|
– על שם שקיבץ את החכמה נקראת "קהלת", וכן מצינו שהניחו חכמים תלהק ירבד .א
שם שקראוהו אביו ואמו, וקורין אותו על שם אומנותו, שכך הוא דורש בפסיקתא "שאלו
ול הצרנו רמאנש ,"הרותל ולאש" :רמוא אוה ,"השמל ולאש" :רמול הצור אוהשכ ."הרותל
הדסיתנש יפל ,השמל ל"צרו הרותל ולאש רמא הזל "השמ הרות" תארקנשכו ,וילע רפכל
התורה על שמו במלאכי ג-כב: זכרו תורת משה עבדי, ובאור הפשוט הזה נפלא ונשגב ונעים
מאד. וכל השלש שאלות היו, מפני שבדיני נפשות מתחילין מן הצד, אבל אחר כך שאלו
אל יכ :בל-חי :לאקזחיב :ה"בקהב ביתכדכ ,הבושת השעי בישהו ושנוע והמ אטוח ה"בקהל
אחפץ במות המת והשיבו וחיו, וכך מדתו) וכשהוא רוצה לומר: "שאלו ליחזקאל" הוא אומר:
"שאלו לנבואה", וכשהוא רוצה לומר: "שאלו לשלמה", הוא אומר: "שאלו לחכמה", וכך
מצינו ביחזקאל (כח-יד) כשהוא מדבר לחירם מלך צור, הוא קורהו: "כרוב", דכתיב "את כרוב
ממשח הסוכך", וכך מדמהו לעוף, שפורש כנפיו ומסכך תחתיו את הכל על שם מלכותו, אך
כאן "קהלת" על שם הקהיל את החכמה.
– פתרונו: כך אמר קהלת: איזהו דבר שהוא הבל מכל הבלים, הבל הבלים אמר קהלת .ב
לפי שיש דברים הרבה שעומדים לעולם, אבל איזהו דבר ש"כולו הבל", זה האדם כמו שמפרש
.ךלוהו
– פתרונו: מה מועיל לו לאדם.מה יתרון לאדם .ג
.ולעפ לכב – ולמע לכב
– פתרונו: שיעמול בעולם הזה, היום יעמול עליו, ומחר ימות ומניחו שמשה תחת לומעיש
לאחרים, כמו שמפרש:
– פתרונו: כל הדורות עוברים ובטלים, דור אחר דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת .ד
דור, כמה שעברו דורות הראשונים, כן יעברו דורות הבאים אחריהם, לפיכך אני אומר על
האדם: שהוא כולו הבל, אבל הארץ אינה הבל, לפי שהיא לעולם עומדת.
וגו' – ואם תאמר: גם על השמש אני יכול לומר הוא הבל, שהרי שמשה אבו שמשה חרזו .ה
בבוקר זרח ממזרח ולערב הוא שוקע? אין לומר כן שאם ראיתו שוקע לערב, אל מקומו
שראיתו אתמול זורח משם, תראהו גם היום זורח הוא שם, כמו שמפרש: ואל מקומו שואף
זורח הוא שם – "שואף": אוורדר בלעז, כמו (איוב ז-ב) כעבד ישאף צל, אף כאן "שואף"
.ומוקמב חרזיו ותעש אובת יתמ הפצמ :ונורתפ
וגומר ואם תאמר: זה (השמש) שזורח היום, לא הוא השמש שזרח הולך אל דרום .ו
אתמול? שאם הוא אותו השמש עצמו שזרח אתמול, אי זה הדרך הלך בלילה, שלא נראה
בעולם? אלא על כרחך לא הוא זה שזורח היום אותו שזרח אתמול, שאותו שזרח אתמול עבר
ובטל ולא ישוב עוד, ואם כן גם על השמש יכול אני לומר שהוא "הכל הבל"?
תשובה לדבריך: מיום שבראו הקב"ה העמידו לעד לעולם חק נתן ולא יעבור וזה שאינו נראה
בלילה, לפי שהולך אל דרום אפילו ביום קצר, וסובב אל צפון – בלילה, מאחורי כיפה למעלה,
כדברי חכמי ישראל. ולדברי חכמי אומות העולם: מאחורי הכיפה ולמטה, לפיכך לא נראה
.הלילב
סובב אל צפון – בלילה, אפילו ביום ארוך, ופעמים מסבבתן, בלילה, ביום קצר.
– פתרונו: "סובב סובב" בלילה, כותל מערב וכל כותל צפון, עד שיגיע סובב סובב הולך הרוח
.תיחרזמ לתוכל רחשה דומע הלעישכ
– פתרונו: מסבב והולך בלילה עד ששב. (חורה בש) ויתוביבס לעו
– פתרונו: שב אל קרן זוית שלו, כמו (שמות כז-ט) "לפאה האחת" חורה בש ומוקמ לא
."אדח חורל" (ע"בי 'תב) ומוגרתש
– ואם תאמר מאחר שכל הנחלים הולכים אל הים, מה זה כל הנחלים הולכים אל הים .ז
שאין הים מתמלא וממלא את העולם? תשובה לדבריך: זה שהים אינו מלא, דבר זה גורם-
אל מקום שהנחלים הולכים – ממקום מוצאם מקודם, שם הם שבים ללכת. פתרונו: ללכת אל
הים, וכן סדר הילוכם לעולם, הולכים אל הים, וחוזרים תחת הקרקע אל מקורם. למדת שאף
הנחלים אינם דבר עובר ובטל, אלא דבר עומד ואינו הבל.
. פתרונו: יש דברים הרבה שאינם בטלים לעולם, ואם באתי להזכירם כל הדברים יגעים .ח
היו מייגעים אותי, לפי שהם בלי מספר, ולא יוכל איש לדבר, ולהג הרבה יגיעת בשר הוא, ואם
באתי להזכירם לא יוכל איש לדבר.
לא תשבע עין לראות – לפי שכל מה שהוא רואה דומה בעיניו כאילו הוא חדש, וכן ולא תמלא
אזן משמוע: לפי שכל מה שהוא שומע דומה בעיניו כאילו לא שמע אדם מעולם כזאת. ואינו
כן, אלא
כו' ואין כל חדש וגו'. היהיש אוה היהש המ .ט
יש דבר שיאמר אדם עליו ראה זה חדש הוא ואינו כן, אלא כבר היה לעולמים, וגו', אבל לפי .י
שאין זכרון לראשונים, דומה בעיניו כאילו הוא דבר חדש, כמו שמפרש
– לפי שכבר מתו, וכשם שדומה בעיניך דבר עולם (הזה) חדש, כל אין זכרון לראשונים .אי
מה שאתה רואה, לפי שאין אתה זוכר שנות דור ודור, כמו כן דור בניך שיעמדו אחריך לא
יהיה להם זכרון, עם בני בניך, שיעמדו אחריהם, כמו שמפרש: וגם לאחרונים שיהיו, לא יהי'
וגו' לפי שדור הולך ודור בא, לפיכך אני אומר שהאדם כולו הבל.
'וגו תלהק ינא .בי
וגו' הוא ענין רע וגו':יבל תא יתתנו .גי
וגו' והנה הכל הבל ורעות רוח – שלשה מקראות הללו פתרון ראיתי את כל המעשים .די
אחד להם, וזה פתרונם: אל תאמר, שזה שאני אומר: שכל מה שאדם עמל תחת השמש הבל
הוא, מפני שהייתי חסר מהם, ולא ניסיתי בהם, אבל אילו כנסתי כסף וזהב ודברים חמודים,
לא הייתי מגנה בהם, לחשוב עליהם שהם הבל, אל תאמר כן! שהרי אני קהלת הייתי מלך וגו'
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה וגו' לראות באיזה דבר יעמול אדם תחת השמש שיהא לו
ליתרון, וראיתי שבכל שיעמול אדם בו-
– פתרונו: עינוי רע, אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו – כמו (להלן ג-י) הוא ענין רע
לענות בו, וכמו (שמות י-ג) עד מתי מאנת לענות מפני, ותרגומו "לאיתכנעא", ופתרון "לענות
בו" להכניע בו את בני האדם, שזה שעשה הקב"ה שכל עמל האדם הבל, הוא כדי שיהיו
הבריות כנועים מפניו.
וראיתי את כל המעשים וגו' והנה הכל הבל ורעות רוח – לפי שהייתי אני מלך, יכול אני לומר
.זעלב ט"נלטלמ – "חור תוער" ,"לבה לכה"ש
מעות לא יוכל לתקון וגו' תחלת דבר הוא, ואינו מחובר למעלה, וזה פתרונו: לפי .וט
שהסכלות גורם לאדם שעושה דבר מעוות שלא יוכל לתקון אחריו, וסכלותו גורם לו חסרון
שלא יוכל עוד להמנות וכשאני רואה שהסכל עושה דבר שאינו יכול לתקנו, ויחסר מתוך
– שרפמש ומכ ,רסומ יתחקלו ינא יתיאר ,דוע ותואלמל לוכי וניאש רבד ותוטש
הברה ינא יתרחב :ונורתפ – תעדו המכח הברה האר יבלו 'וגו דברתי אני עם לבי לאמר .זט
חכמה ודעת, כמו (דברים יב-יג) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, שפתרונו:
שכל מקום אשר תבחר, אף כאן "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" פתרונו: בחר הרבה חכמה
.תעדו
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות וסכלות נתתי לבי לדעת מה גורם לסכל סכלותו, כדי .זי
להיזהר שלא אעשה דבר מתוך סכלות שלא יוכל לתקון, ושלא תחסר מתוך אולתי דבר שלא
אוכל למלאותו, לפיכך בחרתי בחכמה ואתרחק מן הסכלות, ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח.
ואם תאמר: לאחר שכל כך היא שבחה של חכמה שמשמרת את בעליה שלא יבוא לידי עיוות
ולא לידי חסרון, אם כן למה אמרתי: שראיתי את כל המעשים (יד) כו' והנה הכל הבל? הלוא
החכמה, אם יעמול האדם בה אינה הבל? לפיכך הוא אומר אחריו: ידעתי שגם זה הוא רעיון
– שרפמש ומכ ,ז"עלב ט"נילטלמ :חור
– כיצד אדם אוסף מתוך חכמתו מלוא ביתו כסף וזהב, סעכ בור המכח בורב יכ .חי
וכשמחשב שימות, ומחר אחרים יורשים נכסיו, כועס על עצמו שאספם, ושונא את כל עמלו
.שמשה תחת למעש
|
