שדקמבש הדובעה תורמשמ

לאמיתו של דבר פותח פרק זה בפנינו פתח לנושא מעניין של עבודת המקדש בירושלים: סדר
עבודתם של הכוהנים, וחלוקתם למשמרות.

נכיר תחילה את המושג "משמרות כהונה". הכוהנים אינם עובדים כולם במקדש בבת אחת,
צריך לקבוע סדר לעבודתם. לשם כך מחולקים הכוהנים למשמרות. כל משמרת עולה לירושלים
ועובדת במקדש שבוע אחד, ולאחר תום מחזור של המשמרות, חוזרת המשמרת הראשונה
.הלילח רזוחו ,הדובעל

בימי החגים מרובה עבודת המקדש, ובימים אלה עולות כל המשמרות לירושלים, וכולם
עובדים את עבודת המקדש.

לכל משמרת אדם אחראי, הוא ראש המשמר, הממונה על המשמרת כולה. ראש המשמר מחלק
את המשמרת לבתי אבות, וכל בית אב עובד יום אחד מתוך שבוע עבודה של המשמרת. גם בתי
האבות מופעלים על ידי אדם אחד, הוא ראש בית אב האחראי לעבודת היום של בית האב
.וילע הנוממ אוהש

כמה משמרות כוהנים היו? בפרקנו מתואר סופו של תהליך, ואנו נעקוב אחריו מתחילתו.
מסורת המובאת במסכת תענית מספרת על שנים או שלשה שלבים בחלוקת הכוהנים למשמרות.
לפי מסורת אחת היו שלשה שלבים בחלוקה: משה חילק את הכוהנים לשמונה משמרות:
ארבע ממשפחת אלעזר, וארבעה ממשפחת איתמר, שני אלה הם בני אהרון שנותרו בחיים
לאחר האסון שאירע במשכן. שמואל הנביא הכפיל את מספר המשמרות, כאשר היו יותר
כוהנים, והעמיד את מספר המשמרות על שש עשרה. ואילו דוד העמיד את מספר המשמרות על
24משמרות, הוא המספר הסופי של משמרות הכהונה, וזהו גם המספר הידוע ביותר.

מספר פסוקים בפרקנו מתארים את החלוקה המחודשת של משמרות הכהונה בימי דוד המלך.
נשמע את הפסוקים, ונעקוב אחרי דרך החלוקה של משמרות הכוהנים:

כיצד הייתה החלוקה? נשמע את הפסוק, וננסה להבין את הדרך בה חילק דוד את המשמרות:

נמשיך לקרוא בפרק:

לאחר תיאור חלוקת המשמרות, מונה הפרק את עשרים וארבע משמרות הכוהנים. נתעכב רק
על שם אחד מבין עשרים וארבע השמות שברשימה: המשמרת השבעה עשר היא של חזיר. והיה
אם תבקרו בירושלים, צאו לבקר את יד אבשלום. ליד יד אבשלום מספר מערות קבורה,
הקרויות על שם משפחת בית חזיר. אין בטחון כי אותה משפחה היא בעלת הקברים וזו הנזכרת
בפרקנו, אבל שם אחד להן.