שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

ד"ר ירחמיאל ברגמן

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהלים עו (עג, עד) – ויהי בשלם סוכו


שבמזמורנו מפרש אבן עזרא:"ויהי בשלם סוכו"

– כנגד שער השמים, המילש'בשלם – היא ירושלים, אולי נקראה כך כי היא
,םולשב תויחלו תויהל הייואר איהש וא
'"!םלשורי םולשאו קראו אותה כן על דרך תפילה – כדרך: "שאלו

ומצודת ציון מוסיף:

ושלם – היא ירושלים כמו שכתוב "ומלכי צדק מלך שלם"

– בפגישתו עם אברהם.
:ראבמ י"שרו

,בירחנס לש ותלפמב רבדמ הזה רומזמה לכו'
שלא מצאנו אויב נופל בירושלים אלא הוא'

!בירחנס
'ואמר ר' משה – כי זה המזמור נאמר על מלחמה שבה האויב שם מצור על ירושלים וה'
החליש את האויב "שבר רשפי קשת". בחיצים שלו, העפים כרשפים וניצוצות, שבר את
המגן של האויב, ואת חרבו וכלי מלחמתו. וכך "נודע ביהודה – אלקים, בישראל גדול שמו"
.ומע תא עישוה רשא ותעושיב – 'ה לש

ולא כמו שקוראים לה םלשולא הסבירו מדוע דווקא כאן, במזמורנו, נקראת ירושלים –
במקומות רבים אחרים בתנך ירושלים? למה כאן דווקא: "ויהי בשלם סוכו!". אולם הלומד
את מזמורי היום, ע"ג, ע"ד, מזמורים לאסף, בהם פותח הספר השלישי שבתהלים, יבין
רומזמב ירהש !םלש וירגיש שאין שם הולם יותר את ירושלים מאשר שמה שבמזמורנו –
ע"ג, אסף ואיתו כל אדם יהודי – "משכיל" ומאמין, תוהה ביותר על כל מה שמתרחש בעולם.
כאשר צרות, רעות ואסונות מתרגשים ובאים על עובדי ה' ועל עמו ישראל. ולעומתם אראה,
מתאונן בעל המזמור, את "שלום הרשעים", את ההצלחה של ה"הוללים". אין להם תחלואים
."בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו" וייסורים, בריאים הם עד יום מותם.

ומסכם אבן עזרא: 'ימותו בלא יגיעה ובחייהם כח תולדותם חזק ובריא! על כן גאווה וגסות
הרוח היא חלקם. עשיית עושר ובחמס, ומילוי כל תאוותיהם – עולים בידם! ואני, זועק האדם
"עוגנ" יננהש איה הדיחיה האצותה ."ארחץ בנקיון כפי" אוושל ,"יבבל יתיכז קיר"ל ,רשיה
והאדם הקטן מתלבט"שלוי עולם – השגו חיל!". ואלו, הרשעים, הם "כל היום" לצונמו הכומו
– אם אחליט ואספר את הכל, כפי שהנני מרגיש, מבין"אם אמרתי אספרה כמו" :תושק
יפלכ הדיגב וז היהת . בניך בגדתי"רוד הנה" – לוועהו עשרה לש החלצהה תא האורו
הבאים, בגידה בחינוך הבנים לדרך הישרה! ואם אנסה להבין, לתפוס, לדעת תורודה

למע" ,עשרהו ערה תחלצה – "תאז תעדל הבשחאו"ולהזדהות עם מה שקורה בעולמנו –
. אינני מצליח בכך, להצדיק את הקורה, להבין למה זה ועל מה זה. ואינני מסוגל "יניעב אוה

להגיע לידי הכרה והבנה שכל מעשי ה' – משפט הם, נכונים הם וצודקים הם.

וכך מתייסר האדם, לא בבעית הגמול, 'צדיק ורע לו – רשע וטוב לו', בבעית הצדק האלוקי,
דע" .ולשאלא בבחירת דרכו הוא, במציאת גישה ופתרון לדילמה .תיפוסוליפה היעבב
. לא בדרך הניתוח וההתבוננות אמצא את דרכי, טוען אסף. אלא בבואי "לא ישדקמ לא אובא

אל מקדש ה', מקדשו בירושלים. כאשר ארגיש ואחיה את קירבתו של ה' אל האדם – אמצא
"וכוס םלשב יהיו" !"קרבת אלקים לי טוב" – "דימת ידגנל 'ה" .יכרד תא אצמא ,הנעמ
עם אלוקי.םלש, אהיה גם אני םילשוריב – םש


חזרה לתוכן תהלים


           
חזרה לפרשנות בתנך