|
, לכל חפצים וענינים שבעולם תיקן הבורא עת וזמן, כלומר: שאין זמנם שוה, לכל זמן .א
כמו שאומר והולך:
:'וגו תומל תעו תדלל תע .ב
: כלומר מה הוא היתרון שעושה העמל אשר הוא עמל בו, הלא אפילו מה יתרון העושה .ט
אם היה קיים עד לעולם, הואיל ואין זמן המעשה שוה, אין לו יתרון, שפעמים שאדם עוזרו
ובונה היום בית אחד, ולמחר ישתנה זמנו ויהרס; או אפילו לא ישתנה הזמן למעשה לעולם
והוא מת, אין לו יתרון.
: מפני שאמר "עת ללדת ועת למות" לפיכך מקלסו ואומר את ותעב הפי השע לכה תא .אי
הכל עשה הבורא יפה והגון בעתו; גם ענין העולם והבליו נתן בלבם של בני אדם לעסוק בו,
ומה גורם להם שהם מתעסקים בעניני העולם ובהבליו מבלי אשר ימצא וגו' כלומר: מפני
שאינם מוצאים מבינים ומכירים את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף, שאם היו
מבינים ומכירים, היו רואין שאין יתרון בעולם הזה, פורשים מלהתעסק בו.
, כלומר: אע"פ שבמעשה האדם אין ידעתי כי כל אשר יעשה האלוהים הוא יהיה לעולם .די
ממש ויתרון, לפי שהזמן משתנה עליו, וכל מעשיו מעשה הבורא, הוא קיים לעולם שאין שינוי
זמן לאלה ולא למעשיו אלא ברצונו, והאלוהים עשה ותיקן עולמו כך בשינוי זמן כדי שיראו
מלפניו: שאם לא ישתנה זמנו של אדם, אלא היתה קיים עד לעולם לא יהיה ירא מן הבורא.
עכשיו ואינו מחדש הבורא עולמו שיוכל אדם לומר אע"פ שלא היה אוה רבכ היהיש המ .וט
יתרון לקדמונינו יהיה יתרון לנו, והאלוהים יבקש להביא לעולם דבר שכבר היה ונרדף מן
העולם, ואינו מבקש להביא דבר חדש.
: שפעמים מקבלים הדיינים שוחד ומחייבים את הזכאי מקום המשפט שמה הרשע .זט
ומזכים את החייב, ואין לך רשע גדול מזה, ומקום הצדיק: כפל לשון הוא.
: עתיד הבורא לשפוט אותם. כי עת וזמן עשה לכל חפץ, ועל כל מעשה ישפט האלוהים .זי
ישפוט שם, היינו באותו זמן שעשה ותיקן להם.
: האלוהים עשה ותיקן את עולמו בענין זה שלא יהיה יתרון לאדם לברם האלוהים .חי
יותר מן הבהמה כדי שידעו בני אדם לברר עצמם ולראות שהם בהמה כמו שמפרש והולך:
'וגו כי מקרה בני אדם .טי
: אין לומר שה"א זו היא ה"א התימה מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה .אכ
ולפרש אם עולה היא למעלה, ורוח הבהמה אם יורדת היא למטה, שאם כן היה לה להינקד
בחטף פתח, ככל ה"א התימה, ועוד כי הוא בעצמו אמר בסוף זה הספר (יב-ז) "הרוח תשוב אל
האלוהים אשר נתנה", אלמא הוא דבר ידוע, אלא ה"א זו היא ה"א הידיעה, וכך הוא פירושו:
"רוח בני האדם העולה היא למעלה" בודאי, "ורוח הבהמה היורדת היא למטה" בודאי, מי זה
בן אדם יודע אותו בהכרת מראה, שיוכל אדם לומר: טוב אני מן הבהמה מפני שרוחי עולה
.םימשל
וגו' כלומר: הטוב שיוכל אדם לעשות מי שרוצה לקבל חלקו מן וראיתי כי אין טוב .בכ
העולם הזה אינו אלא שישמח האדם במעשיו, לראות במה שיהיה אחריו: כלומר: מה אניח
.ירחא ינבל ריישאו
|
