ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
עודעל עשרתהדיברות וחלוקתם
מאת
יהודה ת' רדאי
ב"בית מקרא" ד עט) דכה ש' הבהן ץעגרטן את הרבים במאמר תקיף על
חלוקתם 11ל עשרת הדיברות .הוא דן בו בלמדנות רבה בשאלות הבאות:תשייך
ה לך' לשני דיברות;
'אנוכי' לדיברהת ,אם הקדמה הוא להם .הראוי לחלק 'לאיהי
הראוי לחלק 'לא תחמד' לשניים ובאיזה אופן התפרסו הדיברות בשני הלוחות.
לשם מתן תשובות לשאלות אלו הוא 'מביא את דעותיהם וטל פרשנינו הראשונים
והאחרו'נים ,את סברותיהם של המפרשים הנוכריים ומזכיר את המערכים של
מעתיקים רשלנים .בסופו שלדיונו מתברר ,שהחלוקה המסורתיתוסלנוהיא החלוקה
י
הנכונה ,המקורית והמסתבהת.
בעוד שמסקנתו זאת נראית מאוד,ראוי אף להוסיף ולהביא להסימוכיןותימוכין
ממקום אחר ,שנעלם מעיניו של המלומד ,והוא המקום המהימן ביותר דווקא,
היינו-התורה עצמה .על החלוקה – 5+5,כלומר לוח ,שיש עליו חמישה דברים
שבין אדם למקום ,ולוח ,שיש בו חמישיה דברים בין אדם לחברו -כבר עמדו
הראשונים ,שכן שם שמים נמצא בלוח הראשון ונעדר מן הלוח השני .ואלייפלא
בעיניך,כי 'כביז' נמצא בלוח הראשון; אין כיבוד אב מן הסתם דבר שבין אדם
לחברו .הזיקה בין הורים לבנים אינה דומה לזיקה ,בין בנים להורים ,ממילא
אין כאן יחסים הדדיים בחינתבין שוה לשוה .ועוד ,ההורים הם מפרנסיו,מחנכיו,
מדריכיו ומגונניו של החניך ומעין כוהניוינציגיו של ה' ,עד שיעמוד הוא על
דעתו.ובכן',כבדיחייבלעמודבלוחהראשון.
'החלוקה המקורית 5 4- 5מסתבר'ת גם כחלוקה בין חוקים ומשפטים ,וחלוקה
מאוזנת דווקא ,שכןבעיני התורהאין אלה עדיפים על אלה ואף לא אלה על אלה.
לפיכךאין גם כל יסוד לחדשים הטוענים ,שאיןשיווי משקלבין לוח ללוה,כי זה
מאריך וזה מ,קצר ,ושיש לראות בדיברות הלוח הראש'ון תוספות והרחבות .מרופטים
אינם טעונים המבב ,כי הם מתקבלים על הדעת ממילא ושכרם בצדםנ 'יד אתת
רוחצת את רעותה' .מה שאין כך בחוקים,בי אינם שכליים אלא 'ש,מעיים' כלשון
הרמב"םוכי תביעת משמעות אינה מובנת מאליה .על-כן מפורש השכר רק בלוח
הראשוןי בדיבר ב' ובדיבר ה' .אגב ,לא מן הנמנע לתפוס את הכתוב 'למען
יאריכוןוגו''כורכר לכל ח'משת הדיברותהראשוניםגםיחד.
,
ך
ד
מ
ל
ל
'
שאתה
משום כך פותחים הדיבר'ות ב'אנוכי' המסיומים ב'רעך'
ב
י
י
ח
כלפי
מעלה וכלפי זולתך .אדרבה ,המבנה המאוזן מתבטא גם בזה ,ש'אנוכי' כתוב
404
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב(
ז]2
ניסן-סיון תשל"ה
עוד על עשרת הדיבשת וחלוקתם
בדיברהרישין ,בראשוןובשני באמצעו וש'רעך' כתובבדיבר האחרוןבסופוובלפני
האחרון באמצעו.
.ועוד; שלוש,
,
'
ר
ו
ב
ע
י
ם
י
ד
מ
ו
ע
בראש
א
ל
ו
ג
ר
ה
י
י
'
ן
ה
י
ל
ע
ה
ו
ו
צ
מ
ה
י
ד
ו
ה
י
ש
שני
הלוחות:ע"ז בהאשון ושפ"רוג"עבשני,בדירוגנאה.
מעין דירוג מפורש נמצא אף גלום בנוסח עצמו של הדיברות בלוח הראשון:
דיבר א'':אנוכי 4-ה'אלהיך' בראש
דיבר ב';'אנוכי +ה'א'להיך' באמצעו
דיברג'':ה' אלהיך' באמצעו
דיבר ד'":ה'אלהיך' באמצעו
דיבר ה'' :ה' אלהיך' במשפט טפלבסופו.
עד כאן הדיברות ,כשהם נקראים 2א ,5זאת אומרת שתי חטיבות בנות חמש.
וכבר הזכיר ויינגרטן ,שניתן גם לקרוא אותם 5א ,2ואת אהמרת חמישה זוגות:
' .1אנוכי' ו'לא תרצת' :קדושת ה' וייחודו לעומ'ת קדושתחייו וייחודו של
.2
אדם;
'לאוהיה' ו'לא תנאף':בלעדיות;
'לא תשא' ו'לא תגנב' מעילה;
'זכור' ו,לא תענה':עדות.
י
.3
.4
בפרטבזוגהשני מרמזותהלשונות'עלפני' ו'קנא' ברורותעלדבריםשבינולבינה.
דמה עלהזוגהחמישי?
הדיבר "כבד' האחרון בלוח הראשון נצביע כבר במקצת אל הדיבר הראשון
בלות השני (דברים שבין אדם לחברו) והדיבר האחרון בלוח השני דומה לראשון
בלוח הראשון:שניהםדברים שבהכרתהלב.
לבסוף ייתכז לחלק את הדיברות גם 3( + 1א :)3אם תתפוס את הראשון
ככותרת(ולא'כ'הקדמ'ה'!) ,תמצא,שיש:
ושלושהדיברות (ב,ג,ד):יראת ה';
ם;
בשלושהדיברות(ה,ו,ז):יראתדימד
בשלושהדיברות(ח ,ט,י):יראתנכסידמדם.
מן הדין עוד להעיר הערות נומרולוגיות אחדות .התורה נקטה בעשרה דיברות
דווקא לא וק מפני ש.העשרת ( )5 + 5רשומה בגופו של אדם בשתו כפותידיו,
אלאמפני ש'למספר זה קונוטאציה אסוציאטיבית אחת בכל מקום שיבוא;המינימום
(הלקח המינימאלי :עשר מכות; משך זמן מינימאלי n~ev :דורות; הציבור
המינימאלי; עשרה צדיקי סדומ; ועוד .שאר המספרים הבאים בדיברות הם
שבע לשבעה לאווים ,ש,בעה השובתים בשבת ,שבעה האסורים בחמדה) ושתים-
עשרה (שתים עשרה פעמים 'לא' ,שמונה פעמים שם הויה וארבע פעמים אלהים).
מן הנאמר אנו למדים את מהימנותו של הנוסח ,את האיזון זאת ההרמוניה שבו,
ואת האותנטיות של המסורת עובי,דינו .הנימוקים שהובאו ,בין שיש בהם חידוש,
בין שאין בהם ,מאוששים את שכתב ויינגרטן ועצמתם בכך ,שהם יוצאים לא
מפרשנות ,אפילו תהא קולעת לאמת ומתוחכמת ,אלא מהמבנה של הדיברות
עצמם ככתבם וכלשונם.
405
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il