בכל כוחי עבדתי

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

יתדבע יחוכ לכב


"ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן"

(ו,אל תישארב)

.ודיבעמל ותבוח תא אלמלו תוריסמב דובעל לעופה לש ותבוח לע דמלנ הז קרפב

המקור הראשון, העוסק בחובתו של הפועל לעבוד במסירות, הוא סוגיית הגמרא
במסכת ברכות, הדנה בשאלה אם מותר לפועל להפסיק באמצע העבודה, וכן בשאלה
מה אורך ההפסקות שהפועל יכול להרשות לעצמו:

א ,זט תוכרב .אל






נסה לחשב, כמה זמן הפועל חוסך בזה שהוא מדלג על ברכת "המוציא" ועל סוף .57
ברכת המזון. _ _

כמה זמן הפועל חוסך בזה שהוא קורא "קריאת שמע" בראש האילן ואינו יורד .58
ממנו לשם כך? _ _

לב. שולחן ערוך אורח חיים קצא, א-ב


פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון, כדי שלא
חתופ היינשו ,הנקתכ הנושאר הכרב ?דציכ .תיבה לעב תכאלמ לטבל
בברכת הארץ וכלל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ. ואין אומרים
…ללכ "ביטמהו בוטה" תכרב
והאידנא (=עכשיו) לעולם מברכים כל ארבע ברכות, שאין דרך בני אדם
עכשיו להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי (=על דעת כך) שוכרים
פועלים, שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם.

מצא בסידור את הברכות האלה: ברכת "הזן", ברכת "הארץ", ברכת .59
"ירושלים", ברכת "הטוב והמטיב". _ _

מדוע שונה הדין הנזכר בגמרא מן הדין המופיע בשולחן ערוך?.60

א ,וט תוכרב ,י"שר .גל


ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה: בזמן שעוסקין בהם, מפני
שענפיהם מרובים, ויכולים לעמוד שם שלא בדוחק. ואין שם פחד ליפול;
לפיכך מתפללין בראשם. אבל בשאר אילנות אין מתפללין.

לד. שולחן ערוך, אורח חיים צ, ב


והטעם שנשתנה הזית משאר אילנות – מפני שיש להם ענפים הרבה יותר
משאר אילנות, ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם, ויתבטלו ממלאכתם.
ולפיכך אמרו שיתפללו שם. אבל שאר אילנות, דליכא (=שאין) ביטול,
.ודרי

לה. רבי שניאור זלמן מלאדי, חושן משפט, שאילה ושכירות כ


וכדרך שבעל הבית מוזהר שלא לגזול שכר העני ולא לאחרו, כך העני
מוזהר, שלא יבטל מלאכת בעל הבית, ויבטל מעט כאן ומעט כאן, ויוציא
כל היום במרמה. אלא: חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו חכמים
על ברכה רביעית של ברכת המזון, שלא יברכו אותה הפועלים משום ביטול
.תיבה לעב לש ותכאלמ
וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקב הצדיק אמר "כי בכל כחי עבדתי את
אביכן." לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: "ויפרוץ האיש מאוד
".דואמ
לפיכך אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום, ואין
הפועל רשאי להרעיב ולסגף עצמו, שהרי מחליש כוחו, ולא יוכל לעשות
מלאכת בעל הבית בכוח. וכן המלמד (=המורה) צריך להיות נזהר בכל זה,
וכן אסור לו להיות ניעור בלילה יותר מדיי, מפני שיהיה עצל ביום
בלימודו. וכן אסור להרבות במאכל מטעם זה, שהמאכל מביא השינה
ועצלה, ואסור לו לעסוק בשום מלאכה אחרת עם הלימוד. וכן המושיב
חברו בחנות, אסור לו לעסוק במלאכה אחרת בחנות, מפני שאין עיניו על
.תונחה

באר את הביטויים האלה: "חייב לדקדק על עצמו בזמן", "לעשות מלאכת בעל .62
."תונחה לע ויניע" ,"חוכב תיבה _ _

?רוסא יתמו ,תפסונ הדובע דובעל דבועל רתומ יתמ .63

תן דוגמאות (מתחומים המוכרים לך) המוכיחות על הקפדה על ההלכות שהובאו .64
בדברי רבי שניאור זלמן מלאדי. _ _

יעקב אבינו מובא כמופת לעובד מסור. מצא בבראשית לא, פסוקים ו-לח-מ את .65
תיאורו של העובד הנאמן. _ _

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "דיני עבודה"