שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

ד"ר ירחמיאל ברגמן

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהילים פב – לא ידעו ולא יבינו


מזמור פ"ב הוא המשכו של מענה ה' בפי אסף, שהתחיל במזמור פ"א. מענה ה' על התלונות
שלנו ועל ההתמרמרות שלנו, על מהלכה של ההסטוירה של עמנו ועל כל הקורות אותנו: בניין
וחורבן, גולה וגלות ונדודים, הרס ושואה גזירות וקשיים – עם הפסקות, קצרות כל כך, של
,ומעמ ,ונתאמ 'ה תשירד האב ,ב"פ ,ונרומזמבו !ונילעמ דובעישה לוע תרסהו טקשו הוולש
לאו וקפקפת לא ,ינב ."אלקים נצב בעדת א-ל" :ונל חטבומ בוש רשאכ ,ותנידמבו וצראב
גם כאשר ה' מופיע כמידת הדין, ,םיקולאתטילו ספק בדבר. על אף כל מה שעובר עליכם,
הוא עומד על ידינו, והוא ניצב בתוכנו. וגם כאשר הוא שופט אותנו אין ה' מתרחק מאתנו, ואין
הוא יושב על כסא רם ונישא, אלא מעורב הוא בתוכנו – ועימנו. וה' מכנה אותנו תמיד, גם ביום
םיקלא"הדין, בשם "עדת א-ל". גם כאשר אנחנו עומדים למשפט אנחנו מכונים, עדת אלוקים!
!חצנל – ותדע תא ,ונתוא "אלקים ישפט" עדת אלוקים – "ברקב ,ל-א תדעב בצנ


!"שפטו דל ויתום! עני ורש הצדיקו" :תיעמשמ דח איה ונרומזמב ונתאמ 'ה לש השירדה
מדינתנו תיכון רק עם נבין שהיא קמה כדי להגן על החלשים ועל המקופחים ועל הזקוקים
לסעד ולתמיכה, דל ויתום עני ורש! אותם שפטו ואותם הצדיקו. בניגוד גמור למצב הקיים
"עד מתי תשפטו עול – ופני רשעים תשאו". "פלטו דל ואביון – מידשאותו דאגתם לבצר:
אלו – ועדי אל" אותם. ומאחר שדרישתי זו מכם, אומר ה', איננה מתמלאת: רשעים הצילו"

, אינכם מזדהים עם דרישתי זו מכם, אינכם מתבוננים ואינם מחפשים כלל את הדרך "וניבי

הכישחב"לחלץ את החלשים ממצוקתם ואת הסובלים ממעמדם הנחות ביותר – על כן
. אינכם רואים, גם אתם השליטים, השרים והשופטים את המוצא מן החושך "וכלהתי

ץראה !"ימוטו כל מוסדי ארץ"והעירפול שאתם נתונים בו! והתוצאה היא הכרחית:
תתמוטט, המדינה – לא יהיה לה קיום, שלטונכם יחלוף!

ונקבע מזמורנו זה כ'שיר של יום' ליום שלישי בשבוע (משנה, תמיד פרק ז', משנה ד'). שהרי
ביום שלישי נאמר בבריאה: "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה"!
ובפרשת המבול נאמר: "ותמלא הארץ חמס" – אין דין ואין דיין, אין צדק ואין משפט. "וירא ה'
כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום", "וירא אלקים את הארץ והנה
נשחתה – כי השחית כל בשר את דרכו". "ויאמר ה': אמחה את האדם אשר בראתי". וכך
לכ וטומי – וכלהתי הכשחב"! על כן: "וניבי אלו ועדי אל" ?"לוע וטפשת יתמ דע" :ונרומזמב

לש הנוכתה יהוז !"אני אמרתי: אלהים אתם ובני עליון כלכם" :ונילא הנופ 'הו !מוסדי ארץ"

עמנו: "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל"! אתם מסוגלים להתעלות ולשלוט ולשפוט
ולהיות שרים ומושלים – עם אלוקים, כפי שה' אלוקיכם דורש מכם. ואז, ורק אז, תצליחו גם
– ותוכלו להם ולבעיות שהם מעמידים עם אנשיםבכל מאבק העומד בפניכם והנכון לכם.
! אין לעמנו תקוה "אכן כאדם תמותון – וכאחד השרים תפלו"בפניכם! אך ללא התעלות זו –
ולא תקומה ולא המשך קיומו – אלא כתפלתנו: "אלה ברכב ואלה בסוסים – ואנחנו בשם ה'
."ריכזנ וניקלא

"קומה אלהים, שפטה הארץ – כי אתה תנחל בכל הגוים"ואת הפסוק האחרון במזמורנו,
.טפושה היהינראה לי לפרש, שלא כמקובל, שכאן פונה בעל המזמור אל ה' ומבקש ש
אלא שגם בפסוק זה, כמו במזמור כולו, ה' פונה אל עמנו, כשיא במענה ה' אל אסף: "קומה",
! שהנך, ותשאר תמיד, עם אלוקים! קומה ושפוט כל הארץ – כפי שדרשתי במזמורנו, עם ישראל

"כי אתה תנחל" את ארצך ואת מולדתך בכל הגוים, בין כל עמי העולם, וכמותם, ועל אפם ועל
חמתם. "ודבר אלקינו יקום לעולם".


חזרה לתוכן תהלים


           
חזרה לפרשנות בתנך