שתי נבואות על תקומתה של ירושלים (pdf)

ינואר 13, 2010 · מאת ב"צ לוריא · קדמוניות ירושלים

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫קדמוניות ירושלים‬
‫שתי נבואות על תקומתה של ירושלימ‪1‬‬
‫מאת‬

‫ב"צ לוריא‬
‫"הט; טיםבים נאם ה' תמתה המר לה' משול חעאל שער הפת‪.‬‬
‫רצאעודקוה המדה מדו על גבעת גרב תסבגעתה‪ .‬וכל העמק הפשעם‬
‫והדשן וכל השרמות עדנחל קדרת עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש‬
‫לה' לאינתשולאיהרס עוד לעולם"‪(.‬יתמיהו ל"א‪ ,‬לח‪-‬מ)‪.‬‬

‫אלהעלינו לבררתחילהמתינאמרהנבואהזו‪,‬באיזה‬
‫כדילהבין‬
‫אתמדטבררתיוירמ‬
‫ינביא כאשר העלה חזקזהבפנישומעיואו העלהאותו‬
‫של‬
‫יהה‬
‫תנאיםומה היתה‬
‫על הכתב‪.‬‬
‫את המטרה קללהגדיר; כבר כתבקויפמן ‪2‬כיבאותו הלהטעצמושבוקללירמיהו‬
‫לפניםהואמברךעתהלמראההחורבותוהחללים‪.‬ליתרדיוקנאמרשירמיהואיממברך‪,‬‬
‫הוא מנהם‪ ,‬ולפילשון הכתוב ‪-‬הוא הולך אלשרידי עם ישראל להרמעו‪ .3‬המצב‬
‫ביהודההיהבכי רע‪:‬ביום ט'בתמוזיונן‪ 586‬הובקעה העירונכבשה ובעשרת ‪ 4‬באב‬
‫באנבוזראדן ושרף אתבית המקדש ואת כל בתיירושלים ואת חומותיהנתץ‪ .‬חודש‬
‫ימים ניתנה ירושלים למשיסה לחיל כשדים ולחמסנים ושודדים מקרוב ומרחוק ‪-‬‬
‫אדומים‪ ,‬עמונים ופלשתים‪ .‬רק עתה החליט נבוזראדן להשקיט את ההשתוללות‬
‫ולהנהיג סדר כלשהובארץ הכבושה‪ ,‬ולשםכךמינה אתגדליהובן אחיקם‪ ,‬שקבע את‬
‫מושבו במצפה‪ .‬הנהגתו שלגדליהו לא ארכהימים רבים‪ ,‬הוא נרצח בתחילת החדש‬
‫השביעי‪,‬תשרי‪ .‬נמצאשהוא נשא בתפקידו בסך‪-‬הכלשניחדשים‪.‬‬
‫גדליהוהיהבן למשפחתחצרנים‪-‬דיפלומטים‪,‬מנאמניבית ה'‪ ,‬שראו את עולמלך‬
‫בבל כדברשאיןלהמנעממנו;זוהיתהגם דעתושלירמיהו‪ .‬לפרשעודעדותעל קשר‬
‫אישיביןירמיהו למשפחהזו‪:‬אביו שלגדליהו‪ ,‬אחיקםבןשפן‪ ,‬הציל אתהנביאמידי‬
‫העם הזועם‪ ,5‬שלא רצה לשמוע אתנבואות הפורענות שנבאלו‪ .‬סביראיפוא שלאחר‬
‫‪.‬חורבןירושליםומינויו שלגדליהונתלוהאליוירמיהו למצפה‪ .6‬כנראה שאת נבואות‬
‫הנחמה שבפרקים ל' ול"אנבאירמיהו בתקופה קצרהזו‪ .‬בשבתו במצפהי‪.‬‬
‫‪ 1‬מאמר זה מתבסס על כמהפיקים מהרצאתי בחוג לתנ"ר שבבית הגשיא' שנדפסהבעיינ‬
‫יםבטפייימיהי'‬
‫ע'‬
‫חלק ב'‪ .‬ע"ע ‪.122-99‬‬
‫‪'469‬‬
‫‪ 2‬תולדות האמונה הישראלית‪,‬כיר'"‬
‫‪ 5‬ירמיהו ב"ו‪ ,‬כד‪.‬‬

‫ר'ירמיחו מ"ג‪,‬ו‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪ 3‬ל"א‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 9‬נתמיה רבן‪ ,‬ירמיהו (‪ )1061‬ע' ע' ‪ ;126‬וולטש‬
‫‪, 226‬ק (‪ )1955‬שולל מירמיהו את נבואות הנחמה שבפרקים ל'‪-‬ל"א‪ .‬הנבואות שבע"א‪ ,‬ז‪-‬יד; לה‪-‬ל‬
‫לקוחים לדבריו ‪-‬מישעיהוהשני או ‪-‬לפחות ‪-‬מושפעים מדבריו‪,‬וחזוןירושלים ערוך על‪-‬פי זכריה השני‪.‬‬
‫‬‫עורך אשרייחס את הנבואות הללו לירמיהו עשה זאת ללא בקורת ביחס לזמן וביחס למקורות שהוא צרף‪.‬‬
‫השקפה מוזרה‪,‬וכי אסורהיהלירמיהו לקוות?)‬

‫במל"ט כ"ח‪ ,‬ח‪-‬בשבעה לחדש‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪. Welch, Jeremia, his Time aud his Work‬כ) ‪Adam‬‬

‫‪263‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫[‪]2‬‬

‫בשתיעובדותשנוצרובימים אלהיכולהיהירמיהולר'אותמקור לתקוה‪:‬נבוזראדן‬
‫הגלה את בףירושליםואתראשי העם אבלהואהשאיר אתהאכרים על אדמתם;הוא‬
‫הפקיד על שארית הישוב מושליהודי‪ ,‬מחסידיו שלירמיהו‪ .‬הנביא ביקש להרגיע‬
‫ולעודד אתשאריתהפליטהולפיהם נשא אתחזתו עלשחרור מעול‬
‫עלקיבוץ‬
‫גלויות ‪-‬גםגלותשמרון תםגלותיהודה ‪ -‬והקמת המדינה מחדש‪ ,‬מדינה גדולה ובת‬
‫קימה לעולמי עד‪ ,‬כפי הברית החדשה שיכרות ה' עםעמו‪ .‬גולת הכותרת בנבואות‬
‫אלוהואבינה מחדש שלירושלים‪.‬‬
‫ירמיהו‪ ,‬אשר ראה אתירושלים בגדולתה‪ ,‬רואה אותה עתה בחורבנהותקוותוהיא‬
‫לתיקתהריסותיה‪.‬האויב לאנתץ את חומתהעירסביב‪ ,‬סביב; כמו בכל המלחמות‬
‫עלירושלים‪,‬גם במלחמהזוהיהעיקרהלחץ עלהעיר מצדצפון‪,‬כי ממזרחומדרום‬
‫וממערב היתה מוקפתגאיות וחומתה עמדה בראש מדרת תלול‪ ,‬רק מצדצפוןניתן‬
‫היה לשח בחומה ולפרוץ אותה‪ .‬הפרצה הגדולה שפרץ האויב היתה ממגדל חמאל‬
‫ועד שער הפנה‪,‬הידועיםלנו בחומה הצפונית‪,‬וכפי שנראה להלן‪-‬הנביא רואה את‬
‫הצורך בתיקופם בעיקר בחומה הצפופת‪,‬ויחד עםזאתישלויעוד חדשגם לשטחים‬
‫האבלים אתהעיר מצדזה‪.‬‬
‫אמרנושהנקודההראשונה בחומה שהרסחילכשדיםושישלבנותה מחדשהיאמגדל‬
‫השאל‪ .‬מגדלזהנזכרגםבנחמיה ג‪ ,/‬א בקצה הקטעהראשוןשלהחומה‪,‬שבנהאלישיב‬
‫הכהן הגדול ואחיו הכהנים ואשר התחיל בשער הצאן‪ .‬במהלך התודה השניה‪,‬‬
‫שהתנהלה ממערב למזרח‪,‬נזכרמגדל חעאלאחרי שערהדגיםולפר שערהצאן‪ .‬הוא‬
‫נזכרגם בנבואההשניה על תקומתירושלים(זכריהי"ב‪ ,‬שעליהנדוןלהלן‪.‬‬
‫בימיו שלירמיהו עמד מגדל חעאל בחומה הצפונית של העיר‪ ,‬סמוך להר הבית‪,‬‬
‫והוא נהרסבידינבוזראדן‪ .‬נחמיה הקים אותו מהריסותיו‪.‬יתכן שבדורות מאוחרים‬
‫השתכנובוסוחריםצורים וקראולומגדלשרשן‪ .‬שמוהעבריהיה אח"כ הבירהוהוא‬
‫היה כלולבארמוןביתחשמונאי עדלימיו שלינאיהמלך‪ .‬כאשר הרחיב הורדוס את‬
‫שטח הר הבית לצדצפוןובנה במקום הבירה אתהאנטוניה‪ ,‬כלל בתוכה את המגדל‬
‫העתיק‪.‬לפיזהעלינו לאתר את מגדלחננאל בשטחהאנטוניה‪ ,‬המשתרע משערפייסל‬
‫(באב‪-‬אל‪-‬אטם) במזרחועדהפנההצפונית‪-‬מערביתשל הרהבית(באב אלע'ונימה)‬
‫במערבועדויה‪-‬דולורוזהבצפון‪.‬בגללהשינוייםהמרוביםשחלו בבמיה בשטחזהאין‬
‫למצואאיתוריותרמדויק למגדלחננאל‪.‬‬
‫הנקודההשניה בחומההצפוניתהיא שערהפנה‪ .‬הוא מכרבמקורותינו חמשפעמים‬
‫ויש בשמושינויי נוסח‪ ,‬שלכאורה הם נראים קלי ערך‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר הם‬
‫עשוים להדריךאותנו למציאת שמוהאמיתי של השער שבו נשתמרגם זכר למאורע‬
‫רב חשיבות בחיי ירושלים בימי נחמיה ‪-‬גרוש הסוחרים הנכרים מן העיר‪.‬‬

‫בבלי‬

‫"‬

‫אלו האזכרות של שערזה‪:‬‬
‫(א) מל"בי"ד‪,‬יג ‪ -‬ויפרוץ(יהואשמלךישראל) בחומתירושלם בשעראפרים‬
‫עד שער הפנה ארבע מאות אמה‪.‬‬

‫‪264‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫שתינבואות על תקומתה שלירושלים‬

‫[‪]3‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫(ב) דבהי"ב כ"ה‪,‬בג ‪ -‬ויפרץ(יואש מלך ישראל) משער אפרים עד שער הפלה‬
‫ארבע מאותאמה‪.‬‬
‫לאחר פעולת ההרס באתיקון החומה‪.8‬‬
‫(ם דבהי"ב כ"ו‪ ,‬ט ‪ -‬ויבןעזיהומגדליםבירושלם על שערהפגה ועל שער המא‬
‫ועל המקצועויחזקם‪.‬‬
‫(ד) ירמיהו ל"א‪ ,‬לח ‪ -‬הנהימים באים נאם ה' ונבנתה העיר לה‪ /‬ממגדל חננאל‬
‫ספ‪.‬ניה‪.‬‬
‫(עד) שער‪-‬‬
‫ וראמה וישבה תחתיה למשער בממין עד מקום שער‬‫(ה) זכריהי"ר‪,‬י‬
‫הראשון עד שער הפעםומגדל חעאל‪.‬‬
‫בחמשת הכתובים שלושה שמות לשער זה‪ :‬שער ס‪49‬ה ‪-‬שלוש מעמים; שער‬
‫הפתה ‪ -‬פעם אחת ושערס‪49‬ים ‪ -‬פעםאחת‪.‬‬
‫כלל ידוע הוא בחקר מקורות קדומים‪ ,‬שאם יש לנו במקור אחד מלה פשוטה‬
‫ומובנת ובמקור שמ‪ ,‬מקביל לראשנן‪ ,‬מלה קשה‪ ,‬שצורתה היא בלתי שכיחה‪ ,‬יש‬
‫להתייחס למלה הקשה כנוסח ראשון וקדמון ולזו הקלה והמובנת ‪-‬כתיקון‪ ,‬שהרי‬
‫ברורכיאין לסרס מלה פשוטה כמופ‪4‬ה ל"פפה" ול"פגים"‪.‬‬
‫זאת מבחינה לשומת‪ ,‬ומבחינה מעשית ‪-‬איןבונים שער בפנת החומה‪ .‬לא מצאנו‬
‫כגוןזה בשוםחפירה שלעריסעתיקות בארץ ובארצותהשכנות‪ .‬והדברמובןמאליו‪,‬‬
‫שהרי פנההיא מקום תורפה של החומהכיוןשניתןלהתקיף אותהמשניצדדים‪.‬לכן‬
‫בוכם בפנה מגדל מורםובולס מקו החומה החוצה‪ ,‬ממנומתן להשקיף לשש הצדדים‬
‫ולראות בהתקרב הסכנה‪,‬ואילו את השער בועם במרחקמסויםמן הפנה‪,‬כשמגדלים‬

‫בולטיםמגיניםעליו‪.‬‬
‫על‪-‬כן לא נוכל לקבל את הנוסח "שער ס‪49‬ה"‪ ,‬אםכי הוא מוזכריותר פעמים‬
‫מאשרהכינויים האחרים‪.‬עלינו לשחזר משתיהנוסחאות המוזכרות רק פעם אחת כל‬
‫אחת את הנוסח הראשון‪ ,‬הקדום‪ .‬נראהלנושבצירוף חלקי המליםהעדנה והפנים‬
‫נקבל את השםהקדמון ‪-‬שערהפונים כלומר‪ :‬שערהפיניקים"א‪.‬‬
‫בעת חנוכת חומותירושלים התנהלה התודההשניה ממערב למזרח ומשערהדגים‬
‫המעה למגדלחננאלומכיוןשבין שער הפנהומגדל חעאל לאהיה שערנוסף מסתבר‬
‫ששער הפנה אוהפונים הוא שער הדגים‪ .‬שם היה שוק הדגים‪ .5‬עליהם נאמר שהיו‬
‫"מביאים דאגוכל מכרומוכרים בשבתלבנייהודה ובירושלם"‪.10‬‬

‫""יצית‬

‫ייסב"מבזוהלשוז (קדם‪ .‬ט'‪ ,‬ג' ‪ :)219-218‬ימשכבש(עי'יהו) את‬
‫‪ 8‬אתההמסצברי לפעולה מוט‬
‫יעתו עלירושלים‪ .‬הוא בנה ותקן את כלחלקי החומה שנפלו‪ ,‬אם מרובזמן ואם‬
‫ים התחיל נוהן ד‬
‫עד לגבול‬
‫מחמת ההזנחה‪ ,‬שבאה מצד המלכים הקודמים‪ ,‬כמו אתהחלקים שנהרסוע"י מלך ישראל‪ ,‬בהכנסו העירה אחרי‬

‫כי‬

‫וי‬

‫קחתו את אמציהאביובשבי‪.‬‬
‫אין גם צורך בצרוף שני חלקי השם ואפשר שבמקום הפניםיש לנקד הפנים‬
‫‪8‬א ו‬
‫אולמיתרגם רביוסף את הכתוב בדבה"יב ל"ג‪,‬יד‪ :‬תרע מזבניכוריה ‪ -‬שערמוכריהדגים‪.‬‬
‫‪ 9‬לכן‬
‫‪ 10‬נחמיהי‪-‬ג‪ ,‬טז‪ .‬בנושא זה דנתי במאמר מיוחדבבית מקרא מ"ג (אלול תש"ל) ע' ‪363‬והעליתי רמזים‬
‫יבית ראשון ובתקופת שיבתציון‪ ,‬כגון‪ :‬מגדל‬
‫נוספים טל הקולוניה של סוחריםפיניקים בירושלים בסוףימ‬
‫שרשן‪ ,‬עמק הצורים ‪-‬הטרופויון‪,‬יושבי המכתש‪ ,‬עם כנען‪,‬נטילי כסף (צפניה א'‪,‬י‪–‬יא)‪.‬‬
‫‪265‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫ב"צ לורי א‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬
‫‪]4‬‬

‫פסוק לט הוא ודאי הקשה ביותר להבנת תיאורויטלירמיהו על תקומתה'טל‬
‫ירושלים; "גבעת גרב" ו"געתה" הם בלתי מזוהים עדהיום‪ .‬מיהו גרב‪ ,‬איפה היא‬
‫הגבעהבתוךהעיר ולמה נקרא שמועליה?‬
‫ותחילהשתימילות קשר‪":‬נגדו‪ ':‬ו"על"‪.‬‬
‫"מדו"מצייןשיעיכיוון; אם עד כה היההכיוון בתיאורשרידי החומה הצפונית‬
‫ממזרה למערב‪ ,‬באה עתה פתה לצד אחר ‪-‬דרומה‪.‬‬
‫במקום "על" נאמר בתרמם "עד"‪.‬יתכן לקרא אתפסוקנו‪:‬ויצאקו המדהנגדו עד‬
‫גבעתגרב‪.‬‬
‫גרב הוא שמו של אחדמגבורי דוד ‪11‬בןהעיריתיר ‪ 12‬ששכנה מדרוםלחברון‪ .‬לא‬
‫נאמרמהו מעשההגבורה שעשהומהיזכותולהימנות עםהגבורים‪.‬ידועשגםאחיוהיה‬
‫בגדוד שלדוד‪ .‬עלאחיונאמר‪:‬וגםעיראהלקרי ‪13‬היהכהןלדוד‪.‬ואמנםעירמולדתם‬
‫שלשניהגבוריםנמנית עםעריהכהנים‪.14‬‬
‫ניתןלשער שלאחרשדוד עלהלירושליםוהקים בה אתביתו‪ ,‬דאגגםלגבוריו‪,‬שנשאו‬
‫אתו בסבלבהיותו נרדףעל‪-‬ידי שאולואחרי מות שאול לחמו את מלחמתוביורשי‬
‫שאול ובו בממין במשך שבע שמם וששה חדשים‪ .‬לא מקרה הוא שהסופר שם בפי‬
‫שאול את המשפט ‪" :15‬גם לכלכםיתןבן‪-‬ישי שדותוכרמים לכלכםישיםשריאלפים‬
‫ושרי מאות"‪,‬כי באופןזה היה המלך משלםלנאמניו‪ .‬ולא יפלא שדוד שילם לגרב‬
‫היתריעל‪-‬ידיכךשנתולו חלקת שדה בסמוךלירושליםט‪.‬עירא‪,‬אחיושלגרב‪ ,‬קבל‬
‫תפקיד של כהן על‪-‬יד צדוק ואביתר וכדי למלא את תפקידו היה צריך לגור‬
‫בירושלים או בסמוך לעיר‪ .‬דוד לא פיזר את אנשיו עם עליתו לכסא המלוכה‬
‫בירושלים‪ ,‬הםנשארוקרוביםלו‪ ,‬בגדודשומרי ראשו‪ ,‬והםהמכונים "השלשים"‪ .‬ואף‬
‫מכאן"טלהסיק שגרב נשארבירושליםאובקרבתה‪.‬‬
‫בכיבושעירהיבוסי ודאינהרגו רבים מבר העיר‪ ,‬בעליהם של חלקות חקלאיות‬
‫שהיו בסמוך‪ ,‬אדמות אלו הפכו לרכושו של המלך המנצח‪ .‬באדמות אלויכולהיה‬
‫לשלם לשרי החילולנאמניו‪ .‬וכך נפלה הגבעה לנחלה לגרבהיתרי‪.‬בימיו של דוד‬
‫היתה נחלתו של גרב מחוץ לחומת העיר‪ ,‬אולם במשך הזמן התרחבההעיר‪.‬בימי‬
‫שלמה כבר עברה אתהנחלהמפרידביןעירהיבוסי והר הבית ממזרח לבין הגבעה‬
‫שבמערב‪.‬בתקופתמלכייהודההגיעההעיר אט אט עד לראשהגבעהוהיהצורך להק‬
‫עלתושביה‪ .‬הגבעהנכללהבתוךהעירוהוקפהבחומה‪ .‬שמה שלבעלההראשוןנשמר‬

‫לה ‪-‬גבעת גרב‪ ,‬אבל לעתים קראו לה סתם הגבעה‪.‬‬
‫ייתכן למצוא רמזלקיומה שלגבעתגרב כחלקמןהעיר כברבימיישעיהו‪.‬הנביא‬
‫אומר‪" :17‬כי כה אמר ה'אלי כאשריהגה האריהוהכפיר על טרפו אשרוקואעליו‬
‫ם מקולם לאיחתומהמונם לאיענהכןירד ה' צבאותלצבאעל הרציוןועל‬
‫מלאיעי‬
‫גבעתה"‪ .‬עלשני אתרים הכתוב מדבר‪ )1( :‬הר‪-‬ציון‪ )2( ,‬גבעתה ושל ירושלים)‪.‬‬
‫בתאור המסע של צבא אשור עלירושלים משתמשהנביא באותהלשון‪":18‬עידהיום‬
‫בנב לעמדינפףידו על הר בתציון ‪19‬גבעתירושלם"‪.‬המפיק ב"הא" שלגבעתהיכול‬
‫‪11‬‬

‫שמו‪-‬ב כ"ג‪ ,‬לח; דבהי"א י"א‪,‬מ‪.‬‬

‫‪ 14‬יהושע כ"א‪,‬יד‪.‬‬

‫ט‪ 1‬כבר העיר דלמן‪,‬‬
‫גרבלבין שם הגבעה‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪15‬‬

‫יהושע ט‪-‬ו‪ ,‬מה‪.‬‬

‫שמו"א כ"ס‪,‬ז‪.‬‬

‫(‪(lerusalem und sein Gel~nde 1930, 5. 108‬‬
‫‪17‬‬

‫ל"א‪,‬ד‪.‬‬

‫‪ 18‬י'‪,‬לב‪.‬‬

‫‪ 13‬לפי ה‪-‬ע' והסורי‪-‬היתרי‪.‬‬
‫על אפשרות של קשרבין הגבור‬
‫‪ 19‬כתיב‪-‬גית"‪.‬‬

‫‪266‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬
‫[‪]5‬‬

‫שתינבואותעל תקומתה שלירושלים‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫להתפרש ‪-‬הגבעה של בתציץ או הרציון‪ ,‬אבלאיןזה הולם אתסבונו שלהנביא‪,‬‬
‫שהוא עולה ומגדיל ואילו בפירוש זה יראה שהר(ציון) הופך לגבעה‪ .‬סביר יותר‬
‫שהמפיק מראה עלשיכותה של הגבעה לנושא ‪-‬ירושלים‪ .‬בפסוקהשניאין חזרה על‬
‫מלת הקשר ו"על"‪ ,‬כמו בפסוק הראשון‪ ,‬אבלאין בזהכדי למצע את הבנת הכתוב‬
‫כאילוהיה כתוב‪ :‬על הר בתציון(ועל)גבעתירושלים‪.‬‬
‫אםנבואלהגדירמהיגבעתירושליםאוגבעתגרב נאמרשהיא תפוסהכיוםברובע‬
‫היהודי‪ ,‬ברובע הארמהובשכונת קברדוד‪.‬‬
‫גםבדבריו שלצפניה‪ ,20‬שקדם רקשנים מעטותלראשיתנבואתושלירמיהו‪",‬שרמז‬
‫לאתר הנדק‪ .‬צפניה מתאר אתהיום הרע והנמהר כאשר האויב יעלה עלירושלים‬
‫והוא רואהבדמיונוכאילוהאויב כבר פרץ את החומה הצפופתוהוא מתקדם לפתם‬
‫העיר‪ .‬האויב פרץ בשער הדמם ‪" -‬קול צעקה משער הדגימ"‪ ,‬עתה התקדם האויב‬
‫אל המשנה ‪"-‬ויללהמן המשנה"‪ ,‬והוא מתחיל לעלותלעירהעליונה ‪" -‬ושברגדול‬
‫מהגבעות"‪ .‬את הפסקא האחרונה מתרגםיונתן‪ :‬ותברא רבאמן גבעתא‪ ,‬לא ברבים‬
‫כלשון הכתוב‪ ,‬כי אם ביחיד‪-‬הגבעה‪ .‬אמנם‪ ,‬מבחינה גיאוגרפית היו שתי גבעות‬
‫בירושלים‪ ,‬אבל לזו שעליה במי בית‪-‬המקדש קוראים תמיד מתוך יראת כבוד‬
‫הר‪-‬המוריה‪,‬הר‪-‬ציון‪ ,‬הר‪-‬הביתולא הגבעה סתם‪ .‬השםהחילוניוהסתמישמור להר‬
‫שנקראבימיבית שףהעירהעליונהובימיביתראשון ‪-‬גבעתגרב‪.‬‬
‫ונסב געתה ‪ -‬השם געה לאנזכר בשום מקום‪ ,‬לכן נראהלנושנוכללפרשתיבהזו‬
‫ע"פ הסורי‪ ,‬הקורא גבעתה‪ ,‬כלומר‪ :‬בנוסחשלנו נשמטה ה"ב"‪ ,‬ולפכנו אותה גבעה‬
‫שבהדנוקודם‪ .‬ו"נסב"פירהשווסבב‪,‬והקיף; ההומה לא נמשכהבקו נטר‪,‬היאהיתה‬
‫מותאמת למבנההטופוגרפי‪ ,‬פנתה מזרחה וסבבהאוהקיפה אתגבעתגרב‪.‬‬
‫קו המדה פתח במגדל המאל שבחומה הצפונית ונמשך לכל ארכה עד הפנה‬
‫הצפודת‪-‬מערבית‪ ,‬כאן פנה דרומה‪ ,‬הקיף את גבעת גרב ממערב ומדרום‪.‬זה היה‬
‫החלק בחומתהעירשנפגעביותר‪,‬הפגיעה בחומההמזרחיתובסביבתעירדודהיתה‬
‫קלהיותר ולא הטרידה אתירמיהו‪.‬‬
‫פסוק מ קשהורבו ההצעותלשינוייםותיקונינוסח‪ .‬נראהלי שאפשרלפרשו בעזרת‬
‫התרגום‪ .‬אמנם‪ ,‬התרגוםאיננומימיו שלירמיהו‪ ,‬אבלהמסורותוהזיהוייםנמסרומדור‬
‫לדור עד אשרהועלו על הכתב‪,‬כפישזהלעינינו‪.‬ומכיון שבכלהדורותמירמיהוועד‬
‫ליונתןבןעוזיאל לא פסקהישובבירושלים‪,‬מתן לאמר שלא מצרה הפסקה במסורת‬
‫כפישהיאמצויה בתרגום‪ :‬הזיהויים שבתרגוםיכולים לשמש משענת נאמנה בפירוש‬
‫שלפסוק קשהזה‪.21‬‬
‫את המלים "וכל העמק ‪22‬הפגרים ‪23‬והדשן" מתרגםיונתן‪:‬וכלמישרא אתרדנפלו‬
‫‪ 20‬ד‪,‬י‪–‬יא‪.‬‬

‫‪ 21‬אנומסתייגים רקמןהזיהוי של תרגוםיונתן למגדלחננאל ‪-‬מגדל לקוסאופקוס‪ ,‬שהוא מגדלהיפיקוס‪-‬‬
‫‪" tHippicus‬חד משלושת המגדלים שהקים הורדוס בשטח הארמון שלו‪ ,‬שעמד בסמוך לשעריפו שלימינו‪,‬‬
‫בתחומי המצודה‪,‬ואין לו כל קשר עם החומה הצפונית של העיר‪ ,‬בה עמד מגדל חננאל‪.‬‬
‫‪ 22‬רודולף )‪ (Wilhelm Rudolph, Jeremia‬מוצא שבתבה "עמק"מציין המקרא רק שני מקומות‪ :‬עמק‬
‫המלך (שמו"ב י"ת‪,‬יח ‪ -‬שם הציב לו אבשלוםיד) ועמק רפאים(בימינו תחנת הרכבת)‪ ,‬ולדעתו כוונת הכחוב‬
‫לעמק רפאים‪ .‬ברייס (‪ Bright, leremiah The Aneor Bible, 1965‬טן‪ )70‬מתרגם עמק‪ Valley~-‬ולדעתו‬
‫הכונה לגיא בן‪-‬הנם‪ ,‬מקום הפולחן למולך‪ .‬ולא נראה לנו לא זה ולאזה‪.‬‬
‫‪3‬ה הפגרים ‪-‬לשוןגנאי וזלזולכלפי אלה שנפלו כאן‪ ,‬ונקט לשון הכתוב במל"ב ל"ז‪,‬לו‪.‬‬
‫‪267‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫‪]1‬‬

‫תמן משר? שתוראה‪ ,‬ובלשת טעו נקרא זאת‪ :‬וכל המירר אשר פ* שם גדור‬
‫האשורים‪,‬זהוהמישורשההיסטוריוןשבישעיהו קוראלומחנה אשור ‪24‬ירואההחזונות‬
‫שבישעיהו מתארכפי שראואותובנסיון ההסתערות על חומתהעיר‪":25‬ויהי מבחר‬
‫עמקיך מלאו רכבוהפרשים שתשתו השערה"‪ .‬מסתברשאין הבדלביןמישור לעמק‬
‫ואת מהנה אשור אפשרלכנותגםמישורוגםעמק‪.‬‬
‫בהמשכושלהפסוקמביאהתרגום מלה אחת ‪-‬ארימאשפירושה תעלה‪,‬זוהיתעלת‬
‫שדה‪-‬כובס הידועהלנו מדברי שפיהו‪ ,‬רנן אותה נקבע במורד הגבעה‪ ,‬מול שער‬
‫שכם שלימינו‪.‬‬
‫אמרנוששניהנושאים‪ :‬מחנהאשור ותעלת שדהכובסידועיםלנוממיישעיהו‪.‬מימיו‬
‫של ישעיהו ועדלימיו של בעל התרגום עברו דורות רבים‪ ,‬האם אפשר להתייחס‬
‫בחיוב לאתור של ת"י?להלן נשתדל לאתר אתשני המקומותואוליגם יעלהבידינו‬
‫למצוא חוליה או שתים בשרשרת הארוכה של הדורות‪ ,‬דברשעשוי לבססיותר את‬
‫העדות שלהתרגום‪.‬‬
‫ישעיהוהיה ?דלשתיהתקפות עלירושלים‪ .‬בפעםהראשונהבימיאחז‪ ,‬כאשררצין‬
‫מלך ארםופקחבןרמליהומלךישראל‪,‬עלועלירושלים‪,‬ופעם שמה ‪-‬בימי חזקיהו‬
‫כאשר עלה צבא סנחריב וצר עלירושלים‪ .‬במאורע הראשוןיוצא הנביא לפרש את‬
‫אחז "אל קצה תעלת הברכההעליונה אלמסילת שדה כובס" ‪ 26‬ובפעםהשניהמקים‬
‫רבשקה אתמחנהאשור "בתעלת הברכההעליונה במסלת שדה כובס"‪.27‬כיוןשמים‬
‫חייםמצויים רק בדרומה שלהעיר ופרשתנקבתהזקיהו וברכת השלוהידועים לכל‪,‬‬
‫מאתרים החוקרים את תעלת הברכה העליונה ואת שדה כובס בסביבהזו‪ .‬עסה‬
‫להסבירשאין לקבלאתורזה‪.‬‬
‫כאשרנודעלאחזכי צבא ארם כברהגיעלאפריםושתהמלכים מתקדמיםועולים‬
‫עליו‪ ,‬יצא לבחון אתביצוריהעיר‪ .‬מסתבר שדאגתו העיקרית היתה מופנית לחומה‬
‫הצוותית שלהעיר‪ ,‬משם באהאויב ומצדזה החומהאינהבנויה מעללגאיותעמוקים‬
‫ותלולים‪ ,‬כמו החומה המזרחית והחומה הדרומית‪ .‬כאן תורפה שלירושלים‪,‬כיכאן‬
‫מישור שממתניתן להתקיף ולהבקיע את החומה‪ .‬הנביאיצא לקראתו כדילהרגיעו‬
‫לבליפחד "משניזנבותהאודים העשבם האלה"‪.‬‬
‫כתובתהשלוחמעידהעלמפעלוהגדולשלחזקיהו‪ ,‬אבלהכתוב מטפר לא רק על‬
‫מיהגיחון שהעבירחזקיהולפניםהעיר‪ .‬נאמר ‪28‬כי המלך התיעז "עםשריווגבריו‬
‫וסתם אתמימיהעינות אשר מחוץ לחומה‪.‬ויקבצו עם רבויסתמו את כל המעינות"‪.‬‬
‫אבל לאנאמר שסתםגם את הברכה העליתהואת התעלה של שדה כובס‪,‬שהיומחוץ‬
‫לחומה‪.‬‬
‫לפנישניגשלאיתורו של שדה כובסעלינו להתעכב על דרך עבודתם שלהכובסים‬
‫בירושלים‪ ,‬ולצורךזהנוכל להעזר בתרגוםיונתן‪ .‬אתהמלים "במסילת שדה כובס"‬
‫הוא מתרגם‪ :‬דכביש תקל משטח קצריא‪ .‬הספה כאן המלה‪ :‬משטח‪ .‬מסילה משורש‬
‫סללעיקרו הרמה‪ ,‬הגבהה‪ ,‬דרך סלולה מוגבהת מסביבתה‪ .‬מסילת שדה כובסהיה‬
‫שטח קרקע מורם‪ ,‬מרוצףאבנים‪,‬שעליהןהיושוטחים את הכבסיםלייבוש‪.‬בעיר בץ‬
‫‪24‬‬

‫ז‪2‬‬

‫ל"ז‪,‬לת‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫מע"בי"ח‪,‬יזיישעיהול"י‪,‬ב‪.‬‬

‫ט"ב‪,‬ז‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫‪ 28‬ז‪,,‬ג‪.‬‬
‫דבהי"ב ל"ב‪,‬ג‪-‬ד‪.‬‬

‫‪268‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬
‫[‪]7‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫שתינבואותעל תקומתה שלירושלים‬

‫החומות לאהיה שטח כזה‪ ,‬לאע"י ברכת השלוהולאע"י התעלה החצובה המושכת‬
‫מיםמן הברכה אלביהירק של בססילואן‪.‬עלית לחפש את שדה כובסמחוץ להומה‬
‫ומצדה הצפוני ובסמוך לחומה‪ ,‬כי ידוע שרבשקה השתמש באמצעי של לחימה‬
‫פסיכולוגי‪ :‬הואהסביר‪ ,‬הבטיח‪ ,‬הפחידוניסה להמריד אתשומרי החומה במלך‪,‬לכן‬
‫התקרבונשא אתדבריויהודית‪.‬‬
‫הנס שקרהבימיחזקיהו בשעריירושלים‪ ,‬כאשר צבא אשור הבלחי מנוצה‪ ,‬צבא‬
‫אשר בעצמתוובאכזריותו הכמע אתכלעמיהמזרח‪,‬נפלשדוד‪ :‬מאהשמונים וחמשה‬
‫אלףאישמתובןלילהואלהעירהזאתלאבאו‪.‬הנסהיהגדולפיכמה‪,‬כילאיד אדם‬
‫פגעה בהם‪ ,‬מלאךה' הכהבמהנהאשור עדתום‪.‬איןספקשאנשיירושליםהיומספרים‬
‫רבות עלהנסוהיו מראים אב לבנו‪ ,‬דור אחר דור‪ ,‬את המקום שבו אירעהנס‪ .‬כך‬
‫נשתרש השם "מחנה אשור" ונשתמר גם לאחר גלות בבל‪ .‬עם החורבן ושרפת בית‬
‫המקדשבידיהיל כשדים לא נכרתהישוב כולו‪ ,‬נשארו מעטיםובפיהם נשתמר השם‬
‫"מחנה אשור"‪ ,‬מפיהם חדר לתודעתם שלשביציוןולעולםהמושגים שלימיביתשני‬
‫ואיןתימה שאומוצאים את השם "מהנהאשור"שובבפייוסב"מ‪ ,‬אםכימאזהנסועד‬
‫למלחמההגדולה עברו שבע מאותושבעיםשנה‪.‬‬
‫פעמייםמזכירההיסטוריון את "מחנה אשור"‪:‬‬
‫מלחיה'‪,‬ז'‪ ,‬ב‪:‬ביום ףבאייר שלשנת ‪70‬נכבשההחומההשלישיתוצבארומיפרץ‬
‫לתוךהעיר‪.‬אז העבירטיטוס את צבאו אל המקום הנקרא "מחנה האשורים" וקרב‬
‫כמטחוי קשת אלהחומההשניה‪.‬‬
‫מלחיה'‪,‬י"ב‪,‬ב‪:‬טיטוס החללשפוךסוללה עלהעיר‪.‬היא ההלה "ממחנהאשור"‬
‫אשרשםהיתהגםתחנתושלטיטוס‪,‬ומשםנמשכהדרךנחלקדרק אלעבר הרהזיתים‪,‬‬
‫ומשםנסבה דרומה‪…‬‬
‫עליסודשרידי החומה העתיקה‪ ,‬שנחשפוותוארוע"יחוקריירושלים במאה הי"ט‬
‫ניתן לאמר שההומה השניה‪ ,‬שעליה צר טיטוס‪ ,‬עמדה באותותוי כמו חומת העיר‬
‫העתיקהבימית‪,‬לפחותבאותו קטעשבין השער החדשועד לאחר שער שכם‪".29‬מחנה‬
‫אשור" שלימי חזקיהו‪ ,‬כמו מחנה טיטוס‪ ,‬היה כמטחוי קשת מחומת העיר שלימי‬
‫ירמיהו‪ ,‬כלומר ‪-‬חומת העיר בימיירמיהו השתרעה משער הגיא בכוון מערבית‪-‬‬
‫דרומית לפחות עד השערהחדש‪.‬‬
‫איןאנויודעים מה גדלו של מחנה אשור‪ ,‬נוכל לשער שתוא השתרע על השטח‬
‫שעליובנויבמןהעיריה‪,‬הגינה שעלידוואוליגם חצרהרוסים‪.‬‬
‫את הברכההעליונה ואת תעלת שדה כובסאין לחפש עלידמקורמיםחיים‪ .‬בו‬
‫ירושליםידעויפהיפה לאברמיגשמים בבורותובברכות‪ .‬השטחשזהיםאותוכמקומו‬
‫של מחנה אשור הוא בגובה של ‪801‬מ'‪ .‬מזרחה משטחזהבכוון אל שער שכםירידה‬
‫גדולה‪ .‬בשטח הזה‪ ,‬ממזרה לרחוב מורשה‪ ,‬הוא מקום מה לאגירתמיגשמים‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫עוד בראשית המאה הנוכחית היתה כאן ברכה‪ .30‬נראה לנושזוהי אפשרות סבירה‬
‫‪ 29‬ר' מאמרי על חומותירושלים‪ ,‬ספר ארץ ישראל (ספר שזר) ע' ‪.180‬‬
‫‪ 80‬ברכהזו מסומנת במפה המצורפת ל‪Qu. 51.)1902(-‬מול עמוד ‪ .292‬הברכההיא במרחק של‬
‫משערשכם‪.‬סימונם )‪ (Simons‬במפה בע' ‪ 293‬מביא את השם הערבי של השטח שבמורדות מומררה‪,‬מול שער‬
‫‪(Fischer, Das‬‬
‫שכם‪ :‬ארד אל‪-‬ברכה‪ .‬בעמ' ‪ 331‬הוא מביא את דעתו של פישר (‪Laud )1934( 5. 23‬‬

‫‪ 800‬מ' בערר‬

‫‪~eilige‬‬

‫‪269‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫ב"צ ל‪1‬ריא‬

‫[‪]8‬‬

‫יותר מאשרלזהות את הברכההעליונה בברכתממילא‪,‬שהיא רחוקה הרבהיותרמן‬
‫העיר ומעברלקו פרשתהמים‪ .‬בסביבהזויכלוהכובסים להתקץ שטח מורםומרוצף‬
‫אבשם‪.‬זוהיהמסילהשעליההיומשטחים אתהכבסיםהלחיםלייבוש‪.‬‬
‫שניהנושאיםשבפסוק מ הםמחוץ לעיר‪,‬מולהחומההצפונית‪ .‬מחשבתושלהנביא‬
‫מופנית אל שדה המערכה‪ ,‬אל מקום מחנהחיל כשדים וההרס שנגרם כאן בחדשי‬
‫המצור‪:‬העציםתדעו‪,‬הגפניםנעקרו‪,‬עיהירקהיומרמסלסוסיםולפרדיםשלהצבא‪,‬‬
‫התושביםבעליהשים ברחוואין להם למהלשוב‪ .‬תקוותוהיאכי להבאיהיההישוב‬
‫ע"יהומתהעירבטוח‪,‬הוא לאיאלץלנתוש אתגרווכרמיו‪,‬יבולו לאיהרס עדעולם‪.‬‬
‫וכל השרמות(קרי‪-‬השדמות) עדנחל קדרת‪-‬החדשים מפרשים את שדמות על‪-‬‬
‫ידי חלוקהלשתימלים שדהמזתוזה קשור עם האל מות‪;31‬יתכן שכך קראו לשדה‬
‫קברים‪ .‬ואמנם‪ ,‬בית הקברות של ירושלים משתרע בשיפולי נחל קדרון ובשפתו‬
‫השמאלית של הנהל‪ ,‬במקביל לשער העיר עד שער הסוסים‪,‬שהיה בקצה הדרומי‪-‬‬
‫מזרחי שלעירדוד‪ .‬בחדשי המצורהילל צבאכשדיםקברים‪ ,‬הרס מצבות ושע קשה‬
‫בקדושתביתהקברות‪ .‬תקותהנביאהיהשזה לאיחזורלעולם‪.‬‬
‫הרעיון שבנבואהזואינו חדש כלל‪ ,‬הנביא כבר בטא אותו בנבואה קודמת ‪-‬‬
‫ל'‪,‬יח‪":‬ונבנתהעירעלתלהוארמוןעלמשפטוישב"‪ ,‬אלא שכאן"ש הרחבה ולבוש‬
‫מציאותי‪ ,‬ממראהעיניו שלהנביא‪.‬‬
‫חוקרי המקראנוהגים להעמיד מולנבואתו שלירמיהו אתנבואתו שלזכריהי"ד‪,‬‬

‫ה‪-‬יא‪:‬‬

‫"‪ …‬והיה ביום ההוא‪ …‬יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון עב‬
‫ירושלם וראמה ‪32‬ייעבהתחתיה למשערבנימן עד מקום שערהראשון‬
‫עדשער הפרםומגדל חעאל עדיקביהמלך‪.‬וישבובהוהרם לאיהיה‬
‫עודוישבהירושלים לבטח"‪.‬‬
‫יש הבדלביןחזוןירמיהו על תקומתירושליםלביןהזונו שלזכריה;ירמיהו רואה‬
‫אתהעיר ההרוסה‪,‬זוכראותהכפישהיתהלפניהחורבןומביע אתתקוותולבנות את‬
‫אשר החריבוהילכשדים‪ .‬כלהתיאורשלו הוא מציאות‪ ,‬כל הפרטיםהטופוגרפיים‬
‫והבטחונייםזכורים לווידועים לקורא‪ .‬לאכןזכריה‪ :‬הואמושפעמדבריישעיהו‪:33‬‬
‫"נכוןיהיההרביתה' בראשההריםונשא מגבעות"‪,‬ומדברייחזקאל‪4‬קשלפיהשקפתו‬
‫ירושלים היא כולה מקדש‪ .‬לכן חוזה זכריהשינויים בטבע‪ :‬כל הארץ‪ ,‬למן גבע‪35‬‬
‫בצפון ועד רמון‪ 36‬בדרום‪ ,‬תהיה למישור‪ ,‬שמעליו תתרומם ירושלים ותשב לבטח‪.‬‬
‫הקובע את מקומה של הברכה העליונה בדומה לאתור שלנו‪ ,‬אלא שאינו מביא הסבר לכך‪ .‬במפתו שלמ‪ .‬הקר‬
‫ם תשט"ז‪ ,‬ע' ‪ )207‬מסומנתכאן ברכה בשם ‪' Legerii‬ן‬
‫במאמרו‪ :‬הספקתמיםבירושליםבימי קדם (קובץירושלי‬
‫מחוץ לחומה השניה‪ .‬ברכהזו מוזכרת גם במפותירושלים מהתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫‪ 31‬ג'וןברייס‪,‬ההולך בעקבות לעהמן )‪, Vet. Test. 3.361 ff.‬חחאו‪5‬ע‪0‬ן)‪ ,‬רואהכאןרמז לפולחן הכנעני‪ ,‬מוח‬
‫ילקרבנות אדם למולךבגיא בן‪-‬הנום‪ .‬לדעתנואין הכתובדן באזורזהואין לכך כל קשר עם הפולחנותהזרים‪.‬‬
‫‪ 82‬על דרך וקאם‪-‬וקם (הושע י'‪ ,‬יד); ראש‪ -‬רש (משליי'‪ ,‬ד; י"ג בג); דאג‪-‬דג (נחמיה י"ד‪ ,‬טז)‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬

‫‪35‬‬

‫ב‪,‬ב‪.‬‬

‫בעיקר מפרק מ"ה‪.‬‬
‫נקט בנקודת גבול הצפוניתביוהר‪,‬כפי שהיהבימייאשיהו (מל"ב כ"ג‪,‬ח)‪.‬‬

‫‪ 36‬היא עין‪-‬רמון‪ ,‬יהושע ט"ו‪,‬לב‪.‬‬

‫‪270‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נ(‬
‫[ק‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫שתינבואותעל תקומתה שלירושלים‬

‫אחריהשינויהזה בטבעחוזרהנביא ומתאר אתירושליםהבנויהוחלקזה שלהנבואה‬
‫הואריאלי‪ :‬הוא מונה חמשה אתריס‪ ,‬שמרביתםידועים לס‪ ,‬והם ‪ )1(-‬שערבנימן‪,‬‬
‫(‪)2‬מקום שער הראשון‪ )3( ,‬שערהפנים‪ )4( ,‬מגדלחניאלו‪)5(-‬יקביהמלך‪ .‬קו המדה‬
‫שלירמיהונע ממזרח למערבואילוזכריה מתאר את החומה ממערב למזרח‪ .‬הוא‬
‫פותח בשערבנימין‪ ,‬הוא שער אפרים; מכאןהיויוצאים צפונה לארץבנימין ולהר‬
‫אפרים ומכאןשמו‪ .‬שערזה עמד בפתחהגיא שנמשך מצפון לדרום וחלק את העיר‬
‫לשמם; בתקופת שיבתציון קראו לתא ע"ש הסוחרים הצורים עמק הצורים ומכאן‬
‫נשתבש השםביוניתלטירופויון‪ .‬על שםמקומו קראולוגם שערהגיאת‪.‬‬
‫"מקים השער הראשון" הוא אתר שלאנזכר בשום מקום‪ ,‬וספק אםזה אתרנוסף‪.‬‬
‫ן לאמרשזוהי חזרה על אתר שנזכראחריו ‪-‬שערהפנים‪.38‬‬
‫שכןמבחינהלשוניתנית‬
‫על שערהפניםועל מגדלחניאל כבר דוברלעיל‪.‬‬
‫איפההיויקבי המלך? התרגום אומר‪ :‬עדשיחי מלכא‪ ,‬והם כנראה המטעים של‬
‫המלך‪,‬עפ"י רובגפרםובכרםביןהמטעיםהיהגםהיקב‪.‬צדקיהוברח דרך שערבין‬
‫האפתים אשר על ק המלך בכיוון אל הערבה‪ ,‬ואין חולקין על כך שבשעה‬
‫שנבוכדנאצר פרץ דרך החומה הצפונית ניסה צדקיהו לברוח דרך שער החומה‬
‫הדרומית‪ ,‬בקצה המזרחי שלה‪ ,‬הוא המקום המרוחק ביותרמאויביו‪ .‬ק המלך היה‬
‫לרגלי ברכת השלוהוהיה מושקהבמי הברכה‪ .‬ברור על‪-‬כן שק המלך היה לרגלי‬
‫עירהיבוסי‪ ,‬מצדמזרח‪.‬כפישהסברתיבמקום אחר עמק שוה ‪ -‬שם פגשמלכי צדק‬
‫מלך שלם את אברהם‪ ,‬עמק המלך ‪-‬שם הציב אבשלוםיד לעצמו‪ ,‬ק המלךו'קבי‬
‫המלך ‪-‬כולםמציינים אתר אחדבנחלקדרת‪,‬לרגליעירהיבוסי‪ .‬שערהסוסים עמד‬
‫מעללגןהמלך‪ .‬כאןהקים הורדוס היפודרוםולכן תרגםיונתן שער הסוסים ‪ -‬תרע‬
‫ביתרישא דמלכא‪.‬‬
‫על‪-‬יסודאיתור המקומותהנזכרים בשתי הנבואותכפישהסברנובזהנוכל לתאר‬
‫לנו את גדולתה שלירושלים לפת החורבן ואת התקוות שעוררוהנביאים בלב העם‬
‫לתקומתהולבנינה מחדש‪.‬‬

‫ז‪ 3‬פרטים על התפירות שנערכו ע"י השער ר' מאמרי שנזכר בהערה‪.9‬‬
‫‪ 88‬מרטי (‪ Karl Marti. 1385 Dodekapropheton,,)1904‬מזהה את מקוםהיפער הראשון עם שערהישנה‪.‬ולא‬
‫ברור עליסוד מה הוא מבססזיהויזה‪.‬זיהוי זה מובא גםע"י אברהם כהנאבפירושו‪ .‬ת"אמבלגנצימסביר‪ :‬עד‬
‫מקום שער הראשון ‪-‬ולפי שנטתם אותו שערבבניןשנינימינחמיהבןחבליה לכך אומר "מקום שער"‪.‬‬
‫‪271‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ב‬

‫בית מקרא )נ(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫ירועולינו‬

‫סבימךיימיהי‬

‫תה‬

‫יי‬

‫‪"4‬ייקצנייי‪,‬יפל‪;%‬ש‪,‬‬

‫~‪,‬ן‪,‬‬
‫‪272‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫יט‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)