ניסן-סיון תשל"ב
בית מקרא )נ(
קדמוניות ירושלים
שתי נבואות על תקומתה של ירושלימ1
מאת
ב"צ לוריא
"הט; טיםבים נאם ה' תמתה המר לה' משול חעאל שער הפת.
רצאעודקוה המדה מדו על גבעת גרב תסבגעתה .וכל העמק הפשעם
והדשן וכל השרמות עדנחל קדרת עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש
לה' לאינתשולאיהרס עוד לעולם"(.יתמיהו ל"א ,לח-מ).
אלהעלינו לבררתחילהמתינאמרהנבואהזו,באיזה
כדילהבין
אתמדטבררתיוירמ
ינביא כאשר העלה חזקזהבפנישומעיואו העלהאותו
של
יהה
תנאיםומה היתה
על הכתב.
את המטרה קללהגדיר; כבר כתבקויפמן 2כיבאותו הלהטעצמושבוקללירמיהו
לפניםהואמברךעתהלמראההחורבותוהחללים.ליתרדיוקנאמרשירמיהואיממברך,
הוא מנהם ,ולפילשון הכתוב -הוא הולך אלשרידי עם ישראל להרמעו .3המצב
ביהודההיהבכי רע:ביום ט'בתמוזיונן 586הובקעה העירונכבשה ובעשרת 4באב
באנבוזראדן ושרף אתבית המקדש ואת כל בתיירושלים ואת חומותיהנתץ .חודש
ימים ניתנה ירושלים למשיסה לחיל כשדים ולחמסנים ושודדים מקרוב ומרחוק -
אדומים ,עמונים ופלשתים .רק עתה החליט נבוזראדן להשקיט את ההשתוללות
ולהנהיג סדר כלשהובארץ הכבושה ,ולשםכךמינה אתגדליהובן אחיקם ,שקבע את
מושבו במצפה .הנהגתו שלגדליהו לא ארכהימים רבים ,הוא נרצח בתחילת החדש
השביעי,תשרי .נמצאשהוא נשא בתפקידו בסך-הכלשניחדשים.
גדליהוהיהבן למשפחתחצרנים-דיפלומטים,מנאמניבית ה' ,שראו את עולמלך
בבל כדברשאיןלהמנעממנו;זוהיתהגם דעתושלירמיהו .לפרשעודעדותעל קשר
אישיביןירמיהו למשפחהזו:אביו שלגדליהו ,אחיקםבןשפן ,הציל אתהנביאמידי
העם הזועם ,5שלא רצה לשמוע אתנבואות הפורענות שנבאלו .סביראיפוא שלאחר
.חורבןירושליםומינויו שלגדליהונתלוהאליוירמיהו למצפה .6כנראה שאת נבואות
הנחמה שבפרקים ל' ול"אנבאירמיהו בתקופה קצרהזו .בשבתו במצפהי.
1מאמר זה מתבסס על כמהפיקים מהרצאתי בחוג לתנ"ר שבבית הגשיא' שנדפסהבעיינ
יםבטפייימיהי'
ע'
חלק ב' .ע"ע .122-99
'469
2תולדות האמונה הישראלית,כיר'"
5ירמיהו ב"ו ,כד.
ר'ירמיחו מ"ג,ו.
4
3ל"א,ב.
9נתמיה רבן ,ירמיהו ( )1061ע' ע' ;126וולטש
, 226ק ( )1955שולל מירמיהו את נבואות הנחמה שבפרקים ל'-ל"א .הנבואות שבע"א ,ז-יד; לה-ל
לקוחים לדבריו -מישעיהוהשני או -לפחות -מושפעים מדבריו,וחזוןירושלים ערוך על-פי זכריה השני.
עורך אשרייחס את הנבואות הללו לירמיהו עשה זאת ללא בקורת ביחס לזמן וביחס למקורות שהוא צרף.
השקפה מוזרה,וכי אסורהיהלירמיהו לקוות?)
במל"ט כ"ח ,ח-בשבעה לחדש.
6
. Welch, Jeremia, his Time aud his Workכ) Adam
263
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ב
בית מקרא )נ(
ב"צ לוריא
[]2
בשתיעובדותשנוצרובימים אלהיכולהיהירמיהולר'אותמקור לתקוה:נבוזראדן
הגלה את בףירושליםואתראשי העם אבלהואהשאיר אתהאכרים על אדמתם;הוא
הפקיד על שארית הישוב מושליהודי ,מחסידיו שלירמיהו .הנביא ביקש להרגיע
ולעודד אתשאריתהפליטהולפיהם נשא אתחזתו עלשחרור מעול
עלקיבוץ
גלויות -גםגלותשמרון תםגלותיהודה -והקמת המדינה מחדש ,מדינה גדולה ובת
קימה לעולמי עד ,כפי הברית החדשה שיכרות ה' עםעמו .גולת הכותרת בנבואות
אלוהואבינה מחדש שלירושלים.
ירמיהו ,אשר ראה אתירושלים בגדולתה ,רואה אותה עתה בחורבנהותקוותוהיא
לתיקתהריסותיה.האויב לאנתץ את חומתהעירסביב ,סביב; כמו בכל המלחמות
עלירושלים,גם במלחמהזוהיהעיקרהלחץ עלהעיר מצדצפון,כי ממזרחומדרום
וממערב היתה מוקפתגאיות וחומתה עמדה בראש מדרת תלול ,רק מצדצפוןניתן
היה לשח בחומה ולפרוץ אותה .הפרצה הגדולה שפרץ האויב היתה ממגדל חמאל
ועד שער הפנה,הידועיםלנו בחומה הצפונית,וכפי שנראה להלן-הנביא רואה את
הצורך בתיקופם בעיקר בחומה הצפופת,ויחד עםזאתישלויעוד חדשגם לשטחים
האבלים אתהעיר מצדזה.
אמרנושהנקודההראשונה בחומה שהרסחילכשדיםושישלבנותה מחדשהיאמגדל
השאל .מגדלזהנזכרגםבנחמיה ג ,/א בקצה הקטעהראשוןשלהחומה,שבנהאלישיב
הכהן הגדול ואחיו הכהנים ואשר התחיל בשער הצאן .במהלך התודה השניה,
שהתנהלה ממערב למזרח,נזכרמגדל חעאלאחרי שערהדגיםולפר שערהצאן .הוא
נזכרגם בנבואההשניה על תקומתירושלים(זכריהי"ב ,שעליהנדוןלהלן.
בימיו שלירמיהו עמד מגדל חעאל בחומה הצפונית של העיר ,סמוך להר הבית,
והוא נהרסבידינבוזראדן .נחמיה הקים אותו מהריסותיו.יתכן שבדורות מאוחרים
השתכנובוסוחריםצורים וקראולומגדלשרשן .שמוהעבריהיה אח"כ הבירהוהוא
היה כלולבארמוןביתחשמונאי עדלימיו שלינאיהמלך .כאשר הרחיב הורדוס את
שטח הר הבית לצדצפוןובנה במקום הבירה אתהאנטוניה ,כלל בתוכה את המגדל
העתיק.לפיזהעלינו לאתר את מגדלחננאל בשטחהאנטוניה ,המשתרע משערפייסל
(באב-אל-אטם) במזרחועדהפנההצפונית-מערביתשל הרהבית(באב אלע'ונימה)
במערבועדויה-דולורוזהבצפון.בגללהשינוייםהמרוביםשחלו בבמיה בשטחזהאין
למצואאיתוריותרמדויק למגדלחננאל.
הנקודההשניה בחומההצפוניתהיא שערהפנה .הוא מכרבמקורותינו חמשפעמים
ויש בשמושינויי נוסח ,שלכאורה הם נראים קלי ערך ,אבל לאמיתו של דבר הם
עשוים להדריךאותנו למציאת שמוהאמיתי של השער שבו נשתמרגם זכר למאורע
רב חשיבות בחיי ירושלים בימי נחמיה -גרוש הסוחרים הנכרים מן העיר.
בבלי
"
אלו האזכרות של שערזה:
(א) מל"בי"ד,יג -ויפרוץ(יהואשמלךישראל) בחומתירושלם בשעראפרים
עד שער הפנה ארבע מאות אמה.
264
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
שתינבואות על תקומתה שלירושלים
[]3
ניסן-סיון תשל"ב
(ב) דבהי"ב כ"ה,בג -ויפרץ(יואש מלך ישראל) משער אפרים עד שער הפלה
ארבע מאותאמה.
לאחר פעולת ההרס באתיקון החומה.8
(ם דבהי"ב כ"ו ,ט -ויבןעזיהומגדליםבירושלם על שערהפגה ועל שער המא
ועל המקצועויחזקם.
(ד) ירמיהו ל"א ,לח -הנהימים באים נאם ה' ונבנתה העיר לה /ממגדל חננאל
ספ.ניה.
(עד) שער-
וראמה וישבה תחתיה למשער בממין עד מקום שער(ה) זכריהי"ר,י
הראשון עד שער הפעםומגדל חעאל.
בחמשת הכתובים שלושה שמות לשער זה :שער ס49ה -שלוש מעמים; שער
הפתה -פעם אחת ושערס49ים -פעםאחת.
כלל ידוע הוא בחקר מקורות קדומים ,שאם יש לנו במקור אחד מלה פשוטה
ומובנת ובמקור שמ ,מקביל לראשנן ,מלה קשה ,שצורתה היא בלתי שכיחה ,יש
להתייחס למלה הקשה כנוסח ראשון וקדמון ולזו הקלה והמובנת -כתיקון ,שהרי
ברורכיאין לסרס מלה פשוטה כמופ4ה ל"פפה" ול"פגים".
זאת מבחינה לשומת ,ומבחינה מעשית -איןבונים שער בפנת החומה .לא מצאנו
כגוןזה בשוםחפירה שלעריסעתיקות בארץ ובארצותהשכנות .והדברמובןמאליו,
שהרי פנההיא מקום תורפה של החומהכיוןשניתןלהתקיף אותהמשניצדדים.לכן
בוכם בפנה מגדל מורםובולס מקו החומה החוצה ,ממנומתן להשקיף לשש הצדדים
ולראות בהתקרב הסכנה,ואילו את השער בועם במרחקמסויםמן הפנה,כשמגדלים
בולטיםמגיניםעליו.
על-כן לא נוכל לקבל את הנוסח "שער ס49ה" ,אםכי הוא מוזכריותר פעמים
מאשרהכינויים האחרים.עלינו לשחזר משתיהנוסחאות המוזכרות רק פעם אחת כל
אחת את הנוסח הראשון ,הקדום .נראהלנושבצירוף חלקי המליםהעדנה והפנים
נקבל את השםהקדמון -שערהפונים כלומר :שערהפיניקים"א.
בעת חנוכת חומותירושלים התנהלה התודההשניה ממערב למזרח ומשערהדגים
המעה למגדלחננאלומכיוןשבין שער הפנהומגדל חעאל לאהיה שערנוסף מסתבר
ששער הפנה אוהפונים הוא שער הדגים .שם היה שוק הדגים .5עליהם נאמר שהיו
"מביאים דאגוכל מכרומוכרים בשבתלבנייהודה ובירושלם".10
""יצית
ייסב"מבזוהלשוז (קדם .ט' ,ג' :)219-218ימשכבש(עי'יהו) את
8אתההמסצברי לפעולה מוט
יעתו עלירושלים .הוא בנה ותקן את כלחלקי החומה שנפלו ,אם מרובזמן ואם
ים התחיל נוהן ד
עד לגבול
מחמת ההזנחה ,שבאה מצד המלכים הקודמים ,כמו אתהחלקים שנהרסוע"י מלך ישראל ,בהכנסו העירה אחרי
כי
וי
קחתו את אמציהאביובשבי.
אין גם צורך בצרוף שני חלקי השם ואפשר שבמקום הפניםיש לנקד הפנים
8א ו
אולמיתרגם רביוסף את הכתוב בדבה"יב ל"ג,יד :תרע מזבניכוריה -שערמוכריהדגים.
9לכן
10נחמיהי-ג ,טז .בנושא זה דנתי במאמר מיוחדבבית מקרא מ"ג (אלול תש"ל) ע' 363והעליתי רמזים
יבית ראשון ובתקופת שיבתציון ,כגון :מגדל
נוספים טל הקולוניה של סוחריםפיניקים בירושלים בסוףימ
שרשן ,עמק הצורים -הטרופויון,יושבי המכתש ,עם כנען,נטילי כסף (צפניה א',י–יא).
265
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
ב"צ לורי א
ניסן-סיון תשל"ב
]4
פסוק לט הוא ודאי הקשה ביותר להבנת תיאורויטלירמיהו על תקומתה'טל
ירושלים; "גבעת גרב" ו"געתה" הם בלתי מזוהים עדהיום .מיהו גרב ,איפה היא
הגבעהבתוךהעיר ולמה נקרא שמועליה?
ותחילהשתימילות קשר":נגדו ':ו"על".
"מדו"מצייןשיעיכיוון; אם עד כה היההכיוון בתיאורשרידי החומה הצפונית
ממזרה למערב ,באה עתה פתה לצד אחר -דרומה.
במקום "על" נאמר בתרמם "עד".יתכן לקרא אתפסוקנו:ויצאקו המדהנגדו עד
גבעתגרב.
גרב הוא שמו של אחדמגבורי דוד 11בןהעיריתיר 12ששכנה מדרוםלחברון .לא
נאמרמהו מעשההגבורה שעשהומהיזכותולהימנות עםהגבורים.ידועשגםאחיוהיה
בגדוד שלדוד .עלאחיונאמר:וגםעיראהלקרי 13היהכהןלדוד.ואמנםעירמולדתם
שלשניהגבוריםנמנית עםעריהכהנים.14
ניתןלשער שלאחרשדוד עלהלירושליםוהקים בה אתביתו ,דאגגםלגבוריו,שנשאו
אתו בסבלבהיותו נרדףעל-ידי שאולואחרי מות שאול לחמו את מלחמתוביורשי
שאול ובו בממין במשך שבע שמם וששה חדשים .לא מקרה הוא שהסופר שם בפי
שאול את המשפט " :15גם לכלכםיתןבן-ישי שדותוכרמים לכלכםישיםשריאלפים
ושרי מאות",כי באופןזה היה המלך משלםלנאמניו .ולא יפלא שדוד שילם לגרב
היתריעל-ידיכךשנתולו חלקת שדה בסמוךלירושליםט.עירא,אחיושלגרב ,קבל
תפקיד של כהן על-יד צדוק ואביתר וכדי למלא את תפקידו היה צריך לגור
בירושלים או בסמוך לעיר .דוד לא פיזר את אנשיו עם עליתו לכסא המלוכה
בירושלים ,הםנשארוקרוביםלו ,בגדודשומרי ראשו ,והםהמכונים "השלשים" .ואף
מכאן"טלהסיק שגרב נשארבירושליםאובקרבתה.
בכיבושעירהיבוסי ודאינהרגו רבים מבר העיר ,בעליהם של חלקות חקלאיות
שהיו בסמוך ,אדמות אלו הפכו לרכושו של המלך המנצח .באדמות אלויכולהיה
לשלם לשרי החילולנאמניו .וכך נפלה הגבעה לנחלה לגרבהיתרי.בימיו של דוד
היתה נחלתו של גרב מחוץ לחומת העיר ,אולם במשך הזמן התרחבההעיר.בימי
שלמה כבר עברה אתהנחלהמפרידביןעירהיבוסי והר הבית ממזרח לבין הגבעה
שבמערב.בתקופתמלכייהודההגיעההעיר אט אט עד לראשהגבעהוהיהצורך להק
עלתושביה .הגבעהנכללהבתוךהעירוהוקפהבחומה .שמה שלבעלההראשוןנשמר
לה -גבעת גרב ,אבל לעתים קראו לה סתם הגבעה.
ייתכן למצוא רמזלקיומה שלגבעתגרב כחלקמןהעיר כברבימיישעיהו.הנביא
אומר" :17כי כה אמר ה'אלי כאשריהגה האריהוהכפיר על טרפו אשרוקואעליו
ם מקולם לאיחתומהמונם לאיענהכןירד ה' צבאותלצבאעל הרציוןועל
מלאיעי
גבעתה" .עלשני אתרים הכתוב מדבר )1( :הר-ציון )2( ,גבעתה ושל ירושלים).
בתאור המסע של צבא אשור עלירושלים משתמשהנביא באותהלשון":18עידהיום
בנב לעמדינפףידו על הר בתציון 19גבעתירושלם".המפיק ב"הא" שלגבעתהיכול
11
שמו-ב כ"ג ,לח; דבהי"א י"א,מ.
14יהושע כ"א,יד.
ט 1כבר העיר דלמן,
גרבלבין שם הגבעה.
12
15
יהושע ט-ו ,מה.
שמו"א כ"ס,ז.
((lerusalem und sein Gel~nde 1930, 5. 108
17
ל"א,ד.
18י',לב.
13לפי ה-ע' והסורי-היתרי.
על אפשרות של קשרבין הגבור
19כתיב-גית".
266
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
[]5
שתינבואותעל תקומתה שלירושלים
ניסן-סיון תשל"ב
להתפרש -הגבעה של בתציץ או הרציון ,אבלאיןזה הולם אתסבונו שלהנביא,
שהוא עולה ומגדיל ואילו בפירוש זה יראה שהר(ציון) הופך לגבעה .סביר יותר
שהמפיק מראה עלשיכותה של הגבעה לנושא -ירושלים .בפסוקהשניאין חזרה על
מלת הקשר ו"על" ,כמו בפסוק הראשון ,אבלאין בזהכדי למצע את הבנת הכתוב
כאילוהיה כתוב :על הר בתציון(ועל)גבעתירושלים.
אםנבואלהגדירמהיגבעתירושליםאוגבעתגרב נאמרשהיא תפוסהכיוםברובע
היהודי ,ברובע הארמהובשכונת קברדוד.
גםבדבריו שלצפניה ,20שקדם רקשנים מעטותלראשיתנבואתושלירמיהו",שרמז
לאתר הנדק .צפניה מתאר אתהיום הרע והנמהר כאשר האויב יעלה עלירושלים
והוא רואהבדמיונוכאילוהאויב כבר פרץ את החומה הצפופתוהוא מתקדם לפתם
העיר .האויב פרץ בשער הדמם " -קול צעקה משער הדגימ" ,עתה התקדם האויב
אל המשנה "-ויללהמן המשנה" ,והוא מתחיל לעלותלעירהעליונה " -ושברגדול
מהגבעות" .את הפסקא האחרונה מתרגםיונתן :ותברא רבאמן גבעתא ,לא ברבים
כלשון הכתוב ,כי אם ביחיד-הגבעה .אמנם ,מבחינה גיאוגרפית היו שתי גבעות
בירושלים ,אבל לזו שעליה במי בית-המקדש קוראים תמיד מתוך יראת כבוד
הר-המוריה,הר-ציון ,הר-הביתולא הגבעה סתם .השםהחילוניוהסתמישמור להר
שנקראבימיבית שףהעירהעליונהובימיביתראשון -גבעתגרב.
ונסב געתה -השם געה לאנזכר בשום מקום ,לכן נראהלנושנוכללפרשתיבהזו
ע"פ הסורי ,הקורא גבעתה ,כלומר :בנוסחשלנו נשמטה ה"ב" ,ולפכנו אותה גבעה
שבהדנוקודם .ו"נסב"פירהשווסבב,והקיף; ההומה לא נמשכהבקו נטר,היאהיתה
מותאמת למבנההטופוגרפי ,פנתה מזרחה וסבבהאוהקיפה אתגבעתגרב.
קו המדה פתח במגדל המאל שבחומה הצפונית ונמשך לכל ארכה עד הפנה
הצפודת-מערבית ,כאן פנה דרומה ,הקיף את גבעת גרב ממערב ומדרום.זה היה
החלק בחומתהעירשנפגעביותר,הפגיעה בחומההמזרחיתובסביבתעירדודהיתה
קלהיותר ולא הטרידה אתירמיהו.
פסוק מ קשהורבו ההצעותלשינוייםותיקונינוסח .נראהלי שאפשרלפרשו בעזרת
התרגום .אמנם ,התרגוםאיננומימיו שלירמיהו ,אבלהמסורותוהזיהוייםנמסרומדור
לדור עד אשרהועלו על הכתב,כפישזהלעינינו.ומכיון שבכלהדורותמירמיהוועד
ליונתןבןעוזיאל לא פסקהישובבירושלים,מתן לאמר שלא מצרה הפסקה במסורת
כפישהיאמצויה בתרגום :הזיהויים שבתרגוםיכולים לשמש משענת נאמנה בפירוש
שלפסוק קשהזה.21
את המלים "וכל העמק 22הפגרים 23והדשן" מתרגםיונתן:וכלמישרא אתרדנפלו
20ד,י–יא.
21אנומסתייגים רקמןהזיהוי של תרגוםיונתן למגדלחננאל -מגדל לקוסאופקוס ,שהוא מגדלהיפיקוס-
" tHippicusחד משלושת המגדלים שהקים הורדוס בשטח הארמון שלו ,שעמד בסמוך לשעריפו שלימינו,
בתחומי המצודה,ואין לו כל קשר עם החומה הצפונית של העיר ,בה עמד מגדל חננאל.
22רודולף ) (Wilhelm Rudolph, Jeremiaמוצא שבתבה "עמק"מציין המקרא רק שני מקומות :עמק
המלך (שמו"ב י"ת,יח -שם הציב לו אבשלוםיד) ועמק רפאים(בימינו תחנת הרכבת) ,ולדעתו כוונת הכחוב
לעמק רפאים .ברייס ( Bright, leremiah The Aneor Bible, 1965טן )70מתרגם עמק Valley~-ולדעתו
הכונה לגיא בן-הנם ,מקום הפולחן למולך .ולא נראה לנו לא זה ולאזה.
3ה הפגרים -לשוןגנאי וזלזולכלפי אלה שנפלו כאן ,ונקט לשון הכתוב במל"ב ל"ז,לו.
267
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
ב"צ לוריא
ניסן-סיון תשל"ב
]1
תמן משר? שתוראה ,ובלשת טעו נקרא זאת :וכל המירר אשר פ* שם גדור
האשורים,זהוהמישורשההיסטוריוןשבישעיהו קוראלומחנה אשור 24ירואההחזונות
שבישעיהו מתארכפי שראואותובנסיון ההסתערות על חומתהעיר":25ויהי מבחר
עמקיך מלאו רכבוהפרשים שתשתו השערה" .מסתברשאין הבדלביןמישור לעמק
ואת מהנה אשור אפשרלכנותגםמישורוגםעמק.
בהמשכושלהפסוקמביאהתרגום מלה אחת -ארימאשפירושה תעלה,זוהיתעלת
שדה-כובס הידועהלנו מדברי שפיהו ,רנן אותה נקבע במורד הגבעה ,מול שער
שכם שלימינו.
אמרנוששניהנושאים :מחנהאשור ותעלת שדהכובסידועיםלנוממיישעיהו.מימיו
של ישעיהו ועדלימיו של בעל התרגום עברו דורות רבים ,האם אפשר להתייחס
בחיוב לאתור של ת"י?להלן נשתדל לאתר אתשני המקומותואוליגם יעלהבידינו
למצוא חוליה או שתים בשרשרת הארוכה של הדורות ,דברשעשוי לבססיותר את
העדות שלהתרגום.
ישעיהוהיה ?דלשתיהתקפות עלירושלים .בפעםהראשונהבימיאחז ,כאשררצין
מלך ארםופקחבןרמליהומלךישראל,עלועלירושלים,ופעם שמה -בימי חזקיהו
כאשר עלה צבא סנחריב וצר עלירושלים .במאורע הראשוןיוצא הנביא לפרש את
אחז "אל קצה תעלת הברכההעליונה אלמסילת שדה כובס" 26ובפעםהשניהמקים
רבשקה אתמחנהאשור "בתעלת הברכההעליונה במסלת שדה כובס".27כיוןשמים
חייםמצויים רק בדרומה שלהעיר ופרשתנקבתהזקיהו וברכת השלוהידועים לכל,
מאתרים החוקרים את תעלת הברכה העליונה ואת שדה כובס בסביבהזו .עסה
להסבירשאין לקבלאתורזה.
כאשרנודעלאחזכי צבא ארם כברהגיעלאפריםושתהמלכים מתקדמיםועולים
עליו ,יצא לבחון אתביצוריהעיר .מסתבר שדאגתו העיקרית היתה מופנית לחומה
הצוותית שלהעיר ,משם באהאויב ומצדזה החומהאינהבנויה מעללגאיותעמוקים
ותלולים ,כמו החומה המזרחית והחומה הדרומית .כאן תורפה שלירושלים,כיכאן
מישור שממתניתן להתקיף ולהבקיע את החומה .הנביאיצא לקראתו כדילהרגיעו
לבליפחד "משניזנבותהאודים העשבם האלה".
כתובתהשלוחמעידהעלמפעלוהגדולשלחזקיהו ,אבלהכתוב מטפר לא רק על
מיהגיחון שהעבירחזקיהולפניםהעיר .נאמר 28כי המלך התיעז "עםשריווגבריו
וסתם אתמימיהעינות אשר מחוץ לחומה.ויקבצו עם רבויסתמו את כל המעינות".
אבל לאנאמר שסתםגם את הברכה העליתהואת התעלה של שדה כובס,שהיומחוץ
לחומה.
לפנישניגשלאיתורו של שדה כובסעלינו להתעכב על דרך עבודתם שלהכובסים
בירושלים ,ולצורךזהנוכל להעזר בתרגוםיונתן .אתהמלים "במסילת שדה כובס"
הוא מתרגם :דכביש תקל משטח קצריא .הספה כאן המלה :משטח .מסילה משורש
סללעיקרו הרמה ,הגבהה ,דרך סלולה מוגבהת מסביבתה .מסילת שדה כובסהיה
שטח קרקע מורם ,מרוצףאבנים,שעליהןהיושוטחים את הכבסיםלייבוש.בעיר בץ
24
ז2
ל"ז,לת.
25
מע"בי"ח,יזיישעיהול"י,ב.
ט"ב,ז.
28
28ז,,ג.
דבהי"ב ל"ב,ג-ד.
268
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
[]7
ניסן-סיון תשל"ב
שתינבואותעל תקומתה שלירושלים
החומות לאהיה שטח כזה ,לאע"י ברכת השלוהולאע"י התעלה החצובה המושכת
מיםמן הברכה אלביהירק של בססילואן.עלית לחפש את שדה כובסמחוץ להומה
ומצדה הצפוני ובסמוך לחומה ,כי ידוע שרבשקה השתמש באמצעי של לחימה
פסיכולוגי :הואהסביר ,הבטיח ,הפחידוניסה להמריד אתשומרי החומה במלך,לכן
התקרבונשא אתדבריויהודית.
הנס שקרהבימיחזקיהו בשעריירושלים ,כאשר צבא אשור הבלחי מנוצה ,צבא
אשר בעצמתוובאכזריותו הכמע אתכלעמיהמזרח,נפלשדוד :מאהשמונים וחמשה
אלףאישמתובןלילהואלהעירהזאתלאבאו.הנסהיהגדולפיכמה,כילאיד אדם
פגעה בהם ,מלאךה' הכהבמהנהאשור עדתום.איןספקשאנשיירושליםהיומספרים
רבות עלהנסוהיו מראים אב לבנו ,דור אחר דור ,את המקום שבו אירעהנס .כך
נשתרש השם "מחנה אשור" ונשתמר גם לאחר גלות בבל .עם החורבן ושרפת בית
המקדשבידיהיל כשדים לא נכרתהישוב כולו ,נשארו מעטיםובפיהם נשתמר השם
"מחנה אשור" ,מפיהם חדר לתודעתם שלשביציוןולעולםהמושגים שלימיביתשני
ואיןתימה שאומוצאים את השם "מהנהאשור"שובבפייוסב"מ ,אםכימאזהנסועד
למלחמההגדולה עברו שבע מאותושבעיםשנה.
פעמייםמזכירההיסטוריון את "מחנה אשור":
מלחיה',ז' ,ב:ביום ףבאייר שלשנת 70נכבשההחומההשלישיתוצבארומיפרץ
לתוךהעיר.אז העבירטיטוס את צבאו אל המקום הנקרא "מחנה האשורים" וקרב
כמטחוי קשת אלהחומההשניה.
מלחיה',י"ב,ב:טיטוס החללשפוךסוללה עלהעיר.היא ההלה "ממחנהאשור"
אשרשםהיתהגםתחנתושלטיטוס,ומשםנמשכהדרךנחלקדרק אלעבר הרהזיתים,
ומשםנסבה דרומה…
עליסודשרידי החומה העתיקה ,שנחשפוותוארוע"יחוקריירושלים במאה הי"ט
ניתן לאמר שההומה השניה ,שעליה צר טיטוס ,עמדה באותותוי כמו חומת העיר
העתיקהבימית,לפחותבאותו קטעשבין השער החדשועד לאחר שער שכם".29מחנה
אשור" שלימי חזקיהו ,כמו מחנה טיטוס ,היה כמטחוי קשת מחומת העיר שלימי
ירמיהו ,כלומר -חומת העיר בימיירמיהו השתרעה משער הגיא בכוון מערבית-
דרומית לפחות עד השערהחדש.
איןאנויודעים מה גדלו של מחנה אשור ,נוכל לשער שתוא השתרע על השטח
שעליובנויבמןהעיריה,הגינה שעלידוואוליגם חצרהרוסים.
את הברכההעליונה ואת תעלת שדה כובסאין לחפש עלידמקורמיםחיים .בו
ירושליםידעויפהיפה לאברמיגשמים בבורותובברכות .השטחשזהיםאותוכמקומו
של מחנה אשור הוא בגובה של 801מ' .מזרחה משטחזהבכוון אל שער שכםירידה
גדולה .בשטח הזה ,ממזרה לרחוב מורשה ,הוא מקום מה לאגירתמיגשמים .ואמנם,
עוד בראשית המאה הנוכחית היתה כאן ברכה .30נראה לנושזוהי אפשרות סבירה
29ר' מאמרי על חומותירושלים ,ספר ארץ ישראל (ספר שזר) ע' .180
80ברכהזו מסומנת במפה המצורפת לQu. 51.)1902(-מול עמוד .292הברכההיא במרחק של
משערשכם.סימונם ) (Simonsבמפה בע' 293מביא את השם הערבי של השטח שבמורדות מומררה,מול שער
(Fischer, Das
שכם :ארד אל-ברכה .בעמ' 331הוא מביא את דעתו של פישר (Laud )1934( 5. 23
800מ' בערר
~eilige
269
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ב
בית מקרא )נ(
ב"צ ל1ריא
[]8
יותר מאשרלזהות את הברכההעליונה בברכתממילא,שהיא רחוקה הרבהיותרמן
העיר ומעברלקו פרשתהמים .בסביבהזויכלוהכובסים להתקץ שטח מורםומרוצף
אבשם.זוהיהמסילהשעליההיומשטחים אתהכבסיםהלחיםלייבוש.
שניהנושאיםשבפסוק מ הםמחוץ לעיר,מולהחומההצפונית .מחשבתושלהנביא
מופנית אל שדה המערכה ,אל מקום מחנהחיל כשדים וההרס שנגרם כאן בחדשי
המצור:העציםתדעו,הגפניםנעקרו,עיהירקהיומרמסלסוסיםולפרדיםשלהצבא,
התושביםבעליהשים ברחוואין להם למהלשוב .תקוותוהיאכי להבאיהיההישוב
ע"יהומתהעירבטוח,הוא לאיאלץלנתוש אתגרווכרמיו,יבולו לאיהרס עדעולם.
וכל השרמות(קרי-השדמות) עדנחל קדרת-החדשים מפרשים את שדמות על-
ידי חלוקהלשתימלים שדהמזתוזה קשור עם האל מות;31יתכן שכך קראו לשדה
קברים .ואמנם ,בית הקברות של ירושלים משתרע בשיפולי נחל קדרון ובשפתו
השמאלית של הנהל ,במקביל לשער העיר עד שער הסוסים,שהיה בקצה הדרומי-
מזרחי שלעירדוד .בחדשי המצורהילל צבאכשדיםקברים ,הרס מצבות ושע קשה
בקדושתביתהקברות .תקותהנביאהיהשזה לאיחזורלעולם.
הרעיון שבנבואהזואינו חדש כלל ,הנביא כבר בטא אותו בנבואה קודמת -
ל',יח":ונבנתהעירעלתלהוארמוןעלמשפטוישב" ,אלא שכאן"ש הרחבה ולבוש
מציאותי ,ממראהעיניו שלהנביא.
חוקרי המקראנוהגים להעמיד מולנבואתו שלירמיהו אתנבואתו שלזכריהי"ד,
ה-יא:
" …והיה ביום ההוא …יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון עב
ירושלם וראמה 32ייעבהתחתיה למשערבנימן עד מקום שערהראשון
עדשער הפרםומגדל חעאל עדיקביהמלך.וישבובהוהרם לאיהיה
עודוישבהירושלים לבטח".
יש הבדלביןחזוןירמיהו על תקומתירושליםלביןהזונו שלזכריה;ירמיהו רואה
אתהעיר ההרוסה,זוכראותהכפישהיתהלפניהחורבןומביע אתתקוותולבנות את
אשר החריבוהילכשדים .כלהתיאורשלו הוא מציאות ,כל הפרטיםהטופוגרפיים
והבטחונייםזכורים לווידועים לקורא .לאכןזכריה :הואמושפעמדבריישעיהו:33
"נכוןיהיההרביתה' בראשההריםונשא מגבעות",ומדברייחזקאל4קשלפיהשקפתו
ירושלים היא כולה מקדש .לכן חוזה זכריהשינויים בטבע :כל הארץ ,למן גבע35
בצפון ועד רמון 36בדרום ,תהיה למישור ,שמעליו תתרומם ירושלים ותשב לבטח.
הקובע את מקומה של הברכה העליונה בדומה לאתור שלנו ,אלא שאינו מביא הסבר לכך .במפתו שלמ .הקר
ם תשט"ז ,ע' )207מסומנתכאן ברכה בשם ' Legeriiן
במאמרו :הספקתמיםבירושליםבימי קדם (קובץירושלי
מחוץ לחומה השניה .ברכהזו מוזכרת גם במפותירושלים מהתקופה הצלבנית.
31ג'וןברייס,ההולך בעקבות לעהמן ), Vet. Test. 3.361 ff.חחאו5ע0ן) ,רואהכאןרמז לפולחן הכנעני ,מוח
ילקרבנות אדם למולךבגיא בן-הנום .לדעתנואין הכתובדן באזורזהואין לכך כל קשר עם הפולחנותהזרים.
82על דרך וקאם-וקם (הושע י' ,יד); ראש -רש (משליי' ,ד; י"ג בג); דאג-דג (נחמיה י"ד ,טז):
33
34
35
ב,ב.
בעיקר מפרק מ"ה.
נקט בנקודת גבול הצפוניתביוהר,כפי שהיהבימייאשיהו (מל"ב כ"ג,ח).
36היא עין-רמון ,יהושע ט"ו,לב.
270
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נ(
[ק
ניסן-סיון תשל"ב
שתינבואותעל תקומתה שלירושלים
אחריהשינויהזה בטבעחוזרהנביא ומתאר אתירושליםהבנויהוחלקזה שלהנבואה
הואריאלי :הוא מונה חמשה אתריס ,שמרביתםידועים לס ,והם )1(-שערבנימן,
()2מקום שער הראשון )3( ,שערהפנים )4( ,מגדלחניאלו)5(-יקביהמלך .קו המדה
שלירמיהונע ממזרח למערבואילוזכריה מתאר את החומה ממערב למזרח .הוא
פותח בשערבנימין ,הוא שער אפרים; מכאןהיויוצאים צפונה לארץבנימין ולהר
אפרים ומכאןשמו .שערזה עמד בפתחהגיא שנמשך מצפון לדרום וחלק את העיר
לשמם; בתקופת שיבתציון קראו לתא ע"ש הסוחרים הצורים עמק הצורים ומכאן
נשתבש השםביוניתלטירופויון .על שםמקומו קראולוגם שערהגיאת.
"מקים השער הראשון" הוא אתר שלאנזכר בשום מקום ,וספק אםזה אתרנוסף.
ן לאמרשזוהי חזרה על אתר שנזכראחריו -שערהפנים.38
שכןמבחינהלשוניתנית
על שערהפניםועל מגדלחניאל כבר דוברלעיל.
איפההיויקבי המלך? התרגום אומר :עדשיחי מלכא ,והם כנראה המטעים של
המלך,עפ"י רובגפרםובכרםביןהמטעיםהיהגםהיקב.צדקיהוברח דרך שערבין
האפתים אשר על ק המלך בכיוון אל הערבה ,ואין חולקין על כך שבשעה
שנבוכדנאצר פרץ דרך החומה הצפונית ניסה צדקיהו לברוח דרך שער החומה
הדרומית ,בקצה המזרחי שלה ,הוא המקום המרוחק ביותרמאויביו .ק המלך היה
לרגלי ברכת השלוהוהיה מושקהבמי הברכה .ברור על-כן שק המלך היה לרגלי
עירהיבוסי ,מצדמזרח.כפישהסברתיבמקום אחר עמק שוה -שם פגשמלכי צדק
מלך שלם את אברהם ,עמק המלך -שם הציב אבשלוםיד לעצמו ,ק המלךו'קבי
המלך -כולםמציינים אתר אחדבנחלקדרת,לרגליעירהיבוסי .שערהסוסים עמד
מעללגןהמלך .כאןהקים הורדוס היפודרוםולכן תרגםיונתן שער הסוסים -תרע
ביתרישא דמלכא.
על-יסודאיתור המקומותהנזכרים בשתי הנבואותכפישהסברנובזהנוכל לתאר
לנו את גדולתה שלירושלים לפת החורבן ואת התקוות שעוררוהנביאים בלב העם
לתקומתהולבנינה מחדש.
ז 3פרטים על התפירות שנערכו ע"י השער ר' מאמרי שנזכר בהערה.9
88מרטי ( Karl Marti. 1385 Dodekapropheton,,)1904מזהה את מקוםהיפער הראשון עם שערהישנה.ולא
ברור עליסוד מה הוא מבססזיהויזה.זיהוי זה מובא גםע"י אברהם כהנאבפירושו .ת"אמבלגנצימסביר :עד
מקום שער הראשון -ולפי שנטתם אותו שערבבניןשנינימינחמיהבןחבליה לכך אומר "מקום שער".
271
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ב
בית מקרא )נ(
ב"צ לוריא
ירועולינו
סבימךיימיהי
תה
יי
"4ייקצנייי,יפל;%ש,
~,ן,
272
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יט