טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
ולא תענהעלרבלנטות..
מאת יוסף פר1ינד
בפרשת משפטים אנו קוראים" :לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על רב
לנטות אחרי רבים להטות" (שמות כ"ג,ב) .אנו רואים שהתיבה "רב" נכתבה בלא
יוד .האם קריאת המנקדיםכיוונה לרוחו של הכתוב? האומנםיש לקרוא "לא תענה
על רבץ(בחיריק) ,ושמא נחוצהקריאה אחרתכדילעמודעלכוונתושלהפסוקביתר
דיוק? לנושא זה יוקדש עיוננו הפעם.
,
ה
נ
ש
כ250-
אומר" :לאתהיהאחרירבים
בעל "אורחיים"בפירושו ,שנכתבלפני
וגו':רבותינוז"להרבולדרושבפסוקזה אבלאין המקראמתישבלפיפשוטו .ונראה
לפרש הכתוב לפי שאמרה התורה :ושפטו העדה …והצילו וגו' (במדבר ל"ה,
כד-כה) ואמרוז"ל :עדה שופטתועדה מצלת; אבל אם פתחוכולםלחובהפטור.ובא
הכתוב כאן להסיר ד' מכשוליך אשר יכשל בהם חכם באמצעות דין'זה;". ..
אכן ,כל העוסקים בפסוק מודעים לאותו קושי שבעל "אור חיים" מציינו :אין
המקרא מתיישב לפי פשוטו.
וב"ילקוטשמעוני" אנוקוראים'" :אחרירביםלהטות':ר'אליעזר,,בנושלר'יוסי
הגליליו אומר :מה תלמוד לומר אחרי רבים להטות -התורה אמרה עשהלךדין
נוטה :י"ב מזכין וי"א מחיבין -זכאי" .מסתבר שר' אליעזר התכוון לדיון
ב"סנהדרין קטנה" -י"ב ועוד י"א הם ביתדין של כ"ג.
ראב"ע מפרש" :לא …אם ראית רביםיעידו ער דבר שלא ידעתו ,לא תאמר
בלבבך אלה לאיכזבו .ואמרהגאוןכי שתים מצוותיש בפסוק הזה :האחת מצותלא
תעשה והשניה מצות עשה.כי אמרחייב אתה אחרירבים להטות כמולנטותואי~ה
כן …ופה שהעתיקו הוא האמת .ואחר שהכתוב אמר לא תהיה אחרירבים לרעות
מזהגלמודכי אםיהיורבים לטובהשהיא מצוהללכתאחריהם .לא תענהעלריב -
מצוה על כל ישראל .ואףכיהדיין שהוא שהריב לפניו לעזור לרעהו"'.
מעירלעניין זה אברבנאל" :והראב"ע פרש ולא תהיה אחרי רבים לרעות ולא
תענהוגו' -אזהרותלעדים שלאיעידומפני שראו אחריםמעידים…וכןהזהיר
אותו הדיין שאף על פי שבעלדין והעדים יהיו רבים וחטאים ורעים לא ימשך
אחריהם וזהו 'לא תהיה אחרי רבים לרעות '….רוצה לומר לעשות דבר רע בדבר
המשפט.וכןהזהיר לטדברהטליץוהטועןבטניהדיין בעדבעלידינים -ותובע או
נתבעועליו אמר :ולא תענה עלריב לנטות ,כלומר לא תעשה טענות עלריב לנטות
מדרך המשפטכי כלנטייה היא עוות והרחקה מהיושר והאמת וכאלוהוכיח אותו
מליץוטוען שאף עלפי שבעלהדין והעדיםוהדיין הם רבים לאיהיה הוא גםטוען
להטות את הדין ולעותו .ואמנם שרצו חז"ל ללמוד מכאן שיהיה האדם נמשך
1ראב"ע :עפ"י אשרוייזר :פרוש התורהלרבינו אברהםאבן עזרא -שמות(ירושלים תשל"ו).
129
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
יוסףפרינד
[]2
במשפטו אחרירבים .כתב ראב"ע שזה כבר נלמוד סמה שאמרבעניןהדינין :לא
תהיה אחרי רבים לרעות מכלל שלרעות שהוא לחחב הזכאי לאיטה .אבל לטובה
שהוא היושר והמשפטיהיה אחרי רבים .אך מה שאמר אחרי רבים להטות הוא
כדמות שאלה ותוכחה לעורכיהדיינים והמליצים כאומר הטובבעיניך שגם אתה
תהיה אחרי רבים להטות אתדין בטענותיך.2". ..
ובעל "העמק דבר" אומר'" :לא תהיה אחרי רבים לרעות '…אם רביםעושים
רעהבברורלאתלךאחריהםאעפ"ישרביםהמה'.ולא תענהעלרב' -אםיתקוטטו
עימךעבורזה לא תענהעלריבם אלאתהינאלםדומיהועושה שלא כמותם …אבל
'לנטות' אם הדבר שקול אצלךאין לנטות -כאלו או כאלו -אזי 'אחרירבים
להטות' -ישלילך אחרי דעת רבים מסתמא כדעות רבים והוא הטוב והסמר…
והדרשות רבו בזה".3
בעוד שפירושו שלדון יצחק מופנהלעניין המשפטי ,חורג בעל "העמק דבר"
מהעניין המשפטי לתחום המוסר האישי.
ש
י
.
ק
ו
ס
פ
ב
ש
ם
נ
מ
ו
א
ה
ת
ו
ע
ד
ו
מ
די בהבאות הנ"לכדי להמחיש את ה
בשני
לקושי
הפסוקים הראשונים של פרק כ"ג גם מצוות "עשה"? ושמאלפי פשוטו של מקרא
נראה שלפנינו ארבע מצוות "לא תעשה"? הרמב"ם מצא כאן מצוות "עשה" וכך
הוא כותב ב"הלכות סנהדרין"" :ביתדין שנחלקו ,מקצתם אומריםזכאי ומקצתם
אומרים חייב ,הולכים אחרי הרוב .וזו מצות עשה של תורה שנאמר' :אחרי רבים
להטות' .במההדברים אמורים?בדיני ממונות ובשארדיני אסורומותר וטמא וטהור
וכיוצא בהן .אבלבדיני נפשות …אםהיו הרוב מזכים -זכאי; ואםהיו הרוב
מחיביןאינו נהרג עדשיהיומחיבין יתר על המזכיםשניים .מפי שמועה למדו (!!)
שעלזההזהירהתורה ואמרהלאתהיהאחרירביםלרעות …כלומר אםהרובנוטים
לרעה להרוג ,לא תהיה אחריהם עד שיטו הטייה גדולה ויוסיפומחיבין שנים -
שנאמר'לנטותאחרירביםלהטות' -הטייתךטובהעלפי אחד,לרעהעלפישניים.
וכל אלו דברים קבלה הם".4
ונראהכי שורשה של קבלהזומצוי במחלוקתסביב ר' אליעזרבן הורקנוס "תנור
שלעכנאי" – 5כאשר ר' אליעזרניצב מול החכמיםוטען :ההלכהכמותי .אבלבכל
הוכחותיו עמדו נגדו החכמים ,כנאמר שם:עדין מטיןועומדין .חזר ואמר להם :אם
הלכה'כמותי -מן השמיםיוכיחו .יצאה בת קול ואמרה :מה לכם אצל ר' אליעזר
2אברבנאל :פרוש לספר שמות ,עמ' רט"ו ,הוצאת ארבאל תשכ"ד .התייחסות אברבנאל
לדברי ראב"ע צריכהעיון .ושמא היהלעינידון יצחק נוסח שונה של פירוש ראב"ע מאלההמצויים
בידינו?
3נפתלי צבי יהודה בהלין :העמק דבר (מהדורה א' -תר"ם).
4הרמב"ם :משנה תורה " -שופטים" ,פרק ח' ,א.
5ראה :קצור עין יעקב (ורשה תרע"ג) -לבבא מציעא ,פרק רביעי י"א ,עמ' כב-כג;
ביאליק-רבניצקי :ספר האגדה -מעשיחכמים,עמ' קע"א (מהדורהג' -תש"ח).
30
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פה(
טבת-אדר תשמ"א
"ולא תענה על רב לנטות" …
[]3
שההלכה כמותובכל מקום? עמד ר' יהושע עלרגליו ואמר' :לא בשמיםהיא'(דברים
ל' ,יב) .אין אנו משגיחים בבת קול שכבר כתבת בתורה בהרסיני' :אחרי רבים
להטות' ".
רבן גמליאל,גיסו של ר' אליעזר ,התייצבנגד עמידה עיקשתזו שלר' אליעזרעל
דעתווכךנימק את התנגדותו:גלויוידועלפניך שלאלכבודיעשיתיולא לכבודבית
אבא עשיתי ,אלא לכבודך ,שלא ירבו מחלוקות בישראל.
עמדת רבן גמליאל היא פרי ניסיון היסטורי נורא :אחרי החורבן מפשפשים
במעשים ומחפשים את האשמים .וידועים הדברים על בר-קמצא ועל המחלוקות
בשעת המלחמה ברומאים .ראו לאן הביאונו המחלוקות ,שקל רבן גמליאל .היום
היינו אומרים :הוא העלה לדרגת ערך נעלה את אחדות הדעות הלאומית
(ה"קונסנסוס"!) .אולם חוזרת ונשאלת השאלה :האומנםלכך~משוקה התורה בנושא
שאנו דנים בו?
רש"י הכיר היטב בבעיתיות שבפסוק זה …" :ובמקרא זה יש מדרשי חכמי
ישראל אבלאיןלשון המקרא מיושבבהן עלאופניו :מכאן דרשושאיןמטיןלחובה
בהכרעתדיין אחדוסוף המקרא דרשו 'אתרירבים להטות' ,שאםיששנייםמחיבין
וגו' …ואמצע המקרא דרשו 'לא תענה על רב' על רב שאין חולקין על מופלא
שבביה"דולפיכך מתחיליןבדיני נפשותמן הצדלקטנים שבהן -שואלים תחלה
שיאמרו את דעתם (סנהדרין מ') …ואונקלוס תרגם :ולאתימנעסל8ליא סה
ך?9יויך?לדי~א;6ולשוןהעברילפי התרגוםכך הוא נדרש' :לא תענהעלרבלנטות'
אםישאלךדבר למשפט ,לא תענהלנטותלצד אחרולסלק עצמךמןהריבלאהוידן אותו אמתו …ואני אומר לישבו על אופניו כפשוטו :כך פתרונו' :לא תהיה
אחרי רבים לרעות' :אם ראית רשעיםמטין משפט -לא תאמר:הואילורבים הם,
הננינוטה אחריהם; 'לא תענה עלריבלנטות'וגו' ואםישאלהנדוןעלאותו המשפט
אלתעננועלהריב -דברהנוטהאחרי אותםרביםלהטות את המשפטמאמיתו,אלא אמור את המשפט כאשר הוא וקולר יהא תלוי בצואר הרבים"…
ככלשחוזריםומעיינים בפירוש נפלא זה מוסיפים להתפעם מגדולתו של הפרשן:
יש בו התבוננות בקושי הטקסטואלי; השוואה עם המסקנות שהוציאו
נאמנות
י
ל
"
ז
ח
לטקסט המסורה; כיוף הפירוש לתוכנו המוסרי של הקטע ובנוסף לכךגילוי של לב
רחום –לפימיטב המסורת שלביתהלל .אם מקבלים אתניקודהמסורה "רב"(בלי
יוד) ואם מצטמצמים בראיית הפסוק כעוסק בדרכי המשפט בלבד -הרי הפירוש
מובילם.
אולם השאלה היא :האם מותרלנו להסתפק בכך? "יש במקרא זה מדרשיחכמי
ישראל ,אבללשון המקרא מיושבבהן עלאופניו( "…רש"י); "אלודברים קבלה
בהם …מפי שמועה למדו" (הרמב"ם); "אין המקרא מתישבלפי פשוטו" ,מחרה
י זלם דינא". ..
6ובהמשך התרגום4" :מר~ויא
131
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
יוסף פרוינד
[]4
מחזיק אחריהם בעל "אורחיים"; "והדרשות רבו בזה "…אומר הנצי"ב ב"העמק
דבר".
ואשרלעיוננו :לשאלה הראשונה שהצבנולעצמנו :האםקריאתהמנקדים בטקסט
המסורתכיוונהלרוחושל הכתוב -מצטרפותשתישאלותנוספות :האםמצויהבשני
הפסוקים הראשונים שבשמות כ"ג גם מצוות "עשה" או במלימ אחרות :האומנם
התכוונה התורה להורות פה "אחרי רבים להטות"? ושאלה אחרונה :האם עוסקים
פסוקים אלה בסוגיה של שפיטה וחריצתדין בלבד?
כמובןשאין לתלוש אתהדברים מהקשרם.שניהפסוקיםהראשונים שלשמותכ"ג
הינם תחילתה של פיסקה בת תשעה פסוקים שעניינה" :צדק כלפי כל אדם".7
אם שואלים אנו את עצמנו האומנםהיטיבו המנקדים לעשות,עלינולהעיף מבט
על הצדהפילולוגי שלהפיסקה .במהרהיסתברלמעייןשמבחינהפילולוגית לא שפר
חלקה של הפיסקה כולה בגלגולי התעתיק ואנו נתקלים בה בבעיותלשוניות רבות:
בפסוקו "לא תטה משפט טן4נף" נוטה קאסוטו -ובצדק -לפרש" :לא תטה
משפטאויבך" ("אבינך"בליויומצוי רק שש פעמים במקרא ,וזאת רקבנטייה -
לעומת חמישים ושלוש פעמים "אביון" בויו).
בפסוק ה "וחדלת מעזבלו ,עזב תעזב עמו "…מסמיכיםלנחמיהג' ,ח":ויעזבו
ירושלם" -עזיבה זו לשון עזרה (רש"י); לשון סיוע וחזוק (רשב"ם); טור-סיני
הציע לקרוא" :עזז תעזז עמו" לפי משלי ח' ,כח"בעזח קינות תהום 8 "…הפירוש
הברור לנאמר בשמות מצוי בדברים כ"ב ,ד" :הקם לקים קמו".
בכללהבעיותהפילולוגיות שלהפיסקה הזאתלא נפקדמקומו שלהפסוקשלנו,הן
אשרלניקודוהן אשרלפיסוק הנאמר,ולשני אלה,כמובן ,משקלרבתיבחיפושאמרי
הפירוש הנכון של המשמעות.
וכך פסק הפרופ' מ"צ סגל את המאמר" :לא תהיה אחרירבים לרעות ,ולא תענה
על רב ,לנטות אחרי רבים להטות" .9ד"ר ענת מפסק במהדורתו" :לא תהיה אחרי
רבים לרעות; ולא תענהעל רב; לנטותאחרירבים להטות".10מצינוששניהמלומדים
הולכים אחריבעלי הטעמיםומציביםפסיקאחרי"ריב"; רש"י ,כאמור ,מפרשעפ"י
אונקלוס" :ולשון העברי לפי תרגום כך הוא נדרש :ולא תענה על רב לנטות".
מציון הבדלי פיסוק משמעותיים אלה ונתינת הדעת עליהם נפנה עתה לשאלה:
האומנם יש לנקד בשמות כ"ג ,ב "רב" (בחיריק)? במשלי כ"ה ,ח כתוב" :אל תצא
7וראה :מ"ד קאסוטו :פרוש לספר שמות ,עמ' ( 206ירושלים תשי"ב).
8נ"הטור-סיני :פשוטו של מקרא ,א',עמ' (121ירושליםתשכ"ז).
9מ"צ סגל :חורה נביאים וסחובים ,מהדורה ספרותית (תשי"ג).
10מ"א ענת :תנ"ךלעם (תש"ל).
132
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פה(
[]5
טבת-אדר תשמ"א
וולא תענה על רב לנטות" …
לרב מהר" .באיוב י"ג ,ו" :שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו" .וזאת מקשר
טור-סיני עםדבריםי"ז ,ח":דבריריבתבשעריך" …
מצינו ש"לרב" במשלי -שם הפועל; שם העצם "ריבות" בס' דברים ביאורו
סכסוכים; רבות(בלייוד!) באיוב " -הוכחות" -פירוש רש"י .ו"מצודת דוד":
"והוא הוכיח וכפל הדבר במה שנאמר" .ובכן :שם העצם "רב" בא בלשוןיחיד רק
בפסוק שאנו עומדים בו ואין לקריאה יחידה זו של המנקדים סיוע ממקום אחר
בתנ"ך .ופהמןהראוילהזכיר את הקריאה "לא תענהעלוב".וכךהפירוש ב"תורה
שלמה" ,סימן כ"ז" :ובכלל אזהרהזו שלא יורה הלכהלפני רבו ,לכך כתיב חסר,
ב מיתה" .11
כלומר לא תענה על רב …ויש מדרש :כל המורה תורהלפני רבוחיי
ושמאישלנקד "לב" -במובן החלקהגדוליותר ,מספר שהואיותרמןהמחצית,
ההיפך מ"מיעוט"?
במל"א ח' ,ה נאמר" :ולאימנו מרב" ,וכיו"ב "ורבדגן ותירוש" (בראשית כ"ז,
כח); "ורב עצמותי הפחיד" (איוב ד',יד); "וגדולליהודיםורצוילרב אחיו" (אסתר
י' ,ג); "רב אדם יקרא איש חסדו ,ואיש אמונים מי ימצא?" (משלי כ' ,ו).12
מכל אלה מותר לנו להסיק :קיימת אפשרות לקרוא" :לא תענה על רב (בחולם)
לנטות ,אחרי רבים להטות" .קריאה זו עולה בקנה אחד עם הכיוון האידיאי של
הפיסקה הנדונה .אנו מבחינים בפיסקה כולה -שמות כ"ג ,א-ט בשלוש מצוות
"עשה" ותשע מצוות "לא תעשה" .הפיסקה בשלמותהאינה עוסקתבענייני שפיטה
בלבד .אמנם מרובים בה הביטויים שעניינם משפטי מובהק" :משפט אבינך" (או
"אויבך"); שוחד; ונקי וצדיק אל תהרוג (על-ידי הטיית משפט); וגם "לענות
במישהו" מושג משפטי הוא :כנאמר" :לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ' ,טז);
"שקרענה באחיו" (דבריםי"ס,יה); "וענתהביצדקתיביום מחר" (בראשיתל',לג);
"הנני ,ענובי נגד ה' " (שמו"א י"ב ,ג); "כיפיך ענה בך לאמר" (שמו"ב א' ,טז).
משמע" :לא תענה ב ". ..פירושו לא תעיד -שוב מונח משפטי וראהבאיוב ט"ו,
ח" :ויקםבי כחשי בפני יענה". ..
גיבושו הלשוני של הפסוק משרת היטב את יעדו האידיאי .הדברים נאמרו תוך
שימוש בהדרגה :מ"לנטות" (בבניין קל) ל"להטות"'(בהפעיו3,ן .האדם ,היצור
החברתי,אינו חפץ בדרך-כלל להיבדל מקהילתוואינו להוט לפרושמן הציבור .ופה
באה התורה ומזהירה ,בהליכה מן הקל אל החמור :בתחום הש-קול המוסרי מצווה
" 11תורה שלמה" -כרך י"ח ,עמ' קנ"ח (תשי"ח) :וראה פירוש רש"י לעיל.
12וכך פירש ראב"ע את הפסוק במשלי :רב האדםיקרא -כלומר הרובבבני אדם ,כל אחדיקרא
חסדו ,כלומר יתפאר שיעשה הסדו וגו'; וב"מצודת דוד" :רב אאדם -רובבני אדם.
13וראה :א' אבן שושן :מלון חדש (השכ"ח) ,עמ' :1656נטה -סר ,פנה :לנטות -להסכיםל:-
הטה -סלף ,עקם .והשווה" :להטות אורחות משפט" (משלי י"ז ,כג).
133
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
יוסף פרוינד
[]6
האדם לעצור בעד טבעו מלנטות אחרי הרוב,שכןנטייה טבעיתזו עלולה לגרום
להטייה ,לעיוותדין .ועל כן השימוש בהדרגה בלשון הפסוק.
אם נתבונן בפסוקים שליד הפסוק הנדון כאן יתבררלנו מה הביא את המנקדים
לנקדכפי שניקדו :בפ' ו" :לא תטה משפט אבינך בריבו"; בפ' א :מדובר על "עד
חמס";בפ' ג :מדל לא תהדרבריבו ,". ..עלכן נראההיהטבעילקרואבפ'ב" :ולא
תענה עלריב לנטות" :ריב -במשמעות מקרה המובאבפני כס המשפט ,המקביל
ל 0880-האנגלי.
,
ג
"
כ
א-ט,
בשמות
ם
י
י
ט
פ
ש
מ
ה
ם
י
ח
נ
ו
מ
ה
אכן מרובים
ה
ד
י
מ
ה
ת
ו
א
ב
ם
ל
ו
א
ניתן
להצביע עלנךשבפיסקהזונמצאים הרבהביטויים אשראינם מצמצמים את הוראת
התורה לתחום המשפטי ,ומכאן שעניינה של התורה פה רחוק מלהצטמצם בהליכי
שפיטהוחריצתהדין.ויתרעלכן:הביטוייםהנוגעיםישירותלהליכיםהמשפטייםהם
בבחינת פרטים ,בעודכוונתדברי התורההיאלעקרוןמקיףומעמיק -למהשקרוי
בלשוננומוסר" .לא תשא שמע שוא!" והפסוקים ד-ה "שוראויבך …חמורשונאך
רובץ תחת משאו …עזוב תעזוב עמו ;"…ובפסוק ט "וידעתם את נפש הגר" הם
מסוג הדברים אשר אינם מגיעים לבית המשפט ,אינם הוראה לשופטים.
ויש לשים לב לכך שדווקא מצוות "עשה" אשר בפיסקה בפירושאינן הוראות
לשופטים! ואשר למצוות "לא תעשה"? הנה" :לא תשא שמע שוא" הוראה מוסרית
האומרת לא תלךרכיללהפיץ שווא ושקרעלאודותחברך ,קלוחומר "אל תשתידך
עם רשע להיות עד חמס "…ל"לא תשא שמע שוא" אומר רש"י :כתרגומו לא
תקבל שסע ך?קר :אזהרה למקבל לשון הרעולךנן שלא ישמע דברי בעלדין עד
שיבוא בעלדין חברו "…ראב"ע :שלאיוציא דבר מלבו שהואהוציאדבה .שד"ל:
מפניש"עניןלא תשא שמע שוא" נכלל בצד מהבאיסור "לא תענהברעךעד שקר",
עשוממנורז"ל אזהרה למקבללשוןהרע(פסחיםקי"ח ,ע"א),לדיין שלאישמעבעל
דין חברו (סנהדרין ז' ,ע"ב)4נ.
ומכאן :לאזו בלבד ש"לא תהיה אחרי רבים לרעות ". ..קל וחומר" :לא תענה על
רב לנטות ,לא תהיה אחרי רבים להטות" ,להטות מה? ברור שהכוונה היא לאסור
הטיית המשפט כאשר הנך נדרש לחרוץדין.אין הכתוב חוזר על "לא תהיה" כשם
שלא חזר על "לא תחמד" לפני כל אותם הפריטים שאין לחמדם5נ.
מ"-לא תהיה אתרירבים לרעת ,". ..ממושכלמוסרי מקובלשאינוצריךפירוט
נוסף ,עובר הכתוב לשאלה עקרונית :ואם הרוב סבורים אחרת? מה בעצם סמכות
14פירוש שד"ל על חמשה חומשי תזרה (תל-אביב תשכ" ,)1עמ' .360-359
:
י
ב
ו
י
ח
"להטות
" 15להטות" -שם הפועל בא במקיא שבע פעמים ,שזהי
ק פעם אחת במובן
לבבנואליו( "…מל"א ח' ,נח); ובמקומות האחרים :להטוחמדיןדלים(ישעיהו ה,ב) :והנ"לבמשלי
י"ז ,כג;ועיד :שאתפני רשע לא טובצדיק במשפט (משלי י"ח,ה) :להטות משפט גברנגדפניעליון,
לעות אדם בריבו -אדני לא ראה (איכה ג' ,לה-לו).
134
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פה(
[]7
טבת-אדר תשמ"א
"ולא תענה על רב לנטות" …
הרוב בשאלהמצפונית? בנושא הזהישלתורה תשובהחד-משמעית :הצדקאינועניין
שלרוב ומיעוט.!6עשיית הצדקאפשריתלאדםהודותלסגולתולהבחיןביןטובלרע.
ובסגולהזודומה האדםלאלוהים" :ויאמרה'יאלהים:הן האדםהיה כאחדממנולדעת
טוב ורע" (בראשית ג' ,כב)" .האדם היה" -משמע כל אדם .האדם לאזו בלבד
שנברא בצלם ,לא זו בלבד שנועד לרדות "בכל הארץ"; בזרע האום יש תכונה
אלוהית שלשפיטה ,שלאבחנהביןטובלרע .והנהקניית הדעתטובורעמביאה עמה
"בזיעת אפיך" ,עצב ,יסורים .ולא מקרה הוא שיסורים ומוסר מאותו שורש הם.
בעניין "לרעות" מדגיש הכתוב:יום להימנע מלנטות אחרי הרבים .הצדק מושג
הודות לסגולתו של האדם להבחיןבין טוב לרע .בכך דומה האדם לאלוהים ,וזה
הביאור הראשך והראשוני אשר נותנת התורה לנאמר אודות בריאת האדם בצלם.
"לא תענה על רב-לנטות" :צו זה של התורההינו בבחינת הסבר מקור הסמכות
לנושא המייחד את הגות המקרא ומעניק לה את אחדמקוויהאופיהבולטיםביותר:
הנבואה הקלסית .הנבואה -משמע הבאת דבר ה' ,מילוי שליחות .ומהו התוכן
העיקרי שלדברה' המובא? הדגשת הצדקהאלוהיוהצורךלנהוגעל-פיאמית-המידה
שלו.
בקשת
א
ל
ה
מ
י
ו
ק
ק
ד
צ
ה
,
"
ה
ל
ו
ג
ס
ה
א
ל
ו
ה
א
ל
מ
ת
נ
על-ידי "עם
על אף
האלוהי
קריאתה של התורה" :צדק צדק תרדף!" (דברים ט"ז ,כ); והנהגת העם עלשדרותיה,
המופקדת על ביאורו וקיומו של דבר ה' ,אינם יודעים ,ושמא אינם רוצים לדעת.
והוא שנאמר בביקורת הקיצונית של הנבואה על המנהיגות הסוטה מדרך התורה
"…ותופשי התורה לא ידעוני" (ירמיהו ב' ,ח) .ומיהו היודע את הצדק האלוהי?
עבדיוהנביאים" :ואקיםמבניכםלנביאים( ". ..עמוס ב',יא); "ושלח ה' אליכם את
עבדיו הנביאים השכם ושלח" (ירמיהו כ"ה ,ד) .השליחים האלה הינם מועטים,
בודדים וחייהם קשים מאוד ,בבחינת חשים על בשרםיום-יום את "מחיר" ידיעת
האבחנהבין טוב לרע; חלקם -סבלאישי רב .בעיני קהל שומעיו,בניעירוובני
ארצו ,הופך הנביא ל"איש ריב ואיש מדון לכל הארץ" (ירמיהו ט"ו,י).
הנבואה נאמרתעל-ידייחידיםבלבד .אולםבפניהצורך לשפוט משפטצדק,ובפני
המצווה של בקשת הצדק ניצבים כלל ישראליום יום ,ועלכן קוראת התורה לערות
מצפונית מתמדת ,וזאת כולה רשות הפרט .ברמה מצפונית והגותית כזאת אל לו
לאדסזלהיות מונחהעל-ידי הקונפורמיזם .הנצי"ב פירש את שמות כ"ג ,ב באומרו:
"ואם יתקוטטו עמך עבורזה -לא תענה על ריבם ,אלא תהי נאלםדומיה ,ועושה
שלא כמותם ", .,זו הדרגה הראשונה בלבד של התקוממות מצפונית ,דרגת
" 16הוראתה המקורית של המלה צדקהיא אמת.ואכןעומדצדקבמקראותשונים בהקנלהלאמת.
(תהלים ס"ה ,ה; נ"ב ,ה; פ"ה ,יב; משלי ח' ,ח)" -מרדכי וורמברנד ,לכסיקון מקראי ,עמ' 762
(תשכ"ה) .וראה "צדק" -שלוםיעקבליכטבאנציקלופדיהמקראית ר,טורים ( 685-678תשל"ב).
135
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
יוסף פרוינד
[]8
אי-כניעה וקבלת העול המכביד שלהנון-קונפורמיזם למעןענייןשאין נעלה ממנו;
ואולי כבר ניתן לראות פה ביטוי להתנגדות פאסיבית.
האם הסתפקה התורה בכך? בוודאי שלא! נמצא שפמוקנו עוסק בשאלה
הקרדינאלית של החברה האנושית :מצפונו של אדם -לשם מה הואקיים ,אם לא
כדי להבדילבין טוב לרע? ובניסוח חיובי :הסגולה להבדילבין טוב לרעניתנהלנו,
לכל אחד ואחד באופן אישי ,לשם מטרה נעלה ,לשם בקשס הצדק .כידוע,גדולי
ההוגים של האנושות עסקו בנושא זה :כקשת הצדק היא נקודת מוצא בדיונו של
אפלטון על המדינה .ואפלטון הסיק :צדקייתכן רק בחברה מתוקנת .חברה מתוקנת
תושג רקעל-ידי משטרטוטאליטאריקיצוני,בוינהגבמדינהשליט-פילוסוף .התורה
אינה מסתפקת בהטלת בקשת הצדקעלשליטאועלכוהןאועלשופטותולא:תפקיד
זה מוטל על כל אדם בישראל.
אםכן" :לא תענה על רב לנטת ,אחרירבים להטת" בא לומרולהדגיש:אין הצדק
עניין של רוב ומיעוט! זהועניין של אומץ לב אישי ,לפעמים לעומת הרוב וכנגד
"אחרי רבים להטות" .ואם אדם בישראל יתעלה לפעול לאור ערכים אלה,אין
לחשוש לאנארכיה .והוא שנאמר בפרקנו ,בשמות כ"ג ,יג" :ובכל אשר אמרתי
אליכםתימרו"
7ן.
" 17תשמרו" -בבניין נפעל .הפעולה מכוונת להישאר אצל עושה הפעולה .והשווה :ספורנו:
"בכל האזהרות שאמרתי צריך להשמר שלא לעבור עליהן".
שמעון בר-אפרת,
העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא ,ספרית הפועלים:
ספר זה תכליתו לשמש מורה-דרך לסיפור המקראיכיצירת אמנותספרותית .הוא מבקש
להציגלפני הקורא דרךעיון המבוססתעלשימושבכלים ובעקרונותהמקובליםהיום בחקר
הספרות,והוא מצרףסקירה מסכמתושיטתיתעםגילויפנים חדשות.
האספקטים הספרותיים הנידונים בספר מודגמים בשפע של דוגמאות שמגמתן להבהיר
ולהמחיש ,ולעתים אף להאיר סיפורים באור חדש .הדוגמאות לקוחות מכלל הספרות
הסיפורית במקרא ,אךבעיקרמןהספרים בראשיתושמואל.
בהתאם למגמה ריוחת בחקר הספרות בימינו עומדות במרכז ההתעניינות הבחינות
הצורניות והמבניות של הסיפורים המקראיים ,לרכות פרטי המבע הלשוני שלהם .נתינת
הדעת לדרכים ,למבנים ולצורות תבהיר לנו מה הם היסודות שהמשמעויות של הסיפור
וכוח השפעתו מבוססים עליהם .ולא עוד אלא התבוננותבדרכיהעיצובעשויהגם ל1כות
אותנובחשיפתמשמעויותנוספות,דקותומדוייקותיותר.
הוצאת ספרית הפועלים
136
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il