טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
קדמוניות ירושלים
להבנתהברייתא שלהלכותירושלם
מאת
טוביה כהנא
הלכות הרבה נאמרו ,בירושלם ,שקדושתה מיוחדת לה הודרת לבית המקדש ולהר
הבית שמסכיבו .הברייתא ,שמונה את הדברים שנאמרו ביררשלם ,מצויה בארבע
נוטתאות .זו שבבבא קמא פב ע"ב מעמידה את מספרם על עוטרה ,ואילו הרשימה
באבות דרבי נתן נו"א פלקה ,1כוללת למעלה מעשרה דברים ,ואף היא אין בה
אלא חלק בלבד ,שכן אם נצרף את כל ההלכות שמנו חכמים בירושלם יעלה מספרן
בהרבה על עשרב.
ההלבות שנאמרו בירושלם הן:
לפניםמן החומה מקודשיותרמן העתרות המוקפותחומה,
אוכלין בתוכהקדשיםקלים,
איןמלינין'בה את המת,
איןמעבירין בתוכה עצמות אדם,
אין מקיימין בה קברות חוון מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם
מימותנביאים הראשונים,
הכל מעלין לירושלם.
איןהבית חלוט בה,
איןמשכיריןבתים בתוכה,
ואינהמביאהעגלהערופה,
ואיןלוקחין בה שכרמיטות,
ואינה מטמאה בנגעים,
ואינה נעשיתעיר הנדחת,
ואיןמקיימיז בה סורר ומורה.
איןמוציאין בהזיזין'וגזוזטראותוצינורות לרשותהרבים,
ואיןעושין בה אשפתות,
ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדים שהיו שם מימות נביאים
הראשונים,
אין'מגדלין בהאווזין ותרנגולין.
ןעוש'ין בה כבשונות,
לאניטעת לאנזרעתולאנחרשת.
יאי
איןנותנין בתוכהמקום לגר תושב,
ואין ממזר נכנסלירושלים.
דעותשונותהובעוביחסלזמנן שלההוזכרתהללב
1
מהדורת שכסר ,נב ע"ב ור' ההערותשם.
2הנוסחאות של הבר=תא הן :באדר"נ נו"א פל"ה; אךר"נ נו"ב פל"ט ,נד ע"א; תוספתאנגעים
פ"ו ה"א-ב ,מהדורת צוקרמאנדל ,ע' ;625בבא קמא פבע"ב.א.א.פינקלשטיין ,במאמרו ההלכות
שנאמרו בירושלם ,ספר היובל ,לכבוד אלכסנדר שארכס ,חלק עברי ,נוירק תש"י ,ע' שנא ואילך
מביא את נוסחאות הברייתאלפי המקורות הנ"ל כוללחילופי גירסאות – .הלכות בודדות מצויות
במקורות הרבה ,כגון :בחגיגה בו ק"א;סיטה מה ע"א; זבחיפ צו ע"א; ערכין לב ע"ב ועור.
182
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
י
להבנת הברייתא של הלכות ירושלם
לדעתו של פעקלשט"ן 3בר"תאזו נאמרה שיףימובית ו2מ,בימי טרד שקדם
לחורבן הבית והלכותיה נתחדשו באותם ימים .לדעתו היתה נטיהבין התושבים
של ממי המרידה והחירום ל,העתיק מושבם 'מע'רי השדה לירושלם ,כדי להנצל מן
האויב .עלידי כך נתרבו אוכלוסי העיר 4וראשי המרד הוצרכו לדאוג לפינסת
קהל רב יותר ממח שהיה בידיהם לכלכל .פינקלשטיין סבור,כי במצב זה וודאי
נתאספוראיני "מרד לתקן תקנות ולגזור גזירות שהיו נחוצות ,לדעתם ,לתיקון
העולם ,ונראה שאז תיקנו את התקנות שנבללו בדברים שנאמדו בירושלם.
ישמי שרואה ,ברוב ההלכות הללו תקנות משום טומאה וטהרה ,שתכליתןלקיים
אתעיר הקודש בטהרתה ובקדושתה.לפי מברתו ,תיקנודינים אלו בסוףימי בית
שני ,בזמןשיד הפרושים היתה תקיפה ומהרה פשטה בישראל,ושניתןהיה להוציאם
אל הפועל.5
לעומתםטיעןש.קרוים,כי המעלות שמנו חכמים בירושלםריבן ככולן ללימוד
ולהלכה נאמרו ולא למעשה ,וכמעטאי אפשר היה להוציא תקנות אלו אל הפועל,
שכן הןהיומעין חוקי-עזרעירוניים 'הנצרכים בכל עיר ,חלקן מטעמיםהיגייניים
וחלקן תטעמי סדר ומשטר,כעין אותם חוקים דוהיו נהוגים ב'מרביתערי ממלכת
רומי באותםימים.8
לפי דעה אחרת זאין להניח,כי בשנים מעטות ,קודם לחורכן הבית פשטו הלכות
חדירות כה מכריעות בכל ישראל ,אלא מסתבר שנקבעו בזמניםשונים.
קודם שנבדוק את ההלכות שנאמרו בירושלםנעייןב'בעיה האם נתחלקה ירושלם
לשבטים ואם לאו ,שכן טעמם של אחדים מןהדינים המיוחדים שנאמרו בירושלם,
כפי שפירשוםחכמים ,הם משום שלא נתחלקהירושלםלשבטים.
שנינו במסכת יגמאיב ע"א :תנא קמא סב'ר ירושלם לא נתחלקה לצובטים ,שבן
אין לומר בה אשראני נותן לכם וכו' בבית ארץ אחוזתכם (ויקרא י"ר ,לד),ורבי
יהודה סבר ירושלם נתחלקהלשבטים.
לפי הדעה שלא נתחלקה ירושלם לשבטים ,אף מקום המקדש לא נתחלק ולכל
ישראל יש הלק בו .ואילו לדעת הסרברים שנתחלקה ירושלם לעובטים ,נתחלק
מקום המקדש ליהודהולבנימין .8בחלקו שליהודההיה הרהבית ,הלשכות והעזר'ות,
3במאמרו הנ"ל,ע' שגחואילך,ע' שמא,ע' שסחועוד.
4את מספרם של עולי הרגל ניתן לקבוע לפי מקורות אחדים .בתוספתא פסחים פ"ר הט"ו
ה ע' )166מטופר על אגריפס המלך ,שאמר להם לכהנים :הפרישולי כוליא מכל
(מהדורתייברמ
פסח ופסח ,והפרישו לו שש מאות אלף זוגות של כליות כפלים כיוצאי מצרים; ור' תוספתא
כפשוטה ,ע' 568ואילך 1ב' פסחים סד ע"ב; איכ"ר a'Dא ,מהדורת כובר,ע'בג .יוספוס אף הוא
מדבר על עם רב מאד שלעולי רגל -ר' מלחמותהיהודים ב,יד ,שםו ,ט,ג .ור' ש.מפראי,
העליה לרגל ביתשני ,תלאביב ,1965ע' 71ואילךוע' .155גי
בימי
5א.ביכלר,)1921( 62 REI ,ע' 201ואילך; שם ,63ע' 30ואילך.
6ש.קרוים,קדמוניות התלמוד כ"א ח"א,ברלין-וינה ,תש"ד,ע' 92ואילך.
למסור'ת ,הוצאת אוניברסיטת בר-אילן' ,תשל"א ,ע' 19ואילך; ור,
7ש.ביאלובלוצקי ,אם
הרבי"מטוקציגסקי,עיר הקודשוהמקדים ח"ג ,ירושלמ תשכ"ט,ע'יטואילך.
8ספרי פי' סב ,מהדורת פיגקלשטיין ,ניו-יורק תשכ"ט ,ע' :128יודעים היו שבית המחירה
עתיד לבנות בחלקיהודהו'בנימין.
183
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
טוביה כהנא
[]3
ובחלקו שלבנימין -אולם והיכלוביתקדורי הקדשים ורצועה'היתהיוצאה מחלקו
שליהודהונכנסתלחלקו שלבנימין ובה,היהמזבחבנוי.9
אף אמרו שבית המקדש צריך שיהיה בחלקו שלבנימין שנאמר בו :חופףעליו
כל היום ובין כתפיו שכן (דברים ל"ג,יי) ,מלמד שכל מקום שהיתה השכינה
חופפת לא והא אלא בחלקו שלבנימין ,10אלא שאחר כך נקנה לכל ישהאל בעד
דושנה שליריחו ,או בכסף שגבה דוד מכל השבטים,כפי שמצינו :כתוב אחד אומר
באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם ,הבסף מכל שבטיכם ,בית הבחירה
משבט אחד ,11ובהמשך :באחד חובטיך זו שילה ,מכל שבטיכם זו ירושלם ,או
כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ,נחלהזו שילה ,מנוחהזו ירושלם,
שנאמר (תהלים קל"ב,יד) זאתמנוהתיעדי עדדברי רבי שמעון,רבי יהודה אומר
חילוף הם הדברים.12
'מכאן ,שנתחלקה יר'ושלם בין יהודה ובנימין ובית המקדש נבנה בנחלתו של
ן ,18
בנימין .אך מן ההלכות הדנותבבעיה אם נמסהה ירושלם לשבטי יהודהובנימי
או שלא נתחלקה לשבטים נלמד ,שדעת הרובהיאשהעיר לא נתחלקה לשבטים.11
אףלפי הדעה שלא נתחלקה י,רושלם לשבטים ניתנה'העיר לשני השבטים לבית
דירה כמו לקמין פירות ,ולפיכך ישב כל אחד ,בחלקו ,אולם 'העיר לא נמסהה
לחלוקה מ'משית בתורקניין גוף .15ומסתברכי גם לדעת חכמים המבורים ,שלא
נתחלקה ירושלם לשבטים,ישל'ב.תים בעלים כל זמןומאינם דר'ושים לכללישראל.
ומה שנאמר,שאיןהבעליםיכולים להשכיר ,הכוונההיאשאיןמשכיריםבעליבתיה
את בתיהם לעולי רגלים ,אלא בחינם נותנים להם ונכנסים לתוכם ,כלומראין
משכירים את הבתים בירושלם כשהם דרושים לעולי הרגל ,שעל מנתכן נתיישבה
י
העיר.16
מאדתו טעם שלא נתחלקה יר'ושלם לשבטים היא אף אינה מטמאה בנגעים,כפי
שמצינו :וירושלם אינה מהמאה 'בנגעים ,אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא
9יומאיב ע"א;מגילה כן ע"א;ובהיםקיח ע"ב; שםגג ע"בואילך ורש"ישם.
10ירושלמי מגילה פ"א הי"ב עב ע"ד .לפי ובחים נו ע"ב בדקו ודאו,,כי כשגט בנימין
המקום הגבוה ביותר שבארץ ישראל ,שכן בכל השבטים נאמר יבתאור גבולותיהם :וירד ועלה
הגבול ובבנימין נאמר ועגה הגבול(יהושע ט"ו ,ח) ,ובבית המקדש נאמר :וקמת ועוית אל המקום
(דבריםי"ז ,ח) מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ובית המקדש בכוה מכל ארץ ישרול
ספרי שופטים פי ,קנב ,ע' .206בפסי"ר מ' יא ,מהד' אוש-שלום ,מד ע"א מצינו :אם ישאלו את
יואב משום מה לא מנה את שבטילוי ובנימין בשעת מפקד העם (דברי הימים א כ"א ,ו)ישיב:
לוי שמשו של הקב"הובנימין בעלאכסניא שלוואנימונה אותם?
11,ספרי ראה פ" מב ,ע' .128ור' ספרי לבמדבר פ" מב ,מהדורת הורוביץ ,ע' ;48זבחים
קטז ע"ב; פדר"אפל"ו.
12ספרילדברים פ" סו,ע' ;132תוספתאזבדיםפי"גה"כי בבלי שםקיט ע"א; מגילהיע"ש
13באשר לביטוי "ירושלם אשר ביהודה" (עזרא )ר ,ב) ,אומר ר' שמואל מסגות בעל מדרש
עזרא ,הוצאתמקיצינרדמים,ירושלם תשכ"ח,ע' :109לפי שהמלכות באה ממנו.
14ר'ירושלמי ערלה פ"א ה"ב מא רע")נ
15רש"י למגיל,ה כו ע"א אומר :ולא נפלה בגורל לא ליהודה ולאלבנימין ,רוצה לומרכי לא
הוטלה ככל שאר הגורלות לחלקם ממש.
16ור' רש"י למגילה כו 'w~yלוברמן ,תוספתא כפשוטה לזרעים ,ע ;723 ,הרב טוקאינסקי
(ר'לעיל,הערה )7ח"ג,ע' קכטואילךוע' קלגואילך.
1154
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
[א
להבנת הברייתא של הלכות ירושלם
בבית המקדש בלבדז .1נראה ,שיש לפרשכי חכמים אף הם'מסכימים'לרבייהורה,
ששמועתונפונההיא ,אלא שהוא שמע מקוש והכוונהלבית המקדש ,18ואילוחכמים
כוללים במקדות גם אתירושלם .לדעתם מקדש מרומששתי לשונות,פעמים -בית
המקדש 'ופעמים אף העיר כולה .וכן מצינו במשי אבות פ"ה מ"הנ עשרה נסים
נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו' ולא הזיק נחש ועקרב בירושלם מעולם וכו/
על כך מצינו כמס' יומא כא ע"א :פתח במקדשוסיים בירושלם .אף כא מקדש
כוללגם אתירושלם .19
במקומות הרבהמצינו מקדשבמובןהעירכולה .20
ד,ו?אלה הנא 1לבאיזה זמן נתחדשה ההלכה המרחיבה את תהום המקוש על כל
העיר? ב'מקרא המחרג מקדש מכוון לבית המקדש ולא לירושלםת .מסתבר ,שיש
לקבל את הדעה המייחסת את תחילתה של הלכה וו לים" החשמונאים ,כשהעם
הירבה לעלות לרגל לירושלם לעשות את הפסח,ואי אפשרהיה לחצרהביתלהכיל
את כל הקהל הגדול ,לפיכך אכלה כל חבורה בביתהבעיר .22ואפשר שבבר קודם
ן לשטחהמבנים שלכיח המ'קדש.23
לכןהיה צורך להרחיב את התהום המקודשמח'וי
17תוספתא נחים פ"ו ה"א-ב; במגילה בו ע"א :אלא מקום מקדש ,בלבד .וכן בתורת כהנים
פר' מצורע פ"ה ה"ה; מש' נגעים פי"ב מ"ר ותוי"ט שם; וא"לו באד"נ נו"א ובב"ק 'פב ע"א לא
נזכרים דברי רבי יהודה ובאדר"נ נו"ב אין מביאים כלל ענין טומאת נגעים .במדרש תנחומא
מצורעיב ,מהד'ביבר ,ע' 50מובא הטעם :בעווןבני אדם הארץ לוקה וכו'נגעי בתים באים אף
על צרותעין ,שמייהד ביתו לו ,שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו ,הקב"ה מפרסמו
מי
א ע"ב;ערכיןטז ע"א;ירוש' ערלה פ"א ה"ב מא ע"4
כשמפנה את.ביתו.ור'יומאי
18במס' יומא נאמר דלאובית המקדש בלבד אלא כל מקום מקודש ,כלומראפילובתי כנסיות
ובתי מדרשות בבלל.
19ר' אלבש השלמות לסדר מועד ,ע' ;489ההב טוקצינסקי (ר'לעיל ,הערה ,)7ח"ג ,ע' רצג
ואילך ולאכמופינקלשטיין(ר'לעיל ,הערה )2ע,שסג.
גון מש' סוכה פ"ג מי"ב; ירוש' שם פ"ג הי"ג ,נד ע"א; ירוש ,ראש השנה פ"ב הו'ג,
20כ
נט ע"ב; ור' תוספתא פשוטה מועד ,ע' 1047ואילך; ב' סוכה מג ע"א; אלבק ,השלמות לסור
מועד ,ע' ;475הלבני ,מקורות וממורות לסדר נשימ ,ת"א תשכ"ט,ע'חיבואילך; מש' ראש השנה
פ"ד מ"א ופירוש הרמב"ם שם; מש' מע"ש פ"ג מ"ר; מש' סוכה פ"ג מי"ב ועוד; ורמב"ם ,הלכות
.אמנם רש"י ,ובדרכו מפרשיםאחרים ,בר"ה כס ע"ב
בית הבחירה פרקו
מפרשלזלמאר,במדינה -
ין .אלבק ,סדר מועד ,ע' 449אומר על כך,שיש להדחק ו כי כשנהלא בירושלם ולאבגבול
ב מתכוונת לאחר תקנת ריב"ז ,או כשגלתה סנהדרין מלשכת הגזית וישבה בירושלם .ור' אלון,
מחקרים ,בתולדות ישראל ח"א ,תשי"ט ,ע' 109הערה – .84וכן מש' פטחיפ פ"ה מ"ח; שםפ"י
מ"ג מש'תענית פ"ג מ"ח.
21בגון ,שמות כ"ה ,ח; ויקרא כ"א ,יב" ;.שעיה ס' ,יג; יחזקאל ה /יא; דמויהימים א כ"ח,י;
דבר הימים גט"ו,יחועוד.
י י"גאפשטיין ,מבואות לספרות התנאים ,ירושלם תשי"ז ,ע' 330ואילו 'שיכלר מניח שיש
22
לקבוע את תחילתה של הלכהלימי שמעיה ואבטליון ,ר ,)1905( 25 ZATW ,ע' 43ואילך.
23כהשערתו של טפראי (ר' לעיל ,הערה ,)4ע' – .153על הרחבת תחומיהעיר ר' הברבתא
בתוספתא סנהדרין פ"ג ה"ד; ירוש ,שם פ"א ה"נ ין ע"ב;יכמס ,שבועות טז ע"אומגילתתענית
פ"ו ,מהו' ליכטנשטיין ,ע' 335כתוב כמקום בירושלם -בהר המשחה – .על הבצעין ר' מ"ש
קליין ,ארץיהודה ,ע' 12ואילך וע' 112ואילך; הרב טוקצינסקי (ר'לעיל ,הערה ת"ב ,ע' מה
"בתנ"ך בבית
7ן
ואילך; ב"צ לוריא ,ירושלםבימיירמיהו,עיונים בספרירמיהו ח"ב,דברי חוגהעיו
נשיאהמדינה,ע' 85ואילך.
185
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
טוביה כהנא
מקדש הבתנה לעתים גם יריטלם העיר ,נשוב להלכות
]1
לאחר שנתברר לס,כי
י
,
'
שנאמרו בירושלם.
דין עגלה ערופה מפורש בספר דברים ב"א ,א–ט.בספרי 24מצינו:ואיןירושלם
י ירושלםאינה
מביאה עגלה ערופה ,ולקחוזקניהעיר ההיא ולאזקני יר'ושלם.וכן
מביאה עגלה ערופה ,דאמר קרא לרשתה וקמבר ירושלם לא נתחלקה לשבטים'.25
הלשון בתוספתא נגעים פ"ו ה"ב:איןמודדיו הימנה ולחלל עגלה ערופה ,פירושה
שירושלם אינה בכלל מדידה לעניין עגלה ערופה ,אפילו כדל למרר את קרבתה
של עיר אחרת ,ואם החלל נמצאבין יר'ושלם לערים אחרות,אין מוודים מירושלם
כלל ,אלא מן החלל לערים אח'רות שהן קרובות לו .לפנינו איפוא ש,תי הלכות:
שאין ירושלם מביאה עגלה ערופה ושאין מודדין ,הימנה כדי לברר שעיר אחרת
הקרובה לחלל תביא עגלה ערופה
בהלכהאיןמוציאיו בהזיזיו וגזוזטראות 27יש מן המעם ,שירושלם היא קמינו
של העם כולו,בפי שנאמר בבבא קמא פב ע"ב ,משום חשש טומאת אהל ומשום
שלאיזוקועולירגלים ,29כיוןשאינםמכירים אתהדרכים.
בין הדינים הללו מצינו סדרה של ,הלכות ,שמגמתן להרחיק טומאהמירושים,
לפיכך לא עשו בה אשפתות,מפני שגדלים בהןשרצים ,וכל מקוםשמצויים שרצים
מצויה שם טומאה .כמו כן לא גידלו בתוכה תרנגולים ,שכן הםמצויים באשפה9י.
אף אין מלינים את הטת בעיר ,30ואין מעבירין 31בתוכה עצמות אדם ,ואין
מקיימין בה קברות -כולםענינן אחד הםוכפי שנכללו שלשתם בבבא קמאפבע"ב
בבבא ,אחת -כהלנת ,המת ,או באדר"נ נו"ב -איןקוברין את המת בתוכה.
26
.
'
24לדברים פ" רהע' .%41הלכהזואינה באדר" ,1לאבנו"א ולאבנו"ב.
25סוטה מה ע"ב .ר' אלבקי השלמות לסדר נשים ,ע .391 ,בירוש' סוטה פ"ט ה"ב כג ע"ג
נסתפקו אם ערי מקלט מביאותיגל
ה ערופה אם לאו.פינקישטיין (ר' לעיל ,הערה ,)2ע' שנח
לומד ממעשה שקרה בשני כהניס ,יומא כג ע"א ועוד,כיבימיו של ר' צדוקעדיין היתה ההלכה
שירושלם מביאה עגלה ערופה ,והדברים תמוהים.
26ר' ליברמן בהערתו לפירוש הסדי דוד לר' דוד פארדו לתוספתא נגעים פ"ו ,ירושלם
תשל"א ,ע'נו.
27הלכה זו מצויה,בבל ארבע הנוסחאות.
28בתוספתא נגעים פ"ו ה"ב נאמר רק הטעם של אהל הטומאה ,וגס זה לרשות הרבים בלבד.
ור' בפירוש חסדי דוד (ר'לעיל ,הערה ,)26ע' נח.
29בתוספתא נגעים מובא רק ענין האשפתות .במש' בבא קמא פ"ז
נאמר:אין מגדלים
תרנגולים בירושלם מסני הקדשים ,כי התרנגולינו המנקרים באשפה עלמו"לי
ים להביא וכרץ מת
ויטמאו את בשר הקרבנותהנאכליםבירושלם.
30בבא קמא פב ע"ב וש"ג .ור' מס' סנהדרין פ"ו מ"ד .הלכה זו חסרה באור"נ נו"ב.
31כך באדר"נ .בתום' נגעים ובב"ק הגי' :מעמידין .נראה כי הגי ,מעבירין היא עיקר ,שכן
גיתן 'לפרש כך:הריאין מעמידין את מיטת המת ברחוב אלא לצורך הספד (מש' מועד קטן פ"נ
מ"ח) ,ועל עצמות לא היו מספידים (ירוש' מו"ק פ"א ה"ה מ ע"ד) ואין לזהעניין לירושלם,
ואין מעבירין בתוך העיר את העצמות שהעלו לקבורה בסביבותיה של העיר; אולם שונה הדבר
בשאר עיירות מוקפות חומה (מש' כלים פ"א מ"ז; אלבק שם ,ע' 508ותוס' כלים
שהיו
מעבירים את המת דרך העיר ומסבבים אותוכדי להרבות בכבודו .ור' חסדי דוד (ר,סלפע"
"הערה
אי
יל
,)26ע ,נו ואילך; ליברמן ,תוספת ראשונים ח"ג ,ע ;190 ,ביאלובלוצקי (ר' לעיל ,הערה ,)7
,
ע' 29ואילך.
186
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
להבנת הברייתא של הלבות ירושלם
ש
עלהמי
ם ביד ארב עיקרא כ"ח כה) נאמר בספרא ב" ;3הלכה אץ מלימם את
המת בירושלם וכשהם מוציאים אותו לקברו לברי~,תיהם ניתנים בידאויב".וכן
מסופר באדרונ נו"ב פ"ו ,שעה שהיו תלמידי רבןירחנן בןזכאימוליכין את הבם
י זה?
עד שקיעת החמה ,עד שהגיעו אצל שערי ירושלם ,אמרו להם השוערים:מ
אמרו מתהוא,וכיאין אתםיודעיםשאיןמלינים את המתבירושלם ?
אין ספק,כי הלכהזוקיימת היתה עוד קודםימי החירום והמצור שקדמו לחורבן
הדוחק ,84
בית שני ,33לפיכך אין זה מסתבר כלל שהוכרחו לגזור גזירה זו מפני
וכן אין לראות בה טעם היגייני גרידות או לומר שנתקנה תקנה זו בחוק עזר
י .35
עירונ
איןמקיימים בירושלם קברות חוץ'מקברותבית דוד וקבר חולדה הנביאהשהיו
שםמימותנביאים ראשונים 36והקבורההיתהמחוץלחומהי.3
שנינו בברייתא בתוספתא בבא בתרא פ"א הי-א" :בל הקבהות מתפנין חוץ
מקבר המלך ומקבר הנ'ביא .רבי עקיבא אומר אף קבר המלךוקיר הנביאמתפניה
אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאההיו בירושלם ולאנגע בהם אדם
מעולם ,אמר להם משם תאיה מחילות היתה להן 'והית'ה מוציאה הט'ומאה לנחל
קדרון.55
י "לכה התית
על פינוי עצמותיו של המלך עוזיהו נמצאה כתובת ובה מסופר
סמיעוזיהו מלךיהודה ולא ל'מפתח" 89ופירשי"נאפשטיין ,40כ" מכאןניתן ללמוד
32
פ"ו ה"ג מהד'ריס,קיבא.
33וכן מפרש המלבי"ס לספרא שם :חז"ל פי' התרכחה כפי שנתקיימה בעונוה בעת החורבן
זאח"ז ,שבאעליהם מלך בבלוכןמלכירומיבחורבןביתשני.
34כדעתו שלפינקלשטיין (ר'לעיל ,הערה ,)2ע' שסב.
35כפי שסוברקרוים(ר'לעיל,הערה ,)6ע' 94ואילך.
36אדר"נ נו"א פל"ה; תום ,נגעים מ"ו ה"ב .באדר"נ נו"ב מל"ט נוסף גם קברישעיה ,ואילו
בב"קאין הלכה זו נזכרת כלל .על הריגתישעיה בידי מנשה ר' פסי"ר ספ"דיד ע"א; ביבמות
מט ע"ב נאמר,כי ישעיה נבלע בארזא ,ואילו בפסי"ר כתובכי נבלע בחרובא .ור' ר"ש קליין,
ספר קלוזנר ,תלאביב תרצ"ז,ע' 194ואילך – .בעלהסדי דוד (ר'לעיל ,הערה ,)26ע' נח
"
יש
מחפרר
ו,
כי דוד המלך בחייוייחד לו אותו המקום לקבורתו ,וכןייקבר כל המקבים מזרעו א
~ffםראשונים.
ועשה כן בהסכמת שמואלהנביא,ולפי זה ברורשהיו שםמימותנביאי
31בימיהביניים קבלו היהודים את הדעה,כי קברי בית דוד נמצאים במערות שבהרציון.
ר'ח.ז.הירשברג ,ספר ארץישראלג,ירושליםהשי"ד,ע' 213וצולך.
38וכןירושלמינזיר פ"ט ה"גגז ע"ד; שמחותפי"ד ,מהו'היגר,ע' ;207ור'ביאלובלוצקי (ר'
לעיל ,הערה ,)7ע' 34ואילך; ליברמן ,תוספת ראשונים ח"ב ,ע' ,135על מעשהשהיה,שפינו קבר
מלךונביא ,עד שהוצרכו להזהירעליו בלאו ,מתברר ממדרש תנאיםלדבריםי"ס,יד ,מהדי הופמן,
ע' :115לא תסיג גבול רעך במשנה גבול קבר מלך וקבר נביא הכתובמדבר, .ר'ספריפי' קפה,
ע' 227גח"נ.
= 39למקום זה הובאו עצמות עו;יהו מלך יהודה ולא לפתחי הכתובת נתגלתה על
י
ד
י
א.ל.סוקניק ,ר' תרביץ ב (תרצ"א) ,ע' 288ואילך .זהו לוה שהיה על גבי המקום בו נטמנו
עצמות עוזיהו לאחר שפינו אותן מקברו הראשון .עלפי השתאות עם כתרבות דומות שבגלוס-
י החשמונאים .לדעתו של ב"צ לוריא ,בית מקראיג א
קמאות נוטה סוקניק לקבעה לסוףימ
(תשרי תשכ"ח),ע' 4ואילר,פינוי הקברים והכשרתם של הקברים הנערצים שלאפונו הםממעשיו
של יוחנן כהן גדול .לפיכך הוא קובע את זמנו וטל ציון עוזיהו לסוףימיו של יוחנן ,בשנים
104-135קודם למניין האומות .על כתובת עוזיהו ר' עודי
.קוטשר ,ספר ירושלים ,תשט"ז ,ע'
40תרביץ ב (תרצ"א),ע' 292ואילך.
349ואילד;עיברתן,תרביץ ד (תרצ"ג),ע' 292ואילך.
187
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
טוביה כהנא
]1
שאכן היתה ע הלכה למעשה צרעת רמעקיבות שאף קבב מלך ושיא מתפחה
וכן כתוב גספרתבריהימים ב ב"ו ,בג:וישבב עוולהו עםאבותיוויקברו אותועם
אבהתיו בשדה הקבורה אשר למלכיםכי אמרו מצורע הוא ולאקביוחו במערה עם
המלכים ,41כלומר שפינו קברו של עוזיהו המלך מפני צורך מסוים.42
הקבריםהיה בקשר עם 'התרהבותהעיר ושמירת קד,ושתה,
סביר להניח,כיפינוי
כדי שלא ייתקלו בה אנשים טהורים בדבר טמא .43יוספוס אף הוא אומר,כי לא
נהגו לקבור מתים בתחום העיר, ,ואף בימי המצור ראו להוציא את המתים אל
מחוץ לחומה 4ה
נקבע גם ,שאיז מניחים לגר תה2ב 45לבור 'בירושלים ,46שנאמר לדברים כ"ד,
יד) בשעריך ,ולאבירושלם .את הטעם לאיסור והיש מנמקים בקדוש'תה שלהעיר.
אולם נראה,שאין זה משום שלא יטמא את הקדשים ,שכן גר תושבהרי הואכנכרי
גמור ,שאינומקהיל טומאה ,וכפי ששנינו 1הכל מיטמאין בנגעים חוץמגויים וגר
ו ממנה ,48
תושבי .4אמנם מסתבר ,שאם מצא לו דירה ביר'ושלם,איןמוציאין אות
ולמעשהאי אפשרהיה למנוע אתיישובם של נכרים בעיר ,שכןמצינוז כלהרוקין
ם היה שם .50
הנמצאים בירושלם טהורין ,חוץ שלשוקהעליון ,49שכן קצרן שלגויי
מביר להניח ,שענין גר תושב לא היה אלא תופעה חולפת ,הקשורה בתנועת
יאין גר
הגיור ההמוני בימי החשמונאים .ומצינו שרבי שמעון בן אלעזר אהמר
תושב נוהג אלא בזמן שהיזבל נוהג ,51כוונתו שומר שעניין גר תושב בטל עוד
לפני הבית.
מכאן ,שההשערה שמטרתו של איסור הישיבה של גר תושב בירושלם מכוונת
דווקא לימי המצור על העיר בימים שבסמוך לחורבן הבית 54אין לה 9ל מה
שתסמוך.
41
ר' הפירוש המיוחסלרש"י.
אבינר ,ספר ירושלים (תשט"ז) ,ע'
;151
הנ"ל ,קהבץ ירושלים
לדורותיה (תשכ"ט),
42
ע' 49ואילך.
43ר"שקליין ,ארץיהודה,ע' ;113הרבטוקצינסקי (ר'לעיל,הערה ח"גע'ח.
44מלחמרת ה .ג; שםה.יג.ז .ובן ההלכה ברבר הלנת המת בירושלים; ר' ארץ יהווה,
ע' ,114ושמא קשור הדבר עם הנאמר במדרש תנאים שהבאנו לעיל (ר' סוף הערה ?)38לפי זה
"7
יב.
אין צורך בהשערתו של פינקלשטיין (ר'לעיל ,הערה ,)2ד שמא ,שההלכות נאמרו בזמן המרד
דווקנת
45ר' ליברמן ,תוספת ראשונים ח"ב ,ע' ;128ע.צ .מלמד ,תרביץ טז (תש"ה) ,ע' .173
46ארר"ג גו"א פל"ה 1תוספתא גחים פ"ו ה"ב .הלכה וו חסרה יבארר" 1גו"ב ובבבא קמא.
ד 4מש' נגעים פ"ג מ"א .ור' חסדי דוד (ר' לעיל ,הערה ,)26ע' גז; שם לתוספתא אהילדת
פ"א ,ע' קעה
48ביאלובלוצקי (ר' לעיל ,הערה ,)7ע' .36לדעתו של ספראי (ר' לעיל ,הערה ,)4יתכן שגם
האיסור שלגר תושבהוא מתמת חומרהם שלדיני טהרה,אולםר' ההערה הקודמת.
49מס' שקלים פ"ח מ"א.
50ירוש' שקלים רפ"ח נא ע"א .את המונח קצרן ) (Castraמפרשים במובן כובס כמו
בשימושו הארמי ,אולם נראה שכאן הכוונה למחנה .נידוע ישבו בעיר העליונה חיילים נכרים
רבית ור' ארץיהודה,ע' 109ואילך.
51ערכין כס ע"א.
52פינקלשטיין (ר'לעיל ,הערה ,)2ע'תסב.
188
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
להבנת הברייתא של תלכות ירושלם
[]8
תקנה נוספת שנאמר'ה בירושלם היא ,שאין מטעין בה נטיעות ואין עברין בה
גנות פרדסים חוץ מגנות ורדים שהיו שם מימות נביאים הכשונים .נהאה ,שיש
לראות בכך תקנה להרחבת שטחהבנייהבעיר,ואיסורקיוםאילנות אף משום אהל
הטומאה.
,
ת
ו
נ
ו
ש
ב
כ
,
ה
כ
ל
ה
ב
ה
ב
שאין עושין בה
כלומר אין ענשין משרפות סיד
הטעם
לקדרות ,הוא משום קיטהא ,פירושו מפני שעשנם מרובהיהוא משחיר כותלי
החומה .53רבי נתן אומר שמרתיקים את הכבשונות מןהעיר המישים אמה.54היזק
ן המזיק יכול לטעון לגביהם טענת חזקה.55
של עשן נמנה בין סוגי הנזקיםישאי
בהבדל מהרחקת כבשונות נקבע בתשובת הגאונים ,שהרחקת העשן הוא בשיעור
שלאיבוא העשןויזיקלאנשיםבעיניהםויצער להם."6
ההקפדה ,בשמירת הלכות טהרה ובהרחקת הטומאה 'בלרחמלםהביאה גםלהיתרים
שונים .כל הכלים שבירושלם טהורים ,אוכל ומשקה של עם הארץ בימי הרגל
טהורים אף הם,כי בימים אלו עמי הארץ היו מטהרים עצמם ואת כליהם והיו
עולים לרגלי,5והרי הםבחברים,
ם
ת
ו
נ
מ
א
נ
ב
של
עמי הארץ לטהרהי במשנה ה נאמר:
במשנה חגיגה פרק ג מדובר
"מן המודיעית 58ולפנים נאמניו על כלי חרס ,מן המודיעית ולחוץאין נאמניה
כיצד ,הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מןהמודיעית הוא
והן הקדרות
קנ
הכ
י "הגבאין שנ
והן הלוקחים נאמן ,יצא אינו נאמן" .ובמשנהו שם
דסיו לתוך הבית
,
ו
נ
ע
ג
נ
ן
י
נ
מ
א
נ
א
וכן הגנבים שהחזירו את הכלים ושמנין לזמר ל
על
ובירושלם
הקודש ,ובשעת הרגל אף על התרומה" ,כלומרעמי הארץ נאמנים על כלכלי חרס
לומר שהם טהורים,לפי שאין עושים כבשונות בירושלםואיןכלי הרסמצויים בה
הרבה ,לפיכך הקלו בהם .59וכן בתוספתא חגיגה פ"ג הל"ד? ביהושלם נאמנין
על טהרת בלהכלים לקודש ,אבל לא בתרומה ,ובשעת הרגל אף עלהתרומה .הטעם
לכך מפורשבירישלמי חגיגה פ"ג ה"ו ,עט ע"ד :אמר'רבי יהושע בןלוי ירושלם
הבנויהכעיר שהוברה להיחדיו,עיר שהיא עוגמה כל ישראל חברים ,מעתהאפילו
בשאר ימות השנה .אמרהבי זעיהה ובלבד בשעה ששם עלו שבטים ,נשמר בשעת
ן טהרה.00
הרגלנידוניםכלישראלכחבריםלעניי
53ב"ק פב ע"ב ור' רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ז הי"ה המאירי לב"ק ,מהד ,שלזינגר,
ירושלים תשכ"א ,ע' 238מוסיף אף טעם נוסף :שלא יתערב עם עשן המערכה ור' הערה .56
54תוספתא בבא בחרא פ"אה"י.ליברמן ,תרביץ מ (תשל"א),ע'.416
55בבא בתרא בגע"א.
56ר"ש אמצו תשובות הגאונימ ,תרפ"ט ,ע' .32ור' תמיד כס ע"ב,
נחלקו הב פפא ורב
שם
אחא בר יעקבביבר האיסור שבמש' תמיד פ"ב מ"ג ,להביאעצי מערכה על ,המזבח מעצי זית
וגפן .רב פפא סבור שהאיסור הוא משוס שיש בהם קשרים שאיגמ שורפים יפה ומעלים עשן,
ואילו רב אחא בר יעקב מוסיף ,שהאיסור הוא משום ישוב ארץ ישראל ,כלומר ממעת השח:תתם
שלעציזיתוגפן בארץישראל .ור' אלבק ,סדרקדשים,ע' .425
57הגיגה כו ע"א; רמב"ם ,הלכות מטמאי משכב ומושב פי"א ה"ט; ור ,מש' שקלים ש"ח
מ"א; ב,זבחיםצו ע"א; רמב"ם ,הלכותביתהבחירהפ"זהי"ד.
58היאמוויעין,עירהחשמונאים .ר' ארץיהודה,ע' ד5וע' 148ואילך.
59ור' מש' טהרות פ"ז מ"ו; אלבק ,השלמות לסדרמועד,ע' 514ואילך.
60וכן הגיגה כו ע"א; מדרש,תהלים קטבד ,מהד' בהבר,ע' ;508ירוש' ב"ק פ"ז ה"ז,ו ע"או
189
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
טדבי ה כהנא
ש]
מתוך וטעמי הארץ היו כחברים בימי ;כעליה לרגל ,נתאפשר לעולים רבים
להתארח אצל בעלי הבתים שבירושלם ,שרבים מהם וודאי הקפידו על הטהרה.61
כאמום ,חלקן של המעלות שנתמהו בירושלם נתקנו,מפני שלא נתחלקה לשבטים,
ואלהשישבובעיר,בעלותםעלהבתיםהיתהמובבלת.
,
ש
ד
ו
ק
ה
ניתן לפרש את הנאמר
אם ,נסביר בדרךזו את בעלותם של תושביעיר
עליה,יראין הבית חלוט בה .52המשנה 'בערכין פ"ט מ"ו מונה את המקומות שהם
בתיערי חומה וירושלם בכללן.דין ב,תיערי הומה הוא ,שהבית נחלטכידי הקונה,
ן לדורות.63
ואף אינו חוזר ביובל .ירושלם ,לעומת זה ,אינה כן ,שכןאין בהקניי
וטעם הדבר הוא ,שאין אדם יבול להקנות לאחדים יותר ממת ששייך לו ,ומאחר
שאין לו עצמו קניין לדורות בבתי העיר' ,ממילאאיז בכוחו להקנות לדורותיי.
מכל מקום רשאי הוא למכורמן הקרקע ולמעלה ,כלומר אתהבניין שטרחבווהוציא
עליו הוצאות ,אולם לא את קרקע הבית .הטעם הוא ,כאמור ,משום שהקרקעאינו
ן'משכירים בתיםבירושלם .65
נמכרלפי שהוא של כל ישראל,לפיכך אףאי
ת 65
עוד נאמר באדרענ נו"א פל"ה:רבי יהודה אומר ,אף לא שכרהמיטות והמצעו
ב'נידה לדע"א .תוספתא כפשוטה לסדר מועד,ע' 1334ואילך; אורכך ,קובץ ירושליםלדורותיה,
ירושלים תשכ"ט,ע' 157ואילך.
61אולם משעבר הרגלהיומעבירים קול ומכריזים לטהר את העזרה ,שמא נטמא אחד הכלים
מנגיעתעמיהארץ .ר' מס'חגיגה פ"גמ"ז.
62בבא קמא פב ע"ב.
63רש"י לערכין לב ע"ב :אין הבית חלוט בה משום דכתיב (ויקרא ב"ה ,ל) :לקונה אותו
לדורותיו ,וקסבר לא נתחלקה ירושלם לשבטים ומאן קא מקני ליהו ובגמרא שם דנים בסתירה
בין המשנה ,המונה את ירושלםביןערי חומהובין הברייתא האומרת,כי בירושלםאיןהבית חלוט
והמסקנה היא ,שמדו,ברבשני חלקיהעיר הסמוכים זה לזה:העיר התחתונה ,בההיהבית המקדש,
שלא נתחלקה לשבטים ואין הבית חלוט בה ,והעיר העליונה ,שדינה כשאר ערי חומה והבית
חלוט בה .וכך אף מצינו במדרש תדשא פרב כס בית המדרש ,הוצאת ילינק ,מהד' ג ,ספרי
ואהרמן ,ירושלים תשכ"ז ,ע' 192ואילד .ממתכה שמדרש תדשא שימש מקור לדבריו של
פיניליש ,דרכה של .תורה,ווין הרכ"א -ירושלמ תשל"ב ע' .165ור' יוספוס קדמוניותהיתודים,
ה'.ב.ב ;24= .גרינץ ,שופטים א ,ספר סגל ,ירושלים תשנ"ה ,ע' 53ואילך .ור' בבא בחרא
עה ע"ב; יוספוס ,מלחמותה.ד.א ;.אלבק ,סדר קדשים ,ע' ;408ר"ש קליין ,קובץ אזכרה לזכר
הרב קוק ז"ל ,ירושלים תרצ"ז ,,ע' סז ואילך; ארץ הגליל ע' .173לפי הפירוש שהבאנו נראה,
שאין לקבל את דבריו שלפינקלשטיין (ר'לעיל ,הערה ,)2ע' שנו הטוען ,שמאחר ובאדר"נ חסרה
הבבא ואין הבית צמיתות בה אחריי"כ חודש ,שהיא נשמטה משום שנראה למסדר כחולקת על
המשנה בערכין ,פ"ט ת"ו.
64מן הנאמר ,שבתי ערי חומה יכול המוכר לגאול רק הוך שנה מן המכירה ,ניתן ללמוד
אף זה ,שהתורה רצתה שבערים אלו ישבו מבני כל השבטים .ירושלם ,שהיתה מיושבת מכל
השבטים ,לא היתה צריכה לתקנה וו .ההלכה שקדה על תקנת משפחות המתיישבים הראשונים
לשמור על זכויותיהם ,עכזבימי נחמיה היתה הישיבה בירושלם קשה ובחוקת סכנה .ר' נחמיה
ז',ד; י"א,א-ב .סבירה דעתו של בואלהבלוצקי (ר' לעיל ,הערה ו) ,ע' ,19כי את הבתים בנה
העם כולו וזכות הישיבה והשימוש בבתים עברה בירושה אולם תנאי היתנו ,שאין בעלי הבתים
נוטלים שכרדירה מןהעוליםלרגל.
65ר' תוספתא מעשרשני פ"א הי"ב; תוספתא כפשוטה,ע' ;722חסדי דוד (ר'לעיל ,הערה ,)27
ע ,גז; ור'ירושלמי ערלה פ"א ה"ב סארע"א.
66בתום' מעשרשני פ"אהי"ב :ר'לעורבי ר' שמעון(בכי"ע :בר'צדוק) אומר אף לאהמיטות,
וכן בב'יומאיבע"אובמגילהכוע"א.
190
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
[]10
להבנת הברייתא של הלכות ירושלם
לא היו לוקחים .עורות קדשים מההיו עושים מהם ,רשב"ג אומר :נותנין אוהב
לבעליאושפייין וכו' ,אכסניין מערימים ונוטלים כבשים המצוייריםי 6שעורותיהן
יפים בארבעה ובחמשהסלעים ובהםהיואנשיירושלםמשתכרין.
בתוספתא מעשר שני פ"א הי"ג מצינו" :עורות של מוקדשין בעלי אושפיזין
נוטיי
ן אותן 'בזרוע" .הטעם הוא ,כיוון שהקרקע מקום המיטות לא היה מיוחד
לבעלים ולאהיה כוחבידם להשכירן שכירות שלמה ומחמת מטלטליהםהיונוטלים
עורות הקדשים .68המטלטליםוודאי היו שלהם ,שאם לאכן כיצד נטלו בזרוע את
עורות הקדשים ,ולמה לא השכירו את המטלטלים ובמקום זה נטלו את העורותז
אלא מנהגם היה שלא להשכיר את המיטות ,והאורחים נתנו את העורות לבעלי
האושפיזין .לפיכך אם האורחהיה נכנס לבית לדור בו,ידעשעליו לתת אתהעורות
לבעל הבית .על סמך זה היתה רשות לבעל הבית ליטול את העורות ,שהאורחים
נתנו בעין יפה .וראיה לדבר ,שאף הערימו וקנו כבשים מצויירים כדי להשביח
את העורות.69
ההלכהשאיןמשכירין את המיטותהיאלפי ר' אלעזר בר' צדוקלאו בר'שמעון).
לפי התנא קמאהיוחייבים לשלם בעד המיטות והמצעות ,ומן הדין אף לאהיו
מחויבים לפנות לאורחים את כלהבית וניתנה רשותלעולי הרגל לגור הינם עם
בעל הבית בביתו ,אולם ברור שאי אפשרהיהלהוציא את בעלהביתמביתו.70
קשה למצוא בסיס לדבריו של פינקלשטיין האומר ,שבעלי ההלכות הללוכיוונו
למנוע בכלמיני אמתלאות משא ומתןבבתים ובקרקעות שבירושלםובשכירותדירה
י התיחום והמצור1ז.
לעולים לה ,כדי להמעיט את מספר האוכלוסים שבה בימ
דברים אלו נאמרו מתוך מגמה להוכיח ,שהלכות ירושלם נתחברו סמוךלחורבןהעיר
ושימודןבטעמיםמדיניים.זוהי דעהשאיןלקבלה.
,
ם
ל
ש
ו
ר
י
מסתברים אף
מתוך שהיו יחסים תקינים בין עולי הרגל לבין תושבי
י המקוםוכשלין בירושלם.72
דברי המשנה :לא אמר אדם לחבירו צרל
יבואנו לקבוע את זמניהן של ההלכות המיוחדות החלות עלעיר הקודש נראה
לומר,כי אף שקשה לקבוע קביעה היסטורית ,בכל זאתניתן לומר במידה הבה של
67כךלפי הג" בהערות שכסר שם ,נב ע"ב ,כלומר כבשים שעורותיהםמצויירים,והיו שוים
לפעמיםיותר מן הכבש עצמו .ר' ליברמז, ,הוספתא כפשוטה ע' ;723הנ"ל,יווניתויווצת בארץ
ישראל ,ע' 258הערה ;8ספראי (ר' לעיל ,הערה ,)4ע' 133מעדיף את הג" מגומרים ,כלומר
כבשים מגודלי צמרלפני הגז וזהכוי שמארחיהם יארחוםברצון ,מאחרשיזכו בעורותמשובחים.
סביר לחנית ,שהעולים השתדלו להשביע את רצון בעלי הבתיםכדי להבטיח לעצמם מקום אף
בעליות לרגל הבאות.
68ר' תוספותלמגילה כו ע"א ד"ה אף לאהמיטות.
69ההערמההיתה שהוציאו כסף מעשרשנילחולין .ר' מש' שקלים פ"ז מ"ב ומש' מעשרשני
פ"א מ"ג.
70ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ע' ;723קונטרס תיקונים והשלמות לסדר מועד ,ע' .8
71ר'לעיל ,הערה ,2ע' שמא.
72מש' אבות פ"ה מ"ה .זהו אחד מעשרת הנסים שנעשו לאבותינו במקדש .באדר"נ נו"א,
נב ע"א :מעולם לא אמר אום לחבירו לא מצאתי מיטה שאישןעליה בירושלם .יוספוס ,קדמוניות
היהודים ד.ח.ז 204 = .אימר ,שבהכנסם בעיר מתחברים איש על חרירו ונוצרים יחסךריעות
נימהם.
191
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,ע
בית מקרא )סה(
"
(
י
,
,
,
-
י
טבת-אדר תשל"ו
טוביה כהנא
'[]11
וודאות,כי יש מהן קדומות ,שטעמן לא נודע להכמימ ,ויש מהן מאוחרות יותר
ו למעשה TS
ואףמצויות כאלה שלאנהג
א
ר
ז
ע
,
ם
י
מ
ו
ד
ק
של
ם
נ
מ
ז
מ
מהן
' תקנות והלכות רבות נודעו לנומימנים
ואנשי
כנסת הגדולה ועד לתקופת החונמונאים4י .ידועות ההלכות שנתקנובידייוסי בן
יועזראיש צרידהויוסי בןיוחנן אישירושלם,בניהזוגהרביעון,חוחיובדורשלפני
מרד החשמונאים ,כאשר רוח ההתבוללות של המתיוונים העמיד בסכנה את קיומה
של האהמה .ברצותם להרחיקכני ישראל מדרכי נכר גזרו טומאהעל ארץ העמים
מזמנם הםוכן מביתהדין של תקופת החשבונאים נודעו לנו תקנות
(שבתיד
" ביניהן אף בעמיני טומאה .הלבות אלו ,שיסודן ברופה קדושת
וגזירות רעב"
ב,
ות
נתפשטו מתוך מגמות שונות ,שמהןהיוכלולותבתפיסה.דתית ובהשקפותעל קדושת
החיים ,האדם והארץ ,ומהן בנסיבות היסטוריות,פוליטיות וחברתיות.
לסיכום ניתן לומר ,שעיקר-ה של הברייתא עתיקה היאואין להעלות על הדעת,
ששבתיהפהימהה קורם לחוהבו בית ופני פשטו בבית ישראל הלבות הדשות כה
מכריעות .אףראינו,כי הבים מןעוינים הלכה למעשה נאמרה הלכותירושלם אלו
אף אפשר ,ששרשיהן במנהג העם ורובן נתפשטובישראל.עלפי הסברהניתןלומר,
שישביניתן אף מעלות שנהגו כבר בזמן הבית הראשון ,ואחרות שתוקנו בראשיתה
אובאמצעיתה ו %תקרפתבית הנה
73כמו בית המנוגע ,עיר הנידחת ,בן סורר ומורה ""לא היה ולא עתיד להיות ,למה נכהבה
אלאיומר דרוש וקבל שכר" ,ר' תוס'נגעים פ"ו ה"א;סינהדריןעאע"א.
74אלבק,ציון ח (תש"ג) ,ע' 85ואילךו ע' 165ואילך; הנ"ל ,בספר היובל לכבוד אלכסנדר
מארכם ,גוירק תש"י ,ע' א ואילך; ר' אורבץ תרביץיח (תש"ז) ,ע' 1ואילךו שם כז (תשי"ה),
ע' 166ואילך.
192
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il