ניסן-סיון תשל"ו
בית מקרא )סו(
קדמוניות ירושלים
כיצד נעשית פרה אדומה
מן המחלוקתשבין הצדוקים לחכמי הפרושים *
מאת
ב "צ
לוייא
לא נוכל כיום לרדת לעומקו של הסוד הפרוז בכחו של אפר הפרה לטהר
מטומאת מת .1ואם התורה צוותה לעשותהעל-ידי אלעזר 'הכהן בעודאביובחיים
ודאי שהדברים עתיקים שאד,
ההמשנה מציינת "הראשונה עשה משה"
2
-
מתקופת נדודי כ,ני ישראל במדבר .אבל במשנתו מסופר על מעשה שהיה
בירושלים ,וזה טעוןעיון,
מתגהפ"י ,מ"ב:
תוספתא פרהג .,ב; צוק:)31( 631 ,
חצרות היו ביהושלים ב'נויות על גבי הצרות היו ב,נויות בירושלם על גבי
סלע ותחתיהם הלול ,מפני קבר התהום ,הסלע ותחתיהן חלל נפני קבר התה,ום
ומביאים נשים עיבר'ות ויולדות שם ,ומביאין נשים מעוברות ויולדות שם
ומגדלות שם אתבניהן.
ומגדלות שם בניהן עד שיהיו בני
שמונה עשרהשנה.
כנראה שבנוסח התוס' שיבוש ,ויש לקרא :עדשיהיובני שמונה אובני עשרהי
הר"ש 3מביא נוסה סביר יותר :עדשיהיו בני שבע שנים או שמונה ולא יוהר,
שלאיראוקרי.
* אין אדם בישראל המטיל ספק בכך שרק בזכות תורת הפרושים זכה עם ישראל
להתקיים עד היום שעה שכל עמי הקדם נעלמו ואינם .אולם עובדה זו אינה פוטרת
אותנו מלבחון עובדותהיסטוריות כמושהן.
1חז"ל לא מצאו הסבר לעובדה שכל העוסקים בשריפת הפרה מטמאים טומאת בגדים
והיו פוסלים אותם במלאכה ,כשהיא עצמה מטהרת טמאים ,אלא אמר הקב"ה :חוקה חוקקתי,
גזירה גזרתי ,ואי אתה רשאי לעבור על גזירתי (במדבר רבה י"ס ,א; פסיקתא דרב כהנא,
מהדורת שלמה באבער ,ע'כ"ז).
.ופרשת פרה אדומה כיון שהייתי מגיע בה ,הייתי חוקר בה,
אמר שלמה המלך..
"ראגגרתי אתכמהוהיא רחוקהממני" (קהלתז' ,כג;לפי הפסיקתאהנ"לע' ל"ב).
2פרה פ"ג ,מ"צ.
3טר"ש -רבנו שמשון משאנץ ,מגדולי בעלי התוספות הצרפתים במאה העשירית
לאלףהחמימי.
323
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
ב"צ לורי א
ניסן-סיון תשל"ו
~]
גביהן דלתות" ומביאיו ומורים ועל גביהן דלתות,
ומביאים עשרים
ק.ות יחצבין על גביהן .ר' יהודה
ו
נ
י
ת
ו
ת
ו
ס
ו
כ
ו
ן
ה
י
ב
ג
ל
ע
ן
ותינוקות יהצבי
:
אומר שוורים שכריסן רחבהכדי שלא
אבן בידם.
ועי
יהו יוצאות רגלי ובתינוקות ומטמיעת
מקבר התהום והכל שוין שהתינוקות
צריכות טבילה.
בדברי ר' יהודה לא נזכהו הדלתות-הקרשים הרחבים שהיו שמים על גבי
השוורים ,אבל מעיקרו אין הבדל בין שתי הנוסחאות ,אלא שבתוספת כמה
פרטים נוספים.
הגיעו לשלוח ,ירדו ומלאום ,ועלווישבו .אמרולפני ר'עקיבא משום ר' ישמעאל:
ר' יוסי אומר :ממקומו היה 'משלשל כוסות של אבן היו תלויו'ת ,בקרני
שוורים .,כיוון ששוורים שחו לשתות
וממלא.
נתמלאו הכוסות .אמר להם אל' תתנו
מקום למינין לרדף (לרדד) 4אחריכם.
משנה ג'
באו להריהביתוירדו .הר'הביתוהעזרות
תחתיהם חלולמפני קבר התהום .ובפתח
העורה ה"ה מתוקן קלל וצל חטאת,
ומביאים זכר ומל רחלים וקוש,רים חבל
בין קרניו ,זקדשרים מקל ומסבך בראשו
של חבל ,ונורקו בתוך הקלל ,ומכה את
הזכר ונרתע לאחוריו ,תוטל ומקדש,
כדי שיראה על פני המים .ר' יוסי
אומר :אל תתנו מקום לצדוקים לר-
דות! אלאהואנוטל ומקדש.
באו לשער היוצא מעזרת נשים לחיל
וקליליות של אבן היו קבועין 'בכותל
תעלות של עזרת נשיםוכסייחן של אבן
נראין לחול ובתוכן אפר מכל פרה ופהה
שהיו שורפיי ,שנאמר :והיתה לעדת
בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת
היא .מכה את הזכר נרתע לאחוריו
האפר נופלך נוטל ומקדש.
יו
ם הכיפורים ;
4אזהרה בלוקון ,מפי ר' עקיבא אנו מוצאים גם בהלכות העבודה של יו
תוס' ישא פ"ג ,ה"א ; צוק :)9(185 .טרף כקלסי והעלה שני גורלות אחד בי,מינו ואחד
בשמאלו .אם בימינו עלההיו כל ישראל שמחים ואם בשמאלו עלה לאהיו ישראל שמחים.
שאלו את ר' עקיבא מה לשנותן משמאל לימין אמר להם :אל תתנו מקום למינין לרדות
אחריכם.
שאול ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ע' ,766מעדיף את הנוסה" :מינים" וסובר שזהו
המקור אקא ששינו מאימת הצנזור :ל"צדוקים" ,ואינו כן .המדובר במעשה הפרה ובעבודת
יום הכיפורים בבית המקדש בשנים האחרונות של בית שניו באותן השנים לא היה 3ל
חשש של לחץ מצד היהודים-הנוצרים (=המיגים) ,או התערבות כלשהי בסדרי העבודה
בבית מקדש .הם היוו כת קטנה ובלוני חשובה ; בימי המצוד ברחו מירושלים לפתל
שביבה"י בימי ר' עקיבא לא היה להם כל ענין בבית המקו"ח ובעבודת יום הכיפורים,
שהרי לפי דבריהם חורבנו של בית המקדש היה בהתאם לנבואת משיחם .בשני הזמנים,
לפני החורבן ובימי ר' עקיבא אי אפשר לייחס להם מעמד כלשהו שיש בו מקום "לרדות"
בחכמים.
324
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
1
כיצד נעשית פדה אדומה
ניסן-סיון תשל"ו
לשם הבהרהנרכיבמרתי הממחאות ומקצתפירושים 5סיפר אחד:
באו התינוקות שעל גבי השוורים עם המים שבכוסות אבן להר הב-ת וירדו.
הר הבית והעזרות תחתיהן חלול ואין חשש מפני קבר התהום .והיו הולכים
ברגל עד לשער היוצא מעזרת נשים לחיל .וקליליות (ורכוסות) של' אבן היו
קבועין בכותל המעלית של השער הזה .התינוקות,עיד
ו עליד הקליליות שב,תוכן
6
היה שמור אפר מכל פרה ופרה ששחטו קודם ,ולראיה הכתוב " :והיתה לעדת
בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא" .ומביאין זכר של ,רחלים וקושרים
הבלבין קרניו וקושרים מקל (ענף מסובך ,שיש לו זרדים ,רבים) בראשו של חבל
וזורק את הענף לתוך הקלל .ומכה את הזכר (ומהאיל) וכשהוא נרתע לאחוריו
הוא מפזר אפר מן הקלל החוצה .ונוטל אחד מן התינוקות את האפר ומקדש,
כלומר -נותן את האפר לתוך המים שבכום במידהשייראה האפר עלפניהמים.
עתה הכל מוכן כדי להזות על כל אלה שחייבים במי חטאת לפני שהם ניגשים
לעסוק בשריפת הפרה.
א
ת
פ
ס
ו
ת
ב
ו
'
ר
'
ר
א
ב
י
ק
ע
ל
א
ע
מ
ש
י
בשם
ר
מ
ו
ל
כ
ב'משנתנו נזכר ר' יוסי
ד
ע
ו
ם
י
ע
ב
ש
ם
י
ש
מ
ח
ם
התאורים ,הם מפי תנאי
.
ן
ב
ר
ו
ח
ה
ה
נ
ש
ו
י
ה
ש
לאחר
הכהן
,
י
ב
א
י
פ
הגדול האחרון שעקות פרה אתהמה היה ישמעאל בן
שבשמש בילי אגריפס
השני.עליו נאמר " 7אוילי מבית ישמעאל בןפיאבי ,שהםכהנים גדולים ובניהם
גזבריןוחתניהןאמרכליןועבדיהןבאיןוחובטיןעלינובמקלות".
י
התאור על גידול ילדים בטהרה במובך שבע ,שמונה שנים הוא אגדי ורחוק
מןהמציאות ,האםנהגוכך? לשאלהזו באה תשובהברוהה'בתוספתא :8
מעשים אלה עשוכשעלומלהגולה,דברי ר'נחמיה.
יעפרןירדעמהן לבבל ועלה,
ר'שמעון אומר
אמרלו :והלא נטמאבארץהעמים.
אמר להם :לא גזרו טומאה בארץ העמים אלא לאחר שעלו מן הגולה.
אם נבוא לחשב ,מהו מ,רחק הומןבין "מעשים אלה עשו כשעלו מן הגולהעלבין
האישים הדנים בכך ,ר' יהודה (,בר עלאי) ור' שמעון (בןיוחאי) -שניהם תנאים
בני הדורהרביעי ,נמצא שמפרידביניהם מרחק של 600שנה ,בערך; כברהעירונו
על אי-הרציונליות שבגידול בנים בטהרה; מוזר גם התרוץ של ר' וממעון
שבזמן חורבן הבית ושרפת בית המקדש לא היה לשבויי נבוכדנאצד אלא לדאוג
להציל מקצת מאפר הפרה; ולו היה דבר זה בידם ודאי הלה לכך רמז וזכר
בענין כלי בית המקדש שהעלה זרובבל מבבל .על יסוד כל זה מסתבר שאין כאן
מסורת עובדתית ,כי אם ויכוח בנושא עיוני ,שהטריד את התנאים הללו' :שריפת
הפרה הראשונה 'כשעלו מן הגולה נעשתהעל-ידי עזרא ,כיצד עשה זאת1העוסקים
בפרהחייבים בטהרה מחשש טומאת מת ולזה דרוש אפר הפרה ,וזה לאהיהבידם.
5
6
7
8
פירושיהם שלפנחסקהתיוחנוך אלבק.
במדבר י"ס,ט.
תוס' מנחותי"ב ,כ"א; צוק.)35( 533 .
תוס' פרה פ"נ ,ה"ד; צוק.)4( 632 .
325
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
ב"צ לוריא
ניסן-סיון תשל"ו
[א
לפניהם עמדה שאלהשאין לה תשובה שתניח את הדעת ,עמדו ויצר'ושתי תשובות,
שני תירוצים ,אבל שניהם בלתי סבירים .9לעומת זאת התאור של שריפת הפרה
על הר הזיתים הוא מציאותי לכל פרטיו :הגת ,המקוה לטבילת הכהן הגדול,
המערכה,סוגיהעציםומידורם -כלזהלקוחמןהחיים.
בדיון בלתי מציאותי זה נשתלב משפט אחד ,שהוא ללא ספק מציאותי ,הוא
ן השלטון הפרושי;
שייך למאבקביןהכהונההצדוקיתלבי
"אל תתנולצדוקים לרדות",
המשנה מביאה משפט זה מפי ר'יוסי (בן חלפתא) תנא בן הדור ההביעי,
ר' ע-
קיבא 10בשם ר' ישמעאל
מתלמידיו של ר' עקיבא ,ואילו בתוספתא אומר זאת
(בן אלישע) ,כלומר האזהרה מפני מעשי הצדוקים בעבודת המקדש שוב אינה
אקטואלית ,כי מזה כ-חמשים שנה שבית המקדש אינו קיים ואין שורפים יותר
פרה אדומה.
לאיזה זמן נוכל לייחס משפט זה? אין ספק שעלינו לשבץ אותו בדורות שבית
המקדשהיהקייםוהיתהאמשרות לששות פרהאדהמה.
היה ויכוח בין החכמים מי עושה את המרה .11ר' מאיר ור' יוסי בר' יהודה
ור' שמעון סבורים שהיא נעשית עלידי כהן גדול ו'רק הראשונה נעשתהעל-ידי
כהן ,שהרי אהרן קיים ואלעזר שורף את הפהה .יונתן בן רזיאל מתרגם :ותתנון
לאלעזר סגן כהניא .אולם לדעתו של אליעזר בן יעקב 12זו -הראשונה נעשית
באלעזר ש'אר הפרחת בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט .המשנה ' 18מייחסת את
וצריפת הפהה 'בדורות האחרונים רק לכהניםגדילים :יוחנן כהן גדול ,אליהועיני
בן הקוף ,חננאל המצרי וישמעאל בןפיאבי .גם הפניה אל הבהן העושה אח הפרה
היא"אישי כהן גדול".14
"ומעשיה ביום" -על זה היה ויכוח ערבין חכמי הפרושים לכהנים הצדוקים.
הצדוקים אמרו, :במעורב שמש היתה נעשית ,כלומר -על הכהן לטבול ולחכות
עד 'הערב,כפי שנאמר בתורה :15איש מזהע אהרן שנטמא מטומאת שרץ ,משכבת
זרע או מטאאת מתחייב טבילה "ובא השמש וטהר" .חכמי הפרושים קבעו שאף
טבול הום ,שעוד לא העריב שמשו ,כשר 'לעסוק כשריפת הפרה .לפיכך קגעו
שהפרה נעשקת ביום ,ואם עשו אותה בלילה -פסולה .וכדי לה,וציא מ,לבם של
הצדוקים היו מטמאים את הכהן הגדול כדי שיטבול ומיד אחרי שט'בל הוא עושה
את הפרה.
9על-כן לא נוכל לקבל את פירושו של אלבק למשפט לידות..
.למשול .להתגבר
עלינו על ידי שילגלגו על מעשי הפרושים ויאמרו צחוק עושים שלוקחים את האפר
עלידי מקל הקשורלאיל.
10ר' עקיבא קורא לצדוקים -מינים,כינוישגיתן ליהודים-הנוצריםבימיו ,וכוונתו -
בני כתהסוטה.
11ר' ספרי מהדורת איש שלום ,קכ"ג ,ע"ב ,לכתוב :ונתתם אותה אל אלעזר הכהן.
12הואחי בזמןהביתותיאר אתבית המקדשלפרטיו במסכתמידות.
13פרה פ"ג ,ס"ה.
14שם פ"ר ,ה"ד.
15ויקרא ב"ב.
326
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
1
כיצד
נעשית פיה
אדומה
ניסן-סיון תשל"ו
פהה אחת ,אולם בתוספתאשסיפר" :ר'
לפי זעומנה עשה ישמעאל בן פיאבי
ישמעל כן פיאבי הוהה שתיים ,אחת בטבול יום 'ואחת במעריג חימש" .מסתבר
שהסדר היה שונה :אחת במעורבי שמש ואחת בטבול יום .לאחר שעשה את
הפרה הראשונה במעורבי שמש היה ויכוח ער בינו לבין החכמים .הוא הביא
ראיחת לדרכווההיא עשה מה שעשה כדי להוסיף קדושה ,והחכמים אמרו לו :אם
ו אנו שם רע על הראשונים שהיו אומרים טמאות הן;
מקיימין אנו אותה מוציאי
גזרו עלמווהיפכה ,כלומר -שפך את אפר הפרה הראשונה שעשהכמעורבי שמש
ם .16
וחזר ועשהשניה'בטבוליו
מי היה בעל דבבי? מי קבע הלכה פסוקה שאין כהן גדול רשאי לחלוק עליו?
זאתנלמדמןהמעשים שלהלן
י
?
:
ר
מ
א
ת
י
ש
ע
נ
ה
מ
'
ב
ה
ר
פ
ם
ה
ל
ן
נ
ח
ו
י
ן
ב
:
"שאלו תלמידיו של הבן
זכאי
בבגדי
,
ם
ת
ר
מ
א
.
ן
ב
ל
:
ה
ש
ע
מ
'
ה
פ
י
ו
ש
ע
ש
אמר
ד
ג
ב
'
זהב .אמ'רו לו :למדתנו ב
ם
ה
ל
ידי
הראועיני ושנחתי ,מששמעואזני -על אחתכמה וכמה"י.1
אין הכוונה שעשה פרה אדומה ,אלא לפי הוראותיו נעשתה .הוא השגיח על
מעשיהם של הכהנים שינהגו לפי ההלכה הפרושי'ת והוא היה הפוסק בכל מה
שנעשה בהר הבית:
"מעוטה בשמעיה איש כפר עותני ובהיה בידו לגין מלא מי חטאת והגיף את
הדלת ונמפתח טמא טמא מת תלוי בה .בא ושאל את רבןיוחנן בן זכאי ,אמר לו:
צא וורה אתמימיך" .18
16ישמעאל בן פיאבי נהג לפי רצון חכמי הפרושים והם התייחמו כלפיו ביראת כבוד,
עליו נאמ,ר במשנה (סוטה ט' ,סו)" :משמת הבי ישמעאל בן פיאבי בטל זיו הבהונה" .ועוד
אמרו עליו (פסחים נ"ז ,ע"א)" :צוחה העזרה :שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן
פיאבי תלמידו של פנחס וישמשבכהונהגדולה.
ישמעאל בן פיאבי נתמנה לכהונה גדולה על ידי אגריפס השגי ,אבל כבודו של הבית
היה יקר בעיניו מחובתו כלפי המלך .יוסף בן מתתיהו מספר עליו (קדם .כ' ,ח' ,י"א):
"באותו זמן בנה המלך אגריפס בארמונו שבירושלים קרוב לכסיסטוס אולם ,ומהצטיין
בגודלו .הארמון היה שייך לפנים לבני חשמונאי ושכן במקום גבוה ,ונתן לאלה שרצו
להשקיף ממנו על פני העיר מראה נעים מאד .המלך ,שאהב את המראה הזה ,היה מביט
משם ,כשהוא שוכב ,על הנעשה בבית המקדש ,כשראו זאת ראשי אנשי ירושלים התמרדו
מאד (על כך) .שכן לא היה זה ממנהג אבותינו לראות את הנעשה בבית-המקדש ,ובעיקר
את הקרבת הקרבנות .הם הקימו אפוא חומה גבוהה מעל לאכסדרה הפונה מערבה בתוך
העזרה הפנימית .החומה הזאת ,משנבנתה ,חסמה את ממראה לא רק מאולם-המשתה של
המלך ,אלא גם מהסטיו המערבי שנמצא בחלק החיצון של בית-המקדש .על כך כעס
המלך אגריפס ,ובעיקר פסטוס המושל ,וגזר עליהם להרוס (את החומה) .אולם הם ביקשו
שיתן להם רשות לילות על כך עוליחים לגירתן ,שכן ל( %ירכלו) לשאת חייהם אם ייהרס
חלק כל-שהוא של בית-המקדש .וכשהרשה להם פסטוס (את הדבר) ,שלחו מתוכם אל
נירון עשרת טובי (העיר) ואת ישמעאל הכהן הגדול ואת חלקיה שהמר האוצר .שמע
נירון מפיהם (את העניין) ,ולא זו בלבד שסלח להם על הנעשה ,אלא הרשה גם להניח
את המבנה כמו-שהוא.
17תוספתא פרהפ"נ ,ה"ז; צוק.)22( 633 .
18שם ,פ"ט ,ה"ב;צוק.)32( 638 .
327
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
ב"צ לוריא
ניסן-סיון תשל"ו
[]6
ר' ישמעאל בןפיאבי ושמעיה מכפרעותני הש'לימו ונהגו'לפי הוראות החכמים,
וישמי שהתמרד ,אבלהואבאעלעונינ
ו:
"ומעשה בצדוקי אחד שהערוב שמשו ובא לשרוף את הפרה וידע בו רבן לוחנן
יאישי כהן גדול' מה נאה אתה להיות
בן זבתי נבא וסמך שתיידיועליו ואמו לו
כהן גדול ,רד טבול אחד .ירד וטבל ,אחרי שעלה צרם לו באזנו .אמר לו בןזכאי:
לכשאפנה לך .אמר לו :כשתפנה .לא שהה שלשה ימים עד שנתניהו בקבר .בא
אביולפניהבןיוחנןבןזכאי אמרלו ן נפנה בני".19
הקושי בהבנת סיפור זה 'הוא מכך שהוא נוקט לשון נקיה ומכסה על דברים
שאינם ראויים להכתב לדורות.וכי מה פירוש "צרם לו באזנו" -האם כהן גדול
הוא דרדק שההב רשאי לצרום לו בשנו?!הרי לפנינו אדם 'מבוגר הנוודא בתפקיד
הנכבד ביותר בבית-המקדש .שלש פעמים משתמש הכתוב במלים מהמברש
=פנה" לכתפנה לך ,כ%תפ'גה ,נפנפו אין הכוההלאויבן "פנה" -הסב פנים,
להסב בכוון חדש; ההוראה המתבקעת להסברת סיפורנו נמצאת במדרש בר"ר
צ"ח :משל לאוהבו של מלך שהיה נפנה מן העולם והיו בניו סובבין את מיטתו.
הביטוי הוא"בפנהמן השלם" ובקצור "נפנה",מת.
כשאמר בןזכאי לצדוקי "לכשאפנה לך" ,כלומר -לאחרמותי,בחיי לא תעשה
כן .תשובתו של 'הכהן היתה" :כשתפנה" -כשתמות ,או -הלואי ותמות.
והידיעהשבפי האב" :נפנהבני"פירושהנפנהמןהעולם,מת.
מסתבר שבין המהן ,הצדוקי לבין ובן זכאי 'היו חל,ופי דברים קופים .הכהן בא
לעשות את הפרה לאחר שטבל וחכה עד שתשקע השמש .כשבא למקום המעשה
בקש בן זכאי ללמדו דרך ארץ וסמך שתי ידיו עליו כדי לטמאו .לפיכך אנוס
היה שוב לטבול .אבל גם עתה לא התיר לו בן זכאי להתחיל בעבודה ,כיוון
שמעשיה של הפרהביום.בנהגיה שעתה פרץ ריב קולני ביניתם שחרג 'מןהנימוס
י והחכםענהלו באותהלשון.20
המקובל.הצדוקיקילל אתבןזכא
בידינו ספרר מעשה דומה " 21שכבר היה מעשה בביתוס'י אחד שהקטיר על
ושבחוץ (בניגוד להוראתם של חבאי 'הפרושים ,שיש לשים את הקטורת על
הגחלים שבמחתה לאחר שהוא נכנס לפני ולפנים) .כשיצא אמר לאבא :כלימיכם
19הר"ש מגיא סברה נאה על התנהגותו של אותו צדוקי ,ואומר :נתכוון אותו צדוקי
לשחטה בערב והזה דמה ביום ומיד שקעה החמה ובבוקרהיה שורפה דשריפת פרה פסולה
בלילה ,או גם נתכוון לשוחטה בזה היום וטבל ואחר אמר איני יכול עתה ,בבוקר היא
.ומן הכעס
נ'משכת ,והעריב ,ובנוקר השכים לעשותה .וידע גו רבן יוחנן בן זכאי..
שכעס אותו (הרוגז שרגז בן זכאי עליו) הרגישו כי טעות נכנסה בו ,שהרי לא שהה
שלשהימים ומת.
20נהום ברילל ,המחלוקת בין הפרושים יהצרוקים על מצמה פרה אדומה (בית
המדרש ,כרך א' ,עמ' )244סובר שהכהן הצדוקי הוא חנן בן חנן ,שנתמנה על-ידי
אגריפס השני .עליו אומר יוסף בן מתתיהו (קדם .כ' ,ט' ,א') :המלך לקח את הכהונה
הגדולה מיוסף בן שמעון ונתן את ירושת השלטון לבנו של חנן ,שאף הוא נקרא חגן…
.היה שחצן בריחו העז-פגים במידה שאיגה מצויה ,וגמזה עם כת הצדוקים,
וחנן הצעיר..
שהםמחמירים במשפט מכלהיהודים.
21תוספתאיוםכיפורים ,פ"א ה"ח;צוק.)2( 181 .
328
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סו(
כיצד נעשית פיה
אדומה
ניסן-סיון תשל"ו
1
ה"תם חרשין ולא ה"תם %ושץ עד שעמדתי ועשיתי אף .אמר לו (שש) :אף על
פי שאנו דורכתן ואין אנו עושין ,ובומעין אנו לדברי הכמים .תמהני עליך אם
תאריך ימים .לא שהה שלשה למים %ד שנתנוהו 'בקברו .אמרו :לא היו ימים
ן מחטמו.22
מועטיןעד שמתוהוטל באשפהוהיותולעיןיוצאי
לא שהה שלענה ימים ו"נפנה בני" בספור הראשון ,וכן "לאהיו ימים מועטין
עד עומת והוטל באשפה" -אין אלה דברים כפשוטם ,מסתבר שהשלטון הפרושי
העמידםלדיןוגזרעליהםגזרדיןמות.
לימים כגון אלה ,בסכסוכים המ'כושכים בין הכהונה הצדוקית לחכמי הפרושים,
ישליחס אתהקריאהמפי חכםפרושי:
אל תתנו לצדוקים לרדות!
22ברילל סובר שחנן בן חנן הוא הכהן וגדול שעליו צוחה העזרה (פסחים נ"ז ,ע"א)
"צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה'" מפני שעשה כמעשה הצדוקים דבועקבא,ו-דת בית-
המקדש .וזה שאמרו שמת ג' ימים אחר אחד מהמעשים הנ"ל -מת לאו
אלא ג'
חדשים אחר שניתן כתר הכהונה על ראשו הוסר ממשמרתו בעבור שקבע סנהדרין שהיו
דנין דיני נפשות שלא ברשות פקיד הרומיים ,הכוונה שדן למיתה את יעקב אחי ישו.
ואולםמקוריותו של כל הקטע הזה בספרו שליוסףבןמתתיהו מוטל בספק.
329
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.
א