|
וקשה, למה תלה קיום הבטחתו באמירת אותו צדיק, ובלא אמירתו – וכי לא יקים ה'
?הלילח ורבד תא
ונראה ליישב זה ע"ד שמסיק במס' ברכות (ט,ב) "וישאילום" – בעל כרחם דישראל,
משום משוי הדרך.
ולפי זה יצא ה' ידי הבטחתו כשהיה מראה להם מקום אשר בו תתקיים הבטחתו,
ומה יש לו עוד לעשות אם המה מעצמם אינן רוצים לקבל? ומ"מ יש לחוש שלא
יאמר אותו צדיק כו', כי לא ידע שהמה לא בקשו לקבל מן המצרים. ובעבור היות
אברהם צדיק וישר, יהיה עמל בעיניו, על שנשתעבדו בהם בחנם, וע"כ נאמר לו
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". במלת "ואחרי כן", הורה שיקחו להם שכר עבודתם
מן המצריים, וע"כ נקט "ואחרי כן", כי אין שכירות משתלמת כי אם לבסוף.
ואע"פ שאין מעצור לה' ליתן לישראל רכוש גדול מבלי שיצטרכו ליקח מן המצרים
דרך שאלה ורמאות, מ"מ עשה כן אלהי המשפט להציל מידם שכר עבודתם, כדאיתא
בפרק חלק (סנהדרין צא.) בגביהה בן פסיסא כו', ולפיכך לא היתה נחה דעתו של
אותו צדיק בשום רכוש, כי אם ברכוש מצרים חלף עבודתם, כי בזה יקבל תנחומין
.וערזב דבוע רשא השקה הדובעה לע
|