שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזור עשוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהלים כא: כי המלך בוטח בה',
ובחסד עליון בל-ימוט


המלך הוא נושאם של אחד-עשר פרקים שלמים ועוד קטעים ופסוקים רבים בספר תהלים.
גם מזמור כ"א הוא מזמור ממזמורי המלך ובו תודה עבור מלך שה' מלא את משאלתו
.ותליפתל הנענו

"ה', בעזך ישמח מלך, ובישועתך מה יגל מאד.
."הלס תענמ-לב ויתפש תשראו ול תתנ ובל תואת
מן המילים "עזך", ו"ישועתך", אנו יכולים לשער שמדובר כאן בניצחון במלחמה. המלך
שמח כיוון שה' מלא את משאלות לבו, את מה שנתאווה לו בלבו.
התיבה "ארשת" שבצירוף "ארשת-שפתיו" היא יחידאית במקרא. על פי התקבלות: "תאות
יתנמס הדש ותואמ הלימ איה "תשרא" הביתה – "תענמ-לב ויתפש-תשראו / ול תתנ ובל
תאות-לבו. כלומר: משאלה שהביע בשפתיו. ואכן בשבעים תרגמו: תפילת שפתיו.
.הלאש איה "ותשירא" .שרד ,שקב ,לאש :איה "שרא" תועמשמ תירושאב
פרק כ' אף הוא ממזמורי המלך. הפרק פותח בדיבור אל המלך בלשון נוכח: "יענך, ישגבך"
וגו' ובסיום מדברים על המלך בגוף שלישי – נסתר: "הושיע ה' משיחו, יענהו משמי קדשו".
לעומת זאת – בפרק כ"א – החלק הראשון של המזמור מדבר על המלך בלשון נסתר:

"בעזך ישמח מלך, ובישועתך מה יגל מאד.
".תענמ-לב ויתפש תשראו ול תתנ ובל תואת
בלשון נוכח מדברים אל הקב"ה. שלוש עשרה פעמים מדברים בחלק זה של המזמור על
המלך בנסתר. מפסוק ט' ואילך פונה המשורר אל המלך בנוכח:

"תמצא ידך לכל אויביך, ימינך תמצא שונאיך".
ואילו על ה' עובר המשורר לדבר בלשון נסתר:

"ה' באפו יבלעם".
בפסוק ח', פסוק המעבר מן החלק הראשון לשני, מדברים הן על ה' והן על המלך בלשון
נסתר. בפסוק החתימה אין המלך נזכר כלל, והמשורר פונה אל ה' בלשון נוכח.
מפרשים אחדים סבורים שמסדר ספר תהלים סידר את שני הפרקים זה אחר זה לא רק
בגלל המבנה שלהם, אלא גם בגלל תוכנם: פרק כ' הוא תפילה לתשועת המלך במלחמה,
תפילה שנאמרה בטרם קרב, ואילו פרק כ"א תהילה לה' על הצלחת המלך במלחמה והוא
נאמר לאחר המלחמה. המלך המתואר כאן נושא את עיניו אל ה':

"כי המלך בוטח בה', ובחסד עליון בל ימוט".
מלך ישראל לא סומך על כוחו אלא על ה'. גם העם פונה אל ה' שיושיע. את ניצחונות המלך
:'ה תעושיכ האור אוה

"רומה, ה', בעוזך, נשירה ונזמרה גבורתך".
כל כוחו של המלך וכל הצלחתו באים לו מאת ה'. גדול כבודו בישועתך.
יש פרשנים אשר רצו לשייך את הפרק למלך חזקיהו. בספר ישעיה פרק ל"ח מסופר:

"בימים ההם חלה חזקיהו למות,
ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו:
כה אמר ה' – צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה.
רשא תא אנ-רכז 'ה הנא :רמאיו 'ה לא ללפתיו ריקה לא וינפ והיקזח בסיו
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי,
ויבך חזקיהו בכי גדול.
:רמאל והיעשי לא 'ה רבד יהיו
הלוך ואמרת אל חזקיהו – כה אמר ה' אלוהי דוד עבדך, שמעתי את תפילתך, ראיתי
את דמעתך, הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה. ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר
'וגו "תאזה
:רפוסמ היעשיב ט"ל קרפ תליחתב

"בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו
."קזחיו הלח יכ עמשיו
הד לדברים האלה אנו מוצאים בפסוקים ה-ז בפרקנו:

"חיים שאל ממך נתת לו, אורך ימים עולם ועד.
גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו.
"…דעל תוכרב והתישת יכ
במדרש שוחר טוב נדרש המזמור על המלך המשיח העתיד למלוך בישראל באחרית הימים.
אפשר כמובן לפרש שאין אנו מדברים במלך מוגדר אלא בדמות המלך בישראל. כך נאמר
בפרשת המלך בספר דברים, שהמלך כותב לו ספר תורה:

"לבלי רום לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל, למען יאריך ימים על
."לארשי ברקב וינבו אוה ותכלממ
אורך ימים עולם ועד מדבר כנראה בהמשכיות השושלת כפי שהובטח לדוד:

"ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם". (ש"ב ז' טז).
פעלים רבים בפרק הם פעלי שמחה:

"בעזך ישמח מלך, ובישועתך מה יגל מאד".
"תחדהו בשמחה את פניך".
"תחדהו" הוא אולי מלשון חדווה, ואולי הוא הביטוי החיצוני של השמחה, כמו "ויחד יתרו
על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל…" באבות דרבי נתן נוסח א' פרק ל"ד מנו את "חדווה"
בין עשרת שמות שנקראה בהם שמחה. פסוק החתימה:

"רומה ה' בעזך, נשירה ונזמרה גבורתך",
מזכיר את הפסוק משירת הים:

הי תרמזו יזע"
.העושיל יל יהיו


תהלים כב: אלי אלי למה עזבתני?