בית מקרא )לד(
קדמוניות ירושלים
תמוז תשכ"ח
תחומי הרהבית
מאת
ב"צ לוריא
חז"למייחסים את מסכתמידות לר'אליעזרבןיעקב הראשון,חברו שלר'אליעזר
בן הורקנוס ,שחי בדור החורבן .1הוא מספר שדודו ,אחי אמו ,היהלוי ונמנה עם
השומרים; פעם נרדם על משמרתו ושרפו את כסותו2י מסתבר שתיאורו המפורט
של הר הביתובית המקדש הוא ממראהעיניו,כפי שזההיה בשנים האחרונותלפני
החורבן .יוסף בן-מתתיהו נמנה עם הכוהנים ממשמר יהויריב ,ואף הוא בן אותו
דור ,ותיאורבית המקדש שבספריו אף הוא מתייחס לשנים (האחרונותלקיומוי ואף
עלפי ששניהם בני דור אחד ושניהם מתארים את הדברים ממראהעיניהם יש
ביניהם הבדליםגדוליםועקרוניים.
,
ת
ו
ר
ו
ק
מ
ה
השאלה שתעמוד 'לפנית כיצד
אין להטיל ספק במהימנותם של שני
ליישב אתהסתירות.
(א) נפתהבמידותיו שלהרהבית.
למדנו " 8הרהביתהיה חמש מאות אמהעל חמשמאותאמה".
הר הבית היא השטח שהיה מוקף חומה ואין ספק שהחומות שגובלות אותו
כיום הן החומות מלפני החורבן ,אם בשלמותן ואם רק בנדבכים התהתמים שלהק
והנה ,השטח המוקף עלידי חומות אלואינו תואם כלל את המשנה,אין כאן רבוע
משוכלל של חמש מאות אמה על חמש מאו'ת אמה ,אלא מרובע דמוי מלבן ,שלכל
אחת מצלעותיו מידה שונה :הצלע המערביתהיא הארוכהביותרומגיעה ל 488-מ',
המזרחית -קצרההימנה וארכה רק 467מ';הצלעהצפונית 315 -מ'והדרומית -
היא הקצרהביותר ,רק 281מ'.
בתיאור של מקדש שלמה נזכרת פעם 'החצר הפנימית 4ופעם חצר הכוהנים
והעורה הגרולה ,5אבל לא נוכרו מידות החצרות הללה לשם הכתרת יואש מבגס
יהוירע הבהן את כל העם בחצרותבית ה'5א .מנשה בנה מזבחות לכל' צבא השמים
"בשתי חצרות בית ה'" 6וירמיהו מספרכי לשכת גמריהו בן שפן הסופר היתה
"בחצר העליון פתח שער בית ה' החדש"י
.גם שבי ציון הקימו "חצרות בית
1
2
3
4
יומא ט"ז,ע"א,ירוש'יומא פ"ב,ה"ב.
מיוות א' ,ב'.
מידות ב' ,א/
מל"א ו',לו.
5דבהי"ב ,ד',ט.
5א דבהי"א כ"ג,ה.
6דבהי"ב ל"ג ,ה.
7ל"ו,י.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
4
תמוז תשכ"ח
ב"צ ל1ריא
שטם הר הבית
(לפי מדירותיו של צ'רלס וורן.
)1876
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
תחומי הר הבית
האלהים" זא ועל נך מעידה גם התכנית של בית המקדש ששם מחבר ס' דבה"י
חיצונית וחצרפנימיתהיאמימי אלקימ,וס.
בפי דודיב .הידיעה הראשו
צתהנהלהערלוסחצי
את חומת הצר המקוש הפנימית …מעשת
עליו מסופר כי הוא
ו
י
ק
ל
ח
.
ם
י
ר
כ
נ
הכתוב
הנביאים"יג .כונתו היתה לפתוח את המקדש על כל
גםבפני
מיחס את הקמת הסורג והחלוקהבין חצר פנימית לחצרחיצונית לנביאים ,כלומר:
כך היה כבר בראשיתימי שיבתציון .אבל כל החצרות הללו חסרות נתונים על
שטחן.
דברי יוסף כן-מתתיהו על חצר בית המקדש בימיעילמה 8הם אנכר'וניזם והם
מתאימים יותר לסוףימי בית שני מאשר לראשיתימיו של הבית הראשון .לעומת
זאת יש בידינו תיאור של הר הבית בחזון יחזקאל" וכאן מופיע רעיון הרבוע,
בדומה למשנה :יד ה' מוציאה את הנביא ומוליכה אותו" ,דרך השער אשר פניו
ד רוס סקריםיקבה לסדה חמש מאות 10קוים
דרך הקדים וקדדו9י-ב 49יב.יך
ד רום 11DYaמקשסאית קמים סקנה המידה 49יב את רוח
4קגהסידה 49יב.יד
הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה .סבב אל 'רוח הים מדד חמש מאזת קנים
בקנה המדה .לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש
מאותלהבדילבין המקדשלחול".
התפיסה הכללית שבחזון יחזקאל ושבמשנה אחת היא :רבוע מושלם של חמש
מאות על חמש מאות ,אלא שבחזון יחזקאל יחידת המידה אינה אמהכי אם קנה
5
והקנה הוא שש אמות.11
צורת הרבוע היתהאפיינית גם לכמה מכלי בית המקדש :הארוןהיה אמה וחצי
רחבו ואמהוחצי קומתו החושןהיה זרת ארכו וזרת רחבו; מזבח הקטורתהיה אמה
ארכו ואמהרחבו.
ובימי ביתשני נאמר על עזרת הנשים שהיתה מאה שלושים וחמש אמותעל מאה
שלושים וחמש; יסוד המזבח היה שלושים ושתים אמות על שלושים ושתים;
במקומותאחדים במקדששהיו טבלאות שלשיש מרובעות ,אמהעל אמה,ועוד.
יש ברבוע שויון .הוא פונה שוה לארבע רוחות השמים ,צלעותיו שוות וזויותיו
שוותוישמי שסובר שהוא ממל הצדקוהיושר 11א.
בתיאור אחר של ירושלים לפי חזון יחזקאל 12מוקדשלבניין בית המקדש חמש
מאות בחמש מאות אמה ולחצר -חמישים אמה מסביב .דברי הנביא אינם מובנים
י
7א נחמיה ח' ,טז.
זב דבהי"א כ"ח,ו.
זג חשבונאים א' ,ט' ,נ"ר.
8קהמ .ח',ג' ,ט (.)97-96
10לפיהקרי :הכתיב הוא אמות.
11שטחו של הר הבית לפי המשנה הוא
מגיע שטח הרהבית ל 9000000-אמות מרובעות.
11א ר'טוביה וכסלר :צפונותבמסויתישראל,ע' 27וע' .37
250000
12
אמות מרובעות ואילו לפי חזון יחזקאל
מ"ה ,ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
6
ב"צ לוריא
תמוז תשכ"ח
לנו לאשורם ,אבל ברור רק שהרעיון של רבוע מושלם ,חמש מאות על חמש מאות,
הואביסודכלחישוביוומדידותיו שליחזקאל12א.
מן התיאור של מקדש שלמה ,שבפי יוסף בן מתתיהו ,13ניתן ללמוד על שטחו
של הר הבית וכיצד נוצר" :למקום הזה (לפנים מן הסירג) היו נכנסים כל אלה
מתוך העם שהצטיינו בקדושתם ובשמירת המצוות .אולם נפלאה ונעלה על כל
תיאור ,ואם אפשר לזמר גם על כל ראייה ,היתה העזרה (שנבנתה) מחוץ (לשני)
המקומות האלה .14שכן (שלמה) מילא (עפר) עמקים גדולים שמחמת עמקם העצום
אי אפשרהיהאפילו להציץ לתוכםבלי קושי ,ולאחר שהעלה את גבהם עד לארבע
מאות אמה הפך את (השטח) הזה ואת ראש ההר,שעליו נבנה המקדש ,לבעלי רמה
אחת".
פעם לאדייק ההיסטוריון ופעם הגזים :החצר החיצונית אינה כיום ולא היתה
בעבר ברמה אחת עם עזרת ישראל; המשנה אומרת 15כי שתים עשרה מעלות
היו שם,כדי 'לעלות למשטח העליון ,רום המעלה חצי אמה ,כלומר :רחבת המקדש
התנשאה מעל הר הבית ששאמות .ההגזמה שליוסף בן-מתתיהוהיא במידת החוטה
שלדבריו התרוממה מעל לעמק ארבע מאות אמות .לפי מדידותיו של וורן ,שחקר
וחפר שם לפני כמאה שנה ,נמצאת אבן השתיה 2429רגל מעל פני הים והנדבך
התחתון של החומה בסמוך לכותלהמערבי נמצא בגובה של 2320רגל מעלפניהים.
ההפרש הוא 109רגל או 33.22מ' .טול מזה 6אמות של רום המשטחהעליון הנ"ל
שמאחוריההגיעו לכלהיותר ל29.82-מ' 6ג
שהן 3.40מ' ,נמצאשהחומהוהמילוי
הידיעה הראשונה על הרהבת הר הביתהיא בדבהי"ב כ' ,ה כאיטרהגיעוהרצים
אל המלך יהושפט וספרו לו,כי המואבים והעמונים פלשו ליהודה והם כברבעין-
גדי ,כינס את העם בחצר בית המקדש "ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים
בבית ה' לפני החצר החדשה"; אבל מההיומידותיה של החצר החדשה ומאיזה צד
נוספה לא נאמרי.1
על תיאור עבודת ההרהבה של הר הבית חוזר יוסף בן מתתיהו בבואו לספר
עלבית המקדשלפנישהחריבוטיטוס :18
12א סדר עולם וכן רש"י אומרים על תיאור המקדש לפי יחזקאל" :אותה שעה הראה
י
הקב"ה במראה את תבניתהביתלעתידלבוא".
13קדם /".ג' ,ט' (.)97–96
14מחוץ לעזרת הכהנים 'ועזרת ישראל שעליהם דובר קודם ,כוונתו לעזרת הנשיםבימי בית
שני.
15מידות ב' ,ג'.
16בידינו עוד ידיעה על גודל הר הכית מפי הקטיוס מאבדירה ,בן זמנו של אלכסנדר
מוקדון' היא נשתמרה אצל יוסב"מ בספרו על קדמות העברים ,סימן כ"ג (בתרגוםי
.נ.שמחוגי
ע' ל"ג) ,אבלהידיעה היא כה מסורבלת שאין בהכדי להעיר על הבעיה שלפנינו .הקטיוס אומר:
"ושם (בירושלים) בטבור העיר נמצאת חומת אבנים ,ארכה חמש ששיות (ביונית פלתראות,
כל פלותרון הוא ששית הריס) ורחבה מאה אמה ,ולהשנישערים".לפי זההיה הרהבית 125מ'
אורך ו 57-מ' רוחש וכנראה שיש כאן טעותבמידות.
דו הגמרא (פסחים צ"א ,ע"א) שואלת" :מהי חצר חדשה? שחדשו בה דבר ואמרו טבוליום
לא יכנס במחנה לויה" .זוהי מחלוקתבין הצדוקים לפרושים בימים מאוחרים ,ממנהאין ללמוד
על מקומהומידותיה של החצר החדשה.
18מלח.ה',ה',א'(תרגומו של שמואלחגי).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
תמוז תשכ"ח
תחומי הר הבית
"אף עלפי שהמקדש היה 'בנוי על הר חזק,הרי בקושי הספיק השטח שברמתו
בשביל ההיכל והמזבח .השטח סביבו היה תלול ומשופע .אבל המלך שלמה ,שהקים
אתההיכל ,הקים חומה בצד המזרחי,וסטיויחיד הוקם על הסוללה ,ובשאר הצדדים
היה ההיכל מגולה .עם זאת ,בתקופות שלאחר מכןהיה העם מרחיב תמיד את הסו-
ללה ,והחלק המלא של ההר התרחב .וכשפרצו את החומה הצפונית הוסיפו שטח
נרחב ,כזה שתפס אחר כך המקדשכולו .ואחרי שהקיפו את ההר בחומות משלושת
צדדיו מעיקרו ,וביצעו בעמל ומלאכה יותר סמה שציפו ,ושעליה עמלו דורות
רבים וכן הוציאו כל אוצרות הקודש עם התרומות שנדבו לה' בהמון מכל העולם
המיושב ,הם בנו סביב אתהבניינים העליונים והמקדש למטה .זה שיסודותיוהיו
עומק של שלש מאות אמה ,ובכמה מקומות רב מזה,
נמוכים ביותר הם בני
אבל כל העומק של היסודות אינו גלוי,כי מלאו חלק גדול של העמקים,כי רצו
ה;
לרומם את סימטאותיה של העיר .בגושי אבן של ארבעים אמה השתמשולבניי
כי שפע של מקור'ות והתלהבות העם הביאו'למבצעיםשאין לתארם.ובכוח הדביקות
השלימותפקידשאי אפשרהיה לשור אתסופו".
דבריו אלה של יוסף בן מתתיהו הם כלליים ,הם מקיפים מאות בשנים ,מוקדם
ומאוחר משמשים בהם בערבוביה .יתכן שבתחילה הקים שלמה את החומה
המזרחית של הר הבית ,שהיתה גם קטע בחומתה המזרחית של העיר ,אבל כבר
בימיו מזכיר הכתוב חצר פנימית וחצר הכוהנים ,ולא ברור כיצד תחמו את תחומי
החצרות הללו ללא חומות .לאידוע מה היה שטחו של הר הביתבימי שביציון,
מכל מקום היתה חומה מסביב ,היו חצרות קבועים לפי דרגת קדושתם והיו
הבית לעיר שעליהם הופקדו שוערים מןהלויים ,ששמרו על המקדש
שערים מהר
ומבואותיויומםולילה.
מפי יהושע בן סירא אנו שומעים דברי תהילה לשמעון בןיוחנן הכוהן; "אשר
בדורו נפקד הבית ובימיו חוזק היכל" .19במקום ענפקד" אנו מוצאים בתרגום
היווני "בדק" ובתרגום הסורי "נבנה"ואין להבין זאתכאילו בנה את בית המקדש
מיסודו אלא שעשה בדק הבית,וזהמקביל ל"חוזק" ומהוראתו לבנותאו לתקןמבנה.
בן סירא אלה יש להשוות את הפקודה באגרתו של אנטיוכוס הגדול לתלמי,
לדברי
מפקד הצבא ,שבה הוא מחזיק טובה לבני יהודה וירושלים שעמדו 'לצדו במלחמתו
בסקופאס.בין השאר כותב המלך 20נ"ורצוני …שהעבודהכבניין המקדש תושלם,
וכןגם הסטווים וכלבניין אחר שיהאאולי צהרךלבנותו.חומריעציםיובאומיהודה
עצמה (ומגלילות) עמים אחרים ומן הלבנון ,ולא ייגבה מכס .כיוצא באלה
(חומרים)אחריםשישצורך בהם,כדי שבדקהביתיעשה מהודריותר".
המטוויים הקיפו את הר הבית מסביב ונשענו על ההומות של הר הביות בניין
הסטוויים בימי שמעון בן יוחנן הכוהן נותן מקום להנחה ,שהבמיה שעליה כותב
אנטיוכוס קשורה בשפיכת הסוללות או המילוי ובניין חומות 'הר הבית; יתכן
שלוה מכוונים דברי יוסף בן מתתיהו "בתקופות שלאחר מכן היה העם מרחיב
7
תמיד אתהסיללה והחלק המלא של ההרהתרהב".
20קדמ.י"ב,ג' ,ג' (.)141
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
8
תמוז תשכ"ח
ב"צ לוריא
א מספר !2
יוסף בן מתתיהו מייחס להורדוס מבצע להרחבת הר הבית .הו
"בשנת החמש עשרה למלכותו הוא (הורדוס) שיקם את המקדש ,ובזה הקים חומות
יסוד חדשות הכפיל את שטח הסביבהפי שנים משהיהקודם .ההוצאות לכךהיובלי
מידה,ולאהיה דבר שעלהעליובהדרו".
כשיוסף בן מתתיהו חוזר לנושא זה בקדם 22 .הוא מרחיב את הדיבור:
"והחומה עצמה היתה המפעל הגדול ביותר ששמעו עליו בני אדם (מעולם).
היתה (שם) גבעה מלאה סלעים ,משופעת ,מתרוממת בנחת כלפי החלקים המזרחיים
של העיר אל ראים הפיסגה .את הגבעה הזאת ביצר שלמה מלכנו הראשון בחכמה
ובעמל רב בחלקים שמסביב לפסגה למעלה; 'ולמטה ביצרה החל בתחתיתה ,אותה
סובבה תעלה עמוקה ,23בסלעים עצומים מהודקים זה לזה בעופרת .היא הלכה
ותחמה חלק מה של הארץ וירדה לעומק שלא היה קץ לגודלו וגובהו של המבנה
שנעשה מרובע .מבחוץ נראו (לעין)פני האבנים הגדולות ,ואילו מבפניםהיו אלה
מבוצרות בברזל ,והתיאומיםהיו מלוכדים ללאזיע לכלהימים .וכך נמשך המפעל
עד לראש הגבעה .ומשעיבד (המלך) את פיסגת הגבעה ומילא את המקומות החלו-
לים סביב החומה ,עשה אותה מישור חלק ושווה לשטח העליון (של הגבעה) .בל
זה היתה החומה ,שהקיפההגיע לארבעהריסים ,וכל צלע נמשכה לאורך שלריס" .24
למקרא תיאור זה אנו נבוכים ,שכן הפרק כולו בא לספר על מפעלהבנייה של
הורדוס ואילו את חומות הר הבית מייחס י'וסף בן מתתיהו לשלמה המלך .להלן
עודנביאנימוקים מדועאיןלייחס את החומה לשלמה;בדבריו אלה שלההיסטוריון
חשובה המסורת שנשתמרה וחדרה גם בכתביו שהשטח הוא ריס בריס,
כלומר -
רבוע מושלם של 266אמות ב 266-אמות .אמנם ,זה פחות מן ה'מידה שבמשנה
ופחות עוד בהרבה לעומת הרבוע בחזון יחזקאל ,אבל השווה שבכולם הוא הרבוע
המושלם.
ת
ו
נ
ש
נ
ה
ת
ו
ע
ד
ו
ה
ה
ת
ו
ר
ז
ו
ח
ו
לאור
ל
ע
ן
מ
ת
י
ב
ה
ר
ה
ן
י
א
להמנע המסקנה
כרבוע
.
ה
י
ל
ע
ר
ה
שאי-פעם היה חבית רבוע והמידה שבמשנה -אין לערער
עלינו לברר
ו
י
ה
מה היה הרבוע ,כלומר
י אותו שטח מקודש מקדמת דנא ,מה
ת
ו
פ
ס
ו
ת
ה
ומתי
נוספו'.לשםזהנוכללהסתייעבעודידיעה אחתמפייוסףבןמתתיהו.
לאחר שהרומאים הטילו אש בבית המקדש והשרפה השתוללה במלוא הר הבית
בא יוסף בן מתתיהו להצדיק את טיטוס על שעשה מעשה של חילול הקודש;
הוא מביא שורה של אותות שהעידו ששיפת בית המקיש היתה עלפי גזרת הגורל
ואי אפשר היה להמלט ממנה .הוא מספר על אותות בשמים ,על הכוהנים ששמעו בת
קול במקדש "אנו עוקרים מזה" ,על אכר הדיוט ומחזה את החורבן ולא הפסיק
מלהכריז על כך עד שפגעה בו בליסטרא כשהוא צועק":וי לך ,העיר!וי לעם!וי
י
21מלחמות )ר ,כ"א,א'.
22ט"ו,י"א,ג (ד( )400-39תרגומו שלא.שליט).
23כלומר-נחל עמוק והוא המשכו של נחל הצורים ,טרופויון ,המבדילבין הר הבית לעיר
העליונה.
24הריס הוא 128מ' אם נחשוב את האגודל ל 2-ס"מ ,או 153.6מ' אם נחשוב את
האגודל ל2.4-ס"מ.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
תמוז תשכ"ח
תחומי הר הבית
למקדשו" לבסוף מתעטף ההיסטוריון באיצטלא של פילוסוף ומטיל את האשמה על
חורבן הבית על היהודים ,וכך הוא מסביר את אשמתם " !25כשהאדם מהרהר
בדברים אלו הוא מוצא שהי משגיח על בני האדם והוא מראה לעמו כלמיני
סימנים מוקדמים להצלתו ,ואילו הם הולכים לאברון בגלל טפשותם ,וברצונם
בוחרים את הצרות .וכך ,אחרי שאנטוניה חרבה עשו מן המקדש רבוע ,אף עלפי
שיש להםבכתוביםשהעיר והמקדשייכבשו לאחר שהמקדשיהיהמרובע".
כאשר כבש צבא טיטוס את האנטוניה התבצרו מגיני ירושלים בהר הבית,
בריחוק מה ממגדל האנטוניה וכך הפך המלבןירבוע
.אין צורך להלביש את
המעשה הזה בלבוש פילוסופי או נבואי ,זהו חישוב צבאי פשוט .באוהה שעה
שהרומאים פרצו את חומות העיר והשתלטו על האנטוניה הכל כבר היה אבוד
והמלחמה בהר הבית היה מעשה של יאוש .אבל מדוע קושר זאתיוסף בן מתתיהו
בנושא הרבוע ,הנזכר בכל המקורות המתארים את הר הבית? הוא אומרכי "נמצא
כתוב בספריהם" .ספרים אלה לא הגיעו לידינו .היפוכו של דבר :הספר שהגיע
לידינו -המשנה ,מקדשת אתהרבוע ולא אתהמלבן.
ר' אליעזר בן יעקבידע ממראהעיניו שהר הביתאיננו ת"ק אמה על ת"ק אמה
ואףעלפיכן שנה את משנתוכך ,משום שלאהודה בקדושתם של השטחיםהנוספים,
כי הם נוספו בניגוד להלכה .וזו לשון ההלכה " :28שאין מוסיפין על העיר ועל
העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי
תודות וביניר" ,כלומר :על פיהם של כל אלו ,שכולם יסכימו לכך .שכן כתוב
במשכן זש; "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו,
וכן תעשו ",ודרשו :כן תעשו לדורות .והריבימי משה היה הוא מלךונביא ,ואהרן
אחיו כוהן גדולוהיו שבעיםזקנים.יש מפרשים שמשה עצמו הוא במקום סנהדרין
של שבעים ואחד .שתי תודות -כפי שעשה נאמיה בזמנו .28ובשיר -שהלויים
מלגוים את התודות בכינורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן
ידליתניגוי.29
גדולהשבירושלים ואומר :ארוממךה'כ
כל זה לאעניין את הורדוס .הוא לא ניסה כלל לקיים את התנאים המפורשים
להרחבת העזרות ,הוא לא הביא את השאלה לפני חכמי ישראל בדוהוכדי למצוא
פתרון הלכי לתנאי שלא יכול היה לעמוד בהם .הורדוס היה שליט יחיד ,דיספוט
שלא שאל בעצתמישהו.הואציוהלהרחיב אתהעזרהועבדיועשוכן.
המקדש,
אבלאינה
אמנם ,הגמרא משבחת את הורדוס על חידושו שלבניין בית
אומרת דבר על הרחבת הרהבית .משנתו של ר' אליעזר בן יעקב היא המחאה נגד
הרחבהזו .יתכן שלעומת התרעומת שעורר מעשה זה אצל חכמים ראו אנשי חצרו
לנכון להסביר שההרחבה היתה נחוצה לבטחונו של בית המקדשויחנן שגם פרסמו
9
25
26
71
28
מזח .ו' ,ה',ד.
שבועות ב' ,ב'.
שמות כ"ת,ט.
נחמיה י"מלא.
29תהלים ל',ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
10
ב"צ לוריא
תמוז תשכ"ח
מגילת ספר על כך וזה יכול להיות אותם הכתובים עליהם מספר יוסב"מ שבהם
נאמרש"העיר והמקדשייכבשולאחר שהמקדשיהיהמרובע".
דעת חז"ל על מידות בית המקדש היו מן המפורסמות שאין לערער אחריהן,
ונשתמרהעל כך אגדה ":80בימי ר'יהושעTaחנניהגירה מלכות הרשעה 81שיבנה
בית המקדש .הלכו הכותים הללו ואמרו (דברי מלשינות שלהם) ואמר להם הקיסר:
מה נעשה ובבר גזרתי שיבנה בית המקדש? אמרו לו :שלח ואמור להם :או ישנו
אותו ממקומו או יוסיפו עליו חמש אמות או יפחיתו ממנו חמש אמות ,ומעצמם
הם חוזרימ בהמ".
כבר הזכרנו את דברי יוסף בן מתתיהו "שפרצו את החומה הצפונית והוסיפו
שטח נרחב"; כך עשו גם בחומה הדרומית,כפישניוכחלהלן .לא פרצו ולאהרחיבו
את הר הבית לצד מזרח,בי כאן עובר נהל קדרון והמורדאליו הוא תלול ,ולאשינו
את התוי של החומה המערבית,כי כאן עבר עמק הצורים אוהטירופויון .עתהניתן
לאתר אתשטחו של הרהביתלפי המשנה.
אם נעביר קו מקביל לחומה הדרומית שיעבור על פני אבן השתיה הואיגיע
בחומה המזרחית 75מ' מדרום לשערי הרחמים ובכוון ההפוך הואיגיע לחומה
המערבית 60מ' מצפון לקשתוילסון ,שאף היאידועה כנקודה קבועהבימיהבית.
ארכו של הקו יהיה 287.50מ' .האמה של בית המקדש ,לפי חישוביו של בעל
"חזון איש" הוא 57.6ס"מ; אם נכפיל 57.6ס"מ ב 500-נקבל 288מ' .בזה הגענו
לכלל התאמה עם המשנה מבחינת הרוהב.ואיפה מתחילה התוספת מדרום ומצפון?
קשה לדובב אבנים ולקבוע את זמנן ,קקה שבעתיים לקבוע את זמנן של אבני
ירושליםוחומותיה ,שראובנייןוחורבןפעמיםבהרבות.
,
ת
ו
פ
ש
א
ה
הנקראת רחוב
בשעה שנסטלה הדרך העולה מכביש יריחו אל שער
העופל ,נחשפו ששה נדבכים בקצה הדרומי של ההומה המזרחית של הר הבית.
הנדבכים עם האבנים הגדולות שהיו ידועות לפני כן היו שחוקות מרוח
וגשם וקשההיה לעמוד על סגנון הסיתות שלהן ,לעומת האבנים בנדבכים החדשים
ומהן שלמות וסריות כביום הבנות החומה .באלול תשכ"ז נחשפו שני נדבכים של
הכותלהמערבי,שהיוטמונים באדמת חרבות,ונמצאשסגנוןאחדלסיתות שלהאבנים
בנדבכיםהחדשיםשבחומההמזרחיתושלהאבניםהגלויות מחדש של הכותל המערבי;
האבנים הן גדולות -חמישה ,ששה מטרים באורך,פני האבן מסותתות חלק וזר
להן מסביב .הסיתות של הקו העליון של הזר רחב במשהו מן הקו התחתון .כל
נדבךנסוגפנימה במקצת,בין 13ס"מ ל 25-ס"מ(ר' תמונה מס'וק.
החוקרים נוהגים לקרוא לסגנון זה של אבנים בשם הרודיאניות על שמו של
הורדוס ,משום ששיקם את בית המקדש ,בנה את האנטוניה והרחיב את הר הבית
לצד צפון .בניין שאין להטיל ספק בשייכותו להורדוס הוא הארמון בהרודיון,
י עמידה ,האבנים
שנחשף לפני שנים מעטות .והנה ,כאן אבן לא מובחרתובוית
30בר"ר ס"ה כ"ט.
31הכוונה לאדריגוס קיסר ,שהבטיח לברת את בית המקדש ,אבל נוסח האגדה הוא מאחר
מרד בר-כוכבאשדוכאעלידובאכזריותלכןעולה מלשון המדרשהיחסהזלילילקיסר,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
תמוז תשכ"ח
תחומי הר הבית
קטנות יחסית
י 40–30ס"מ גובה הנדבך ,הסיתות חלק ובכלל -לא תואר ולא
הדרלבניין ואלמלא היה הארמון קבור באדמה כל השנים היה נשחק ברוח ובגשם
ובמעטולאהיהנותרממנודבר.
בסגנון זה של סיתות אנו מכירים ש'לושהבניינים גדולים ן האחד הוא בחברון,
מעל למערת המכפלה ,השני -ארמונו של הורקנוס בן טוביה בצור שבעה"י
(ר' תמונהב).והשלישי -החומההשלישיתבירושלים.
אתהבניין בחברון מיחסים החוקרים להורדוס ,משום שהאבניםהן"הרודיאניות",
אבל אם אנו מטילים ספקביחס לזמנו שלסגנון זה בסיתותובבנייה,השייכות של
הבניין הזה להורד
מדמשק,וס מתערערת .בספרמלח .פרק כ"א מונהיוסףבןמתתיהו(קרי -
ניקולאוס
ההיסטוריון של הורדוס ודבר החצר) את כל הבניינים והערים
שבנה הורדוס בירושלים ,ביריתה במקורות הירדן ועל חוף הים ,בארץ ובארצות
השכנות ,ובכל אלהאין הוא מזכיר אתהבניין המפואר שעל מערת המכפלה.והרי
בחברון ישבו בני עמו ,אדומים שהתגיירו ,ובודאי שהמערה היתה קדושה גם
בעיניהם.אין לשכוח שהתכונה האנושית החיובית היחידה בהורדוס היתה מסירותו
למשפחתו :לאביו' לאחיו ולאחותו-האדומים .לו היה צורך לפאר את המקום
הקדושבעיר האטומית חברון -ודאי שהיה עושהזאת .אבל ,כנראה ,שלאהיה צורך
בכך משוםשהבניין כבר עמדבימיו .ניתן לשער שעמד כבר הרבה לפני וכהורדוס
תפס את השלטוןביהודה,עודלפנישיוחנן הורקנוס כבש את חברוןוסיפח את אדום
שבהר חברון אל מדינתיהודה .יתכןשהבניין הוא מראשית המאה השניה לפנה"ס.
הבניין העתיק ביותר הידוע לנו בסגנון זה של אבנים גדולות עם זר מסביב,
כדוגמת הנדבכים החדשים בחומה המזרחית ובכותל המערבי ,הוא ארמונו של
ו 82
הורקנוס בן יוסף מבית טוביה בצור שבעבה"י .עליו מספר יוסף בן מתתיה
כי לאחר הריב עם אחיו ,שנטו לצד הסלבקים,עזב אתירושלים והשתקע בנסיכות
שלו בעבה"י הנקראת ארץ בני טוביה .במקום המכונה צור ' ,83הוא בנה בירה
חזקה ,שעשאה כולה אבן (שיש) לבנה עד התקרה …ופיתח באבן חיות ענק".
הורקנוס ש,ם קץלחייו לאחר שנוכח לדעת,כי נאמנותו הבלחי מסוייגת לתלמיים
לא תסולח לו לאחר שהארץ נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי הסלבקי .גם הריב
בירושלים וההכרח לסגת לעבה"י ולהסתגר במבצרו המבודד הביאו אותו לכלל
יאוש .יש להניח שהוא עזב את ירושלים זמן מה לאחר כיבוש הארץ בידי
אנטיוכוס השלישי ,כלומר לאחר שנת 198לפנה"ס .לא ידוע בדיוק מתי מת,
אבל משערים שזה היה בי
שנים 170–175לפנה"ס .את בניין ארמונו יש ,איפוא,
לייחס לשנים 185–195לפנה"ס.
ביחס לזמנה של החומה השלישית ,היא מפעלו של אגריפס המלך,אין כלקושי.
הוא מלך בירושלים בשנים 44–41אחה"ס ובפרק זמן זה החל לבנות את החומה
עדשהקיסרציוהעליולהפסיק אתהבנייה.
ר
ז
ת
ו
ל
ו
ד
ג
ב
י
ב
ס
מ
מצוייה היתה
עם
לפי זה אנו רשאים להסיקשהבנייה כאבנים
11
32קדמ.י"ב ,ד' ,י"א (.)236—229
33
8ק"מ ממערבלפילדלסיה,היא ר,בתעמון.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
בית מקרא )לד(
12
נ"צ לוריא
תמוז תשכ"ח
ביהודה כמאה וחמשים שנה לפני הורדוס וכארבעים שנה לאחר הורדוס,אין סגנון
זה מיוחד להורדוס ואין לנו בניין הורדוסי ברור שנוכל להצביע עליו שנבנה
בסגנוןזה.
הנדבכים שנחשפו לאחרונה בחלקה הדרומי של החומה המזרחית של הר הבית
מהוים רק קטע בחומה ,באורך של שלושים ושלושה מטר; כאן בא "תפר" בחומה,
המאשר שחלק זה של החומה היא תוספת ,שהיא נבנתה לאחר שהחומה שמעבר
לתפר הסתיימה באבני פינה גר' תמונה ג 4מן התפר צמנה בנויה החממה אבשם
בסגנון שונה :גובה הנדבך הוא 112-110ס"מ .הזר צר יותר והפנים הן בצורת
בליטה גסהובלתי מסותתת(ר' תמונהד).
יתכן שאין זו התוספת הראשונה בחומה המזרחית המעידה על הרחבת הר
הבית לצד דרום .לגבי תוספת זו נוכל לאמר שזמנה הוא בתהום השגים 185
לפנה"ס עד 44אחה"ס .האיסור לבניין החומה השלישית נותן מקום למחשבה,
שלא רק קלאודיוס קיסר מנע את ביצורה של ירושלים,זו היתהמדיניותכללית של
שליטי רומא שלא לתת למדינות הכבושות'%התבצר ,פן תמרודנה .שני מלכי בית
חשמונאי ,יוחנן הורקנוס ואלכסנדרינאי-.ננ-ו מבצרים ,את הורקניה ואלכסנדריון
ומכוור ומצדה ,הורחוס לא בנה מבצרים,כי זה לא היה לרוח אדוניו .נוכל לצמצם
את מרווח הזמן עד לימים של מלחמת האחים וכיבושה של ירושלים בידי
פומפיוס ,כלומר :מ 185-עד 63לפנה"ס.ינאי היה צדוקי וגם יוחנן הורקגוס נטה
למפלגהזו .לצדוקים היתה השקפה שמרנית ביותר בכל מה שנוגע לחוקת התורה,
לבית המקדש ולסדרי העבודה בו ,הם לא הרחיבו את חצרותיו .שמעון ,יונתן
ויהודה -הדור הראשון של החשמונאים -היו טרודים בשחרור הארץ מן הכובש
המלבקי ,הם טיהרו את בית המקדש ,אבל לא בנו אותו ולא הרחיבו את הרהבית.
לפי זה אנו מגיעים לימיו של יהושע בן יוחנן כוהן גדול ,שבן סירא משבח
אותו "אשרבדורו נפקדחביתובימיוחוזקהיכל".
הדמיון בסגנון הבנייה ,וביהוד בסיתות האבנים כין הנדבכים שנחשפו
מחדש בחומה ובכותל המערבי ,לבין הטירה בצור שבעבה"י הוא רב מאד ,כפי
שאפשר להוכיח מהתמונה ה; השוני הוא רק בגובה הנדבכים ,בי אלה של
צור גבוהים יותר .אבל בצור יש לנו רק שני הנדבכים התחתונים ואילו בחומות
ירה2לים הנדבכים התחתונים ביותר עודם נעלמים מעינינו והחפירה והמדידה של
קפטן וורן מטעם פ.א.פ .טעונים ודאי בדיקה מחדש .יש לזכור שהורקנוס בן
יוסף ,בונה הטירה ,היה כוהן ממשמר בלגה ,שחי שנים רבות 'בירושלים והוא בנה
אתטירתובסגנוןשהיה מקובל באותםהימיםבירושלים.
אמרנו כי התוספת של 30מ /ברוחב ,הניכרת ע"י הסגנון השונה של קצה
החומה המזרחית ,אינה התוספת הראשונה .המבנים התת-קרקעיים ,המכונים אורוות
שלמה ,משתרעים מן החומההדרומיתלפנים הרהבית 60מ'ואין הםמגוליםכולם
ונראה שיש עוד 20מ' של מבנים שאין אליהם כניסה היום,ן.א 50 .מ' נוספים
על התוספת הראשונה ,שאותה קבענו ע"פ סגנון הסיתות של אבניה .מול השער
המשולש מתארכיםהבניינים התת-קרקעיים ומגיעים ל80-מ' .מסגד אל-אקצהבנוי
על גבי בניין תחתון ,הנקרא בפי הערבים אל-אקצה אל-קדימה .זהו בניין תת-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
תחומי הר הבית
תמוז תשכ"ח
13
קרקעי קדום ,אשר שונה במשך הדורות ,אבל גם הואשייך למבנים שהוקמוכדי
למלא את ההללבין הר המוריה לחומהוכדיליצור מעליו משטח נוסף להגדלת הר
הכית ,והוא מתארך לפנים כדי 82מ' .המעבר התת-קרקעי ,הנקראבפי החוקרים
שער ברקלי ,נכנס להר הבית בדר'ומה של רחבת הכותל 82 ,מ' מקצה ונחומה
הדרומית .כל המבנים התת-קרקעיים הללויצרו חללים ,שברבותהימים ניתנה להם
משמעות דתית ולכן הם נזכרים במשנה " ;34הר הבית והעזרות תחתיהם חלול
מפני קבר התהום".
לא ידוע לנו כיום מתי נבנו כל המבנים הללו .ודאי לא גדור אהד ,ויש לקבל
את דברי יוסף בן מתתיהו כי "העם היה מרחיב תמיד את הסוללה" .נאמר רק
שהחלק הדרומי ביותר ,הרצועה שרחבה כ 33-מ' ,היא מן הדור שלפני מרד
החשמונאים .בסך הכל נוסף בהר הבית מצד דרום שטה שארכו 223מ' ,זוהי
מידת הצלע הדרומית של הר הבית ,מצד מורח כ 60-מ' ולצד מערב קרוב ל85-מ'.
רובו של השטחהזההיהכנויועלגגותבנייניונוצר המשטחהנוסף.
.
ס
את ההרחבה האחרונה של הר הבית מייחס יוסב"מ להורדו שטח נוסף זה
נוכל להגדירלפי החישוביםהבאיםי
אורך הצלע המזרחית של הר הבית הוא 474מ' .מזה יש להפחית 80מ' של
התוספות שבדרום מזרח ו 287.50-מ' (ת"ק אמה) שהם אורך השטח המקודש
במשנה ,נותר 106.50מ' .אורך הצלע המערבית של הר הבית הוא 490מ' .מזה
יש להפחית 85מ' של התוספות שבדרום מערב ו 287.50-מ' של השטח המקודש
במשנה ,נותר 115.50מ'.
נאמר ע"כ שהשטח הנוסף בימי הורדוס ארכו 321מ' ורחבו מצד מזרח
106.50מ' ומצד מערב 115.50מ'.לפי המבנים המצויים כאןכיום,נאמר שהתוספת
מתחילה 15מ' מן השטח העליון שעליובנוי המסגד המכונה כיפת הסלע וכוללת
את כל השטח מכאן עד החומההצפונית .התוספת הצפונית היא גדולהמן התוספות
הדרומיות וכמעט שאין לראות בדברי יוסב"מ הגזמה כשהוא אומר שהורדוס
"הכפיל את שטההסביבהפישנים משהיה קודם"".3
השטח שנוטף בחלקו הצפוני של הר הבית היה שונה ביסודו מן השטחים
הדרומיים; כאן לא היה מדרון של הר שצריך לבנות חומה איתנה ,כדוגמת
הכותל המערבי ,ולמלא את החלל שנוצר מאחוריהבבניינים ובעפר .כאן היתה רק
עבודתחציבהוחפירהויישור.
בצפונה שלהעיר מתנוססת גבעה ,שעליה נמצאכיום בית קברותמוסלמיוהידוע
בספרות בש,ם "חצר המטרה" .גבעהזו גבוהה 38מ' מהר המוריה .הגבעה משתפלת
ויורדת בכוון דרומי-מזרחי וכשהיא מגיעה לפינה הצפונית-מערבית של הר הבית,
במקום שעומדים שרידי האנטונים ,עודנה 6מ' גבוהה מאבן השתיה .במפת צ'רלס
וורן מס'ומן האוכף שבין שתי הגבעות כחפיר .35יתכן שזהו שריד של היל של
התקופה שקדמה להרחבה של הורדוס .הוא מילא את החפיר והמשיך והצב צפונה
34
35
36
פרה ג' ,ג/
מלח .א/כ"א,א'.
.Excavated ditch
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
14
ב"צ ל1ריא
תמוז תשכ"ח
עד האנטוניה .בתמונה ו נראה הבית בו נמצאת אל מדרשה אל ג'וליה ואל
מדרשה אל-מלכיה ,כשהם בנוים על צוק סלע ,המתרומם מצד הר הבית 14מ' .גם
הפינה שעליה בנויה מנרת אל-ע'ונימה היא חצובה בסלע .כאןאיןבניינים תת-
קרקעיים שהוקמו בדרום להשוות אתפני הקרקע ,להיפך :כאן צריך היה לחפור
ולחצובכדילייש,ר את השטחהנוסף.
בסיכום נאמר,כיאין להטיל ספק במהימנותה של המשנה ,המדברת על הר הבית
ששטחו ת"ק אמה על ת"ק אמה גם אם זה עומד בסתירה לדברי יוסף בן-מתתיהו
ואינו מתאים לגודל השטח המתגלהלעינינוכיום .ההבדל הוא שהמשנההיא קדומה,
ואולי יש לייחס אותה לימים של שבי ציון ,אע"פ שהיא נשתמרה בידינו מפי
ר'אליעזרבןיעקב:,בןדורו שליוסףבן-מתתיהו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
תחומי הר הבית
תמונה א -אבני החומה בקצה הדרומי של החומה המזרחית של הר ה'ב,ית.
תמונה ב -הטירה בצור שבעבה"י (שחזור),
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
15
בית מקרא )לד(
16
תמוז תשכ"ח
ב"צ ל1ריא
תמונהג -ה"תפר"בין שני חלקי החומה הדרומית.
תמונה ד -אבני החומה מצפון ל"תפר"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
תחומי הר הבית
תמיונה ה -נדבךמבניין הטירה בצור,פנים וחתך ( )1בהשואהלאבני הכותל המערבי
והחוק הנרומי שבחומה המזרחית ((.)2לפי קונדר)
תמונהו -הבוק בחומה הצפונית של הר הב-ת
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
7