מאנשי ירושלים" ז‪" .1‬ג' דברים אמררבייוחנן משום‬
‫אנשי ירושלים"‪ .18‬גם ר' יהושע בןלוי מביא דברים "משום אנשי ירושלים"‪..‬אחד‬
‫מהם "הדר בארץ‪-‬ישראל" הוא מן "שלשה מנוחלי העולם הבא"‪" .19‬רבי נחמיה‬
‫איש שיתין (עיר בגליל) פגע בו ירושלמי אחד" ‪ .20‬אחדים נקראו על עירם‪",:‬שבנא‬
‫איש ירושלים" ‪" '21‬יוסף (יוסי) בן יוחנן איש‪-‬ירושלים" ‪ ,22‬והיה מאותם ש"גזרו‬
‫טומאהעל ארץ העמים" ‪.23‬‬
‫בתלמוד נקראת ירושלים גם בגירסא הארמית ‪ :‬אירושלים ‪ .24‬לפי המדרש‪:‬‬
‫"שבעים שמות לירושלים" ‪ ,25‬מהם "מנוחה ונחלה"‪ .‬ר' שמעון בר יוחאי אומר‪:‬‬
‫"זווזו ירושלים" ‪ .26‬על הפסוק בתהלים ‪":‬ויציצו מעיר כעשב הארץ"‪ ,‬אמרו‪":‬ואין‬
‫עיר אלא ירושלים"י‪" .2‬מאי בעיר של זהב? ‪ -‬ירושלים דדהבא" ‪ .28‬על הכינוי‬
‫אריאל לירושלים‪ ,‬המובא בנבואת ישעיהו‪" :‬אריאל קרית חנה דוד"‪ ,‬דרשו‪" :‬מה‬
‫הארי צר מאחוריו ורחב מלפניו‪ ,‬אףההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו""‪ .2‬על הפסוק‬
‫י "עיר שחוברה לה יחדו"‪ ,‬אמרו‬
‫י "שהיא עושה כל ישראל חברים‪ ,‬בשעה‬
‫בתהלים‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫ששם עלו שבטים לרגל"‪" .‬שמחברת את ישראל זה לזה" "גיא חזיון" ‪" -‬גיא‬
‫שכל החוזים מתנבאים עליה" או "גיא שכל החוזים עומדים ממנה"‪" .31‬תלפיות ‪-‬‬
‫"תל שכלפיות פונים בו"‪ ,‬או "תל שכל הפיות מתפלליןעליו בברכה" ‪ .32‬על דברי‬
‫ישעיה‪" :‬כי לך יקרא חפצי‪-‬בה‪ ,‬ולארצך בעולה"‪ ,‬אמרו‪" :‬חפצי‪-‬בה ‪ -‬שאני רוצה‬
‫בו מכל המדינות‪ .‬ובעולה ‪ -‬אחד מעשרה שמות נקראת ירושלים לשם שבח" ‪.33‬‬
‫"ירושלים נקראת בחורה‪ ,‬שנאמר‪" :‬העיד אשר בחר ה' לשום את שמו שם מכל‬
‫שבטי ישראל" ‪" .31‬גפן ‪ -‬זה ירושלים‪ ,‬שלושה שריגים ‪ -‬זה מקדש ירושלים‪,‬‬
‫מלך וכהן גדול" ‪ .35‬העיר גם מכונה פלטין' המלה הלועזית‪ :‬פלטיום ‪ -‬ארמון‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬

‫‪34‬‬

‫דקדוקי סופרים לביצה‪ ,‬תרכ"ט‪ ,‬עמ'‪.68‬‬
‫‪ 16‬קוהלת‪-‬רבה ט‪ ,,‬ז‪.‬‬
‫ירושלמי מעשר‪-‬שני ב'‪,‬ד‪.‬‬
‫בבלי סוטה ב"ה‪ ,‬א;סנהדרין ת"ח‪ ,‬א; ספרי‪ ,‬דברים‪ ,‬תצא‪,‬רי"ח‪.‬‬
‫‪ 19‬שם‪,‬שם‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פסחים קי"ג‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 21‬בבלי‪ ,‬שבת י"ב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ירושלמק שקלים ה'‪,‬ו‪.‬‬
‫שם‪ ,‬יבמות ג"ג‪ ,‬ב; תמורה ט"ו‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 23‬שם‪ ,‬שבת י"ר‪ ,‬ב; ט"ו‪,‬א‪.‬‬

‫‪ 25‬במדבר‪-‬רבה י"ד‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בבא‪-‬קמא נ"ט‪,‬ב‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬זבחים קי"ט‪,‬א‪–‬ב‪.‬‬
‫בב תהלים ע"ב‪ ,‬טז;בבלי‪ ,‬בתובותקי"א‪,‬ב‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬שבתו'‪ ,‬א;בבלי‪ ,‬שבת נ"ט‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 29 .‬ישעיהו כ"ט‪,‬א; משנה מדות ד'‪,‬ז‪.‬‬
‫תהלים קג"ב‪ ,‬ג;י‪,‬רושלמי‪,‬חגיגהג‪,,‬ו‪.‬‬
‫‪ 31‬פתיחתאדאיתה רבתיא'‪,‬כד‪.‬‬
‫בכלי‪ ,‬ברכותל'‪ ,‬א;יסיר‪-‬השירים‪-‬רבהד'‪.1,‬‬
‫‪ 33‬ישעיהו ס"ט‪,‬ד‪.‬‬
‫אבותדרבינתן (ג) מג;מלכים א'י"ד‪,‬כא‪.‬‬
‫‪ 35‬בבלי‪,‬חולין צ"ב‪,‬א‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫‪8‬ח‬
‫זאב וילנאי‬
‫ומובא בדברי הקב"ה "אני מחבב יותר מהם ובערי ציץ‪' ,‬ההיא פלטין ‪,‬טלי"‪.aa‬‬
‫"פלטין של מלך" הואכינוי לבית‪-‬המקדש ז‪( 3‬ע' בפרק‪ :‬שמות ירושלים)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫תושבי עיר‪-‬הקודש נקראים בתוארים נכבדים‪" :‬יקירי ירושלים" "נשים‬
‫יקרות שבירושלים היו מתנדבות" ‪" ,39‬נקיי הדעת שבירושלים" ‪" ,40‬שפזרי‬
‫ירושלים"‪ .41‬והעיר מכונה בארמית בתקופה יותר מאוחרת‪" :‬קרתאדי שפירא" ‪-‬‬
‫קריה שליופי‪.‬‬
‫ירושלים בתקופת התלמוד השתרעה בעיקרה בתחום העיר העתיקה של ימינו‪,‬‬
‫על שטח הנמצא מחוץ לחומה הנוכחית דרומה ועל הר ציון הקרוב‪ .‬לפי דבריהם‬
‫היתה העיר מוקפת חומה "עוד מימות יהושע בן נון"‪ .42‬הקדמונים יחסו סגולות‬
‫לחומות "וכל מי שנפגע (מחוץ לירושלים)‪ ,‬כיוון שהיה מסתכל בחומותיה היה‬
‫מתרפא" ‪42‬א האגדה התלמודית מספרת‪" :‬עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים‬
‫מעורו של לויתן‪ …‬והשאר ‪ -‬פורסו הקב"ה על חומות ירושלים‪ ,‬וזיוו מבהיק‬

‫מסוף העולם ועד סופו"'‪.4‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫רבתינו מדברים על "חומה ומגדלותיה" של‬
‫הם ייחסו קדושה גם‬
‫לאבני החומה ואסור היה ליהודי להשתמש בהן להנאתו ‪43‬א‪ .‬שעריה לא נתקדשו‪:‬‬
‫"מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים‪ – -‬מפני שמצורעין מגינין תחתיהן‬
‫(מוצאים מחסה בהם) בחמה ‪ -‬מפני החמה‪ ,‬ובגשמים ‪-‬מפני הגשמים"‪ .44‬אגדה‬
‫קדומה אומרת‪" :‬עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות ומעמידן בשערי‬
‫ירושלים"‪ .45‬מכל שעריה מזכירים חכמים רק אחד‪" :‬שער האשפות"‪ ,‬ומקומו‬
‫כנראה בסביבה של שער‪-‬האשפות שלימינו‪ .‬סמוךאליוהיובתי מטווה ובהם ישבו‬
‫גרדיים‪-‬טווים‪ .‬מסופרעל"שניגרדיים משער האשפותשבירושלים"‪.46‬‬
‫רבותינו הכירו מבנים שהיו בעיר‪" :‬קצרן של גוים"‪" ,‬קצרן של נכרים" או‬
‫"קצרן של עכו"ם"י‪ .4‬קצרןהיא המלה הרומית קצרהאו קסטרה ‪ -‬מצודה‪ ,‬ומקומו‬
‫במגדל‪-‬דויד שלימינו‪ ,‬שבוהיהבסים של הצבאהרומי‪.‬רבותינומספריםעלהשווקים‬
‫ועל הפלטיות' מלה לועזית שפירושה רחובות ראשייםי "עשרים וארבע פלטיות‬
‫היו בירושלים‪ .‬וכל פלטיה ופלטיה ‪ -‬עשרים וארבעה מבואות‪ .‬וכלמבוי ומבוי ‪-‬‬
‫עשרים וארבעשווקים‪ .‬ועל כל שוק ושוק ‪ -‬עשרים וארבעה שקקים‪ .‬ועל כל שקק‬
‫ושקק ‪ -‬עשרים וארבעה חצרות‪ .‬ועל כל חצר וחצר ‪ -‬עשרים וארבעה בתים‪.‬‬
‫וכל חצר וחצר היתה מוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים" ‪ .48‬רבותינו מספרים על‬
‫"שוק העליון‪ …‬שוק התחתון"‪" .49‬אנשי שוק העליון שבירושלים היו אוכלין‬
‫את סנונית לבנה" ‪ .50‬שווקים נקראו לפי המיצרכים שנמכרו בהם "שוק ירושלים‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬

‫‪ 37‬ירושלמי‪ ,‬שבת "‪,‬ג‪.‬‬
‫ילקוט שמעוני‪ ,‬תהליםפ"ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫"‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫;‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫משנה‪,‬יומאו'‪ ,‬ד;בבלי‪ ,‬ס‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫'‬

‫‪f‬‬

‫‪i‬‬

‫בבלי‪,‬סנהדרין מ"ג‪ ,‬א; כתובות ק"ו‪,‬א‪.‬‬
‫משנה‪,‬גיטין ט'‪ ,‬ח;בבלי‪,‬סנהדרין כ"ג‪ ,‬א; ל'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 43‬שם‪ ,‬בבא‪-‬בחרא ע"ה‪,‬א‪.‬‬
‫‪42‬א אבותדרבינתן(ב)לט‪.‬‬
‫בבלי‪,‬ערכין ל"ב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 44‬שם‪ ,‬פסחים פ"ה‪,‬ב‪.‬‬
‫‪43‬א שם‪,‬קידושין נ"ר‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 47‬ירושלמי‪ ,‬שקלים ח'‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 46‬משנה‪,‬עדויות א'‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ 45‬סנהדרין ק'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 49‬תוספתא‪,‬סנהדריןי"ר‪,‬יד‪,‬‬
‫‪ 48‬איכה‪-‬רבה א'‪.‬‬
‫‪ 50‬תוספתא‪ ,‬חולין ג'‪ ,‬בג; בתלמוד בנלי מסופר על סנונית לבנה "אנשי הגליל העליון אוכלים‬
‫אותו" (חולין ס"בלא)‪.‬‬
‫‪41‬‬

‫בבלי‪ ,‬בבא‪-‬מציעא פ"ר‪,‬א‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫ירושלים בתלמוד ובמדרש‬

‫"שוק של פטמין‪ …‬שהיו‬

‫‪119‬‬

‫שמלא קמח וקלי" ‪" 51‬שוק של צמרים"‬
‫י הפתח" ‪.53‬‬
‫ומניחין את המפתחבחלוןשעליגב‬
‫בשווקים היו תאים לתגרים‪ ,‬סוחרים זעירים‪ ,‬שהיו מוכרים את סחורתם דרך‬
‫חרכים‪ ,‬אשנבים קטנים וצרים‪ ,‬ולפיכך נקראו "תגרי חרך"‪ ,‬וסחורתם היתהמיני‬
‫תבלין‪ ,‬והיו משמשים גם לצרכי הפסח‪ .‬התבלין סימל את התבן בחיי אבותינו‬
‫במצרים‪ ,‬כדברי רמותינו ‪" 1‬תבלין ‪ -‬וכר לתבן‪ ,‬הרוסת ‪ -‬זכר לטיט‪ …‬בךהיו‬
‫אומרים תגרי הרך שבירושלים‪ :‬בואו וטלו לכם תבלין למצוה"‪" .54‬שווקי ירושלים‬
‫עשויין להתכבד בכל יום" ‪ ,55‬שהיו מטאטאים ומנקים אותם מהרפש והאשפה‬
‫שנאספו בהם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫את‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫שבירושלים"‬
‫הגרדיים‪-‬‬
‫רבותינו מדברים על "בעלי‬
‫הטווים‪ .‬מסופר על "כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם"י‪" .5‬מגיהי ספרים‬
‫שבירושלים" ‪" .58‬עשרים וארבעהפותרי חלומותהיובירושלים"‪.59‬‬
‫רבותינו הכירו מקום בעיר הקודש בשם "חנויות" או "חנות"‪ .‬בו ישבה‬
‫הסנהדרין אחרי שגלתה מלשכת‪-‬הגזית בהר הבית‪" :‬מ' (ארבעים) שנה עד שלא‬
‫חרב הבית‪ ,‬גלתה סנהדריז וישבה לה בחנויות" ‪" .00‬גלתה סנהדרין מלשכת‬
‫הגזית לחנות ומחנותלירושלים" ‪.01‬‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ל‬
‫י שמבקש לחשוב הולך לשם‪:‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫"כיפה של חשבונות היתה חוץ‬
‫מ‬
‫למה? ‪ -‬שלא יחשוב בירושלים ויצר (אם הפסיד כספו)‪,‬לפי שנקראת(ירושלים)‪:‬‬
‫משוש כל הארץ"‪ .02‬מטבעות מיוחדים היו לעיר‪" :‬איזהו מטבע של ירושלים ‪-‬‬
‫ד'וד ושלמה ‪ -‬מצד אחד' וירושליםעיר הקודש ‪ -‬מצד אחר"‪.83‬רבותינו מספרים‬
‫על "מעות ירושלמיות" ‪ ,64‬ומדות מיוחדות‪" :‬במדה ירושלמיתהיו שלושים קב"‪.65‬‬
‫"קביןירושלמיות" ‪" ,86‬סאהירושלמית"‪",‬מאיןירושלמיות"י‪.6‬‬
‫אבן אחת היתה בירושלים ולה ערך ציבורי רב‪" :‬אבן טוען היתה בירושלים‪.‬‬
‫כלמי שאבדה לו אבידה נפנה לשם‪ .‬וכלמי שמוצא אבידה ‪ -‬נפנה לשם‪ .‬זה עומד‬
‫ומכריז‪ ,‬וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה" ‪" ,88‬חצר גדולה היתה בירושלים ובית‪-‬‬
‫אותם שם‪.‬‬
‫יעזק היתה נקראת‪ .‬ולשם כל העדים היו מתכנסין ובית‪-‬דין‬
‫וסעודות גדולות עושין להם‪ ,‬בשביל שיהיו רגילין לבא"‪ .69‬במו‬
‫יר‬
‫קפ‬
‫דו‬
‫ס‬
‫י על "שוקת‬
‫י‪" :‬מעשה בשוקת (יהודן שהיתה בירושלים"‪.70‬‬
‫יהוא"‪ ,‬כנראה מקום שתיה ציבור‬
‫איןיצועמי הואיהואזהואיפההיה מקומה של השוקת‪ ,‬שנקראהעלשמו‪.‬‬
‫רבותינו מספרים על תקנות שהתקינו ראשי העיר‪" :‬עשרה דברים נאמרו‬
‫בירושלים‪ :‬ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות"‪ .‬אחת הסיבות לכך‪ ,‬שלא יזיקו‬
‫לעולי‪-‬הרגל הבאים אליה‪" .‬ואן עושין בה אשפתות ‪ -‬משום שקצים‪ .‬ואין עושין‬
‫בה כבשונות משום קוטרא" (רש"י‪ :‬קוטרא ‪ -‬עשן שמשחיר את החומהוגנאי הוא)‪.‬‬
‫‪,52‬‬

‫‪51‬‬
‫‪54‬‬
‫‪57‬‬
‫‪60‬‬
‫‪63‬‬
‫‪66‬‬
‫‪69‬‬

‫נועליי‬

‫‪ 52‬משנה‪,‬עירובין"‪,‬ט‪.‬‬
‫‪ 53‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫תוספתא‪ ,‬מנחותי'‪ ,‬כה‪.‬‬
‫‪ 56‬משנה‪ ,‬בכורים ג'‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ 55‬שם‪ ,‬פסחים ז'‪ ,‬א‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬פסחים קט"ז‪,‬א‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬בכא‪-‬בחראי"ד‪ ,‬א‪,‬‬
‫‪ 58‬שם‪ ,‬כתובות ק"ו‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 59‬שם‪ ,‬ברכות נ"ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 62‬שמות‪-‬רבה נ"ב‪,‬ד‪.‬‬
‫‪ 61‬שם‪ ,‬ראש‪-‬השנה ל"א‪ ,‬א‪.‬‬
‫שם‪ ,‬שבת ט"ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 64‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 65‬משגה‪ ,‬מנחות ז'‪ ,‬א‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬בבא‪-‬קמא ב"ז‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 81‬שם‪,‬עירוכין פ"נ‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 68‬בכלי‪ ,‬בכא‪-‬מציעא כ"ס‪,‬ב‪.‬‬
‫בכלי‪ ,‬מנהות ע"ח‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 70‬משנה‪ ,‬מקיאות ד'‪,‬ה‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ראש‪-‬השגה כ"ג‪ ,‬ב‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫זאב וילנאי‬

‫סט‬

‫עואק עושק גמת ופרדסק משום סירחא"‪ ,‬מסבת הסרחך העולה מורבלים שמזבלים‬
‫אותם (רש"י‪ :‬דרך גנות לזבלן ויש סרחון)‪" .‬ואין מגדלים בה תרנ'גולין ‪ -‬משום‬
‫י שתרנג‪,‬ולין מנקרין באשפה ומביאים בשר שרצים בפיהם ומשמאין‬
‫קדשים" (רש"י‬
‫את הקדשים)‪ .‬ויש מוסיפים "ואין מגדלין‪…‬ואין צורך לומר בהמה דקה"‪ ,‬כבשים‬
‫י "אין מגדלין בהאווזין ותרנגולין‪,‬ואין צורך לנמרחזירים‪.-‬‬
‫לעזים‪ .‬גירסה אחרת‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫המת‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ואין נוטעים בתוכה‬
‫"אין קוברים את המת‬
‫ואין מלינין את‬
‫בל נטע‪ ,‬חוץ מגנתוורדים שהיתה נטועה בימותהנביאים הראשונים"‪".‬ואיןמקיימין‬
‫‪,.‬‬
‫בה‪,‬קברות' חוץ 'מקברי דוד וחולדה הנביאה‪ ,‬שהיו שם מימותנביאים הראשונים‪.‬‬
‫אמרו'מחילההיתה שם שהיתה מוציאה הטומאהלנחל קדרון"זן‪.‬‬
‫נסים שונים התרחשו בירושלים‪" :‬ולא נפגע אדם‪ …‬ולא נכשל‪ …‬ולא נפלה‬
‫דליקה‪ …‬ולא היתה מפולת‪ …‬מעולם לא אמר אדם לח'בירו לא מצאתי מטה‬
‫שאישן עליה‪ …‬מעולם לא (אמר) אדם לחבירו צרלי המקום שאלין בירושלים"‪.72‬‬
‫"ולאהזיק נחש ועקרבבירושלים מעולם" ‪73‬א‪.‬‬
‫רווחים בחיי התושלבים‪" :‬מ'נהג גדול היה‬
‫הכמים מספרים על סנהגימ‬
‫ית‬
‫הפ‬
‫בירושלים‪ :‬מפה פרוסה על גבישה‬
‫יח‪ ,‬כל זמן שמפה פרוסה ‪ -‬אורחין נכנסין‪.‬‬
‫נסתלקה המפה‪-‬אין האורחין נכנסין" ‪" tTS‬כך היונקיי הדעת שבירושלים עושין‬
‫לאהיו חותמין על השטר אלא אם כןי'ודעיןמי חותם עמהן‪ .‬ולאהיויושביןבדין‬
‫אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן‪ .‬ולא היו נכנסין בסעודה‪ ,‬אלא אם כן יודעין‬
‫מי מיסב עמהן"‪" .74‬מנהג גדול היה בירושלים‪ :‬המוסר סעודה לחברו וקלקלה‪-‬‬
‫נותןלודמי בושתו‪,‬ודמי בושתאורחיו"‪5‬י‪.‬‬
‫חגיגות נערכו בירושלים ובכרמים בסביבתה‪ .‬שמחת בית‪-‬השואבה היתה חגיגה‬
‫עממית גדולה' "ולא היה חצר בירושלים‪ ,‬שאינה מאירה מאור בית‪-‬השואבה"‪.‬‬
‫רבי שמעון בן גמליאל השתתף בה והראה מעשה ספורט לפני קהל החוגגים‪:‬‬
‫"כשהיה שמח בשמחת בית הש‪,‬ואבה‪ ,‬היה נוטל שמונה אבוקות של אור בידו האחת‪,‬‬
‫וזורקן כלפי מעלה‪ .‬זויק אחת המקבל אחת‪ ,‬ואין אחת נוגעת בחברתה‪ .‬וכשהוא‬
‫משתחתה נועץ שני אגודלנו בא'רץ ושוחה (מתכופף) וחופף על ראש מטה ונושק‬
‫את הרצפהוזוקף‪ ,‬מהשאין כלבריהיכולה לעשותו"‪6‬י‪.‬‬
‫המחולות בכרמים היו מתקיימים פעמיים בשנה "אמר 'רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫לא היו ימים טובים לישראל כחמשה‪-‬עשר באב וכיום הכפורים‪ ,‬שבהן בנות‬
‫ירושלים יוצאות בכלי (לבוש) לבן שאולים‪ ,‬שלא לבייש את מי שאין לו‪…‬‬
‫ך וראה מה אתה בורר ‪,‬לך!‬
‫וחולות בכרמים‪ .‬ומההיו אומרות‪:‬בחיר! שא נאעיני‬
‫תןעיניך במשפחה‪ …‬יפיפיות וכבהן מה היו אומרות?‬
‫‬‫אל תתןעיניךבנוי ‪-‬‬
‫תנו עיניכם ליופי‪ ,‬שאין האשה אלאליופי‪ .‬מיוחסות ש‪,‬בהן מה היו אומרות‪ :‬תנו‬
‫עיניכם למשפחה‪,‬שאין האשה אלאלבניתי ‪.77‬‬
‫רבותי‪,‬נו הכירו לא רק את נחל קדרון העובר לאורך כל מזרח ירושלים‪ ,‬אלא‬
‫גם את מעיין הגיחון הנובע באפיקו‪ .‬דעתם לא היתה נוחה ממע'ש'ה‪,‬ו של חזקיהו‬
‫‪71‬‬

‫אבותדרבינתן(א) לה;בבלי‪ ,‬בבא‪-‬קמא‪.‬פ"ב‪,‬ב‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫אבות דרבי נתן (א) לה‪.‬‬

‫‪ 73 .‬בבלי‪ ,‬בבא‪-‬בחרא צ"ג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪72‬א משנה‪ ,‬אבות ה'‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ 75‬שם‪ ,‬בבא‪-‬כחרא צ"ג‪,‬כ‪.‬‬
‫‪ 74‬שם‪,‬סנהדריז כ‪-‬ג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 77‬משנה‪,‬תעניתד'‪ ,‬ח;בבלי‪,‬תענית ל"א‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 76‬משנה‪ ,‬סהכה ה'‪,‬ג‪,‬בבלי‪ ,‬סוכהנ"נ‪,‬א‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫ירושלים בתלמוד ובמדרש‬

‫‪121‬‬

‫המלך שסתם אח מוצא המחץ; הם אמרו‪" :‬ששה דברים עשה שקיהו חמלך ‪–.‬על‬
‫י הגיחון" ‪78‬‬
‫וחלווות הודו לה ועל שלו?ה לא הודו לו"‪ .‬אחד מהם‪" :‬על שסתםמ‬
‫כנראה משום מבש הראהחזקיהו‪,‬טלא סמך על הקב"הוטיצילהומידי אהביה אמנם‬
‫במקור אחר מסופר על חזקיהו שעשה ארבעה דברים‪" :‬יאחד מהם סתםמי המחט‬
‫והסכימה דעתו לדעת ה‪,‬מקום"‪9‬י‪.‬‬

‫מי הגיחוןזורמים לאורך ניקבה החצובה מתחתלעיר הקדומה אל בריכתהשילוח‪.‬‬
‫שהיתה מקום טבילה; עליה נאמר‪" :‬אם יהיה השרץ בידו של אדם‪ ,‬אפילו טובל‬
‫במי שילוח‪…‬אין לו טהרה עולמית‪ .‬השליכו מידו מיד טהור" ‪ .80‬הבי שמעון בן‬
‫גמלראל אומר "שיל‪.‬וח היה מוצ(י)א מים באיסר‪ .‬אמר‪ :‬נרחיבנו‪ ,‬בדי שירבומימיו‬
‫והרחיבוהו‪' ,‬ונתמעטו מימ'יו‪ .‬וסתמוהו‪ ,‬וחזר לתחילתו"‪ .81‬הבותינו מספרים‬‫שבימי המלחמה‪ ,‬הפולמוס‪ ,‬עם הרומאים כזבו‪ ,‬יבשו‪ ,‬מי המעיינות‪" :‬כל מימי‬
‫בהאשיתכזבו בשעתפולמוס‪.‬שילוח היתה נמלה מהלכת בו" ‪.82‬‬
‫ן ‪83‬‬
‫סמוך לשילוח מספרים חכמים ע'ל מקום עבודה זרהבימיהיונים בשם "גדיו‬
‫גד הוא השם הקברי לאלה סיכה של יוון ופירטונה של רומא‪ .‬סמוך לברכת‪-‬‬
‫השילוח יורד גיא בן הנום או גיהנום אל הקדרון‪ .‬בהשפעת שמו אמרו‪" :‬שלושה‬
‫שלגיהנום אחד ‪ -‬במדבר‪ ,‬ואחד בים‪ ,‬ואחד בירושלים" ‪.84‬‬
‫פתחיםי‬
‫‬‫‬‫רבותינו מספרים על שני חלקים‪ ,‬בצעים‪ ,‬ומהיו בתחומי העיר ירושלים‪,‬‬
‫האהד באזור נמוך‪ ,‬ואחד ‪ -‬גבוה ממנו‪" :‬שתי בצעיןהיו ביר'ושלים ‪ -‬התחתונה‬
‫והעליונה‪ ,‬התחתונה ‪ -‬נתקדשה‪ …‬והעליונה ‪ -‬לא קידשוה‪ …‬ומפני מה לא‬
‫קידשוה? ‪ -‬מפני שתורפה של ירושלים משם‪ ,‬ונוחה ליכבש משם"‪84‬א‪ .‬כנראה‬
‫הבצע התחתון היה באזור שער שכם של ימינו והיה מוקף חומה‪ .‬והעליון היה‬
‫י במעלה ההר לצד הרובע הנוצרי‪ ,‬לא היה מוקף חומה וממנו היה קל לפרוץ‬
‫איל‬
‫לתוךהעיר‪.‬‬
‫חכמי התלמוד הכירו את העופל‪ ,‬המשתרע במזרח העיר בחלקה הגבוה ביותר‬
‫של העיר התחתונה‪ ,‬בגבול הר הבית‪ .‬הם מזכירים את קרן‪-‬העופל‪ ,‬קצה ההר‬
‫התיול הבולט יפה על פני נחל קדרון העובר לרגליו‪ ,‬ובו זורמים מים בימות‬
‫הגשמים‪ .‬שאלו את ר' אליעזר "מאימתי מתפללין ‪3‬ל הגשמים שילבו להםן ‪-‬‬
‫אמר להן‪ :‬שיהא אדם עהמד בקרן העופל ומשקשק את רגליו (במי) נחל קדרון‪,‬‬
‫אנו מתפללים שלא ירדו גשמים‪ .‬רבה בר בר‪-‬חנה מספר‪ :‬שראה את קרן העופל‪,‬‬
‫עמד לפניה טעייה (בדואי נודד) אבוב על גמל ומחזיק רומח בידו‪ ,‬והיה נראה‬
‫אל מולה כתולעתזעירה מאד" ‪.85‬‬

‫י‬

‫מול העופל מתרומם הר הזיתים וחכמים קוראים לו הר המנוחה‪ ,‬על שמן המשחה‬
‫ירושלמי‪,‬תענית ב'‪,‬א‪.‬‬

‫‪ 79‬אבותדרבי נתן (א)ב‪.‬‬
‫‪ 78‬בבלי‪ ,‬ברכות"‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 82‬תוספתא‪ ,‬פרה ט'‪,‬ב‪.‬‬
‫ן ב'‪.1 ,‬‬
‫‪ 81‬תוספתא‪,‬וירכי‬
‫‪ 83‬משנה‪ ,‬זבים א'‪ ,‬ה ‪" -‬גד יון"‪ ,‬רבי עובדיה מנרטנורה מספר שהשיג בירושלים משנה‬
‫"גדיון"‪.‬‬‫ובה כתבובבליה‪,‬יה"איון"‪,‬ט'‪,‬במלה אחת; תוספתא‪,‬זבים א'‪,‬י‪-‬‬
‫עירובין א‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪84‬א תוספתא‪ ,‬סנהדרין ג'‪ ,‬ד; הגירסא בתלמוד בבלי‪" ,‬שני בצעין היו ‪,‬בהר המשחה‪ :‬תחתונה‬
‫‪80‬‬

‫ועליונדף' (שבועות ט"ו‪,‬א)‪.‬‬
‫‪ 85‬ירושלמי‪,‬תענית ‪rts‬יא;בבלי‪,‬תענית כ"ב‪ ,‬ב ‪" -‬קרןאפל"‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בית מקרא )מא(‬
‫‪122‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫זאב וילנאי‬

‫שהכיש מהעתים שצמחו עליה בגתות שהע חצובות בסלעיה חכמים מספרים על‬
‫‪4‬ט‪ 1‬ארדם הת בהרהמשח"יק‪ :‬תחת אחד מהןהיומוכרין ארבע חנרעת) טהורות‪.‬‬
‫והאחדהיומוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלתת) בכל חודש וחודש" ‪".86‬עציירושלים‬
‫של קנמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן‪ ,‬ריחן נודף בכל ארץ‪-‬ישראל‪ .‬וכשחרבה‬
‫ירושלים ‪ -‬נגנזו"י‪" .8‬גם עצי שיטים היו בה ואויבים עקרו אותם; כל שיטה‬
‫ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקרוש‪-‬ברוך‪-‬הוא להחזירן לה"‪ .88‬בתלמוד‬
‫נזכר יצור בשם‪" :‬יוחנא ירושלמית"‪.89‬איןידוע מהו ומדוע נקראעל שםירושלים‪.‬‬
‫רבותינו מספרים על "מערת צדקיהו המלך" ‪ .90‬אולי היא המערה הידועה בשם‬
‫זה וסמוכה לשער שכם של ימינו‪ .‬כן מספרים הם על בית‪-‬הסקילה‪ ,‬שאליו היו‬
‫מוציאים את האנשים שנדונו לסקילה ‪ .91‬לפי הסברה היה בית הסקילה על הגבעה‬
‫המתרוממת מול החומה הצפונית‪,‬עליה משתרעבימינו בית‪-‬קברות מוסלמי‪.‬‬
‫ירושלים בנויה על גבעות מוקפות הרים סמוכים אליה‪ ,‬ולפיכך האגדה הקדומה‬
‫מסמנת אותה באות "סמך" וכה דבריה‪" :‬סמך ‪ -‬זו ירושלים‪ ,‬שהרי סמוך לה‬
‫הרים ומקיפים לה גבעות" ‪91‬א‪.‬‬
‫התלמוד מפרש את הסיבות שהביאו לחורבנה של ירושלים ומקדשה‪" :‬לא חרבה‬
‫ירושלים ‪ -‬אלא בשביל שחללו בה את השבת‪ .‬לא חרבה ירושלים ‪ -‬אלא בשביל‬
‫שביטלו בה את קריאת‪-‬שמע‪ ,‬שחרית וערבית‪ …‬לא חרבה ירושלים ‪ -‬אלא‬
‫בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן‪ …‬לא חרבה ירושלים ‪ -‬אלא מפני‬
‫שלא היה להם בושת‪-‬פנים זה לזה‪ …‬לא חרבה ירושלים ‪ -‬אלא בשביל שביזו‬
‫בה תלמידי חכמים‪ …‬לא חרבה ירושלים ‪ -‬אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי‬
‫אמונה" ‪" …92‬אנשי ירושלים ‪-‬אנשי שחץהיו" ‪.93‬‬
‫שנאת אחים הביאה לחורבן ירושלים‪ .‬התלמוד אומר‪" :‬אקמצא ובר‪-‬קמצא חריב‬
‫ירושלים"‪ .‬מעשה באדם שהיו אוהבו ‪ -‬קמצא‪ ,‬ושונאו ‪ -‬בר‪-‬קמצא‪ .‬עשה אותו‬
‫אדם סעודה‪ .‬אמ'ר לשמשו‪ :‬לך והביאלי קמצא‪ .‬הלך והביא את בר‪-‬קמצא‪ .‬בא בעל‬
‫הסעודה ומצא את בר‪-‬קמצא יושבבין המסובים‪ .‬אמר לו‪ :‬הרי שונא אתה לי‪ ,‬ומה‬
‫לך כאן? ‪ -‬עמוד וצא‪ 1‬אמר לו‪ :‬הואיל ובאתי הניחני‪ …‬תפסו בידו והעמידו‬
‫והוציאו‪ .‬אמר בר‪-‬קמצא‪ :‬הואיל וישבו חכמים ולא מחו בו‪ …‬אלך ואלשין עליהם‬
‫לפני מלך‪ .‬בא ואמר לקיסר‪ :‬מרדו בך היהודים‪ …‬בא הקיסר וצר על ירושלים‬
‫שלוש שנים‪ …‬אמר ר' אלעזר‪ :‬בוא וראה כמה גדול כוחה של בושה‪ ,‬שהריסייע‬
‫הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא את בר‪-‬קמצא והחריב אתביתו ושרף אתהיכלו" ‪.94‬‬
‫גם אחרי חורבןירושלים ומקדשההיויהודים עולים אל ירושלים‪ ,‬להסתופף בה‪.‬‬
‫אמנם המק‪,‬ומות הקדושים הי‬
‫ו הרוסים‪ ,‬אולם קדושתם לא פסקה‪ ,‬כדברי המדרש‪:‬‬
‫"אף‪-‬על‪-‬פי שחרב בית‪-‬המקדש‪ ,‬לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם" ‪ .95‬קבוצת‬
‫חכמים‪ ,‬וביניהם רבי עקיבא‪ ,‬עלו לירושלים "כיון שהגיעו להר הצופים‪ ,‬קרעו‬
‫בגדיהם‪ .‬כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי‪-‬הקדשים‪ .‬התחילו‬
‫‪ 87‬בבלי‪,‬וטבת מ"ג‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 86‬ירושלמי‪,‬תענית ד‪ ,,‬ח; איכה‪-‬רבהב‪.‬‬
‫‪ 89‬שם‪,‬חולין ס"ה‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 88‬שם‪ ,‬ראש‪-‬השנה כ"ג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 90‬שם‪,‬עירובין ס"א‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 91‬משנה‪,‬סנהדריןו'‪ ,‬א‪-‬ד‪.‬‬
‫‪ 92‬בנלי‪ ,‬שבתקיט‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪91‬א אותיות דובי עקיבא‪ :‬אוצר מדרשים‪ ,‬תרע"ה‪ ,‬עם‪.420 /‬‬
‫‪ 95‬שיר‪-‬השירים‪-‬רבה‪…‬‬
‫‪ 93‬שם‪ ,‬שבת ס"ב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 94‬בבלי‪,‬גיטין נ"ה‪ ,‬ב; כ"ז‪,‬א‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫ירושלים בתלמוד ובמדרש‬

‫‪123‬‬

‫הן בוכין ור' עקיבה מצחק! אמרו‪ :‬מפני מה אתה מצחק? ‪ -‬אמר להם‪ :‬מפני מה‬
‫אתם בוכים? ‪ -‬אמרו לו‪ :‬מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת'‪ ,‬ועכשיו שועלים‬
‫הלכובו ולא נבכה‪ ,‬אמר להם‪ :‬לכךאני מצחק‪ …‬בזכריהכתיב‪' :‬עוד ישבוזקנים‬
‫וזקנותברחובותירושלים'‪ …‬אמרולו‪:‬עקיבאניתמתנו!עקיבאניחמתנו"!‪.96‬‬
‫רבייוסי מספר‪" :‬פעם אחתהייתי מהלך בדרךונכנסתי לחורבה אחת‪ ,‬מחורבות‬
‫ירושלים להתפלל‪ .‬בא אליהו זכור לטוב‪ ,‬ושמר לי על הפתה (והמתין לי) עד‬
‫שסיימתי את תפילתי‪ .‬לאחר שסיימתי תפילתי‪ ,‬אמרלי‪ :‬שלוםעליךרבי! ואמרתי‬
‫לו‪ :‬שלום עליך רבי ומורי! ואמרלי‪:‬בני‪,‬מפני מה נכנסת לחורבהזו? ‪-‬אמרתי‬
‫לו! להתפלל‪ …‬ואמרתי לו‪ :‬שמעתי בת‪-‬קול ובמנהמת כיונה‪ ,‬ואומרת‪ :‬אוי‪…‬‬
‫החרבתי אתביתי ושרפתי אתהיכלי‪,‬והגליתיםלביןהאומות"‪.97‬‬
‫ועוד מספר רבי יוסי על פגישה שהיתה לו בירושלים באחד מצאצאי משפחת‬
‫אבטינס‪ ,‬שבניה הצטיינו בהכנת הקחורת בבית‪-‬המקדש‪ .‬הוא מספר‪" :‬פעם אחת‬
‫הייתי עומד בירושלים‪ ,‬ומצאתי תינוק אחד משל בית אבטינס‪ .‬אמרתי לו‪ :‬בני‬
‫" ‪.98‬‬
‫מאיזו משפחה את(ה)? ‪ -‬אמדלי‪ :‬ממשפחהפלו(נית)‪…‬‬
‫למרות איסור עליית יהודים אל ירושלים‪ ,‬נמצאו הבים שבאו אליה‪ .‬רבותינו‬
‫אמרו‪" :‬ירושלים של העולם הזה‪ ,‬כל הרוצה לעלות ‪ -‬עולה" ‪ .99‬גם חכם נוצרי‬
‫ם ‪.100‬‬
‫במאההשלישית מספרעליהודיםעולים אלעירהקודי‬
‫יהודים שעלו אל ירושלים וראוה בחורבנה‪ ,‬נדרו לא לאכול בשר ולא לשתות‬
‫ן באותוהיום‪ .‬למראה העיר ומקדשה החרבהיו קורעים קריעה בלבושם ואומרים‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מ‬
‫את דברי ישעיהו הנביא‪ :‬צערי קושך היו‬
‫ציון מדבר‬
‫ירושלים ‪-‬‬
‫שממה בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש‪ ,‬וכל מחמדינו‬
‫היה לחרבה" !‪" .10‬קורע על מקדש בפני עצמו‪ ,‬ועל ירושלים בפני עצמה"‪ .‬אחרי‬
‫‪ .‬ועל ירושלים" ‪.102‬‬
‫שקרע בבגדו אסור היה לתקנו‪" :‬ואלו קרעין שאין מתאחין‪..‬‬
‫יהודי שהיה במלאכתו חמר‪ ,‬נוהג חמורים למשא ולמסע "שמעון קמטריא שאל‪…‬‬
‫מפני שאני חמר ועולה לירוש‪,‬לים בכל שנה‪ ,‬מה עלי לקרוע? ‪ -‬אמרו לו‪ :‬אם‬
‫בתוך שלושים יום‪,‬אין אתה צריך לקרוע" ‪ .103‬קמטריא הוא שם ישובאולי ברמת‬
‫הגולן‪,‬בחורבה הנקראתבערביתאום‪-‬אלקנאטר‪ ,‬ובהשרידיבית‪-‬כנסתקדום‪.‬‬
‫יהודים התאבלו על חורבן ירושלים ומקדשה‪ .‬התלמוד אומר‪" :‬כל המתאבל על‬
‫ירושלים ‪ -‬זוכה ורואה בשמחתה‪ ,‬ושאינו מתאבל על ירושלים ‪ -‬אינו רואה‬
‫ל השמחה" ‪1 %‬‬
‫בשמחתה" ‪".104‬וכשיבנה הקב"ה אתירושלים‪,‬הואמחזירלתוכה אתכ‬
‫"מיום שחרבה ירושלים וחרב בית‪-‬המקדש‪ ,‬כביכול אין שמחה לפני הקב"ה‪ ,‬עד‬
‫ירצון" ‪.106‬‬
‫שיבנה אתירושליםויחזיר את ישראל לתוכה ‪-‬אמןכןיה‬
‫חכמים ציוו על היהודי‪" :‬סד אדם ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט (זכר‬
‫לירושלים)‪ …‬אמה על אמה‪ …‬כנגד הפתח‪ .‬עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר‬

‫‪ 97‬בבלי‪ ,‬ברכותג'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 96‬בבלי‪ ,‬מכות כ"ד‪ ,‬ב; במדברי"ח‪,‬ז;זכריה ח'‪,‬ד‪.‬‬
‫‪ 98‬ירושלמי‪ ,‬שקלים ה'‪ ,‬א‪ ,‬הוצאת זיטאמיר‪ ,‬תר"ך‪ ,‬בהוצאת ונציהאין ירושלים נזכרת‪.‬‬
‫‪ 99‬שם‪ ,‬בבא‪-‬בחרא ע"ה‪,‬ב‪.‬‬
‫‪7erem" XVII, 1 100‬י‪.Ongen Homolia 11‬‬
‫‪ 102‬בבלי‪ ,‬מועד‪-‬קטן כ"ו‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 101‬ישעיהו ס"ד‪ ,‬ט‪-‬י‪.‬‬
‫‪ 104‬בבלי‪ ,‬תענית ל'‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 103‬ירושלמי‪ ,‬ברכות ט'‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 106‬ילקוטשמעוני‪,‬איכה תתר"ט‪.‬‬
‫‪ 105‬שמות‪-‬רבה נ"ב‪ ,‬ד‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדר ב' תש"ל‬

‫בית מקרא )מא(‬

‫זאב יילנאי‬

‫‪124‬‬

‫בה דבר מועט (זכר לירושלים)"י‪" .10‬אפר מקלה וכבראש חתנים ‪ .,.‬במקום‬
‫‪ .‬עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט זכר לירושלים" ‪.108‬‬
‫תפילין‬
‫נשים יהודיות היו מתקשטות בתכשיט זהב מיוחד‪-,‬שעליו היתה חקוקה תמונת‬
‫ירושלים‪ ,‬והיה נקרא בארמית "ירושלים דדהבא" ‪ -‬ירושלים של זהב ‪" .109‬מאי‬
‫בעיר של זהב ‪ .:.‬ירושלים דדהבא" ‪ .110‬התכשיט סימל את געגועי העם אל‬
‫ירושליםבימיזוהרהוהכיסופים אל תקומתה‪.‬‬
‫היהודי הביע בתפילתו את שאיפתו להאות את עירו הקדושה בנויה ברצון‬
‫רבון‪-‬העולמים וגלוי'ות ישראל חוזרות אליה‪" :‬רחם ה' אלהינועל ישראל עמך‪ ,‬ועל‬
‫" ‪.111‬‬
‫יהושלים עירך‪ ,‬ועל מקדשך ותבנה ירושלים עיר קדשך במ'הרה בימינו‬
‫רבותינו דרשו על דברי התורה‪" :‬וברכת‪ ,‬את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן‬
‫לך"‪ .‬הטובה ‪-‬זו בונה ירושלים" ‪" .112‬אי'מתי בונה ירושלים ה' ? ‪ -‬בזמן שנדחי‬

‫ישראל יכנס" ‪ .113‬מסורת אגדה היא‪ ,‬רואין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות‪.‬‬
‫האם יאמר לו אדם‪ ,‬שנבנית ולא נתכנסו הגלויות‪ ,‬אל תאמין' שנאמר (בתהלים)‬
‫י‬
‫"בונה ירושלים ה'‪ ,‬נדחי ישראל יכנס" ‪" .114,‬עתידה ירושלים מתרחבת‪ .,.‬ועולה‬
‫כלצדדיה'והגלויות באותונינחותתחתיה" ‪".115‬עתידהירושלים להעשות‪,‬מטרופולין‬
‫ל הממלכות" ‪,117‬‬
‫לכלהארצות‪" .116 .‬עתידה הרושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכ‬

‫ע‬

‫ג‪4, .‬‬

‫'‬

‫רקע‬

‫"י‪)11‬‬

‫‪ 108‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫ש‪ 1‬בבלי‪ ,‬בבא‪-‬בחרא ס'‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 110‬בבלי‪ ,‬שבת נ"ט‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 109‬בבלי‪ ,‬נדרים ג'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 112‬דברים ח'‪,‬י;בבלי‪ ,‬ברבות מ"ח‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 111‬שם‪ ,‬ברכות מ"ד‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 114‬תהלים קמ"ד‪ ,‬ילקוט שמעוני‪ .,‬תהלים קמ"ז‪.‬‬
‫‪ 113‬שם‪ ,‬ברכות מ"ט‪ ,‬א‪.‬‬
‫בי‬
‫‪ 115‬ססיקתאדרבגהנא‪ ,1868 ,‬עמ'קמג‪.‬‬
‫‪ 117‬אבותדרבינתן (א)לה‪.‬‬
‫‪ 116‬שמות‪-‬רבה כ"ג‪,‬יא‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)