להבנת הברייתא על הלכות ירושלים (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת טוביה כהנא · קדמוניות ירושלים

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫קדמוניות ירושלים‬
‫להבנתהברייתא שלהלכותירושלם‬
‫מאת‬
‫טוביה כהנא‬

‫הלכות הרבה נאמרו ‪,‬בירושלם‪ ,‬שקדושתה מיוחדת לה הודרת לבית המקדש ולהר‬
‫הבית שמסכיבו‪ .‬הברייתא‪ ,‬שמונה את הדברים שנאמרו ביררשלם‪ ,‬מצויה בארבע‬
‫נוטתאות‪ .‬זו שבבבא קמא פב ע"ב מעמידה את מספרם על עוטרה‪ ,‬ואילו הרשימה‬
‫באבות דרבי נתן נו"א פלקה ‪ ,1‬כוללת למעלה מעשרה דברים‪ ,‬ואף היא אין בה‬
‫אלא חלק בלבד‪ ,‬שכן אם נצרף את כל ההלכות שמנו חכמים בירושלם יעלה מספרן‬
‫בהרבה על עשרב‪.‬‬
‫ההלבות שנאמרו בירושלם הן‪:‬‬
‫לפניםמן החומה מקודשיותרמן העתרות המוקפותחומה‪,‬‬
‫אוכלין בתוכהקדשיםקלים‪,‬‬
‫איןמלינין'בה את המת‪,‬‬
‫איןמעבירין בתוכה עצמות אדם‪,‬‬
‫אין מקיימין בה קברות חוון מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם‬
‫מימותנביאים הראשונים‪,‬‬
‫הכל מעלין לירושלם‪.‬‬
‫איןהבית חלוט בה‪,‬‬
‫איןמשכיריןבתים בתוכה‪,‬‬
‫ואינהמביאהעגלהערופה‪,‬‬
‫ואיןלוקחין בה שכרמיטות‪,‬‬
‫ואינה מטמאה בנגעים‪,‬‬
‫ואינה נעשיתעיר הנדחת‪,‬‬
‫ואיןמקיימיז בה סורר ומורה‪.‬‬
‫איןמוציאין בהזיזין'וגזוזטראותוצינורות לרשותהרבים‪,‬‬
‫ואיןעושין בה אשפתות‪,‬‬
‫ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדים שהיו שם מימות נביאים‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫אין'מגדלין בהאווזין ותרנגולין‪.‬‬
‫ןעוש'ין בה כבשונות‪,‬‬
‫לאניטעת לאנזרעתולאנחרשת‪.‬‬
‫יאי‬
‫איןנותנין בתוכהמקום לגר תושב‪,‬‬
‫ואין ממזר נכנסלירושלים‪.‬‬
‫דעותשונותהובעוביחסלזמנן שלההוזכרתהללב‬
‫‪1‬‬

‫מהדורת שכסר‪ ,‬נב ע"ב ור' ההערותשם‪.‬‬

‫‪ 2‬הנוסחאות של הבר=תא הן‪ :‬באדר"נ נו"א פל"ה; אךר"נ נו"ב פל"ט‪ ,‬נד ע"א; תוספתאנגעים‬
‫פ"ו ה"א‪-‬ב‪ ,‬מהדורת צוקרמאנדל‪ ,‬ע' ‪ ;625‬בבא קמא פבע"ב‪.‬א‪.‬א‪.‬פינקלשטיין‪ ,‬במאמרו ההלכות‬
‫שנאמרו בירושלם‪ ,‬ספר היובל ‪,‬לכבוד אלכסנדר שארכס‪ ,‬חלק עברי‪ ,‬נוירק תש"י‪ ,‬ע' שנא ואילך‬
‫מביא את נוסחאות הברייתאלפי המקורות הנ"ל כוללחילופי גירסאות‪ – .‬הלכות בודדות מצויות‬
‫במקורות הרבה‪ ,‬כגון‪ :‬בחגיגה בו ק"א;סיטה מה ע"א; זבחיפ צו ע"א; ערכין לב ע"ב ועור‪.‬‬
‫‪182‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫י‬

‫להבנת הברייתא של הלכות ירושלם‬
‫לדעתו של פעקלשט"ן ‪ 3‬בר"תאזו נאמרה שיףימובית ו‪2‬מ‪,‬בימי טרד שקדם‬
‫לחורבן הבית והלכותיה נתחדשו באותם ימים‪ .‬לדעתו היתה נטיהבין התושבים‬
‫של ממי המרידה והחירום ל‪,‬העתיק מושבם 'מע'רי השדה לירושלם‪ ,‬כדי להנצל מן‬
‫האויב‪ .‬עלידי כך נתרבו אוכלוסי העיר ‪ 4‬וראשי המרד הוצרכו לדאוג לפינסת‬
‫קהל רב יותר ממח שהיה בידיהם לכלכל‪ .‬פינקלשטיין סבור‪,‬כי במצב זה וודאי‬
‫נתאספוראיני "מרד לתקן תקנות ולגזור גזירות שהיו נחוצות‪ ,‬לדעתם‪ ,‬לתיקון‬
‫העולם‪ ,‬ונראה שאז תיקנו את התקנות שנבללו בדברים שנאמדו בירושלם‪.‬‬
‫ישמי שרואה ‪,‬ברוב ההלכות הללו תקנות משום טומאה וטהרה‪ ,‬שתכליתןלקיים‬
‫אתעיר הקודש בטהרתה ובקדושתה‪.‬לפי מברתו‪ ,‬תיקנודינים אלו בסוףימי בית‬
‫שני‪ ,‬בזמןשיד הפרושים היתה תקיפה ומהרה פשטה בישראל‪,‬ושניתןהיה להוציאם‬
‫אל הפועל‪.5‬‬
‫לעומתםטיעןש‪.‬קרוים‪,‬כי המעלות שמנו חכמים בירושלםריבן ככולן ללימוד‬
‫ולהלכה נאמרו ולא למעשה‪ ,‬וכמעטאי אפשר היה להוציא תקנות אלו אל הפועל‪,‬‬
‫שכן הןהיומעין חוקי‪-‬עזרעירוניים 'הנצרכים בכל עיר‪ ,‬חלקן מטעמיםהיגייניים‬
‫וחלקן תטעמי סדר ומשטר‪,‬כעין אותם חוקים דוהיו נהוגים ב'מרביתערי ממלכת‬
‫רומי באותםימים‪.8‬‬
‫לפי דעה אחרת זאין להניח‪,‬כי בשנים מעטות ‪,‬קודם לחורכן הבית פשטו הלכות‬
‫חדירות כה מכריעות בכל ישראל‪ ,‬אלא מסתבר שנקבעו בזמניםשונים‪.‬‬
‫קודם שנבדוק את ההלכות שנאמרו בירושלםנעייןב'בעיה האם נתחלקה ירושלם‬
‫לשבטים ואם לאו‪ ,‬שכן טעמם של אחדים מןהדינים המיוחדים שנאמרו בירושלם‪,‬‬
‫כפי שפירשוםחכמים‪ ,‬הם משום שלא נתחלקהירושלםלשבטים‪.‬‬
‫שנינו במסכת יגמאיב ע"א‪ :‬תנא קמא סב'ר ירושלם לא נתחלקה לצובטים‪ ,‬שבן‬
‫אין לומר בה אשראני נותן לכם וכו' בבית ארץ אחוזתכם (ויקרא י"ר‪ ,‬לד)‪,‬ורבי‬
‫יהודה סבר ירושלם נתחלקהלשבטים‪.‬‬
‫לפי הדעה שלא נתחלקה ירושלם לשבטים‪ ,‬אף מקום המקדש לא נתחלק ולכל‬
‫ישראל יש הלק בו‪ .‬ואילו לדעת הסרברים שנתחלקה ירושלם לעובטים‪ ,‬נתחלק‬
‫מקום המקדש ליהודהולבנימין‪ .8‬בחלקו שליהודההיה הרהבית‪ ,‬הלשכות והעזר'ות‪,‬‬
‫‪ 3‬במאמרו הנ"ל‪,‬ע' שגחואילך‪,‬ע' שמא‪,‬ע' שסחועוד‪.‬‬
‫‪ 4‬את מספרם של עולי הרגל ניתן לקבוע לפי מקורות אחדים‪ .‬בתוספתא פסחים פ"ר הט"ו‬
‫ה ע' ‪ )166‬מטופר על אגריפס המלך‪ ,‬שאמר להם לכהנים‪ :‬הפרישולי כוליא מכל‬
‫(מהדורתייברמ‬
‫פסח ופסח‪ ,‬והפרישו לו שש מאות אלף זוגות של כליות כפלים כיוצאי מצרים; ור' תוספתא‬
‫כפשוטה‪ ,‬ע' ‪ 568‬ואילך‪ 1‬ב' פסחים סד ע"ב; איכ"ר ‪ a'D‬א‪ ,‬מהדורת כובר‪,‬ע'בג‪ .‬יוספוס אף הוא‬
‫מדבר על עם רב מאד שלעולי רגל ‪ -‬ר' מלחמותהיהודים ב‪,‬יד‪ ,‬שםו‪ ,‬ט‪,‬ג‪ .‬ור' ש‪.‬מפראי‪,‬‬
‫העליה לרגל ביתשני‪ ,‬תלאביב ‪,1965‬ע' ‪71‬ואילךוע' ‪ .155‬גי‬
‫בימי‬
‫‪ 5‬א‪.‬ביכלר‪,)1921( 62 REI ,‬ע' ‪201‬ואילך; שם ‪,63‬ע' ‪30‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 6‬ש‪.‬קרוים‪,‬קדמוניות התלמוד כ"א ח"א‪,‬ברלין‪-‬וינה‪ ,‬תש"ד‪,‬ע' ‪92‬ואילך‪.‬‬
‫למסור'ת‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪' ,‬תשל"א‪ ,‬ע' ‪ 19‬ואילך; ור‪,‬‬
‫‪ 7‬ש‪.‬ביאלובלוצקי‪ ,‬אם‬
‫הרבי"מטוקציגסקי‪,‬עיר הקודשוהמקדים ח"ג‪ ,‬ירושלמ תשכ"ט‪,‬ע'יטואילך‪.‬‬
‫‪ 8‬ספרי פי' סב‪ ,‬מהדורת פיגקלשטיין‪ ,‬ניו‪-‬יורק תשכ"ט‪ ,‬ע' ‪ :128‬יודעים היו שבית המחירה‬
‫עתיד לבנות בחלקיהודהו'בנימין‪.‬‬
‫‪183‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫טוביה כהנא‬

‫[‪]3‬‬

‫ובחלקו שלבנימין ‪ -‬אולם והיכלוביתקדורי הקדשים ורצועה'היתהיוצאה מחלקו‬
‫שליהודהונכנסתלחלקו שלבנימין ובה‪,‬היהמזבחבנוי‪.9‬‬
‫אף אמרו שבית המקדש צריך שיהיה בחלקו שלבנימין שנאמר בו‪ :‬חופףעליו‬
‫כל היום ובין כתפיו שכן (דברים ל"ג‪,‬יי)‪ ,‬מלמד שכל מקום שהיתה השכינה‬
‫חופפת לא והא אלא בחלקו שלבנימין ‪ ,10‬אלא שאחר כך נקנה לכל ישהאל בעד‬
‫דושנה שליריחו‪ ,‬או בכסף שגבה דוד מכל השבטים‪,‬כפי שמצינו‪ :‬כתוב אחד אומר‬
‫באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם‪ ,‬הבסף מכל שבטיכם‪ ,‬בית הבחירה‬
‫משבט אחד ‪ ,11‬ובהמשך‪ :‬באחד חובטיך זו שילה‪ ,‬מכל שבטיכם זו ירושלם‪ ,‬או‬
‫כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה‪ ,‬נחלהזו שילה‪ ,‬מנוחהזו ירושלם‪,‬‬
‫שנאמר (תהלים קל"ב‪,‬יד) זאתמנוהתיעדי עדדברי רבי שמעון‪,‬רבי יהודה אומר‬
‫חילוף הם הדברים‪.12‬‬
‫'מכאן‪ ,‬שנתחלקה יר'ושלם בין יהודה ובנימין ובית המקדש נבנה בנחלתו של‬
‫ן ‪,18‬‬
‫בנימין‪ .‬אך מן ההלכות הדנותבבעיה אם נמסהה ירושלם לשבטי יהודהובנימי‬
‫או שלא נתחלקה לשבטים נלמד‪ ,‬שדעת הרובהיאשהעיר לא נתחלקה לשבטים‪.11‬‬
‫אףלפי הדעה שלא נתחלקה י‪,‬רושלם לשבטים ניתנה'העיר לשני השבטים לבית‬
‫דירה כמו לקמין פירות‪ ,‬ולפיכך ישב כל אחד ‪,‬בחלקו‪ ,‬אולם 'העיר לא נמסהה‬
‫לחלוקה מ'משית בתורקניין גוף ‪ .15‬ומסתברכי גם לדעת חכמים המבורים‪ ,‬שלא‬
‫נתחלקה ירושלם לשבטים‪,‬ישל'ב‪.‬תים בעלים כל זמןומאינם דר'ושים לכללישראל‪.‬‬
‫ומה שנאמר‪,‬שאיןהבעליםיכולים להשכיר‪ ,‬הכוונההיאשאיןמשכיריםבעליבתיה‬
‫את בתיהם לעולי רגלים‪ ,‬אלא בחינם נותנים להם ונכנסים לתוכם‪ ,‬כלומראין‬
‫משכירים את הבתים בירושלם כשהם דרושים לעולי הרגל‪ ,‬שעל מנתכן נתיישבה‬

‫י‬

‫העיר‪.16‬‬

‫מאדתו טעם שלא נתחלקה יר'ושלם לשבטים היא אף אינה מטמאה בנגעים‪,‬כפי‬
‫שמצינו‪ :‬וירושלם אינה מהמאה 'בנגעים‪ ,‬אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא‬
‫‪ 9‬יומאיב ע"א;מגילה כן ע"א;ובהיםקיח ע"ב; שםגג ע"בואילך ורש"ישם‪.‬‬
‫‪ 10‬ירושלמי מגילה פ"א הי"ב עב ע"ד‪ .‬לפי ובחים נו ע"ב בדקו ודאו‪,,‬כי כשגט בנימין‬
‫המקום הגבוה ביותר שבארץ ישראל‪ ,‬שכן בכל השבטים נאמר יבתאור גבולותיהם‪ :‬וירד ועלה‬

‫הגבול ובבנימין נאמר ועגה הגבול(יהושע ט"ו‪ ,‬ח)‪ ,‬ובבית המקדש נאמר‪ :‬וקמת ועוית אל המקום‬
‫(דבריםי"ז‪ ,‬ח) מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ובית המקדש בכוה מכל ארץ ישרול‬
‫‬‫ספרי שופטים פי‪ ,‬קנב‪ ,‬ע' ‪ .206‬בפסי"ר מ' יא‪ ,‬מהד' אוש‪-‬שלום‪ ,‬מד ע"א מצינו‪ :‬אם ישאלו את‬
‫יואב משום מה לא מנה את שבטילוי ובנימין בשעת מפקד העם (דברי הימים א כ"א‪ ,‬ו)ישיב‪:‬‬
‫לוי שמשו של הקב"הובנימין בעלאכסניא שלוואנימונה אותם?‬
‫‪ 11,‬ספרי ראה פ" מב‪ ,‬ע' ‪ .128‬ור' ספרי לבמדבר פ" מב‪ ,‬מהדורת הורוביץ‪ ,‬ע' ‪ ;48‬זבחים‬
‫קטז ע"ב; פדר"אפל"ו‪.‬‬
‫‪ 12‬ספרילדברים פ" סו‪,‬ע' ‪ ;132‬תוספתאזבדיםפי"גה"כי בבלי שםקיט ע"א; מגילהיע"ש‬
‫‪ 13‬באשר לביטוי "ירושלם אשר ביהודה" (עזרא )ר‪ ,‬ב)‪ ,‬אומר ר' שמואל מסגות בעל מדרש‬
‫עזרא‪ ,‬הוצאתמקיצינרדמים‪,‬ירושלם תשכ"ח‪,‬ע' ‪:109‬לפי שהמלכות באה ממנו‪.‬‬
‫‪ 14‬ר'ירושלמי ערלה פ"א ה"ב מא רע")נ‬
‫‪ 15‬רש"י למגיל‪,‬ה כו ע"א אומר‪ :‬ולא נפלה בגורל לא ליהודה ולאלבנימין‪ ,‬רוצה לומרכי לא‬
‫הוטלה ככל שאר הגורלות לחלקם ממש‪.‬‬
‫‪ 16‬ור' רש"י למגילה כו ‪ 'w~y‬לוברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה לזרעים‪ ,‬ע‪ ;723 ,‬הרב טוקאינסקי‬
‫(ר'לעיל‪,‬הערה ‪ )7‬ח"ג‪,‬ע' קכטואילךוע' קלגואילך‪.‬‬
‫‪1154‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫[א‬
‫להבנת הברייתא של הלכות ירושלם‬
‫בבית המקדש בלבדז‪ .1‬נראה‪ ,‬שיש לפרשכי חכמים אף הם'מסכימים'לרבייהורה‪,‬‬
‫ששמועתונפונההיא‪ ,‬אלא שהוא שמע מקוש והכוונהלבית המקדש ‪,18‬ואילוחכמים‬
‫כוללים במקדות גם אתירושלם‪ .‬לדעתם מקדש מרומששתי לשונות‪,‬פעמים ‪-‬בית‬
‫המקדש 'ופעמים אף העיר כולה‪ .‬וכן מצינו במשי אבות פ"ה מ"הנ עשרה נסים‬
‫נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו' ולא הזיק נחש ועקרב בירושלם מעולם וכו‪/‬‬
‫על כך מצינו כמס' יומא כא ע"א‪ :‬פתח במקדשוסיים בירושלם‪ .‬אף כא מקדש‬
‫כוללגם אתירושלם ‪.19‬‬
‫במקומות הרבהמצינו מקדשבמובןהעירכולה ‪.20‬‬
‫ד‪,‬ו?אלה הנא‪ 1‬לבאיזה זמן נתחדשה ההלכה המרחיבה את תהום המקוש על כל‬
‫העיר? ב'מקרא המחרג מקדש מכוון לבית המקדש ולא לירושלםת‪ .‬מסתבר‪ ,‬שיש‬
‫לקבל את הדעה המייחסת את תחילתה של הלכה וו לים" החשמונאים‪ ,‬כשהעם‬
‫הירבה לעלות לרגל לירושלם לעשות את הפסח‪,‬ואי אפשרהיה לחצרהביתלהכיל‬
‫את כל הקהל הגדול‪ ,‬לפיכך אכלה כל חבורה בביתהבעיר‪ .22‬ואפשר שבבר קודם‬
‫ן לשטחהמבנים שלכיח המ'קדש‪.23‬‬
‫לכןהיה צורך להרחיב את התהום המקודשמח'וי‬
‫‪ 17‬תוספתא נחים פ"ו ה"א‪-‬ב; במגילה בו ע"א‪ :‬אלא מקום מקדש ‪,‬בלבד‪ .‬וכן בתורת כהנים‬
‫פר' מצורע פ"ה ה"ה; מש' נגעים פי"ב מ"ר ותוי"ט שם; וא"לו באד"נ נו"א ובב"ק 'פב ע"א לא‬
‫נזכרים דברי רבי יהודה ובאדר"נ נו"ב אין מביאים כלל ענין טומאת נגעים‪ .‬במדרש תנחומא‬
‫מצורעיב‪ ,‬מהד'ביבר‪ ,‬ע' ‪ 50‬מובא הטעם‪ :‬בעווןבני אדם הארץ לוקה וכו'נגעי בתים באים אף‬
‫על צרותעין‪ ,‬שמייהד ביתו לו‪ ,‬שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו‪ ,‬הקב"ה מפרסמו‬
‫מי‬
‫א ע"ב;ערכיןטז ע"א;ירוש' ערלה פ"א ה"ב מא ע"‪4‬‬
‫כשמפנה את‪.‬ביתו‪.‬ור'יומאי‬
‫‪ 18‬במס' יומא נאמר דלאובית המקדש בלבד אלא כל מקום מקודש‪ ,‬כלומראפילובתי כנסיות‬
‫ובתי מדרשות בבלל‪.‬‬
‫‪ 19‬ר' אלבש השלמות לסדר מועד‪ ,‬ע' ‪ ;489‬ההב טוקצינסקי (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬ח"ג‪ ,‬ע' רצג‬
‫ואילך ולאכמופינקלשטיין(ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪)2‬ע‪,‬שסג‪.‬‬
‫‬‫גון מש' סוכה פ"ג מי"ב; ירוש' שם פ"ג הי"ג‪ ,‬נד ע"א; ירוש‪ ,‬ראש השנה פ"ב הו'ג‪,‬‬
‫‪ 20‬כ‬
‫נט ע"ב; ור' תוספתא פשוטה מועד‪ ,‬ע' ‪ 1047‬ואילך; ב' סוכה מג ע"א; אלבק‪ ,‬השלמות לסור‬
‫מועד‪ ,‬ע' ‪;475‬הלבני‪ ,‬מקורות וממורות לסדר נשימ‪ ,‬ת"א תשכ"ט‪,‬ע'חיבואילך; מש' ראש השנה‬
‫פ"ד מ"א ופירוש הרמב"ם שם; מש' מע"ש פ"ג מ"ר; מש' סוכה פ"ג מי"ב ועוד; ורמב"ם‪ ,‬הלכות‬
‫‪ .‬אמנם רש"י‪ ,‬ובדרכו מפרשיםאחרים‪ ,‬בר"ה כס ע"ב‬
‫בית הבחירה פרקו‬
‫מפרשלזלמאר‪,‬במדינה ‪-‬‬
‫ין‪ .‬אלבק‪ ,‬סדר מועד‪ ,‬ע' ‪ 449‬אומר על כך‪,‬שיש להדחק ו כי כשנה‬‫לא בירושלם ולאבגבול‬
‫ב מתכוונת לאחר תקנת ריב"ז‪ ,‬או כשגלתה סנהדרין מלשכת הגזית וישבה בירושלם‪ .‬ור' אלון‪,‬‬
‫מחקרים ‪,‬בתולדות ישראל ח"א‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ע' ‪ 109‬הערה ‪ – .84‬וכן מש' פטחיפ פ"ה מ"ח; שםפ"י‬

‫מ"ג מש'תענית פ"ג מ"ח‪.‬‬
‫‪ 21‬בגון‪ ,‬שמות כ"ה‪ ,‬ח; ויקרא כ"א‪ ,‬יב‪" ;.‬שעיה ס'‪ ,‬יג; יחזקאל ה‪ /‬יא; דמויהימים א כ"ח‪,‬י;‬
‫דבר הימים גט"ו‪,‬יחועוד‪.‬‬
‫י י"גאפשטיין‪ ,‬מבואות לספרות התנאים‪ ,‬ירושלם תשי"ז‪ ,‬ע' ‪ 330‬ואילו 'שיכלר מניח שיש‬
‫‪22‬‬
‫לקבוע את תחילתה של הלכהלימי שמעיה ואבטליון‪ ,‬ר‪ ,)1905( 25 ZATW ,‬ע' ‪43‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 23‬כהשערתו של טפראי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬ע' ‪ – .153‬על הרחבת תחומיהעיר ר' הברבתא‬
‫בתוספתא סנהדרין פ"ג ה"ד; ירוש‪ ,‬שם פ"א ה"נ ין ע"ב;יכמס‪ ,‬שבועות טז ע"אומגילתתענית‬
‫פ"ו‪ ,‬מהו' ליכטנשטיין‪ ,‬ע' ‪ 335‬כתוב כמקום בירושלם ‪ -‬בהר המשחה‪ – .‬על הבצעין ר' מ"ש‬
‫קליין‪ ,‬ארץיהודה‪ ,‬ע' ‪ 12‬ואילך וע' ‪ 112‬ואילך; הרב טוקצינסקי (ר'לעיל‪ ,‬הערה ת"ב‪ ,‬ע' מה‬
‫"בתנ"ך בבית‬
‫‪7‬ן‬
‫ואילך; ב"צ לוריא‪ ,‬ירושלםבימיירמיהו‪,‬עיונים בספרירמיהו ח"ב‪,‬דברי חוגהעיו‬
‫נשיאהמדינה‪,‬ע' ‪85‬ואילך‪.‬‬
‫‪185‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫טוביה כהנא‬
‫מקדש הבתנה לעתים גם יריטלם העיר‪ ,‬נשוב להלכות‬
‫‪]1‬‬

‫לאחר שנתברר לס‪,‬כי‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫שנאמרו בירושלם‪.‬‬
‫דין עגלה ערופה מפורש בספר דברים ב"א‪ ,‬א‪–‬ט‪.‬בספרי ‪24‬מצינו‪:‬ואיןירושלם‬
‫י ירושלםאינה‬
‫מביאה עגלה ערופה‪ ,‬ולקחוזקניהעיר ההיא ולאזקני יר'ושלם‪.‬וכן‬
‫מביאה עגלה ערופה‪ ,‬דאמר קרא לרשתה וקמבר ירושלם לא נתחלקה לשבטים'‪.25‬‬
‫הלשון בתוספתא נגעים פ"ו ה"ב‪:‬איןמודדיו הימנה ולחלל עגלה ערופה‪ ,‬פירושה‬
‫שירושלם אינה בכלל מדידה לעניין עגלה ערופה‪ ,‬אפילו כדל למרר את קרבתה‬
‫של עיר אחרת‪ ,‬ואם החלל נמצאבין יר'ושלם לערים אחרות‪,‬אין מוודים מירושלם‬
‫כלל‪ ,‬אלא מן החלל לערים אח'רות שהן קרובות לו‪ .‬לפנינו איפוא ש‪,‬תי הלכות‪:‬‬
‫שאין ירושלם מביאה עגלה ערופה ושאין מודדין ‪,‬הימנה כדי לברר שעיר אחרת‬

‫הקרובה לחלל תביא עגלה ערופה‬
‫בהלכהאיןמוציאיו בהזיזיו וגזוזטראות ‪ 27‬יש מן המעם‪ ,‬שירושלם היא קמינו‬
‫של העם כולו‪,‬בפי שנאמר בבבא קמא פב ע"ב‪ ,‬משום חשש טומאת אהל ומשום‬
‫שלאיזוקועולירגלים ‪,29‬כיוןשאינםמכירים אתהדרכים‪.‬‬
‫בין הדינים הללו מצינו סדרה של ‪,‬הלכות‪ ,‬שמגמתן להרחיק טומאהמירושים‪,‬‬
‫לפיכך לא עשו בה אשפתות‪,‬מפני שגדלים בהןשרצים‪ ,‬וכל מקוםשמצויים שרצים‬
‫מצויה שם טומאה‪ .‬כמו כן לא גידלו בתוכה תרנגולים‪ ,‬שכן הםמצויים באשפה‪9‬י‪.‬‬
‫אף אין מלינים את הטת בעיר ‪ ,30‬ואין מעבירין ‪ 31‬בתוכה עצמות אדם‪ ,‬ואין‬
‫מקיימין בה קברות ‪ -‬כולםענינן אחד הםוכפי שנכללו שלשתם בבבא קמאפבע"ב‬
‫בבבא ‪,‬אחת ‪ -‬כהלנת ‪,‬המת‪ ,‬או באדר"נ נו"ב ‪-‬איןקוברין את המת בתוכה‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪ 24‬לדברים פ" רהע' ‪ .%41‬הלכהזואינה באדר"‪ ,1‬לאבנו"א ולאבנו"ב‪.‬‬
‫‪ 25‬סוטה מה ע"ב‪ .‬ר' אלבקי השלמות לסדר נשים‪ ,‬ע‪ .391 ,‬בירוש' סוטה פ"ט ה"ב כג ע"ג‬
‫נסתפקו אם ערי מקלט מביאותיגל‬
‫ה ערופה אם לאו‪.‬פינקישטיין (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬ע' שנח‬
‫לומד ממעשה שקרה בשני כהניס‪ ,‬יומא כג ע"א ועוד‪,‬כיבימיו של ר' צדוקעדיין היתה ההלכה‬
‫שירושלם מביאה עגלה ערופה‪ ,‬והדברים תמוהים‪.‬‬
‫‪ 26‬ר' ליברמן בהערתו לפירוש הסדי דוד לר' דוד פארדו לתוספתא נגעים פ"ו‪ ,‬ירושלם‬
‫תשל"א‪ ,‬ע'נו‪.‬‬
‫‪ 27‬הלכה זו מצויה‪,‬בבל ארבע הנוסחאות‪.‬‬
‫‪ 28‬בתוספתא נגעים פ"ו ה"ב נאמר רק הטעם של אהל הטומאה‪ ,‬וגס זה לרשות הרבים בלבד‪.‬‬
‫ור' בפירוש חסדי דוד (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬ע' נח‪.‬‬
‫‪ 29‬בתוספתא נגעים מובא רק ענין האשפתות‪ .‬במש' בבא קמא פ"ז‬
‫נאמר‪:‬אין מגדלים‬
‫תרנגולים בירושלם מסני הקדשים‪ ,‬כי התרנגולינו המנקרים באשפה עלמו"לי‬
‫ים להביא וכרץ מת‬
‫ויטמאו את בשר הקרבנותהנאכליםבירושלם‪.‬‬
‫‪ 30‬בבא קמא פב ע"ב וש"ג‪ .‬ור' מס' סנהדרין פ"ו מ"ד‪ .‬הלכה זו חסרה באור"נ נו"ב‪.‬‬
‫‪ 31‬כך באדר"נ‪ .‬בתום' נגעים ובב"ק הגי'‪ :‬מעמידין‪ .‬נראה כי הגי‪ ,‬מעבירין היא עיקר‪ ,‬שכן‬
‫גיתן 'לפרש כך‪:‬הריאין מעמידין את מיטת המת ברחוב אלא לצורך הספד (מש' מועד קטן פ"נ‬
‫מ"ח)‪ ,‬ועל עצמות לא היו מספידים (ירוש' מו"ק פ"א ה"ה מ ע"ד) ואין לזהעניין לירושלם‪,‬‬
‫ואין מעבירין בתוך העיר את העצמות שהעלו לקבורה בסביבותיה של העיר; אולם שונה הדבר‬
‫בשאר עיירות מוקפות חומה (מש' כלים פ"א מ"ז; אלבק שם‪ ,‬ע' ‪ 508‬ותוס' כלים‬
‫שהיו‬
‫מעבירים את המת דרך העיר ומסבבים אותוכדי להרבות בכבודו‪ .‬ור' חסדי דוד (ר‪,‬סלפע"‬
‫"הערה‬
‫אי‬
‫יל‬
‫‪ ,)26‬ע‪ ,‬נו ואילך; ליברמן‪ ,‬תוספת ראשונים ח"ג‪ ,‬ע‪ ;190 ,‬ביאלובלוצקי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪,)7‬‬
‫‪,‬‬

‫ע' ‪29‬ואילך‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫להבנת הברייתא של הלבות ירושלם‬
‫ש‬
‫עלהמי‬
‫ם ביד ארב עיקרא כ"ח כה) נאמר בספרא ב‪" ;3‬הלכה אץ מלימם את‬
‫המת בירושלם וכשהם מוציאים אותו לקברו לברי‪~,‬תיהם ניתנים בידאויב"‪.‬וכן‬
‫מסופר באדרונ נו"ב פ"ו‪ ,‬שעה שהיו תלמידי רבןירחנן בןזכאימוליכין את הבם‬
‫י זה?‬
‫עד שקיעת החמה‪ ,‬עד שהגיעו אצל שערי ירושלם‪ ,‬אמרו להם השוערים‪:‬מ‬
‫אמרו מתהוא‪,‬וכיאין אתםיודעיםשאיןמלינים את המתבירושלם ?‬
‫אין ספק‪,‬כי הלכהזוקיימת היתה עוד קודםימי החירום והמצור שקדמו לחורבן‬
‫הדוחק ‪,84‬‬
‫בית שני ‪ ,33‬לפיכך אין זה מסתבר כלל שהוכרחו לגזור גזירה זו מפני‬
‫וכן אין לראות בה טעם היגייני גרידות או לומר שנתקנה תקנה זו בחוק עזר‬

‫י ‪.35‬‬
‫עירונ‬
‫איןמקיימים בירושלם קברות חוץ'מקברותבית דוד וקבר חולדה הנביאהשהיו‬
‫שםמימותנביאים ראשונים ‪ 36‬והקבורההיתהמחוץלחומהי‪.3‬‬
‫שנינו בברייתא בתוספתא בבא בתרא פ"א הי‪-‬א‪" :‬בל הקבהות מתפנין חוץ‬
‫מקבר המלך ומקבר הנ'ביא‪ .‬רבי עקיבא אומר אף קבר המלךוקיר הנביאמתפניה‬
‫אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאההיו בירושלם ולאנגע בהם אדם‬
‫מעולם‪ ,‬אמר להם משם תאיה מחילות היתה להן 'והית'ה מוציאה הט'ומאה לנחל‬
‫קדרון‪.55‬‬

‫י "לכה התית‬
‫על פינוי עצמותיו של המלך עוזיהו נמצאה כתובת ובה מסופר‬
‫סמיעוזיהו מלךיהודה ולא ל'מפתח" ‪ 89‬ופירשי"נאפשטיין ‪,40‬כ" מכאןניתן ללמוד‬
‫‪32‬‬

‫פ"ו ה"ג מהד'ריס‪,‬קיבא‪.‬‬

‫‪ 33‬וכן מפרש המלבי"ס לספרא שם‪ :‬חז"ל פי' התרכחה כפי שנתקיימה בעונוה בעת החורבן‬
‫זאח"ז‪ ,‬שבאעליהם מלך בבלוכןמלכירומיבחורבןביתשני‪.‬‬
‫‪ 34‬כדעתו שלפינקלשטיין (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪,)2‬ע' שסב‪.‬‬
‫‪ 35‬כפי שסוברקרוים(ר'לעיל‪,‬הערה ‪,)6‬ע' ‪94‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 36‬אדר"נ נו"א פל"ה; תום‪ ,‬נגעים מ"ו ה"ב‪ .‬באדר"נ נו"ב מל"ט נוסף גם קברישעיה‪ ,‬ואילו‬
‫בב"קאין הלכה זו נזכרת כלל‪ .‬על הריגתישעיה בידי מנשה ר' פסי"ר ספ"דיד ע"א; ביבמות‬
‫מט ע"ב נאמר‪,‬כי ישעיה נבלע בארזא‪ ,‬ואילו בפסי"ר כתובכי נבלע בחרובא‪ .‬ור' ר"ש קליין‪,‬‬
‫ספר קלוזנר‪ ,‬תלאביב תרצ"ז‪,‬ע' ‪194‬ואילך‪ – .‬בעלהסדי דוד (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪,)26‬ע' נח‬
‫"‬
‫יש‬
‫מחפרר‬
‫ו‪,‬‬
‫כי דוד המלך בחייוייחד לו אותו המקום לקבורתו‪ ,‬וכןייקבר כל המקבים מזרעו א‬
‫‪~ff‬םראשונים‪.‬‬
‫ועשה כן בהסכמת שמואלהנביא‪,‬ולפי זה ברורשהיו שםמימותנביאי‬
‫‪ 31‬בימיהביניים קבלו היהודים את הדעה‪,‬כי קברי בית דוד נמצאים במערות שבהרציון‪.‬‬
‫ר'ח‪.‬ז‪.‬הירשברג‪ ,‬ספר ארץישראלג‪,‬ירושליםהשי"ד‪,‬ע' ‪213‬וצולך‪.‬‬
‫‪ 38‬וכןירושלמינזיר פ"ט ה"גגז ע"ד; שמחותפי"ד‪ ,‬מהו'היגר‪,‬ע' ‪;207‬ור'ביאלובלוצקי (ר'‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬ע' ‪ 34‬ואילך; ליברמן‪ ,‬תוספת ראשונים ח"ב‪ ,‬ע' ‪ ,135‬על מעשהשהיה‪,‬שפינו קבר‬
‫מלךונביא‪ ,‬עד שהוצרכו להזהירעליו בלאו‪ ,‬מתברר ממדרש תנאיםלדבריםי"ס‪,‬יד‪ ,‬מהדי הופמן‪,‬‬
‫ע' ‪ :115‬לא תסיג גבול רעך במשנה גבול קבר מלך וקבר נביא הכתובמדבר‪, .‬ר'ספריפי' קפה‪,‬‬
‫‬‫ע' ‪ 227‬גח"נ‪.‬‬
‫‪ = 39‬למקום זה הובאו עצמות עו;יהו מלך יהודה ולא לפתחי הכתובת נתגלתה על‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫א‪.‬ל‪.‬סוקניק‪ ,‬ר' תרביץ ב (תרצ"א)‪ ,‬ע' ‪ 288‬ואילך‪ .‬זהו לוה שהיה על גבי המקום בו נטמנו‬
‫עצמות עוזיהו לאחר שפינו אותן מקברו הראשון‪ .‬עלפי השתאות עם כתרבות דומות שבגלוס‪-‬‬
‫י החשמונאים‪ .‬לדעתו של ב"צ לוריא‪ ,‬בית מקראיג א‬
‫קמאות נוטה סוקניק לקבעה לסוףימ‬
‫(תשרי תשכ"ח)‪,‬ע' ‪4‬ואילר‪,‬פינוי הקברים והכשרתם של הקברים הנערצים שלאפונו הםממעשיו‬
‫של יוחנן כהן גדול‪ .‬לפיכך הוא קובע את זמנו וטל ציון עוזיהו לסוףימיו של יוחנן‪ ,‬בשנים‬
‫‪ 104-135‬קודם למניין האומות‪ .‬על כתובת עוזיהו ר' עודי‬
‫‪ .‬קוטשר‪ ,‬ספר ירושלים‪ ,‬תשט"ז‪ ,‬ע'‬
‫‪ 40‬תרביץ ב (תרצ"א)‪,‬ע' ‪292‬ואילך‪.‬‬
‫‪349‬ואילד;עיברתן‪,‬תרביץ ד (תרצ"ג)‪,‬ע' ‪292‬ואילך‪.‬‬
‫‪187‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫טוביה כהנא‬

‫‪]1‬‬

‫שאכן היתה ע הלכה למעשה צרעת רמעקיבות שאף קבב מלך ושיא מתפחה‬
‫וכן כתוב גספרתבריהימים ב ב"ו‪ ,‬בג‪:‬וישבב עוולהו עםאבותיוויקברו אותועם‬
‫אבהתיו בשדה הקבורה אשר למלכיםכי אמרו מצורע הוא ולאקביוחו במערה עם‬
‫המלכים ‪ ,41‬כלומר שפינו קברו של עוזיהו המלך מפני צורך מסוים‪.42‬‬
‫הקבריםהיה בקשר עם 'התרהבותהעיר ושמירת קד‪,‬ושתה‪,‬‬
‫סביר להניח‪,‬כיפינוי‬
‫כדי שלא ייתקלו בה אנשים טהורים בדבר טמא‪ .43‬יוספוס אף הוא אומר‪,‬כי לא‬
‫נהגו לקבור מתים בתחום העיר‪, ,‬ואף בימי המצור ראו להוציא את המתים אל‬
‫מחוץ לחומה ‪4‬ה‬
‫נקבע גם‪ ,‬שאיז מניחים לגר תה‪2‬ב ‪ 45‬לבור 'בירושלים ‪ ,46‬שנאמר לדברים כ"ד‪,‬‬
‫יד) בשעריך‪ ,‬ולאבירושלם‪ .‬את הטעם לאיסור והיש מנמקים בקדוש'תה שלהעיר‪.‬‬
‫אולם נראה‪,‬שאין זה משום שלא יטמא את הקדשים‪ ,‬שכן גר תושבהרי הואכנכרי‬
‫גמור‪ ,‬שאינומקהיל טומאה‪ ,‬וכפי ששנינו ‪ 1‬הכל מיטמאין בנגעים חוץמגויים וגר‬
‫ו ממנה ‪,48‬‬
‫תושבי‪ .4‬אמנם מסתבר‪ ,‬שאם מצא לו דירה ביר'ושלם‪,‬איןמוציאין אות‬
‫ולמעשהאי אפשרהיה למנוע אתיישובם של נכרים בעיר‪ ,‬שכןמצינוז כלהרוקין‬
‫ם היה שם ‪.50‬‬
‫הנמצאים בירושלם טהורין‪ ,‬חוץ שלשוקהעליון ‪ ,49‬שכן קצרן שלגויי‬
‫מביר להניח‪ ,‬שענין גר תושב לא היה אלא תופעה חולפת‪ ,‬הקשורה בתנועת‬
‫יאין גר‬
‫הגיור ההמוני בימי החשמונאים‪ .‬ומצינו שרבי שמעון בן אלעזר אהמר‬
‫תושב נוהג אלא בזמן שהיזבל נוהג ‪ ,51‬כוונתו שומר שעניין גר תושב בטל עוד‬

‫לפני הבית‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שההשערה שמטרתו של איסור הישיבה של גר תושב בירושלם מכוונת‬
‫דווקא לימי המצור על העיר בימים שבסמוך לחורבן הבית‪ 54‬אין לה ‪9‬ל מה‬
‫שתסמוך‪.‬‬
‫‪41‬‬

‫ר' הפירוש המיוחסלרש"י‪.‬‬

‫אבינר‪ ,‬ספר ירושלים (תשט"ז)‪ ,‬ע'‬

‫‪;151‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬קהבץ ירושלים‬

‫לדורותיה (תשכ"ט)‪,‬‬

‫‪42‬‬
‫ע' ‪49‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 43‬ר"שקליין‪ ,‬ארץיהודה‪,‬ע' ‪ ;113‬הרבטוקצינסקי (ר'לעיל‪,‬הערה ח"גע'ח‪.‬‬
‫‪ 44‬מלחמרת ה‪ .‬ג; שםה‪.‬יג‪.‬ז‪ .‬ובן ההלכה ברבר הלנת המת בירושלים; ר' ארץ יהווה‪,‬‬
‫ע' ‪ ,114‬ושמא קשור הדבר עם הנאמר במדרש תנאים שהבאנו לעיל (ר' סוף הערה ‪?)38‬לפי זה‬

‫‪"7‬‬

‫יב‪.‬‬

‫אין צורך בהשערתו של פינקלשטיין (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬ד שמא‪ ,‬שההלכות נאמרו בזמן המרד‬
‫דווקנת‬

‫‪ 45‬ר' ליברמן‪ ,‬תוספת ראשונים ח"ב‪ ,‬ע' ‪;128‬ע‪.‬צ‪ .‬מלמד‪ ,‬תרביץ טז (תש"ה)‪ ,‬ע' ‪.173‬‬
‫‪ 46‬ארר"ג גו"א פל"ה‪ 1‬תוספתא גחים פ"ו ה"ב‪ .‬הלכה וו חסרה יבארר"‪ 1‬גו"ב ובבבא קמא‪.‬‬
‫ד‪ 4‬מש' נגעים פ"ג מ"א‪ .‬ור' חסדי דוד (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬ע' גז; שם לתוספתא אהילדת‬
‫פ"א‪ ,‬ע' קעה‬

‫‪ 48‬ביאלובלוצקי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬ע' ‪ .36‬לדעתו של ספראי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪,)4‬יתכן שגם‬
‫האיסור שלגר תושבהוא מתמת חומרהם שלדיני טהרה‪,‬אולםר' ההערה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 49‬מס' שקלים פ"ח מ"א‪.‬‬
‫‪ 50‬ירוש' שקלים רפ"ח נא ע"א‪ .‬את המונח קצרן )‪ (Castra‬מפרשים במובן כובס כמו‬
‫בשימושו הארמי‪ ,‬אולם נראה שכאן הכוונה למחנה‪ .‬נידוע ישבו בעיר העליונה חיילים נכרים‬
‫רבית ור' ארץיהודה‪,‬ע' ‪109‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 51‬ערכין כס ע"א‪.‬‬
‫‪ 52‬פינקלשטיין (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪,)2‬ע'תסב‪.‬‬
‫‪188‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫להבנת הברייתא של תלכות ירושלם‬
‫[‪]8‬‬
‫תקנה נוספת שנאמר'ה בירושלם היא‪ ,‬שאין מטעין בה נטיעות ואין עברין בה‬
‫גנות פרדסים חוץ מגנות ורדים שהיו שם מימות נביאים הכשונים‪ .‬נהאה‪ ,‬שיש‬
‫לראות בכך תקנה להרחבת שטחהבנייהבעיר‪,‬ואיסורקיוםאילנות אף משום אהל‬

‫הטומאה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫שאין עושין בה‬
‫כלומר אין ענשין משרפות סיד‬
‫הטעם‬
‫לקדרות‪ ,‬הוא משום קיטהא‪ ,‬פירושו מפני שעשנם מרובהיהוא משחיר כותלי‬
‫החומה ‪ .53‬רבי נתן אומר שמרתיקים את הכבשונות מןהעיר המישים אמה‪.54‬היזק‬
‫ן המזיק יכול לטעון לגביהם טענת חזקה‪.55‬‬
‫של עשן נמנה בין סוגי הנזקיםישאי‬
‫בהבדל מהרחקת כבשונות נקבע בתשובת הגאונים‪ ,‬שהרחקת העשן הוא בשיעור‬
‫שלאיבוא העשןויזיקלאנשיםבעיניהםויצער להם‪."6‬‬
‫ההקפדה ‪,‬בשמירת הלכות טהרה ובהרחקת הטומאה 'בלרחמלםהביאה גםלהיתרים‬
‫שונים‪ .‬כל הכלים שבירושלם טהורים‪ ,‬אוכל ומשקה של עם הארץ בימי הרגל‬
‫טהורים אף הם‪,‬כי בימים אלו עמי הארץ היו מטהרים עצמם ואת כליהם והיו‬
‫עולים לרגלי‪,5‬והרי הםבחברים‪,‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ב‬
‫של‬
‫עמי הארץ לטהרהי במשנה ה נאמר‪:‬‬
‫במשנה חגיגה פרק ג מדובר‬
‫"מן המודיעית‪ 58‬ולפנים נאמניו על כלי חרס‪ ,‬מן המודיעית ולחוץאין נאמניה‬
‫כיצד‪ ,‬הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מןהמודיעית הוא‬
‫והן הקדרות‬
‫קנ‬
‫הכ‬
‫י "הגבאין שנ‬
‫והן הלוקחים נאמן‪ ,‬יצא אינו נאמן"‪ .‬ובמשנהו שם‬
‫דסיו לתוך הבית‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫א‬
‫וכן הגנבים שהחזירו את הכלים ושמנין לזמר ל‬
‫על‬
‫ובירושלם‬
‫הקודש ‪,‬ובשעת הרגל אף על התרומה"‪ ,‬כלומרעמי הארץ נאמנים על כלכלי חרס‬
‫לומר שהם טהורים‪,‬לפי שאין עושים כבשונות בירושלםואיןכלי הרסמצויים בה‬
‫הרבה‪ ,‬לפיכך הקלו בהם ‪ .59‬וכן בתוספתא חגיגה פ"ג הל"ד? ביהושלם נאמנין‬
‫על טהרת בלהכלים לקודש‪ ,‬אבל לא בתרומה‪ ,‬ובשעת הרגל אף עלהתרומה‪ .‬הטעם‬
‫לכך מפורשבירישלמי חגיגה פ"ג ה"ו‪ ,‬עט ע"ד‪ :‬אמר'רבי יהושע בןלוי ירושלם‬
‫הבנויהכעיר שהוברה להיחדיו‪,‬עיר שהיא עוגמה כל ישראל חברים‪ ,‬מעתהאפילו‬
‫בשאר ימות השנה‪ .‬אמרהבי זעיהה ובלבד בשעה ששם עלו שבטים‪ ,‬נשמר בשעת‬
‫ן טהרה‪.00‬‬
‫הרגלנידוניםכלישראלכחבריםלעניי‬
‫‪ 53‬ב"ק פב ע"ב ור' רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ז הי"ה המאירי לב"ק‪ ,‬מהד‪ ,‬שלזינגר‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"א‪ ,‬ע' ‪ 238‬מוסיף אף טעם נוסף‪ :‬שלא יתערב עם עשן המערכה ור' הערה ‪.56‬‬
‫‪ 54‬תוספתא בבא בחרא פ"אה"י‪.‬ליברמן‪ ,‬תרביץ מ (תשל"א)‪,‬ע'‪.416‬‬

‫‪ 55‬בבא בתרא בגע"א‪.‬‬
‫‪ 56‬ר"ש אמצו תשובות הגאונימ‪ ,‬תרפ"ט‪ ,‬ע' ‪ .32‬ור' תמיד כס ע"ב‪,‬‬
‫נחלקו הב פפא ורב‬
‫שם‬
‫אחא בר יעקבביבר האיסור שבמש' תמיד פ"ב מ"ג‪ ,‬להביאעצי מערכה על‪ ,‬המזבח מעצי זית‬
‫וגפן‪ .‬רב פפא סבור שהאיסור הוא משוס שיש בהם קשרים שאיגמ שורפים יפה ומעלים עשן‪,‬‬
‫ואילו רב אחא בר יעקב מוסיף‪ ,‬שהאיסור הוא משום ישוב ארץ ישראל‪ ,‬כלומר ממעת השח‪:‬תתם‬
‫שלעציזיתוגפן בארץישראל‪ .‬ור' אלבק‪ ,‬סדרקדשים‪,‬ע' ‪.425‬‬
‫‪ 57‬הגיגה כו ע"א; רמב"ם‪ ,‬הלכות מטמאי משכב ומושב פי"א ה"ט; ור‪ ,‬מש' שקלים ש"ח‬
‫מ"א; ב‪,‬זבחיםצו ע"א; רמב"ם‪ ,‬הלכותביתהבחירהפ"זהי"ד‪.‬‬
‫‪ 58‬היאמוויעין‪,‬עירהחשמונאים‪ .‬ר' ארץיהודה‪,‬ע' ד‪5‬וע' ‪148‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 59‬ור' מש' טהרות פ"ז מ"ו; אלבק‪ ,‬השלמות לסדרמועד‪,‬ע' ‪514‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 60‬וכן הגיגה כו ע"א; מדרש‪,‬תהלים קטבד‪ ,‬מהד' בהבר‪,‬ע' ‪ ;508‬ירוש' ב"ק פ"ז ה"ז‪,‬ו ע"או‬
‫‪189‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫טדבי ה כהנא‬
‫ש]‬
‫מתוך וטעמי הארץ היו כחברים בימי ;כעליה לרגל‪ ,‬נתאפשר לעולים רבים‬
‫להתארח אצל בעלי הבתים שבירושלם‪ ,‬שרבים מהם וודאי הקפידו על הטהרה‪.61‬‬
‫כאמום‪ ,‬חלקן של המעלות שנתמהו בירושלם נתקנו‪,‬מפני שלא נתחלקה לשבטים‪,‬‬
‫ואלהשישבובעיר‪,‬בעלותםעלהבתיםהיתהמובבלת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ניתן לפרש את הנאמר‬
‫אם ‪,‬נסביר בדרךזו את בעלותם של תושביעיר‬
‫עליה‪,‬יראין הבית חלוט בה ‪ .52‬המשנה 'בערכין פ"ט מ"ו מונה את המקומות שהם‬
‫בתיערי חומה וירושלם בכללן‪.‬דין ב‪,‬תיערי הומה הוא‪ ,‬שהבית נחלטכידי הקונה‪,‬‬
‫ן לדורות‪.63‬‬
‫ואף אינו חוזר ביובל‪ .‬ירושלם‪ ,‬לעומת זה‪ ,‬אינה כן‪ ,‬שכןאין בהקניי‬
‫וטעם הדבר הוא‪ ,‬שאין אדם יבול להקנות לאחדים יותר ממת ששייך לו‪ ,‬ומאחר‬
‫שאין לו עצמו קניין לדורות בבתי העיר‪' ,‬ממילאאיז בכוחו להקנות לדורותיי‪.‬‬
‫מכל מקום רשאי הוא למכורמן הקרקע ולמעלה‪ ,‬כלומר אתהבניין שטרחבווהוציא‬
‫עליו הוצאות‪ ,‬אולם לא את קרקע הבית‪ .‬הטעם הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬משום שהקרקעאינו‬
‫ן'משכירים בתיםבירושלם ‪.65‬‬
‫נמכרלפי שהוא של כל ישראל‪,‬לפיכך אףאי‬
‫ת ‪65‬‬
‫עוד נאמר באדרענ נו"א פל"ה‪:‬רבי יהודה אומר‪ ,‬אף לא שכרהמיטות והמצעו‬
‫ב'נידה לדע"א‪ .‬תוספתא כפשוטה לסדר מועד‪,‬ע' ‪ 1334‬ואילך; אורכך‪ ,‬קובץ ירושליםלדורותיה‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"ט‪,‬ע' ‪157‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 61‬אולם משעבר הרגלהיומעבירים קול ומכריזים לטהר את העזרה‪ ,‬שמא נטמא אחד הכלים‬
‫מנגיעתעמיהארץ‪ .‬ר' מס'חגיגה פ"גמ"ז‪.‬‬
‫‪ 62‬בבא קמא פב ע"ב‪.‬‬
‫‪ 63‬רש"י לערכין לב ע"ב‪ :‬אין הבית חלוט בה משום דכתיב (ויקרא ב"ה‪ ,‬ל)‪ :‬לקונה אותו‬
‫לדורותיו‪ ,‬וקסבר לא נתחלקה ירושלם לשבטים ומאן קא מקני ליהו ובגמרא שם דנים בסתירה‬
‫בין המשנה‪ ,‬המונה את ירושלםביןערי חומהובין הברייתא האומרת‪,‬כי בירושלםאיןהבית חלוט‬
‫והמסקנה היא‪ ,‬שמדו‪,‬ברבשני חלקיהעיר הסמוכים זה לזה‪:‬העיר התחתונה‪ ,‬בההיהבית המקדש‪,‬‬
‫שלא נתחלקה לשבטים ואין הבית חלוט בה‪ ,‬והעיר העליונה‪ ,‬שדינה כשאר ערי חומה והבית‬
‫חלוט בה‪ .‬וכך אף מצינו במדרש תדשא פרב כס בית המדרש‪ ,‬הוצאת ילינק‪ ,‬מהד' ג‪ ,‬ספרי‬
‫ואהרמן‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪ ,‬ע' ‪ 192‬ואילד‪ .‬ממתכה שמדרש תדשא שימש מקור לדבריו של‬
‫פיניליש‪ ,‬דרכה של ‪.‬תורה‪,‬ווין הרכ"א ‪ -‬ירושלמ תשל"ב ע' ‪ .165‬ור' יוספוס קדמוניותהיתודים‪,‬‬
‫ה‪'.‬ב‪.‬ב‪ ;24= .‬גרינץ‪ ,‬שופטים א‪ ,‬ספר סגל‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ ,‬ע' ‪ 53‬ואילך‪ .‬ור' בבא בחרא‬
‫עה ע"ב; יוספוס‪ ,‬מלחמותה‪.‬ד‪.‬א‪ ;.‬אלבק‪ ,‬סדר קדשים‪ ,‬ע' ‪ ;408‬ר"ש קליין‪ ,‬קובץ אזכרה לזכר‬
‫הרב קוק ז"ל‪ ,‬ירושלים תרצ"ז‪ ,,‬ע' סז ואילך; ארץ הגליל ע' ‪ .173‬לפי הפירוש שהבאנו נראה‪,‬‬
‫שאין לקבל את דבריו שלפינקלשטיין (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬ע' שנו הטוען‪ ,‬שמאחר ובאדר"נ חסרה‬
‫הבבא ואין הבית צמיתות בה אחריי"כ חודש‪ ,‬שהיא נשמטה משום שנראה למסדר כחולקת על‬
‫המשנה בערכין ‪,‬פ"ט ת"ו‪.‬‬
‫‪ 64‬מן הנאמר‪ ,‬שבתי ערי חומה יכול המוכר לגאול רק הוך שנה מן המכירה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫אף זה‪ ,‬שהתורה רצתה שבערים אלו ישבו מבני כל השבטים‪ .‬ירושלם‪ ,‬שהיתה מיושבת מכל‬
‫השבטים‪ ,‬לא היתה צריכה לתקנה וו‪ .‬ההלכה שקדה על תקנת משפחות המתיישבים הראשונים‬
‫לשמור על זכויותיהם‪ ,‬עכזבימי נחמיה היתה הישיבה בירושלם קשה ובחוקת סכנה‪ .‬ר' נחמיה‬
‫ז'‪,‬ד; י"א‪,‬א‪-‬ב‪ .‬סבירה דעתו של בואלהבלוצקי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ו)‪ ,‬ע' ‪,19‬כי את הבתים בנה‬
‫העם כולו וזכות הישיבה והשימוש בבתים עברה בירושה אולם תנאי היתנו‪ ,‬שאין בעלי הבתים‬
‫נוטלים שכרדירה מןהעוליםלרגל‪.‬‬
‫‪ 65‬ר' תוספתא מעשרשני פ"א הי"ב; תוספתא כפשוטה‪,‬ע' ‪;722‬חסדי דוד (ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪,)27‬‬
‫ע‪ ,‬גז; ור'ירושלמי ערלה פ"א ה"ב סארע"א‪.‬‬
‫‪ 66‬בתום' מעשרשני פ"אהי"ב‪ :‬ר'לעורבי ר' שמעון(בכי"ע‪ :‬בר'צדוק) אומר אף לאהמיטות‪,‬‬
‫וכן בב'יומאיבע"אובמגילהכוע"א‪.‬‬
‫‪190‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫[‪]10‬‬
‫להבנת הברייתא של הלכות ירושלם‬
‫לא היו לוקחים‪ .‬עורות קדשים מההיו עושים מהם‪ ,‬רשב"ג אומר‪ :‬נותנין אוהב‬
‫לבעליאושפייין וכו'‪ ,‬אכסניין מערימים ונוטלים כבשים המצוייריםי‪ 6‬שעורותיהן‬
‫יפים בארבעה ובחמשהסלעים ובהםהיואנשיירושלםמשתכרין‪.‬‬
‫בתוספתא מעשר שני פ"א הי"ג מצינו‪" :‬עורות של מוקדשין בעלי אושפיזין‬
‫נוטיי‬
‫ן אותן 'בזרוע"‪ .‬הטעם הוא‪ ,‬כיוון שהקרקע מקום המיטות לא היה מיוחד‬
‫לבעלים ולאהיה כוחבידם להשכירן שכירות שלמה ומחמת מטלטליהםהיונוטלים‬
‫עורות הקדשים ‪ .68‬המטלטליםוודאי היו שלהם‪ ,‬שאם לאכן כיצד נטלו בזרוע את‬
‫עורות הקדשים‪ ,‬ולמה לא השכירו את המטלטלים ובמקום זה נטלו את העורותז‬
‫אלא מנהגם היה שלא להשכיר את המיטות‪ ,‬והאורחים נתנו את העורות לבעלי‬
‫האושפיזין‪ .‬לפיכך אם האורחהיה נכנס לבית לדור בו‪,‬ידעשעליו לתת אתהעורות‬
‫לבעל הבית‪ .‬על סמך זה היתה רשות לבעל הבית ליטול את העורות‪ ,‬שהאורחים‬
‫נתנו בעין יפה‪ .‬וראיה לדבר‪ ,‬שאף הערימו וקנו כבשים מצויירים כדי להשביח‬
‫את העורות‪.69‬‬

‫ההלכהשאיןמשכירין את המיטותהיאלפי ר' אלעזר בר' צדוקלאו בר'שמעון)‪.‬‬
‫לפי התנא קמאהיוחייבים לשלם בעד המיטות והמצעות‪ ,‬ומן הדין אף לאהיו‬
‫מחויבים לפנות לאורחים את כלהבית וניתנה רשותלעולי הרגל לגור הינם עם‬
‫בעל הבית בביתו‪ ,‬אולם ברור שאי אפשרהיהלהוציא את בעלהביתמביתו‪.70‬‬
‫קשה למצוא בסיס לדבריו של פינקלשטיין האומר‪ ,‬שבעלי ההלכות הללוכיוונו‬
‫למנוע בכלמיני אמתלאות משא ומתןבבתים ובקרקעות שבירושלםובשכירותדירה‬
‫י התיחום והמצור‪1‬ז‪.‬‬
‫לעולים לה‪ ,‬כדי להמעיט את מספר האוכלוסים שבה בימ‬
‫דברים אלו נאמרו מתוך מגמה להוכיח‪ ,‬שהלכות ירושלם נתחברו סמוךלחורבןהעיר‬
‫ושימודןבטעמיםמדיניים‪.‬זוהי דעהשאיןלקבלה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫מסתברים אף‬
‫מתוך שהיו יחסים תקינים בין עולי הרגל לבין תושבי‬
‫י המקוםוכשלין בירושלם‪.72‬‬
‫דברי המשנה‪ :‬לא אמר אדם לחבירו צרל‬
‫יבואנו לקבוע את זמניהן של ההלכות המיוחדות החלות עלעיר הקודש נראה‬
‫לומר‪,‬כי אף שקשה לקבוע קביעה היסטורית‪ ,‬בכל זאתניתן לומר במידה הבה של‬
‫‪ 67‬כךלפי הג" בהערות שכסר שם‪ ,‬נב ע"ב‪ ,‬כלומר כבשים שעורותיהםמצויירים‪,‬והיו שוים‬
‫לפעמיםיותר מן הכבש עצמו‪ .‬ר' ליברמז‪, ,‬הוספתא כפשוטה ע' ‪ ;723‬הנ"ל‪,‬יווניתויווצת בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ע' ‪ 258‬הערה ‪ ;8‬ספראי (ר' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬ע' ‪ 133‬מעדיף את הג" מגומרים‪ ,‬כלומר‬
‫כבשים מגודלי צמרלפני הגז וזהכוי שמארחיהם יארחוםברצון‪ ,‬מאחרשיזכו בעורותמשובחים‪.‬‬
‫סביר לחנית‪ ,‬שהעולים השתדלו להשביע את רצון בעלי הבתיםכדי להבטיח לעצמם מקום אף‬
‫בעליות לרגל הבאות‪.‬‬
‫‪ 68‬ר' תוספותלמגילה כו ע"א ד"ה אף לאהמיטות‪.‬‬
‫‪ 69‬ההערמההיתה שהוציאו כסף מעשרשנילחולין‪ .‬ר' מש' שקלים פ"ז מ"ב ומש' מעשרשני‬
‫פ"א מ"ג‪.‬‬

‫‪ 70‬ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬ע' ‪ ;723‬קונטרס תיקונים והשלמות לסדר מועד‪ ,‬ע' ‪.8‬‬
‫‪ 71‬ר'לעיל‪ ,‬הערה ‪,2‬ע' שמא‪.‬‬
‫‪ 72‬מש' אבות פ"ה מ"ה‪ .‬זהו אחד מעשרת הנסים שנעשו לאבותינו במקדש‪ .‬באדר"נ נו"א‪,‬‬
‫נב ע"א‪ :‬מעולם לא אמר אום לחבירו לא מצאתי מיטה שאישןעליה בירושלם‪ .‬יוספוס‪ ,‬קדמוניות‬
‫היהודים ד‪.‬ח‪.‬ז‪ 204 = .‬אימר‪ ,‬שבהכנסם בעיר מתחברים איש על חרירו ונוצרים יחסךריעות‬

‫נימהם‪.‬‬

‫‪191‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬ע‬

‫בית מקרא )סה(‬
‫"‬

‫(‬

‫י‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫טוביה כהנא‬

‫'[‪]11‬‬

‫וודאות‪,‬כי יש מהן קדומות‪ ,‬שטעמן לא נודע להכמימ‪ ,‬ויש מהן מאוחרות יותר‬
‫ו למעשה ‪TS‬‬
‫ואףמצויות כאלה שלאנהג‬
‫א‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ק‬
‫של‬
‫ם‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ז‬
‫מ‬
‫מהן‬
‫' תקנות והלכות רבות נודעו לנומימנים‬
‫ואנשי‬
‫כנסת הגדולה ועד לתקופת החונמונאים‪4‬י‪ .‬ידועות ההלכות שנתקנובידייוסי בן‬
‫יועזראיש צרידהויוסי בןיוחנן אישירושלם‪,‬בניהזוגהרביעון‪,‬חוחיובדורשלפני‬
‫מרד החשמונאים‪ ,‬כאשר רוח ההתבוללות של המתיוונים העמיד בסכנה את קיומה‬
‫של האהמה‪ .‬ברצותם להרחיקכני ישראל מדרכי נכר גזרו טומאהעל ארץ העמים‬
‫מזמנם הםוכן מביתהדין של תקופת החשבונאים נודעו לנו תקנות‬
‫(שבתיד‬
‫" ביניהן אף בעמיני טומאה‪ .‬הלבות אלו‪ ,‬שיסודן ברופה קדושת‬
‫וגזירות רעב"‬
‫ב‪,‬‬
‫ות‬
‫נתפשטו מתוך מגמות שונות‪ ,‬שמהןהיוכלולותבתפיסה‪.‬דתית ובהשקפותעל קדושת‬
‫החיים‪ ,‬האדם והארץ‪ ,‬ומהן בנסיבות היסטוריות‪,‬פוליטיות וחברתיות‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר‪ ,‬שעיקר‪-‬ה של הברייתא עתיקה היאואין להעלות על הדעת‪,‬‬
‫ששבתיהפהימהה קורם לחוהבו בית ופני פשטו בבית ישראל הלבות הדשות כה‬
‫מכריעות‪ .‬אףראינו‪,‬כי הבים מןעוינים הלכה למעשה נאמרה הלכותירושלם אלו‬
‫אף אפשר‪ ,‬ששרשיהן במנהג העם ורובן נתפשטובישראל‪.‬עלפי הסברהניתןלומר‪,‬‬
‫שישביניתן אף מעלות שנהגו כבר בזמן הבית הראשון‪ ,‬ואחרות שתוקנו בראשיתה‬
‫אובאמצעיתה ו‪ %‬תקרפתבית הנה‬

‫‪ 73‬כמו בית המנוגע‪ ,‬עיר הנידחת‪ ,‬בן סורר ומורה ""לא היה ולא עתיד להיות‪ ,‬למה נכהבה‬
‫אלאיומר דרוש וקבל שכר"‪ ,‬ר' תוס'נגעים פ"ו ה"א;סינהדריןעאע"א‪.‬‬
‫‪ 74‬אלבק‪,‬ציון ח (תש"ג)‪ ,‬ע' ‪ 85‬ואילךו ע' ‪ 165‬ואילך; הנ"ל‪ ,‬בספר היובל לכבוד אלכסנדר‬
‫מארכם‪ ,‬גוירק תש"י‪ ,‬ע' א ואילך; ר' אורבץ תרביץיח (תש"ז)‪ ,‬ע' ‪ 1‬ואילךו שם כז (תשי"ה)‪,‬‬
‫ע' ‪ 166‬ואילך‪.‬‬
‫‪192‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)