ב ,הל תוכרב תכסמ .זט

רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת
הרות – חורה תעשב הרוזו ,השיד תעשב שדו ,הריצק תעשב רצוקו ,העירז
מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן
נעשית על ידי אחרים; שנאמר: "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'." ובזמן
שאין ישראל עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן;
שנאמר: "ואספת דגנך." ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן;
שנאמר: "ועבדת את אויביך וגו'."

אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל, ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי,
ולא עלתה בידן…

הרות דומלת תוכלה ,ם"במר .זי

הכאלמה תא בוהא" :(י ,א תובא) ורמאו וויצ דועו … :אי-י תוכלה ,ג קרפ
ושנא את הרבנות" (להתרברב ולנהוג שררה על הציבור) ו"כל תורה שאין
עמה מלאכהסופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב, ב)…

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים
הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא,
שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אשריך בעולם הזה וטוב
לך לעולם הבא שכולו טוב (על פי ברכות ח, א).

יט. "ביאור הלכה" לר' ישראל מאיר הכהן מראדין, סימן קנה