גרבנזיא הדוהי

|
מי שמאזין לקריאת פרק כ"ד בדברי הימים א' מרגיש את ההרגשה של אדם שמשמיעים באוזניו ספר טלפונים: רשימה של שמות ומספרים, ואם אין פוגשים ביניהם מכרים – הרשימה משעממת .ידמל לאמיתו של דבר פותח פרק זה בפנינו פתח לנושא מעניין של עבודת המקדש בירושלים: סדר נכיר תחילה את המושג "משמרות כהונה". הכוהנים אינם עובדים כולם במקדש בבת אחת, בימי החגים מרובה עבודת המקדש, ובימים אלה עולות כל המשמרות לירושלים, וכולם לכל משמרת אדם אחראי, הוא ראש המשמר, הממונה על המשמרת כולה. ראש המשמר מחלק כמה משמרות כוהנים היו? בפרקנו מתואר סופו של תהליך, ואנו נעקוב אחריו מתחילתו. מספר פסוקים בפרקנו מתארים את החלוקה המחודשת של משמרות הכהונה בימי דוד המלך. |
|
"וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר, ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר, ולבני איתמר לבית אבותם שמונה." |
|
בפסוק זה מתוארת הרחבת מספר משמרות הכהונה: ברבות השנים התרבו בני משפחת אלעזר, ומספר הכוהנים במשפחה היה כפול ממשפחת בני איתמר. משום כך חילק דוד את המשמרות ,רזעלא תחפשמל תוחפשמ הרשע שש אלא ,החפשמ לכל תורמשמ הנומש דוע אל :שדחמ .רמתיא תחפשמל הנומשו כיצד הייתה החלוקה? נשמע את הפסוק, וננסה להבין את הדרך בה חילק דוד את המשמרות: |
|
"ויחלקום בגורלות אלה עם אלה, כי היו שרי קודש ושרי האלהים מבני אלעזר ומבני איתמר." |
|
החלוקה, לפי פסוק זה, הייתה בגורלות. והסיבה: שתי המשפחות היו בהן "שרי קודש ושרי האלקים". דהיינו: שתי המשפחות מקודשות, שתיהן שוות במעלה, ואי אפשר לקבוע סדר חלוקה לפי מעלתם של הכוהנים. נמשיך לקרוא בפרק: |
|
"ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך, והשרים וצדוק הכוהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללויים, ".רמתיאל זוחא זוחאו ,רזעלאל זוחא דחא בא תיב |
|
הפסוק קשה. וניתן להבינו בכמה דרכים. אולי נבין אותו אם נזכור כי בחלוקה החדשה חילק דוד את משמרות בני אלעזר לשנים: במקום שמונה משמרות, הרכיב שש עשרה משמרות. אם כן, דוד ונממ זחא רזעלא תחפשממ בא תיב לכ – "רזעלאל זוחא דחא בא תיב" :שוריפה הז ילוא והרכיב ממנו בית אב נוסף; "ואחוז אחוז לאיתמר" – משמרות איתמר נשארו באחיזתן הישנה; המשמרות האחוזות לאיתמר נשארו אחוזות כפי שהן: לא חל בהן כל שינוי. לאחר תיאור חלוקת המשמרות, מונה הפרק את עשרים וארבע משמרות הכוהנים. נתעכב רק |

