שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזיא הדוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהילים טו: מי ישכון בהר ה'?



.דודל רומזמ
ה' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך:
הולך תמים ופעל צדק ודובר אמת בלבבו:
הער והערל השע אל ונשל לע לגר אל
:ובורק לע אשנ אל הפרחו
סאמנ ויניעב הזבנ
דבכי 'ה יארי תאו
:רמי אלו ערהל עבשנ
כספו לא נתן בנשך
חקל אל יקנ לע דחושו
עשה אלה לא ימוט לעולם:

(א)
.
(ב)
(ג)
.
(ד)
.
.
(ה)
.
.

מזמור ט"ו בתהילים מתאר את תכונותיו של האיש שיגור בהר הקודש, בבית המקדש.
והמזמור מתאר תכונות רבות של האיש הנהדר הזה, יושרו האישי, יחסיו החברתיים
הטובים, יחסו ליראי האלוהים.
עיון מדוקדק במזמור יגלה לנו מבנה מעניין בתיאור תכונותיו של איש זה. ומן המבנה של
המזמור נעמוד גם על המייחד את האיש.

:שיאה לש ויתונוכת רואיתל בישקנ

ה', מי יגור באוהלך
מי ישכון בהר קודשך

נשים לב: שתי שאלות, ושתיהן מנוסחות ניסוח חיובי: מי יגור; מי ישכון. והתשובה:

הולך תמים
קדצ לעופו
ובבלב תמא רבודו

שלוש תשובות, וגם הן מנוסחות ניסוח חיובי: הולך בדרך תמים; פועל צדק – נוהג בצדק עם
חבריו. ודובר אמת. ושימו נא לב: לא דובר אמת לאחרים, אלא דובר אמת בלבבו. גם את לבו
הוא אין הוא משקר.
(אימרה חסידית אומרת: שורת הדין: אל תונו איש את עמיתו. לפנים משורת הדין: אל תונו
.(!ומצע תא שיא
נמשיך בתיאורו של האיש. הפעם התיאור הופך להיות שלילי: מה אין הוא עושה. ושוב שלוש
:תונוכת


ונושל לע לגר אל
הער והערל השע אל
ובורק לע אשנ אל הפרחו
התכונות שהיו קודם תכונות אישיות, מתחלפות עכשיו בתכונות חברתיות. אנו שומעים מה
אין איש זה עושה. אינו מרגל – הולך רכיל – על חבריו; אינו גורם רעה לרעהו; ואינו גורם
בושה לקרובו. הביטוי "חרפה לא נשא על קרובו" פירושו: אינו גורם חרפה לקרוביו. קרוביו
גאים בו, אינם מתביישים ממנו.

:םכסנ

מי יגור; מי ישכון. :תולאש יתש

תמים, פועל צדק, דובר אמת. :תויבויח תובושת שולש

.הפרח אשנ אל ,הער השע אל ,לגר אל :תוילילש תובושת שולש


ושוב שלוש תכונות. אם שלוש הראשונות היו במישור האישי; ושלוש התכונות שאחריהן
במישור החברתי; שלוש התכונות הבאות הן במישור הדתי:


הזבנ
סאמנ ויניעב
.דבכי 'ה יארי תאו

כאשר הוא עומד מול ירא האלוהים, חש הוא כמה נבזה ונמאס הוא. את ירא ה' הוא מכבד;
את עצמו – הוא מבזה. עומד הוא בוש ונכלם מול יראי האלוהים. רואה הוא אותם נעלים
.ונממ

ועוד שלוש תכונות. הפעם – במישור הכלכלי. התכונות במישור הדתי נוסחו ניסוח חיובי: איך
הוא חש ומרגיש ומכבד. במישור הכלכלי – ניסוח שלילי: מה אין הוא עושה:


רימי אלו ערהל עבשנ
כספו לא נתן בנשך
.חקל אל יקנ לע דחושו

אם כן, מה אין האיש הזה עושה: אינו מפר שבועה; אינו מלוה בריבית; אינו לוקח שוחד.

מצאנו עד כאן ארבע קבוצות של תכונות.
– ניסוחה חיובי, במישור האישי: הולך תמים, פועל צדק, דובר אמת בלבבו א הצובק

הפרח אשנ אל ,הער השע אל ,לגר אל :יתרבחה רושימב ,ילילש החוסינ – ב הצובק

דבכי 'ה יארי ,סאמנ ,הזבנ :יתדה רושימב ,יבויח החוסינ – ג הצובק

– ניסוחה שלילי, במישור הכלכלי: לא ימיר, לא נתן בנשך, שוחד לא לקח. ד הצובק


נזכור כי המזמור התחיל בשתי שאלות, שניסוחן חיובי:
מי יגור באוהליך, מי ישכון בהר קודשך.

אנו צריכים, אפוא, את התשובה לשתי שאלות אלה. אנו צריכים את הצלע השלישית, של
.תולאשה יתש

אכן, הצלע קיימת. הנה סיכום המזמור:

עושה אלה לא ימוט לעולם.

:רומזמה תרגסמ תא ארקנ

מי יגור באוהלך – מי ישכון בהר קודשך.
עושה אלה – לא ימוט לעולם.


:םכסנ

תחילה שמענו רשימה ארוכה של תכונות נפש חיוביות של האיש שישכון בהר ה', משקראנו
את התכונות בעיון, גילינו כי המייחד את האיש אינו רק ריבוי תכונות נפש, אלא איזון מלא
בין "עשה" ו"לא תעשה". יודע הוא את המידה הנכונה בעשייה – ובהימנעות מעשיה. יודע
הוא כיצד לפעול בכל תחום. אכן – עושה אלה לא ימוט לעולם.


חזרה לתוכן תהלים