מלכים א, פרק יד, פסוקים כה-כח: מסע שישק
מאת: פרופ' אברהם גרוסמן
בהוצאת האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך
|
מלכים א פרק יד: (כה) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק שישק מלך מצרים על ירושלם: (כו) ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה: (כז) ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך: (כח) ויהי מדי בא המלך בית ה' ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים: |
|
בארבעה פסוקים אלה מתואר אחד האירועים הצבאיים הגדולים והחשובים שהתרחשו בארץ- ישראל בתקופת המלוכה: מלחמתו של שישק מלך מצרים בארץ-ישראל וכיבושיו. מסע זה של שישק היווה פגיעה צבאית, מדינית וכלכלית חמורה הן לממלכת יהודה והן לממלכת ישראל. שישק היה מייסדה של השושלת ה – 22במצרים, ומלך בין השנים 914-935לפני הספירה. |
|
(ב) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו בה': (ג) באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים: (ד) וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד :םלשורי |
|
במגידו נמצא שבר אסטילה של שישק ובו עדות כי גם מבצר חשוב זה נפל בידיו. |
|
לחץ לעיון בתרשים: שבר אסטילה ממגידו.
|
|
:תוצובק שולשל תקלוחמ קשיש תמישר מספרים – 65-1ערים במרכז הארץ; מספרים – 150-66ערי הנגב; כ – 30שמות של ערים בחבל החוף הדרומי (מהן נשתמרו רק .)5 להלן הרשימה של הקבוצה הראשונה, על-פי י' אהרוני: |
|
רזג (12) 2 ןוליא (26) 4 )24( 6בית-חורון םירמצ (57) 8 תוכס (35) 10 לאונפ (53) 12 תוש (21) 14 םירדא (19) 16 לדגמ (58) 18 רסח – (64-60) 24-20 בוחר (17) 26 םנוש (15) 28 ודגמ (27) 30 )29( 32יד המלך םינח (31) 34 םירב (33) 36 םחי (35) 38 ורקכ (37) 40 חופת-תיב (39) 42 |
הזע (13) 3 תבר (13) 3 םיתירק (25) 5 ןועבג (23) 7 המדא (56) 9 שדק (54) 11 םינחמ (22) 13 ןופצ (20) 15 םירפח (18) 17 ?הצר[ת] (59) 19 (קמע-פ) קמעה (65) 25 )16( 27בית-שאן ךנעת (14) 29 רדא (28) 31 רסח – (30) 33 ןורע (32) 35 הלדפ תג (34) 37 )36( 39בית-עולם (בית ערים?) הכש (38) 41 |
|
הרשימה מספרו של י' אהרוני, ארץ-ישראל בתקופת המקרא, תשכ"ב, עמ' ( .268סיכום של גישות אחרות בתיאור המסע מובא באנציקלופדיה המקראית, כרך ז, עמ' .)661-659 כאמור, יש כמה ספקות בפענוח כתובת זו. להלן הצעתו של ב' מזר: |
|
תבר 13 24בית-חורון םירמצ 57 שדק 54 ?תוש 21 םירפח 18 ("קמעה") קמעפ 65 םנוש 15 רדא 28 םנח 31 לתפ-תג 34 ?ורכק 37 |
רזג 12 םיתירק 25 לדגמ 58 תוכוס 55 םינחמ 22 םירודא 19 (םיקוחמ) 64-60 16בית-שאן ודגמ 27 – – – 30 םירוב 33 36בית-עלם (או: בית ערם) חופת-תיב 39 |
הזע 11 ןוליא 26 ןועבג 23 המדא56 לאונפ53 ןופצ20 ?הצרת 59 בוחר17 ךנעת14 19יד-המלך ןורע 32 םחי 35 הכש 38 |
|
רוב השמות שמספריהם 52-41מחוקים ואינם ניתנים לקריאה. |
|
לחץ לעיון במפה המתארת את מסע שישק לארץ-ישראל, על פי ב' מזר |
|
עוצמת הפגיעה בשתי הממלכות, של יהודה ושל ישראל, עולה בבירור מן המפה. נראה כי בנוסף תרחא הבושח הרטמ הבצינ ללש לולשלו לארשיו הדוהי תוכלממ תא שילחהל קשיש לש ונוצרל בפניו במסעו זה: לבטל את השליטה של ישראל ויהודה על דרכי המסחר העיקריות בצפון (פניקיה) ובדרום (בעיקר באזור הנגב). שלוש שאלות עיקריות עולות מן העיון בתיאור שבספר מלכים, וראויות הן לדיון בעת הוראתו של ?לארשי תכלממב השקה העיגפה ארקמב ללכ תרכזנ אל עודמ .1 .2מדוע נזכרת בספר מלכים הפגיעה בבית-המקדש בלבד, ולא נזכר כיבושן של "ערי המצרות .3מדוע הוקדש בספר מלכים מקום כה נרחב לתיאור החלפת מגני הזהב במגני נחושת ולשימוש התיאור בספר מלכים נראה בבירור כ"א-היסטורי", כאילו במכוון לא סופרו האירועים הצבאיים ההסבר המתקבל ביותר, אותו ניתן להציע כפתרון לבעיות אלו, הוא במטרת סיפור הדברים: לא כבר בראשית ימיו (בשנה החמישית לשלטונו) של המלך רחבעם -בנו של המלך שבנה את רמז לראייה זו מצוי בכתובים בספר מלכים: בסמוך ובצמוד לתיאור הפגיעה במקדש על-ידי שישק מדוע נזכרת בחירתה וקדושתה של ירושלים בהקשר זה, בתיאור מקום מלכותו של רחבעם? בדברי הימים רמז לתפיסה זו: "ויאמר להם (=שמעיה הנביא), כה אמר ה' אתם עזבתם אתי ואף רעיון יסוד זה מובע במפורש וברמז במקומות אחרים בתורה ובנביאים, ובהדגשה יתירה בנבואת עם זאת, יש לרעיון זה, כפי שהוא מובע בתיאור בספר מלכים, אפקט גדול במיוחד. המדובר בזאת מצויה התשובה לשתי השאלות הראשונות. ובאשר לשאלה השלישית (עניין המגינים): רחבעם לא למד את מוסר ההשכל. מן הממון המועט שנותר בידו התקין מגני נחושת ועליהם
|
|
המסר החינוכי העולה מן התיאור במקרא
|
|
הן במלכים והן בדברי הימים מודגשים באריכות יתירה מפעלי הבנייה המפוארים של שלמה, עושרו המופלג, פרסומו וחכמתו (ראה במיוחד דברי הימים ב', ט, י-כח). ביזת הרכוש העצים – תוך זמן קצר ביותר – מתוארת בקיצור נמרץ: |
|
"ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה" (מלכים א', יד, כו). |
|
פסוק אחד בלבד הוקדש לביזה הגדולה, והדבר מכוון. הוא בא להדגיש כי העושר העצום והפאר הגדול, שנחסכו ונשתמרו בעמל של שנים, חלפו ועפו בין רגע: |
|
"אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר" (תהילים קכז, א). |
|
מכאן גם האריכות התמוהה בסיפור פרשת המגינים מנחושת שעשה רחבעם במקום מגני הזהב של שלמה. כאמור, הוקדש להם מקום נרחב יותר מאשר לסיפור הכיבוש כולו. והנה, בתיאור מפעליו של שלמה הוקדש למגני הזהב שלו מקום מובלט ומודגש, יחד עם כיסא המלך המפואר: |
|
מלכים א פרק י: (טז) ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת: (יז) ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון: (יח) ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז: (יט) שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות: (כ) ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן :תוכלממ לכל |
|
האירוניה ברורה ומודגשת על-ידי העמדה של שני האירועים זה לעומת זה. אפשר שהעמדת הכתובים אלו מול אלו בשני המקומות היא שהביאה את חז"ל לפרש כי הכתוב "את הכל לקח" מתייחס לכיסאו של שלמה. הגנת אמת, שלום וביטחון אינם תוצאה של מגני זהב. בעיקרם תלויים הם בהתנהגות האומה ובהליכה בדרכי ה' (השווה עם הנושא: בקשת המלוכה ועליית הפלשתים). :לופכ אוה רועישב (קשיש תבותכ) ינוציחה רוקמה בולישמ הלועה יכוניחה רסמה יולת המואה לרוג רשאב ,ללכה לעו לארשימ טרפה לע תלטומה הברה תוירחאה תנבה .א ב. התייחסות לתנ"ך כאל ספר שמטרתו לחנך ("נבואה שצריכה להורות נכתבה") ולא כאל ג. הבנת ערכן הדל של בריתות עם עמי נכר, בריתות המנוגדות לרוח התורה. שלמה נשא לאישה והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על ה' קדוש אותו לקח אמור גם לגבי ירבעם. הוא היה בן בריתו של פרעה-שישק, ואצלו מצא מחסה בבורחו ד. הסכנה הטמונה בריב אחים. רחבעם וירבעם נלחמו זה בזה. הקזת הדם ההדדית הקלה על שישק בכיבושיו. נראה שאין זה
|
|
:תוידותמ תורעה
|
|
.1תצלום הכתובת בכרנך, פענוח הרשימה ואף מפות הכיבושים של שישק יובאו בפני התלמידים כדי שיוכלו לעמוד על ההיקף הנרחב של הכיבוש ועל משמעותו מבחינה צבאית, מדינית וכלכלית. רצוי לזהות מספר מקומות מפורסמים בכתובת שישק ולעקוב אחר מהלך המסע. לעניין זה כולו יש להקדיש כ -10דקות בלבד. הוא כלי הבא לשרת את העיקר, ותו לא. במרכז .2אפשר שאגב הדיון בבעיות שהועלו לעיל תועלינה הצעות נוספות כפתרון. יש לבדקן במשותף .3במסעו של שישק את ארץ ישראל דן פרופ' ב' מזר, היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל, י' ליוור חומר מעניין מובא שם בדיון בשמו של שישק, מוצא משפחתו, דרכו במדיניות הפנים ובמדיניות |
|
חזרה לתוכן הוראת מלכים |
 
|