ד"ר ירחמיאל ברגמן
"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"


|
מזמור פ"א הוא מענה ה' אל המתפלל, שהוא ציבור עמנו, על תפילתו במזמורים כ"ג עד פ'. על הספקות שלו, על ההתלבטויות שלו, על ההיסוסים והפיקפוקים שלו. זאת מתוך סקירת ההסטוריה של עמנו בעבר ובהווה, וכאשר כתוצאה מכך הוא מפנה מבטו גם אל העתיד! "שאו זמרה ותנו תוף, כנור – השמיעו קול רנה, השמיעו גם תרועה, "הרנינו לאלהים עוזנו" , ציוותי אתכם לתקוע בשופר, בחג שחל בראש חודש. "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" וכך מתואר יום זה, ראש השנה החג בחודש ובכסה, בנחמיה, במדינה הצעירה והמתחדשת, |
|
…יעיבשה שדחה עגיו" |
|
.ונלש הנשה שאר אוה |
|
"ויאמר נחמיה… ועזרא הכהן… לכל העם: |
|
וזה הפירוש של פסוקנו: גם כאשר ציווית "תקעו שופר", קול חרדה ואפילו גניחה ויללה, הרי לאור האמור, אין פלא שקבעו את מזמורנו, פ"א, כ'שיר של יום' לראש השנה. זו איפוא תשובת אלה הם החיים, ועליך היהודי, לחיות אותם על הניגודים, אפילו קיצוניים מאוד, שבהם! |
|
"ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, |
|
היצורים האלה, כולם – על כל הניגודים שבהם, על השורצים במעמקים ועל לכ לעו ואנחנו, עמו, היננו במלוא עוזנו, גם אנו. אבל גם כאשר אנחנו במצב ובמעמד ובתנאים |
|
חזרה לתוכן תהלים |
![]()
|

