שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזיא הדוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהילים קד: תיאור מעשי
בראשית במזמורי תהילים


מזמור ק"ד בתהילים הוא אחד מהפרקים המתארים את גדולתו של הבורא, מתוך התבוננות
.וידי ישעמב

:הזרכהב חתופ רומזמה


."תשבל רדהו דוה ,דואמ תלדג ,יקולא 'ה"
לאחר הכרזה זו, באות הסיבות שבגללן מכריז המשורר כי ה' גדול מאוד ומלא הוד.

תיאור גדולתו של הבורא מתבסס בפרקנו על תיאור הבריאה בספר בראשית. אם בתיאור
ספר בראשית מתחילה הבריאה בבריאת האור ביום הראשון, ובריאת הרקיע ביום השני, הרי

"נוטה שמים כיריעה".
ב ךישממו ,"המלשכ רוא הטוע"ב ארובה רואית ליחתמ ונקרפב

"יקוו המים אל מקום אחד ותראה
בתיאור הבריאה, נבראו ביום השלישי היבשה והצמחים:

"על הרים :ונקרפבו היבשה…" "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו".

יעמדו מים, מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון, יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה

,המהבל ריצח חימצמ" :ןכו יסדת להם, גבול שמת בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ".

ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ".

חרי השע"ביום הרביעי נבראו, כמתואר בספר בראשית, המאורות: השמש והירח. ובפרקנו:
למועדים, שמש ידע מבואו".
"תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש ביום החמישי נבראו בעלי החיים, ובמזמורנו אנו מוצאים

כל חיתו יער. הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מא-ל אכלם".
"יצא אדם לפעלו, ולעבודתו עדי ערב".ביום השישי נברא האדם, ובפרקנו התיאור:

לכאורה – כתב בעל המזמור פרפרזה על תיאור הבריאה בספר בראשית. כשם שספר בראשית
מתאר את הבריאה לפי סדר הנבראים, מן האור, דרך היבשה, הצומח, החי והאדם; כך בעל
המזמור מתאר את בריאת העולם, באור החל, ובאדם כילה.

אם נחזור ונקרא את המזמור, נבחין כי תיאור הבריאה הנו מסגרת למזמור, אך לא מטרתו;
המזמור מתאר את סדר הבריאה – אך לא סדר הבריאה עניינו, אלא המסקנה שהמבחין
בסדר זה צריך להסיק.

מזמור ק"ד מתאר שלושה מחזורים, שלושה מעגלים הבאים להביע את הלידה, ההתחדשות,
הגוויעה והתחילה. העולם מתואר על רקע שלושה מחזורים אלה.

המחזור הראשון הוא מחזור האור והחשך:


"תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוש כל חיתו יער.
הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מא-ל אוכלם.
תזרח השמש יאספון, ואל מעונתם ירבצון.
יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב".
זהו המעגל הראשון – החושך, שלטון חיות הטרף השואגים, מתחלף באור, בו האדם יוצא
לעבודתו, לשליטה בעולם.

המחזור השני הוא מחזור החיים:


"תיתן להם ילקטון,
תפתח ידך ישבעון טוב,
תסתיר פניך יבהלון,
תוסף רוחם יגועון, ואל עפרם ישובון.
תשלח רוחך יבראון, ותחדש פני אדמה".
המעגל הראשון תאר את חילופי האור והחושך; המעגל השני את התחייה והמוות; והמעגל

השלישי מתאר את השתנותו של האדם; את מעגל הרשע והצדיק:

.ידועב יקולאל הרמזא ,ייחב 'הל הרישא"
.'הב חמשא יכנא ,יחיש וילע ברעי
ייתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם,
."ה-יוללה 'ה תא ישפנ יכרב
החילופין של האור והחושך; של החיים והמות – הנם מעשי ידי האלוהים; שני אלה מוליכים
.קידצל עשר תכיפהל ,ישילשה יונישל

מדוע מתחיל המזמור בתיאור הבריאה, ומסיים בהכרזה כי "ייתמו חטאים מן הארץ"? מהו
הקשר בין המעגלים המתוארים במזמור?

תאור העולם ורבגוניותו הוא הוא הגורם להכרה שיש בורא לעולם. תיאור בריאת העולם
מופיע במזמור כרקע: אם העולם נברא, משמע יש לו בורא; אם יש בורא – משמע צריך
לעבדו. ולכן מכריז בעל המזמור: "אשירה לה' בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי, יערב עליו שיחי,
."'הב חמשא יכנא

בדרך דומה מתאר רמב"ם בהלכות יסודי התורה את הדרך מן ההתבוננות בעולם, אל יראת
:ותבהאו 'ה


"הא-ל הנכבד והנורא הזה, מצווה לאהבו וליראה אותו… והיאך היא הדרך לאהבתו
ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו
שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם
הגדול… וכשמחשב בדברים האלה עצמן, מדי הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא
.('ב הרותה ידוסי) "…הלפא הלפש הנטק הירב
תובוח לעב ,ייחב וניבר .הארילו הבהאל הכילומ 'ה ישעמב תוננובתהה ,הלא ם"במר ירבד יפל
:העינכל הכילומ תוננובתהה יכ ,הארמ ,תובבלה

לפשיו ול ענכיי ,הנוילעה ותמכחו ותרובג תוממורו ,ארובה תמצע לדוג ריכי רשאכו"
.('ב העינכה) ."וינפל
ההתבוננות במעשי האלוהים מוליכה, לפי רמב"ם, לאהבת ה' וליראתו. לפי ר' בחיי, היא
מוליכה לכניעה. בעל המזמור מצליח לעלות לדרגה גבוהה אף משני אלה:
מול "יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו", מכריז בעל המזמור:

."'הב חמשא יכנא ,יחיש וילע ברעי"
הזדהותו שלמה: כאש הכיר האדם בכוחו של האלוהים, נפגשו השניים: האלוהים "שמח
במעשיו" – שמח באדם; והאדם מכריז: "אנכי אשמח בה'". לא יראה ולא כניעה, אלא מעבר
להם: אהבה ושמחה.

חזרה לתוכן תהלים