א השרפ

?הזה קוספה רמא ימ
אם תאמר ירמיה, אפשר לו שלא לאכול? אפשר לו שלא לישן?
?ורמא ימ אלא
מי שאין לפניו לא אכילה ולא שינה.

.תינצו לקמ ול היהש דחאל
עמד וסיגל [=התעשר], וקנה לו צאן, ונכנסו זאבין ובקעום.
.תינצ התואלו לקמ ותואל רוזחא ,העורה ותוא רמא
כך רועה זה הקדוש ברוך הוא,

,ישאר לע תוככסמ תונליאו הלוע יתייה רבעשל
.שמשל היולת וישכעו

לשעבר הייתי עולה בצלו של הקדוש ברוך הוא, ועכשיו בצלן של מלכיות.

אספסיאנוס קיסר הושיב שומרים, רחוק מפומעים י"ח מיל,
והיו שואלים לעולי רגלים ואומרים להם:
למי אתם?
.יניירדא ,יניכרט ,ינאיספסא והיו אומרים להם:

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא:
לשעבר הייתי עולה וסלי בכורים על ראשי בהשכמה,
קומו ונעלה ציון. שהיו אומרים:

ובדרכים היו אומרים:

לשעבר הייתי עולה בשירות ובזמירות לפני הקדוש ברוך הוא,

,הגיגח לש תוינומה תוינומה הלוע יתייה רבעשל

כהדין געגעא דלא פסיק, לא ביממא ולא בליליא,
ועכשיו טמשא סלקין וטמשא נחתין.

כל מקום שנאמר "אין" הוה לה,
(בראשית י"א) ותהי שרי עקרה אין לה ולד,
,הל הוהו

.התיה קוחירל

והוא לא היה יודע שכל דורו עובדי עבודת כוכבים היו?
הוה משלח זוג תלמידים למיבערא עבודת כוכבים מבתיהון,
והוון עללין ולא משכחין כלום.
עד דנפקון אמרון טרודו תרעין מן דהוון טרדין לתרעיה,
הוון חמן יתיה אמרו עליהון:
מן דאתא ותיקן הוא, דאתא וקלקל לפיכך,

שלש מאות חצים הורו בו, עד שנעשה גופו ככברה,
,רמוא והמ עדיל וירחא תיצמ והימרי היהו

בנביאי השקר, שהיו מאהבין אותי לעבודת כוכבים שלהן.
גם המה רמוני,ינומר המה

לא זזו, מתנבאין עלי שקר עד שהגלו אותי ממקומי.

בנביאי האמת שהיו מאהבין אותי להקדוש ברוך הוא.
שהיו מרמין בי ואומרים לי, הפרישו תרומה ומעשרות, ,ינומר המה

?לבבב תורשעמו המורת שי יכו
אלא בשביל לאהבני להקדוש ברוך הוא,
:רמוא הימריש אוה

לבבל לארשי ולגש העשב אצומ תא ,ביתכ יתכלה

: ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה. אמר להם ירמיה

עשאן מורות מורות.

עשאן גושין גושין.

?המל

:השמ רמאש הז

את מוצא, בשעה שמת אהרן הוברחו ענני כבוד ונתקבצו כל ישראל לספדו,
?לבאתי אל ימו ,לבא רזעלאו ,לבא השמ ורמא
(במדבר כ"א) וישמע הכנעני מלך ערד כתיב תמן המ דימ

בחורבן בית המקדש.
את מוצא שכל מקום שבקשו ישראל לברוח היו מסגירין אותן,
ולא הניחום, בקשו לברוח כלפי צפון

.החורב ינומכ אלו ,הרצב

שארב ואטח