תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
עשרת הדברות וחלוקתן
ז
מאת
שמואל הכהן ויינגרטן
בעיקבות דרשות חז"ל על חשיבותן של עשרת הדברות ,הואיל ובהן כלולות
כל תרי"ג המצוות ,נתגבשה בעם דעה ,לראות בעש'רת הדברות את עיקר התורה.
חז"ל דרשו " .1הלוחות היו בהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצוות ,מן אנכי
עד אשר לרעך".2
בדעה זו ,שהיתה נפוצה בעם ,פרשו גם את הירושלמי תענית :3ש"התורה -
כל המצוות כלולות בה" ו"התורה" פירושה עשרת הדברות .4ונאמר עודבירושלמי
י בין כל דיבור ודיבור (נמסרו)
שקלים " :5חנניה בן אחי רבי יהושע אומר
דקדוקיה ואותיותיה של תורש" ובהכמרך הגמרא שם" :ר"ש בן לקיש..
.הוה
אומר ,יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע .מה הים הזה ,בין גל גדול לגל
גדול ,גלים קטנים ,כך בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה".
היינו" ,עשרת הדברותהיו כוללות ונקראות גל גדול וביניהן דקדוקי תורה ודברי
סופריםוהןגלים קטנים".
גם הגאונים החזיקו בדעה שהבטוי "ספר תורה" בדברי חז"ל פירושו לפעמים
עשרת הדברות .ומצאנו בדבריהם" :הא דאמור רבנן ,לא יאחז אום תפלין
ב-ראשו וספר תורה בזרועו ויתפלל ,זה 'ספר תורה' שאמרו ,כגון שכתוב בו ,מן
'אנכי ה' אלהיך עד וכל אשר לרעך' ,שהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצוות
* פרט לציטוט ,אשתמש ב"וברות" בלשון נקבה ,מתוךכי היחיד מ"דירות" הוא "דברה".
1בראשית רבהי"ח ,כ"א :במד"ר נשאי"ג,ט"ז.
2גד בן-עמי צרפתי (להלן :צרפתי) במאמרו "לוחות הברית כסמל היהדות" (תרביץ כרך
כ"ט ,תמוז ת"2,ב ,ע' ,)373מסתמך על לוי גינזבורג וכותב" :אף ההשקפהבי עשרת הדברות
מכילים בתוכם כל התורה כולה ,בחינת כללים אשר יתר דברי התורה ,אינם אלא פרטיהם ,זרה
היא לתלמוד ולמגרש" – ,כנראה נעלמו משניהם המקורות הנ"ל.
3ת"ד ה"ה וסוטה פ"ח סוף ה"ג.
" 4קרבן העדה" מאת ר'דוד פרנקל שם וראהבעלי התומפהת לפרשת שופטיםובפירוש המיוחס
' .לא היה כתוב בו רק עשרת
להרא"ש על התורה (פ'יתרו) שספר התורה שנשא המלך 'בזרועו..
הדברות ונקרא ספר תורה .וראה בהקדמת ר' ירוחם פישל פערלא לספר המצוות לרס"ג (ר'סעדיה
גאון) ע'.4
5פ"ו ה"אוכן סוטה כנ"ל.
5א
תקלין חדתין ,שם.
549
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
-
-
-
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
ש מואל הכהן ויינגרטן
גק
שבתורה" .5גם רש"י 7מם הרדב"ז 8כותבים :ש"כל '?ש מאות ושלטו לשרה
המצוות בכלל עשרת הדברות הן" .הבוזרי" אומר" :וה,פה שמע העם ויבור
אלוהי מפורש בעשרת הדברות,שהן אימו ת המצוותושרשיהןא.
חלוקת עשרת הדברות 10
ידידיה האכסנדרוני(פילון)חילק את תרי"גהמצוותלפי
וכןערךרביסעדיהגאון'באזהרות ,לכלדי,בורמצוות המסתעפותממנו.
היה גם צדשני למטבע :הלו שראו ר ק את ע'שרת 'הדברות כעיקר 'וסברו שרק
המצוות המפורשות הן המחייבוות ,והכחישו את חיובן של מצוות אחרות וביחוד
את אופן ביצוען ,לפי שבקבעו בתורה והבעל פה .וכך שנינו בברכות " .11אמר
להם הממונה ,ברכו ,ברכה אחת ,והםביכו וקראו עשרת הדברות ,שמע ,והיה אם
שמוע" וכו'" .א"ר "הודה אמר ש'מדאל ,אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא ,שכבר
בטלום מפני המינין" ,ומפורש יותר בירושלמי ברכות " :12בדין היה שיהיו
קורין עשרת הדברות בכליום .ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין,
שלאיהלואומרים,אלולבדןניתנו למשהבסיני".
" 6אוצר הגאונים" לברכות ב"ב אות קמ"ח ,תשובת רב האי גאון .וראה עוד
תשובת רב נחשוןגאון.
א .מ .הברמן במאמרו "על התפלין בימי קדם" (ספר ארץ ישראל ,מחקרים ביויעת הארץ
ועתיקותיה ,ספר שלישי ע' ,)177-174משער ,שהכוונה "וספר תורה בזרועו" היא לתפלין.
וביחוד ,אחרי שנמצאו תפלין של ראש ,במערות קומראן שבאחת הפרשיות תוספת של עשרת
הדברות .וראה על כך" :תפלין של ראש מקומראן" ליגאל ידין ,ע' .24הברמן מנסה לעשות
הקבלה מכאן ,לגמהא במנחות (מ"ג ,ע"ב) ושם כתוב" :כל שיש לו תפלין בראשו ותפלין
בזרועו" ומשער שגם כאן "ספר תורה בזרועו" הכתנה -תפליןבזרועו.
בעיון מעמיק יותר ,יתברר לנו שהשערה זאת אינה סבירה ..מקורו של הגאון הוא בברכות
שם אות ק"ז
כ"ג ,ע"ב (ומקבילו בסוכה מ"א ,ע"ב); בברכות נאמר :ת"ר לא יאחז אום תפליו בידו וספר
ו בנוגע לתפלין כא הבטוי בידו ובנוגע לספר תורה בא הבטוי בזרועו.
תורה בזרועו ,היינ
על כרחך איפוא שהכוונה לספר תורה .מפורש יותר :בגמרא המקבילה בסוכה נאמר :לא יאחז
אדם תפלין כידו וספר תורה בחיקו ,בטוי השגור לספר תורה ולא לגבי תפלין .אמנם נראה
שלפני הגאונים היתה גירסא; "תפלין בראשו" (ולא בידו) .ואין זה משנה כלל מההוכחה של
הגמרא בסוכה ,שהכוונה על מפר תורה ולא על ,תפלין .כך הבינו גם הפוסקים שדרשו" :ספר
תורה" והוא הדין לכל כתבי קודש ואחויו מחזורים ותפילות (דברי חמודות מאת ר' דום טוב
ליפמן הלר על הרא"ש גשם תהומת הדשן מאת ר' ישראלאיסרלין).
ועוד :במנחות מ"ג ,ע"ב יתפרש הענין רק על תפלין .כך שדיגו שם :ת"ר חביבין ישראל
שכיבבן הקב"ה במצוות ,תפלין בראשיהן ותפלין בזרועותיהן וצפית בבגדיהן ומזוזה בפתחיהן.
ועל ברייתא זו קושר רבי אליעזר בן יעקב את מימרתו" :כל שיש לו תפלין בראשו ותפלין
בזרועו וצצית בבגדו ומזוזה בפתחו ,הכל בחיזוק שלא יחטא" .שם בהכרח לפרש ב"תפלין"
גם כדי להתאים את המספר ,לשבע גיום הללחיך (ראה רש"י .(awאין איפוא לעשות הקבלה
משם לכאן .שם תפלין וכאן ספר תורה .תפלין גם נתוספת עשרת הדברות ,תפלין נקרא ועשרת
הדברותעל קלףאפילו לבדיכול להקרא ספרתורה.
7שמות כ"ד,יב על הפסוק ואתנה לך .וראה עור "תורה שלמה" להרב כשר כרך ט"ז ,ע' .203
8ר' דודן' זמרה ב"מוצדת דוד" בסוף מצוהא'.
9כרך מ"א אותפ"ז ,תרגוםאבן שמואל.
10בספרו tDe Specialibus Legibusראהויוטמן בספר "בחינת המצוות",ע' .60
11י"א ,ע"ב -י"ב ,ע"א.
12פ"א ה"ה ,ראה גם רש"י בבבלי ברכותי"ב ,ע"א,
550
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
עשרת הדברות ,וחלוקתן
[ב]
למרות הביטול לאמרן בכל יום ,וצבא להדגיש שאין ערך יותר גדול למצוות
האמורות בעשרת הדברות ,על שאר חלקי התורה ,המשיך העם לחלק כבוד
יותר לעשרת הדברות ובשעת קריאתן בציבור ,קמו ועמדו' .מצאו רמז לכך
בתורה עצמה :כתוב -שיתיצבו (בתחתית ההר",היינו בשעת מתן תורה ובמעמד
הר סיני ,ויתיצבו 'בשמיעת הדברות .מצאו רמז לכך גם בדברי חז"לי 'מושבע
ועומד מהר סיני" .ו"במשנה ברררה " :13בהר סיני היו כל ישראל עומדים
ן ה'וביניכם'".11
כדכתיב',אנכי עומדבי
,
א
ל
עשרת
ת
א
י
ר
ק
ד
ו
מ
ע
ל
ן
מ
נ
ב
השאלה אם חובה
ת
ו
ר
ב
ד
ה
ם
א
ו
ה
ר
ר
ו
ע
חילוקי
דעות.כבר בזמניםקדומים.
הרמב"ם נשאלעלכךולהלן השאלה והתשוב'ה .15
השאלה :היה 'מנהג "שיעמדו כולם בעת קריאת הדברות בספר התורה בצבור…
וביטל הרב לזה המנהג והנהיג לישב בעת קריאתן ,…והביא ראיה לדבריו סמה
שביטלו רבותינו ז"ל 16שיקראו אותן עם קריאת שמע מפני המינים .לפי שהם
אומרים שלהן מעלה על שאר התורה …ובא לזאת העיר 'ממונה אחת הערים…
שמנהג אנשי עירו לעמוד בעת קריאת עשרת הדברותיהתחיל עגמו בעת קריאתן
שמשכו אחריו בז.האנשים.יאמרולואנשיהעיר,איןראוי לשנות מנהגאבותינו…
וכל שכן כשההלכה מחזקת אותנו בזה..
.אמר חרא :כבו מצינו שישראל כששמעו
אותן בעת שדיבר (ה' אליהם),הי
ו עומדים כמו שכתוב 'ויתיצבו בתחתית ההרי .17
אמרו :לא היה זה ,אלא להקביל פניו יתעלה ולשמוע דבריו .אמה להם :הנה
מצינום בבגדד עומדים .אמרו :זה מפני שראש המתיבתא או ראש הקהל ,אשר
יקראויעמדובפניו."…
.לישב ,הוא הראוי וראיותיו ראיות נכונות,…
התשובה" :זה הרב אשר הנהיג..
ואין להוסיף עליהן וכך היה ראוי לעשות .בסל מקום שמנהגם לעמוד ,צריך
למנעם בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ,ומדמים שיש בתורה מדרגות
ומקצתה מעולה ממק,צתה ,וזה רע עד מאד..
.ומה שטען החבם 'האחר שבבגדד
ומקצת הע'רים עושות זאת ,אין זה ראיה בשום פנים .לפי שאם נמצא אנשים
חולים ,לא נחליא הבריא מאנשיהם ,כדי שיהיו שוים אלא ,נשתדל לנתח (לרפא)
כל חולה שנוכל..
.והיה מן המינים מי שהאמין שאין מן השמים אלא עשרת
הדברות וששאר התורה משה מפי עצמו אמרו ,ולכן ביטלו קריאתן בכל יום
ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה ,ועיין בדברינו בזה
בפירוש המשנה בפרקחלק".
בפירוש המשניות 18מסביר הרמב"םז "היות התורה מל השמים והוא שנאמין
כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבינו ע"ה ,שהיא כולה מפי הגבורה…
13ס' קמ"ו.
14שרים -ואתחנן -ה',ה.
15הואיל ותשובות הרמב"ם הורגמו מעהבית רקבימן האחרון ,רוב הפוסקים גם לא ידעו
אותן ,וגם עתה רבים הם שאינם יודעים עליהן- ,אני מביא את התשובה כולה עם השאלה.
ההבאה היא מהרגומו של יהושע בלאו .תשובת הרמב"ם ס' רס"ג כרך ב' ,ע' ( 495בתרגומו של
אברהםחייםמריימן הוא ס" מ"ז,ע'.)46
16
18
ברכותי"ב,ע"א.
17
סנהדרין סוף פרק חלק,היסודהכימיני.
שמות י"ס,יז.
551
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
[]4
ואין הפרש בין,וב.ני הם כוש ומצרים ופוט וכנען 19ושם אשתו מהיטבאל ותמנע
היתה פלגש %יבין
,אנכי ה' 21ושמע ישראל 22כי הכל מפי הגבורה והכל
תורת ה' תמימה וקדושהאמת".
מנהג הקימה בקרשת עשרת הדברות ,הכה בכל זאת שרשים עמוקים בתודעת
העם וברוב בתי הכנסת בתפ'וצות וגם בארץ :בהנעת קריאת התורה הציבור
יושב ,והוא קם ועומד בשעת קריאת עשרת הדברות .23ולמרות שדוב הפוסקים
מכריעים שאין צריך לעמוד בעשרת הדברות ,24יש שמחמירים ועומדים בקריאת
התורה בכלל ,כדעת"יש מחמירים ועומדים וכן עשה מהר"מ" (ר' מאיר מרוטנבורג)
המובאה ברמ"א (ר' משה איסרלים) 25יתכן שיש להסביר את ,דעת המהמירים
לעמוד בקריאת התורה בכלל ,כדי לצאת את דעת הפוסקים שאין לקום ולעמוד
בעשרת הדברותולאניכראיפוא שקמו לקריאתהדברות.
בסיכום נאמרשלפנינושתי דעות:
א) עשרת הדב'רות הן עיקר התורה ותמציתה וממילא חשיבותן עולה על
חלקי תורהאחרים,וזו דעת האגדהוהמדרשים;
ב) קביעת ההלכה לפי הרמב"ם ,שכל חלקי התורה שוים בחשיבותם ואין ליחס
שום מעלה מיוחדת לעשרת הדברות .לראיה ,שאם" ,חסר בספר תורה אות אחת
19בראשית -נח -י',ו; שם ל"ו,לט.
20בראשית ל"ו ,יא
.בתרגום הרב קאפח" :אין הבדל בין ובני חם כוש" וכו' הדוגמה
21שמותכ' ,ב;בדבריםה',ו.
22דברים ו,,ד.
"ותמנעהיתה פלגש" חסרה.
%3ראה "זר התורה" להרב הז.גר,ומברג ת"ז ,אות ט"ז וכן פ"י אות ע' :ונוהגין לעמוד
בקריאהיטל עשרת הדברות .והאה עוד נספר "באר יעקב" מאת ר'היים יעקם קרוזהאר ס' קמ"ו:
שאם כל הצבור עומדים בע,ת קרקא,ת עשרת הדברות-אין'(זה)נכון .וגן שם :ולדעת האר"י ז"ל,
אפילויחיד לא יעמוד בעשרת הדברות .ב"זר התורה" מובא
אליהו" מאת ר'אייה
ו ישראל
ס' ה' כותב :דאינו רשאי להחמיר ולעמוד (בקריאת התורה)ש"קוי
במקום שנהגו כ"נית יוסף" לישם,
אפילו בעשרת הדברות .וראה גם .בספר "חכמת שלמה" (קובץ מאמרים בתורת ישראל בעריכת
חיימ יהודה עהרנרייך ע' 124וכן בספר "כפי הארן" ס'
מאת ,אהרן מגל מפשטתן .וראה
"ם
"מועדים בהלכה" להרב זוין ע' שב"ו .נוהג הציב.ור לעמודלג
י בקריאת שיר,ת הים .ואולי מטעפ
שבד,ברי "שב,ח ותהלה לחי ~הלמים" מחמירים העומדים (מסכת סופרים פי"ג,
יש מביאים
ראיה שבשעת קריאת שיבת היםיש לעמודלפי סנהדרין צ"ב ,ע"ב" :מתים שהחהי"הי
"יתזקאל עמדו
על רגליהם ואמרו שירה( ".רא,יהזו שמעתימפי הרב מימון ז"ל).
24כך פוסק ה"בית יוסף" (ר' יוסף קארו) ס' קמ"א :דדוקא הקוראצריך לעמוד ,אבל לא שאר
הציבור .והוא מסיים :וכן נוהגין .אמנם הוא מביא שב"הלכות קטנות"יבע
ל "המרדכי" על פרק
"הקומץ רבה" ,תתקס"ח כתוב:יש ששדים בשעת קריאת התורה ומביאים ראיה מדכתיב "וכפתחו
עמדו כל העם" (נחמיה ח' ,ה) .ואין ראיה מכאן ,דבסוטה 'ל"ט ,ע"א מפרש" ,עמדו" -לשון
שתיקה .ב,מלים אלה פוסק גם הגר"א (ר' אליהו מו,ילנה ).בביאורו ס' קמ"ו ומס'יים שם .מכלל
דכ"ע מותר וכןעיקר .וראה גם "דעת תורה" להגאון מהרש"ם(,ר' שלום מרדכי שבדרון) ,ס ,קמ"ו
בעת קריאת ספר תורהאין להם לציבור לעמוד אלאליש.ב..
25,סוף ס' קמ"ו .אולם הב"ח ("בית חוש" מא,ת ר' יואל סורקים) ס' קמ"א מביא :דגם
מהר"מ (מרוטנברג) שעמד ,בקריאת התורה ,דלא מדינא היה נוהג כך .גם הרמ"א עצמו הוא נגד
המחמירין ,כי כפי שקבעו כללים בפסקי הרמ"א" :שאם הוא כתב' :ויש מחמירין' ולא משתמש
בבטוי 'יש אוסרין' ,דעתו נוטה לדעת המתירין" .וראה על כך כשו"ת "חות יאיר" ס' קפ"ה(ג);
ש"ךיו"ד ,ס' ,ל"ט סוף סק"חו"עין הרואים" למהרש"ם דףק"א.
552
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
תה
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדברות וחלוקתן
מפסוק 'אלוף תממך ,הוא נפסל כמו אם היה הסר שת אחת מעשרת הדברות"
יוצאאיפוא שאגדה לחוד והלבה לחוד :האגדה נדרשת ומרימה עלנס את חשיבותן
של עשרת הדביות וההלכה קובעת את שויונם של כל דברי התורה והמחמירים
משתדליםלקיים אתשתיהגישותגםיחד.
6ק
במקורותינו הקדומים אין קביעה מפורשת וברורה מהיכן למנות את עשרת
הדברות ,ואיזה מןהלאווים שבפסוקי הדברותנמנים לעשרה ,ואיזה מהם מצטרפים
לדיבור אהד.
מקובלת חלוקה מדור דור והיא מופיעה ככותרת על ארון הקודש או על תיבת
הש"ץוהיא כתובהעלשנילוחות ,חמש בצד אחד והמש בצדשני כדלקמן,
(ו) לא תרצח
(א) אנכי ה'
(ז) לא תנאף
(ב) לאיהיהלך
(ח) לא תגנוב
(ג) לא תשא
(ט) לא תענה
(ד) זכור את
(י) לא תחמוד
(ה) כבד את
מסתבר ,שחלוקה זאת ,היתה בל כך מפורסמת ,שחז"ל לא מצאו צורך להזכירה
במפורש ,בהתאם להסבר הרמב"ם בפירושו 'למותניות מנחות " :27ודיני הציצית
והתפלין והמזוזה…לא דברה (המבינוק..
.לפי שהיו הדברים מפורסמים בזמןחיבור
המשנה עניניםידועיםינהוגים ביד כל העם" 28אך עובדההיא שאי קביעת
החלוקלהוה
ימ
ב
יפורש ,גרמה לפלפולים גם במניתו של "אנכי" כדיבור ראשון ,וגם
לדיונים ולמחלוקת בין מ'וני המצוות ,אם ,אנכי ה' נמנה למצוה או שהיא 'מצוה
כוללתולכןאינהנמניתכמצוהלחוד.
ו 'כולל "אנכי" בכלל תרי"ג מצוות.29
ר' שמעון קיירא ב"הלכות גדולות" אינ
וכנגדו מכוהנים דברי הר"ב"ם בספר המצוות " .30נתבאר לך שאנכי ה' מכלל
תרי"ג מצוות" .גם ממשמעות דברי ההמב"ן ,31יש להסיק ש"אנכי" נמנה בין
מצוותעשה.
"
י
כ
נ
א
"
ת
י
י
נ
מ
את
ח
ר
כ
ה
ל
כ
לקירור
בין תרי"ג מצוות למנייתו
ואף עלפי שאין
כדיבורלחוד ,בכלזאתהשפיעוחילוקידעותאלהגםבקביעתוכדיבור.
הרשב"ץ (ר' שמעון ב"ר צמח דוראן) 32אינו מצטרף נאופן מוחלט לדעת בעל
י מצא סמך לדעתו -אך הואמביאש"הילמדנו" 33אומר:
"הלכות גדולות" -אםכ
"שדיבור 'אנכי' ההאמכ"ל המצוות ומכלל עשרת הדברות …והמובן..
.שהיה נראה
" 26נפש החיים" לר' חיים מוואלוז'ין ,שער ד' סוף פרק ו' על יסוד תנא דבי אליהו זוטא
סוף פרק ב' (וראה שם את הפירוש "ישועות יעקב") .ובתדבא"ז בא הפסוק "ואחות לוטן תמנע"
(בראשית ל"ו ,כב) במקום הפסוק "אלוף תמנע" (בראשית ל"ו,מ) שבא ב"נפשהחיים".
71פ"ר ,מ"א.
28וכך מבארים את המשנה הראשונה ,בברכות" :מאימתי קורין את שמע?" ואין כל הוראה
שיש לקרוא שמע .כי מצות קריאת שמע היתה מפורסמת והמשנה באה רק לקבוע את זמנה.
ראה על כך בהקדמה ל"סמר הקבלה" לראב"ד.
" 29זהר הרקיע" ,לא תעשהא'.
30מצות עשהא'.
31שט.
3%ב"זהר הרקיע".
33בפרשת ושא.
553
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
%
מזה שאם ה א ממנץ הדברות שגם המ מממן המצמתן הרשב"ץ עצמו החר בו
מההקשר הזה וממשיך" :נוכל לנמר שהדיבור 'אנכי' ,לאיחייב היותו מצוה מפני
שהוא אחד מעשרת הדברות" .וסברה זאת כחה גם להיפך ,וצינו :אם מונים את
"אנכי" למצוה,איןזהמחייבלקביעתוגםלדיבור.
בספרו האחר ,שו"ת תשב"ץ 34מברר הרשב"ץ ענין זה יותרואימר" :ושמא
יש לומר ,שדיבור 'אנכיי ו'לאיהיה לך' דיבור אחד הוא..
.ואם כןיהיה הדיבור
השני ,לא תעשה לך …ולא תשתחוהל'הם ,ולח תעברם הם פרטי לאו ד'לאיהיה
לך' ,שאין למנותה …שאין חלוקת הדברות כחל'וקת המצוות ,שהרי הכתוב מעיד,
שהם עשרת הדברים ורז"ל העידו ,ששתי מצוות הן' ,אנכי' 'ו'לאיהיהלך' .ואילו
.אבל מ'לא תחמוד' שתיים,
הדברות והמצוות שוים היו ,הנשארות תשע דברות..
אין ראיה …אם כן על כרחנו יש לנו לומר שאין מנין עשרת הדברות נמנה לפי
מנין המצוות" .והוא מסיים" :ועוד שזה ענין מעורבב לעשות 'אנכי' ו'לא יהיה
לך' דיבור אחד מלא תעשה לך' ,דיבור שני .והדרך הישרה בזה והכל מודים
בהשדיבור'אנכי' ,אחד,ישגהאו לא ומנה(למצוות)ויהיהדיבוראחד".
הסמ"ק כותב 35י "והיכן כתיבא מצוה זו (אנכי)..
.ועל כרחין שהוא ויבור".
את דבריו אלה מפרש בעל הגהות הר"ף (רבנו פרץ),יתימ
ר" :מאחר שאנכי ה'
אלהיךהיא אחד מעשרת חוברות וכל הדברות 'הםצוויים ,כמוכן'אנכי' הואצווי".
ומבאר את דברי הר"ף בעל "צביון עמודים"" 3על הסמ"ק" :דליכא דיבור בלא
צווי וכל דלית בי' צווי גם דרבור מקרי …ולאידך גימא ,דיבור מבלי שיהיה
בו מצוה ,ללכא".
37
בבעיה זו דן גם בעל "לב שמח" 'ואומר" :ומכל מקום יש לנו לדעת שאם
'אנכי' היא מצוה היתה האויה לבוא בדרך צווי ,דע או שמע שאנכי ה'….
כשאר מצוות עשה ,זכור אתיום השבת ,כבד את אביך..
.וזאת היתה טענה לקצת
החולקים שאמ'רו שזה הפסוק הקרמה אל עשרת ההברות..
.האני אומר שאם זה
הודעה ,היא אינה צריכה לגופה במקום הזה,כי כבר נאמרה להם מפי ה' עלידי
משה במקום ההאוי לה..
.ואם כן עתה למהיחזור השי"ת עודויודיעה מה שכבר
הודיעם בתחילה ,אלא ודאי כאן אינו הודעה אלא מצוה מכלל קוררת הדברות…
והן הם לבדם אשר נכתבו על לוחות האבן..
.והשכל' גוזר שלאיכתוב על הלוחות
שום דבר אחר מהמצוות .ואם כן' ,אנכי' שהוא הראשון מהכתוב שם ,מצוה
היאגםכן".
,
ו
ה
י
י
ת
ג
ו
ל
פ
משה".38
א
ו
ה
א
ו
ה
"משרת
ר
ק
י
ע
ד
"
ל
ע
ב
:
אחרת
בועה
ר
מ
ו
א
אי
,
1
4
ל
א
"
,
ה
ש
ע
ב
ו
ש
ת
א
י
ה
ש
א
י
ה
ש
ת
ו
ו
צ
מ
מ
ם
י
י
ס
מ
ו
:
מעשרת
הקרמה"
תשיב זה
כיון
הדברים ודברותלחוד ומצוותלחוד".
חילוקי דעות נוספים נגרמו בענין זה עצמו ע"י דברי הרמב"ם ב"מורה
הנבוכים" .39וכך 'הם דבריו" :שהש'בת היא..
.שלישית למציאות השם והרחקת
יא
34
36
37
38
39
35ספר מצות קטן מאתובגויצחקמקורביל.
ס"א ,ס' של"ט.
ספר"צביון העמודים"על הסמ"ק מאת הרבצבי שפירא,ע'ה'.
פירושעל "ספר המצמת" להרמב"ם מאתרביאברהםאליגרי ,מצות עשהא'.
חיבורעל"יד החזקה" מאתרבייצחקעטיה ,הלכותיסודי התורהדיןו'.
חלקשני פרק ל"א.
554
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
[ק
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדברות וחלוקתן
השניות" .הנורבוני 40מסיק מכאן שגם ב"יד החזקה" ובספר המצוות ,בהם מונה
הרמב"ם את "אנכי" בין תרי"ג המצוות" ,סובר הרב ,שאנכי ה' אלהיך איננו
מצוה..
.ואף כי ב'ספר היד' מנה זה בכל'ל המצוות ,…זה טעם 'אנכי'(היינו זה
פירושו)אנכיה'אלהיך..
.הנני מצןך :לאיהי:הלךאלהיםאתרים".
ר' יוסף ן' שם טוב 41אומר " .להאמין היחודויהיה 'אנכי' ו'לא יהיה לך'
דבר אחד ו'לא תשתחוה להם' גם כן(,היינו -שייר ללאיהיה לך),ו'לא משא'
ד בור שני ו'זכור את יום השבת לקדשו' דבור שלישי ולכן יאמר הרב,
שלישית למציאות השם אף ש'הוא דיבור תביעי" .לכאורה הדברים" ,שלישית
למציאות השםאףשהוא דבור רביעי" ,אינם מובנים ,אך אם נעמיק קצת בדברי
השם טוב ,נוכח שהם עולים בקנה אחד עם דברי האברבנאל .42האברבנאל שואל:
"היאך אמר הרב שמצות השבתהיאשלישית למציאות האל,כיכפי סדר,הדיבורים
היא רביעית? לפי שהדיבור האחד הוא' ,אנכי' והשני 'לא יהיה לך' והשלישי
'לא תשא' ויהיה אם כן 'זכור את יום השבת' ,רביעית 'ולא שלישית" .הוא נושיב
על שאלתו" :כוונתו שכאשר עשינו חלק אחד ממציאות השם והרחקת השניות,
והנה סמכם יחד..
.וכאילו שני המאמרים ענינן וגזרתם אחד .ולכן היה האחד
,
,
ל
ל
ו
ש
,
.
.
'
ך
י
ה
ל
א
'
ה
'
ך
ל
א
ל
'
ד
ח
א
ה
ו
ן
ו
ש
ל
ב
ה
י
ה
י
,ולהיות
מהם בלשון מחייב 'אנכי
,
'
א
ש
ת
ה אחריה מצות 'לא
שני הדברים וגזרתם אחדיהי
שהיא גזרה שניה .לכן
גזרה שלישית..
' .רצה לנמר חידוש העולם ובריאותו אשר באה בדיבור 'זכור
אתיום השבת'".
לפי פירוש זה ,אין הרמב"ם מתכוון כלל למנין עשרת הדברות וסידור מנינם,
אלאעלגזרותויסודותהאמונה.
על יסוד האמור נראה שגם השם טוב מתכוון לגזרות ולסוגי המצוות אלא,
שבהמשך דבריו נשתבשה המלה דב שהתחיל בה ל-דבור .יש איפוא
לקרוא" :להאמין היחוד ויהיה ~נכי' ו'לא יהיה לך' דבר (ענין) אהד ו'לא
תשא' דבר שני ו'זכור את השבת לקדשו' דברשלישי .ולכן יאמר הרב שהיא
שלישיתלמציאות השם,אף שהואדבוררביעי".
43
.
ל
א
נ
ב
ר
א
ל
מפרש
ר' יוסף קאפח בת'רגומו של מ'ורה הנבוכים
בדומה
הוא
גם מסתמך על ההקבלה לפרקי"ג ח"א של המורה עצמו ואומר" :בעשרת הדברות,
הדברה הראשונה -מציאות ה' .אחריה ' -לא יהיה לך' ו/לא תשא' ,באחדות
השם.כי גם 'לא תשא' קשורה עם היחוד וכאשר אדם נשבע בזולתו ,הרי הוא
מייחס לו אלהותוכפי שכתב רבנו בספר המצוותעשיןז' .ואחר כן' ,זכור ווומור'
היא המצוה השלישית..
.ולעיל בפרק י"ג מחלק זה ,סוף ההשקפה הראשונה כתב:
והיא שניה ליסוד היחוו ,כלומר שאחר 'לא יהיה 'לך' ו'לא תשא' שהן ביחוד,
באהשניהלהן 'השבת',ודברירבנוזהיםכאן ושם",
'לדעת אלה ש"אנכי" אינו נמנה כדיבור ,יהיה הדיבור הראשון "לא יהיה לך".
י
40ר' משההנורבוני שם',בחיבורועל המורה.
41ר'יוסף ב"ר שם טוב ,אבן שם טוב,בחיבורו על המורה.
42דוןיצחק אברבנאלבחיבורועלהמורה.
43מהדורת מוסד הרב קוק ,תשל"ב,ע' רל"ט ,הערה.4
555
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
הסוברים כך מביאים ראיה לסברתם מהגמרא בהוריות " :44איזו היא מצוה שהיא
נאמרה בתחילה ,הוי אומר ,זו עבודת כוכבים" ,הדיבור "לא יהיה לך" .אלא
שהרוב מפרשים את הגמרא ,שהכוונה גם על הדיבור "אנכי" .רש"י מפרש:
"מצוה שנאמרה בתחילה" .דכתיב בתחילת עשרת הדברות/ ,אנכי' ו'לא יהיה
ר;
לך' ומצרף את 'אנכי' למצוה שבאמרה בתחילה" .המאירי 45אומר מפורש יות
"ומה שאמרנו מכאןאיזו היא מצוה שהיא תחילה -זוצבירה זר'ה ,לא שהדיבור
'לא יהיה' ,הוא הראשון ,כמו שדימו רבים ,אלא אף דיבור 'אנכי' הוא אזהרה
על עבודה זרה" .בעל "לב שמח" הולך בעקבותיו" :כי 'אנכי' ו'לא יהיה לך'
.וזו מצות לא
שתיהן גם יחד הרחקה הן מן עבודה זרה …אל) 2שוו מצות עשה..
תעשה …אם כן ב'מה שכתב ע"ז היא המצוה שנאמרה בתחילה ,אף כיוונך.
.אתרווייהו שזכר' ,אנכי' ו,לאיהיה לך'
ל'-אנכי' שהוא דיבור ראשון …דהיינו..
קאי" .גם בעל "קנאת סופרים" 46מפרש :דדברי הגמרא בהוריות "אדיבור קמא
דאנכי ה'נמיקאי".
בסיכום :רבים החולקים על הרמב"ם 'ועל מוני מצוות אחרים ,אם "אנכי"
מצוה היא אם לאו ,ואינם דנים בשאלת מנינו לאחת מעשרת הדברות .אבל גם
אלה שדנו אף לשאלה זו ,באולידי מסקנה דלא תליא חדאבאידך ואם גם שלמנין
תרי"גאינו נמנה,דיבור רשמוןהוא בעשרתהדברות.
]87
ש"אנכי" הוא הדיבור הראשון.
כבר הזכרנו שבמקורות חז"ל ,לא נאמר
י
כ
ר
ו
פ
מ
ב
,
ם
ל
צ
א
אבל מדברי חז"ל ודרשותיהם ,נראה וכמקובל היה
שהדיבור הראשון-
אףעלפי שלא בא בצורתצווי -הוא"אנכי ה'אלהיך".
בירושל,מי ברכות 47נאמר" :מפני מה קורין שתי פרשיות (גירסא אחרת :ג'
.רבילוי אמר ,מפני שעשרת הדברות
פרשיות) של קריאת שמע הללו בכליום ?..
כל'ולין בהן' .אנכי ה' אלהיך' והמקביל' :שמע ישראל ה' אלהינו'' .לא יהיה לך
אלהים אחרים' ,והמקביל' :ה' אחד' .48ברור איפוא ,ש'אנכי' הו 14דיבור ראשון.
גם מדברי המכילתא 49יוצא ,ש"אנכי" הוא הדיבור הראשון" ,כיצד נתנו
עשרת הדברות? חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה .כתיב אנכי ה' אלהיך
.כתיב 'לאיהיה'לך'וכנגדו 'לאתנאף'".
וכנגדו ,לא תרצח..
גם מהפסיקתא רבתי למדים אנו ש"חנבי" הוא דיבור ראשון .שם
"מפני מה נאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד ? מפני שהיחידים ביטלו אותם.
נאמר:
44
דף ח' ,ע"ב.
45
(ר' מנחם המאירי) על מסכת הוריות ,שם.
46חיבורעל ספרהמצית מאת ר'חנניהקאזיס.
48הירושלמי מונה את כל הדברות ומקביליהן בפרשיות של קריאת שמע .בהגיעו לדיבור
"לא תחמוד" נאמר :לא תחמוד 'בית רעך ובמקביל מביא :וכתבת על מזוזות ביתך ,ביתך ,ולא
בית הבריך .על "לא תחמוד אשת רעך" אין הירושלמי מביא הקבלה .הרגיש בדבר בעל ה"פני
משה" ומסביר :בית ולא בית חברך ובזה נרמז כל הדיבור "לא תחמוד" ,שאם חומד לבית חברו,
סוף שיחמוד אשתו וכל אשר לו .לדעתי ,סמך הירושלמי על ההקבלה בדבו,ר "לא תנאף .לא
' אמר הקב"ה,
תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ,א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורי וחטאה..
אייהביתליליבךועיניךודע דאתלי.
" 49מסכת דבחודש" פ"ח אחרדיבור "לא תענה".
47פ"א ,ה"ה,
556
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
וק
בית מקרא )נט(
ע שר ת הדגרות וחלו ק תן
תמוז-אלול תשל"ד
'אנכי' –ביטל מיכה; 'לאיהיה' –ביטל ירבעם; 'לא תשא' –ביטל מקלל"
וכו/
ת
י
י
נ
מ
א
צ
ו
י
ל
כ
ו
"
"
י
כ
נ
א
"
ר
ו
ב
י
ד
כ
ם
ג
ממדרשים אחרים :50
ראעען
הדברות
,
ם
ה
ל
הוא (משה) אומר
חוץ משניים שהקב"ה אמרן לישראל' :אנכיי ו"לא יהיה
לך'" .51על הפסוק ישקני מנשיקות פיהו שבשיר השירים ,אומר רבי יהושע:
"ב' דברות שמעוישראלמפי הקב"ה':אנכיי ו'לאיהיה'" .53
הדעה ש"אנכי" היא רק כותרת כוללת ,מעין דברי פתיחה ,או "אנכי" ו"לא
יהיה" הם דיבור אחד ,אינה מובאת בדברי המפרשים הדנים בה בשם אומרם.
הראב"ע 53בפרשת יתרו 54מזכיר את הדעה הזאת" :יש אומרים 'לא יהיה
לך' הוא הדיבור הראשון" .בעל "מנחת שי" 55אומר" :אחרים (שאומרים)
ש'אנכי' אינו מעשרת הדברים ורק פתיחה להם"" ,ש'אנכי' ו'לאיהיה לך' ,דיבור
אחד הוא" .וכך מזכיר גם המאירי ;55סלא שהדיבור 'לא יהיה' ,הוא הראשון
כמו שדימו רבים" .גם המהר"לי ,5משאיר את בעלי הדעה הזאת ,מבלי להזכיר
מי הם .הוא אומר" :הרבה בג" אדם..
.היו אומרים,כי התחלת עשרת הדברים
הואמן'לאיהיהלךאלהיםאחרים'".
נדמה ומהסבה שאין המפרשים מזכירים את מקורה של דעה זו ,היא משום
שהנוצרים החזיקו בה ,והואיל והמפרשים השהמשו בביטויים חריפים נגדה,
נמנעו לכנותם ,בשם.
,
ת
א
ז
ה
ואף עלפי שהראב"ע עצמו אימץ בתחילה את הדעה
ובפרשת ואתחנן
על הפסוק "כבד …למעןייטב לך' 58הוא כותב" :רק הישר בעיני ,שמלת 'אנכי'
איננה מהעשרה כי 'אנכי' הוא המצוה ועיקר המצוות …והנה ,לא תחמוד בית
רעך' הדיבור התשיעי ,ו'לא תחמוד אשת רעך' הדיבור העשירי" .תילם הוא
חזר בו מדעה זאת ובפירושו הארוך בפרשת יתרו 59הוזו כותב" :והאומרים כי
דיבור 'אנכי' אינו מעשרת הדברות..
.ויש אומרים 'לא יהיה לך' הוא הדיבור
הראשון והשני 'לא תעשה לך פסל' וזהאינו נכון,כימענין אחד הוא ז'ה..
.ואחרים
אמרו כי 'לא תחמוד בית רעך' דיבור תשיעי והדיבור עשירי 'לא תחמוד אשת
.והנה נשחת טעמם .והאמת,כי דיבור 'אנכי' ,הוא הראשון".
רעך' …גם זה הבל..
50ראה ב"תורה שלמה" מאת הרב מ .כשר" :תרגום ירושלמי על עשרת הדברות" ,כרך
ט"ז ע' קפ"א; "מדרש עשרת הדברות לרס"ג" (שם ע' קפ"ג); "מדרש עשרת הדברות-מעשיות"
(שמ ,ע' קפ"ט); וכן ,מעשים על עשרת הדברות או הגדה של שבועות" ,הוצאת הרבי
.ל.
פישמן (תרפ"ב).
51שמות רבה פרק מ"ג,ח'.
52שיר השירים רבה א'; את דברי הגמרא" :אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעגום"
(מכות כ"ד ,ע"אוהוריות ה' סוף ע"א) לאהבאתי,כי שם לא תכרה המלהדיבור,
53רבי אברהם אבןעזרא.
54שמות כ' ,א.
55ר'ידידיה שלמהמגורצי.
58דברים ה' ,טז.
56על הוריות ח'.
" 57תפארת ישראל" ,פרק ל"ז.
59שמות כ' ,א; יהודה ליבפליישר (במבוא לפירוש אבן עזרא הקצר (ע (xxxill ,דן בשאלה:
איזה משני הפירושים נעשה תחילה .הוא כותב שיש דעה שפירושו הארוך חיבר הראב"ע .שנה
לפני פטירתו ,ואף על פי י2פליישר אינו מקבל .את התאריך הזה (שם ע' t(XXXVהוא מוכיח
שפירושו הארוך,היינו הפירוש על ספר שמות הנמצא בחומשים ,הוא המאוחר.
557
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
01ח
גם המהר"ל כותב ברוח זו" :הרבה בף אדם אשר לא ראו שר חכמה והע
דצלכים אחרי סברת לבם ,טבעתם על דעתם מה עמיה נראה להם ולא חיפעת
החכמה במטמוניות חכמים והיו אומרים כי התחלת עשרת הדברים הוא מן
'לא יהיה לך אלהים אחרים' והיו נות'נים סברות בדויות למצוא עשרת הדברים.
זה אמר ,כי 'לא יהיה 'לך' ו'לא תשתחוה להם' שניים …ויש שהיו אומרים ,כי
'לאתתמורביתרעך'ו'לאתחמוד אשתרעך'הואלשניים".
דבריהם מכוונים כנגד החלוקה הנוצרית .אלא ,לא הנוצרים היו הממציאים
דעה,זאת,הםאימצואותהבשינוייםקלים.
o
e
הראשון שסטה מהחלוקה המק,ובלת הוא פילון .הוא כותב" :משה חילק את
עשרת הדברות בשתי שורות של חמשה דברות" ולפיו הסידור הוא כדלהלן:
(א-ב)אנכי .לאיהיהלך (ז) לא תנאף
(ב) לא תעש'ה לך פסל (ו) לא תרצח
(ח) לא תגנוב
(ג) לא תשא
(ט) לא תענה
(ד) זכור
(י) 'לא תחמוד
(ה) כבד
פילוןמכניסכאן ש'לשהשנויים לעומתהחלוקההמסורתית.
א) "אנכי" ו"לאיהיה"מצורפיםלדיבור אחד!
ב) "לא תעשהלך פסל" נמנהכדיבורבפניעצמו .62
ג) הדיבור 'לא תנאף" מקדיםלדיבור "לא תרצח" .63
פילון לאידע עברית 6'4וכלידיעותיו בתורה נבעו מתרגום השבעים .על מספר
שנויים בין תרגום השבעים לבין מקור התורה ,שנעשו בכוונה תחילה ,מודיעים
" 60תפארת ישראל" פרקל"ז.
61אני מצטטלפי התרגוםהגרמני:
~ber
,Dekalogבתרגום ,ליאופולד כהן.
62נחמה ליבוביץ ,הפנתה את תשומתלבילרעיוןיפה שהגה אחד מחוקרי פילון על הבנסתו
של "לא תעשה לך פסל" במנין עשרת הדברות; פילוןחי בתרבותיון ,שבה היה הפסל מעיקרי
התרבות ומשך את הלב ביופיו ,ולפיכך ראה לנכון לעשות "לא תעשה לך פסל" דיבור בפני
עצמו,כדילהגןמפני השפעהזו.
63פפירוס נאש ,אשר לפי השערת אול,ברייט נכתב בתקופת המכבים ,גם כן מקדים את
.פרת ,בבית מקרא
הדיבור "לא תנאף" לדיבור "לא תגנוב" (מנין עשרת הדברות מאת ד"רמ.י
שנה א' ע' .)100וראהבפילון (בתרגום הגרמני כרך א' ע' 398הערה )2שם מובאה דעה שהקדמת
"לא תנאף" ל"לא תגנוב" 'באה מתוך תנאי המציאות במצרים ,שהיתה שטופת זמה .ואמנם הרב
כשר ב"תורה שלמה" (כרך ט"ו ,ע' )109מביא שגם אצל חז"ל הקדימו גלוי עריות לשפוכות
דמים :מקדש ראשון חרב ,מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז נ"ע ושפכ"ד (יומא ט' ,ע"ב); הגשמים
תענית ,ג' ,ה"נ וכן תוספתא פאה א' ,א; גטין ו',
נעצרים טעון ע"ז ג"ע ושפכ"ד (ירושלמי
ע"ב; סנהדרין ע"ד ,ע"א).
וזכריה פראנקלבHistoriscil Kritische Studien zu der Septuaginta -
64וכותבעלי
(לייפציג ,1841ע' (xvשפילון לא ידע כלל עברית ,נר,אה לי שכתביו הם עדות לכך ומנומק
עלידיהם 'בהחלט .ואםיהיה ברצונו שלמי שהוא מתוך אהבתו לפילון ,להסיר ממנו את העלבון
הזה או שירצה להעריכו כמלומד ,כרבי בקי גדול ,הרי דעה סוביקטיבית כזו ,תהיה בניגוד
Die Werke Philos von Alexandrien,
den
לאמתהאוביקטיבית.
558
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חק
בית מקרא )נט(
עשרת הדגרות וחלוקתן
תמוז-אלול תשל"ד
לנו כבר חכמי התלמוד 5קהשנויים האחרים ,ממבר לפעמים אץ כל טעם
נתהוו לדעת חוקרי התרגום הזה"כי הנוסחהיוני של תרגום השבעים עצמואינו
בידינו באותה הצורה כפי שיצא מתחתידי המתרגמים" ונוסהא'ותיו "עברוידי
סופרים ומעתיקים ועסקנים במשך כמה דורות" .06יתכן ,ש'לפני פילון היה
נוסח,בוהיוהשנויים.
גם יוסיפוס מביא את סדר עשרת הדברות ,לא כמקובל אצל חז"ל .לפיו :67
(א-ב) הדיבור הראשון ,שאחד הוא
(ו) הששי ,להשמר מרצח
,
.
.
,
י
ע
י
ב
ש
ה
ר
אלהים
(ז)
שלאלנאוף
(כ) השנימצוה שלאלעשות כל
(ח) השמיני מצוה ,שלאלגנוב
תמונה..
( .ט) והתשיעי ,שלא לענות עדות שקר
(ג) והשלישי ,שלא להשבע בורם…
(י) והעשירי מצוה שלא לחמוד שום
.
.
.
(ד) הרביעי מצוהלשמיראתהשבתות
דבר שלאישאחר.
(ה) והחמישי ,לכבד אתההורים
יוסיפוס כתב את ספריו בלשון יונית והשתמש בהבאותיו מהתורה בתרגום
השבעים .68הוא א'מנם ידע עברית ,אבל הלך בעקבותיו של פילון והיה משועבד
לפרשנותו .כנראה גם בלמדנותו לא עלה על פילון ,אם הביא הלכה על פי רוב
הביאהכמופילוןופעמים רבותהדברים שלאהיה להם שחרבזמנו.69
גם יוסיפוס מצרף את שתי הדברות הראשונות לדיבור אחד .הוא לא מקדים
את הדיבור לא תנאף לדיבור לא תרצח .כנראה היה לפניו נוסח של השבעים
ששנויזה לאהיהבו.
להם,
למרבה התמיהה אנו מוצאים אי הקפדה בסדר המקובל של עשרת הדברות
במחזור ויסרי0י.
מחזור זה 71מצמיד לכל אחת מהדברות פיוטים ומדרשים אשר תוכנם תואם
ט',
מכילתא שמותי"ב ,מ'; מסכתסופרים פ"א ,ח-ט.
65ממבכוואת ע"
אימם.צ .סגל יספר ד' ,מהדורה ד' ,ע' 935וכן זכריה פראנקל ,על הספטואגינטה
למקרא
66
כנ"ל ע' 65ובהערה ב' שם :שלא היה מעולם טקסט קבוע בתרגוםהיוני
.וראה גם ה"מקרא
ותרגומיו"לגייגר ע62 ,ואילך.
,
)
8
3
,
ט
וראה גם תרגום שור ספר ג' ה' (.)5
67קדמוניות בתרגום שלי ספר שלישי ה' (ע'
68מבוא המקרא לסגל,ע' .936
69ראה על כך ד"רב( .דב) ריטר" ,פילון בהלכה בהשואה ליוסיפוס" (גרמנית) והדבר מוכח
גם מתוך הערותיו של ד"ר שור 'בתרגומולקדמוניות.
70נירנברג ,תרפ"ג .העורך והמסדר לדפוס ,הרב שמעון הלוי הורוביץ וכן המגיהים
והמוסיפים -הערות והשלמות -רבי שלמה אהרן תרטהיימר מירושלים ,והפרופ'א .ברלינר,
העירו כלל על הסדר בניגוד למקובל במנין עשרת הדברות ועל הערבוב בסדר ב"מיסודו של
ר"מ ש"ץ" ,לא העיר על כך הרב פישמן-מימון במהדורתו את "המעשים על עשרת הדברות -
הגדה לשבועות" ,למרות שהשווה במה מהסיפורים הבאים שם לאלה שבמחזורויסרי .לא העיר
שום דבר,בנדון זה ר' אברהםאפשטיין במחקרו על ר' שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י בדברו
על מחברו של מחזור ויטרי (כתבי אברהם אפשטיין ח"א ,ע' רפ"ו); לא הרגיש בכך יצחק רפאל/
מתרגם מחקרו שלאפשטייןומוסיף הערותלו .והדבר תמוהמאד.
71מעמ' 319סימן רפ"חואילך.
יא
559
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן הינגרכן
21ח
את הדיבור .הוא מתחיל בכותרת "דברא קדמאה" ומצרף לדיבור זה תיאור
של המעמד בהר סיני :איך שיצאוזיקין וברקים בשעת מתן תזרה .לפיד די'נור
מימינהלמיימינים בהוכ'ו'ומסיים :לא יהיה לך אלהים אחרים עלפני,
בסימן רצ"א 3ז באה כותרת" ,דברא תנינא ,לא תשא" .הוא מעטר את הדיבור
במדרשים על נושא של שוא :אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה ,זה
משהוכו' .כותרת "דברא תליתאה"חסרה.
בסימן 'רצ"ד 73באה הכותרת "דברא רביעאה" .אבל אם נעיין בתשומת לב
לפירוש הפיוט המובא בסימן רצ"ג~י ונשוה אותו לפיוט מיסודו של ר' מאיר
שליח ציבור בסימן ש"ז :Taארקא ורקיעא ודבהון ושבימי .אדרע גבורתיה,
שכללא בשית ימי..
.גמירא דכולא שבתא .וכו' והמובא כאן תחת הכותרת
"דיברא תליתאה"" ,7נוכל להניח שלסימן רצ"ג חסרה רק הכותרת "דיברא
תליתאה".ויוםכןיהיההדיבורהשלישי -שבת.
ל"דיברא רביעאה" בסימן רצ"ד ישנו פירוש לפיוט המובא ביסודו של ר'
מאיר ש"ץ בסימן .ש"ח :אמר יצחק לאברהם אבוהי ,מה נאה מדבחא רבנית לי
אבאוכו'.יהיהאיפואהדיבורהרביעי- ,כבד.
י מביא המחזור פירוש לפיוט המובא בסימן ש"ט:
לכותרת "דיברא חמישאה"ז
..
.ביני טוריות צווח יואב וכו' ואשר תוכנו עניני רצח .יהיה איפוא הדיבור
החמישי ,לא תרצח.
בסימן רצ"ו תחת הכותרת "דיברא שתיתאה" בא הפירוש לפיוט אשר בסימן
ש"י:יוסףתקיףיצריה,היינו -לאתנאף.
בסימן רצ"ז לכותרת "דיברא שביעאה" בא במקום פיוט בנושא של גניבה,
הפיוט :או מאן דאיתתא דכולה בהיתתא וכו' המובא ביסוד ר' מאיר ש"ץ בסימן
שי"א כביסוס לדיבור "לא תחמוד" ובכך גם נגמר סדר עשרת הדברות בדילוג
על הדיבור השמיני ,התשיעי והעשירי .והמחזור מסיים" :סליק פירוש של
דברותוהתרגוםהפוך הדףותמצא".
אי הסדר בסדר הדברות נמשך גם בהבאת הדברות ב"יסודו של ר' מאיר
ש"ץ"8ז.גם כאן באה כותרת "דיברא חנינא" כו' לא תשא" ,re
אין אני מוצא שום הסבר על הערב'וביה בסדר עשרת הדברות במחזור 'ויסרי.
קשה להניח שאמנם היו בין מסדרי המחזור מצדדים בחלוקה המתנגדת לדברי
חז"ל .והדבר טעוןעיון.
גם במדרשים אחרים על עשרת הדברות יש אי אלה סטיות מהסדר המקובל.
ב"מדרש עשרת הדברות-מעשיות" ,80מופיע הדבור ככותרת למדרש באותו נושא.
כגון -א .אנכי;ב .לאיהיה וכן הלאה .כותרת" ,לא תרצח" חסרה .ואמנם בעמוד
72ע' .323
75ע' .340
78מתחיל מע.338 ,
73ע' .330
76ע' .339
74ע' .328
77ע' .331
79לדעתי ,מלות הסיום אחרי כל קטע ,כמו אחרי דיברא חנינא (ע' " ,)338לא יהיה
ואחרי דיברא תליתאה (ע' " )340זכור את יום השבת" וכן אחרי כל הדברות (עמודים:
343 ,342ולהלאה) כותרות הןלקטעים (דברות)הבאיםאחריהם.
80
מובא כ"תורה שלמה" להרב כשר כרך ט"וע' קפ"ט.
560
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לך";
,341
בית מקרא )נט(
יק
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדברות וחלוקתן
קצ"ב כהמשך לדיבור הקודם ,מתהילה פיסקה ,ר' מאיר .ואחריה" :ראש הישיבה
אמר :פשפשנו בדינך וראינו להאכילך לחיות רעות" ,אחרי סיפור זה ,סיפור
נוסף (ע' קצ"ג) המתחיל" :למקובה באדם ,שמלאך ,המות בא ליטול את נשמת
החתל" .ואם נניח שסיפורים אלה באים לבסס את הדיבור "לא תרצח" ,כפי
שסיפור דומה עם מלאך המות נמצא אחר הדיבור "לא תרצה" ב"מעשים על
עשרתהדברותי - ,81מופיע כאדיבור עלא תנאף"לפניהדיבור 'לאתרצח".
יש להניחכי אי-הסדר בכמה מן המדרשים נובע מהחיפוש לרמזים על עשרת
הדברות גם בתורה וגם בכתובים ,כדי למצוא אפשרות לראות אותן כעיקרי
המצוות,ביחודאחרישביטלואתקריאתןבציבורמפני טענתהמינים.
בירושלמי ברכות 82נאמר שעשרת הדברות נכללות בקריאת שמע .סדר
הדברות תלוי איפוא בנקודת המוצא של המסתכל .אם הוא לוקה את עשרת
הדברות ליסוד השואתו עם קריאת שמע ,או משתמשת אצלו קריאת שמע ליסוד
הסתכלותו.
83
;
ל
ע
"
ן
כ
ל
"
נ
ה
ואומר
צריך
ה"באר היטב" מסתמך על הירושלמי ברנות
האדםלכוון"(בקריאתשמע):
לדיבור (א) אנכי ה /אלהיך
בה' אלהינו
" לב) לאיהיהלך
ה' אחד
" (ג) לא תשא
ואהבת
" (י) לא תחמור
וכתבתם
" (ח) לא תגנוב
ואספת דגניך
" (ו) לא תרצח
ואבדת מהרה
" (ה) כבד אתאביך
למעןירבוימיכם
" (ז) לא תנאף
ולא תתורו
" (ד) זכור אתיום השבת
למען תזכרו
(ט) לא תענה
אני ה'אלהיכם
בספרי מנהגים נאמר" :ויש ,נוהגיך לומר מזמור ט"ו בתהלים ,ה' מי יגור
.מפני דאיתא במדרש הנעלם שבמזמור זה מרומזין
באהליך ,לפני פסוקי דזמרא..
עשרת הדברות" .כאמור ,ההאיל 'וביטלו את אמירת עשרת הדברות בתפילה,
ק
משמש מזמורזהמעיןתחליףלהן.
":
"אמרהבי,בלהו עשרת הדברותמשהמעימינייהו
כנגד (א) אנכי ה'אלהיך
הולך תמים
" (ב) לאיהיה'לךאלהיםאחרים
ופועל צדק
ודובר אמת בלבבו
לארגלעללשונווכו'
"
"
(ג) לא תשא
(ט) לא תענהברעךעד שקר
81מהוורת הרב פישמן תרפ"ד ובתורה שלמהע' קצ"ג.
82פ"א ,ה"ה.
83בש"ע או"ח ם ,ס"א ,סק"א.
84
"ליקוטי מהרי"ח (ר' ישראלחיים פרידתן) סורפסוקי דומרא.
561
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמ1אל הבהן ויינגרטן
(ק תחללי'צבתות בפרהסיה
וחרפה לא נשאעלקרובו
( 0לא תרצח
נבזהבעיניו נמאס
(ק כבדאתאביך ואת אמך
ואתיראי ה'יכבד
מ) לא תנאף
נש'בע להרע
כספולאנתן בנשך
~ט
(ח) לא תגבב
ר) לאתחמיד
ושוחדעלנקי לא לקח
ואמנם במאמר זהר זה מצננן ר' יהודה" :לית אינת כסדרן" 85המאפיץ את
הדרשות הנ"ל ,ששלשתהדברותהראשונות,הן בכלזאתכסדרן.
מבוכה לא קטנה במנין עשרת הדברות נגרמה ע"י סוגי שני הטעמים :הטעם
התחתון והטעם העליון .הטעם התחתון משמש לקריאה ביחיד (שניים מקרא ואחד
תרגום) והטעם העליון לקריאה בציבור .בפרשיות "יתרו" "ואתחנןי לפי הטעם
התחתון ,מתחלקות עשרת הדברות לשלשה עשר פסוקים ואילו לפי הטעם
העליוןהן מתחלקות רק לתשעהפסוקים.
חלוקתהפסוקים בפרשתיתרווכך בפרשתיאתהנן.
בטעם העליון:
בטעם התחתון:
2
אנכי ה'…מביתעבדים.
לא תעשהלך..
.עלפני
1
אנכי ה' …לאיהיה לך..
.לא תעשה
.לא תשתחוה …ועשה חסד…
לך..
3לא תעשה לך ,..מתחת לארץ
4לא תשתחוה..
ולשומרי מצותי
.לשונאי
3זכור אתיום השבת…כי ששתימים
5ועשה חסד..
.ולשומרימצותי
..
.ומקדשהו
6לא תשא..
.את שמולשוא
את
.
.
.
.
.
.
ד
ב
כ
אביך נתן לך
4
7זכור אתיום לקדשו
8ששתימים..
5לח תרצח
.מלאכתך
9ויוםהשביעי..
6לא תנאף
.אשרבשעריך
7לא תגנב
0כי ששתימים..
.ויקדשהו
8לא תענהברעך עד שקר
1כבד את..
.נתןלך
9לא תחמד בית רעך ..,לא תחמוד
2לא תרצח ,לא תנאף…
אשת..
.וכלאהגרקרעך
לא תענה ברעך עד שקר
.
.
3לא תחמוד בית רעך.
א
ל
תחמוד
אשתרעך..
.וכל אשרלרעך
לכאורה אין להסיק מסקנות מחלוקת הפסוקים על מנין עשרת הדברות ,שהרי
גם בקריאהליחיד (בטעם התחתון) נרן מספר הפסוקים תואם את מספר הדברות.
ומה לי שלשה עשר פסוקים לבין תשעה בקריאה בציבור? גם אלה וגם אלה
2
לא תשא
85מדרש הגהר "לקט שמואל" מאת הרב שמואל קיפניס על כתובים .במס' מכות כ"ג ,ע"א
גורש מזמור זה על אחד עשר יסודות האמונה :דרש רבי שמלאי ,שש מאות ושלש עשרה
.בא דוד והעמידן על אחת עשרה ,דכתיב "מזמור לרוד ה ,מי יגור
מצמת נאמרו למשה..
באהליךוכו' וראה גם תגחומאשופטים ,אותט'.
562
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
עשרת הדברות וחלוקתן
[]15
אינם מתאימים למנין ההבשת .אלא ,שלפי 'החזקוני' 88ובעקמותיו בעל "מנחת
שי" (שניהם בפרשת יתרו) מדגישים ,שחלוקת הפסוקים בטעם העליון ,באה
להורות שכל אחד מהפסוקים "דברה אחת לעצמה היא" ומשום כך "עושין 'לא
תרצח' 'לא תנאף'' …לא תענה' ,אהבעה פסוקים" ולכן "הקורא בצבור צריך
שיקרא כל דיבור ודיבור בפני עצמו" .הרי צירופם של "אנכי" 'ו'לא יהיה לך"
לפסוק אחד כאילו בא לאמור שהם גם דיבור אחד .נמצא שלפי הטעם העליון
חלוקת n~vvהדברות תואמות את חלוקתפילון ויוסיפוס הבעקבותם את החלוקה
הנוצרית.
ר' וואלף היידנהיים ז 8אינו משלים עם הקביעה הרגילה של חלוקת הפסוקים
לפי הטעם העליון לתשעה פסוקים הנמצאת בכל החומשים .אחרי שהוא מפרש
את "החזקוני" ,שיתאים לדעתו וחולק על כמה מקודמיו 88הוא קובע ,שלפי
הטעם העליון צריכה ההלוקה להיות לעשרה פסוקים ,ולא לתשעה .כי על פסוק
.ע'בדים ,אין מי שיחלוק שהוא פסוק בפני עצמו .ואם כן ,הרי לפנינו
אנכי..
עשרה פסוקים התואמים את עשרת הדברות לפי המקובל .הוא מסיים" :מכלל
הדבריםגלוילעיניים ,כשמש בצהריים,שמעוים לא נהגו לקרות'אנכי' ו'לאיהיה
לך' בפסוק אחד".
גם יהודה אריה בלוי 89מניה שעשרת הדברות בטעם העליון מתחלקת לעשרה
פסוקים ,ולא לתופעה ,ולא עוד הוא מניח שגם לפי החלוקה בטעם התחתון צריכה
החלוקה 'להיות עשרה פסוקים ,ולא שלשה עשר .טעמו ונימוקו מבוססים במסורת
פסוקים ,סימן כנדב ,סיכום זה מתאים 'רק עם חלוקת עשרת הדברות לעשרה
מנין הפסוקים ,אשר בסוף כל פרשה הפרועה .והנה בפרשת יתרו ,נקבע :ע"ב
פסוקים .בח'לוקד ,של שלשה עשר פסוקים היה צריך להיות הסיכום ע"ה פסוקים
וסימן אחר .אותו הדבר הוא במנין הפסוקים בפרשת ואתחנן; מנינם הוא קי"ט.
גם סיכום זה מתאים רק אם מונים בעשרת הדברות עשרה פסוקים ולא שלשה
עשר .אחרת היה צריך להיות הסיכום קכ"ב .ואמנם במסורת המנין הוא קי"ח
והסימן עזיאל .90
ההשואה מכאן עם החלוקה בטעם העליון שגם שם צריכה להיות החלוקה
לעשרה פסוקים סבירה היא איפוא .ואמנם הפרשיות ,סתומות ופתוחות הן עשר.
ומלבד ש"לא תחמוד" בא בטעם עליון בפסוק אחד מתאימה חלוקת הפסוקים
לפיהפרשיית לחלוקתהפסוקיםלפי הטעםהעליון.
אברהםגייגר מצדד אף הוא לחלוקה של עשרה פסוקים בקריאה בטעםהעליון.
אלא ,הוא סובר שהפסוק הראשון אינו מסתיים גמלת עבדים ,כי אם במלים על
"פני" ,ו"אנכי" ו"לא יהיה לך" דיבור אחד הוא והשני איפוא" ,לא תעשה לך פסל".
אין הוא נכנס כלל לפירושים אלא ,גוזר ואומר" :לפי החלוקה הרגילה נמצאים
86ר'חזקיהו ב"רמנוה ממפרשי התורההראשונים.
87בחומש "עין הסופר"; רדלהיים הקע"ח ( )1818בנספח לספר שמות" :הערה על קריאת
הדברותלפיחילופי נקודותיהם וטעמיהם".
88וביחוד אל "משאות בנימין" תלמיד המהרס"ל והרמ"א.
89היה האשבית המדרשלרבנים בבודפשט.
90
Magyar Zsidb Szemleמשגת 1896ע' 325-6ולהלן. :ן.11. zs. 8
563
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל
הכהן ויינגרין
"ט
בעשרת הדברות '?נים ומדר פסוקים .ו?הראעתן מס"מ במלים 'על פנ"" .וכן
ממשיך הוא" :בכל ההוצאות שלנו (של התורה) נפלו כאן שגיאות שיש לתקנן
י שימתלב קפדנית למספרים שמביאה המסורה" .91
עליד
ואמנם גייגר יודע" ,שמבחינת התורה ,אין להתכחש שקיים הבדל ניכר בין
אמונה באל אחד" ואין 'לפי זה להסתפק רק בהיסב ש"ל
האלהת אלילים
"אנכי" ולכן מביאה התורה גם "לאיהיה לך" ,ו'לא תעשה" ,אך "אין צורך משום
יבין
כךלקבועדיבורמיוחד".
והנה ,כל ההסתמכויות על המסורה ועל מנין הפסוקים לפיה ,נסתרות עלידי
מחקרו של שלמה יהודה רפמורט .92הות העלה במחקרו ,שיש סתירות במסורת
עצמהוכןשישהבדליםבמניןהפסוקיםביןחכמי ארץישראללביןחכמיבבל.
כל הראיות מהמסורה וממנין הפסוקים האיות קלושות הן ואין להכריע על
פיהן.המחוורביותרהוא:שמ,ניןהפסוקים לחודומניןהדבהותלחוד.
המאחדים את "אנכי" ואת "לא יהיה לך" לדיבור אחד או המתחילים כדיבור
ראשון "לא יהיה לך" ועאנכי" נחשב כפתיחה, ,נאלצים לקבוע דיבור אחר במקים
"אנכי" כדי להשלים את המנין לעשר .פילון ויוסיפוס קבעו ,שהצוויים "לא
תעשה לך פסל" ו"לא תשתחוה להם" ,הם דיבור שני .אחרים משלימים את
החסר בהפרידם את הדיבור "לא תחמוד" לשתי דברות" :לא תחמוד בית"
ו"לא תחמוד אשת רעך" .בעל "מנחת שי" מסביר את הטעות ,שגרמה להפרדה
הזאת" ,הואיל והפרשיות מתחלקותבין 'לא תחמוד ביתי לבין 'לא תחמוד אשתי"
בסימן של פרשה סתומה (ס) ,הראב"ע ,שבתהילה מצא את ההפרדה של "לאתחמוד" לשניים 3בפרשת ואתחנן) ,חזר בו (בפרשת יתרו) ואחרי שהוא קובע
את "אנכי" לדיבור ראשון וטוען ש"לא תעשה לך פסל" ו"לא תשתחוה להם"
שייכים כהסבר לדיבור "לאיהיה לך"" ,ואיןנכון (להפריד)כימענין אחד הוא זה
וזה"ושובאיןלוצורך בהפרדת "לאתחמוד"לשתידברות.
הנוצרים לסוגיהם השונים ,קיבלו את הצירוף של "אנכי" ו"לא יהיה לך"
לדיבור אחד ,אך שהם רואים ב"אנכי" דברי פתיחה לדברות ומתחילים ב"לא
יהיה לך" כדיבור ראשון .אולם אין הם בדעה אחת ביחס להשלמת המנין; מהם
שמפרידים בדיבור "לא תהמוד" לשתי דברות ומהם שמונים -כמו פילון
ויוסיפוס "-לא תעשהלך פסל"כדיבורבפניעצמו.
יש גם חלוקות יוצאות דופן ,כגון "לאיהיה לך" ,דיבור ראשון; "לא תעוסה לך
פסל" ,דיבור שני ו"לא תשתחוה להם" דיבור שלישי ויש גם שמדלגים על
דברות,כפי שנראהלהלן.
אצל הקטולים וכן אצל הלוטרנים נתקבל מאז אוגוסטינוס (אחד מאבות
91נוססיה על כך ראה 718. Theologie :ז W_issenschaftliche Zeitschrift 11מרטנת ,1837
ע' 153-147וכן בשנהזוע' ;469ש .בערב Orient -משנת 1851ע'
4. 25. 82. 92ג משגת 1906ע' 135וראה שם הערותיו של בלאו; "הליכות קדם" לפאלק
מכתבשי"ר לג' פאלקע' 10ואילך.
564
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
חק
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדברות וחלוקתן
הכנסיה הוטולית ועע )435-4הסדר :מן "אנכי" עד ל"שומרי מצמתי" ,דיבור
רששתי
"אנכיי ועלאיהיה לך" —דיבור אחד' .לא ומנא" דיבור '1ffיר –
הו
ואתהדיב
עי"לא תחמוד"הםמפרידיםלשניים.
גם חלוקתן של הדברות על שני הלוחות ,אחרת היא אצלם מהמקובל אצלנו.
הגמרא בירושלמי שקלים 93שואלת" :כיצד היו הלוחות בתאבים? חנינה (בן
אחי ר' יהודה) בן כמליאל אומרג המ,שה %ל לוה זה וחמשה על לוח זה..
.ורבנן
אמרו n~my :על לוח זה ועשרה על לוח זה"..
.נקטו בכל זאת כדעת חנינה בן
גמליאל ,האומר :חמשה על לות זה וחמשה על לוח זה .הקלתולים ,מחלקים את
הדברות ,שלש בלוח אחד ושבע בלוחשני
.הם נותנים טעם לכך ,ששלש הדברות:
"אנכי" ו"לא יהיה" -אחד; "לא תשא" -שנים" ,זכור" שלשה -והן מצוות
ביןאדם למקום,ואילו שאר השבעהןמצוותשבין אדםלחברו.
הכנסיה היונית ,הקלוויניסטים והאנגליקאנים חילקו את עשרת הדברות כפי
חלוקת פילון ,היינו קובעים גם "לא תעשה לך פסל" לדיבור ואינם מחלקים
"לא תחמודעלשתי דברותיי.
הלוטרנים משנים את סדר הרציפות של הפסוקים בעשרת הדברות;
אחרי
הפסוק "לא תעשה לך פסל" -שהוא לדעתם דיבור שני -בא הפסוק "לא
תשתחוה להם ולא תעבדם" ,וכאן הםמפסיקים באמצא הפסוק .את המשך הפסוק,
"כי אנכי ה' אלהיך …פוקד עון אבות על בנים..
.ועל רבעים לשונאי" וכן את
הפסוק" ,ועשה הסד ,,.ולשומרי מצותי" ,הם מעבירים אחרי הדיבור העשירי,
כנותן טעם לכל הדברות .רכך נדפס בספריהם 'ללימודי הדת (כאטכיסמוס) של
האוונגלים האוגסבורגיים.95
באוונגליון עצמו אין אחידות לסדר הדברות המ'ובאות שם .בשני הסינופטים
מתי (י"ס ,יז-יט) ומרקום (י' ,יו-יט) הסדר שהה .ואילו גלותך (י"ח ,יט–ג)
יש סטיה .במתי ובמרקוס נזכרות עם דברי הפתיחה שש דברות ,בלוקס -רק
חמש .בשלשתם דברי הפתיחה שוים" :אחד הוא האלהים"היינו " -אנכי" ו"לא
יהיה לך" ביחד.
הסדר בלוקס:
הסור במתי ומרקוס:
לא תנאף
לא תרצח
לא תגנב
כבד
(ו) לא תרצח
(ז) לא תנאף
(ח) לא תגנב
(ט) לא תענה
(ה) כבד
לוקס ,כמו פילון ,מקדים את הדיבור "לא תנאף" ל"לא תרצח" .יתכן ,שהסדר
השונהבאוונגליונים,הואההיתר אצלהנוצרים לסדר את הדברותכרצונם.
(ז)
(ו)
(ח)
(ה)
93פרקששי ,סוף ה"א.
משנת 1906ע' ;41מאמר "לוחות הברית כסמל היהדות" לצרפתי ע'
25. 52. 94
יפדיה מקראיתערך"דברות".
]ו
.ל
ועיןעודאנציק
4. 25. 52. 95ב משנת 1906ע'.45
388
565
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
[18ן
לסדר השונה בחלוקההנוצריתנביאשתידוגמאות:
א) בהוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי יצאה בתשל"ב ,חוברת בשם
יאוסף מהלמן" ,96,ובוצילום של דף עם עשרת הדברות .סדר החלוקה של הדברות
מתאיםלשיטההקתולית ,שלש דברותעללוח אחדושבעעל הלוחהשני.
(ה) כבד אתאביך.,,
(א-ג) אנכי ה'אלהיך..
.לאיהיהלך
(ו) לא תרצח
עד ולשומרי מצוותי
(ז) לא תנאף
(ג) לא תשא…
(ד) זכור אתיום השבת,.,
(ה) לא תגנוב
(ט) לא תענה ברעך…
(י) לא תחמודבית.,.
(י) לא תאמוד אשתרעך…
ב) על שטיח-קיר גובלין ,הנמצא במוזיאום אשר בהיכל של'מה ,רקומות
עשרתהדברותעללוהאחד.
' א'
אנכיי
לאיהיה לךאלדיםאחרים
לא תעשה לך פסלוכלת'מונה
לא תשא את שם ה'אלדיך לשו(א)
(א)
(ב)
(ב)
(ג)
(ד) ז'כור אתיום השבתלקדשו
(ה)
(ו)
(ז)
(ח)
(ט)
כבד אתאביךואתאמך
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנב
ללאת)ענה ברעך עד
ל(א ת)חמדביתרעךשקי
(י)
מענינת כאן חוטר העיקביות בתחליף שם ההויה .שם ההויה בפסוק "אנכי"
מוחלף ביוד (י') ,אלהיך בא' (א') .לא תשא את שם ה' הוחלף השם בה' ואלהים
ב-אלדים(ד' במקום הן)י.9
סדר החלוקה הנוצרית חדר לתחום היהדות ,וביחוד ליהדות איטליה .כמה
מארונות קודש שהובאו מאיטליה ושוקמו בארץ ,כוללים כקישוטים מבחוץ ,או
" 96אוסף מהלמן" ע' .79הדף נדפס בבאזל בשנת 1530בערך .הוא נמצא ע"י ד"ר מהלמן
נספר תיאולוגי נוצרי בפריו .יש לשער שהרף הוה הוכן לשמש שער לספר תיאולוגי .יתכן
שלא נשתמר ממגועיתקנוסף.
97
על n~wwוה מצויר ,איך משה הבנו מקבל את הלוחות מאתידי אלהים .נעשה על פי
ציורו של ברארידינו ואן אמלט וזמנו הוא מחצית המאה השבע עשרה .מוצאו מפלורנץ (איטליה).
על השטיח מלמעלה רקום בלטינית כותרת אשר פירושה :משה מקבל את עשרת הדברות.
האותיות שהכנסתי בסוגריים מבוטות בידי משה המחזיק בלוח .הא' במלת לשוא מכוסה ביד
אלהיה צרפתי כנ"ל ע' .300 ,379 ,378הבאחי רק דוגמאות כאלה ,הנמצאות בירושלים או
דוגמאותשצרפתי לאהביאן.
566
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
~ק
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדגרות וחלוקתן
בפסם הדלתות ,את עשרת ולברות בחלוקה יוצאת דופה ה"נו לפי החלוקה
הנוצרית .אותו חזיון יוצא דופן חוזר גם במפות תיבה 98ובפרוכיות שנרקמו
בהן עשרתהדברותוכןכתרי-תורה ,שהדברותנחקקובהם.
השאלה הנשאלת איך קהה הדבר? ואם על הערבוביה אשר במחזור ויסרי,
שנראה 'כדמיון לחלוקה הנוצרית ,אין בידי אלא תמיהה ,הרי על אימוץ חלוקה
נוצרית בלוחות עשרת הדברות במספר בתי כנסת שבאיטליה יבארונות הקודש
ושאר תש'מישי קדודנה שהובאו משם ארצה ,נדמה שיש הסבר מתקבל עלהדעת.
נדמה ,שה"הסתננות" של החלוקה הנוצרית ביהדות איטליה ,מסתברת על רקע
התרבותי שלה .שני גורמים בבדי מווקל שאירעו בתחילת המאה השש עשרה
הם שהביאו לידי עם-הארצות ולירידה רוחנית גדולה ביהדות זו .כגורמים
ראשיים יש לראות את גזירת שריפת התלמוד והמדרשים בראש השנה ה' שי"ד
( )1554ואתסיסמאותהריניסאנס.
גורמים ראשיים אלה בצירוף גורמים משניים; מעמד הרבנים ,שהיה רופף ;100
לא היו באותו זמן רבנים ,בעלי משקל 101והמאבק בין ראשי הקהלות והרבנים
ם אלה לאהתיעצועםהרבניםועשו מהשרצו .102
למנהיגותבגיטו.מנהיגי
,
ת
י
מ
ד
נ
פ
של
התפתחות
ה
א
צ
ו
ת
ה
י
ה
הריניסאנס בקרב יהודי איטליה %א
הווו
בא כהשפעה מן החוץ~ ,מהסביבה והחברה הנוצרית .1oaבתקופת הריניסאנס
נוצרה קירבה בין האוכלוסיה היהודית והנוצרית .104אצל רוב היהודים היתה
שאיפה לחדור לחברה הכללית ולקחת תבל בכל מערכתהחיים התוססיםוהמענינים
שהיו נחלת התקופה .105בכל ענין חיקו את הנוהג בחברה הנוצרית" ,הכל לפי
אפנת המדינה" .106הקלקול המוסרי ,ששרר בתקופת הריניסאנס אצל הנוצרים
עבר גם לרחוב היהודי והיו מעשים מגונים בעיסקי מין עם נוצריות וגם עם
נזירות בתופעה רגילה .היהודים השתתפו עם הנוצרים גם בציד .מלבד כל זה,
גם כפו על היהודים האזנה לדרשות מפיהם של כומרים ונזירים .198החיקוי
למעשה הנוצרים היה ללא הבחנה ופגע בעיקרי היהדות .בדומה לפסל משה
של מיכאל אנג"לו ,הקימויהודי סילנה פסל של מימה רבנו ,שנעשה בידי אמן
נוצרי והעמידו אותו במקום פומבי בגיטו שלהם .109השאיפה של בני הריניסאנס
לתפארת אמנותית ,שימשה דחיפה גם להכנסת אמנות הצורה לבית הכנסת .110
מחלוקת גדולה פרצה בקהלה אחת בענין פרוכת רקומה בצורה בולטת עם דגם
(סמל) משפחתי (צבי) בבית הכנסת בימי חג ומועד' .ולמרות התנגדותו ש'ל הרב,
תלו אותה על ארון הקודש .הדבר עורר 'הדים גם בשאלות ותשובות של רבני
הזמן ההוא .111
98התיבה -השולחןשעליומניחים את ספר התורה בשעתהקריאה.
99ראה על כך "היי היהודים באיטליה בתקופת הריניסאנס" מאת משה אביגדור שולוואם,
ניו-יורק תשט"ו (להלן :שולוואס) .ע'.274
100שולוואם ע"ע .177 ,267
101המבוא לשו"ת"זקנייהודה" לר'י"אממודינאע' .22
104שם ע' .169 ,168
103שם ע' .175
102שם ,ושולמאסע' .267
107שם ע' ,164 ,151
106שםע' .221 ,162-160
105שם,ע' .338
110שם ע' .223
109שולוואס ע' .219
108מבוא לשו"ת"זקני והודה"ע'.2
111שו"ת "אבקת רוכל" סוףסימן מ"ב.
567
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
שמואל הכהן ויינגרטן
]ao
אין לוחית הברית ידועים כסמל היהדות; בבתי כגסת שנחשפו אנו מוצאים
מנורה ,שופר ,לולב ,מחתה ,אבל אין אנו מוצאים את לוחות הברית .היהודים
שביקרו בכנסיות נוצריות וראו שם את לוחות הברית עם עשרת הדברות בכתב
עברי ,הכניסו אותם כמו שראום .העמדת לוחות הברית על ארון הקודש בבתי
הכנסתבאירופה ,באה לשםמאיטליה.112
אחרי מלחמת העולם השניה וחורבן יהדות איטליה פסק הישוב היהודי בכמה
ערים באיטליה ובתי הכנסת נעזבו .ד"ר ש.א .נכון ,רחש דבר טוב והעביר את
רהיטי בתי הכנסת של רבים מהם וקרונות קודש ,פרוכיות ,ספרי תורה עם
תיקיהם וקישוטיהם) לארץ .בין הארונות שהעביר 'נמצאות לוחות הברית עם
עשרת הדברות בחלוקה נוצרית .מהנמצאים בירושלים :ארון קודש מקונליינו-
ויניטו משנת 1701עימד בבית הכנסת בנוסח רומי ומעליו שני לוחות הברית
עם עשרת הדברותבחלוקההבאה,
(ו) לא תרצח
(א-ב)אנכי(וכולל לאיהיה)
(ז) לא תנאף
(ב) לא תעשה
(ח) לא תגנוב
(ג) לא תשא
(ט) לא תענה
(ד) זכור
(י) לא תחמוד
(ה) כבד
באותו סדרכתובים עשרתהדברותעל דלתותארוןהקודשבפנים.
באותו בית כנסת נמצאת מפת-תיבה משנת תפד"ה ( ,)1729שעליה מרוקמות
עשרת הדברות באותוסדר.
ד
ו
ע
ו
י
ת
ו
ת
ל
ד
ל
לוחות
במוזיאום של בית כנסת זה יש
ארון קודש המעבר
הברית'.לוח אחד בכלדלת.עיטרת הדברות באותכאןבחרוזים.
בצדימין:
בצד שמאל:
אנכי ד' א'הוצאתיךממצרים
לא תרצחאיש'כי תנקוםאיןלך
אין לו גואל
עם בהר אל
לא תנאףעם אשתרעך ובפת בגם
(ב) א'ל תעשלך פסלגם לא תשתחוה
אל תגאל
יאין כא'
לוכ
ת
ל
ו
ז
א
ל
ה
ק
(ג) …שוא לא תש,אכי לאינ
נפש
ב
ו
נ
ג
ת
ן
ו
ה
כי אשמע
שועת שואל
כל עושה אל
לא תחמו'בית אשת,רעשורן
(ד) שבת קודש אות לחרוש חפש
גם עברו א' הוא
אסור עם ירואל
אל תעןשואכי'לאיכון דובר
(ה) כבדהוריםיען תשב ארךימים
שקרנג' הא'
על אדמת א'
תורת חסדתנצורלעדכי כה חמדתכל ישראל
מלבד ש"לא תעשה לך פסל" מופיע כדיבור בפני עצמו וכדיבור ש,ני ,היינו
"אנפי" ו"לא להיה לך" מצורפים כדיבור ראשון בא כאן הדיבור "לא תענה"
כדיבורעשיריוהדיבור "לא תחמודעהוקדם'לדיבורתשיעי.
(י
112שולוואסע' ;225-224 ,167צרפתיע' .392 ,386 ,380 ,375-9
568
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
עשרת
הדברות
ומלוקתן
חק
תמוז-אלול תשל"ד
גד בן-עמי צרפתי מזכיר עוד דוגמה בזאת ,בפיוט שבארוןיעייפ
ו בסרמידה
משנת ,1543שגם DWהדיבור השני "לא תעשה לך פסל" והדיבור העשירי –
"לא תענה".
את
של
א
ל
"
א
צ
מ
נ
א
ל
הקדמת
הסבר מניח
לעת עתה
תחמוד"
הדעת 'לשנוי
והעמדת "לא תענה" לדיבור עשירי .צרפתי משער שהנוצרים עצמם לא דייקו
בנוסחהנבוןולא שמרואףעל חלוקתאוגוסטינוס .113
ואולי אין בקביעת "לא תענה" לדיבור עשירי הקוי לנצרות .יתכן שנזדמן
בידי הכותב הרמזים לעשרת הדברות בקריאת שמע 111ושם "לא תענה" הואהדיבור
העשירי והדבר מצא חןבעיני הכו'תב.
,
ד
ד
פ
ס
,
ק
י
ת
ב
במוזיאום ישראל (מוצג 5/12א נמצא ספר תורה
נוסח
שהובא
מאיהאן ובכתר התורה הצמוד לתיק פח נחושת משני הצדדים .בצד ימין ציון
"לנדבת רוחו" של מביא את הספר עם התיק לירושלים עם " 1WWאיש צעיר כה"
אהרן שלום בכה"ר יעקב אהרן גבאי יצ"ו" .115בצד וסמאל באות עשרת הדברות
והן כדלהלן:
(ב)
לאיהיה
(ג)
(ה)
(ז)
(ט)
לא תשא
כבד
לא תנאף
לא תענה
לא תחמוד אשת
(ד) זכור
(ו) לא תרצח
(ח) לא תגנוב
(י) לאתחמודבית
(י)
(ישלקרוא "לאיהיה"ו"לא תשאעברצופות).
במוזיאום ישראל נמצאת גם פרוכת מאיטליה משנת 1742או ( 1760תלוי איך
קוראים את תאריך השנה בריקום :תק"ב או תק",כ) ורקום בה עשרת הדברות
ה החלוקה:
(סימנה .)152/7הפרוכת עשויה ממשי ברקד על בטנת קטיפהיכ
(ו) לא תרצח
(א) אנכי ה'אלהיך
(ז) לא תנאף
(ב) לא תעשהלך
(ה) לא תגנוב
(ג) לא תשא
(ט) לא תענה
(ג) זכור
(י) לא תחמוד
(ה) כבד
מעשהידיהופריכפיה שלהכבודה מרתליאונה…
113שם ע' .389
114ראה ע' .561
115
תאריך הבאתו הוא "כי הנני מביא את עבדי נצה" ולפי הנקודות על האותיות יוצא
שנת תקצ"ט.
116מתעוררת שאלה :מה לחלוקה נוצרית וליהדות איראן? מי היה אהרן שלום גבאי?
האם על טיו נעשתה החלוקה הנוצרית ,ואם לא ,על פי מי? יש גם לשער שהחקיקה נעשתה
בירושלים .ואם כן ,מי היה זה שעל מיו נעשתה החלוקה הזאת? לעת עתה אין כל אחיזה
לחקירת הובר המתמיה הזה .על פתק ההסברה סומן" :הובא מאיראן" .כדי למצואאיזה אחיזה
לחלוקה נוצרית באיראן ,פניתי במכתב לד"ר שחר ,הממונה על חפצים אלה ,ושאלתי ,איך
נתגלגל ספר תורה זה למוזיאום .קבלתי תשובה טלפונית באמצעות המזכירה ,שמפר התורה
ישראל .ממוזיאום בצלאל ואין שום רישום ע"י מי בא הספר לשם .אני משער
עבר
למוזיאוני
569
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
תמוז-אלול תשל"ד
שמואל הכהן ויינגרנן
~מ
קירית אחר בסדר הדברות נמצא בידיעה שבאה בירחון המדעי היהודי-
האונגריז1י .ע .והשדאס כותנ" :ראיתי 'לוח שזיתי' אש'ר מוצאו מהאי ק,ורפו
שנקנה ע"י המשורר אדולף אגאי (משורר יהודי אונגרי) בבקרו באי ובו עשרת
הדברותבדילוגש'לשתי דברות',זכור' ו,כבד' ובחלוקהנוצרית.
לאיהיה
(ב) לא תעשה
לא תשתחוה
(ג) לא תשא
,
ר
ס
ח
ה
א
צ
י
את
.
ת
ו
ר
ב
ד
ה
ם
י
ל
ש
ה
ל
ו
ההמשך
ואם לשחזר
אין בידיעה זו על שאר
(ט) 'לא תענה
(ו) לא תרצח
(י) לא תחמוד'בית
(ז) לא תנאף
(י) לא תחמוד אשת
(ח) לא תגנוב
ד"ר יום .טוב (ליפוט) באסו ,במאמרו על תשמישי קדושה בקהלת אלט-אופן
(או בודה) ,מזכיר פרוכת אשר עליה רקומים שני לוחות הברית ובעשרת הדברות
בהם הסור הוא" :לא יהיה" "לא תעשה" וחסר הדיבור לא תשא .118הוא כותב,
גם על ציץ לספר תורה שגם בו חרותות עשרת הדברות וגם בהם הסדר "לא
.119באסו מעיר ,שהיתה
יהיה" "לא תעשה" "לא תשתחוה" (כדיבור בפני
כאן שטחיות ,קלות דעת .על כך העירע .וואדאס :120שהסדר הזהאינובלי כוונה
והיא חלוקה נוצרית .באטו ענה לו שגם בחלוקה שונה ,אסור היה לדלג על
הדיבור עלא תשא" .121
;
.
ם
י
נ
ו
ר
מ
ו
ש
ה
לפיהם עשרת הדברות הן:
כתיוקה מגמתית ישלציין את הלוקת
(ס לא תרצח
(ב) לאיהיה
(ז) לא תנאף
(ג) לא תשא
(ח) לא תגנוב
(ד) זכור
(ט) לא הענה
(ה) בבד
(י) לא תחמוד
כדיבור עשירי באים הפסוקים :והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני
אשר אתה בא שמה לרשתה והקמותה לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד…
והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום
בהרגריזים .122
שספר זה הוא אהד מניצולי העיר העתיקה מזמן מלחמת הקוממיות והובא ע"י המציל לשם.
על יסוד השם גבאי ,החליטו על מוצאו מאיראן.איןליידיעה ברורה על קיום בית כנסת לעדת
הפרסים בעיר העתיקה .ואמנם ,השם גבאי ,אינו מיוחד ליוצאי פרס בלבד .גם בין יוצאי
כורדיסטאןידוע השםגבאי .לעדתהכורדים (צ'רמוקלים)היהבית כנסתבעירהעתיקה.
עצמי
4. zs. 82. 117ג משנת 1906ע' .45
118שםע' ( 152א.)19
121שם ע' .261
120שם ע' .358 ,277
122לפי מסורת השומרונים נכתבת המלה הר גריזים ,הרגריזים ,כמלה אחת .חמשה חומשי
תורה נוסח שומרוני ,הוצאת אברהם ורצון צדקה ,תל-אביב תשכ"ג ,תשכ"ד .כך גם בפרשת
שמות וגם בפרשת ואתחנן.
119שם ע' (273ב.)19
570
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נט(
[]23
תמוז-אלול תשל"ד
עשרת הדברות וחלוקתן
עוד על שלוגמהקוריוזים,ברצוני להתעכבבזה .דגמים הם להפליא ,אםכי שונים
הםמבהינתארץמוצאם:
1
2
'
האחד היה באונגריה .מר וואדאס מודיע עליו :מורה דת אחד חיבר ספר
לימוד-דת בשביל תלמידי בתי ספר יסודיים ממלכתיים ,כי החוק האונגרי חייב
שיעורי דת של שעה אחת בכל שבוע בכל בתי הספר הממלכתיים .בכל מקום
שלא היו בתי ספר יהודיים מהכרים כחוק ,ביקרו ילדי היהודים בבתי ספר
ממלכתיים .ספר לימוד-דת זה היה איפוא מיועד להם .בספר זה באו עשרת
הדברות לפי החלוקה הנוצרית .הספר היה בשימוש עד שמי שהוא הרגיש בכך
ועורר רעש,ואזהוחלףהספר.
הקוריוז השני היא החיברת תורה ,שעורים במקרא לבית הספר הממלכתי
(שמות ,במובר) .בפרק עשרת הדברות (עמודים )95–88באות הדברות בחלוקה
נוצרית .הדיבור הראשון" :אנכי" ו"לאיהיה לך" דיבור ראשון" .לא תעשה לך
124
פסל"דיבורשני
ן 125
הקוריוז השלישי הוא :תרגומו הרוסי של הספר "שמע ישראל" לדב רוז
במקור העברי של המפר (ע' )81מביא המחבר צילום של עשרת הדגרות מתנ"ך
קורן .בנראה נתקשה .לצלם את הדברות מפרשת יתרו ,כי שם פסוקי עשרת
הדברות משולבים עם פסוקים קודמים וכן בסופם ,לכן העדיף המחבר לצלם את
הדברות ,שבסוף הספר,היינוהדברות שבפרשתיתרו בטעםהעליון.
כאמור ,חלוק,ת הפסוקים שונה בטעם העליון .במקום שלשה עשר פסוקים לפי
הטעם התחתון ישנם רק תשעה פסוקים לפי הטעם העליון .מ"אנכי" עד שומרי
מצוותיהוא שם רקפסוקאחד.
המתרגם לרוסית נמשך איפור אחרי הטקסט העברי וסידר אף הוא בתרגומו
(ע' 6ך-וו) את קבינות הפסוקים מ"אנכי" עד שומרי מצוותי בקבוצה אחת
וברציפות .ואף עלפי שהוסיף בתרגום סימני פסיקבין הפסוקים ,כאשר באלציין
את מספר הדברות ,שבמקור העברי לא צוין ,סימן את כל קבוצת הפסוקים
מ"אנכי" ועד כשומרי מצוותי" ,כדיבור ר'אשון .כדי להשלים את המנין לעשרה
חילק את הפסוק עלא תחמוד* לשניים ,למרות ש,בתורה גם בטעםהעליין הוא
מהוה רקפסוקאחד.
אי ההקפדה בענינים יסודיים ,וביחוד בספרים שמגמתם להקנות תודעה יה'ודית,
גורמת לחדירתן ש,ל השקפותנוצריות ההולכות וקונות זכות אזרח במהלך המחשבה
היהודיתגםבדברים ש'בקדושה.
4. 25. 52. 123ג משנת 1906ע.44 ,
124בחוברת המקבילה "מדריך למורה" מסבירים ה'מחברים "שלפנינו שתי אפשרויות לחלוקה
והעורכים בחרו באחת" מהן .ביום א' שבט תשל"ג העירותי על כך למשרד החינוך וההרצות
והצעתי לגנוז את החוברות .היתה חליפת מכתבים בנדון זה וביום ,ב' באד"א הודיעוני במכש
שאת הערותי הביאו לתשומת לב של היועץ ל"תכניות למודיות" ,הפרופ ,משה גרינברג והוא
חווה את דעתו.., :כי יש להוציא דף השלמה לדיון בחו,ברת (ובמדריך) ,המציע את החלוקה
הרווחת ונימוקיה וכו' .משרד החינוך ,המרכז לתכניות לימודיות ,במכתבו אלי מסתיים" :אנו
י את דף ההשלמה ואמנם עד היום לא קיבלתי אותו וגם לא
נוהג כעצתו" .ביקשתי שישלחול
שמעתיעליו.
125עלסטיהימת הפנה את תשומתלבי הרב ז"רצביהרבבי.
571
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il