אובמ על מרכזיותה של השבת בחיי עם ישראל כותב לנו רב ופרשן והוגה דעות מן המאה הקודמת, ר' :שריה ר"ש

"ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". במשך יממה תמימה שובתת כל מלאכה. רצון האדם – אשר מתבטא בכיבוש כוחות הטבע ובייצור מתמיד – משתעבד בשבת לחלוטין לרצונו העליון של בוראו; החול נסוג מפני הקודש, הטבע האנושי נכנע בפני מה שלמעלה מן הטבע, בפני חפץ בורא עולם. ואמנם שעבוד זה (לקב"ה) שחרור הוא; .תומדקתה – הגיסנה ;תולעתה – הענכהה השבת היא אות הברית וגם אות הייחוד הישראלי המופלא, ובה מתגלה כי אכן "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל". ("ברוח")

אשונה תריחבב תעדה לוקיש השבת היא מצווה מרכזית בחיינו. מקומה בקודש, אך ברכתה מקרינה על ימי החול כולם. תכניה של השבת, על מצוותיה, פירושיה ודקדוקיה, רבים מאוד, ולכן הנושא חייב להילמד .ידוסיה רפסה תיבב דומילה תונשבכמה פעמים תוירוזחמב היהי תוהובגה תותיכב ,החפשמב תבשה תויווח לע אשונה ססבתי ,'ב-'א תותיכב ,ריעצ ליגב הלימוד מעוגן בעיקרו בסעיפים מספרי ההלכה, ובכיתות ג'-ד' תהיה נקודת המוצא חומש .'ג התיכב הדימלה זכרמ אוהש שמוחה ,תומש בחומש שמות השבת נזכרת פעמים רבות, ושלוש פעמים היא קשורה בחוויה מרכזית של בני ישראל במדבר: בירידת המן, במתן תורה ובהקמת המשכן. סביב מוקדים אלו יתפתח נושא .'ד-'ג תותיכב תבשה תיאום בין לימוד החומש לבין שיעורי דינים יש בו ברכה מרובה. בין אם יילמד הנושא "שבת מנוחה" במחצית השנייה של כיתה ג' או שיילמד בכיתה ד', בכל מקרה יהיה לימוד הדינים הגשר והקשר בין פסוקי השבת בחומש לבין מעשה השבת בבית המשפחה ובבית הכנסת.

תילגרמה :1 קרפ

םינכתה תילגרמכ תבשה :תבשה אשונל תיתייווח החיתפ – – עבודה בקבוצות שבה ימצאו התלמידים את השבת בפרשיות מוכרות להם בספר שמות – משאל בין בני המשפחה: מדוע הם אוהבים את השבת (הכנה לעבודת בית) – העשרה לכיתה או לבית: קטע מן הגמרא על המלאכים המלווים אותנו בליל שבת. מהלך השיעור )1רצוי כי השיחה הפותחת תתנהל בין המורה לתלמידים, ורק בהמשך השיעור יעיינו התלמידים בחוברת. הצעה א': השיעור ייפתח בשירי שבת ובזמירות מוכרים לכול, ובהמשך ישאל המורה: ר' יוסי אומר שהשבת דומה למרגלית. מהי מרגלית? מה מראיה? איך מתייחסים אליה? עתה .יסוי 'ר שיגרה המו בשח המ ,האר המ :תילגרמל המוד תבשה יכ יסוי 'ר רמא עודמ ובשח הצעה ב': המורה יכתוב על הלוח את הפסוק "ראו כי ה' נתן לכם השבת". יתנהל דיון בניסוח המיוחד של המצווה "ראו" "נתן". רק לאחר שהנושא ימוצה בעל-פה, יקראו התלמידים בחוברת, וידונו במשל המרגלית. )2 לאחר הפתיחה הקלילה יתארגנו התלמידים לקבוצות או לזוגות וימצאו בחומש שמות פסוקים על השבת לפי מראי המקומות המצוינים בחוברת. העבודה חייבת להיעשות בחומשים פתוחים. התלמידים יכינו מחברת מיוחדת לנושא השבת. יש לצפות כי במהלך העבודה ישאלו התלמידים מדוע השבת חוזרת בפרשיות רבות. נצטרף אל התמיהה ונחזיר אותה אל התלמידים: באמת מדוע השבת מתפצלת לפרשיות שונות? התשובות הצפויות הן: כדי שלישראל יהיה קל יותר ללמוד; ההלכות רבות, ולכן יש ללמדן ;םיבלשב השבת חשובה ויקרה, ולכן יש ללמדה מחדש בפרשיות רבות. יצירת ההיזון החוזר עם הבית המשאל לבני המשפחה, מדוע הם אוהבים את השבת, מסור כמובן בידי הילד כעבודת בית, אך .התיכב תובושתל סחייתהל דואמ בושח בכיתות הניסוי הילדים התלהבו לקרוא בכיתה את מה שנאמר להם על ידי ההורים, הסבים והאחים. התשובות עוררו עניין רב, והביעו בצורה משכנעת את החיבה היתרה לשבת. את הקשר עם הבית בנושא השבת נוכל להדק בצורה נוספת: נבקש מהתלמידים לעיין בספרייה של בני המשפחה (אב, סבא, אח בוגר) או בספריית בית הכנסת ולמצוא ספרים העוסקים בשבת. המורה יעצב את המשימה כמתאימה לתלמידיה: הילדים יתבקשו לספר מה מצאו או לערוך רשימה של שמות הספרים. נוכל לבקש סיווג מסוים: סיפורים, מדרשי אגדה או הלכות. כן יוכלו התלמידים להוסיף את שם העורך או המחבר. הנהמ האירקל הרשעה יקרפ בפרקים רבים הוספנו קטעי העשרה מתוך הגמרא והמדרש, וקראנו להם "לקריאה מהנה". בדרך כלל הקשר בין תוכן היחידה לבין קטע ההעשרה הוא רופף, ואין צורך לסמוך את המובאה לשיעור מסוים. נוכל לעיין בטקסט בשיעור, או שנמליץ לקרוא אותו בבית, והמורה יתייחס לתכנים בכיתה. תבשה יכאלמ לע ,'ב ט"יק תבש תכסממ האבומל המסר כי מלאכי עליון מבקרים בבתינו בליל שבת אהוב ומקובל עלינו, וגם הפיוט "שלום עליכם, מלאכי השרת" מחזק הרגשה זו. ילדים עשויים לשאול: היכן המלאכים, מי ראה אותם באמת? זוהי שאלה לגטימית, ויש להשיב עליה בזהירות ובתבונה. נוכל לומר שהמלאכים נמצאים אך אנו איננו זכאים או ראויים או מסוגלים לראותם, או שנסביר כי אנו חשים במלאכים, אף שאינם נראים. שולחן השבת שלנו שונה כל כך מהשולחן בימי החול, האווירה בבית מיוחדת, ואנחנו מרגישים ברכה של ה', כאילו מלאכים סובבים אותנו. ומי שאינו מכין שבת, אינו זוכה ליהנות מן הברכה, וכאילו מלאך רע .תואבה תותבשל הכרבה תא ונממ ענומו ותוא הוולמ

פרק :2השבת בבריאת העולם

פרקי החוברת בנויים לפי סדר פסוקי השבת במקרא. לכן תהיה התחנה הראשונה של השבת :קרפה ינכות הלא ."ולוכיו" תשרפ "ולוכיו" תשרפ – – הדימוי של השבת למלכה ולכלה וישראל הוא בן זוגה ("…ונב הצרו ויתווצמב ונשדיק רשא …") תבש ליל לש שודיקה תכרב – – קריאה מהנה מתוך "בראשית רבה" י"א י"א. "ולוכיו" תשרפ "השבת משלימה את מעשה בראשית, כדברי הפייטן: "סוף מעשה במחשבה תחילה." מהי .השדקמש הז אוהו ,הכרבמש הז אוה :ה"בקה לש הלוכש תבש ?תישארב השעמ לש תבשה והשבת שמורה וגנוזה אצל הקב"ה עד צאת בני ישראל ממצרים. יש לעמוד על הדימוי של שבת הכלה וישראל בן זוגה (הערה: הכלמה-הלכה תבש הלכ" יומידה ודוד" משמש גם לתיאור הזיקה בין ישראל לקב"ה: "אני לדודי ודודי לי"): במה דומה יחסנו לשבת ליחס של חתן לכלה? אנו מתכוננים לבואה: לובשים בגדים מיוחדים לכבודה, עורכים את השולחן במאכלים מיוחדים, מקבלים את פניה מבעוד יום, שרים לכבודה, וגם מלווים אותה בצאתה. החלק השני של היחידה עוסק בברכת קדושת היום של הקידוש בליל שבת. מבחינת מבנה השיעור, התלמידים נדרשים לעשות קפיצת זמן חדה, אולי חדה מדיי, מימי הבריאה ועד לקידוש שבכל בית. בחרנו בדרך זו, כי מקומה של ברכת הקידוש בליל שבת מיד לאחר אמירת הנתינ תבשה יכ הלגתמ הכרבבו ,ה"בקה לש הלוכ איה תבשה "ולוכיו"ב .שודיקב "ולוכיו" לישראל כמתנת אהבה ורצון. השבת היא זיכרון למעשה בראשית. היא שבת "קודשו", של ה' הוא רצה בנו, בישראל, ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו. הילדים יכולים לקרוא את הברכה מתוך החוברת, אך עדיף שימצאו אותה בסידור. התלמידים מתבקשים לחשוף את תוכן הברכה על ידי מציאת מילות מפתח: השלושה – ה' שבת וישראל – ושלוש הלשונות המורות על זיקה המיוחדת לשבת – קדושה, רצון ואהבה. רצוי שלמידה זו תיעשה תחילה ליד הלוח, בהדרכת המורה, ורק בשלב השני יעבדו התלמידים במחברותיהם, כמוצע בחוברת. הרעיון של סרטוט שני המשולשים שמתאגדים למגן דויד מושאל מ"כוכב הגאולה" של פרנץ רוזנצוויג. בנספח לשיעור מובא מדרש מבראשית רבה שנותן פן נוסף לרעיון כי ישראל והשבת מיועדים זה .תישארב השעממ הזל

פרק :3השבת במצרים

הפרק בנוי כולו על המדרש מ"שמות רבה" המתאר כיצד משה רבנו נתן יום מנוחה לישראל במצרים. "בעל הטורים" (אורח חיים סימן רפ"א) מוסיף למדרש: "כשהיו אבותינו במצרים, וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם, ביקש מפרעה שייתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו, ונתנו, ובחר ביום השביעי. וכאשר נצטוו (על ידי הקב"ה) על יום שבחר בו, וזהו 'ישמח משה במתנת חלקו'" (קדושת היום של השמ חמש ,תבשה לש תירחש .(תבש :תובר תולעפה רשפאמ הבר תומשמ שרדמה משה רואה בסבלות עם ישראל, משה אצל פרעה, ההודעות לישראל, :תוזחמה לארשי תובוגת לאחר שקיבלו יום מנוחה. הכתבות העינונאיות המוצעות – "קול פרעה" ו"קול ארץ גושן" – מאפשרות תיאור יום המנוחה .תונוש הייאר תויווזמ בשלב זה מופיעות בחוברת שתי דמויות של ילדים האמורות ללוות את הנושא כולו. הנערים ימין ונדב (ובהמשך מופיעות גם נערות), מדור יוצאי מצרים, חווים את יום השבת בכל שלבי נתינתו במדבר. בפרק זה ימין ונדב מספרים בגוף ראשון על הסבל במצרים ועל הברכה שיום המנוחה מעניק להם. מה עשו בני ישראל במצרים ביום השבת? האם הייתה זו מנוחה גופנית בלבד? על כך משיב המדרש, אף הוא משמות רבה. המדרש מספר על המגילות שהיו בידיהם, "והיו משתעשעין בהן משבת לשבת". המדרש מתומצת מאוד, ודורש מאתנו להעלות השערות. נפתח דיון בכיתה: (קלף, פפירוס)?תוליגמה הארמ המ (יעקב, יוסף, אחי יוסף, אב לבנו?) ימל תוליגמה תא רסמ ימ (דברי ה' ליעקב, "אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם תוליגמב בותכ היה המ ,"הלע (בראשית מ"ו, ד'), או דברי יוסף לפני מותו, "והאלקים פקוד יפקוד אתכם, והעלה אתכם מן הארץ הזאת", (בראשית נ', פסוק כ"ד, ואולי טקסט שונה שהתלמידים יצטטו)?

פרקים :4-5השבת במדבר סין

:רמאנש ,הרמבהשבת ניתנה לישראל במדבר לפני מתן תורה, על פי המדרש כבר "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו" (שמות פרק, ט"ו פסוק כ"ו). רש"י: "נתן להם מקצת פרשיות של תורה: שבת ופרה אדומה ודינים." עם ירידת בחוברת לתלמיד "מרה" אינה נזכרת. התלמידים ילמדו כיצד השבת ניתנת לישראל מירידת המן בימי החול, ומעצירתו ומהשבתתו בשבת למדוהמן, על פי פרק ט"ז בספר שמות. .תבשה לש הדוחיי לע תיתייווח-תישחומ הרוצב לארשי רש"י מסביר את הדברים בפרשת "ויכולו", וחוזר ומסביר אותם בפסוקים במתן תורה:

:"והשדקיו ךריב" לחם משנה, ישישב ולפכלברכו במן .וב דרוי היהוקידשו במן שלא

ביחידת לימוד זו אנו מנסים ליצור הזדהות עם ילדי המדבר, נדב וימין ושלומית ותרצה, הרואים בעיניהם את ברכת המן ביום השישי ולומדים מפיו של משה רבנו על קדושת השבת. "ראו כי ה' נתן לכם השבת" רש"י "ראו" בעיניכם, בהמשך היחידות התלמידים לומדים מהלכות שבת שהן זכר לנס ירידת המן: בפרק :4לחם משנה .תבשל תבש ברעמ הנכההו תולחה יוסיכ ,תודועס שולש :5 קרפ בשני הפרקים ימצאו התלמידים את הסימוכין מפרשת "בשלח" להלכות האהובות והמוכרות הנוהגות בסעודות השבת שלנו. את פרטי ההלכות ילמדו התלמידים כמקובל, מתוך סעיפים של .הכלה ירפס דרך ההוראה ביחידת לימוד זו נפתח בקריאה חווייתית בנס ירידת המן, בלקיטתו ובהפתעה הגדולה ביום השישי, כאשר "העומר לגולגלת" מוכפל. פרק 4בחוברת לתלמיד ערוך לקריאה חוויתית, ומשולבים בו פסוקים רבים מפרק ט"ז בספר שמות. ,ז"ט קרפב וארקי ,ומצע שמוחהמורים שיבחרו לקרוא את הפסוקים מן המקור, מן םיקוספ .ד"כ-ד"יו 'ה-'ד לאחר הקריאה יתנהל דיון בכיתה. יש לצפות שהילדים ירצו לספר על השעה של "ראו כי ה' נתן לכם השבת" ולהמחיז אותה. בהמשך נוביל אותם להלכות המוכרות להם משולחן השבת שלנו. גם אם נושא כמו "לחם משנה" עלה בדיון בכיתה, מומלץ שהתלמידים יכירו את הסעיף ההלכתי שהמשך. העבודה בסעיפים ההלכתיים המורה ישקול כיצד לארגן את הלמידה בסעיפים ההלכתיים המובאים בחוברת: כעבודה עצמית-אישית, כעבודה בזוגות או בקבוצות או כלימוד משותף בטקסטים של הלכה. מאחר שמדובר ב- 4סעיפים, נוכל לגוון: חלק מן הסעיפים, תלמד הכיתה יחד, וחלקם יילמדו כעבודה .תוגוזב וא תוצובקב הלעפהה החלות מופיעות בשלוש הלכות (לחם משנה, כיסוי הלחם, הלחם השלם שמברכים עליו). ילדי הכיתה. ישמחו לאפות חלות קטנות שלמות בכיתה, הם יישמו את ההלכות בכיתה, ויביאו לבית ההורים מבושמו של הנושא. לפי אותו רעיון נוכל להכין בכיתה מפיות לחלות, מצוירות ומקושטות בצבעי בד, וכך נעודד את התלמידים לערוך את השולחן השבת הביתי.

פרקים :6-9השבת של מתן תורה, הקידוש וההבדלה

בפרקים הבאים נעסוק בפסוקי השבת שניתנו לישראל במעמד הר סיני. גם בשלב זה יש לעורר חוויה ריגושית סביב מעמד הר סיני על פי מה שהתלמידים למדו בשיעור תורה ובהכנה לקראת יום מתן תורה. שוב עומדות לפני המורה שתי אפשרויות: לקרוא את הפסוקים מתוך החוברת או מתוך החומש, ואולי ניתן לשלב: המורה יחזיק בידו חומש שמות, והתלמידים יעקבו אחר הקריאה תוך עיון בחוברת. לאחר הקריאה נעסוק בקצרה בדבר כולו, ואחר כך נתרכז בפסוק הראשון :הלדבהו שודיק תווצמל יארקמה רוקמה אוהש

מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים; שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו". .שודיקו תבש תריכז והרכז :רמולכ וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו: בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. ('א הכלה ,ט"כ קרפ תבש ,ם"במר)

תיתכלהה השרדה אוה ,הרותה יקוספבכלומר לימוד הלכה מתוך רמזים לשוניים תהליך הדרשה ההלכתית, תהליך חדש לכיתות ג'-ד'. בכיתות הניסוי התקשו התלמידים מאוד בשלב זה. כדי להקל נוכל :תוניכמ תולאשב חותפל – כיצד אפשר לקיים את הציווי "זכור?" – מה מזכירה לכם המילה "לקדשו"? – מה מוסיפה המילה "יום"? בשלב שני נלמד את הדרשה מתוך מסכת פסחים (בחוברת או מדברי הרמב"ם המובאים לעיל). יש לחזק את הלמידה בהבלטת המילים הנדרשות בצבעים שונים ובגדלים שונים וכן בפירוק .שדחמ ותיינבבו קוספה ההדגשות תיעשינה בפלקט או ליד הלוח, וכן יצייר כל תלמיד את הפסוק במחברתו.

שודיקה סוכ :7 קרפ

סוכ לדוגב רמולכבפן ההלכתי, קוסענ ,שודיקה סוכב קוסענ וז הדיחיב שודיקה סוכב הווצמה רודיהובפן הסובייקטיבי, התומלשבו שודיקה .תיתחפשמה סוכה רועיש כמות וזמן. למצוות רבות קבעו חכמים שיעורים (=מידות) של שיעור הכוס, כלומר נפח כוס הקידוש, הוא רביעית הלוג יין. קיימת מחלוקת בתרגום יבשחמו ,(ל"ס) ר"מס 86 איה תיעיברש איה תלבוקמה העצהה .ונלש תודימל "תיעיבר" ."סוכ" לש הירטמיגה אוה 86-ש ואצמ תוירטמיג המחמירים, על פי שיטת החזון איש מקדשים בליל שבת, על כמות של 137-150ס"ל וגם למידה זו נמצא חישוב של גימטריה: כוס הגון = 64+ 86= 150ס"ל. בחוברת לתלמיד הבאנו רק דעה אחת, שיעור של 86ס"ל. המורה ישקול אם ללמד בכיתה גם את השיעור של המחמירים. דואמ יוצר .תיבבו התיכב היישעל תנתינה תניינעמ תוליעפ איה שודיקה סוכ תלוכת תדידמ שהמורה והתלמידים יביאו לכיתה כוסות בגדלים שונים וכן כוס מדידה. התלמידים ימדדו תכולת כוסות שונות תוך הדגשה איזו כוס כשרה לקידוש. סוכה הארמ כאן לפנינו שני היבטים: האסור והמותר והידור המצווה. כוס הקידוש חייבת להיות שלמה ובגודל המתאים, הפן המשפחתי מתבטא בהידור המצווה, כמעט בכל בית נמצא גביע מהודר יותר מכל האחרים, וזוהי כוס הקידוש. הכוס עשויה מחומר יקר יותר, מכסף או מציפוי כסף, והיא נאה יותר בצורתה משאר הכוסות שבבית. כדי להוסיף נופך אישי-משפחתי התלמיד .סוכה לש "הירוטסיהה" תא רפסל שקבתמ ינשה קוספל י"שר) הבהאמ אנחנו מקיימים את מצוות ה' :הווצמ רודיה גשומב ביחרהל יוצר יפכ ,רודיהבשל שמע, "ואהבת", דברים פרק ו', פסוק ה'). קיום מאהבה מתבטא בין השאר ,האנ בלול ,האנ הכוס ינפל השע :תווצמבשדרשו חכמים: "'זה קלי ואנוהו': התנאה לפני .('ב 'מע ,ג"לק תבש) "םיאנציצית נאים, ספר תורה נאה, וכורכו בשיראים 'ר לש שפנה תוריסמ לע רפסמה הליגמ תכסממ ירופיס עטק ונפריצ שודיקה יניד לש קרפל זכאי, ובייחוד של אמו הזקנה, לקדש את השבת על היין.

הדועסהו שודיקה :8 קרפ

תבשל ארוקבמקום שאתה :'גנוע תבשל תארקו'" (כלומר קריאה של קידוש), שם תהא עונג (=סעודה)" (רשב"ם לפרק ק"א, א'). מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה. בלבד, אלא גם מושג של זמן. לכן חייבים םוקמ"אין קידוש אלא במקום סעודה" אינו מושג של (מקור חיים פרק ס"ג, סעיף י"ד).רתלאל .2 שודיקה םוקמב .1 :לוכאל היכול להשתמע גם במובן של תחליף, (=תמורה) ,"םוקמב" ילדים עלולים להתקשות במושג :ךכ "במקום סעודה" לכן חשוב להסביר במילון המושגים את המושג רדח ותואב ,םוקמ ותואב (1 סמוך לזמן הקידוש. ,ןמז ותואב (2 תחלצהו סוכהיש להניח שהלכה זו אינה מוכרת לתלמידים, ולכן יש צורך בהמחשה ובשינון. יכולות לסמל את הקידוש ואת הסעודה. נוכל "לשחק" ולהציב אותן בסדר שונה במקומות הקידוש ראשון וסמוך לו הסעודה = סוכהשונים ולזהות את האפשרות הבלעדית ע"פ ההלכה; (הצלחת) בזמן ובמקום. איסור האכילה לפני הקידוש ביום עלול להביא את הילד הצעיר במבוכה ואולי להתנגשות עם המקובל בבית הוריו; לכן מוטב להתמקד באיסור האכילה .תבש ליל לש שודיקל דעו תבשה תסינכמ הייתשהו כאשר תישאל השאלה אם ייתכן קידוש ללא יין בשעת מחלה או בעת שהייה מחוץ לבית. נסביר שההלכה נותנת פתרונות גם למצבים אלו:

מי שאין לו יין לקידוש בליל שבת, יקדש על הלחם: ייטול ידיו, ויניח ידיו עליהם ויאמר ,םסכיוהוא ובני ביתו, ייקח שני לחמים… את לחם המשנה וינח ידיו עליהם ויאמר ברכת הלגיו ,"ולוכיו" …שודיקה תכרב תא רמאיו הסני בושו ,"איצומה" (מקוצר מ"שמירת שבת כהלכתה", חלק ב' פרק נ"ג, סעיף ט"ו).

לנספח מ"מדרש רבה": הסיפור קל להבנה ומרשים, ולכן נמנענו מנתינת שאלות הבנה. ההפעלה המתאימה היא ההמחזה, וילדים ייענו לאתגר זה ברצון.

הלדבהה :9 קרפ

בפרידה מן השבת הברכות הן רבות: ארבע ברכות בהבדלה לעומת שתיים בקידוש שבכניסת השבת. היין מופיע ראשון, כמו בכל הקידושים. אחר היין מברכים על הבשמים. ברכת הריח היא ייחודית, ומופיעה רק בהבדלה של מוצאי ."תבשה תאיצימ תבאודה שפנה תא בישהל" הדעונ איה (זצר) רוטה לע ושוריפ יפל .תבש ברכת "בורא מאורי האש" נאמרת במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ימים שבהם האש אסורה לחלוטין. והברכה האחרונה והארוכה ביותר היא ברכת הבדלה. גם בעמידה של מוצאי שבת מוסיפים בברכה הרביעית, ברכת "חונן הדעת", את "אתה חוננתנו", שהיא ההבדלה שבתפילה.

"אמר ר' יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין ההבדלות האמורות בתורה" (פסחים ק"ד, א').

וכן אנו מוצאים בחומש:

להבדיל בין הקודש ובין החול" (ויקרא י', פסוק י'.). ויבדל אלק' בין האור ובין החושך "בראשית פרק א פסוק ד' "ואבדל אתכם מן העמים" ויקרא כ' כ"ו.

למצוות ההבדלה בין השבת לימי המעשה אין מקרא מפורש, אך נוכל בוודאי למצוא לה רמזים, ומכ

"כי ששת ימים עשה ה'… וביום השביעי" (שמות כ', י"א).

הערות דידקטיות למהלך השיעור המורה או התלמידים יביאו לכיתה כלי הבדלה. כלי ההבדלה מייצגים בצורה מוחשית את הברכות. הכוס תזכיר את ברכת היין, קופסת הבשמים את ברכת הריח, והנר הקלוע את ברכת .רודיסה גציי הלדבהה תכרב תא ."שאה ירואמ" יש להניח כי קופסת הבשמים תמשוך תשומת לב רבה. הילדים מכירים צורות מגוונות של קופסאות כאלה מהבית, מחנויות כלי כסף וממוזיאונים. ניתן לילדים לספר על מה שהרשים אותם, לצייר אותו ואפילו לכיירו. נדון במנהגים השונים של ברכת הריח: יש שמברכים על ענפי בשמים: "בורא עצי בשמים" או "בורא עשבי בשמים", ויש שמברכים על בשמים כתושים "בורא מיני בשמים". את השאלה "מדוע בשמים במוצאי שבת" נפנה תחילה אל התלמידים, ונשלים את תשובותיהם ברעיונות המקובלים: הבשמים נועדו ללוות את שבת המלכה ולחזק את הנפש הדואבת מצאת .תבשה להבנת ברכת "מאורי האש" יקראו הילדים במובאה מ"מדרש רבה". המורה ישקול אם להרחיב את נושא האש בשיעור זה או בשיעור מקביל אחר. נושא "האש וברכתה" מתאים .'ד התיכ ידימלתל ישיא אשונ תויהל דואמ הלדבהה תכרב ההבחנה וההבדלה הן מתבניות החשיבה הבסיסיות. הילד אמון על המיון ועל ההבחנה מהגן .דוסיה תותיכמו בין מה למה מבחינים בהבדלה? הילדים ידונו בשאלה זו באופן ספונטני. נשים לב שההבדלה אינה בין חיוב לשלילה, שכן החושך נחוץ לנו וימי המעשה הם חיוניים. כאן מדובר על המיוחד .ליגרה תא םילשמה המורה ישקול אם העבודה בחוברת מתאימה לתלמידיו. כאן התלמיד נדרש לקשר בין הברכה לפסוק מן החומש. ביום הראשון לבריאה.החושך ולאור ניזכר ללא כל קושי בהבדלה בין הפסוק המתאים מבחינה לשונית הוא מספר ישראל לעמים, נתייחס גם להבדלה שבין .ארקיו רצוי יותר להיזכר בפסוקים משמות, לפני מתן תורה, ששם נאמר שאנו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות פרק י"ט, פסוקים ה'-ו'). .הלדבהה תכרב לש המיתחכו חיתפכ הלגנ "לוחהו שדוקה" תא רוקיבב :טעמ גוגחל דואמ יוצר הז בלשב .תבש לש השע תווצמ תא ונמייס "הלדבה"ב במוזיאון, בחידון או בעריכת שולחן חגיגי בכיתה עם המחזת הקידוש וההבדלה.

פרק :10איסורי המלאכה – השבת והמשכן

הוראת איסורי המלאכה של שבת, קרי אבות מלאכה, תולדות וסייגים, מפילה אימה על המורה, החששות מובנים: שמא יטעה בהוראת ההלכה, שמא יתקשה להסביר, שמא ישתעממו התלמידים מריבוי הפרטים, או שתתגלה אי התאמה בין הנלמד בכיתה לנעשה בבית. מכיתות הניסוי אנו יכולים לדווח כי פרקי אבות המלאכה היו המוצלחים ביותר בנושא. מורים ותלמידים נהנו מן החידוש, מן המבניות, מן המעשיות ומן ההפעלות המגוונות שלימוד זה .רשפאמ הרב ביברפלד על השבת והמשכן

כיצד אפשר לסווג את העבודות השונות והמרובות של האדם ולקבוע ?תורוסאה תוכאלמה ינימ תא אף כאן הראתה לנו התורה את הדרך! בשעה שרבבות אלפי ישראל בנו את המשכן במדבר, מתוך התלהבות ומסירות נפש למטרה הנעלה לתת ביטוי לאהבתם וליראתם את ה', בשעה זו באו לידי הגשמה פעולות האדם לכל מיניהן. תוכאלמה לכ :תבשב תורוסאה תוכאלמה תעיבקל הדימה הנק והז שהוצאו לפועל בהקמת המשכן, כל אלו אסורות בשבת. את הקשר בין מלאכות המשכן לאיסורי המלאכה למדו חז"ל מסמיכות הפרשיות שבין בניין המשכן וכליו לבין האזהרה על שמירת השבת ההולכת וכמסנ ל"זח תעד יפל ."להקיו" תשרפבו "אשית יכ" תשרפב תינשנו הפרשיות הללו להודיעך שאסור לחלל את השבת בשביל מלאכת המשכן. מכאן שכל מה שדרוש למטרת המשכן נחשב מלאכה אסורה (מקוצר מתוך "מנוחה נכונה" לרב ח' ביברפלד).

תויטקדיד תורעה ניסינו לשתף את .יתייווח אוה דומילה .תוישרפה תוכימס תרכזומ אל דימלתל תרבוחב התלמידים בהתלהבות של ישראל בהקמת המשכן ובהשבתה המוחלטת של העבודה בעקבות דברי משה רבנו, "אך את שבתותיי תשמורו". המסקנה כמובן שווה: המלאכות שנעשו במשכן הן המלאכות האסורות בשבת, הן לבוני המשכן והן "לדורותם". בפרק זה נתחיל את ההוראה בקריאה התרשמותית מתוך החוברת. שוב מופיעים ילדי המדבר ימין ונדב, ושלומית ותרצה כדי להמחיש את ההתלהבות מהקמת המשכן ואת הפליאה מהעצירה המוחלטת ביום השבת. מתוך הפסוקים "ושמרו בני ישראל את השבת" יבינו התלמידים כי אותו איסור שציווה משה רבנו לבוני המשכן במדבר הוא "לדורותם ברית עולם". הפיוט של ר' אברהם אבן עזרא, "כי אשמרה שבת", יהיה סיום חגיגי ונאה ללימוד פרק זה.

תבשב תורוסאה תוכאלמה :11 קרפ

הפרק אמור לענות על השאלה הצפויה: מהו הקשר המבני הפורמלי בין "לא תעשה כל מלאכה" וכן ו"אך את שבתותיי תשמורו" לבין איסורי שבת בבתינו כיום. התורה לא נתנה הגדרה מהי מלאכה אסורה, ופירוט של כל האסור והמותר. חכמים מנו 39אבות מלאכה שהיו במשכן. לכל מלאכה אסורה, ובאמצעותם ניתן להבחין בין המותר ובין רוקמהאבות מלאכה אלה הם האסור בשבת. בהמשך ילמדו הילדים על "התולדות" המרחיבות את מעגל האיסורים בשבת. מושג זה יילמד רק בפרק ,13לאחר שהתלמידים יתנסו מעט באבות המלאכה. המפגש עם ל"ט אבות המלאכה .תונושה תוצובקל תקלוחמ איהשכ ,האולמב הכאלמה תובא תמישר תא ונאבה אין הכוונה שהמורה יסביר כל מלאכה. יפה לתלות בכיתה כרזה מאוירת, והילדים יכירו באופן הילדים יראו, יתעניינו וישאלו, אך אין ההיקף, את הסדר ואת הפשר. תא יללכ הטילש שורדל .הכאלמה תובא לכב בשיעורים הקרובים נתרכז ב- 10אבות מלאכה, במלאכות שהן מוכרות וקרובות לעולם הילד, מלאכות שהן רלוונטיות לשבת בביתנו ונוסף לכך מאפשרות התנסות והפעלה.

"ריתמה"ו "רשוקה" :12 קרפ

: ללוכ רועישה "בייח" גשומה תרהבה (1 )2עיון במשנה הדוהי 'ר לש ללכבו ריאמ 'ר לש ללכב הנחבה (3 )4יישום הנלמד והתנסות בקשרים מותרים ואסורים בשבת. [ואולי גם במושג "פטור"].בייחבהקדמה ליחידה אנו עוסקים במושג המונח "חייב" הוא מילת מפתח בטקסטים ההלכתיים העוסקים בהלכות שבת, בעניננו במשנה וברמב"ם. הקושי הכפול בהבנת המונח הוא בכך שהמושג קיבל משמעות שונה בשפת לש רוציק .אטח תגרדהיום-יום. שגור בפינו לומר "למלא חובה", בעוד שבהלכה המושג מבטא המילים "חייב בעונש". יש להסביר את המילה לפני לימוד הטקסט. כדי להזכיר לתלמיד את המשמעות בהלכה, נצרף בכל פעם את המילה "עונש", "חייב בעונש". למהלך השיעור סדר ההוראה נתון לשיקולו של המורה. נוכל לפתוח את השיעור בהתנסות בקשרים שונים: םילבח תרישקבבקשירת מטפחת הראש, בקשירת שרוכים, צעיפים, עניבות וחבלים. נתנסה רצוי לשלב את המושגים שיופיעו במשנה, "להתיר ביד אחת", "מתכוון שהקשר .םתרתהבו יתקיים". בשלב זה נפתח את החוברת ונלמד את המשנה. יפה יעשה המורה אם יביא לכיתה 6 סדרי משנה, יפתח בסדר מועד, ואחד התלמידים ימצא את מסכת שבת ואת המשנה שנעסוק .הב האיורים המצורפים לטקסט המשנתי בחוברת יסבירו לתלמידים את המונחים של חלקי הלבוש הנזכרים במשנה. עתה נבחין בכללים ונבחין ביניהם. אם אפשר להתירו ביד אחת, מותר לקשרו ולהתירו. ר' יהודה :רשקה תוהמב קסוע ריאמ 'ר ."בייח" רשוקהמתקיים וקבוע, אם הקשר הוא :רשוקה תנווכבמאפיין המותר ואת האסור תתעוררנה שאלות מעשיות, על קשר כפול בנעל, בחגורה או בשרוך. בספרי ההלכה אנו מוצאים יוצר 'ד התיכב .ריתהל אלו קתנל בטומו ,רשק קתנל וא חותפל רתומ לודג רעצ לש הרקמב יכ להביא לכיתה את הספר "מקור חיים" ולמצוא את התשובה בפרק ע"ה, סעיף נ'. למורה מומלץ ללמוד את הנושא ב"שמירת שבת כהלכתה" פרק ט"ו, סעיפים מ"ט-נ"ח.

"ערוקה"ו "רפותה" :13 קרפ

ביחידה זו נוסף מושג "התולדה". התולדות מוגדרות כמלאכות שלא נעשו במשכן והן דומות או בדרך העשייה. במבחר המצומצם של אבות המלאכה שבחוברת זו הרטמב הכאלמה באל דומה לתופר במטרה: לחבר בין שני דפים קיבדמה :המגודל ;הרטמב תומודה תודלותב קוסענ מן התורה. או בין שני בדים. חשוב להדגיש כי התולדות אסורות בשבת כמו אבות המלאכה, בשלב זה רצוי לערוך פינת מושגים בכיתה ובמחברות התלמידים. חשוב שההגדרות תהיינה קצרות וברורות; לדוגמה: נגדיר "תולדות" כפעולות הדומות לאבות המלאכה ולכן הן אסורות בשבת (אף שלא נעשו במשכן). למהלך השיעור המורה יחליט באיזה סדר הפרק יילמד: נוכל להתחיל בהתנסויות ולחבר שני בדים על ידי הניא הריפתהש הרקמב .תחא הדיחיל תודרפנ דב תוסיפ וא דב יקלח ינש רבחמ רפותה .הריפת את החלקים התפורים, ושוב לפנינו שני בדים נפרדים. אלו הםאבות ערוק אוה ,הפי הלוע יש פעולות הממלאות אותה מטרה, אך לא באמצעות תפירה וקריעה. .ערוקהו רפותה הכאלמה אלו הן פעולות שלא נעשו במשכן, לדוגמה, המדביק בדבק או המהדק במהדקת אף הוא מחבר לאב המלאכה "התופר", משום שהן נעשות לשם תודלותבין דפים נפרדים או בין בדים. אלו הן אותה מטרה. רצוי לחזור על ההתנסויות, ומומלץ שכל ילד יתפור ויקרע, ידביק ויקרע, ויבחין באב המלאכה ובתולדות שלו. הקשר בין אב המלאכה לתולדה מסורטט בחוברת במשבצות מקושרות. נוכל לדמות את הקשר לנהר שנובעים ממנו יובלים, לגזע עץ שמסתעפים ממנו .םיפנע חיבורים מותרים .םירתומחשוב ללמד שיש חיבורים זמניים שהם נחבר דפים באמצעות אטב או סיכה רגילה או סיכה משרדית. נציג לפני התלמידים כיצד הדפים נשלפים בקלות מן האטב או מהסיכה. זו אינה תולדה של התופר או של הקורע. ניעזר ולכן הוא מותר בשבת. ,אמייק רב וניאשבמושג המוכר לנו מן "הקושר": זהו חיבור החיבור השכיח בבדים בשבת הוא באמצעות סיכת ביטחון.

:בתוכ טריביונ ברה ורצהל ידכ דגבב הכיס בוחתל רתומ .ערקנש דצ יקלח ינש רבחל ידכ וא מותר להשתמש בסיכת ביטחון במקום כפתור שנתלש, אבל אם אפשר אל יתחוב את הסיכה בבגד פעמיים אלא פעם אחת בלבד ("שמירת שבת כהלכתה" פרק ט"ו, סעיף ע').

המורה ישקול אם להוסיף לנושא את קריעת נייר הטואלט ("מקור חיים" פרק ע"ה, ס' נ"ג). נוכל להציע לתלמידים לדאוג שיהיה בבתיהם נייר חתוך בכל ערב שבת.

16 -ו 15 ,14 םיקרפ

.דומיל תודיחי המכ לע תסרפתמ הקיחמהו הביתכה תכאלמ בפרק 14התלמידים ילמדו את המשנה על איסור הכתיבה (מסכת שבת פרק י"ב משנה ג'), ובהמשך נעסוק בתולדות הכתיבה, כמו הציור והחריטה. כלומר איסורי החכמים ,םיגייסהבפרק 15ילמדו התלמידים מושג חדש: תודלותל ופסונש .הכאלמה תובאלו .הצקומב קוסענ 16 קרפב

"קחומה"ו "בתוכה" :14 קרפ

בחוברת לתלמיד המשנה מוגשת כשהיא מלווה בהסברים רבים. המורה ישקול אם כדאי לכתוב על הלוח את המשנה כמות שהיא והתלמידים ינסו לפענח את הפרטים הרבים הכלולים במשנה: סדר הכתיבה, חומרי הכתיבה ולשון הכתיבה, שכולם נכללו במלאכת הכתיבה. :תודלותה לכתיבה לבין פעולות מסוג אחר דורשת מאתנו לברר מהי תודלותההבחנה בין פעולות שהן ולכן ציור, חריטה ורישום הםהבעה באמצעות סימנים כתובים, איה הביתכש ריבסנ .הביתכ תולדות של הכתיבה, לעומת זאת, חידוד עפרונות או חיתוך ניירות הם פעולות האסורות בשבת, אך אינם תולדות של "הכותב".

פרק :15איסורי חכמים = סייגים

בבית שומר מצוות רגילים לקיים איסורי חכמים באותה הקפדה כמו איסור תורה. ברור לנו שאסור למכור ולקנות בשבת כפי שאסור לתפור או לבשל. בשיעור זה יכירו התלמידים אין אנחנו חייבים לנמק מדוע אסורואיסורי חכמים. הרות ירוסיא :רוסיא לש תונוש תוירוגטק "לכתוב" בשבת, שכן זהו אב מלאכה האסור מן התורה, אך אנו חייבים להסביר לתלמידים מדוע חכמים הוסיפו איסורים. איסורי חכמים נקראו "סייגים", כלומר גדרות. חכמים הציבו גדר של איסורים כדי להרחיק אותנו מאיסורי תורה. הסייגים למלאכת הכתיבה מוכרים, ותפקידם ברור ומוחשי: ליצור .הרות רוסיא ינפב "רוצע" רורמת אסור לקנות ולמכור, שמא ישכח הקונה או המוכר וירשום את החוב. חכמים אסרו לשקול או למדוד שטחים או חפצים, שמא יחשוש אדם שישכח ויסמן או יכתוב, ובכך יעבור על איסור .הרות חשש כתיבה במשחקים המשחק הוא פעילות מעולם הילד, ולכן התלמיד ירגיש את עצמו מעורב ביותר בנושא. בחוברת הבאנו משחקים מייצגים העוסקים בכתיבה או בפעולה הדומה לכתיבה. הילדים ידונו במשחקים בקבוצות, יעיינו בקטעי ההלכה המתאימים, ויקבעו על פי ההלכה אם מותר לשחק במשחק בשבת. חשוב שכל קבוצה תדווח לכיתה כולה את מסקנותיה. רצוי מאוד שהילדים שהם רגילים לשחק בהם ואף יביאו אותם לכיתה. יספרו על משחקים ולוכ שדקומה ,"התכלהכ תבש תרימש" לש ז"ט קרפב רזעיהל הרומה לכוי תוכלהה רוריבל למשחקים, וכן בפרק ע"ה, של "מקור חיים סעיפים ע"ט פ"א, העוסקים בכמה משחקים של אותיות. שאלות שלא מצאו את פתרונן נפנה אל רב בית הספר.

הצקומה :16 קרפ

הנושא "מוקצה" קשור לתחומים רבים. בחוברת לתלמיד קשרנו את המוקצה לאב המלאכה של "הכותב", משום שכלי הכתיבה והמחיקה קרובים וזמינים לכל תלמיד. החיכשה הרהזאה יהוז .ותודלי רחשמ "הצקומ" גשומל עדומ תווצמ רמוש תיבב לדגה דליה ביותר המופנית אליו בשבת: "אל תזיז! מוקצה!" לכן יש להתייחס לנושא בכל רמת גיל. בכיתות הגבוהות ילמדו התלמידים על סוגי המוקצה. בשלב זה נפגיש את הילד הצעיר עם התחום הברור ביותר הן מבחינת ההגדרה והן מבחינת הנימוק "הכלי שמלאכתו לאיסור". במקרים מתאימים נוסיף גם "מוקצה מחמת מיאוס". רק כאשר הילדים יעלו את הנושא של כמו הפטיש לפיצוח אגוז, נפנה אותם ,תרתומ הלועפב שומישל" רוסיאל ותכאלמש ילכ" ל"מקור חיים" פרק ע"ז, סעיף כ"ו. סיכום "הכותב ו"המוחק" חשוב לארגן את ההלכות בתבניות המשקפות את התחומים השונים ואת הקשרים שבניהם. בחוברת לתלמיד נעזרנו בציור הקטר והקרונות – דגם חביב על התלמידים המאפשר הוספת קרונות והסרתם (מוקצה מתקשר לאיסור כתיבה ומחיקה, אך גם למלאכת אחרות). המורה יכול להציע תבניות שונות, כמו עיגולים בגדלים שונים, מדרגות או מערכת של תחנות.

רופיסה :17 קרפ

הסיפור "כוחה של שבת" בא לגוון את הלמידה הרצופה בהלכות שבת ולהוסיף נופך חווייתי "להעביר" את הסיפור לשיעורים בעברית.אללכן המורה לדינים מתבקש .םינידה רועישל איסור החכמים של קנייה ומכירה בשבת מקבל כאן המחשה חווייתית דרמטית. מר פרינס הזקן הוא דמות של גיבור בכל המובנים. הוא יהודי גאה המודע לחובותיו כלפי הרשות, שהצליח להקים בית מסחר מכובד, אך נאמנותו לקב"ה ולמצוותיו הם הערך העליון המדריך את צעדיו. החשש מאדוני הארץ והאיום על אבדן ממונו אינם מערערים את שמירת השבת שלו. הבנים מייצגים מציאות עלובה יותר. הם נתונים בחוסר ביטחון ולכן הם מוכנים להיכנע ולהתפשר עם הנסיך ועם הקב"ה. הסיפור צופן בתוכו הפתעה נעימה: מי שהיה מוכן לוותר על ממון ועל מעמד בשביל השבת, זוכה ששם שמים מתקדש על ידו, וגם ממונו ומעמדו אינם .םירסח ולעורר דיון.הראשון, השני והשלישי חילשה תעפוה רחאל הפוצרה האירקה תא עוטקל יוצר הסיפור מתאים מאוד להמחזה ספונטנית בכיתה: הכיתה יכולה להתחלק לשתי במות מקבילות: בית הנסיך ובית פרינס (בדרך זאת יצטרכו הצופים לוותר על גורם ההפתעה). יש לצפות שהילדים ישמחו לכתוב המשך לסיפור, כפי שמוצע בחוברת.

"רתוסה"ו "הנובה" :18 קרפ

במקרה של חוסר זמן ניתן לוותר על יחידת הלימוד זו. "הבונה" כולל את כל שלבי הבנייה, מן הסימון במגרש ועד להתקנת חלונותהכאלמה בא המתקשרות לאורח החיים שלנו הן הקמת אוהל לדיור ופירוקו וכן תיקוני תודלותה .תותלדו .םילכ חכמים אסרו גם הקמת אוהל המוקם ומפורק תדיר, וכן כל מתקן הדומה לאוהל ונותן מחסה .הככסהו היירטמה ,היישמשה ומכ הז קלחו ,הקלחב תאבומ הנשמה .ב"י קרפ תבש תכסממ 'א הנשמ תאבומ דימלתל תרבוחב מתפצל לשני מסרים: יבנה ויהיה חייב? זהו מושג חדש לתלמידים, והם ימצאו תשובה המכ :היינבה תומכ .1 ."והשלכ" :הנשמב .2הכלל הכתוב בהמשך מביא עיקרון מוכר, הקשור באיכות הבנייה: "כל העושה מלאכה ".בייח – תמייקמ ותכאלמו הלעפהה ניתן לילדים להתנסות בבניה המתפרקת ובבנייה שאינה מתפרקת. חשוב להסביר כי אותו ניתנים לפירוק לאחר שהורכבו אסור לבנותם םניאש תינוכמ וא סוטמ בשבת ואסור לסתרם, משום "הבונה" ו"הסותר".

פרק " :19המבעיר" ו"המכבה" המכשירים החשמליים

ההבערה והכיבוי הם מלאכות מרכזיות בבתינו, ולכן הם ייצרו עניין רב בכיתות הלימוד. יש להניח כי מרבית הילדים יהיו מודעים לאיסור של יצירת אש וכיבויה בשבת. כשנעסוק בהפעלת המכשירים החשמליים בשבת עלולה להשתקף מציאות מצערת של חוסר ידיעה: יש ילדים שאינם יודעים שהדלקת חשמל כמוה כהדלקת אש, ויש שאינם יודעים שאסור להזיז מתג חשמלי בשבת. הרב ח"ד הלוי כותב בספרו "מקור חיים": "הפעלת מכשירים חשמליים וכיבוים כדין אש ממש." הרוסא תבשב תחילה נשכנע את התלמידים כי מבחינה טכנולוגית-מדעית בכל פעולה של מכשיר חשמלי יש הצתה. לקבלת הסבר מפורט יותר נוכל להיעזר במורה לטבע. גם הלשון שאנו משתמשים בה אור" כשמדובר בהזזת מתג החשמל, כשם שאנו קילדהל" מורה על כך, שהרי אנו אומרים לש ויוביכנרות", וכן בשאר המכשירים. נדבר על המצת של המכונית ועל קילדהל" םירמוא המנוע. עלינו להיות ערוכים לכך שיהיו ילדים נבוכים, שיספרו או יתביישו לספר כי בביתם אמנם מדליקים נרות ומבשלים מערב שבת אך אין נמנעים משימוש בכלים חשמליים. אין זה מתפקידנו להשתלט על הנעשה בבתי ההורים, וחלילה לנו לערער את ביטחונו ואת אמונו של הילד הצעיר בהוריו. עם זאת, אנו מצווים לסייע לתלמיד שפונה אלינו לעזרה כי הוא רוצה לקיים שבת כפי שלמד בהלכות שבת. נוכל להציע לילד להימנע אישית מהדלקת אור. הוא יכול לבקש שידלק אור קטן בחדרו ובחדרי השירותים מערב שבת עד מוצאי שבת. במקביל חייבת להיערך שיחה עם ההורים. נבהיר ונרגיע: איננו מתערבים בנעשה במשפחה. כל כוונתנו לעזור לילדים המתלבטים ואנו מבקשים התחשבות ויחס של כבוד לרצונם לקיים את השבת על פי .הכלהה תבשל תבש ברעמ שאה תנכה את הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" דרשו חכמים כך: "ביום השבת אי הרותהמ ומלעתהש לארשיב תותיכ ויה) ".תבשל תבש ברעמ ריעבמ התא לבא ,ריעבמ התא שבעל-פה, ויישמו פסוק זה כפשוטו, וישבו בחשכה במשך כל השבת.) הכנת האש מערב שבת לשבת בולטת בשלושה תחומים: שהוא כיום הסמל המרכזי לכניסת השבת. בחוברת צמצמנו את הלימוד בנר שבת ,תבשה רנ (1 מתוך ידיעה שהילדים ילמדו נושא זה בהרחבה בחוברת לכיתות ו', "פרקי שבת", וכן שהפרק משולב בדרך כלל בנושא "בת מצווה". )2 חימום האוכל מערב שבת לשבת. רצוי לבנות את היחידה על סיפורי הילדים. הם יספרו על הכירה (הפלטה החשמלית), על הכיריים המכוסים, על כפתור השבת בתנורי-האפייה, ואולי יזכירו פתילה הדולקת על נפט. כדי להימנע מלהביך תלמידים תתנהל השיחה עם ילדים שירצו לספר על הכנת האוכל מערב שבת. תלמידים שלא יצביעו לא יישאלו. כאן תהיה ההדגשה על ההמצאה הטכנולוגית של "שעון שבת" המאפשרת לנו .הרואתה (3 איבהל יוצר .תבשל תבש ברעמשהאור ידלק במקום הרצוי ובשעה הרצויה על ידי הכנה לכיתה שעון שבת קטן היכול להתחבר לכל שקע ולהדגים את דרך פעולתו בכיתה.

פרק :20בתו של ר' חנינא בן דוסא ונר השבת

כדי לקרב ולהמחיש את מוקד הסיפור לתלמידים ביקשנו שהם יתנסו בעצמם בהדלקת נר השמן וייווכחו בעיניהם שנר החומץ אינו דולק. המורה יעמוד על המשמר בצד הבטיחותי, וכן ידאג שהניסוי יהיה מרשים, שהצלוחיות תהיינה צרות והפתילים יהיו דקים ויספגו את הנוזלים. חשוב להתחיל את הניסוי רק לאחר שהשמן והחומץ ייספגו היטב בפתיל. הסיפור יכול להילמד ברמות שונות. בכיתות ג'-ד' ישמחו התלמידים עם בתו של ר' חנינא על הנס שאירע לה. כיצד נפרש את המוטו. "מי שאמר לשמן שידלוק" וכו'? הקב"ה ברא את הטבע ואת חוקיו. הוא זה שקבע מה יהיה דליק ומה יכבה את הדלקה. בכוחו של מלך העולם לעשות נס, לשנות את חוקי טבע ולומר לחומץ להיות דליק. מדוע שינה הקב"ה ואמר לחומץ לדלוק? בגלל דבריו היפים של ר' חנינא בן דוסא? בגלל דמעותיה של בתו? בגלל קדושת נר השבת? אלו הן שאלות פתוחות שיפה לדון בהן אך אין צורך להכריע.

פרק :21סיכום אבות המלאכה באמצעות משחק

לשחק בשיעור דינים זוהי הפתעה נעימה וברכה רבה בצדה. אין כמשחק ליצירת מוטיבציה, לשינון פרטים, לבירור שאלות מעשיות של "מותר ואסור" וכן לארגון המידע. קחשמה תנכה המורה יביא לכיתה לוחות וכרטיסים קטנים להכנת ערכות משחק לכל קבוצה וקבוצה. רצוי שבקבוצה יהיו 5-6תלמידים. התלמידים יכתבו בלוחות ובכרטיסים לפי המודגם בחוברת, יקשטו את הלוחות כרצונם, וישחקו בשיעור ובהפסקה, בבית הספר ובבית. בכיתות הניסוי גילו הילדים עניין רב במשחק זה והוכיחו ידע והבחנה תוך שינון הלכות שבת.

תסנכה תיבב תבשה :22 קרפ

:('א ,ה"ל תומש) "השמ להקיו"

אמר הקב"ה: עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות לארשיל תורוהלו דמלל תושרדמ יתבב סונכלו תבשו תבש לכב דברי תורה, איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בניי. .(קוספל "ינועמש טוקלי")

השבת היא יומו של בית הכנסת, מקום התפילה ומקום הקריאה בתורה. בשיעור שלנו ספר .תסנכה תיב זכרמב אוה הרותה למהלך השיעור השיעור מעוצב כעבודה בקבוצות, וכל קבוצה עוסקת בקטע מרשים מתוך ההופעה של ספר רזעיהל יוצר התיכב .תסנכה תיבב וא התיכב להנתהל לוכי רועישה .תבש תליפתב הרותה בספרי התורה המצולמים המצויים בידי ילדים רבים, וכך נוכל להמחיש בכיתה חלק מן המושגים שאינם מוכרים לכל ילד ובוודאי לא לכל ילדה. בכל מהלך העבודה יהיה הדגש על "בית הכנסת שלי" ולכן נהיה מודעים למנהגים השונים: א) בבית הכנסת הספרדי התפילה והקריאה מתבצעת ליד הבימה שבמרכז האולם. בבית הכנסת האשכנזי החזן מתפלל ליד העמוד , התיבה, סמוך לארון הקודש, וקריאת התורה נעשית ליד הבימה. ב) ספר התורה האשכנזי עטוף בשמלה, ואילו ספר התורה הספרדי נתון יזנכשאה תסנכה תיבבו ,הרותב האירקה ינפל ידרפסה תסנכה תיבב תכרענ ההבגהה (ג .קיתרנב .הירחא העבודות השונות מוצעות לבחירה. כל קבוצה או זוג תלמידים יעבדו במה שקרוב ללבם. לבנות מוצע הנושא "עזרת הנשים", אך זכותן לבחור בכל נושא, כרצונן.

תבש תליפת :23 קרפ

בחרנו ללמד את תפילת השבע של שחרית משום שהנושאים שלמדנו משתלבים יפה בתוך תפילה זו. המורה ישקול אם כדאי לפתוח את השיעור בהשוואה בין ברכות העמידה של חול לבית תפילת השבע של שבת, כמוצע בחוברת לתלמיד, או שמא עדיף להתרכז מיד בתפילת .תבש לש תירחש ישמח משה, מתוך מאמר על תפילות שבע של שבת ד"ר י' רוטשילד "מעיינות – שבת".

ההזדמנות היחידה בה אנו מעלים במקום מרכזי של תפילתנו את דמותו של משה רבנו היא כאן. מדי שבוע בשבוע אנו מתייחדים עם שמחתו של מנהיג ,הרקיה הנתמה הבו ,הרותה תא ומעל ואיבהב ולוכ תא האלימש המואה השבת, ובכך הפכה שבת בראשית (השבת של הקב"ה) לשבת שלנו: "ראו כי ה' נתן לכם השבת" (שמות ט"ז, פסוק כ"ט), "ולא נתנו ה' אלוקינו לגויי הארצות" (מתוך קדושת היום של שחרית לשבת):

מתוך "אורח חיים" לטור (ר' יעקב בן אשר):

פירוש "ישמח משה": כשהיו אבותינו במצרים, וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם, ביקש מפרעה שייתן לכם יום אחד בשבוע שינוחו בו, ונתנו לו. ובחר ביום השביעי. וכאשר נצטוו על השבת, שמח משה שהסכימה דעתו לדעת יוצרו ובחר ביום השביעי לשבת, וזהו "ישמח משה במתנת חלקו". ויש מפרשים משם הא דכתיב "לדעת כי אני ה' מקדשכם". אמר הקב"ה למשה: .לארשיל הנתיל שקבמ ינאו ,המש תבשו ייזנג תיבב יל שי הבוט הנתמ לך והודיעם (הטור "אורח חיים" רפ"א).

הילדים יגלו בתפילה "ישמח משה" פרטים הידועים להם מן החומש ומן המדרש. רצוי שילדים יפתחו את חומש שמות וימצאו את הלוחות שנתן ה' בידי משה ואת עור פניו שקרן. ילדי כיתה ד' ימצאו בחומש במדבר היכן קרא ה' למשה "עבדי" ו"בכל ביתי נאמן". הם גם יענו על השאלה הזו: במה שמח משה: משום שנקרא "עבד נאמן"? במתנה הטובה שנתן ה' לישראל? בלוחות שנתן בידיו? או בזה שכיוון לדעת יוצרו?

פרק הסיום

בפרק זה התלמידים מתבקשים להשלים את התכנים. תרצה, הדמות שליוותה אותנו מימי יציאת מצרים, עברה ארבעים שנות מדבר וזכתה להתנחל. היא עוברת בסיפוריה את כל תחנות השבת, מגלה טפח אך מכסה טפחיים. את מה שהיא אינה מספרת התלמידים אמורים לכתוב, .זיחמהלו רייצל

חזרה לתוכן