וכך אמר לי לבי, לכה נא וראה בטוב.,אנ הכל .א
לשון נסיכות וקצינות, אתנהג עצמי בנסיכות של שמחה לשמוע קול שרים וקול ,הכסנא
שרות, למען אהיה שמח וטוב לב.
בשחוק וששון.,בוטב
גם דבר זה הוא לי להבל, כי מה יתרון לי בשמחה ושחוק.הנה גם הוא הבל,
.הטוש ,ללוהמ .ב
המו ,איה השוע הבוט וז המ יתרמא החמש לעו ,ללוהמ אוהש יתרמא קוחשה לע ,קוחשל
יתרון בה. 'לשחוק' שהוא לשון זכר, מוסב על 'וראה בטוב' שגם הוא לשון זכר. ולשון
ומכ ,החמשה לעו קוחשה לע ונורתפ 'החמשלו קוחשל' .'החמשב הכסנא' לע בסומ 'החמשלו'
'כאשר דבר לך' שפתרונו 'כאשר דבר עליך', וכן 'אמרי לי אחי הוא' אמרי עלי אחי הוא.
.ימצעב שרודו רת יתייה ,יבלב יתרת .ג
להתענג ולשמח עצמי ביין, דוגמת 'ויין ישמח לבב אנוש'.למשוך ביין,
שאין בה עומק שהיא צריכה לעולם,,המכחב גהונ יבלו
כופל לשונו, אבל כי ברוב חכמה שלמעלה היא חכמה עמוקה, שאין בני תולכסב זוחאלו ןכו
אדם צריכים לה ואין רגילים בה.
שאיני יודע על איזה דבר לסמוך ללכת בו.,הארא רשא דע
איזה ענין טוב הוא.,בוט הזיא
.םהייחב מספר ימי חייהם,
לשון גידול.,חמוצ .ו
יותר מכל אדם שהיו לפני בירושלים קודם שנולדתי.,ינפל היהש לכמ .ז
אוצרת חמדת מלכים.וסגולת מלכים, .ח
.תונידמה תדמח תרצואו ,תונידמהו
תקנתי לצורכי, כמו 'ובן הבקר אשר עשה' וכן 'ועשתה את צפרניה'. ,יל יתישע
כמו שדה תיבה ומגדל, ואף עגלת צב לתענוג ולנוי.,תודשו הדש
בעושר לעשות כל המעשים האלה ברוב עשרי וכבודי.,יתפסוהו יתלדגו .ט
וגם חכמה היתה לי, ושתיהן הבל בעיני.אף חכמתי,
וכל לשון צח של פרשה כי גם אותן שלשה דברים שנתן לו הקב"ה, עושר וחכמה וחיים, הן
לפניו להבל, ועושר וחכמה מזכיר במקרא זה שהן הבל, וגם את החיים מזכיר למטה, שנאמר
ושנאתי את החיים וגו'.
לא הגדלתי מהם, שעשיתי לי כל דבר חשיבות אשר ראיתי.,יתלצא אל .י
.חמש היה יבל ירהש ,חמש יבל יכ
.יל היה הז קלח,יקלח היה הזו
לתת לבי בכל המעשים האלה, ומצאתים כולם הבל. וזהו שנאמר ,ינא יתינפו .אי
למעלה 'מה יתרון לאדם בכל עמלו' וגו'.
שהרי מה לו על האדם שהוא בא אחר המלך להתחנן לפניו ולבקש על כי מה האדם, .בי
.ושפנ
לאחר שכבר גמרו גמר דינו. שלאחר שנגמר הדין שוב אין לו תקנה, ,והשע רבכ רשא תא
והבל הוא זה שבא אחר גמר דין לבקש חנינה.
.הז רבדל יבל יתתנש ,ינא יתיארו .גי
המכחהל ומכ המכחל ,הקומע הניאש הכירצו הליגרה המכח איה החותפ ד"מל ,המכחל
לאותה חכמה שאנו רגילים בה. אבל אילו תנקד למ"ד בחטף, אז תהיה נשמעת התיבה חכמה
עמוקה ויתירה. חכמה נמשלה לאור וסכלות לחשך. וזה שנאמר
.לפונ וניאו רואב תכלל ומצע רמשמש החכם עיניו בראשו וגו', .די
הולך בחושך ונופל, וגם בכל זאת כזה כן זה שמתים שניהם כאחד.,ליסכהו
שאמות כאחד מן הכסילים, ואיזה ריווח יש לי בחכמתי יותר ממנו, גם אני יקרני, .וט
שגם זה הבל. ועל כן נאמר 'מה יתרון לאדם לחכם עם הכסיל', שהרי אין זכרון לא לזה ולא
לזה, שכבר הכל נשכח בימים הבאים.
הפסד גדול הוא זה שימות החכם עם הכסיל. בכל מקום שנאמר 'איך' איך ימות, .זט
הוא דבר המתקיים, כמו 'איך היה לשמה', 'איך נהפכת לי סורי הגפן נכריה'.
את החיות שנתן לי הקב"ה, שהוא אחד משלשה שנתן לו ושנאתי את החיים, .זי
.ה"בקה
לפי שאין אני רואה באריכות ימי, רק הכל הבל, את עמלי ואת עשרי.,יתאנש
עמל תחת השמש, כמו תחת השמים.ינאש .חי
וירחא רמול שיו .ומצעב התימ תוללק תולתל הצור וניאש יפל ומצע לע רמוא היה ,וירחא
של ממון.
על בני שיבא אחרי, אם יהיה חכם וישלוט בכל עמלי שיתקיים עשרי ,עדוי ימו .טי
בידו, (או) סכל יהיה, ויפול עמלי ועשרי מידו ליד אחרים.
שאם הוא סכל יצא עמלי מידו, ונמצא שעל הבל עמלתי בו.גם זה הבל,
ועל כן סבותי ונתיאשתי בלבי על כל עמלי, שהרי יש לך אדם ,ינא יתובסו .אכ-כ
בעולם כמותי שטרח בחכמה ובדעת ובכשרון לקנות ממון, ולאדם שלא טרח בו הקב"ה יתננו.
ועל הבל טרח בו הראשון.גם זה הבל,
שהרי איזה ריוח הוה ויש לו לאדם שהוא טורח בו, שהרי כל כי מה הוה לאדם, .גכ-בכ
ימיו מכאובים, וכל מנהגו בכעס מחמת שהוא מחשב ומחזור לקנות ממון, וגם בלילה כשהוא
שוכב על משכבתו לבו אינו שוכב, כי תמיד לבו חושב שלא יברח ולא יסתלק הממון מידו. וזהו
שנאמר למטה 'והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון'.
אין דבר טוב בעסקי האדם אלא שיאכל ושתה, להראות אין טוב באדם שיאכל, .דכ
לעצמו טובה בעמלו ממונו אשר טרח בו, כי מן השמים הוא דבר זה שאין בו הבל. אבל כל
הדברים הללו אשר סיפרתי למעלה כולן דברי הבל הם.
שהרי מי הוא שראוי לאכול ולמחר לשמוח בעמלי מבלעדי, ועל כן יש ,לכאי ימ יכ .הכ
.ולמעב בוטב חומשלו תותשלו לוכאל
שהרי לאדם שהוא טוב לפני הקב"ה כמוני, שנתן הקב"ה כי לאדם שטוב לפניו, .וכ
מזל לאסוף ממון לצרכו ולהנאתו. ולאדם חוטא נתן הקב"ה ענין לאסוף ממון לצורך אחר
שהוא טוב בעיניו. דוגמא 'יכון רשע וצדיק', גם זה הבל. ונמצא שעל החכם טרח בו החוטא,
ועל כן יש לי לאכול ולשתות ולשמוח בעמלי:
|
