פתרונו לפי ענינו שמזהם ומקלקל השמן.,עיבי .א
לשון כובד, יש רוע וכובד בסכלות, וכסילות מעט יותר מחכמה ומכבוד, שזה החוטא ,רקי
.ותולכסו ותוליסכב הבוט הברה דבאמ
דעת לב חכם ללכת בדרך ימין, ודעת כסיל ללכת בדרך שמאל, כשם לב חכם לימינו, .ב
שיד ימין חשובה מיד שמאל כך המשיל וקורא לדרך הטובה דרך ימין, ולדרך הרעה דרך
שמאל. ועל אשר כתב לב חכם לימינו, לשמאלו, ולא כתב מימינו ומשמאלו, צריך לפתור בענין
.הז
ואף כשהסכל בדרך לבו חסר ומשתומם ומשתטה, וגם בדרך, .ג
מתוך נבלותו ושטותו שהוא עושה, הרי הוא כאומר לכל שהוא סכל וכסיל, לפי לכל רמאו
שבני אדם מכירים בכסילות מעשיו. כך הולך ומספר המקרא חשיבתו של חכם וגנותו של
.ליסכה
דעתו של מושל ושליט השולט עליך אשר ישים לך עלילות דברים אם רוח המושל, .ד
אל תנוח מקומך ולא תברח משם מחמת יראתו, שהרי מרפא לשונך שתפייסהו בפיוס דברים
אשר תתחנן לפניו, יגרום שהוא יניח חטאים גדולים אשר חטאת לו, ולא ישים לך עוד עלילות
.םירבד
דוגמא ולשון חכמים מרפא (משלי י"ב).,אפרמ
רעה אחת ראיתי בעולם, שהיא כשגגה היוצאה מפי השליט אשר ,יתיאר הער שי .ו-ה
יאמר לעבדיו עשו כך וכך לתלותו, או לעשות לו רעה אחרת . והם ילכו ותלו אשר לא חטא ולא
רש רישע תויהל הסכל במרומים רבים ליסכה ןתינ ירהש .טילשה רבדב ועטש יפל ,עשפ
גדול וחשוב והעשירים יושבים בשפל שהם דלים ושפלים.
פירוש הוא של "ניתן הסכל' וגו', שהעבדים מתנהגים כאדונים ראיתי עבדים, .ז
וקצינים להיות רוכבי סוסים, והשרים הולכים כעבדים בלי רכיבת סוסים, שהעליונים למטה
ותחתונים למעלה.
הולך ומוכיח את האדם שאם יש לו אומנות אחרת, שלא יעסוק חופר גומץ, .ט-ח
באומנות הללו, לפי שפעמים שהוא עצמו נכשל בהן, שלא יהא חופר שוחות, שפעמים שהוא
עצמו נופל ומת. כענין שאמרו רבותינו (פסחים כ"ח) גיראה בגיריה מקטיל מדויל ידיה
משתלים סדנא בסדנא יתיב מדויל ידיה משתלים. ולא יהא פורץ גדרות, שלא יישכוהו נחשים
המצויים בסדקי הגדר. ולא יסיע ולא יזיז אבנים גדולות, לפי שהוא נעצר בעצבון. ולא יהא
בוקע עצים, מחמת הטורח שהוא גדול, ומתחמם באותה מלאכה חימום גדול. וכן עושה הרעה
פרי מעלליו יאכל כי זורע עמל יקצור און.
לשון גומא ושוחה.,ץמוג
דוגמא ויסיעו אבנים גדולות.מסיע אבנים,
לשון חימום כמו ותהי למלך סוכנת.יסכן בם,
אם קהו חרבות של ברזל ונתקל והודע פיהם וחידודם, והאדם לא אם קהה הברזל, .י
חידד ולא לטש את פניהם שלא היו מחודדין ומלוטשין, ואעפ"כ חיילים יגבר, שנותן החרב לב
גבורה וחוזק להגביר כח ונצחון במלחמה. כך היא שבחן של כלי זיין, שאע"פ שאינן מלוטשין,
ועל כל זאת יש יתרון ושבח בהכשר חכמה יותר מהן. מקרא זה כפול הוא, על שנאמר למעלה
.ברק ילכמ המכח הבוט
לשון כלי זיין, כמו 'ונשל הברזל'.,לזרבה
לשון לטישה וברק, כמו נחשת קלל.,לקלק
אם הנחש נושך את האדם, בשביל שהלוחש לא ליחש עליו לחש אם ישך הנחש, .אי
הוא נושך. ואין לו יתרון לבעל הלשון שיודע ללחוש ולא ליחש. כך הוא מוכיח, לפי שיש לו
ללחוש על הלוחש למען לא ישוך הנחש.
לשון זה נופל על הנחש כמו 'נחשים צפעונים אשר אין להם לחש ונשכו' וגו'.,שחל אלב
דבריו של פי חכם שמדבר בנחת ופייוסין כהוגן וכשורה הן נותנין דברי פי חכם. .בי
ומעניקין לו חן בעיני הבריות.
כל שפה ושפה של כסיל שהוא מדבר בגבהות לב, גאוותו תבלע אותו מן ,ליסכ תותפשו
העולם שהוא נבזה ונמאס בעיני הבריות.
תירחאו ,תוליסכו תולכס אוה ליסכ לש וירבד תליחת ללכה הז ,והיפ ירבד תלחת .גי
דבריו הן הוללות רעה.
הכסיל מרבה דברים של כסילות, ואינו יודע ומבין הרעה אשר והסכל ירבה דברים, .די
תבא ותגיע לו בסופו, וגם הרעה אשר תבוא עליו פתאום מאחריו כאשר ילך בדרכו אינו יודע,
כי מי אשר יגיד לו ועל כן יש להתרחק מן הכסילות.
אוה ותוליסכ תמחמש ,ותוא עגיית ליסכו ליסכ לכ לש למע עמל הכסילים תיגענו, .וט
עיף ויגע כשהוא מחוץ לעיר, עד אשר אינו יודע לחזור אל העיר.
עמל נקרא בלשון נקיבה ועל כן כתיב תיגענו בתי"ו לשון נקיבה ,ונעגית
אוי לך ארץ שמלכך נער וכסיל, ומחריב את העולם בכסילותו ונערותו. אי לך ארץ, .זט
שהן סמוכין ותכופין על המלך, אוכלין בבקר וברוב אכילתן מחריבין הארץ, שאינן ,ךירשו
עושין כלום. ועל כן יש להתרחק ממלך נער.
אשרי לך ארץ שמלכך בן חורין חשוב וחכם, לפי שהוא מקיים העולם אשריך ארץ, .זי
בחכמתו. ושריך התכופים על המלך אוכלים בעת אכילת בני אדם ברוב גבורה, שהם נלחמים
עם האויבים כדי לקיים את הארץ, ובעת אכילה באין לבתיהם ואוכלים.
ואין עוסקים בשתיית יין ואכילות גסות. ועל כן יש לך לדבק במלך בן חורין ,יתשב אלו
למען יהיה העולם מקויים.
לא שמעתי בו כלום. מדוע לא ננקד 'בשתי' מן 'שתה' כמו 'קרי' מן 'קרה'.,יתשב
בעצלות של בעל הבית ימך וישפל המקרה, לפי שאינו רוצה לתקנו. ,םיתלצעב .חי
קירות הבית קורא 'מקרה', על שהם שהן חוזק תקרת הבית.
בעצלות שפלות ידים ידלוף דלף מן הבית מן הגשמים.ובשפלות ידים,
כמו 'דלף טורד ביום סגריר'. ,ףולדי
כמו ינמך.,ךמי
לאותן שעוסקים בשחוק יש להם לחם, ואת החיים משמח לשחוק עושים לחם, .טי
שתיית היין, והכסף בעשיית הקניינים, ועיקר של מעשה כמו אשר יענה (מ"א י"ח כ"ד).
שהלחם והיין קנוי בכסף, ועל כן יש לטרוח למען יהיה לו כסף.לכה תא
הוא לשון עשייה.,הנעי
גם בקרוב לבך לא תחשוב לקלל מלך,גם במדעך, .כ
במקום ייחודך לא תקלל עשיר.ובחדרי משכבך,
דבר זה לא דקדוק מלה הוא, אבל כך הוא אומר, אי אפשר שלא יהא גלוי כי עוף השמים,
וידוע לכל שהנסתרות סופן להיות גלויות.
כפל מלה על עוף:ובעל הכנפים,
|
