שיחות בספר תהלים

:הזרכהב חתופ רומזמה

תיאור גדולתו של הבורא מתבסס בפרקנו על תיאור הבריאה בספר בראשית. אם בתיאור
ספר בראשית מתחילה הבריאה בבריאת האור ביום הראשון, ובריאת הרקיע ביום השני, הרי

"נוטה שמים כיריעה". ב ךישממו ,"המלשכ רוא הטוע"ב ארובה רואית ליחתמ ונקרפב

"יקוו המים אל מקום אחד ותראה בתיאור הבריאה, נבראו ביום השלישי היבשה והצמחים:

"על הרים :ונקרפבו היבשה…" "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו".

יעמדו מים, מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון, יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה

,המהבל ריצח חימצמ" :ןכו יסדת להם, גבול שמת בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ".

ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ".

חרי השע"ביום הרביעי נבראו, כמתואר בספר בראשית, המאורות: השמש והירח. ובפרקנו:
למועדים, שמש ידע מבואו".
"תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש ביום החמישי נבראו בעלי החיים, ובמזמורנו אנו מוצאים

כל חיתו יער. הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מא-ל אכלם".
"יצא אדם לפעלו, ולעבודתו עדי ערב".ביום השישי נברא האדם, ובפרקנו התיאור:

אם נחזור ונקרא את המזמור, נבחין כי תיאור הבריאה הנו מסגרת למזמור, אך לא מטרתו;
המזמור מתאר את סדר הבריאה – אך לא סדר הבריאה עניינו, אלא המסקנה שהמבחין
בסדר זה צריך להסיק.

מזמור ק"ד מתאר שלושה מחזורים, שלושה מעגלים הבאים להביע את הלידה, ההתחדשות,
הגוויעה והתחילה. העולם מתואר על רקע שלושה מחזורים אלה.

המחזור הראשון הוא מחזור האור והחשך:

המחזור השני הוא מחזור החיים:

מדוע מתחיל המזמור בתיאור הבריאה, ומסיים בהכרזה כי "ייתמו חטאים מן הארץ"? מהו
הקשר בין המעגלים המתוארים במזמור?

תאור העולם ורבגוניותו הוא הוא הגורם להכרה שיש בורא לעולם. תיאור בריאת העולם
מופיע במזמור כרקע: אם העולם נברא, משמע יש לו בורא; אם יש בורא – משמע צריך
לעבדו. ולכן מכריז בעל המזמור: "אשירה לה' בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי, יערב עליו שיחי,
."'הב חמשא יכנא

בדרך דומה מתאר רמב"ם בהלכות יסודי התורה את הדרך מן ההתבוננות בעולם, אל יראת
:ותבהאו 'ה