רטפתהל לעופה תוכז
|
|---|
|
|
הפועל הוא בן חורין. זכותו להתפטר בכל רגע, בהגבלה אחת: שלא יגרום בהתפטרותו נזק למעביד, שסמך עליו והפקיד בידו עבודה שאינה סובלת דיחוי. ותובייחתה ללגב ויתובוח לעו ,דחא דצמ ,לעופה לש ותואמצע לע דמלנ הז קרפב |
א ,י אעיצמ אבב תכסמ .ול
|
|
אמר רב: פועל יכול לחזור בו, ואפילו בחצי היום… דכתיב: "כי לי בני ישראל עבדים." עבדיי הם, ולא עבדים לעבדים. |
|
מהו ההבדל בין עבד לבין פועל?.66
למי בני ישראל עבדים, ולמי אינם עבדים?.67 רבי יהודה הלוי כותב בשירו "עבדי הזמן" שורות אלה:.68 העובדה שהפועל הוא בן חורין, אין פירושה שמותר לו להזיק לבעל הבית. יש במקורות הבאים נלמד על מקרים אלו: א. בעל הבית שכר פועלים, ועוד לפני התחלת העבודה חזר בו בעל הבית, או לפני שנתחיל בלימוד במקורות, נשער, מה יהיה הדין בכל אחד מן המקרים שתיארנו מה, לדעתך, יהיה הדין במקרה א?.69 מה יהיה הדין במקרה ב? זכור את העיקרון של "כי לי בני ישראל עבדים", ונסה .70 מה יהיה הדין במקרה ג? זכור, כי במקרה זה הפועל התחייב לבצע עבודה שלמה .71 מה יהיה הדין במקרה ד?.72 |
יתהק סחנפ 'ר רואיב – א ,ו ,אעיצמ אבב תוינשמ .זל
|
|
השוכר את האומנין, והטעו זה את זה – אין להם זה על זה אלא .תמוערת שכר את החמר ואת הקדר להביא פריפרין וחלילים לכלה או למת, ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה, וכל דבר שאבד, וחזרו בהן – מקום שאין שם אדם, שוכר עליהן או מטען. |
יתהק שוריפ
|
|
והטעו זה את זה חזרו בהם האומנים קודם שהתחילו במלאכה, ולא רצו לעשותה, או שחזר בו בעל הבית, וכגון ששלח להודיעם על כך קודם שהלכו למקום העבודה (גמרא), אין להם זה על זה אלא תרעומת. שכר את החמר – המוליך משא על חמורו, ואת הקדר – רוב המפרשים גורסים: ואת הקרר, היינו בעל קרון, להביא פרייפרין – עצים משופים ונאים לעשות אפריון (רש"י), וחלילים לכלה – לשמח חתן וכלה, או למת – להספיד ולקונן עליו בחלילים, ופועלין – או ששכר פועלים, להעלות פשתנו מן המשרה מן המים ששורים בהם את הפשתן עד שנעשה רך, ואם לא יוציאוהו בזמנו יירקב, וכל דבר שאבד – או לעשות כל דבר שיהא אבד אם לא יעשוהו בזמנו, וחזרו בהן – ואינם רוצים לעשות את המלאכה, מקום שאין שם אדם – שאינו מוצא לשכור פועלים אחרים בשכר שפסק עם אלה, שוכר עליהן – על חשבונם, פועלים אחרים, היינו ששוכר אותם ביוקר, ואפילו כדי כפליים משכרם של הראשונים, ועליהם לשלם את תוספת השכר, או מטען – מבטיח להם שיתן להם תוספת שכר, ואינו נותן להם אלא מה שפסק עמם בתחילה. |
|
מה הדין, אם הפועלים חזרו בהם, או בעל הבית חזר בו, עוד לפני התחלת .73 ?הדובעה _ _ השווה את דברי המשנה לתשובתך לשאלה .69 _ _ אדם הזמין תזמורת לחתונת בתו, וסיכם עם חבריה על תשלום של 1000ש"ח .74 השווה את תשובותיך לתשובות שכתבת בשאלה .72 _ _ המשנה הבאה שנלמד – מסכת בבא מציעא פרק ו, משנה ב – עוסקת בקבלן; דהיינו: |
ב ,ו אעיצמ אבב ,תוינשמ .חל
|
|
השוכר את האומנין וחזרו בהן, ידן על התחתונה: אם בעל הבית חוזר בו, ידו על התחתונה; .הנותחתה לע ודי וב רזוחה לכו ,הנותחתה לע ודי הנשמה לכ |
יתהק שוריפ
|
|
השוכר את האומנין – שיעשו מלאכה בקבלנות, וחזרו בהן – לאחר שעשו מקצתה, ידן על התחתונה – אם הוקרו פועלים, וצריך בעל הבית לשלם בעד גמר המלאכה יותר ממה שפסק עמהם, מנכה להם משכרם, המגיע להם בעד מקצת המלאכה שכבר עשו, מה שהוא צריך להוסיף לאחרים בשביל לגמור את המלאכה. ואם הוזלו פועלים, אין הם רשאים לתבוע שלא ינכה משכרם אלא מה שישלם עכשיו לאחרים, אלא משלם להם בעד מקצת המלאכה שעשו כמו שפסק עמהם. אם בעל הבית חוזר בו, ידו על התחתונה – אם הוקרו פועלים, משלם להם בעד מה שעשו, כפי שפסק עמהם, ואם הוזלו, משלם להם כל שכרם בניכוי מה שיצטרך לשלם בעד גמר המלאכה. כל המשנה, ידו על התחתונה – בגמרא מבואר, כגון הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדם וצבעו שחור, אם השבח יתר על היציאה (הוצאות הצביעה), נותן לו את היציאה; ואם היציאה יתרה על השבח, נותן לו את השבח. וכבר שנינו דין זה במסכת בבא קמא (ט, ד), ושם נחלקו בו רבי מאיר ורבי יהודה, ובאה סתם משנתנו להשמיע כדעת רבי יהודה; וכל החוזר בו, ידו על התחתונה – בגמרא מבואר, כגון המוכר שדה לחברו באלף זוז ונתן לו חברו מאתיים זוז, וחזר בו המוכר, יד לוקח על העליונה, רצה אומר לו: "תן לי מעותי", רצה אומר לו: "תן לי קרקע כנגד מעותי"; ואם לוקח חזר בו, יד המוכר על העליונה, רצה אומר לו: "הילך מעותיך", רצה אומר לו: "הילך קרקע כנגד מעותיך". |
|
אוה הריד יצח לש דויסה ריחמ .ח"ש 4000 אוה המלש הריד לש דויסה ריחמ .75 3000ש"ח. (הסייד מביא בחשבון, כי ההוצאות להובלת החומרים ולנסיעות למקום _ _ העבודה שוות, בין אם הוא מסייד דירה שלמה או חצי דירה, ולכן הוא אינו גובה _ _ מחצית הסכום על סיוד מחצית דירה). אדם הזמין סייד לסייד את דירתו, ולאחר _ _ – הדובעה יצח תא דייסה רמגש _ _ ;עצמאב קיספהל הצור אוהו ,טרחתה דייסה .א _ _ .דייסה תדובע תא קיספהל הצור אוהו ,טרחתה תיבה לעב .ב _ _ כמה צריך בעל הבית לשלם לסייד בכל אחד מהמקרים? _ _ השווה לתשובתך לשאלה .71 _ _ אדם הזמין סייד לסייד את דירתו. הסייד הבטיח לסיים את העבודה לאחר .76 |
לט. טור חושן משפט, שלג
|
|
הכאלמב וליחתהש ינפל הרזח השוכר את הפועל, איזה מהם שבא לחזור – הפועל או בעל הבית – הרשות בידו, שיכול בעל הבית לומר לפועל "השכר עצמך במקום אחר". וגם הפועל אומר לבעל הבית "צא ושכור לך פועל אחר", אלא שיש על החוזר …חרוטה ליבשב תמוערת אם הפועלים מפסידים בגלל זה יום עבודה הכאלמב וליחתהש ירחא הרזח עגר לכב וב רזוח ריכש קבלן אינו יכול לחזור בו וב רזחש תיב לעב דבאה רבד אם אפשר למצוא פועלים אחרים |
|
קבלן קיבל עבודה ודרש שכר של 100ש"ח. לאחר שסיים את חצי .77 עבודתו, החזיר את העבודה לבעל הבית. כמה יקבל הקבלן תמורת _ _ עבודתו, אם הוא זה שהתחרט, וכמה יקבל, אם בעל הבית התחרט? _ _ בטבלה הבאה מסוכמות האפשרויות הקיימות בדין זה. נזכור, כי _ _ התשלום עבור ביצוע החצי השני של העבודה אינו בהכרח 50ש"ח, והוא _ _ יכול להיות גדול יותר או קטן יותר מ- 50ש"ח. העתק את הטבלה _ _ למחברתך ומלאנה: _ _ |
|
ימ לש ודי הנותחתה לע ?המבו |
תיבה לעב ישלם בסך לוכה |
עוציב ריחמ ינשה יצחה הדובעה לש |
ןלבקה לבקי |
_
|
_ |
_ |
70
|
_ |
לעב |
תיבה וב רזח
_ |
_ |
50
|
_
|
_ |
_ |
30
|
_
|
_ |
_ |
70
|
_ |
ןלבקה |
רזח וב
_ |
_ |
50
|
_
|
_ |
_ |
30
|
_ |
|
|---|
|
כתוב, באיזה מקרה יופעל כל אחד מהדינים האלה:.78 – אין להם זה על זה אלא תרעומת _ _ הנוילעה לע ודי – _ _ הנותחתה לע ודי – _ _ – שוכר עליהם או מטען. _ _ מנהל בית ספר שכר שומר ללוות טיול של בית הספר, וסיכם אתו, כי יקבל 80.79 העיקרון ש"פועל רשאי לחזור בו אפילו בחצי היום" הוגבל בדברי ר"י שהביא .80 רחל נוהגת לעשות "בייבי-סיטר" לילדים. יש לה שני תעריפים: כאשר הילדים .81 חזור וקרא את תשובותיך לשאלות ,72-69ובדוק, אם השערותיך היו לפי ההלכה .82
|
סיכום דיני חזרה של פועל או בעל הבית
|
| האבה הנשמל רבעמ | חזרה לתוכן "דיני עבודה" |
