גזל מדרבנן ("מדבריהם")

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

גזל מדרבנן ("מדבריהם")

יש מעשים, שמדין תורה אינם נחשבים גזל, אבל חכמים קבעו שיש לאסור
אותם, מפני שהם דומים לגזל.
למעשים אלה קוראים "גזל מדבריהם" או "גזל מדרבנן".
בפרק זה נלמד על גזל מדבריהם ונעמוד על הסיבות שבגללן אסרו אותו
.םימכח

כד. משנה, גיטין ה, ב


ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון, ואחריו לוי,
ואחריו ישראל. מפני דרכי שלום. מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום. בור
שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום. מצודות חיה ועופות
ודגים יש בהם משום גזל, מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר: גזל גמור. עני
המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל, מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר:
גזל גמור. אין ממחין ביד עניי גוים בלקט ובשכחה ובפאה, מפני דרכי
.םולש

. נשווה את הדין שבמשנה לדין המובא בטור חושן משפט, הלכות גזלה ש"ע:54
"הפורש מצודה וצד חיה או עוף או דגים, אם יש למצודה בית קיבול, שעשויה _ _
ככלי, אז קונה לו כליו, והנוטל ממנו הריהו כגזלן גמור, ומוציאים מידו. ואם _ _
אינה עשויה ככלי, אין על הנוטל ממנה דין גזלן דאורייתא, ואין מוציאין מידו, _ _
אבל גזלן מדרבנן הוא." _ _
א. מתי המוציא ציד מתוך המצודה הוא גזלן דאורייתא, ומתי הוא גזלן מדרבנן? _ _
ב. מה פוסק רבי יוסי בשני המקרים שכתבת עליהם בשאלה הקודמת? _ _

. השווה את הדין שבמשנה לדברי הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה פרק ו, הלכה יג. 55
(הרמב"ם מובא בהמשך הפרק, במקור כו) _ _
א. מצא את ההבדל הקובע, שבגללו הפכו הזיתים להיות רכושו של העני. _ _
תמדוקה הלאשב ואבוהש "רוט"ה ירבדל (וכ רוקמ) ם"במרה ירבדב ליבקמ המ .ב _ _
(שאלה .)1מצא מה הופך את העוף לרכוש בעל המצודה. _ _

. עתה הגדר מהו "גזל מדרבנן", והסבר מדוע אסרו אותו חכמים.56

כה. גיטין סא, א

מדברי חכמים.
מה יוצא ממנה? מה ההבדל המעשי בין שתי
ההגדרות, בין "דרכי שלום" לבין "גזל גמור
?"םהירבדמ


.רומג לזג :רמוא יסוי יבר
:אדסח בר רמא
גזל גמור מדבריהם.
?הנימ אקפנ יאמל


להוציא את הגזלה מידי הגזלן על פי פסק של
בית דין. לדעת ר' יוסי אפשר לקבל פסק-דין
כזה. לדברי חכמים האיסור הוא רק מוסרי,
"מפני דרכי שלום", ואינו חוק גמור. ולכן אין
בית הדין מתערב בעניין.

להוציאו בדיינים.

מה בין איסור משום דרכי שלום לבין איסור משום "גזל גמור מדבריהם"? .57

ו הלזג תוכלה ,ם"במר .וכ


ז. דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהם – הרי זה גזלן
מדבריהם. כגון מפריחי יונים והמשחקים בקוביא. מפריחי יונים כיצד?
לא יפריח אדם בתוך היישוב, שהרי לוקח ממון אחרים שלא כדין, מפני
שמשלח זכר ויביא נקבה משובך אחר, או נקבה ותביא זכר. ולא יונים
בלבד אלא כל העושה כזה בשאר עופות או חיה ובהמה – הרי זה גזלן
:םהירבדמ
י. המשחקין בקוביא כיצד? אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או
בעצמות וכיוצא בהם ועושים תנאי ביניהם, שכל הנוצח את חברו באותו
שחוק ייקח ממנו כך וכך – הרי זה גזל מדבריהם. אף על פי שברצון
הבעלים לקח, הואיל ולקח ממון חברו בחינם דרך שחוק והיתול – הרי
זה גוזל. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל
שתנצח בהמתו או תרוץ יותר ייקח מחברו כך וכך, וכל כיוצא בדברים
אלו – הכל אסור וגזל מדבריהם הוא:
יא. והמשחק בקוביא עם הנכרים – אין בו אסור גזל. אבל יש בו אסור
עוסק בדברים בטלים. שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי
חכמה ובישובו של עולם:
יב. מצודות חיה ועופות ודגים שנפלו מיני החיה לתוך המצודה ובא אחר
ונטלן – הרי זה גזל מדבריהם. מפני שעדיין לא הגיעו ליד הזוכה בהם:
יג. נהר המושך ומעינות הנובעין – הרי הם של כל אדם. עני המנקף
בראש הזית זיתים של שכחה, ובא עני אחר ונטלם מעל הארץ – הרי זה
גזל מדבריהם. ואם היה העני מקבץ בידו בראש הזית ומשליך לארץ –
הרי זה גזל גמור. שהרי הגיעו ליד הזוכה בהם:

כז. סנהדרין כד, ב



הנשמ

ואלו הן הפסולין (לעדות):
תיבירב הוולמהו הייבוקב קחשמה
ומפריחי יונים.

: "דבר דאינו נותן לו מדעתו, אלאאתכמסא
סומך על דבר שאינו, דסבור שהוא יכול לנצח,
ופעמים שמנצחין אותו" (רש"י).
והווה ליה כעין גזלה בידו" (רש"י)." :אינק אל

,בצמ אוה אתכמסא תשש בר תעדל
שבו אדם מתנה על דבר שבידו לעשותו.
,תושעל חילציש חוטב אוה הזכ הרקמב
ולכן אינו סומך דעתו על הפסד. אבל משחק,
שאינו בטוח שינצח, אינו סומך דעתו שינצח,
ואם הפסיד, אינו גזל.



ארמג

?דיבע אק יאמ הייבוקב קחשמ
:אמח רב ימר רמא
משום דהווה אסמכתא,

.אינק אל אתכמסאו
:רמא תשש בר
ואל אנווג יאה יכ לכ
יפל אלא ,איה אתכמסא
שאין עסוקין ביישובו
של עולם.


?והייניב יאמ
,והיניב אכיא
.יתירחא אתונמוא רמגד

?תשש בר יפל עודמו ,אמח רב יבר יפל תודעל לוספ הייבוקב קחשמה עודמ .58

?אתכמסא יהמ .59

. האם התערבות בין שני בני אדם היא אסמכתא? פרט60

!קמנ ?תשש ברכ וא אמח רב יברכ ,ם"במרה קספ ימכ .61