כסלו תש"ל
בית מקרא )מ(
קדמוניותירושלים
"רמעיןמביתה'יצא ..ף (יואל ו' ,יח)
מאת
ב "צ לבריא
לעתים נדירות ניתן לדון בנושא אסכטולוגי מובהק המשתלב יפה בנושא
ארכיאולוגי ,נושא כזה הוא המים היוצאים מבית המקדש ,כאן נפגשים דמיון
וגשמי,ות,מאוייםומציאות גםיחד.
בארצות המזרח ,השוכנות על גבול המדבר",מים הם מקור החיים ,הם לחיים
את הצומח מדי שנה בשנה' ובלעדי המים אין חיים גם לאדם .המחסור במים,
הבצורת ,זורע מות סביב ,המים הם -לפיכך -הפוכו של המות ,הם מק,ורהחיים.
מכאן נוצר אצל הקדמונים המושג שלמי החיים ,שכל מי ששותה מהם זוכהלחיי
נצח .1לפי אמונת הבבלים מצויה הסגולה לחיי נצח בשני מקורות במי החיים
הנמצאים בשאול ועליהם מופקדת ארשתיגל ,מלכת השאול ,יבצמח החיים ,הגדל
אי-שם בתהומות הים 'הגדול .2מי החיים הם לשמושם של האלים בלבד ואיןיד
שלבני אנווטיכולה להשיגם.3
לפי תפישתם שלעמי הקדם צפון במים -בגשם ,במעין ובנהר -סודאלהי.
המים מביאים אתם אתהחיים ,מקורם הוא מקור החיים ,הוא קדוש3א .במיתולוגיה
הבבלית מקוהותיהם של הנהרות ותוצאותיהם הם מקום מושבם של האלים; כן גם
של ,ראוה משפחת האלים ,שוכן במעינות ,בנהרות
במיתולוגיה של אוגרית
ובנבני ימים .ב"עלילות האלים" חל יושב "טסני""רים" ובהקבלה %" -רב
לסימי תהושמום" .האל שובן בתהומות הים .בעיני הנביא 8ג מקומה של צור,
היושבת עלאי ,בלבים,היא לכשעצמה הוצפהוהיא -כביכול -פגיעה באלהים.
כשהנביא מנבא שחזרות לנגיד צור על יהירותו וחוצפתו הוא אומר":יען גבה לבך
ותאמר :אלאני ,מושבאלהיםישבתי בלבימים ,ואתהאדםולאאל"…
נ חגגידו אומר למוגמש" :אדוני מי החיים ארור אררני …לכן אמות באי כבוד .גלגמש נדד
בין האלים כדי למצוא את צמח החיים והעלה אותו מעמקי הים ,הוא נשמט מיוו ואבד (עלילת
גלגמש בתרגומו שלטשרניחובסקי,ע'.)58
י הנצח מצויירים ע"ג חותמות בבליות עתיקות .ר'
2אנו מוצאים את שגי האמצעים לחי
י
s
Q
-
.Alfred Jerernias, Handbuch der altorlentallschen Geisteskultur, 8. 38
3במסעה אל השאול הגיעה עשתר אל ארשתיגל .זו עצרה אותה בארמונה ושילחה בה
ששים מחלות .בא לעזרתה תמוז ,שבכח נגינתו בחליל הכריח את ארשתיגל להתיז ממי החיים
על עשתר ,לרפאותהוהוציאה מן השאול .ר'ירמיאסע' .161
3א .Annelnarie Ohler, Mythologische Elemente 121 Alten Testament, 8. 148
3ב עלוקותאוגרית ,מהדגרתרין ע' 21ו.29-
3ג יהוקאל כ"ח ,ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מ(
4
כסלו תש"ל
ב"צ לוריא
מחשבתם של העברים שונה מזו של הבבלים ובני אוגרית .אין במקרא חיי
נצח לאדם ,4אבל המים החיים כביאים לו את הברכה בשדה ובכרם ובכוחם לרפא
את האדמה מעקרותה ושממותה ,ואף את האדם מחוליו .מקור המים בעולם הוא
העדן " :5ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד ההיה לארבעה ראשים".
מימיו מתפשטים עלפני כל העולם הקדמון .המים היוצאים מעדן מבטיחים לאדם
חיי
ם טובים 6ויפה מפרש ספורנו ,בלתי צער גשמים ועבודת אדם ,כלומר:
ההשקאה היא מכוח הטבע והארם משוחרר מפחד הבצורת ומן העבורה הקשה של
השקאה ,כאשרצריך לשאת את המיםמן הנחל אלהשדות.
חזהו ש.ל יחזקאל על תחית העם ,הידוע כחזון העצמות היבשות ,הוא רק חלק
ראשוןבחקית התקומה .לזה מתלווה חוון שני על אחדות העם -עץ אפרים ועץ
יהודה יהיו לאחד ,ולאיהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכותי וחזון
שלישי על תחיית הארץ מחורבנה .בחזון השלישי הוא רואה את המדבר הופך
לארץפוריה .באחרית הימים ,8בשוב ישראל לארצו ,לאיהיו עוד מדבריות בארץ,
הכל יפרח'ויניב .מקורם שלמי-החיים הוא בית המקדש בירושלים ,יחזקאל מתאר
כיצד הופכים המים היוצאים מתחת מפתן הבית לזרם כביר ההופך את מדבר יהודה
לגןפויח .9ולא זו בלבד -המים מרפאים גם את ים המלח ובמק'ום ים המות,
שמימיומריםוחייםאיןבו,הוא הופךלים שורץחייםודגהבולרוב.
בנבואתו של יואל חוזר רעיון זה בקצור " :10ומעין מבית ה' יצא והשקה את
נחל השטים" .לשוא בקשו החוקרים לזהות את נחל השטים באחד מן הנחלים
במזרחה של ירושלים או במערבה .אין זה שם נהל מסוים ,זהו שם סמלי .הנביא
בחר בעץ השיטה ,בסוג זה הנקרא היום בפינו צאלים ,המצוי בנחלים שבמדבר
יהודה ובערבה,כדילציין מקום חרב ויבש ,שרק השיטה גדלהבו.מעין זה היהוא
מבית ה' יהפוך את המדבר ,המגדל רקעצי שיטים ,לארץ נושאת פרי לרוב; על
מוררות ההרים יגדלו כרמים ,הם יטפו עסיס ,על הגבעות יצמח מרעה דשן לעדרי
צאן ,ומכאן שפע חלב .חזונו של יואל אינו ש'ונה מחזון יחזקאל אלא מה שאמר
י ומפורט ,אמריואל בקצור וברמז!.1
הנביא שישב בבבלבאריכות ובתאורח
4פרט לחנוך ואליהו.
5בראשית ב',י.
7ל"ז ,טו-כח.
6לפני שחטא האדם הראשון וחוה אשתו.
8לא בסוף כל הדורות ,כי אם בימים האחרים ,כאשר תתגשם שיבת ציון ואחדות העם( .כך
10ד',יח.
9מ"ז ,א–יב.
מפרש ר'פ .מלצר)
11ארמס פירוטי ) ~(Ermete Pierottiמהנדס העיר ירושלים באמצע המצה הי"ט ,מספר
על מקרה מענין הקשור במסורת,כי אחד האותות על אחריתהימים ,ביאת המשיח ,הם המים
מבית המקדש .בספרו ( Jerusaiem Explored ,1864בתרגומו האנגלי,ע' )63הוא מספר שבזמן
שחפר את היסודות של בית הנזירות "אחיות ציון" כויה דולורווה ( )1860מצא הצטברות מים
בחפירה .בתחילה חשב שאלה הם מים שהסתננו מבורות סמוכים ,אולם כשהוריק את המים
מהחפירה נתברר שיש כאן קילוח מתמיד של מים בשעור של 250–200גלון ליממה .נביעה זו
לא הושפעה מן הגשמים והשלג ,היא היתה קצובה במשך כל זמן המדידות שערך ,מה 12-ביוני
1860עד סוף ינואר ,1861ולפי שמסרו לו נשנת ,1863הנביעה לא פסקה ולא פחתה .טעמם
של המיםהיה תפל ,כמומי2ין אש-שפעומיהשילוח.
ו
ר
ה
נ
ן
י
ע
מ
ם
י
ל
ש
ו
ר
י
ב
ם
י
ו
ח
ם
י
מ
אנשי
הנ"ל בע' :294כאשר פשטה השמועה על גילוי
ירושלים לראות בתגלית .מבין הבאיםהיו הישראלים סקרנים ביותר ,הם נדחקו עד למקור המים
כשהם משתוקקים לנגוע בסלע ממנו בא הקילוח ,לטעום מן המים או לקחת מעט מים אלה בכד
שי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מ(
"ומעין מבית ה' יצא"…
כסלו תש"ל
5
שונה מנה היא נבואת וכריה :!2ווהיה ביום ההסו יצאו מים חיים מיר'ושלם
חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה" .זדו חזון
אסכטולוגי המרחיב את השפע והפוריות על כל הארץ ,לא רק על המדבר והערגה
אלא גם על המורדות המערביים שלהרי יהודה ,השפלה ועמקהחוף .במקוםמים -
גשמים -בעונה אחת בשנה הוא חוזה גשמי ברכה בחורףובקיץ.זכריה גם מוסיף
תנאי למתן ברכת אלהים וו -עליה לרגל לירושלים בחג הסכות להשתחוות
לה' צבאות.
במשךהומןהופך המושג שלגהרהי,וצאמבית המקדש לסמל של ברכה ומתברכים
בו נביאים ומשגררים ,לאחר מפלת סנחריב בנבערי ירושלים הוזה ישעירו כי
תבוא הביכה לעיר הניצולה,ציון תבורך במים רבים ,פלגי מים ישקו אותה ,לכן
הואחווהבירושלים "מקוםנהרים,יאריםרחביידים" .13
אט אט הופך המושג של מים חיים ,המעוררים את המדבר להניב פרי הלולים,
למושג רוחני ,עיוני
.המשורר 14משבח את החוסים בצל כנפיו של אלהים:
ל
ס
נ
ד
נמשלת
ת
י
ה
ל
א
ה
ר
ו
ק
מ
ל
ההשראה
מים
?רןזז lv~wמיסף עדסיף סליקם-חיים הבאים מעדן' .וכבר השתמש במשל זה ירמיהו באמרו " :15אותי עזבו מקור
מיםחיים לחצב להם בורותבורותנשברים אשר לאיכילוהמים".בפיירמיהותמונה
מן החיים כדי לציין מושג רוחני ,בפי המשורר הכל רוחני ,סמלי .בפסוק הבא
נקרא המשקה מנחל העדנים מקור חיים ,אור החיים 15א .בדברי המשורר "נהל
עדניך" מקביל ל"דז2ן ביתך" ,ולפי זה מ'וב,נו של *עדן" הוא משכנו ש"ל בורא
עולם;הנביאפונה אל ה' :תשקםמן "ה,נחל"היוצאבביתך,וישבזהרמזלנהרהיוצא
מעדן ,שהוא מקור ארבעת הנהרות הגדולים ,המביאיםחיים ופוריות לארצות העולם
הקדמון.
עוד פעם משתמש המשורר במושג זה בדי לציין את חסדו של הבורא; בשעה
ןשיחו ?יר חלסים,
שהעולם גועש ורועש ,במוט הרים בלב ימים "סהר
י
י
ו
ל
ק
קדשסיוגי?יי)4
" .16בחזונו דואה הנביא את ירושלים כגן עדן והפלג היוצא
מירושלים דומה לנהר מעדן ,הוא מקור הבוכה האלהית; הוא חוזר על הרעיון
הק,ודם "-וגחלעדניך תשקם" ,שהואמקור שלחסדהבורא.
י החיים' ,מקור התנובה ,מופיעים שוב בשיר תהלה לאלהיםי:1
מ
ותטורף ,רפתסיקךסה חלסים עלאיןם ,עסין דקם סי-כןהסייס.הלסיס
סיג
"יקרילירז
קטן ,למשמרת או לה,בוא לאלהשי
א יכלו לבוא לכאן .למן הרב הראשי ועד לנשים זקנות ,כולם
באו אל המעין בשמחה רבה ,כולם ששו ושמחו והביעו ואת בצהלה; רבים מהם התרגשו עד
לדמעות .הס הושפעו ממסורת עתיקה האומרת ,שכאשר יתגלו מעינות מסוימים בירושלים זה
האות שמשיח מתקרב ובא',בית המקדשייבנה מחדש ולעם ישראל תשוב תפארת גוולתו כמקודם.
15ב',יג.
14תהלים ל"ו ,ט.
18ל"ג ,כא.
12י"ר,ח.
15א על המושג הזה במיתולוגיה של ארצות המזרה הקדום ובאפוקליפטיקה היהודית ר' מאמרו
של חייהםיהדגובתר,יהו :משל העצים ועובד הגן במגילת ההודיות ,דברי הקונגרס העולמי הרביעי
כרך א' ,ע"ע .123-119
למדעי
16מזמור ת"ו,ה.
17מזמור ס"ה,י
.את השפעתו של רעיון המים היוצאים מבית המקדש אנו מוצאים גם
בנצרות ,אמנם בשנוי צורה; בחזון יוחנן כ"כ ,א מרובר על מעין היוצא מכסא האלהים והשה
ומשקה את עץהחיים אשריחן את תוי חרשבחדשו.
.
פריי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תש"ל
בית מקרא )מ(
ב"צ לוריא
6
ה צאה ישף" .פלג אלהים משקה את הארץ
נ5ה נסת 4דוד 5יך4י4יםימן"4
ת
ו
ח
י
ח
צ
ה
ת
ו
ע
ב
ג
ה
שהפכו
ומרווה אותה ,אכאן פלאי התנובה של המדבר ושל
למרעה לצאן.
כשם שבכוח המים להפרות את השממה כן בכוחם לטהר; כדי שישראליהיו
טהורים מכל חטא וטומאה רואה הנביא בחזונו ז1א כי ביום ההוא ייפתח מקור
מים הדשבירושלים,שיפכהמיםובים אשריספיקולחטאתולנדהלהיטהר.
לפגי שנעבות לחלק הארכיאולוגי של הנושא שלנו נביא אגדה תלמודית -
שמקורהודאי קד.ום המתייחסתלמים שבבית המקדש:
מוראי בבל בדור השני ,ור' יוחנן ,גדול אמורנה ארץ'ר' חסדא,מגדולי א
באנתו הדור ,מביאים אגדהזו " :18בשעה שכרה דוד המלך אתיסודותבית המקדש
צפה התהום למעלה ויצאה לשטוף את העולם כלו …נטל דוד חרס וכתבעליו את
'השם המפורש' וזרקואל תוך התהום,מיד נסוגה התהום" .!9
בבן עשרים היה יחזקאל כאשר גלה עם גלות יהויכין לבבל .הוא כבר הספיק
לבלות כמה משנותחייו בחצרות בית המקדש כאחד מפרחי הכהונה ובמשך שנים
אלו הכיר יפה את בית המקדש,בניניו ומבואותיו ,ואת הסדר הפנימי שלהם ,והוא
שמר בלבו את הדברים בבואו לתאר את המקדש שעתיד להבנות מהדש .בקיאותו
זו של הכהן הצעיד אינה מניחה מקום לפקפק ומהיתהל"ו ידיעה ברורה על מים
נובעים מהר הבית מאצל אבן השתיה ,שעליהם נדבר להלן .גם יסגל וזכריההיו
מבני ירושלים ,שהתענינו מאדבבנין בית המקוש והאיצווזרז'ו את העם להשלים
אתבנינו .אף'הם יפעו את כל מצפוניו של הר הבית להם הכירו את קיל.וח המים
מצפון לשער השלכת .אםכיאין להכחיש שחזונם
הבא מהר הבית ומתגלה
הושפע מחזון יחזקאלאין להטיל ספק בכך שהרקעהריאלי לחזוןזההיהידועלהם.
הנחהזו כוחה יפה גם כלפי משוררי תהלים ,שהתהלכו בחצרות בית ה'וידעו את
מבואותיו הגלויים והסמויים; המבוע הקטן מבין חפוי הסלע ,לרגלי אבן השתיה.
שימש נושאשעורר את שירתםעל "נהרפלגים"" ,פלגאלהים""ונחלעדנימן.
הראשון שהזכיר את המעין הזה הוא התנא ר' אליעזר בן יעקב ,שחי עוד בזמן
ישישי
.גיסיי
17א זכריה י"ג ,א .כדברי הנביא לא נאמר כמפורש שמקור המים הוא ביה-המקדש ,אבל
מסתבר כד ,וביחוד כשמוובר במים שלהם הסגולה המיוחדת לטהר טמאים .נראה שהד לנבואה
זו אנו שומעים מפי האמורא ר' הונא צפוראה המדבר נהל שוטף שבו רוחצין ובין וזבות,
נדות ויולדות .חזון על מים רבים " -נהריה יארים וחביידים" מצוי גם בישעיהו ל"ג ,כ-כא
18סוכה נ"ג ,ע"א.
אבלאיןלו קשרלבית-המקדש.
19דומה לכך הרעיון המנבא בתרגום הארמי לשיר השירים ד',יב % :נעול מעין חתום-
כמבועים של מיםחיים היוצאים מתחתלאילן ומתחלק לארבעה ראשים -נהרות .שאלמלאהיה
חתום בשמו של הקב"ה היה יוצא ונובע ושוטף כל העולם .מקדש השומר על אוצרות המים
מצוי גם במסורת הסורית ,לפיה נבלעו מ המבול בפרץ וכבקרקע מתחת למקדש האלהךך"עה
ין לחלב .המקגרות ר' אצל גונקל בפירושו לבראשית,
שבעיר 498יפה (מנביג' ,הירפוליס) שמצפו
ע' .74לדעת רב-צעיר (תולדות ההלכה, ,ב' ,ע' )278המחלוקת'בין הפרושים לצדוקיםבענין נסוך
המים קשורה במעין זה שבבית המקדש .הפרושים פמכו את שיטתם גשמו"א ז' ,ו" :וישאבו
מים וישפכו לפני ה'" ועל דברי ישעיהו (י"ב ,ג) "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" -
מי מעינות הלשהם שמנמנים על המזבח ,ואילו הצדוקים האמינו שברכת הגשמים באה דוקא
מןהמעין היוצא מקדש הקדשים ,שהואמעין הרפואהלפייחזקאל.
עי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תש"ל
בית מקרא )מ(
"ומעין מבית ה' יצא"…
7
הבית .לפי המסורת שנשתמרה בשני התלמודים הוא ששנה את מסכת מדות
והנציח את בית המקדש לפרטיו ממראהעיניו .וזו לש'ון המשנה 20ולמה נקרא
שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של מים של ניס,וך בחג .ר' אליעזר בן
יעקב אומר':ובוהמיםמפכיםועתידיןלהיותיוצאין מתהתמפתןהבית.
תאור מפורט יותר של המעין היוצא מבית ה' אנו מוצאים בתלמוד מפי רב
הונא צפוראה ,אמורא ארץ ישראלי ברור השלישי ,ואםכי הוהחי כמאתים שנה
לאתר החורבן ,התאור הוא כל כך עניני עדכי עלינו
כי מקורו וראשיתו
מה
אד
לי
ממראה עינים והוא נמסר במשך השנים מפה לפה בקפ
יובריקנות .וזו לשון
הגמרא " :21אמר רבי פנחס משום רב הונא צפוראה :מעין היוצא מבית קדשי
הקדשים בתחילה דומה לקרני הגבים ,כיון שהגיע לפתח ההיכל נעשה כחוט של
שתי ,כיון שהגיע לאולם נעשה כחוט של ערב,כיון שהגיע אל פתח עזרה נעשה
כפי פך קטן ..,מבאן ואילך מתגבר ועולה עד שמגיע לפתה בית דוד .ביון
ן וזבות ,נדותויולדות".22
שמגיע לפתה בית דוד נעשה כנחל שוטף שבוהוחציןובי
אדוארד הובינזון ,הראשון לחוקרי ארץ-ישראל ,כבר נתן את דעתו על בעיה זו
של מים חיים היוצאים מבית המקדש .בספר על מטעו הריטבון לארץ-ישראל
הוא כותב .23
"זמן מועט לאחר הגיענו לירושלים נודע לנו מפי ידידינו ,כי בנייחה עם
מוסלמים נאורים סופר להם על מעין מים חיים מתחת לחרם אהב-שריף ,ממנו
מקבל ביתמיחץסמ,וך חלקממימיו .המשכנולהתענין בצבר ושמענו אותם הדברים
מצדדים שונים .כאשר נזדמן מופתי ירושלים לבקור אצל בעל הבית של'נו ואכרנו
תוך שיחה אתהמעין הזה ואף הוא אישר אתהידיעות ששמענו קודםלכן .לשאלתנו
אם נוכל לבקר במעין זה אמר שלא יהיה כל קשי בכך; הוא הציע לנו כל
רה מצדובבוזינו לחקור את הדבר .ב 28-באפריל הלכנו אל בית המרמץ ,השוכןעז
ברחוב מקומר; רחוב זה מוליך אל אחת הכניסות המערביות של הצר הממגד.
בית המרחץ נקרא חמם אש-שפע -מיחץ הרפשה ,21וכנראה שמבקרים בו
רבים מבאי המסגד .מבית המרחץ הוליכו אותנודיך בנינים ומעברים אל הדרך
המוליכה אל המסגד מדרום ומכאן לבנין נמוך ,שגגו שטוח 20-18 ,רגל מעל
לדרך .פה מצאנו בהדר מקומר שני אנשים כשהם שואבים מים בדלי עור ,ד11זלוי
מעל לקורה .עומק הבאר -לפי המדידות 82 -רגל או 65רגל מעלפני הקרקע
שמסביב .עומק המים בבאר 3 -יגל .המרחק מהבאר עד לחומת הר הבית
135רגל".
י
21יומא ע"ז ,ע"ב.
20מזות ו',ב.
22תודתי למרפלמוני ,מנהלביתגורדון שבדגניה,ובהעיר את תשומתלבי למקורזה.
Jahre 1838, 8. 159 23תEduard Robinwn, Palistina- Tagebuch einer %"50 1
(התרגום הגרמני).
24לפי המקראות שהבאנו לעיל ,המים הבאים מבית המקדש הם מי-מרפא ,הם עשויים
לרפא את המהבר ואתים המלח .והמעניין שרעיון זה על תכונת המים נשתמר בשמו הערבי של
בית המרחץ הניזון במים הבאים מחצר בית המקדש .מפתיעה הרצופות של האמונה בכחם של
מים אלה במשך דורות ,למן הימים שבית המקדש היה קים ,דדך כל העמים שהשתלטו על
ירושלים במשךאלפיםשנה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מ(
8
ב"צ לוריא
כסלו תש"ל
רובינזון לא ניצל את ההזדמנות ולא ירד באותו יום לבאר ולמחילה וכשבקש
לאחר סמה ומים לרדת לאניתן לו הדבר .בשעת בקורוהרשומון שחזה 9ם הערבים
שעסקו בשאיבתמים מן הנאר ורשם מפיהם את הפרטים על מבנה הבאר והמעבר
התת-קרקעי .נראה שהערבים הגזימו בתאוים עד שהוא הטיל ספק בדבריהם.
ברור רק זאת,כי בשנה שחונה חדלים המים לזרום אל בית המרחץ ואז נאלצים
השואבים לרדת ולהעביר את המים ממיכל סמוך ,שהוא נמוך מן המרחץ .סברתו
של רובינזון היתה ,כי בלבו של הסלע של הר-הבית ,בעומק של 80רגל ויותר,
נובע מעין ,המסודר באופן מלאכותי 'ושלמימיו אותן התכונות כמו למי הגיחון
והשילוח.
ר' יהוסף שווארץ הכיר את המעין ותכונותיוכי היה גר באהד הבתים שבסמוך,
והוא כותב על מעין אש-שפע - :25ומצאתי בורות הרבה בעיר שטעמם כטעם
מי שילוח ,מלוחים 'וכבדים וסרת טעם וטבעם לשלשל …וגם בסמוך לבניני
וחורבות בית המקדש בצד המערבי נמצא בור אהד אצל המרחץ הנקרא בל"ע
המםאלשפע ,שהואעמוק הרבה'ומימיו ג"ככטעםמיהשילוה".
,
ר
ל
ב
ו
ט
,
ן
ו
ז
נ
י
ב
ו
ר
ן 'החוקרים:
על טעמם של מים אלה אין חלוקי דע'ות בי
ד"ר
צ'פלין ורילסון -כולם מוסוים אותם למי השילוה ,אולם מידת התום של שני
מבועים אלה שונה :טובלר 26מצא שמידת ההום של מי הגיחון בזמן השפל הוא
%ס 13וטמןהגיאות ,140%ואילומידתהה,ום שלמי אש-שפעהיא קבועה .150%
חוקרי ירושלים מלפני 'מאה שנה,ווילסון וד"ר צ'פליןורבים ההולכים בעקבותיהם,
מנסים לתת הסבר להופעת מים אלו; לדעתם ,אלה הםימי-גשמים ומהסתננו דרך
תעלות שופכין ושפך של חורבות ,שעליה בנויה העיר .לדבריהם אין כל הוכהה
שהמים באים ממקור תת-קרקעי .לו היה קיים אי-פעם כאן מעין לא יתכן שהיה
נעלם מעיניהם של רושמי קורות הדורות' ,הן הדתיים והן החילוניים ז .2אפשר
שלפנים היתה בריכה בקרבת מקום ,שבה נאגרו המים הבאים מן העמק ,המוביל
את המים 'משטה די נרחב .גם לאחר חורבנה של העיר וסתימתה של הבריכה
ממשיכים המים לזרום בנתיבם הקודם ולהגיע לאוהו מקום .הם מחלחלים מפני
הקרק? או עוברים חפירה .רק הוקר אחד בן אותה התקופה ,פירוטי ,סבורשלפנינו
מעין ממש.28
מכיון שעין עש-שפע נובע במפלס גבוהיותר מהגיחון וטעם מימיהם דומה ,נוצרה
הדעה שמי אש-שפע מגיעים אל הגיחון .אולם זה לא נכון ,כיון ש'מי אש-שפע
זורמים 'מהרהבית מערבה ודרומה ,ולאמזרחה.איןכל קשרבינםלביןהגיחון.
25
תבואות הארץ ע' שנ"ג(.מהדורתלוגץ).
5 Jerusalern, 1853, 5. 73 26חנ .Dr. Titus Tobler, Demkl~tter
דג ממחקריהם של טובלר ,ווילסון ,וורן ואחריםידוע ונהיה מגע ביניהמלבין רבני ירושלים
ולא פעם הם מזכירים הערות בשמם .אולם במקרה דנן לא העמידו אותם הכמי ירושלים על דברי
ר' אליעזר בן יעקב במשנה מידות ו' ,ב' ועל המסורת שבפי ר' הונא צפוראה ביומא ע"ז ,ע"ב
שהבאנולעיל.
28ספרו הנ"ל (ר' הערה )11ע"ע ;257 ,15ג.א .ממיט . 84ק . ;1. Smith, Jerusalem 1ו)
עודו מהזיק בדעהשאין כאןמעין ,אםכי בע' 121הואמביא את דעתו של צ'רלוילסוז -במכתב
פרטיאליו -כי חלקממי המם אש-שפעבאיםממעין קטן הנובע בעמק.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מ(
כסלו תש"ל
"1מעי 1מבית ה' יצא"..,
9
חוקרי הפ.א.פ .קפט .ווילסון וקפט .וורן שמו לב לתופעה של גיחות המצויה
בעין אש-שפע והידועה לנו גם בגיחון ובשילוח .29תיפעה זו אינה קבועה והיא
תלויה בכמות הגשמים .בחורף יש כאן משלש עד חמור גיחות ביממה ,בחדשי
הקיץ -רק שתים ,בסתיו -רק אחת ובאשר הגשמים מתאחרים הגיחההיא רק
פעם בשלשהאוארבעהימים.
וילבין ירד למעין בפיר ,במקום השאיבה ,ומצא שבחלקו העליון בטי הפיר
בניה חדשה ,באמצעיתו -קשתות מחודדות ולמטה -קשתות עגולות .נראה
שבמשך הדורות עלה הפיר וגדל נדי להתרומם מבין החורבות והשפך שנערמו
מסביב .המים באים אל הפיר מצד דרום ממערה קטנה או מיבל' ועוברים בתעלה
שנחצבה בחלקה התחתון בסלע והיא מכוסה בקמור עשוי אבנים .בקיץ ,שנהמים
מתמעטים' יורד אדם למערה ,שואב את המים בדלי-עור ומעבירם לאפיקם ,מן
הפיר אל ,המרחץ נמשכת תעלה או מחילה מכוסה קמורים בגדלים שונים -וזה
בא להעיד,כי נבנתה ובח"כ שונתה פעמים מספר בתקופות שונות .ההלק החצוב
בסלע חוא העתיק ובנראה שהיה קשור עם אספקתהמים שלהעיר.מצדי המחילה
לש נראה כל דלף ולדעתו של וילסון באים רובם של המים דרך שכבת החורבות
והשפךמלמעלה,ומכאןהטעםהתפל.
,
ן
ו
ס
ל
י
ו
,
1
8
7
0
ק
ד
ב
כעוש שנים לאחר ביקורו של
בנובמבר
ד"ר צ'פלין חלק
נוסף של המתילה ,מדרום למיכל המים שתיאר וילסון ושלא היתה ידללה עדכה.
היא מתהילה בקצה הדרומי של הכותל המערבי של המיכל ונמשכת 'בקו שבור
במרתק של 36מ' .בסופה חסומה המחילה בחומ'ה הרוסה ,ואולי היתה החומה
מלכתחילה בנויה בצורה בלתי תקינה .מיכל מים אין כאן .אפשר היה לתקוע
מקל בין אבני החומה החוסמת בעומק של 90ס"מ ,אבל אי אפשר היה להכיר
אם יש המשך למחילה .הרצפה עולה כאן מהריום ומצפון כשהמקום הגבוה ביותר
הוא באמצע .כשמתמעטים המים ואין הזרם מגיע לבית המיחץ יורד אחד מן
המרומשים את המרחץ דרך הפיר ,שואב מים מן המיכל הדרומי ומעבירם לצד
היטפועהשני שלהמחילה.
,
ם
י
כ
ר
ב
באמצע היתה כמעט יבשה
בכניסה וכשבעה מ' הלאה היו במהילה מי
ובהמשכה היו בה .שוב מים כ 20-ס"מ מעל לברכים .גובה המחילה 1.20מ',
רחבה -בכניסה 90ס"מ ,ואלה הם הממדים גם בהמשכה ,מלבד המקומות שם
התמוטטו הקירות והצרו אותות או מקומות ההקישות הבנויים והתקרה הוצאו
וע"י כך הורחבה .המעבר היה קל לכל אורך המחילה ,פרט למקום אחד .קירות
המחללהקירויים בניה גסה ,אולם בכמה מקומות מצויות אבנים גדולות ,כנראה
מבנינים עתיקים .התקהה עשויה לוחות אבן עבים המ,ונחים שתי וערב .לא נראו
כאן קשתות ,עמודים או אבנים מקושטית .הסלע לא נמצא בשום מקום ,אולם
אפשר שבמק,ומות רבים שימש כקרקעית חמחילה .בחלקים שונים ניכר הטיח
עלהכתליםוהרצפה ,אולם בדרך כלל המחילהכולההיא במצבמוזנתורעוע.
;
המים מטפטפים 'מבין האבנים של הכותל הדרומי ,לא רחוק מן הכניסה הקירות
והתקרה היו רטובים מאד במקומות רבים ,לעומתםהיר מקרמות שהקירות והתקרה
29
. 25ק . Warren )1871(,קצם . Wilson 1קצם .The Recovery of Jerusalem by
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תש"ל
בית מקרא )מ(
ב"ב לוייא
ט
'
- ,
הוו כמעט יבשים .למהות'החיפול.המלוקדק-לא 5צא דשר'צ'פלע'סי5ן'ןל 5עק
מים נובע-ם:':אבל הוא מציין קילוח דק שלימיץ מתחת לאבנים 5צד לזרח,
בראשיתה של .המחילה המקרירת אתמייללהמים עם הפיר העמוק" שתוארה ע"י
וילסון .פהעשויה רצפתה של המהילהטיח.
י רעיים לשבח ,הם
על התאור המפורט של המהילותובשאהרחווףק'רניפםש;מסרו הםויא
אבל את ממקנותיהם לא נוכל
עשו את מלאכתם 'תוך הסתבנות
לקבל .ברור שהמים נובעים מימטגזממורח ,מעורק.
.
י
ע
ק
ר
ק
ו
י
ה
אלה
ו
ל
תת
מי
גשמים ,מן השטח העליון בלבד,היו צריכיםלהיפיע'בכל מקום במחולה ,ובעיקר
מן התקרה ומחלקם העליון של הכתלים .יש לזכור שנטשך החורבות על הר הבית
איבו גדול כלל .אבן,.השתיה קבועה ,הרחבהחעליוגה שמרביב.לכיפת הסלע חופפת
במידה רבה את השטח שהיה מוקף בחילובפולג :שטח הר הבית בלו כמעטואינו
ה מוכת מן הבנ
מורם מהר הבית בדררות האחרונים שלפני החורבן.לי
.ינים התת-
ת
י
ב
ה
אין זרימה
קרקעיים ,הבוהות ,המעברים ושרידי הגשריי; משטחו לל הר
החוצה; השטח כמעט נולו מרוצף ומל הגשמים:היורדים כאן נאגרים בשלושים
וחמורה בורות .לכן אין לדבר על ספיגת4י הגשמים משטה זה והסתננותם אל
התעלה המושכתמים אל חמם אש-שפע .עלכןאין לקבל את סברתם של החוקרים
האומריםשאיןכאןמעיןמיםחיים.
בפי שאמרנו לעיל ,לא נעלםמעין זהמעיני קדמונינו ,הוא גרמובדברינביאים,
נזכר בדברי חז"ל ושימון רקע לחזון אחרית הימים .הוא גם מלא תפקידבעניני
טהרה ימל הכהנים בעטזדתם ,כפי שנראה לולן .ילפני שנבוא תרשיע פתרון
לשאלת המחילה והמעין הזורם בה עלינו לדון וישעבר העז קרקעי אתר בהר
הבית ,הקשור אתהושעליהמסופר במשנהפעמים:
בית
תמיד א' ,א:
המוקד בכ 41וביוז גדול היה,
מוקף הובדים אבן …ופרחי כהונה
א"ר כסתו בארץ ..,אירע קרי לאחד
מהן יוצא והולך לו במטיבה ושולכת
מתחת הבירה .והנרות דולקין מכאןומכאן ,מר שהוא מגדע לבית הטבילה.
ומדורה היתה שם ובית כסא של כבוד.
וזההיהכבודו:מצאונעול -יודעשיש
אדם ,פתוח -שאין שם אדם.ירד וטבל,
עלה ונסתפג ונתהמם כנגד המדורה.
באוישב אצלאחיוהכהניםעדשהשערים
נפתחים.יוצאוהולךלו.
עי
מ ידות א' ,ו–ט;
,
ו
ה
,אובע מגות בב" המ כק"
טעות פתפות לטרקלינן ,פתים בקדש
חפתיםבהיל…ימההיו גמממשות…
צפרית-מערבית בה יורדים לבית הט-
בילה .קשים ופערים היו לבות המוקד.
אחד פתוח לתיל הנחד פתוח לעורה…
בית המוקד כיפה…ופרחי כהונהאיש
כסתו בארץ ; ..אירע קרי באחד מהם
יוצא והולך לו במסיבה ההולכת
תחתהבירה.והנרותדולקין מכאן ומכאן
עד שהוא מגיע לבית-הטבילה .רבי
אליעזר בןיעקב אומר :במסיבה ההולכת
תחת החיל RS1~ .נהולך לו בטדי.
וי
לשונה של המשנהמחייבת הסבר מה:
שני מקומות בירושלים נקדרו בשם "הבירה" ( )4הר הבית( ,ב) המבצר שמצפון-
מערב להר הבית ,שהורדוס הסב את שמו לאנטוניה .הרע"ב מפרש את המקונה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מ(
"ומעין מבית ה' יצא",.,
כסלו תש"ל
11
:במסיבה -המחילה ההולכת תחת הבירה ,שמחילה היתה תחת
שלנו
יהמקדודקרוי בירה ,קדמו לפיר'וש זה דברי הרמב"ם האומר :80שהולך
מל
וכ
ואו
המקדש
במסיבה שתחת הקרקע ,שהמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו" זאת אע
למדים מדברי ר' יהודה " ,31מהילות תחת ההיכל -חול" ,לפי זה מוסברת
התוספת של ר' אליעזר בן יעקב" :יוצא והולך לו בטדי" מפני שהוא טבול יום
וחוסהו לו להכנס לעזרה עד שיעריב שמשו .מרבדי התנא ברור שאין לחפש את
המסיבה תהת מבצר אנטוניה ,שנקרא'בירה ,כיון שהוא מדגיש שהמסיבה הלבה
מתחתלחיל,וכידועשהחילהוא חלקמהרהבית.
בשל התרגום לממכים א' ,ו' ,ח" ,סלולים ??לו על סהילוהע ,שלאהובן כראוי,
נכוןלמושג"מסיבה".
נטהפתלרפגיור
ם
חיאומר" :ו9יסעמא סלקיז סל חרןיסא לעליסא= .מן הפתוק הזה גזרו
בליאון החדישה את המושג מדאגות לוליניות ,היינו :מדרגות הסובבות ועולות
מסביב לעמוד או ציר זקוף.אי אפשר לחשוב על מדרגות לוליניות בבית המקדש
כשהמדובר במסיבה העולה מ,קרן צפונית-מזרחית לקרן צפונית מערבית ,שבה
הי'ו עולים לגגות,כי תכונתן העיקךית של מדרגות לולניות היא העליה הזקופה,
טביב העמוד המאונך .יוב,ודאי שאין לחשוב שהמסיבה שנזכרה במשנה הנידונה
היא מדרגות לוליניות מתחת לקרקע ,כי פה מדובר על ,מעבר הנמוסך מרחק
ניכר ממזרח למערב .ואמנם ,רק אי הבנת התרגום כאן,כי יונתן מוסיף הסבר
משלו ואומר" :לאנוח יויעיסא" ז).ב השועליה היתה באופן פנימי ,בתוך הקיר
הכפול .וכך הבין זאת גם יוסף בן-מתתיהו שכתב" :32והמלך (שלמה) השכיל
להתקין שלבים לעליה אל הקומה העליונה דרך עבי הקיר" .מסיבה ומחילה הם
שני כינויים 'למושג אחד ,אלא n&waשהראשוןמציין את הנראה כסובב -את
הכתלים ,הרצפה והתקרה שמסביב לחלל הנקעה ,מציין השני רק את החלל,
ת המקדש 83
הריקנות.בדי להבין את טיבה של ,המסיבה שבההיועולים לגג שלבי
יש לזכור כי בית המקדש היה בנין בעל כתלים עבים וב,תוכם היה המעבר,
ודוגמא שניה לכך במשנה ,כשהכהן הולך לפתוח את דלתותההיכל נאמר בשם ר'
יהודה 4ן" :בתוך עביו של כותל היה מהלך" .בתוך הכותל היה מרחק בין קיר
לקיר למדרגות.35
משנתנו משתמשת בשני פעלים :בה (בלשכה הצפונית-מערבית) י'ורדימ
לבית הטבילה :הולך לו במסיבה ההולכ ת תחת הביפה .מכאן נמצאנו למדים
שבמסיבה שני חלקים :הראש,ון עשוי מדרגות ,שבו היה הכהן שאירע לו קרי
יורד לפנים המסיבה בעומק מסיים ,והשני עשוי בשפוע קל והוא מעבר מרווח,
שבו היה הכהן הולך ונרות מאירים את דרכו מתוך גומחות שבקיהות .ההבדל
בגובה בין אבן השתיה לבנין קצה המסיבוע שהיתה סמוכה למיבל הקוצוני של
עין אש-שפע הוא כ 20-מ' .כיצד התחלק הפרש זה בגנבהבין המדרגות למסיבה
ביתי
30בית הבחירה ח ,,ז',
32קדמ'ח.ג.ב( .סל).
31רחים פ"ו,ע"א.
34מידות ד',ב'.
33מידות ד',ה'.
35יוגמא של מסיבה מסוג זה נמצא בשער ציון בירושלים :בפגים השער בתוך התומה
עולות מררגות אל המגרלוהןבלתינראות ,לאבתוךהשירולא גהוצהלו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תש"ל
בית מקרא )מ(
=~א
הלירבנוי אבנים נורובעותו
זב"שך—-ה"',
מסותתות סתות גס
2:י",י:יב
עומק הפך
כ
מא'
ק.-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
15מ' ,ארכו
5
כ-סב כל
*
בית מקרא )מ(
"ומעין מבית
כסלו תש"ל
ה' יצא,ח"
13
לא נוכל לדעת לפי שעה ,כיח ואין לעבור בה לכל ארכו,כי היאחנייה ע"י
קירות *ןםיצירת בורותמים.
כש 5מטרים מתרום לבאב אל כתאמן עהמד באב אל-מטהרה על יח בפתם
הצר ביהמק"ד בור מים הממהמןע"י החוקרים במס' 0מ בפי הערביםהיאנקיא
חיל 41ית פיי .בור זה מתעיל בריחוק של 22מ' מקיר המשטח העליון ,מול
המדרגות המערביות ,ונמשך ישר מערבה באורך של 30.25מ' וברוחב של 5.50מ'.
הואיובר מתחת להומת הר הבית ונמשך הלאה עוד 4.40מ' ,אולם כאן מצטמצם
רחבו כדי 3.75מ' .קרקעיתדיבור היא 11מ' מתחת לקרקע של הר הביה .הבור
י כולו .יתכן שיש לו המשך לצד מזרח ,אלא שכאן קיר מטויח שמן מאוחר;
בנו
התקרההיא מקומרתוהיאבנויהאבניםגרולות ממותתותיפה ,ללאטיחביניהן.
בור זה לא נבנה לכתחילה כמאגר מים ,זה היה מעבר תת-קרקעי .מן המעבר
הוה היו עולים אל פני השטח בטור של מדרגות .הערבים בנו בצד מזרה קרו
אבנים,טייחואותווסתמו אתראשיתו שלהמעברוהמדרגותהיורדותאליו.
טובלר 36מביא ספור של ערבי זקן שהיה פעמים רבות למטהבעין אש'-שפע.
ערבי זה הגיע אל מעבר בנוי המתרחב כדי אולם ולו תקרה מקומרת .לדבריו
התג ראה 14עמודי שיש עם כותרות התומכים את הקרור .יתכן שהגזים כי
במעברים התת-קרקעיים האחרים לא מצאנו עשורים לתמיכת הקמורים ,הםבנויים
בקשת ,רחבההנסמכתעלהקירוה.
מסתבר שהכהן שאירע 'לו קרי ,היה יורד מבית המ'וקד במדרגות אל המסיבה
(הוא המעבר התת-קרקעי ,עגהפך לבור מס' ,)30מ,גיע דיכו אל מחוץ לחומת
הר הבית 'ופונה צפונה אל ברכת המים שלעין אש-שפע .כאן היה טובל ,מסתפג,
מתחמם ועולה באותה המסיבה עד למסיבה שניה שהובילה לשער טדי וכטבול
יוםהואעוזב את הרהביתעדשיעריבשמשו.
באן ,לרגלי הר הבית ,נשתלבו זה בזהרעיונית אמכטולוגיים על מים שירפאו
את הרע שבטבע,יפריחו את המדבב,יחד עםדיני פולחןעל טהרתכהנים.המתילה
בה זורם המעין שעורר בהיפה אתהדמיון שלקדמונינו,יהמסיבה ונמתחת לבירה
הם בלי ספק פרי תבונתם ומעשי ימיהם של אבותינו כשבית המקדש היהקיים.
חשיפתם וגילויים לעיני כל תשמש עדות מאלפת על כושר היצירה היהודית
בימי ביתשני.
36הנ"ל ע' .73
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il